בליל יום חמישי האחרון, במהלך פעילות שוטרי הסיור בעיר אשקלון, נעצר רכב לבדיקה בו ישבו בני משפחה אחת, זוג הורים ושתי בנותיהם. כאשר פתחו השוטרים את דלת הנהג, פרץ ריח אלכוהול חזק מתוך הרכב ועל כן דרשו מהנהג, תושב העיר בן 46, לצאת מהרכב אך כשניסה לעשות כן, הוא התקשה לעמוד ונפל ארצה. השוטרים סייעו לו לקום חזרה ועכבו אותו אל תחנת המשטרה לשם בדיקת אלכוהול לא לפני שדאגו להזמין מונית ליתר בנות המשפחה שישבו ברכב על מנת שיסעו בבטחה חזרה לביתם.
התוצאה הגבוהה במסך הינשוף. פצצה מתקתקת על הכביש. צילום: דוברות המשטרה
בדיקת "ינשוף" שנערכה לנהג העלתה כי רמת האלכוהול בגופו 1,301 מיקרוגרם בליטר אוויר, דהיינו- פי 5 מעל המותר!. החשוד הועבר לחקירת בוחני התנועה ובסיומה נקבע לו מועד להתייצבות בביהמ"ש לתעבורה בעקבות עבירה חמורה זו. "עבירת נהיגה בשכרות הנה מהחמורות בעבירות התעבורה. נהג שכזה לוקח על עצמו סיכון מיותר העלול לטול חיי אדם, הן של משתמש בדרך והן של אחד מיושבי הרכב עמו. משטרת ישראל תפעל ביד קשה לאיתור ומיצוי הדין עם נהגים מעין אלו במטרה להגביר את ביטחון ושלומם של משתמשי הדרך ובמסגרת המאבק העיקש בתאונות הדרכים", נמסר מהמשטרה.
את איציק מויסה אני מכיר למעלה מ-20 שנה. “איציק והגיטרה” הייתי קורא לו. בשנות ה-90 הוא היה חבר בלהקת "הסינרס" שהייתה כותבת, מנגנת, יוצרת ומופיעה מעל כל במה באזור שלנו. לאורך השנים כל אחד מאיתנו פנה לכיוון מקצועי אחר, כשאיציק הזיז הצדה את חלום האלבום שלו והפך לנהג אגד.
הוא מספר שכשאנשים שואלים אותו אם המוזיקה זה העיסוק הצדדי שלו, הוא אומר שהמוזיקה זה העיסוק העיקרי והנהיגה היא העיסוק הצדדי, “לפעמים בא לי לעצור את האוטובוס, לרדת ממנו ורק לנגן ולשיר”, הוא אומר.
מיקי סויסה ואיציק מויסה. צילום: פבל
כאחד שגדל במטבח הטוניסאי, הוא מעיד על עצמו שהוא אחד שמאוד אוהב לאכול קוסקוס ותבשילי קדירה. מהמטבח הפרסי של אשתו הוא אוהב את הגונדי והשימוש בעשבי תיבול. ובכלל הוא אוהב לאכול, והשיחות שלנו סובבות סביב אוכל ומוזיקה.
אחרי הרבה שנים של חלום במגירה החליט איציק לצאת לגיוס המונים לטובת אלבום הבכורה שלו. את כל השירים הוא כתב והלחין לבד, ובעזרת רמי והבה מאולפני הקליניקה הם עובדים על האלבום שכעת הוא מבצע עבורו פרויקט של מימון המונים.
“אני לא מבקש תרומה, אני מבקש תמיכה שבסופה יש תמורה בדמות האלבום שיקבל מי שתמך וכמובן את התודה שלי”, הוא מסביר.
אופן הכנה: מקציפים את השמנת מתוקה לקצף יציב וקשה ומקפלים לתוך המסקרפונה יחד עם 3 כפות אבקת סוכר. מניחים תות שדה ומסדרים מעל קרם מסקרפונה ומעל מניחים עוד תותים. מפזרים אבקת סוכר מעל ומגישים.
מיקי סויסה ואיציק מויסה. צילום: פבל
שקדי עגל מוקפצים עם שמפניון
חומרים:
400 גרם שקדי עגל חתוכים לקוביות
סלסילת פטריות שמפיניון טריות
1/4 כוס שמן זית
1 בצל לבן קצוץ
1 פלפל צ’ילי טרי חתוך גס
1/4 כוס יין לבן
צרור כוסברה קצוצה
5 גבעולי בצל ירוק קצוצים
מעט פלפל שחור גרוס
אופן הכנה:
מחממים מחבת לחום גבוה ומוסיפים שמן זית. מכניסים את שקדי העגל פנימה ומקפיצים כדקה. מוסיפים את הבצל, הצ’ילי והפטריות ומקפיצים כדקה נוספת. יוצקים יין לבן ומתבלים במעט פלפל שחור גרוס (שקדי העגל מלוחים בדרך כלל). מבשלים כ-2 דקות נוספות על אש נמוכה, מפזרים כוסברה, מערבבים, מעבירים לצלחת הגשה מקשטים בבצל ירוק ומגישים.
ומה סינגולדה היה אומר על זה? הגיטרה כמגש לקרם מסקרפונה ותות שדה. צילום: פבל
27 שנים לאחר שמכרה מגרש עבור בניית בית מלון, אך לא עשתה זאת, מגישה העירייה תביעה כנגד הרוכשת – אלעד מלונות שבשליטת איש העסקים יצחק תשובה. התביעה עומדת על סכום של כ-15 מיליון שקל לצורכי אגרה, אך על פי כתב התביעה, הדרישה לתשלום היא בגובה 40 מיליון שקל ונוסף לכך גם פינוי המגרש והשבתו לידי העירייה.
יצחק תשובה. צילום: גדעון לוין
רק לפני שבועות מספר החליטה מועצת העיר להתנער מההסכם ולבטל אותו לאור זאת שעברו שנים רבות ולא נעשה דבר במגרש. על פי כתב התביעה, החברה רכשה את המגרש, הנמצא בקרבת הים סמוך לאשקלונה, עוד בשנת 1992 על מנת לבנות עליו בית מלון שיכלול מאות חדרים לנופש וכן מלון שיכלול מאות דירות למגורים. “במסגרת חוזה הפיתוח הוסכם כי העירייה תעמיד את מגרש 8 לרשות אלעד מלונות כברת רשות כדי שזו תבנה ותפתח אותו בהתאם למטרת ההקצאה, שהינה בניית מלון בהתאם להוראות התב”ע החלה על המקרקעין, וזאת בתוך ארבע שנים וחצי מיום חתימת חוזה הפיתוח”, נכתב.
עוד נכתב כי חברת אלעד מלונות רכשה את המגרש לאחר שהיזם הקודם שרכש אותו בשנת 1980 לא עמד בדרישות ולא הקים מלון.
אלא שגם אלעד מלונות לא עמדה בהתחייבויותיה. “ביחס ללוח הזמנים המפורט בסעיף 5 לחוזה הפיתוח לא בנתה ולא פיתחה את המקרקעין בתוך תקופת הפיתוח המוגדרת בסעיף 3 לחוזה הפיתוח, ואף לא לאחריה”, נאמר בכתב התביעה.
300 אלף סטודנטיות וסטודנטים בישראל התחילו השבוע את הסמסטר השני ללימודים, וזה הזמן לאחל להם שוב בהצלחה רבה! הסטודנטים שבים לספסל הלימודים לאחר חופשת סמסטר, שמושג זה כשלעצמו הוא טעות. הפנים האמיתיות של חופשת סמסטר הם למעשה תקופת המבחנים, הם צריכים להוכיח את בקיאותם בחומר ולהצליח.
מה היא באמת הצלחה? הצלחה היא לא 100 במבחן. הצלחה היא הדרך, היא המניע, הצלחה גם נמדדת בנקודת הפתיחה שממנה מגיע הסטודנט. למשל, סטודנט שלא עשה 12 שנות לימוד בבית הספר נכנס היישר למכינה ומשם לתואר – זו נקודת פתיחה מאתגרת יותר, הוא צריך ללמוד איך בכלל ללמוד ולפתח הסתגלות אקדמית גבוה יותר מהאחר.
הרבה אנשים שואלים אותי, "מה כל כך מיוחד בסטודנטים ממכללת אשקלון שאת כל הזמן מניפה דגל גאווה?"
אז אסביר, לכל מוסד אקדמי יש אופי כללי, דפוס דומה בהווייתו של כלל הסטודנטים המגיעים אליו, לפעמים זה סטיגמות ולעיתים הדברים הנכונים. למשל לבינתחומי נוצר אופי של סטודנטים עשירים, כך אומרים. אך גם כאן אסור ליפול לסטיגמות והכללות. במכללה למנהל נדבקה התדמית הפאנג’ויה ואווירת הקרחנה.
במכללת אשקלון הדפוס הוא של סטודנטים שיודעים מה היא עבודה קשה בחייהם. וכשאני אומרת שהם הטובים ביותר, בלי צניעות, אני מבקשת להסביר.
מכללת אשקלון (צילום: תלמידי עיצוב מדיה)
ההנחה הכללית היא שאצלנו מדובר בסטודנטים וסטודנטיות המבקשים לפלס את דרכם אל מרכזי כוח ומרכזי השפעה של החברה הישראלית ובמה שיש למשק להציע בעשר אצבעותיהם, בעבודה קשה, התמדה ונחישות מבלי שיוכלו לצפות שמישהו אחר יאפשר להם קפיצות דרך. הלימודים האקדמיים בשבילם ממש לא מובנים מאליו.
כמו הסטודנטים במכללה האקדמית אשקלון, יש המון סטודנטים בישראל שמגיעים מרקע זה במוסדות אחרים ועובדים קשה לפלס את דרכם מבלי עזרה. רק שאצלנו במכללה האחוזים הם גבוהים, ולמעשה הפכו להיות אופי המוסד. מדובר בסטודנטים משפחתיים, עם שפה ישירה – יש שיקראו לזה “עמך” – זה סמל המשפחתיות שלנו, וזה העמך הכי איכותי שיצא לי להכיר.
כאשר הם מביעים הערכה, הם מביעים אותה בעוצמה; כאשר הם מרגישים חיבור למקום, הם מרימים דגל גאווה. אני תמיד התחברתי לאנשים שעובדים קשה בעשר אצבעות כדי להצליח ולעשות טוב, ובמרבית הסטודנטים אני רואה את הדפוס הזה בשיא תפארתו – ובגלל זה אני מרגישה גאה בסטודנטיות ובסטודנטים הכי טובים בארץ.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע פסק בשבוע שעבר בעניין מחלוקת חלוקת המנדטים במועצת העיר וקבע כי סיעת סש”ג של הרב יעקב אביטן תקבל את המנדט הרביעי, מה שיכניס למועצת העיר את חי דהרי. המנדט נגרע ממפלגת מופת של איתי סהר, מהלך שהוציא מחוץ למועצה את חברת המועצה הטרייה אווה טוטאי. סהר התייחס לפסיקה ואמר כי הם שוקלים כעת את המשך צעדיהם וכי אינו שולל הגשת ערעור על ההחלטה.
ארבעה חודשים בלבד הספיקה טוטאי לכהן כחברת מועצה, ללא ספק זמן קצר מדי מכדי לסכם תקופה. “נפתח ונאמר שאנחנו עדיין ממתינים לתשובה מהיועצים המשפטיים כדי שנוכל להעריך את הסיכויים שלנו בהגשת הערעור. אז אולי מוקדם מדי לסכם”, היא צוחקת. “כרגע אני נמצאת, ללא ספק, ברגשות מעורבים. מצד אחד תחושת פספוס, מצד שני יש גם הקלה במידה מסוימת”.
