המחזור השני של ליגת כדורגל חופים באשקלון שוחק בשישי האחרון. ארבעה משחקים, משני הבתים, שסיפקו לקהל שהגיע לחוף בר כוכבא המון רגעי נחת. לא פחות מ-26! שערים נרשמו במחזור השני, כאשר שתי קבוצות הבטיחו כבר בתום המחזור את העפלתן לחצי הגמר.
במשחק הראשון נפגשו נרגילה עדן נגד הדרי האחים כהן בע״מ. משחק רווי תהפוכות ושערים הסתיים בתום המועד החוקי בתוצאה 3-3 ושלח את הקבוצות לבעיטות הכרעה. נרגילה עדן הצליחה לגבור על הדרי האחים כהן בע״מ ורשמה ניצחון ראשון בטורניר.
כבשו לנרגילה עדן: שלמה שמר (שלושער), שליו אילוז ועדי פרץ (מספרת). כבשו להדרי האחים כהן בע״מ: מיצ׳ל בלסיוס (צמד), נועם ישראל ודין דניאלי.
המשחק השני הפגיש בין קרלסברג לשניצלייק/ אספרסו בר רוז׳ה.
משחק חד צדדי מצד שחקני קרלסברג, חתם את המשחק בתוצאה 1-5.
כבשו לקרלסברג: שניר סופר (צמד), אהרון מלקמו (צמד) וארז ביטון. כבש לשניצלייק/ אספרסו בר רוז׳ה: אסיף כהן.
מועדון הכדורגל של הפועל אשקלון השתתף היום בטקס הענקת פרס מגן הכבוד, שהתקיים במשכן נשיאי ישראל בירושלים, במעמד נשיא המדינה ראובן רבלין.
את מועדון הכדורגל של הפועל אשקלון ייצגו קפטן הקבוצה טל מכלוף ודובר הקבוצה שלומי לוי, שהוביל את מייזם מגן הכבוד של קבוצות ליגת העל בכדורגל.
מועדון הפועל אשקלון הגיע לקו הגמר, יחד עם עוד ארבעה מועדונים מצמרת הכדורגל הישראלי: הפועל באר שבע, מכבי תל אביב, מכבי חיפה ובית״ר ירושלים.
במהלך הטקס, חתם קפטן הקבוצה, טל מכלוף יחד עם יתר הקפטנים של ליגת העל על אמנה לשיתוף פעולה עם הדור הצעיר.
שלומי לוי דובר הפועל אשקלון: ״זכות גדולה וכבוד עצום עבור מועדון הכדורגל של הפועל אשקלון להשתתף במיזם הנפלא הזה. הופתענו לגלות שהפעילות שערכנו לאורך כל השנה צדה את עיני חבר השופטים שבחרו למקם אותנו בחמישית הגמר. אנו נמשיך לעשות רבות למען הקהילה גם בעונה הבאה ולהעניק מסר של ערכים וכבוד לזולת לפני הכדורגל ותוצאת הסיום. בהזדמנות זו מאחלים ברכות להפועל ב״ש על הזכיה המוצדקת בפרס מגן הכבוד״.
היום נמשך הדיון בעדותו של עד המדינה חוסה לימברק ששימש נהגו האישי של איש העסקים גבי מגנזי שעל פי כתב האישום נתן שוחד לראש עיריית אשקלון המושעה, איתמר שמעוני באמצעות מקורבו משה פונטה.
בשבוע שעבר הושמעה עדותו הראשית. השופט פותח את הדיון ומורה להמשיך את העדות בחקירה נגדית אותה פתח עו"ד מנחם רובינשטיין, סנגורו של איתמר שמעוני:
אתה כשנעצרת זו הייתה פעם ראשונה שלך בחיים ולא הבנת למה עצרו אותך. אתה היית נהג ונהג עושה מה שאומרים לו לעשות. אמר בכל הבית קח כסף מפה לשם, נכון? כן.
זה היה התפקיד שלך לעשות מה שצריך לעשות ולא חשבת שעשית משהו רע. רק היה לי הרגשה שמשהו לא בסדר מתי הלכתי למקומות אחרים לאנשים שאני מכיר. בגלל זה עשיתי דברים עם בקבוק יין.
מה שעשית עם פונטה לא חשבת משהו רע. נכון. עד היום. אני לא מכיר אותו.
את הלילה הראשון אתה עשית במעצר. נכון. לא נעים.
האריכו לך מעצר בכמה ימים. איזו תחנת משטרה? בהרצליה.
כשאתה מגיע למעצר שם היה שם עצור שלא ידעת מיהו. נכון. דיברתי איתו וידעתי שמשהו מוזר.
כשהיית ביום שלישי שעבר בפרקליטות הייתה לך תחושה לגבי השרוכים שלו. הוא דיבר איתי על בשר ושהייתה לו חווה, מתי שהוא התחיל לדבר על בשר זה היה לי מוזר. אבל לא היה לי חשוב.
אתה יושב ושואל מה עשיתי בעצם? נכון.
את הדברים האלה אתה אומר לאדם שהיה איתך בתא. אתם מדברים. לא עשיתי כלום, לא מצאו אצלי חומר של חברה. לא זוכר, עברו שנתיים.
יש לך בעיות זיכרון? אין לי בעיות זיכרון. יש דברים אני זוכר ויש לא.
אז בבוקר למחרת אתה אומר לו "תשמע, אני לא עשיתי כלום. לא מצאו לאצלי קלסרים ולא יכול לשבש חקירה". אני אומר לך שאמרו לך את זה. אם אני לא יכול לשבש, אז למה לא משחררים. השופט אמר לי אתה הייתה נהג של ברינקס.
אמרת לו "לא עשיתי כלום ולכן אני שומר על זכות השתיקה". אמרה לי עורכת דין לימור לשמור על זכות השתיקה. אמרתי לשופט שאני שומר על זכות השתיקה אבל לא על הכל.
אותו היום אתה חוזר לחקירה ואומרים לך שחושדים שבעל הבית שלך נתן שוחד. הוא שאל אותי שאלו אותי על שוחד ומימון שוחד והלבנת הון ונראה לי שזה בעל הבית שלי נתן שוחד.
ואתה אומר לשכן שלך לתא (מדובב שהפעילה המשטרה) "בשביל לדבר על משהו אני צריך לדעת". אמרת את זה? אני אמרתי מילים. איך אני זוכר מה אמרתי לפני שנתיים וחצי?
תגיד לי רק דבר אחד. כשאתה אומר לאיש הזה שאתה לא הולך להגיד דברים לא נכונים על אדם. זה אתה אומר את זה כי אתה לא רוצה לעשות דברים כאלה באותה העת. גם עכשיו. גם באותו היום, כל פעם אמרו לי עוד סיפור. עורכת הדין אמרה לי לא ראו לא שמעו. אני אגיד מה הוא עשה? אני יודע מה אני עשיתי.
אתה אומר לאותו שכן לתא "אני לא יכול להפיל על בעל הבית על דברים שהוא לא עשה". אני יודע מה אני עשיתי ומה לא עשיתי.
אמרת לשכן שלך בתא. אם אני ממשיך לשמור על זכות השתיקה, הוא יראה ויעניש אותי. אתה לא מכיר אותי. איך אני מדבר אתה יודע? זה לא שהוא אמר שאם לא אדבר הוא ישים אותי בכלא. אני לא מדבר כמו אתה מדבר. אתה לא ישבת בכלא. המילה הזאת של עונש זה לא שאמרתי שהוא ירביץ לי או ייתן לי אוכל.
כשאמרת במעצר ביום השני, ש"אם מחר הוא יראה שאני שומר על זכות השתיקה, אז הוא ייתן לי עונש", לאיזה עונש התכוונת. זה המילים שלי. אין עונש שהוא יכול לתת לי. מה הוא לא ייתן לי סנדוויץ' גבינה?
אתה אומר לאיש לידך שגם אם יגידו שאתה נתת משהו, אתה בעצמך לא ידעת מה נתת. באותם ימים 21,22,23 בדצמבר הייתי רק על פרשת מטה יהודה. הרבה פעמים הלכתי למטה יהודה. משה הגיע רק ב-26/7.
אתה אומר לאיש לידך "גם אם יגידו שהוא נתן משהו, אני לא יודע מה הוא נתן". נכון. אני לא יודע מה הוא נתן. אני יודע מה אני עשיתי.
חוסה לימברק בפתח אולם הדיונים
שואל אותך השכן שלך לתא: אתה ראית כסף ואתה עונה: אני לא ראיתי. מה אתה רוצה שאני אגיד לו? אני לא מכיר אותו. הרי אני הבאתי כסף.
שיקרת לו? בטח.
אמרת לו מכרזים זה טונות של כסף, אם הייתי יודע. אז אתה לא ידעת. מה אתה רוצה שאגיד לו? הוא אסיר, מה אני אספר לו מה עשיתי פה ומה עשיתי במכרז?
כתוב לנו, ביום השני של החקירה שלך כשאתה שומר על זכות השתיקה, שאתה והחוקר לא יוצאים מהחדר. הצטרף ליאור רייס ויצאתם מחדר החקירות ואחרי שלושת רבעי שעה חזרתם. מה דיברתם? דיברנו הרבה דברים. לא זוכר על מה דיברנו בכלל, אני חושב שהוא ניסה להשפיע. אבל לא זוכר מה אמר. הבנאדם היחיד שהשפיע עליי זה עורך דין שלמה ניסים.
ראית את ליאור רייס רושם את הדברים? לא זוכר.
כי אני לא קיבלתי רישום של מה שדיברתם ומה היה שם. ואני שואל את התובעות אם יש תרשומת של מה שנאמר מחוץ לחדר במשך 45 דקות? התובעת: מה שיש בידינו אתם קיבלתם.
אמרת לנו שאתה לא קורא וכותב עברית. אני כותב ככה ככה וקורא לאט.
את הסכם עד המדינה לא קראת? את ההסכם אמרתי לשלמה לעשות מה שצריך לעשות כי אני סומך על שלמה והוא הקריא לי מילה במילה. לא רק הסכם עד מדינה, אלא כל החומר.
אתה חתמת על הסכם עד המדינה אחרי שעזבה אותך עורכת דין שלך. הרגשת בודד? נכון.
בעצם רצית להשתחרר וללכת הביתה ואם עורך הדין שלך אמר לך, אתה חותם על הסכם עד מדינה ומשחררים אותך. לא זוכר. אבל לא שחררו אותי מיד, הייתי עוד כמה ימים במעצר.
התובעים בתיק שמעוני בהתייעצות
חתמת ב-24 ושוחררת ב-31. אתה אמרת לנו שרצית ללכת למעצר בית. בדיון ראשון אמרה לי עורכת דין, אתה הולך למעצר בית וזה לא קרה. אני אמרתי גם לשלמה אני רוצה ללכת הביתה והוא אמר לי לא עכשיו בגלל שיבוש הליכי חקירה.
למה שאתה תשבש? כי לפי מה שעשיתי הייתי חשוב.
שאלת את החוקרים מה אתה יכול לשבש? שאלתי מה הסיפור? אני לא יכול לשבש כי אני לא יודע מי בחוץ.
חוסה, כשבא עו"ד שלמה ניסים והציע לך לחתום על הסכם עד מדינה הוא הסביר לך מה הדברים הלא חוקיים שעשית? כן. אמר לי שנתתי שוחד לראש מועצה. תיווך בשוחד, הלבנת הון.
ידעת שזה תיווך לשוחד? לא. מאיפה אני מכיר מילים כאלה?
אמר לך עורך הדין, שאתה לא תשב בכלא ואתה תקבל את הכסף שלך בחזרה. זה מה שאמרת לו? כן. בוודאי זה מה שאמרתי.
ב-28 לדצמבר, אחרי שחתמת כבר על ההסכם והרגשת יותר פתוח ואתה השתדלת מאוד מאוד לומר לחוקרים שלך דברים שהם לפי דעתך אמת ושזכרת אותם. אני אמרתי רק אמת ודברים שעשיתי ולא אמרתי משהו שלא עשיתי כדי להיות טוב עם אף אחד.
אופן הכנה לציר הירקות: את כל הירקות חותכים גס ומעבירים לסיר יחד עם 2 ליטר מים. מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים כחצי שעה ומסננים.
לריזוטו: ממיסים חמאה במחבת רחבה. מוסיפים את הפטריות ומאדים כ-2 דקות. מוסיפים את האורז והיין, מאדים כדקה נוספת ומתחילים להוסיף מציר הירקות מעט עד שנספגים הנוזלים, ומוסיפים שוב. חוזרים על הפעולה עד למצב שבו האורז רך, בערך 15-12 דקות. יוצקים את השמנת המתוקה ומבשלים עד לקבלת קרמיות סמיכה מהשמנת. מוסיפים את גבינת העיזים ומערבבים בעדינות. מפזרים מעל גבינת פרמז'ן ומגישים.
ריזוטו חציל שרוף וגבינת עיזים
חומרים לאורז:
400 גרם אורז ארבוריו
1 חציל בינוני
100 גרם גבינת עיזים חתוכה לקוביות
100 גרם חמאה
מלח
פלפל שחור גרוס
1 כוס יין לבן
250 מ”ל שמנת מתוקה
100 גרם פרמזן מגורד
לציר ירקות:
1 בצל
1 גזר
2 גבעולי סלרי
חופן עלי פטרוזיליה
אופן הכנה לציר הירקות: את כל הירקות חותכים גס ומעבירים לסיר יחד עם 2 ליטר מים. מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים כחצי שעה ומסננים.
לריזוטו: שוטפים היטב את החציל וקולים על אש גלויה. טוחנים את החציל יחד עם הקליפה למרקם חלק. ממיסים חמאה במחבת רחבה ומקפיצים את האורז מעט ומוסיפים את היין. מוסיפים מציר הירקות מעט עד שנספגים הנוזלים ומוסיפים שוב. חוזרים על הפעולה עד למצב שבו האורז רך, בערך 15-12 דקות. יוצקים את השמנת המתוקה ומבשלים עד לקבלת קרמיות. מתבלים במלח ופלפל מוסיפים 3 כפות מקרם החצילים ומעבירים לכלי הגשה. מפזרים גבינת עיזים מעל ומגישים.
כבר בעונה שעברה, ממש בשיא המאבקים על העלייה לליגה הלאומית, בחרנו לראיין את אבי סוכר, מאמנה דאז של מעלה אדומים, במה שעשה רושם כמפגש פסגה. אבי סוכר פגש את קבוצתו לשעבר, המועדון הכי יקר ללבו, ומה היה יותר מרגש וסמלי מכך כדי לייצר עניין על רקע אותה התמודדות, שבה ניצחה אגב אליצור איתו אשקלון. כבר אז ניתן היה להרגיש היטב על קולו הרועד של סוכר מה זה עבורו מועדון אליצור אשקלון. הזיכרונות צפו, הרגש גאה והכמיהה שלו לשוב ולטעום מהמועדון האשקלוני הורגשה בכל מילה שיצאה מפיו.
שחקני אליצור 'איתו' אשקלון ברגע ההנפה (צילום: אורן מרסיאנו)
רצה הגורל וכמה חודשים לאחר מכן אבי סוכר נבחר להיות המאמן שיצעיד את אליצור אשקלון בליגה הלאומית העונה. וזה כבר הרבה מעבר לעוד מפגש מול האקסית; זה לגמרי לחזור הביתה, ליסודות, למקום, לאנשים ולסמל שהוא כל כך אוהב. “זה כזה מרגש עבורי”, הוא מצהיר בריאיון מקומבק ומיוחד ל"כאן דרום". “מרגיש לי מצד אחד הכי טבעי בעולם ומצד שני התחלה חדשה. זה דבר שמעלה בי הרבה נשכחות, הרבה חוויות ודברים מרגשים. הקהל, הקבוצה, הסמל איתו – זה משהו שמאוד יקר ללבי. ממש מחכה ומצפה להתחיל”.
“מרגיש לי הכי בבית שיש”
סוכר בן ה-41 עשה את השנים היפות ביותר שלו כשחקן כדורסל בשורות אליצור אשקלון והיה שותף לפיסות היסטוריה ורגעים מיוחדים במועדון הכחול. הוא ענד את סרט הקפטן ועלה עם אליצור מהליגה השנייה לליגת העל, ואז, יחד עם קורי קאר והשותפים, היה בין האחראים לעלייה הגדולה לחצי גמר הגביע ולהגעה למשחקי הפלייאוף בליגה הראשונה. מעבר להישגים המקצועיים, הוא נחשב לשחקן האהוד ביותר, ללב ולסמל של הקהל המקומי. אחרי קריירה ענפה ומכובדת בליגת העל סוכר פרש ממשחק לפני ארבע שנים וחצי עקב פציעה. באותה עונה שבה פסקה פעילותו הוא קיבל את המושכות והוביל את הוד השרון כמאמן ראשי בליגה הלאומית, זאת לאחר שרמי הדר עבר לאמן את מכבי חיפה.
אבי סוכר במדי אליצור אשקלון. צילום: שרון בוקוב
בהמשך הוא הספיק לאמן שנתיים ברמלה, ובעונה האחרונה עמד על הקווים במעלה אדומים. כעת הוא מקבל את משרת החלומות מבחינתו. אמנם לא קבוצה בליגת העל או כזו עם תקציב משופע, אך כבר הספקנו להבין שאליצור אשקלון עבור אבי סוכר זה הרבה מעבר לעוד מועדון כדורסל. “אני חושב שלא יכול להיות מקום יותר טוב בשבילי מאליצור איתו אשקלון”, הוא אומר בהתייחס לסגירת המעגל. “גם מבחינת הקהל, המקום, מה שהוא מסמל, העבר שלי עם אשקלון, העבר שלי עם איתו ז”ל. מרגיש לי הכי בנוח, מרגיש לי הכי בית שיש. טבעי לחלוטין”.
כמה סמלי עבורך להגיע לאמן קבוצה שקרויה על שמו של איתמר שרביט ז”ל, שאליו היית קרוב מאוד? “הכי סמלי בעולם. כל פעם שאנחנו מדברים ומזכירים את השם שלו, יש לי צמרמורת בגוף. איתו, מעבר לזה שהיה איש המשק של אליצור אשקלון, הוא היה חבר, הוא היה שומר עלינו, דואג לנו ולי באופן אישי. בחור אהוב, מעל ומעבר. זה מרגיש לי כבוד לבוא ולייצג את איתו ואת הקבוצה הזו שמסמלת אותו, את הזכר שלו – שזה הכי חשוב ומעל הכול”.
אליצור רצתה אותך כבר לפני שנתיים וסירבת להגיע לכאן. למה עכשיו כן? “באותה תקופה כשנעשתה אליי פנייה הייתי בדיוק במעבר דירה ואשתי הייתה בהיריון. היו לי גם המון עיסוקים ועסק חדש, ולא היה לי את הזמן לבוא לאליצור אשקלון. זה היה תזמון מאוד בעייתי מבחינתי, היו לי הרבה דברים לעשות והרגשתי שאני לא יכול להיות 100 אחוז בקבוצה, אז פשוט סירבתי, לא הייתה לי ברירה”.
“לאשתי לא היו מילים מרוב התרגשות”
המאמן ושחקן העבר נשוי לשרון ואב לשלושה: מאיה, עידו ורומי. הוא מתגורר כיום בכפר סבא הירוקה ומעיד כי הנסיעות היומיות הן לא דבר שיהווה בעיה. “נסעתי עד מעלה אדומים כל יום, אז מה זה בשבילי אשקלון?” הוא עונה בנחרצות.
האישה פרגנה לך על החזרה לאשקלון? “ברור. כשההצעה הונחה על השולחן, אני לא יודע אם היו לה מילים מרוב ההתרגשות. היא יודעת מה זה אשקלון בשבילי. ובכלל, כל המשפחה וההורים שלי, הם הגיבו בהמון התרגשות, המון פרגון ותמיכה. הם יודעים שזה המקום הטבעי בשבילי והבית. באמת שלא יכול להיות מקום יותר טוב מזה. זו סגירת מעגל בשבילי להגיע לשם בתור מאמן”.
מפרגנים. משפחת סוכר בהרכב מלא
המשפחה מגיעה למשחקים ומעודדת? “הם מגיעים לכל משחק בחוץ ובבית. ראיתם אותם במהלך הקריירה שלי בכל משחק בתור שחקן, אז תראו אותם גם בתור מאמן וכל עוד אני קשור לכדורסל הם יגיעו”.
הבית שלך מוגדר במהות שלו כבית שנושם כדורסל? “לגמרי. יש לי ילד בן חמש וקצת, והוא כבר שנה שנייה שלו משחק כדורסל. זה בית שכל היום רואה יורוליג וליגת העל, כל המסכים שלי בבית זה רק כדורסל. יש סל במרפסת, סל בחוץ”.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
בשנים האחרונות נוכחנו לראות יותר ויותר בעלי מקצוע בספורט, ובייחוד בליגות הנמוכות, אוחזים במקום עבודה נוסף. גם סוכר לא מתפרנס אך ורק מכדורסל. הוא עוסק באופן עצמאי בנדל”ן, אך טוען שהדבר לא יפריע לו, והוא יצליח לשלב בין העיסוקים במהלך העונה. “זה משהו שלא גוזל ממני יותר מדי זמן. יש לי זמן לעבודה, לכדורסל, אין לי בעיה. העבודה שלי מאוד דינמית, אני יכול לסדר את זה לפי הצרכים שלי. אני לא עובד אצל מישהו, אני עצמאי לגמרי, אני יכול להחליט באותו יום שאני לא עובד בכלל או להחליט שאני עובד שעה או דקה או מה שאני רוצה”.
