משה מכשיר את בני אהרון. ציור: Distant Shores Media/Sweet Publishing, מתוך ויקיפדיה
משה מכשיר את בני אהרון. ציור: Distant Shores Media/Sweet Publishing, מתוך ויקיפדיה

פרשת צו: על האמון במשרתי הציבור והכרת התודה

למה בני אהרון נאלצו לעבור חניכה? ומדוע חשוב לנהל רישום תודות? אייל חסאן עם פרשת השבוע מזווית קצת אחרת

פורסם בתאריך: 26.3.21 09:05

     

פרשת השבוע עוסקת במנהלי הפולחן הכהנים. הכל בידיים שלהם. הדבר מבהיר שעלינו להאמין ביכולתם של משרתי הציבור לייצג אותנו אחרי שהנחנו בידיהם את המפתחות באמצע השבוע בבחירות האחרונות. משרתי הציבור שנבחרו מחויבים להיות ראויים לאמון, חייבים לנהוג ביושרה ובאחריות. בחינוך אנו קוראים לכך אחריותיות (=Accountability) נשיאה באחריות כלפינו קהילה וממונים, תוך גילוי מחויבות ערכית, מקצועיות ויושרה.

ומכאן, נחזור לתורת הקרבנות – התפילה בציבור אסורה כעת, והנביא עמוס (כמו אחרים) הבהיר לעם שאין לו כל צורך בפולחן, אלא בצדקה ומשפט. "שָׂנֵאתִי מָאַסְתִּי חַגֵּיכֶם וְלֹא אָרִיחַ בְּעַצְּרֹתֵיכֶם". בשבוע שעבר כתבתי, שעבודת הקרבנות נועדה למנוע את זליגת העם לאקסטזה של העבודה הזרה, שכללה קרבנות אדם. אבל מאחר ועבודת הקרבנות השחיתה את המידות, אלוהים שלח את עבדיו הנביאים לנזוף בעם ולדרוש להבדיל בין עיקר לטפל ובין קודש לחול. והנביאים דרשו גם דרשו לא תורת קרבנות, אלא תורה שכולה צדק ומשפט ושלום. כמה פשוט – מוסר קודם לפולחן. זה המודל היהודי הראוי וכמובן פיקוח נפש מעל הכל.

ומכאן לסוגיה מוסרית חשובה – הכרת הטוב. לא פעם דיברנו על החסד שנעשה עם בת פרעה, יעל אשת חבר הקיני, רחב ועוד כביטוי להכרת הטוב שהיהדות כה מכירה (ואף השווינו אותן לחסידי אומות עולם). פרשת השבוע מעלה למודעות את נושא הכרת התודה הגלומה בהקרבת קרבן התודה לאלוהים. לכאורה, הכרת תודה ואמירת התודה שבאה בעקבותיה שייכות לתחום הנימוסים וההליכות ולתחום ההתנהגות החברתית. אנו מחנכים את הילדים לומר בבקשה וגם תודה וזה נדרש.

אייל חסאן. צילום: פבל

אייל חסאן. צילום: פבל

אבל, להכרת התודה יש גם רובד פנימי והוא היכולת שלנו לראות את הדברים החיוביים בחיינו ולשמוח בהם. התודה היא לאלוהים, כמו ה"מודה אני לפניך" בתפילה, בקרבן התודה כאן, התודה להורים שדואגים, או למקום עבודה שמעניק פרנסה וכו'. התודה היא לבני הזוג שמסייעים לכל אחד מאיתנו לשמור על שפיות גם בימים קשים שעברנו, גם כאשר חצי מתלמידי ישראל לומדים כמעט שנה בזום. הדבר לא פשוט – כי הכי קל להלין כעת כאשר מפלס הכעס והחרדה עולה. למרות שהדברים אינם מתנהלים לשביעות רצוננו, נטייתנו הטבעית לקבל כמובן מאליו כשהכול מתנהל כשורה הנה טעות. לא פעם ההרגלים משבשים את היכולת לראות את "חצי הכוס המלאה" ויש מאיתנו שיקטרו לא מעט ויתקשו גם להכיר תודה ולהגיד תודה מכל הלב. שנת הקורונה לימדה אותנו לפעול בפרספקטיבה אחרת ולחפש את הטוב.