"איתי הוא ללא ספק קול אחר". טוטאי וסהר בשולחן המועצה
למה הקלה? “צריך להבין שמדובר בפול טיים ג’וב. מלכתחילה ידענו, איתי ואני, שאנחנו באים לעבוד, ושנינו עם תודעת שירות מאוד גבוהה, גם כשמדובר בעבודה בהתנדבות. אבל האינטנסיביות שבתפקיד הזה, זה משהו שלא נגמר, לא צפיתי את זה בא בעוצמה כזאת. קריאת מסמכים, תכניות עבודה, אישור סעיפי תקציב, החלטות של ועדות, בכל דבר כזה איתי ואני לא פספסנו אף פסיק בקריאה. כל מה שלא הבנתי שאלתי, בדקתי, חקרתי והתייעצתי עם אנשי המקצוע. היה לנו חשוב לקבל את כל המידע והתשובות לפני שאנחנו מרימים את היד. וכן, מצאתי את עצמי יושבת לילות על גבי לילות ולומדת את החומר. מעבר לזה, יש הרבה מאוד פניות של תושבים, ואני בודקת עבורם, מטפלת ומעדכנת. מבחינתי מדובר במשהו שלקחתי מאוד ברצינות, וזה לקח הרבה מאוד זמן ושעות ארוכות של למידה. אז כן, יש גם מעט הקלה”.
תסבירי את תחושת הפספוס. “באתי מתוך מטרה מסוימת והיא לשרת את הציבור. אמנם הייתה זו רק ההתחלה, אבל הרגשתי שאני יכולה לעשות ולהשפיע, ולכן גם נעצבתי מההחלטה. לא חיכיתי להזדמנות להיות חברת מועצה, אבל כשהחלטתי ללכת על זה, זה היה לחלוטין מתוך רצון להחליף את המנהיגות בעיר הזאת”.
מה לא הספקת? “אפשר להגיד, למעשה, שלא הספקתי כלום, רק התחלתי משהו. עד עכשיו כל התקופה הזאת הייתה תקופה של למידה, בכל הזירות. אם בזירה של ההתנהלות הפוליטית ואם במקומות הספציפיים, שאותם רציתי לקדם ועליהם רציתי להשפיע. הלמידה היא מבחינתי הדבר החשוב ביותר. ההתחלה הזאת בהחלט הפיחה בי רוח של אופטימיות והבנה שאני אכן יכולה לעשות ולשנות”.
מה רצית לקדם? “התחלתי ללמוד לעומק את כל הנושא של מרכזי הורות, שייתנו מענה רחב ומקיף להורים ולצוותים. נכנסתי לעומקם של דברים בסוגיית המכון להתפתחות הילד בעיר במטרה לבדוק איך הרשות יכולה לסייע בעניין החשוב הזה. כל הנושא של השכונות הוותיקות בוער בי. ערכנו סיורים, זיהינו מצוקות רבות ביותר. הטיפול בשכונות הללו הוא מבחינתי בבחינת ‘אל תשליכני לעת זקנה’. ודבר נוסף הוא לקדם את כל נושא תודעת השירות וההבנה של כולם שאנחנו אלה שעובדים אצל הציבור ומשרתים אותו, ולא להפך”.
“ציפיתי לישיבות יותר פוריות”
אמנם היא הייתה רק חודשים ספורים מאוד במועצה, אבל זה הספיק לה בשביל להתרשם ממנה, “תראי, בואי נגיד שהופתעתי. יכול להיות שאני צריכה להיזהר בדברים שלי, אבל אני בן אדם יותר ספונטני מאשר זהיר. מעבר לזה, אני חושבת שיש דברים שצריכים להיאמר, בוודאי כשאתה נציג ציבור, וממנו קיבלת את המנדט. הופתעתי, כי ציפיתי לישיבות הרבה יותר פוריות, דיונים עמוקים ומשמעותיים, דינמיים ומהותיים, וזה לא היה. הבנתי שאם אתה לא שואל, חוקר ובודק, אז זה לא יקרה. אנשים באים פשוט כדי להרים יד וללכת, מבחינתנו אסור שזה יהיה ככה. לא יכול להיות שיש ישיבות שבהן לא מתקיים דיון פורה בשביל ולמען הציבור, הוא אמור לראות ולשמוע ולקבל תשובות. אז אנחנו שאלנו את השאלות עבור הציבור במגוון רחב של סוגיות, קיבלנו תשובות ופעלנו בהתאם”.
"אנשים באים פשוט כדי להרים יד וללכת". צילום: דוברות עיריית אשקלון
ואחרים לא עושים את זה? “לא, לצערי זה בדרך כלל לא קורה. אותי זה הפתיע מאוד. מבחינתי זה בכלל לא חשוב אם אני אופוזיציה או קואליציה, השאלות צריכות להישאל ודברים צריכים להיאמר”.
איך התרשמת מחברי המועצה ומבעלי התפקידים? “אני יכולה להגיד שפגשתי בעלי מקצוע שהרשימו אותי מאוד ביכולות שלהם ובידע המקצועי. לגבי חברי המועצה לא היה לי מספיק זמן להתרשם מהם לעומק, כדי להביע דעה. מאיתי התרשמתי בכל יום יותר ויותר. איתי הוא ללא ספק קול אחר, מדהים לראות באיזו דבקות, נחישות ויסודיות הוא ניגש לכל מסמך, לכל דיון או ועדה, שואל שאלות, מכין שיעורי בית, מגיע עם סיכומים. הוא מדהים אותי בכל פעם מחדש”.
מראש העיר הספקת להתרשם? “אני חושבת שהכרתי איש מאוד נעים, עם כוונות טובות. מוצא חן בעיניי שהוא עורך סיורים בשכונות, אבל אני מציעה לו גם להיכנס לסמטאות והשבילים. חשוב שישים לב לבחירת בעלי התפקידים, שיהיו אלה אנשים מקצועיים בתחומם וכאלה ששולטים במטריה של התחום שהם נבחרים להיות ממונים עליו. לבחור אנשים שבאים לעבוד מתוך כוונה לשרת את הציבור ולעבוד בשבילו”.
וזה משהו שלדעתך לא קורה? "במקומות מסוימים לא, וזה לא משהו שאני מחדשת, כי זה לא מעכשיו. עכשיו אנחנו מדברים על ראש עיר חדש, בתחילת הקדנציה שלו, ולכן אני אומרת שאני מקווה שהוא יבחן את האנשים כמו שצריך. בעיניי הדבר החשוב ביותר עבור כל מנהיג ומנהל עיר הוא לבחור את האנשים שימשכו אותו למעלה, יקדמו את העיר וייקחו אחריות מלאה”.
“חשבתי שהוראה זה הכי משעמם”
טוטאי (54), נשואה לאורי ואימא לארבעה ילדים, היא אשת חינוך מנוסה ומוערכת מאוד. בעלת תארים מתקדמים בחינוך וגם תואר ראשון ושני במשפטים ועו”ד שמתמחה בתיקי נוער. במשך 31 השנים שבהן עסקה בחינוך היא ניהלה שלושה בתי ספר וגידלה דורות של תלמידים. תחילה שימשה מורה מחנכת בבית ספר לחינוך מיוחד מעיין שרה, ואף ניהלה אותו 11 שנים. בפרק זמן זה הקימה וניהלה גם את "כיתות בית החולים" בתחנה לנער ולמתבגר בבית החולים ברזילי, מה שכיום בית ספר שקד. בהמשך ניהלה את בית הספר דקל, ובשמונה השנים האחרונות ניהלה את בית הספר אילנות באשדוד לילדים ולבני נוער בעלי יכולות תקינות המתמודדים עם הפרעות התנהגות.
טוטאי וסהר עם שלמה כהן ושרה זכריה
עם כל הרזומה העשיר הזה זה יישמע אולי מפתיע שהיא הגיעה לתחום החינוך ממש במקרה, אפילו מתוך פשרה. היא גדלה בשכונת אפרים צור, בת למשפחה עם עשרה ילדים, עברה ילדות לא פשוטה בשכונה הדרומית של העיר והתייתמה מהוריה בגיל צעיר מאוד. אף שמשחר ילדותה חלמה ללמוד משפטים, כשהגיע הזמן לקבל את ההחלטה הגורלית, נסיבות חייה לא אפשרו לה להגשים את החלום. “לא יכולתי להרשות לעצמי להתרחק מהעיר ולהתמסר ללימודים תובעניים”, היא מספרת, “חיפשתי לימודים שישאירו אותי באשקלון וגם יאפשרו לי לעבוד במקביל. מכללת אחוה הקרובה יחסית הייתה זו שענתה על שני הדברים הללו. חשבתי אז שמקצוע ההוראה הוא הדבר הכי משעמם שיכול להיות. אבל שכנעתי את עצמי שחשוב שלפחות יהיה לי משהו ביד, מקסימום לא אעסוק בזה. זאת הייתה לגמרי פשרה עבורי”.
הזמרת של המדינה במופע שטרם נראה כמותו ואשר נרקם במיוחד לרגל צאת האלבום האחרון. שלושה עשורים של קריירה בימתית פנומנלית מגיעים לשיא במופע זה המשלב שירים מאלבומה ה-12 “ניסים שקופים” לצד להיטיה הגדולים שהפכו זה מכבר לאבן דרך במוזיקה הישראלית.
לצד ריטה ועל הבמה מוגשים השירים בעיבודים חדשים לחלוטין באמצעות 12 מוזיקאים מוכשרים. על ההפקה המוזיקלית הופקד חבר "כנסיית השכל" והמפיק המוערך עמי רייס. זוהי הפעם השנייה שריטה ורייס משתפים פעולה, והפעם הקודמת הייתה במסגרת הפקת האלבום והמופע “השמחות שלי”.
לפני ההופעה יתקיים בלובי האולם מופע חימום של מגמת המוזיקה של “ביכורים” – הפנימייה למצוינות באמנויות באשכול.
המקום נגיש לנכים.
שישי 1.3.19, בשעה 21:00, מועצה אזורית אשכול
אחת ושניים
בשבת דניאל סלומון, דנה עדיני ובן ארצי בהפקת מקור מיוחדת לילדים ולהורים.
מופע שכולו הצדעה לקלאסיקות הגדולות והמרגשות מ-70 השנים האחרונות, מביאליק ועד גפן, מגולדברג וחיטמן ועד מנור, מקום המדינה ועד ימינו. סלומון, עדיני וארצי חוזרים אל השירים שעליהם הם גדלו ועליהם הם מגדלים את הדור הבא.
עדיני וסלומון הם זוג מוזיקלי זה שנים רבות. בעקבות הופעה של בן ארצי, שבה אירח את דניאל סלומון, נוצר החיבור הראשוני והרצון לייצר מופע מוזיקלי משותף וחדש. השלושה בחרו שירים אייקוניים משלל העשורים החולפים, שירים שמעבר לכול מהווים יצירות מוזיקליות עשירות ועמוקות שליוו את ילדותם של המשתתפים עצמם ורבים אחרים. נוסף לקלאסיקות העל זמניות הללו, כולל המופע גם כמה שירים מקוריים,שנכתבו במיוחד לכבודו. המופע (שאורכו כ-60 דקות) נבנה מתוך מחשבה ורצון לפנות הן לילדים והן להוריהם על מנת למקסם את החוויה המשפחתית ואת מידת ההנאה.
מופע דשא ללא מקומות מסומנים. המקום נגיש לנכים.
שבת 2.3.19, בשעה 13:30, צאלים (במידה וירד גשם האירוע יתקיים באולם אשכול)
אדום בקיבוץ
לכבוד הפסטיבל פותח קיבוץ נירים את שעריו בהפנינג ססגוני על טהרת מיטב היוצרים המקומיים.
על רחבת הדשא הגדולה והירוקה תוכלו ליהנות מדוכני אוכל מגוונים, תכשיטים, בגדים, יד שנייה, אמנות ויצירה, תוצרת חקלאית, מתקנים מתנפחים, הפעלות ומשחקים לילדים מופעי רחוב וסיור היסטורי בבית המגן שבקיבוץ.
מדרחוב “נירים יוצרים” – הפנינג ססגוני בקיבוץ נירים. הכניסה חופשית 077-7295828.
שבת 2.3.19, בשעות 16:00-10:00, קיבוץ נירים
הבשור באדום
במסגרת הפסטיבל “דרום אדום” בפארק הבשור כרי דשא, גני שעשועים ומתקנים לילדים, מתקני פיקניק, מסלולים משולטים לבעלי אופנים, מסלולי ניווט למשפחות, ומסלול “דיסק גולף” (ערכת ניווט חינם בקופת האתר) ואפשרות לינה בחניון לילה. המבקרים יוכלו ליהנות משישה מתחמים:
מתחם כפרי: יוצאו מוצרים מתנובת הנגב – פירות, ירקות, שמן זית, זיתים, ממרחים, גבינות בארי, מאפים מתוקים ומלוחים, מיצי הדרים, מיץ רימונים, עציצים, חליטות תה, קפה, שזירת פרחים; מתחם מאכלי עדות ממטעמי הנגב: מאכלים דרוזיים, קווקזיים, הודיים, תימניים, מרוקאיים; מתחם אמנים: תכשיטים, צעצועים ועוד; מתחם ענתיקות: דוכני יד שנייה של אספנים שונים; מתחם יצירה: סדנאות והפעלות לילדים; קרקס כפרי: מופעים של ליצנות קלאסית, להטוטנות ואקרובטיקה אווירית בשיתוף הקהל ולסיום מופע אש. לאורך היום יתקיימו סדנאות למיומנויות קרקס לכל המשפחה ג’אגלינג, קביים, הליכה על חבל, ועוד; וסיור מודרך עם מדריכי רשות הטבע והגנים אל מוקדי העניין ברחבי הפארק: המעיין, גבעת המצפור, בית המושל המצרי, תצפית על נחל הבשור, גשר הרכבת ועוד. ללא עלות נוספת.
שבת 2.3.19, בשעות 16:00-10:00, פארק הבשור (אשכול)
שוקשובה
שוק איכרים ואמנים בשובה. ציירים, אמני זכוכית, קרמיקה ואמנים אחרים, מאפים בעבודת יד, לחמים מיוחדים ופינוקים טעימים מחכים לכם בשוק בשובה. במקום יפעל בית קפה מקורה באווירה כפרית ונעימה. לילדים יש מוזיקה ומתקני ג’ימבורי ומתנפחים, דוכני מזון, נסיעה ברכב ספארי עם תחנות ירידה בבאר מרווה וביער שוקדה לתצפית כלניות, אפשרות השכרת אופניים. כניסה חופשית.
שישי 1.3.19, בשעות 14:00-10:00, חוות דוד משק 2
שוק איכרים ומעצבים
במתחם ששימש בעבר בית אריזה מתקיים שוק על טהרת התוצרת המקומית ועבודת היד של תושבי הדרום. דוכני השוק כוללים מגוון ירקות ופירות טריים היישר מהשדה, פוד-טראקס ודוכני אוכל מקומי – פסטות, מאכלי עדות אותנטיים בעבודת יד, לחמים באפייה מקומית, גבינות בוטיק, ממרחים, רטבים וריבות, שמן זית וזיתים, עוגות ועוגיות ובירת בוטיק. בנוסף יתקיימו הפעלות לילדים, הופעות מוזיקה וריקודים. הכניסה חופשית.
שישי 1.3.19, בשעות 15:00-9:00, כוכב מיכאל
יריד אמנים ושוק כפרי
תכשיטים, קרמיקה, טקסטיל לנשים ולילדים, טקסטיל לבית, תיקים, שבשבות, עבודות עץ, צעצועים לצד שוק כפרי עם פירות, ירקות, גבינות, ממרחים, מיצים טבעיים, מאפים מתוקים ומלוחים. בנוסף, פרחים, עציצים, דוכני מזון, יצירה, סדנאות, אופני פדלים, חץ וקשת, רכיבה על גמל וסוס פוני. הכניסה חופשית.
שישי 1.3.19 ושבת 2.3.19, בשעות 16:00-10:00, מתחם גלובוס סנטר אשקלון, צומת אשקלון דרום, על כביש 4, בצומת קצא״א דרומית לאשקלון, בין צומת אשקלון לצומת יד מרדכי וסמוך למושב מבקיעים
יום של כיף בקיבוץ
בואו להאכיל וללטף את בעלי החיים במשק הילדים ולהשתתף בסדנאות יצירה ואמנות לילדים בבקתת הפרפרים. בנוסף, יהיו במקום דוכנים של אמנים מקומיים, מתחם מזון למשפחה, פיתות בטאבון, קפה ועוגה, בירה מהחבית ועוד. הכניסה חופשית.
בנוסף, יוצא סיור מודרך בשעות 12:00-15:00 לכל המשפחה בין שבילי הקיבוץ, ובו טעימה מההיסטוריה של המקום, החל מהיאחזות הנח”ל ועד היום.
רוח החורף עוד נושבת בעורפנו ובעונה קרה זו נוצר חשק לעשות הפוגה מפעילות גופנית, להישאר בבית ולהתחמם מתחת לפוך. מה שאתם לא יודעים שאימון נכון בקור ישמור עלינו בכושר במהלך עונה זו וגם שריפת הקלוריות תהיינה גבוהה יותר מאשר בקיץ!
הקור, הגשם בחוץ, והימים הקצרים לא תורמים להרגשתנו הכללית ולכן רובנו מעדיפים לוותר על האימון, להישאר בבית ולהתפנק. אך היתרון הגדול ני מצא בעונת החורף: זו התקופה הכי טובה לאבד כמה קילוגרמים שמקורם משומן. בקור, הגוף מעלה את רמות הורמון האדרנלין אשר גורם לפירוק מואץ של גליקוגן. מכאן, שהפעילות בקור מביאה לירידה מהירה של מאגרי הגליקוגן (הפחמימות שאכלנו) ובמקביל גורמת לעליה בשימוש בשומן כמקור אנרגיה לפעילות. הפעילות בקור אף מעלה את קצב חילוף החומרים הבסיסי שלנו גם במנוחה, כמובן שזה תלוי גם בשמירה על תפריט מאוזן!
כיוון שאנו חוששים מפעילות גופנית שמלווה בקור ורטיבות וחושפת אותנו למחלות ויראליות (יעילות מערכת החיסון פוחתת) אכתוב כיצד ניתן להתאמן נכון תחת כיפת השמיים גם בחודשים הקרים:
אימון בלבוש מתאים – מומלץ ללבוש ביגוד מנדף זיעה. (כיום יש מבחר חברות המייצרים בגדים אלו) מאפשרים את נידוף הזיעה אל מחוצה לו, או שניתן ללבוש בגד עם רוכסן/לא אטום על מנת להיפטר מעודפי חום ביעילות רבה יותר.
"שומרים על עצמנו מוכנים לקיץ". רגינה פיינגרש
שתיה מספקת – למרות שתחושת הצמא פוחתת, אנו מאבדים נוזלים גם כשקר. אמנם הפרשת הזיעה נמוכה יותר מאשר בימי הקיץ, אך החשיפה לקור מגבירה את קצב ייצור השתן. כמו כן אנו מאבדים נוזלים גם דרך מערכת הנשימה שמאיצה בפעילות גופנית מאומצת.
הכנה בטוחה – בכדי להימנע מפציעות, חשוב לבצע חימום איכותי, ארוך יותר מהרגיל וכזה שמותאם לסוג הפעילות, לא לוותר על הרפיה ומתיחות אחרי האימון.
במקרה של ימים סוערים במיוחד אפשרי לבצע את האימון תחת סביבה מקורה; אימון אירובי אפשרי בהליכון ביתי, אליפטי, אופני כושר, בחדר מדרגות, חדר כושר. אימון אנאירובי אפשרי עם משקל גוף ואביזרים גם בבית וגם בחדר כושר.
זכרו! כדי להגיע לכושר גופני ולבניית גוף חטוב ושרירי יש צורך להתמיד ולהתמודד, חיטוב הגוף ובנייתו לוקחים זמן ולכן לא מפסיקים להתאמן בחורף ושומרים על עצמנו מוכנים לקיץ.
כהרגלי בקודש, הייתי אמור לכתוב טור המשלב הגיגים על מצב היום הפוליטי-חברתי ובתוך זה גם דברי פרידה מחבר יקר שעזב אותנו השבוע ג’קי זריהן ז”ל. עם כל הרצון שלי להמשיך בשגרה כוונתי הייתה לתת התייחסות לכמה אשקלונים (11, לא פחות) שמתמודדים על מקום בכנסת הבאה, לתת מבט נוסף מזווית אישית וגם כללית על כאלה שמצאתי בהם עניין מעבר למה שכבר ידוע.
ישבתי וכתבתי. לאחר שסיימתי, בבואי לעשות הגהה לטור, משהו בי נצבט, משהו אמר לי, “עזוב הכול, פיני”. השבוע רק ג’קי. למה רק ג’קי? כי ג’קי זריהן ז”ל היה לא עוד חבר. דווקא לכתו השבוע חידדה אצלי את ערכה העליון של חברות אמת.
פיני ביטון. "בלי חשבון"
אז תסלחו לי אם הפעם אנצל את הטור לפרידה בלבד מחבר, שכבר חסר וכמוהו אין.
ג’קי היקר, אתה ללא ספק היית אחד החברים הכי טובים שלי. ואני היום צריך לכתוב עליך עדות בעיניים דומעות, עדות שתלווה אותך למנוחת עולמים, חברי היקר. אתה, שהיית לי חבר, היית אח, היית סמל ומורה דרך. אמר קהלת: “טוב שם משמן טוב”. אתה היית שמן טוב והותרת שם טוב.
ההמונים שהגיעו ללוויה שלך היו עדות חיה לשם הטוב שהותרת. חבריך הקרובים יותר (שנתמזל מזלי להיות אחד מהם) הם העדים לשמן הטוב שהיית.
ג’קי חברי המיוחד, היית מוכר יותר כיו”ר הנהלת הפועל אשקלון בכדורגל באחת משעותיה היפות וגם כגזבר אי שם בתחילת שנות ה-90. היית גם בעל משרד ראיית חשבון באמצע שנות ה-80 אחרי שעזבת במפתיע את עבודתך כחוקר מס הכנסה בעיר והקמת משרד פרטי.
אין כמעט ותיק באשקלון שלא הכיר אותך או לפחות שמע עליך, דברים טובים כמובן.
מהיום שעזבת שם ניצלת את הידע והקשרים שלך לטובת הפרט. סייעת לרבים כל כך שנפלו בין כיסאות הביורוקרטיה במשרדים השונים. מדי פעם נהגת לבקש מהעובדות במשרדך לגלות איפוק וסובלנות לפונים גם אם זה מפריע לעבודה השוטפת. “היה לו לב רחב כמו הים”, שמעתי מישהו מסנן ליד קברך.
תמכת בכל כך הרבה נזקקים ובעיקר עמדת מאחורי מפעל החסד של אשתך ברוריה ז”ל בימים שעדיין לא ידעו באשקלון מה זה בדיוק מפעל חסד פרטי ושמעו רק על לשכת הסעד. אתה וברוריה, נשמתה עדן, דאגתם לספק מזון לעשרות משפחות שנפלו מתחת לקו העוני. המרתף שבווילה שלכם ברחוב גדעון בן יואש, כמו גם יחידת דיור באותו מרתף, שימשו כתובת לאחסון אספקות מזון שהועבר בסופי שבוע על פי כתובת של נזקקים כפי שנמסרו על ידי משרד הרווחה וגם לרבים שהגיעו ללא רישום. כן, אחי היקר. כל זה עשיתם בלי הנד עפעף ובצנעה האופיינית לכם.
ג'קי זריהן ביום הולדתו לפני שנתיים וחצי במדי הפועל אשקלון
אהדתך העיוורת להפועל אשקלון מצאה אותך מתמסר לניהולה אי שם בשנות ה-90 המוקדמות, גם כשמצאת עצמך לעיתים כאיש היחיד שעבד ללא אגורה, ללא כל תמורה. רק נתת ואת כל הלב. בתקופתך הקבוצה עשתה היסטוריה ועלתה לליגת העל.
מעטים ידעו על תרומותיך בסתר. היית זן נדיר של פעם. מאלה שלעצמם הסתפקו במועט וחיו חיים פשוטים וצנועים, ולאחרים פיזרת סכומי כסף ביד רחבה, אלה יותר מכולם היו שהרגישו בחסרונך.
בפרשה שלנו משה מקהיל את כל העם יום אחרי ירידתו מההר ומצווה על מלאכת המשכן. לאחר 80 ימי הפרישה והבחינה מחדש משה לא חוזר לעגל. וזאת כי כשסולחים צריך להתקדם, והפרשה כולה התקדמות ותיקון. פרשת ויקהל מלמדת אותנו את כוחו של התיקון בכל דפוסי החיים.
כמה מיוחד ויפה שגם הפעלים בפרשת העגל והחטא הנורא ובפרשת ויקהל דומים: בפרשה הקודמת ההתקהלות הראשונה לאחר מתן תורה הייתה לחטא: “ויִּקָּהֵל הָעָם עַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ”, ואילו כאן “וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”. ה”יקהל” החיובי כאן מהווה תיקון ל”יקהל” בחטא העגל, משום שכאן מתקהלים לחיוב, תורמים ומתחילים לבנות משהו טוב – משכן.
אייל חסאן. צילום: אורי קריספין
מכך נלמד לא רק על חשיבות ה”מה עושים”, אלא את חשיבות ה”לשם מה עושים”. בכל תהליך, בכל עשייה, נחשוב מה עושים ולשם מה עושים.
נחזור לעשייה הטובה, בניית המשכן: התכונה המאפיינת את בצלאל ואהליאב בוני המשכן היא “חָכְמַת-לֵב”. ברשותכם נתעמק ונעסוק בתכונה זו. חוכמה במקרא, כמו גם בינה, תבונה, דעת, עצה, היא ברכת אלוהים הניתנת לראוי לה. על החכם שורה רוח אלוהים.
הביטוי “חָכְמַת-לֵב” כולל שני מושגים מנוגדים לכאורה – שכל ורגש. הדבר מתבטא בשאלה העולה במצבים שונים – לנהוג על פי השכל או על פי הלב? לכאורה, יש פה טעות, שהרי הרגשות נמצאים בלב, והחוכמה – בראש.
אלא שכבר בתקופת המקרא האמינו שהחוכמה נמצאת בלב. כך מופיע מפורשות במשלי: “לַחֲכַם-לֵב יִקָּרֵא נָבוֹן”. המושג “חָכְמַת-לֵב” משלב בתוכו את שני הכוחות, וכיום קרוי "אינטליגנציה רגשית".
ומה מיוחד באינטליגנציה הרגשית? אדם הניחן באינטליגנציה רגשית לוקח בחשבון את הרגשות שלו וגם של זולתו כחלק ממערכת השיקולים שהוא מפעיל. לאדם כזה יכולת להתחשב באחר ולהגמיש את התנהגותו בהתאם לתנאים המשתנים. הדבר אינו פשוט כלל וכלל. יש אנשים שנולדים עם היכולת הזאת, אבל בהחלט ניתן וחשוב לפתח אותה במהלך החיים בעזרת הנחיה ואימון.
אינטליגנציה רגשית חשובה מאוד – איי-קיו גבוה ינבא הצלחה אקדמית, אך לא בהכרח הצלחה בחברה, בעבודה ובחיים.
לא פעם רואים מהנדס מבריק, מוכשר ודעתני שאינו מתגמש, ולכן לא מתקדם הלאה; לעומתו מהנדס טוב, אך לא מבריק, הניחן באינטליגנציה רגשית, היודע להתגמש וליצור קשרים חברתיים, מתקדם לניהול, כי יש לו יכולת לעבוד בצוות וליצור יחסי אנוש טובים.
ומה צריך ללמוד מכך? אנו אנשי החינוך וגם החברה כולה, ראוי שניקח את חוכמת הלב – האינטליגנציה הרגשית – להקשר רחב יותר כדי שדור המתחנכים והחברה כולה יכילו בני אדם שמודעים לצרכים הרגשיים שלהם וגם של זולתם, המסוגלים לאמפתיה ולכבוד הדדי, הדבקים ביעדים תוך כדי שהם נוטים להתגמש ולהיות יצירתיים. זהו אתגר לא פשוט, אבל אם נעמוד בו, או-אז חברתנו תהיה מוסרית וטובה יותר.
במילים פשוטות, פרשת השבוע מבהירה לנו שהביטוי “חָכְמַת-לֵב” הוא שילוב של שכל ורגש, תבונה ורגישות.
הלהקה הייצוגית של בית הספר מקיף עירוני ד', "קולות וצלילים" יחד עם להקת המחול הבית ספרית, העלו השבוע, מופע הוקרה לשיריו של עידן רייכל. הלהקה הופיעה לעיני תלמידים, הורים ומורים מבית הספר והערב זכה להצלחה רבה.
היוזמה באה בחלק במסגרת הנושא השנתי של משרד החינוך, "אחדות", העלתה הלהקה, בה נוטלים חלק תלמידים מכלל השכבות, מופע המייצג פלורליזם תרבותי וחברתי. כשם שעידן רייכל איחד בין המוסיקה האתיופית העממית למוסיקה הישראלית העכשווית, כך התאחדו תלמידים שונים למופע משותף ועכשווי, שביכולתו לייצג את כור ההיתוך המתקיים בבית הספר ומפגיש בין תלמידים מגוונים.
תלמידי הלהקה, פועלים באופן שוטף במסגרת תוכנית החינוך החברתי בבית הספר ובכך מביאים לידי ביטוי את כישורי המנהיגות שלהם יחד עם כישורי השירה והריקוד, מתוך תפיסה כי מצויינות מתאפשרת במגוון רחב של תחומים, ביניהם תחום המוזיקה והמחול.