“יומרני מדי להגיד שהמטרה היא לעלות ליגה”
אל סוכר הצטרף השבוע גם מנכ”ל חדש למועדון, אשר יחליף את אבישר מרציאנו בתפקיד. רועי ברקוביץ’, שהיה שחקן באליצור אשקלון בגלגולה הקודם, מוכר היטב גם כבנו של אגדת הכדורסל מיקי ברקוביץ’. הוא צפוי לנהל את הקבוצה מא’ ועד ת’ ולמעשה לקחת את המושכות הניהוליות לידיים ולהוריד ממיקי שרביט את הנטל.
מנכ"ל חדש. דרך חדשה. רועי ברקוביץ'.
ברקוביץ’ יהיה אמון גם על ניהולה של מחלקת הנוער, יתווה את הדרך וינסה להפוך את המחלקה למצליחה יותר. לסוכר וברקו היכרות מוקדמת. על פי דברי המאמן, ניתן להבין ששיתוף הפעולה ביניהם אמור להיות פורה העונה. “אני ורועי לא שיחקנו באותן קבוצות, אבל אנחנו מכירים שנים”, הוא מספר. “יש בינינו קווי דמיון: רועי היה רכז בעברו, וגם אני, שנינו באים מליגת העל עם המון ניסיון וידע ועם המון הבנה בכדורסל. עברנו קבוצות, הנהלות, כל מה שאפשר בכדורסל הישראלי. החיבור היה מאוד טבעי בינינו, אנחנו באותו קו ובאותו ראש. הוא ממלא אותי בידע שלו ואני בשלי, ואנחנו לגמרי משלימים אחד את השני. אני באמת חושב שאנחנו שילוב מנצח ושזה מהלך מבורך לאשקלון בכלל שרועי הגיע לשם כדי להרים גם את מחלקת הנוער והילדים. בעיר הזו יש כדורסל וספורט, היא צמאה לזה, ורועי הוא האיש הנכון להרים את זה. יש לו הכול, רק נרוויח מזה כולנו”.
בשיחות שלך עם מיקי ורועי, מה המטרות שהוגדרו? “נפגשנו כולנו, הבנו את המצב של הקבוצה ועשינו חושבים איך הקבוצה הולכת להיראות. אנחנו עדיין מחכים לראות מה קורה עם התקציב, אבל תהיה קבוצה מאוד מעניינת, אטרקטיבית, קבוצה שמחוברת לקהל ולמועדון. השחקנים שיגיעו יבינו שהם באים לייצג את אליצור איתו אשקלון, הם יביאו הרבה מהלב ומהדנ"א שלי לפרקט. מבחינת מטרות, לדעתי קודם כול אנחנו צריכים לקבע את עצמנו בליגה הלאומית, זו שנה מאוד קריטית וחשובה אחרי עליית הליגה, אז אנחנו מתחילים עם זה, ואני מאמין שעם האוכל גם יבוא התיאבון. כרגע אנחנו מאוד צנועים במטרות עד שנדע מה התקציב”.
עליית ליגה זו מילה גסה עבורכם? “אנחנו כספורטאים ואני כמאמן שואפים תמיד למעלה ונרצה כמה שיותר, אבל כרגע זה יהיה יומרני מדי להגיד שאנחנו באים לעלות ליגה. אנחנו בתקציב לא מאריות הליגה, יש את רחובות, חיפה, קריית אתא שעושות החתמות גדולות, והן עם תקציב פי שלושה וארבעה משלנו. אנחנו נעשה את ההתאמות שלנו, אנחנו באמת לא רוצים לצאת בהצהרות לפני שנדע בדיוק מה קורה בקבוצה, אבל נשאף להיאבק למעלה כמה שיותר”.
בית משפט השלום גזר השבוע מאסר על תנאי ופיצוי של כמה מאות שקלים על תושבת העיר שתקפה אב בית במרכז הספורט באשקלון. תחילת הפרשה בחודש יולי 2015, אז שלחה האישה את שתי בנותיה הקטנות לקייטנת סיף וריקודים סלוניים שהתקיימה במרכז בשעות 13:00-8:00. באחד הימים בוששה האם מלהגיע ולאסוף את בנותיה בסוף היום, ובשעה שלוש ורבע בצהריים נלקחו הבנות על ידי אחת המדריכות לתחנת המשטרה בעיר.
כרבע שעה לאחר מכן הגיעה האם ושאלה את אב הבית במקום היכן בנותיה. האיש בדק ובישר לה שהבנות הועברו לתחנת המשטרה. האם זעמה, כך על פי האישום נגדה, הכתה את אב הבית בפניו וגרמה לו לחבלה בשפה העליונה.
משם היא עשתה את דרכה לתחנת המשטרה באשקלון. אך גם שם, כך על פי כתב האישום, השתוללה, צעקה, קיללה לכל עבר ודחפה שוטרת כשביקשה לצאת מהתחנה. אב הבית הגיש תלונה במשטרה, וכשהחלו ההליכים המשפטיים נגדה התקשו תחילה רשויות החוק לאתרה.
גם לאחר שנמצאה לא התייצבה בבית המשפט והגיעה רק אחרי שהוצאו נגדה צווי הבאה. לבקשת סנגורה ניתנו בתיק דחיות לא מעטות, עד שבסופו של יום היא הודתה בכתב האישום המתוקן, הכולל עבירה של תקיפה הגורמת לחבלה של ממש לאב הבית וכן בעבירה של הפרעה לשוטר בתחנת המשטרה.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
התביעה ביקשה מבית המשפט להטיל על האם מאסר בפועל, שירוצה בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. בפרקליטות ציינו כי מדובר באישה חד הורית שיש לה קושי בוויסות רגשי והיא נוטה להגיב באימפולסיביות במצבים בהם חשה תסכול, וכך היא מגיבה מול הממסד. בנוסף, נטען כי יש סיכון להמשך התנהגות פוגענית מצדה וכי על בית המשפט לשכנע אותה ללכת לטיפול ולבחון את הקבוצות שהציעו לה, מה שיעשה טוב לה ולילדיה.
עורך דינה אביחי חג’בי טען בבית המשפט כי היא המפרנסת היחידה, ולכן למרות החשיבות שבטיפול, לא תוכל למצוא לכך פנאי. עוד נטען כי אם תצטרך לרצות עבודות שירות פרנסתה תיפגע וכפועל יוצא מכך גם ילדיה.
בית משפט השלום באשקלון. צילום: אורי קרספין
בבית המשפט סיפרה האישה על מצבה הקשה והתנצלה על התקרית. היא סיפרה על התעללות מתמשכת שעברה מצד בעלה, עד שקיבלה גט בשנת 2016. “אני מפרנסת את הילדים לבד ומגדלת אותם לבד”, אמרה, “אני לא יכולה לאפשר לעצמי שלא לעבוד ומבקשת להתחשב בי, לסלוח לי. אני מתחרטת ומבקשת לסגור את התיק”.
יש בי צד שלם שלא כולם רואים צד של אובדן שמנסה לאסוף את השברים קל לתייג אותי ולצאת בהצהרות לאור מראות שלא ממש מראים, את כל הצער שאני נושא בכל צעד שאני עושה, מחפש מפלט, פורקן או מחסה ממה אני כבר מתחבא? אווו, יש הרבה… ("אני כולי חומרי" – גל אלדר)
לא מעט טלטלות עבר גל אלדר בחייו הקצרים, אך הוא לא נתן לשום דבר להפיל אותו. ברגעי קושי ותסכול הוא כתב, שפך את לבו על אינספור דפים, שהצטברו במגירה מאז היה בן שבע. לאחרונה קיבלו חמישה מהשירים שלו חיים חדשים, בדמות "אדום-אדום", פרויקט מוזיקלי שהוציא אלדר, ובו הוא שר על חייו.
אלדר (19) מתגורר כיום עם אימו עליזה בקיבוץ יד מרדכי. הוא נולד באילת, בן זקונים להוריו, אשר נפגשו כשאימו הייתה אחות בקופת חולים ואביו היה מטופל שלה. הם פתחו ביחד פרק ב’ והביאו לעולם את גל. לשניים ילדים מנישואים קודמים, שניים לאימו וחמישה לאביו. את הילדות בעיר הדרומית והחמה זוכר אלדר כמאושרת ושמחה, עד שאביו נפטר באופן פתאומי כשהיה בן שש.
“אבא חלה בסרטן ונפטר כשנה לאחר שהתגלתה המחלה, הוא היה בן 71”, מספר אלדר. “עבורי זה היה שוק גדול, הוא היה דמות מאוד חזקה ודומיננטית בבית, ולא הבנתי איך דבר כזה יכול לקרות. כשאני מנתח את התקופה שקדמה למותו כנראה שכבר אז ידעתי שלשם זה הולך, אבל לא רציתי להשלים עם זה. אחרי שזה קרה הבנתי, למרות הגיל הצעיר, שאני עכשיו הגבר בבית וצריך לדאוג לאימא ולעודד אותה. האחים שלי כבר היו גדולים ולא חיו איתנו, ואני גם הייתי הילד היחיד המשותף לשני ההורים שלי, אז נותרתי בתוך הסיפור הזה די לבד. אימא עטפה אותי בהמון חום ואהבה, מאוד עזרה ונתנה כלים. היינו בתוך זה ביחד רק היא ואני, ככה זה עד היום”.
“האזעקות הן חלק משגרת החיים”
לאחר פטירתו של האב עברו גל ואימו להתגורר באשקלון. “אימא במקור מאשקלון ואבא במקור מחיפה, כך שלאחר שהמשפחה שלנו התפרקה לא היה לנו ממש מה לחפש באילת. אימא החליטה לחזור לעיר הולדתה כדי להיות קרובה למשפחה, אז הגענו לאשקלון”, הוא מספר.
הוא הגיע לבית הספר בית יחזקאל בכיתה ב’, סיים שם את לימודיו ועבר למקיף ד’, ששם הספיק ללמוד שנה אחת בלבד. “אימא החליטה שהיא רוצה לעשות סוויץ’ בחיים שלנו ועברנו ליד מרדכי. בקיבוץ התחלתי לחיות חיים אחרים, שונים לחלוטין מהחיים שהיו לי עד אז”.
כבר לא היה לנו מה לחפש באילת. גל אלדר. צילום: מאיה שואו
באיזה אופן? “עד אז הייתי ילד עירוני לכל דבר, לא הכרתי משהו אחר. פתאום נפתח בפניי עולם חדש, ילדות חופשית וציורית, ממש כמו בספרים והסרטים. בעיר קל מאוד לברוח לרוחות ומשם בדרך כלל לא יוצאים דברים טובים. בקיבוץ ברחתי לשדות ולפרדסים, התחברתי לטבע ושאבתי ממנו כוחות”.
וכל השלווה הזאת קיימת אף על פי שמדובר בקיבוץ בעוטף עזה? “לחלוטין, כי העובדה שאנחנו בעוטף מעולם לא הפריע לנו לחיות חיים שקטים ורגועים. האזעקות והמבצעים הם חלק משגרת החיים שלנו כאן, וגם ברגעים כאלה הכול מתנהל כמעט רגיל. אני חושב שזה השפיע עליי רק מבחינה אחת, זה נתן לי מוטיבציה להתגייס לקרבי וחיזק את האהבה שלי לארץ ואת הרצון לתרום ולתת מעצמי הכי הרבה שאפשר”.
“החיים מאוד שבריריים”
כחלק מהרצון שלו לתרום החליט גל לעשות שנת שירות לפני הגיוס לצה”ל, את השנה הזאת הוא סיים ממש בימים אלה. “הרגשתי שהגעתי לשלב בחיים שבו אני יכול סוף-סוף לתת בחזרה, לתמוך באחרים ולעזור להם. בגלל שחוויתי אובדן בגיל צעיר מאוד חלחלה בי ההבנה שהחיים מאוד שבריריים ויכולים להסתיים ברגע, אף אחד מאיתנו לא באמת יודע מתי זה יקרה. ולכן חשוב לי תמיד לדעת שעשיתי קצת מעבר”. הוא שובץ בכפר הנוער גלים, פנימייה חינוכית בחיפה. ואף שלא בחר במקום הזה, דווקא הוא היווה עבורו סגירת מעגל מפתיעה. “בדיעבד היה לי הרבה מזל שהגעתי לשם, כי התחברתי למקום ברמה האישית מהרגע הראשון שנכנסתי אליו”.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
אתה יודע להסביר למה? “קודם כול השילוב הקסום שיש במקום הזה, שכולל ילדים מיוחדים, אווירה מדהימה ונוף של הכרמל מצד אחד והים התיכון מהצד השני. דבר שני, מבלי להתכוון הגעתי לחיפה, המקום שממנו הגיע אבי. יצא שאחרי המוות שלו לא הייתי בקשר עם המשפחה שלו וכשהגעתי לחיפה משהו בי פתאום נפתח. יצרתי קשר עם דודה שלי, אחות של אבא, נפגשנו מספר פעמים והיא סיפרה לי עליו, על האדם, האח והבן שהוא היה. עליתי גם בפעם הראשונה לקבר של סבתא שלי, שנפטרה שלוש שנים אחרי אבי, ומעולם לא הייתי שם. משהו בנוף הילדות שלו גרם לי להבין אותו יותר. ובכלל, ככל שהשנים עוברות אני מסתכל על הכול בצורה אחרת לחלוטין ונותן מקום להרבה רגשות שמציפים אותי”.
גל אלדר. צילום: מאיה שואו
“האמן המיוסר”
זו בלדה לאדם היום – יומי או סתם שיר קצר על מה איתי ומה שלומי כמה פסקאות שיספרו על חלומי אמשיך להסתובב עד שאמצא את מקומי אין אחר שיצליח עבורי מלבדי החיים הם כמו השיר, זה נגמר פתאומי… ("אדום, אדום" – גל אלדר)
כאמור, את הפורקן לרגשות הללו הוא מצא, מאז ומתמיד, בכתיבה. את השיר הראשון שלו כתב כשנה לאחר מות אביו ומאז לא הפסיק. “אז לא באמת ידעתי למה אני כותב, פשוט הרגשתי שזה עושה לי טוב. השיר הראשון היה על אבא, תהיות, שאלות וגעגועים. דברים פשוטים שרק ילד בן שבע יכול לכתוב. אימא שלי שמרה את כל השירים הללו במהלך השנים, לאחרונה יצא לי לדפדף בהם, וזה נחמד ומביך גם יחד”.
מתי אתה כותב? “תמיד, אבל בעיקר כשאני עצוב. אני לגמרי יכול להתחבר לתדמית של האמן המיוסר. זה לא שאני לא אדם שמח, יש בי גם צד קומי ואני עושה גם פרויקטים מצחיקים, אבל יש בתוכי חלק עצוב שמלווה אותי תמיד”.
“קיבלנו החלטה, אני מתמודד לראשות העיר אשקלון”, עם המשפט הזה נתן איתמר שמעוני את האות לפתיחתה של מערכת הבחירות שהמתינה למוצא פיו. את הפוסט הוא פרסם ביום חמישי האחרון בדף הפייסבוק הפרטי שלו. הפוסט גרר אלפי לייקים, שיתופים ותגובות רבות שבירכו אותו על הצעד הזה.
שמעוני מצטרף לרשימה ארוכה של מתמודדים שכבר הצהירו על ריצה לתפקיד הנכסף.
שמעוני והרב יעקב אביטן קובעים מזוזה בפתח המטה. "אני בטוח שאתה גם תישן פה"
מבחינת החוק נכון להיום, אם שמעוני ייבחר, הוא לא יוכל להיכנס לתפקידו בקלות כפי שהיה בבחירות 2013, זאת מאחר שההשעיה שלו מהתפקיד תימשך עד לתאריך 30 בנובמבר, כחודש לאחר הבחירות. עד תאריך זה ייאלץ שמעוני לעבור משוכה לא פשוטה של הוועדה לבחינת השעיה של ראשי רשויות.
אהדה מקיר לקיר. שמעוני עם תומכיו בפתיחת המטה
הוועדה צפויה להתכנס בתאריך 6 בנובמבר ולהתחיל לדון בהמשך ההשעיה כאשר הפרקליטות צפויה לדרוש את ההארכה. שמעוני, שמקווה לנצח בבחירות, מתכוון לחזור אל הוועדה כראש עירייה נבחר ולבקש את סיום ההשעיה לאור מה שהוא מכנה “התמשכות המשפט”.
חיבוקים ונשיקות
ביום שני השבוע חנך שמעוני את מטה הבחירות המרכזי שברחוב אוסישקין, ואליו הגיעו עשרות פעילים שחיבקו ונישקו אותו, רקדו עמו ובירכו אותו. “תראו, יש שלושה דברים על הפרק: 1. אני מתמודד. 2. אני מנצח. 3. אנחנו ננהל את העיר. אני שומע כל מיני רעשים ברשת. אם לא תתייחסו אליהם, הם יישארו בגדר רעשים. אם תתייחסו אליהם, הם יהיו מעבר לרעשים, הם ינסו להשפיע. אני קורא מכאן לכל המתמודדים, לכל המפלגות, לכל התושבים: תשמרו על אחדות, על מערכת בחירות נקייה, ללא הכפשות אישיות. מי שיעשה את זה ירוויח. מי שיכפיש אותנו – יקבל מאיתנו אהבה, יקבל חיבוק, יקבל חיזוקים. כי אנחנו הולכים למערכת בחירות נקייה”.
שמעוני ציין בקצרה באירוע את העשייה הרבה בתקופתו במגוון תחומים: “תראו, יש דבר אחד שאנחנו יכולים לומר ואחרים לא יכולים לומר: ביצעתי. הבטחתי מהפך במערכת החינוך ביצעתי. הבטחתי רצועת חוף מהמתקדמות במדינת ישראל – ביצעתי. הבטחתי שירות ויחס אישי לכל תושב – ביצעתי. הבטחתי פיתוח מדהים – ביצעתי. כל הדברים האלה ביצענו, ויש לנו עוד מה לבצע בעזרת ה’. יש הסכם גג עם 20 שנה קדימה. מכאן אני רוצה לאחל לאבי רפואה שלמה, הוא מאושפז בבית החולים, שהקב”ה ישלח לו רפואה שלמה. אני רוצה להודות לכל מי שהגיע. בשם ה’ נעשה ונצליח ונחזיר את התנופה לעיר אשקלון”.
שמעוני בפתיחת המטה השבוע.
החיים עצמם
מאותה אהבה שהקיפה אותו נזרק שמעוני כבר באותו הערב אל קרקע המציאות, כאשר פרסום בחדשות 10 דיבר על כך שבפרקליטות בודקים טענות על איומים כלפי עדים במשפטו של שמעוני.
יום למחרת הוא כבר נאלץ להתמודד מול מסרון שנשלח לכל תושבי אשקלון בזו הלשון: “חשיפת חדשות 10. בפרקליטות ישקלו לבקש את מעצרו של איתמר שמעוני עד תום ההליכים. החשד: שיבוש מהלכי משפט. ברביעי יעיד עד המדינה בפרשיות השוחד. גם אם שמעוני ייבחר – לא יוכל לכהן. אשקלון תיגרר לבחירות חדשות”.
המיסרון נגד שמעוני שקיבלו רבים מתושבי העיר. מי עומד מאחריו?
שמעוני מיהר לכתוב פוסט, ובו גינה את המהלך: “בדמוקרטיה מנצחים רק בקלפי עם פתק צהוב. כרגע, קיבלתם הודעה שאין לה כל שחר למציאות (פייק ניוז) שהגיעה ממתנגדינו המסתתרים אחרי הודעות SMS. אנו מעל זה ודוהרים בכל הכוח לנצח את הבחירות. אני אתכם ולמענכם לכל אורך הדרך. חי, נושם ומחייך”.
ביום ראשון הקרוב צפוי שמעוני לקיים את טקס הפתיחה הרשמי של מסע הבחירות. האירוע ייערך באולמי טליה החל מהשעה 20:00 וצפוי לכלול בין השאר נאום ראשון של שמעוני.
הולך עד הסוף עם תמיכה רחבה ברחוב האשקלוני
“בשבועות האחרונים נחשפנו לנתונים מרשימים על עלייה יפה בהיקף הזכאים לתעודת בגרות ובהיקף המתגייסים לשירות משמעותי. אני גאה בנוער שלנו. העלייה היא תוצאה ישירה של פעולות רוחביות והשקעה עצומה שביצענו בכל תחום החינוך מהגיל הרך ועד למסיימי י”ב. בנינו כ-100 גנים בשנתיים, בתי ספר, אולמות ספורט, מעל ל- 100 כיתות חדשות, צהרונים, הוזלנו מחירים בקייטנות, במחירים המשתלמים ביותר במדינה וביצענו השקעה מסיבית בילדינו החל מהגיל הרך. הכול נעצר! ההשקעות בחינוך, בניית הגנים ובתי הספר. החינוך חייב להיות בראש מעייננו ועל כן שמתי לי למטרה להמשיך בעצמה את העשייה המשמעותית שהובלנו בחינוך”.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
באשר להחלטה להתמודד לראשות העיר אמר שמעוני כי הוא “נפעם ונרגש מהיקף התמיכה והאהבה של הציבור בכל פעם מחדש ורוצה להודות לכולם על כך, זה מאוד מחמם את הלב. משפחתי כולה נרתמת, אשתי רויטל עומדת מאחוריי בהחלטתי לשוב ולהתמודד על הנהגת העיר. לקחנו בחשבון את ההכפשות האישיות הרבות, המשפחה שלי ואני חסונים וחזקים. אני שומע את כל רעשי הרקע מסביב שמופצים על ידי בעלי עניין, ואני אומר היום באופן חד משמעי: ההשעיה שלי היא עד הבחירות ולא יותר. אני מקבל המון אהבה וחום מתושבי אשקלון. אני הולך לנצח את הבחירות בעזרת ה׳, אחזור לנהל את העיר ולהוביל את אשקלון למסלול התנופה והפיתוח”.
התגובות להכרזה
כניסתו של שמעוני למרוץ עוררה תגובות בין היתר ממתמודדים אחרים כמו מפלגת הבית החברתי בראשות דורון נקשרי ומייק אטדגי שמסרו: “שמעוני ראש העיר המושעה על ידי מדינת ישראל ומואשם בעבירות שוחד, הלבנת הון, הפרת אמונים ועוד. כתב אישום החמור ביותר המלווה בבעיות מוסר קשות שהוגש כנגד ראש עיר מכהן.
העיר לא רכושו של שמעוני. דורון נקשרי ומייק אטדגי. צילום: אבי אלפסי, אומנות הצילום
'הבית החברתי' מצהיר: לא נשב עם שמעוני בשום אופן וצורה. אני דורש מכל הסיעות המתמודדת למועצת העיר לנהוג באחריות כלפי תושבי אשקלון ולפעול באותה דרך. העיר אשקלון לא בת ערובה ורכושו האישי של שמעוני – ממילא הוא לא יכול לכהן כראש עיר, וכעובדה מוכחת, הרי שכיום הוא על תקן זה ורחוק מהכיסא. 'הבית החברתי' לא ייתן למהלך כזה שום יד”.
לפני שבועות מספר התקיימה ישיבת דירקטוריון של החברה הכלכלית של אשקלון (החכ”ל). הישיבה הייתה לא פשוטה עבור חלק מהדירקטורים שאמונים בצורה כזו או אחרת על התנהלות החברה.
בישיבה השתתפו ראש העירייה בפועל תומר גלאם, המכהן כיו”ר הדירקטוריון, מנכ”ל החברה עו”ד יוסי דיין, חברי הדירקטוריון וכן רו”ח דני ליבלר ממשרד רואי החשבון זיצר יעקב מחיפה.
הסיפור של משרד זה חשוב כדי להבין את מצבה של החברה הכלכלית. בזמן שמנכ”ל העירייה לשעבר חיים סופר כיהן כממלא מקום מנכ”ל החכ”ל הוא מינה את המשרד הזה כדי לבדוק את החברה. מטרת הבדיקה הייתה לבחון את מצבה הפיננסי האמיתי של החברה ליום הבדיקה בהתבסס על הדוחות הכספיים שפורסמו בסוף שנת 2016, שאלו היו הדוחות האחרונים שפורסמו על ידי החברה והציגו רווח בסך של 1 מיליון שקלים.
משרדי החכ"ל במרינה. צילום: אורי קריספין
ליבלר, שביצע את הבדיקה והשתתף כאמור בישיבת הדירקטוריון, סיפר לנוכחים, “כאשר הגענו לעבודה והתחלנו לבדוק את המצב הכספי של החברה, כפי שמשתקף מהדוחות האלו, התברר שהדוחות לא משקפים את מצב החברה נכון לאותו מועד, והתחלנו לערוך בדיקה יסודית ומעמיקה. הבדיקה שיקפה תמונת מצב עגומה אשר אינה תואמת למצג החשבונאי שפורסם”.
מה שליבלר אומר בעצם זה שהתברר כי הדוחות הכספיים של החכ”ל אשר הציגו רווחים כספיים לא ממש תאמו את המצב האמיתי של החברה. כך למשל הוא אמר לנוכחים כי בעקבות התיקונים שבוצעו עלה כי לחברה נגרם הפסד גולמי מביצוע פרויקטים וכן בגלל המרינה והיכל התרבות בסך של 28 מיליון שקלים, זאת לעומת רווח של 15 מיליון שקלים בשנת 2016 שהוצג בעניין זה.
“ההפסד”, כך לדברי ליבלר. “מסתכם לכ-48 מיליון שקלים ליום ה-30.6.2017 לעומת רווח בסך 1 מיליון שקלים שדווח ליום 31.12.2016. אלה נתוני הדברים מבחינת רווח והפסד. אני מבקש לחדד שעשינו ניתוח מעמיק מבחינת הלקוחות, ספקים, צ'קים, בנקים, פחת, פרויקטים וכיוצא בזה. משרדנו מקווה שמכאן החברה תצא לדרך חדשה עם נתונים יותר מוצלחים בשנת 2018 ואילך”.
כאשר ליבלר זרק המספרים הללו לאוויר, הדירקטורים נדהמו ולא ידעו כיצד לעכל את הבשורה הזו.
בשלב הזה הוצג הדוח המסכם של שנת 2017, ובו כבר הוטמעו כל הכללים וכל התיקונים שביצע אותו משרד רו”ח. את הדוח הציג רו”ח אלעזר טובול ממשרד סול מרדכי שמלווה כיום את החכ”ל. “תחילה אציין כי מבחינת טעויות מובהקות, אני יכול להצביע על טעויות חשבונאיות בסך של כ-20 מיליון שקלים”.
משה ג'רפי: "טעויות חשבונאיות מרחיקות לכת"
חבר הדירקטוריון משה ג'רפי תהה, “מדובר בטעויות חשבונאיות מרחיקות לכת. ממה הן נבעו?” וטובול השיב לו, “מדובר בטעויות מובהקות”. הוא הציג לדוגמה טעויות שנעשו בפרויקטים של שדרוג בתי הספר, ולאחר שתוקנו הטעויות נמחק רווח בגובה של יותר מ-7 מיליון שקלים.
גם חבר הדירקטוריון אפי מור, המכהן גם כחבר מועצה, נדהם: “מדובר על סכומי עתק, על סכומים בסדר גודל של כ-50-20 מיליון שקלים… יש לנו אחריות גדולה מאוד, והיה צריך להביא את בעלי העניין הקודמים שערכו את הדוח כדי להבין מהיכן הטעות? מה האבחנה? שלא נחזור על טעות כזאת כי מאין לנו שלא נחזור על כך בעתיד?”
מנכ”ל החברה עו”ד יוסי דיין השיב לו וסיפר, “הייתה התנצחות מאוד לא נעימה במיילים, ואותה אני מוכן לחשוף בפני הדירקטוריון. רק ביום חמישי גלעד אורן הסכים להיפגש עם הרו”ח, הוא הפנה גם מכתב לכל הדירקטורים ובחלקם העלה טענות שונות. על חלק הוא קיבל תשובה ועל חלק לא. גלעד הגיע ביום חמישי ובחנו את טענותיו. חלקן נובעות מתום לב, וחלקן נובעות מעצימת עיניים. לא מצאנו אמת של ממש בטענותיו. זה לא עניין פרסונלי דוחות כספיים של החברה הכלכלית. התפקיד של הדוחות הכספיים הוא לשקף את מצב החברה. יש פה אנשי מקצוע, מבקר העירייה ודירקטורים, ואנחנו פתוחים וערוכים לכל שאלה”.
אפי מור: "מדובר על סכומי עתק 20-50 מיליון שקל". צילום: אורי קריספין
ג’רפי: “הפערים הם גדולים מדי. אי אפשר שדירקטורים, שחלקנו היינו גם בדוחות הכספיים הקודמים, נסתור כביכול את מה שהיה בעבר. התמונה הכספית מעידה על כך שכל פעם שמתחלף רו”ח, מתחלף גם הדוח הכספי. מה הנכון? מה המשקף?”
עו”ד יוסי דיין: “צר לי לשמוע את האמירות האלה. יש דוחות כספיים – תבחנו. אנו מחויבים לשקף את מצב החברה וכך נעשה. אני לא אחראי על דוחות של קודמיי, אך אני מחויב לשקף את מצב החברה האמיתי”.
עו"ד יוסי דיין: "לא מצאנו אמת של ממש בטענות של גלעד אורן"
דברים נוספים שעלו מהדוחות היו למשל חובות אבודים שעדיין המשיכו להופיע בדוחות כאילו הם חובות שניתן לגבות אותם, אף שמדובר בבעל עסק למשל שכבר פשט את הרגל. “החוב לא ניתן לגבייה. על כן היה צורך כבר מזמן לדווח עליו כחוב אבוד”, אמר מנכ”ל החכ”ל.
ראש העירייה בפועל תומר גלאם הוסיף: “מנכ”ל העירייה הקודם חיים סופר ביקש לערוך בחינה למצבה של החכ”ל וביקש לבדוק האם הדוחות שהוגשו משקפים נאמנה את מצב החברה ולכן זימן בדיקת נאותות לחברה. אכן נמצא כי אין התאמה בין הדוח הקודם למציאות… מה שמוצג לי היום מאוד חמור, יושבים פה אנשי מקצוע שטוענים שהעבודה לא בוצעה כמו שצריך. אני לא שוטר ואני לא רו”ח, ואני לא יכול לעשות את העבודה שלהם. יש כאן פערים מטורפים”.
תומר גלאם: "מה שמוצג לי היום מאוד חמור". צילום: אורי קריספין
הנתונים הרבים לצד הסכומים הגבוהים והעבודות המפתיעות בנוגע לדוחות הכספיים של החברה הביאו את הדירקטור ג’רפי להציע הצעה: “אנחנו חייבים לקיים סדרת ישיבות דירקטוריון, אני לא חושב שזה משהו של ישיבה של שלוש שעות ועוד ישיבה של שעתיים נוכל להתגבר על פערים של 52 מיליון שקלים, בטח שיש הרבה מאוד מונחים מקצועיים שאנחנו כחברי דירקטוריון לא בקיאים בהם, ואנחנו חייבים שיהיה לנו גם את הכלים כדי שנהיה בקיאים בהם. ובראש ובראשונה זה מה שאדוני היועץ המשפטי הציע, שזה יהיה מבקר פנים לחברה, ובטח שזו המשימה המרכזית והראשונה שתונח על שולחנו”.
אחד מסמלי העיר אשקלון יהרס בחודשים הקרובים. כך מדווחת היום חברת ההשקעות נצבא החזקות שבבעלותה מתחם התחנה המרכזית ומוסך אגד הצמוד אליה.
התחנה המרכזית באשקלון, אחת מהתחנות הישנות ביותר שנותרו בערי ישראל כבר הפכה לאחת מסמלי העיר. בעבר, עוד לפני שלכל משפחה היה רכב או שניים ועל רכבת עדיין לא חלמו בעיר, היתה התחנה חלק בלתי נפרד מההוויה האשקלונית. הכל עבר דרכה, חיילים, תלמידים, תיירים ואורחים.
תחנה מרכזית אשקלון
השנים חלפו, אימפריות נפלו, מהפיכות התחוללו כמעט בכל תחום בעולם ,אבל מי שיבקר כיום בתחנה יגלה את אותה תחנה, עם אותם ספסלים ואותם ברזלים שעליהם היה יושב לפני עשרות שנים בהמתנה לאוטובוס הבא.
התחנה לא התיישנה באחת. כבר לפני שנים דובר על מעבר למקום אחר. בעבר הציג ראש העירייה המושעה, איתמר שמעוני תכנית להריסת ובניית תחנה מרכזית מקורה ומודרנית כמו אלה שכבר נבנו בכמה וכמה ערים בישראל. אלא שהתכנית לא יצאה לפועל. היתה גם תכנית לעזוב את המקום הישן ולבנות תחנה ענקית בכניסה לעיר ממזרח לקניון חוצות.
לאחרונה התרבו גם הקריאות לשים בראש סדר העדיפויות את שדרוג התחנה המרכזית כמהלך שיגרום לשינוי משמעותי בחיי העיר.
צילום: יח"צ
אלא שכשהתכניות תקועות, לפעמים המציאות מכתיבה את הקצב. בתחילת השבוע החלה התחנה עצמה להראות שגם היא קצה במצב הקיים ורוצה שינוי.
החלק בתקרה שנפל
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
בעוד ממתינים נוסעים להגעת האוטובוס קרסו לפתע חלקים מהתקרה וכמעט נפלו על ראשיהם של מבקרי התחנה. "זה היה ממש מפחיד, אבל למזלנו לא עברו שם אנשים כשזה קרה", סיפר אדם שהיה שם בתחנה כשזה קרה.
חלקי התקרה שהתנפצו על הקרקע התחנה
המקום גודר והנהלת התחנה החלה בבדיקה כיצד לטפל במפגע.
גבר תושב קרית עקרון עוכב לפני זמן קצר על ידי המשטרה לאחר שעל פי החדש הגיע למקום מפגש עם קטין באחת משכונות בעיר כדי לקיים עימו יחסי מין.
מי שלכדו את האיש הם ציידי הפדופילים של אבי דוביצקי שהתחזו לנער בן 13 ולכדו את האיש שככל הנראה ניסה עד ללכידתו להפיל ברשתו קטינים אחרים.
הגבר מול המצלמות של ציידי הפדופילים
על פי מידע שנמסר ל'כאן דרום' הגבר הציע לנער שיקנה לו בתמורה ליחסים עמו אלכוהול. לציידים אמר: "אני ב'מקצוע' רק 7 חודשים" וסיפר כי בעבר קיים יחסים עם בני 15 ו-17. האיש לא הכחיש את כוונותיו וטען שחשב שעם קטינות אסור לקיים יחסי מין אבל לא ידע שגם עם קטינים אסור.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
בשקית השחורה מצאו הציידים ליטר וחצי אלכוהול שאותו התכוון לשתות עם הקטין. לטענתו הוא הביא את האלכוהול כדי לשתות בעצמו.
דבר הגעתו של האיש לעיר דווח למשטרה והיא עיכבה את האיש לחקירה.
אחרי פגרה ארוכה שטמנה בחובה סימני שאלות רבים, הפועל אשקלון פותחת את העונה עם משחק רשמי ראשון. הערב (חמישי) אירחה קבוצתו של שלומי דורה את הפועל קטמון במסגרת המחזור הראשון של גביע הטוטו לעיני כ-500 אוהדים.
כבר בדקה ה-10 וילי אגאדה הימם את אצטדיון סלה. אגאדה עבר ללא קושי את טאדאס קיאנסקאס ובעט פצצה לשערו של יאיר הדר. שתי הקבוצות לא הציגו יכולת משכנעת על כר הדשא ונראה כי עדיין לא יצאו לגמרי מהפגרה והמחצית הסתיימה בתוצאה 1:0.
בפרשה שלנו עם ישראל בדרך לארץ הנכספת לקראת השפע והשובע, והפרשה מזהירה: “כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה’ יִחְיֶה הָאָדָם”. מדוע האזהרה הכפולה והנוקבת?
נתחיל ב”לחם”. הלחם הוא הוא החומריות, השובע, הוא ההגעה אל היעד. אולם דווקא השפע הזה מוביל בקלות לשאננות, המביאה לניתוק רגשי שבלעדיו נעלמים הקשר והמידות הטובות. לכן ברור שההצלחה המלווה בגאווה והתנשאות היא הרסנית, וממנה יש להיזהר!
ומכאן ל”מוֹצָא פִי ה’” שאיננו רק דבר האל המורה את הדרך. מוצא פי ה’ הוא גם החיפוש, הסקרנות והצורך המתמיד בגילויו. רק כך “יִחְיֶה הָאָדָם”, רק כך לא “ירד מהפסים” רק כך יישאר חיוני ולא ייעלם בתוך עולם השפע. לפיכך עלינו תמיד ללמוד ולהסתקרן, להקשיב, לשאול ולתהות, להעשיר את המוח ולא רק את הגוף. הדבר מכוון לחינוך בפרט ולחיים בכלל.
אייל חסאן. צילום: אורי קריספין
בני ישראל עומדים לסיים טירונות ארוכה של 40 שנה במדבר כדי להתכונן לכיבוש הארץ. הם עברו אימון נפשי וגופני. חיי המדבר, ההסתפקות במזון מדברי מועט ובמן היו סדרת אימונים שנועדה להכשיר אותם לקראת המצבים הקשים הצפויים להם.
אבל תקופת המדבר עומדת להסתיים, והעתיד הקרוב יזמן גם שפע, עונג, הנאות וחיים טובים יותר. וכאן מודגש הערך הכל כך יפה של הכרה בטוב: ״וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לך״ – (המופיעה גם בברכת המזון) זו בעצם אחת מאבני היסוד בחיים – בתחילת כל מסע\ נישואין\ דרך המציאות קשה, סובלים מעט, מסתפקים במועט. אחר כך המצב משתפר, החיים נוחים יותר, וכאן הסכנה לשינוי המידות. ולכן התורה מדגישה לנו לברך את האל, להודות על כל הטוב ולא לשכוח. שום דבר לא מובן מאליו, הכרת הטוב הכרחית ומועילה.
כיבוש הארץ בפתח, ומשה שוב מחזק את העם ואומר להם שלא יפחדו מהאומות הנמצאות בה: “לא תירא מהם…” כי ה’ הוא זה שנלחם בשבילם, כמו שעשה למצרים. לצד ההבטחות משה לא שוכח להוכיח אותם ואומר לעם כי הם זכו לרשת את הארץ בגלל השבועה שנשבע ה’ לאבות, ולא בגלל צדקתם: “כי עם קשה עורף אתה”. והוא גם מפרט להם את המקומות בהם הקציפו את ה’: חטא העגל בחורב ועוד. עמי כנען הם עובדי עבודה זרה ולא ניסו לעקור עבודה זרה מחייהם. רק התנאי הזה, של “רשעת הגוים האלה”, מאפשר לתת את ארצם לזולתם. אבל הארץ ניתנת לבני ישראל בתנאי שיכוננו בה “ארץ טובה”, ארץ נקייה מכל עבודה זרה שבעולם.
חודש אוגוסט הקרוב, יוקדש לחודש החינוך בכל עיתוני ואתרי רשת שוקן וגולת הכותרת של החודש היא קיומם של 11 ועידות בו זמנית ב-11 ערים שונות שמתמקדות בחינוך המקומי ובנושאים הבוערים בכל עיר ועיר. זו פעם ראשונה שהחינוך עובר לזירה המקומית, הזירה האמיתית בה מתרחשים הדברים.
ועידת החינוך של ערי ישראל תיתן בפעם הראשונה את רשות הדיבור לדמויות המקומיות המובילות בכל עיר, אלו שעושים את העבודה ביום יום אבל לא תמיד מקבלים את הזרקור.
הוועידה באשקלון תסוקר בהרחבה בעיתון ובאתר "כאן דרום אשקלון".
פרטים לגבי הכנס: יום א', 12.8.18 | 09:00-13:00 מרכז הכנסים הבינלאומי, אשקלון
בתאונת דרכים שארעה בצהריים בכביש 3 בין קרית מלאכי לאשקלון, סמוך לצומת נגבה נפצעו ארבעה.
התאונה התרחשה סמוך לשעה 13.30. רכב צבאי התנגש במשאית שהובילה אבני טוף לגינון.
המשאית והרכב הצבאי התנגשו. תאונת דרכים בצומת נגבה.
למראה הקינמטיקה הקשה ומעוצמת ההתנגשות התאונה הוגדרה כקשה וניתן היה לראות את הפגיעה הקשה ברכב הצבאי, דבר שגרם לפציעתם הוודאית של יושבי הרכב.
צוותי כיבוי אש והצלה מתחנת אשקלון הוזעקו למקום וחילצו מהרכב הצבאי 2 פצועים. צוותי מד"א שהגיעו למקום החלו לטפל בארבעה נפגעים. שלושה מיושבי הרכב הצבאי: גבר בן 40 עם חבלת חזה, חייל בן 23 עם חבלת ראש וחייל נוסף בן 24 עם חבלת חזה ופגיעה בגפיים. נהג המשאית פונה במצב קל עם פגיעה בגב.
עד המדינה, חוסה לימברק שהיה נהגו של איש העסקים גבי מגנזי הגיע לפני מספר דקות לאולם הדיונים בבית המשפט כדי למסור את אחת מעדויות המפתח של התביעה במשפטו של ראש עיריית אשקלון המושעה איתמר שמעוני
השופט פותח את המשפט ומיד עובר לעד המדינה חוסה לימברק שמציג את עצמו: חוסה לימברק: אני בן 57, גר במודיעין, גר בארץ 25 שנה בארץ. אני עובד בחברה של בטון של גבי מגנזי. את גבי הכרתי לפני 20 שנה הייתי עובד במסעדה לבשרים אל גאוצ'ו ברמת גן ושם הכרתי אותו. הוא היה לקוח של 3/4 פעמים בשבוע ושם התחיל הקשר כי דיבר על בשר. כשהייית עובד, איזה קשר מעבר ללקוח? אחרי כמה זמן אמרתי לו אני רוצה לעשות גריל קייטרינג. אמר לי שבת הבאה בבית שלי. הייתי עושה לו 3 פעמים בשבוע. בזמן שאני הייתי בבית שלו גם במוצאי שבת, היה לו בבית דולפין כזה שמשאיר לי מפתח והייתי מארגן הכל. הכרתי את כולם והייתי איתו כל הזמן.
אחרי אל גאוצ'ו הוא אמר שהוא רוצה קייטרינג ולא יכולתי לעבוד ואמרתי לו שאני עושה רק קייטרינג. אבל זה לא כל השנה מתי שקר אי אפשר. אני אמרתי לו שאני הולך לחפש עבודה בגריל בליגת סנטר. ואז הייתי רואה אותו כל יום כי המשרד שלו היה שם.
הוא אמר לי שיש לו אח, יעקב מגנזי שעובד מנהל בגן אירועים ורוצה לעשות משהו איתו ביחד. נעשה פגישה בסוף אמר לי בוא לקנות אמרתי לא שווה. כל הזמן אמר לי חוסה בוא נעשה משהו. הוא עושה אני אין לי את היכולת הכלכלית.
פתחתי מסעדה שעבדה פעם בשבוע. לא הלך לי טוב כי היה לי שותף שעשה בעיות. הלכתי לגבי אמרתי לו יש פה בעיות בהנהלת חשבונות. היו חובות לספקים ולבנקים. היה משהו כמו 200 או 300 אלף שקל. הוא אמר יש לי תכנית לסדר לך את המקום שיהיה כשר. יש לי תכנית אני משלם לכל הספקים. התכנית שלו הייתה לפתוח גם אירועים ומסעדה כשרה.
איזה עזרה בקשר למסעדה? הוא שילם על כל הספקים.
החזרת? לא ביקש ולא החזרתי לו. היו לנו ויכוחים אחרי זה הוא הוסיף את השיפוצים שם, רצפה תאורה אבל עד היום אף פעם לא דיברנו על החוב בשום אופן.
היה לך עוד? הוא שילם את הספקים כדי להמשיך את העבודה של הדבר יותר ממיליון שקל בלי אישורים. אחר כך היו בתי משפט. אני נשארתי עם החוב לבנק והוא אמר אנחנו נסדר.
העו"ד של גבי אמר לשלם את כל החובות. הבאנו הכל להוצאה לפועל, התחלנו עבודה במסעדה. אחיו היה מנהל ואני הייתי בגריל. אחרי שדיברנו הרבה בעיות קובי אמר אין לי כוח זה הרבה עבודה ואין כסף. התחילו בעיות עם הקרקע בבית המשפט וגבי אמר לי בוא תעבוד אצלי.
גבי מגנזי. צילום: עופר וקנין
הייתה חברת בזלת הגולן? כשהייתי לבד היה אסאדו ארגנטינאי ואז גבי פתח את חברת בזלת הגולן. אני הייתי שותף באחוז קטן מאוד, כי בעל הקרקע לא רצה להסתדר עם גבי אלא רק איתי.
אז התחלת לעבוד כמו שליח בחברה של גבי? באיזה שנה? ב2005/6.
כמה שנים? עד לפחות 2012/13. שליח זה לא אומר רק לבנק. אלא גם לטפל בעניינים המשפחתיים. לא רק עניינים של החברה. 50% דברים של החברה שזה בנקים, צ'קים בתי משפט, לקנות מכרזים, להגיש מכרזים ודברים שיש בחברת תשתיות.
פרטיים? אמא של הילדים גרה בשוהן הייתי מביא כסף, לוקח לרופא, קניות לבית.
מה בהקשר לאבא שלו? אבא שלו היה חולה ואני הייתי נוסע יום יום לאשקלון והייתי עושה לו מסאז'ים ואחר כך המצב הידרדר ולקחו אותו לבית חולים והייתי הולך ומביא לו אוכל. היה לנו קשר לא של עובד רגיל.
כשהיית שליח ממי היית מקבל הוראות? מהמזכירות. בהתחלה קובי היה הרבה ופחות גבי.
דברים פרטיים? בעיקר גבי אבל לפעמים גרושתו.
מה קורה אחרי 2013? יום אחד גבי התקשר אליי ואמר לי ממחר אתה נהג שלי. בבר יהיה ממחר שליח. הייתי בהלם. הוא אמר לי כמה ימים אני אהיה לבד.
מה היה תפקידך? הכל.
תספר לי, היית קם בבוקר… הייתי קם מגיע לבית שלו בשוהם, עושה קפה, כמו משפחה.
יוצאים מהבית… היה לי בטלפון, היה נותן לי דף שם לי בטלפון את היומן שלו. הייתי בודק ביומן.
דברים פרטיים המשכת? כל הזמן. היינו יוצאים וחוזרים ב1 בלילה.
מה בדבר ניקיון משרדים? יום אחד גבי אמר שאנחנו עוברים למשרדים גדולים. ואז אמר לי עובד הניקיון 'קשה לי משרדים גדולים'. אני התחלתי לעשות את הניקיון של המשרד.
בתור נהג מה היית עושה קבוע בלי אישור של גבי? כל הדברים של הבית. דברים פרטיים. עם הילדים שהיו קטנים. אני הייתי נהג והוא נתן הוראה שבלי הוראה שלו אני לא יוצא.
בענייני כספים, היית עושה משהו בלי אישור של גבי? שום דבר, הייתי כותב לו יובלי רוצה 100 שקל, אפילו ברמה של 50 שקל. הוא היה אומר לי תיתן.
איך היה השכר? בהתחלה השכר היה 8 אלף ובזמן הזה בגלל ההוצאה לפועל אמרתי לו תן לי 5 אלף בתלוש ו3 אלף בלי תלוש. כשנהייתי נהג, 5 אלף בתלוש ו5 אלף בשחור וזה בלי קשר לניקיון שזה היה עוד 5 אלף. אבל לא יכולתי לעבוד 3 פעמים בשבוע. אז הביאו גברת שתנקה.
עד מתי היית נהג? עד שנעצר.
ממי היית מקבל הוראות? רק מגבי.
איזה עזרה כלכלית גבי נתן לך? אחרי כמה שנים, כל חודש הייתי צריך לשלם 1000 שקל בהוצאה לפועל ופתאום ראיתי שהחוב נהיה מ180,000 ל900,000 ולא ידעתי מה לעשות. סיפרתי לגבי אמר לי לך לדבר איתם עם הבנקים. בסוף כולם חוץ מפועלים לא הסכימו.
מה היה הסכום הכולל? נגיד פועלים היה 180,000 הסכימו 50,000. מכרתי לו שעון שלי כדי לשלם ישראכרט. בסוף נשאר 125 אלף שקל שצריך לסגור ואז הגיע רואה חשבון שאמר לי תן לי את המשכנתא של הבית.
לימברק בבית המשפט
כמה עזרה גבי נתן לך? 125 אלף שקל אחרי שאני לוקח משכנתא על הבית שלי.
החזרת לו? כן. הכל החזרתי.
תספר על הקשר עם גבי יותר ממשפחה, היה סומך עליי במיליון אחוז, הוא יודע שאני 24 שעות בעבודה. הרבה אנשים רצו סיבוב ביאכטה שלו ואני אף פעם לא ביקשתי ולא היה מעניין אותו. קשר מאוד טוב. בכל דבר.
אתה נעצרת ב-21 לדצמבר 2015. ב-24 לדצמבר חתמת על הסכם עד מדינה. את מזהה את החתימה שלך על ההסכם? כן.
שמענו עכשיו על מערכת היחסים עם גבי ותספר על התהליך שגרם לך לחתום על ההסכם. מתי התחיל הסיפור שבאה המשטרה הביתה ולא היה לי מושג. חשבתי בגלל שגבי עשה משהו עם האוטו ואמר נהג שלי. הגעתי למשטרה התחילו חקירה ראשונה והתחילו לשאול אתה מכיר זה ואני לא זוכר שמות. אתה מכיר זה וזה? אמרתי זה אחמ מה אני עושה פה? הראו לי סרט מתוך האוטו מחוץ לאוטו ושיחות והייתי בשוק ולא ידעתי מה הסיפור. אני חיכיתי הרבה זמן באוטו בבית המשפט ומלא טלוויזיות הגיעו לשם ואני שאלתי מה הסיפור? ראיתי אנשים שאני מכיר וראיתי עורכת דין, לימור, היא אמרה לי 'חוסה אל תדאג אין להם כלום. אין סרט כלום' ואני אומר לעצמי 'איך אין כלום? ראיתי 4 שעות סרט של עצמי'. השופט אמר: 'גברת הוא היה נהג של ברינקס, הוא לא יכול ללכת לשום מקום'. הוא אמר לי כמה ימים. התחלתי לחשוב למה העורכת דין אמרה לי שאין כלום ואני ראיתי את עצמי בכל המצלמות. הגעתי עוד פעם לחקירות ואותו הדבר. לא יכול להיות שהיא אומרת שאין כלום וכל יום מוסיפים לי. ואז הגיעו גם עורכת דין קרן וגם עורכת דין לימור. קרן אמרה שהיא עוזבת כי יש ניגוד עניינים. ולימור אמרה לי אין כלום. אבל אני ראיתי את כל הדברים שעשיתי במשך חמש שנים.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
אמרו לך איך להתנהג? כן. זכות שתיקה. אחרי שעורכי דין יצאו ביקשתי מהחוקר עורך דין, כי הוא התחיל להגיד לי אתה זכאי לעורך דין. אמרתי שהיום בלילה יגיע עורך דין לתחנה כי אני צריך לסדר את עצמי. כי העורכת דען כל הזמן אמרה אין כלום אבל אני רואה את כל החיים שלי בסרט. בא אליי החוקר אמר לי יש פה שני עורכי דין, לימור ועוד בנאדם. אמר לי שלום, שלחו אותי, ואמר מי שלח אותו ואמר שמות של משפחה. הוא ישב ראה אותי ואמר 'אל תדאג, שלחו אותי' הנה קח כרטיס ואמר 'אתה צריך לקחת החלטה מי עורך דין שלך'. כל הלילה לא ישנתי ובבוקר התחילה החקירה והחוקר אמר לי שיש שני עורכי דין ואני צריך לקבל החלטה הבאתי לו את הכרטיס ביקור ואמרתי לו תדבר איתו.
זה היה ביום שחתמת? יש לי בילבול אני לא זוכר. נראה לי באותו היום. העורך דין בא, נתנו לי לדבר איתו. אמרתי לו אני רוצה לדעת מה אני עושה פה ולמה אני נשאר. הוא יצא וחזר ואמר לי הכל. אין שחור יותר ממה שהוא אמר, מה שיש למשטרה. כי באמת היה לי שחור בעיניים. אמרתי לו מה אני עושה? הוא אמר לי אני חושב שאתה צריך לעשות הסכם של עד מדינה. אמרתי אין לי מושג אבל אם משפחה שלי שלחה אותך אז תעשה מה שצריך.
הוא הסביר לך? כן. הסביר הכל. שאלתי אותו 'אני הולך הביתה?' הוא אמר אתה צריך להגיע לבית המשפט ולספר בדיוק מה קרה בלי להוסיף דברים ובחקירות להגיד הכל מה עשיתי. הכל היה. בהתחלה אמרתי 'מה אני עושה?'. העורך דין אמר לי תהיה לבד ותחשוב על זה. בסוף הסכמתי והוא אמר לי 'חוסה, אני אדבר עם הפרקליטות והמשטרה והם ידברו איתך ואתה תספר הכל'.
אתה באותו הזמן מבין את המשמעות? בוודאי. בגלל זה הסכמתי.
כשהוא חזר מה אמרת? אמרתי לו 'אני רוצה לחזור לעשות הסכם'. הוא שאל 'למה?' אמרתי לו 'כי מי שאמור להגן עליי קרן, היא הלכה ולימור אומרת אין כלום ואני רואה סרט'.
מה אמר לך עורך הדין? שיבואו חוקרים. בא חוקר מולי, שגיא וליאור. הם עמדו שם. לא ידעתי מה להגיד כי כל הזמן אמרתי 'לא לא לא' ופתאום להגיד 'כן כן כן'. אחר כך הם יצאו ובאה מישהי מהפרקליטות ואז עורך הדין אמר לי שהם הסכימו.
באיזה פרשיות אתה עד מדינה? בהתחלה חשבתי רק על פרשת מטה יהודה. אהל אני במטה יהודה, במשה פונטה, יגאל ינאי ורשות המסים.
עורך דין שלמה נסים הכין לך את ההסכם? כן. הוא הכין הכל ואמר לי אתה תחתום.
מה נתנה לך המדינה? קיבלתי 18 אלף שקל.
נתחיל לדבר על העברות כספים. סיפרת שהעברת לגבי. היו גורמים חוץ מהמשפחה שהעברת להם כסף? כן.
מי אמר לך? גבי.
מהיכן היית לוקח כסף? באוטו של גבי. אני נוהג באוטו שלו. בין הכיסאות מאחורה הייתה מגירה. אחרי שהוא החליף את היגואר למרצדס היה לו כמו ארון קטן.
למי שייך הכסף? לגבי.
תמיד היה כסף? כן.
סכומים? מאלף שקל ועד מיליון שקל.
מהיכן היה מגיע כסף לאוטו? היה לי מקום קבוע כל חודש מהבנק. הייתי לוקח כסף לשלם לפועלים ומשמה. הייתי לוקח צ'ק ואז פורט אותו ושם את המזומן ואז משלמים את הכסף לעובדים מהשטחים.
היה נשאר כסף? לפעמים. נגיד אני מביא מיליון והיינו משתמשים ב600 והיה נשאר 400 אז שמים באוטו.
אילוסטרציה: דוברות המשטרה
מקור נוסף… מפעל בטון של גבי. הייתי מקבל ממנהל המפעל. אני הייתי שם באוטו. הוא שאל אותי כמה כסף יש במפעל בטון? לא ידעתי, אז הוא אמר תבדוק את לקוח 40. ככה אני יודע כמה כסף אני צריך לקחת משם.
מה היה ההיקף? 50-60-130 כל פעם סכום אחר.
(מסמך מוצג לו בכתב ידו ואז הוא נשאל)
מה זה אומר? שלקוח 40 שזה מפעל בטון היה אמור להביא לי 107 אלף שקל. היה 106,400 והוא היה צריך להביא לי בחודש הבא עוד 600 שקל.
(מוצג לו תדפיס מייל) אתה מזהה? כן. זה כרטסת של הנהלת חשבונות כמה אני אמור לקבל מהמפעל של הבטון.
תספר לנו על כספים שהיית מקבל מאטלה. הוא היה מנהל כל הפועלים מהשטחים וגם היה מוכר כלי עבודה גדולים. הייתי מקבל 600 או 800 אלף שקל.
מי היה נותן לך הוראות מה לשים באוטו ומה להפקיד? גבי.
תספר על חברה נוספת. היה אחד בשם וואיל, לא יודע איזה חברה שלו היה מביא לי שקיות ניילון 300 או 400 אלף שקל.
מי זה שקיק? היה מישהו שהפסיד לגבי במשפט והיה צריך לשלם לגבי 100 אלף שקל וגבי אמר לו 'תשלם 10 אלף בחודש. בהתחלה שילם ואחרי זה שילם פחות. הייתי נפגש איתו וחותם לו כמה כסף הביא. לפעמים חודשיים לא היה מביא לו כסף.
בהנחיית מי הלכת להביא את הכסף? בהתחלה עורך דין של גבי. אחר כך גבי.
אתה מספר מפעל בטון. מפעל ברזל, שקית, אתה שם באוטו? כן.
אתה עושה תשלומים פרטיים? כן. יאכטה. טיולים, חופש.
תספר על העברות לגורמים שונים. איזה היכרות יש לך עם משה דדון. ידעת מי זה? ראש מועצה מטה יהודה.
תן לנו דוגמאות שהעברת כסף לדדון. העברתי לו פעמיים כסף. היה בערב. גבי אמר צריך להעביר לי כסף לדדון. אמרתי לו אין כסף.
העברת על דעת עצמך? ממש לא. אני לא יכול לתת לבד 50 שקל לילדה, אני אתן מאה אלף לדדון? הוא היה הורג אותי.
גבי אמר לי סע לכיוון דדון ולא היה כסף באוטו ובדרך עשה לי טלפון, אח של וואייל מהמפעל ברזל. אמר לי אני בתחנת דלק ליד בית שמש מחכה לך. עכשיו, דדון גם היה מחכה, אז התקשרתי אליו ואמרתי לו 'אני מביא לך יין'. אבל לא היה לי יין.
למה אמרת יין? דדון ראש המועצה, מי אני שאגיד לו הנה מאה אלף שקל? לא רציתי שהוא יידע שאני ידעתי. נכנסתי לתחנת דלק וקניתי יין והבקבוק לא נכנס לקרטון ואמרתי איפה ייכנס הכסף? אז לקחתי עוד קרטונים ריקים. הבחור הגיע הביא לי 200 אלף שקל ולקחתי מזה 100 אלף שקל ושמתי בקרטונים.
מי אמר לך לקחת מאה אלף שקל? גבי.
אז אתה הולך להביא את המאה אלף שקל לדדון. כן.
איפה הבאת לו? בכניסה למועצה בחניה.
מה אמר לך גבי בהקשר של זה? אמר לי חוסה לך לדדון תביא לי מאה אלף שקל.
(חוסה מתבקש לזהות את עצמו בתמונה בתחנת דלק) פגישה הבאה איפה? מסעדת טופולופומפו בתל אביב.
איך העברת? לא יכולתי להיכנס עם יין למסעדה. היו לי באוטו מעטפות של תכניות בנייה ושמתי בפנים והבאתי לו. הוא אמר לי 'אלה תכניות חדשות של המועצה'? אמרתי לו כן.
תספר על יגאל ינאי. הוא היה באור יהודה וראיתי אותו עם גבי כל הזמן. אני יודע שהוא היה גר בראש העין ולא הייתי בטוח שהוא עובד בעירייה.
תספר על העברות כסף. הבאתי לו 20 אלף.
צילום: אורי צימר
איך העברת? היה לי באוטו, נראה לי לפני ראש השנה ולא היה יין של היקב של גבי. שמתי בקרטון של ויסקי. אמרתי לו 'הנה גבי שולח לך' והלכתי.
לקחת מהאוטו? כל הכסף מהאוטו.
אלכס ויזניצ'ר. אחרי שהוא יצא מהכלא ובקושי הולך ברגל ואמרתי לו גבי, זה ההוא מהטלוויזיה תראה איך הוא נראה על הפנים. גבי אמר לי תן לו כסף והבאתי לו.
היו לך מעטפות באוטו, איזה גדלים? גדול בינוני וקטן.
אני רוצה להציג לך את הרישומים שלך מהיומן. יש רישומים שרשום פלדו 5.80. אתה רשמת? כן.
מה זה? אין לי מושג. פלדו זה קרחת ואני יודע שאטלה אמר כשחוסה עושה רשימה. גבי אמר לי לך לאטלה ותן לו את הכסף ולרשום את זה על קרחת.
אז למה רשמת פלדו? הוא אמר לי לרשום קרחת ופלדו זה קרחת בספרדית. אז הוא שואל כמה נתנו לקרחת ואז אני אומר לו צריך לבדוק ביומן.
מה זה המספר 5? פעם חמישית שהבאתי לו כסף.
ומה זה 80? 80 אלף שהבאתי לו.
יש סולמיות ויש 40 מה זה? זה לקוח 40.
יש סכום 85. זה אותו הדבר, זה כסף שאני צריך לקבל.
רשום לך שקיק. הייתי צריך להיפגש עם שקיק.
יש שיטתיות ביומן? אין כזה.
לגבי כספים שאתה מוציא מהאוטו? גבי סמך עליי ולא ביקש שאני ארשום לו.
נדבר על הנאשמים: מכיר את איתמר? פעם ראיתי כשהוא היה עובד ברחוב הארבעה וראה אותי הרבה ואמר לי 'אתה עובד פה?' כי ראיתי אותו.
מתי היית בחכ"ל באשקלון? כשהייתי הולך למכרזים או לוקח את גבי.
משרדי החכ"ל במרינה. צילום: אורי קריספין.
מה היה שם? בלאגנים. יש שם משרדים וליד זה נמל. קללות כיסאות באוויר.
למה? כי לא משלמים לגבי אולי. אני לא הייתי יושב בפגישות.
מכיר את עופר שמעוני? לא.
יואל דוידי? לא.
עופר שמעוני (מאחורה) עם יואל דוידי ומשה פונטה. צילום: דוד לוי
הפועל החתימה היום שלושה שחקנים, שיצטרפו לסגל הקבוצה בעונה הבאה. שלומי דורה ביקש מהצוות הניהולי להחתים את שלוש השחקנים, שהתאמנו איתה בתקופה האחרונה. החלוץ, אליאור משעלי, טל שטרית והקשר ניסן דנון שאף הבקיע במשחק האימון האחרון.
דנון, שיחגוג בשבוע הבא 25 שיחק החל את העונה בהפועל קטמון ועבר בינואר להפועל כפ"ס כמושאל ממכבי נתניה. לדנון שער אחד במדי קטמון והיה שותף לחצי העונה החלשה של הפועל כפ"ס במדיה ניצח משחק אחד על עירוני טבריה בפלייאוף ההישארות. כאשר לפני שנתיים היה שותף בעלייה של מכבי נתניה לליגת העל וכבש במדיה 3 שערים.
משעלי, שמשחק בעמדת החלוץ, הוא בוגר מחלקת הנוער של מ.ס אשדוד ובעונות האחרונות שיחק בליגות הנמוכות במדי בית"ר נורדיה ומכבי הרצליה, במדיה כבש 11 שערים בעונה החולפת בליגה א'. משעלי חתם לאחרונה בהפועל ראשון לציון אך שוחרר ממנה והגיע להפועל אשקלון. כמו משעלי גם שטרית, הוא בוגר מחלקת הנוער של מ.ס אשדוד ושיחק במדיה העונה האחרונה.