הפסיכולוגית רבקה נאמן רואה בהכרת הטוב והתודה ערך נעלה ומספרת כי הפסיכולוג רוברט אמונס, מציע לכל אדם לנהל "יומן תודות" שבו הוא רושם לפחות ארבע פעמים בשבוע, לפחות למשך שלושה שבועות, כמה דברים ביום שהוא מכיר תודה עליהם. במחקריו הוא מצא שלנוהג זה יש השפעות חיוביות על תחושת הרווחה של האדם, על גישתו הכללית לחיים ואפילו על השינה, על תחושות גופניות ועל מידת הקשר עם אנשים.

ומדוע זה עובד? רישום התודות ביומן גורם לנו להפנות את הזרקור אל הדברים הטובים בחיינו, גם לאותם דברים שאנחנו בדרך כלל לוקחים כמובנים מאליהם. הרישום היום יומי עובד על המוח ומכוון אותנו להתייחס גם לדברים הקטנים ביותר כמו ההנאה מהקפה של הבוקר, מאור השמש, משיר יפה ששמענו, ממחמאה או מעזרה שקיבלנו.

ברוח זו, אנו בבית הספר דאגנו לגיליון הערכה אימוני מעצב שהנו מסע משותף אימוני עם נקודות אור, עם הערכה עצמית באופן מאיר, שכן מחשבה יוצרת מציאות.

ואם בתודות עסקינן, זה המקום האישי שלנו לומר תודה כעת לכל צוותי הרפואה ומתנדבי מד"א, לכל המתנדבים לקשישים ולחסרי יכולת ובנימה אישית אני רוצה לומר תודה ענקית למשפחת בית יחזקאל שאני מופקד עליה – כאשר פעם אחר פעם הצוות וההורים גייסו שוב אלפי ש"ח שהוענקו להורים שאיבדו את מטה לחמם ולמשפחות מצוקה. הרוח של הצוות הנהדר, ההורים בראשות דודו לוי, שלומי אמסלם ואחרים פשוט מרגשת והמעט שאני מבקש לומר היא תודה ענקית.

נקודה מנהיגותית נוספת – אהרן ובניו מורמים מעם, אולם הם עדיין אינם כשירים לשמש ככוהנים המשרתים את העם. לפניהם עוד דרך ארוכה ועבודה קשה, טרם קבלת מינוי רשמי. הדרך עוברת דרך שבעת ימי המילואים שבהם אהרן ובניו יבצעו "תרגול על יבש", לעיני כל העם פתח אוהל מועד, יעברו חניכה הכוללת לימוד, תרגול, כפרה והתקדשות באמצעות החונך משה.

והמסר הנצחי – אין קפיצות או דילוגים על שלבים, ימי המילואים מלמדים על מידות רבות שראוי שכל איש או אשת ציבור יאמצו לעצמם: מחויבות ושקיפות, יושרה ורצון ללמוד, וידיעה עמוקה שאף אם הם ראויים למשרה ציבורית רמה, אין קיצורי דרך, יש צורך בלמידה ובעבודה קשה ורבה.

אז, לקראת  חג הפסח, שיתנהל השנה באופן חגיגי יותר מאשתקד נקפיד לשמור על עצמנו ועל קרובינו, נזכור כי המוסר הוא הוא החשוב ביותר. ניתן אמון במשרתי הציבור והם יידרשו למסירות ולאחריותיות, לרצון ללמוד ולשקיפות. וכמובן, נכיר ונוקיר תודה, נחשוב חיובי למרות המצב וכך נחוש מסופקים יותר.

שבת שלום ופסח כשר ושמח.

תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר