ביום שלישי הקרוב יתקיים במרכז הכנסים הבינלאומי במכללת אשקלון אירוע יוצא דופן, שבו יועמד לדין פרופ’ ארנסט רודין, יו”ר ארגון הפסיכיאטרים והנוירולוגים בגרמניה הנאצית, מאבות תורת היגיינת הגזע, אשר חמק ממשפטי נירנברג.
את הנאשם יגלם השחקן ואיש התקשורת אלכס אנסקי, והפרקליטים הינם בני נוער מבתי ספר תיכוניים מכל רחבי הארץ. בהרכב השיפוטי יישבו ליידי היזל קוסגרוב מבית המשפט העליון בבריטניה; השופטת רויטל כץ יפה, נשיאת בית המשפט המחוזי בבאר שבע; פרופ’ אסא כשר, חתן פרס ישראל; פרופ’ שמעון שטרית; ופרופ’ חזי לוי, מנהל המרכז הרפאי ברזילי.
כבוד הנשיאה. השופטת רויטל יפה כץ
“הוא ביצע ניסויים אכזריים”
מי שיזם את הפרויקט המרתק הזה הוא עו”ד אבי עומר, שהקים לפני שש שנים את "תכנית הנבחרים", שבמסגרתה נבחרים מדי שנה 500 בני נוער מכל רחבי הארץ, שעוברים שלוש שנים של הכשרה משפטית, לווי והדרכה על ידי מיטב המומחים במגוון תחומים. “בתוך הפרויקט הזה אחד הכלים שהם עושים בהם שימוש זה משפטים מבוימים, ככלי לשינוי חברתי והטמעת ערכים”, מסביר עו”ד עומר, “בעבר עשינו מספר משפטים כאלה, אבל מה שייחודי במשפט הזה הוא העובדה שהפעם אנחנו מעמידים לדין דמות אמיתית, אדם שחמק ממשפטי נירנברג, וכל הטענות והציטוטים שמועלים במשפט נלקחו מתוך תיקי נירנברג ומוזיאון השואה בוושינגטון ונכתבו על ידי המומחים המובילים בתחום. הם גם אלה שהדריכו את הילדים לאורך כל הדרך”.
מה גרם לכל האנשים הללו לשתף פעולה?
“כל השמות הגדולים הללו שיתפו פעולה משום שאני הקדשתי את המשפט הזה ל-70 שנה לאמנה נגד רצח עם, 70 שנה להכרזה האוניברסלית לזכויות אדם ו-70 שנה למדינה. הסנכרון בין כל הדברים האלה הוביל לכך שאנשים מובילים בתחום נדלקו על הרעיון והחליטו להירתם”.
פרופ' ארנסט רודין. באדיבות ויקיפדיה
למה החלטת לבחור דווקא בארנסט רודין?
“הנושא שלנו קשור אמנם בטבורו גם לשואה. אבל הנאשם שלנו הוא אדם שהיה צריך לעמוד לדין ברמה עולמית, ומשיקולים פוליטיים לא הועמד. הוא עיקר 400 אלף גרמנים, מתוכם אלפי יהודים, אבל זה לא קשור אלינו. הוא ביצע ניסויים אכזריים בבני אדם והזמין אלפי מוחות של ילדים מוגבלים שחיו במוסדות לצורכי מחקר. ולא צריך להסביר מה עושים לילד בשביל להשיג את המוח שלו. הוא הדוגמה הבולטת ביותר לרמיסה של זכויות אדם בשנים הללו. הוא לא עשה את זה כנגד היהודים, אבל זה נעשה על רקע גזעני, והצוותים עבדו עבורו ופיתחו את השיטות שלו. היו אלה שבהמשך השתמשו בכלים שרכשו ותפעלו את מחנות ההשמדה בפולין. כלומר בסופו של דבר זה הפך למנוף לרצח בשואה. זה החלק שמעניין אותנו הישראלים, אבל הוא לא החלק הדומיננטי”.
