לאחר שבעים שנים שהיא פעילה, מסעדת הניצחון במדרחוב באשקלון, סוגרת היום את שעריה. כך אומר רודי סורוג'יו מי שעבד במסעדה 20 שנים והחל להפעיל אותה לפני 4 שנים.
"אין קבבים יותר טובים משלי". סורוג'יו ומנת הדגל
סורוג'יו תולה זאת בשל ההוצאות הרבות וההכנסות המעטות, "השכירות גבוהה, הארנונה גבוהה ובאים פחות אנשים", הוא אומר. לפני ארבע שנים כאמור הוא החל להפעיל אותה, "אז היה בסדר היו אנשים אבל זה ירד משנה לשנה, לא מספיק"' הוא מספר ואומר כי היום זה היום האחרון שהוא מפעיל אותה.
מסעדת הניצחון מבפנים. על הקיר – כתבות שנעשו לאורך השנים. צילום: דניאל צ'צ'יק
הוא מספר כי כאשר החל לשכור ולהפעיל את המקום, זה היה לאחר שהבעלים הקודם והמייסד, שייע לייבושור, רצה לסגור אותה, "הוא רצה לסגור ולי זה היה כבוד להמשיך ולשכור אותה, רציתי שהיא תעבוד ולא תלך לאיבוד".
מנת הדגל של המסעדה היא כמובן הקבב הרומני, "אני נכנסתי וכבר ידעתי לעשות הכל, כולם יודעים שהקבבים זה משהו אחר, הכי טובים בארץ. אין מישהו שעושה קבבים יותר טובים משלי", אומר סורוג'יו.
הקבב הרומני שעשה לו שם בכל הארץ. צילום: דניאל צ'צ'יק
המסעדה הרומנית הוקמה על ידי שייע (ישעיהו) לייבושור ורעייתו שרה, לפני שבעים שנה והפכה ברבות השנים למיתולוגית. שמה של המסעדה – "הניצחון" הוא על שם הניצחון במלחמת העצמאות. "קיבלנו אישור להיכנס לחורבה שנפלה עליה פצצה, לשעבר בית מרקחת", סיפר לייבושור בראיון לעיתון "הארץ" בשנת 2011. "התחלנו לשפץ, אבל הכסף לא הספיק. באותה תקופה היתה עלייה עשירה מטריפולי, הכנסנו לעסק שני שותפים ויחד בנינו את בית הקפה הראשון בעיר. פרנסה לא היתה, אז עבדתי במקביל בבניין".
האגדה מספרת שאלוף פיקוד הדרום דאז אריאל שרון, נהג לפקוד אותה בשבתות ולהתענג על הקבב הרומני. דמויות ידועות רבות, החל מאמנים וכלה באנשי חדשות שהגיעו לסקר את העיר, פקדו את המסעדה לאורך השנים, חלקם הפכו ללקוחות קבועים. בשנת 1984, כאשר שרה חלתה, הכניס שייע שותף לעסק, יוסף הייניק, שהיה בעצמו אחד הלקוחות הקבועים שלה. לפני 4 שנים כאמור, היא עברה לידיו של סורוג'יו.
הלקוח הקבוע שהפך לשותף – יוסף הייניק. צילום: דניאל צ'צ'יק
אין ספק שהבשורה על סגירתה הקרובה של המסעדה העציבה לא מעט אנשים, אם לאור הזיכרונות שיש לרבים ממנה ואם לאור הסמליות של הסגירה, על רקע מצבו המידרדר של המדרחוב שהיה פעם שוקק חיים והיום גוסס.
אם יש נקודת אור, היא באה דווקא מבנו של המייסד, חנן לייבושור שאומר כי הם מחכים לשוכר, "לא בטוח שהיא תיסגר, יכול להיות שהיא לא תיסגר".
מה צריך לקרות?
"אם נמצא שוכר סביר, אז היא תמשיך. המסעדה מחכה לשוכר חדש".
קבוצת ה-WhatsApp של "כאן דרום"
רק חדשות ועדכונים, בלי דיבורים ובלי חפירות. הקליקו להצטרפות: https://bit.ly/2VfetxJ
חנן עצמו, כיום בן 66, מספר כי ברית המילה שלו נערכה במסעדה המשפחתית. הוא מודה כי המסעדה ומשפחתו חד הם, אך הוא בחר תחום אחר על פני המשך העבודה בעסק המשפחתי, "היא חלק מהותי מהחיים שלי, אבל אני העדפתי ללכת ללמוד בטכניון. אני כבר מאחורי זה, זה היה בעיקר בשביל אבא שלי".
ובכל זאת, אי אפשר לומר שאין לך קשר רגשי למסעדה המשפחתית.
"יש לי סנטימנט אבל לא חושב על זה כל הזמן".