“שלט על מוחו של היטלר”
הפרויקט הזה נמצא במחקר כבר כשנה וחצי, שבמהלכן גילו המשתתפים פרטים מעניינים וחדשים. אחד מהם היה הקשר של רודין לשואה: “זה קשר שלא מופיע בשום מקום”, אומר עו”ד עומר, “90% מהאנשים שדיברתי איתם לא ידעו עליו. אחד החוקרים כינה אותו כמי ששלט על מוחו של היטלר ולמעשה נתן הצדקה מדעית לגחמות שלו בנושא הגזע”.
השופט. פרופ' חזי לוי. צילום: אורי קריספין
דבר מעניין נוסף שהם גילו במהלך המחקר הוא שהאיש הזה היה הנשיא של מכון מחקר בגרמניה שנחשב לאחד ממכוני המחקר הבכירים בעולם. ומי שימש בתפקיד הנשיא של המכון בשש השנים האחרונות הוא ישראלי, פרופ’ אלון חן, שנבחר לאחרונה להיות נשיא מכון ויצמן למדע. “הוא הולך להיות עד במשפט שלנו ביום שלישי הקרוב, וזו סגירת מעגל היסטורית”.
היוזם. עו"ד אבי עומר
תחילה תכנן עו”ד עומר לערוך את המשפטים הללו במקומם המקורי – נירנברג גרמניה. “כבר סיכמתי עם ההנהלה שנעשה את זה בבית המשפט האותנטי, אולם יש בו רק 200 מקומות ישיבה, והמטרה היא לחשוף אותו לכמה שיותר אנשים. אז החלטתי להעתיק אותו לישראל”.
“הפרויקט יהיה חלק מתכנית הלימודים”
בחודש שעבר התקיימו כבר שני משפטים כאלה, אחד באוניברסיטה העברית והשני באוניברסיטת תל אביב. “היו כ-1,000 משתתפים בכל אחד מהמשפטים הללו. נשיא ההרכב היה השופט כריסטוף פלוג, שופט גרמני בכיר, שופט בית המשפט הבינלאומי הפלילי. בהרכב השיפוטי ישבו גם שופטת בית המשפט העליון באנגליה ושופט בית המשפט לזכויות אדם בשטרסבורג, שופט בית המשפט העליון האמריקאי ואליקים רובינשטיין. גם ההרכב הקרוב הוא מדהים ומקצועי, פחות בינלאומי כי לא יכולתי להשאיר כאן את כולם כל כך הרבה זמן”.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
מה לומדים מזה התלמידים?
“קודם כול הם לומדים מחקר ונחשפים, אולי לראשונה, לכל מה שקשור לזכויות האדם. הם מנהלים דיאלוג מאוד משמעותי בנושא קבלת האחר והשונה. מדובר כאן בהחלטה של מישהו שהחליט לנקות מהעולם את כל המוגבלים וכאלה שנתפסו בעיניו כפגומים. התלמידים מתמודדים עם גזענות ואפליה על רקע גנטי ולומדים על זכותו של כל בן אדם לחיות. בנוסף, הם סוגרים מעגל עם פושע נאצי בכיר בשנת ה-70 למדינה”.
מכללת אשקלון (צילום: תלמידי עיצוב מדיה)
שר החינוך הקצה גם הוא תקציבים לפרויקט, והוא הוכרז כפרויקט לאומי. בטווח הזמן הקרוב צפויים להתקיים עוד משפטים כאלה ברחבי הארץ, שאליהם ייחשפו בסך הכול כ-10,000 בני נוער. “בנוסף, הפרויקט יוטמע בתוך מערכת החינוך ויהיה חלק מתכנית הלימודים. משרד החינוך, ביחד איתנו, הפיק גם סרט באורך 54 דקות על המשפט והוא יהיה חלק חובה מתכנית ההכנה למסעות לפולין. כמו כן, העולם מאוד מתעניין בפרויקט, ואנחנו כעת במגעים להביא אותו למרכז האו”ם בניו יורק ושטרסבורג. מה שהתחיל בקטן, הפך להיות לגדול ועוצמתי”.