לאוניד לוין בן 70 שימש כשומר ואיש אחזקה במשך כ-20 שנה בסניף מכבי באשקלון ברחוב הגבורה. לפני כמעט שנה לקה במחלת הסרטן וביום שישי הובא למנוחת עולמים בבית העלמים באשקלון. ללוויה הגיעו בכירי הסניף והצוות, שם ליוו בכאב את השומר המסור, שהפך לדמות אהובה ומוערכת בסניף, והיה מוכר לרבים מתושבי בעיר חברי "מכבי שרותי בריאות". לפני כשש שנים נפטרה אשתו אלה, עובדת הקופה אף היא מסרטן השד.
לוין, מהנדס חשמל ואלקטרוניקה במקצועו עלה מאוקראינה בשנת 1994, שנה לאחר אירנה בתו היחידה. באוקראינה עבד כמהנדס חשמל ואלקטרוניקה בחברה גדולה, אך הגעגוע לבתו ולמשפחתו שרובה עלתה ארצה, גרמו לו ולאשתו אלה לעלות לישראל.
"הוא ויתר על משרה טובה מאוד בתחום שלו, אבל כל המשפחה שלנו עלו לישראל וגם אני, אז הוא החליט לעלות לארץ", סיפרה השבוע אירנה בכאב והוסיפה "הוא היה אבא מקסים, הוא תמיד עזר לי לטפל ולגדל את הילדים, ששימחו אותו מאוד. כשהגיע לישראל החל לעבוד במפעל, לאחר מכן הוא עשה הסבה לשמש כחשמלאי".
חמש שנים לאחר שעלה ארצה, החל לסבול מפריצת דיסק בגבו, מה שמנע ממנו לעבוד כחשמלאי. בעקבות כך הוא הגיע לסניף 'מכבי שרותי בריאות' ברחוב הגבורה באשקלון, שם מצא בית.
קופת חולים מכבי ברחוב הגבורה
"העובדים הפכו לחברים שלו, הוא ממש נהנה שם מהרגע הראשון. מעבר להיותו שומר הוא היה גם איש אחזקה ואהב מאוד לעזור, הרבה תושבים מאשקלון הכירו אותו, היה קשה שלא לאהוב אותו", ספדה לו בתו היחידה.
אחת הסאגות המתישות ויהיו מי שיאמרו המביכות שראתה אשקלון היא בניית השוק העירוני בשכונת מגדל. מיליוני שקלים השקיעה העירייה על שיפוץ שעד שנעשה החליטה העירייה לחשב מסלול מחדש, לתכנן ולהקים שוק אחר במקום אחר. עיכובים בבניה, הוצאות נוספות ושאר ירקות ליוו את הקמת הפרויקט שהבטיח רבות, אך קיים פחות.
הבניה הסתיימה, הליקויים, כנראה לא – תושבת העיר תובעת בימים אלה את עיריית אשקלון, לאחר שנחבלה בשורש כף היד במתחם השוק, לטענתה בשל פסולת שהושארה במקום וגרמה לפציעתה.
עו"ד אייל כהן. צילום: יח"צ
זה קרה לפני כשנה וחצי. האישה ערכה קניות במקום, כשסיימה – כך היא טוענת בכתב התביעה – החליקה על שאריות פירות ואשפה שהיו על הרצפה, איבדה את שיווי משקלה מעדה ונחבלה בצד השמאלי של גופה ובעיקר בשורש כף היד.
בעקבות התאונה היא פונתה לבית החולים "ברזילי" לקבלת טיפול רפואי, נעדרה כחודש מעבודתה, והחלה לעבור טיפולי פיזיותרפיה.
"החלטת ההרכב במשפט שבפנינו, מבוססת אף היא על עדויות ומחקרים של בכירי החוקרים בעולם, מהם עולה בבירור, כי הנאשם עמד מאחורי יישומה האכזרי של תורת היגיינת הגזע; היה דומיננטי בניסוח חוק העיקור הכפוי; ובהטמעת תוכניות רצח המטופלים בקרב הממשל הנאצי" כך קבע אמש הרכב השופטים והרשיע את הפושע הנאצי, פרופ' ארנסט רודין, פסיכיאטר ופסיכולוג ומי שהיה מאבות תורות הגזע ושימש כיועץ לענייני טוהר הגזע של משרד הפנים הגרמני בתקופת הנאצים, והיה אחראי להרג של מאות אלפי אנשים, רובם יהודים, בשואה.
מהלך המשפט. צילום: חגי אופן, תדמית
נשיאת בית המשפט רויטל כץ יפה, עמדה בראש הרכב השופטים, שכלל גם כב' השופטת דינה כהן, שופט ביהמ"ש המחוזי פרופסור אסא כשר, מנכ"ל המרכז הרפואי ברזילי, פרופסור חזי לוי והשר לשעבר פרופסור שמעון שיטרית. ההרכב המכובד הרשיע פה אחד את רודין.
הרכב השופטים. צילום: חגי אופן, תדמית
עוד קבע הרכב השופטים: "ויש לזכור, כי הנאשם לא פעל לבדו, אלא הסית והשפיע באופן מובהק גם על רופאים אחרים והביא אותם לכדי בגידה בשבועתם ופגיעה במטופליהם, מתוך אמונה כוזבת שהם מרפאים את האומה".
שפע הציטוטים שהובאו מפי הנאשם וכתביו, לא הותיר מקום לספק, כי גם אם לא רצח איש במו ידיו, הרי שהוא חרג במתכוון מכל נורמה רפואית, חוקית או מוסרית, והוא נושא באחריות לשלושת סעיפי האישום העיקריים המיוחסים לו".
הדיונים במשפט. צילום: חגי אופן, תדמית
המשפט המבוים נערך במרכז הכנסים הבינלאומי במכללה האקדמית אשקלון והוא חלק מפרויקט 'הנבחרים', יוזמה בין לאומית שמוביל עורך הדין האשקלוני, אבי עומר.
מדובר בהקמת עתודה מנהגותית של בני נוער שעוברים הכשרות מקיפות בנושאי ממשל, משפט, פסיכלוגיה חברתית, תקשורת בינאישית ועוד. במשפט הפומבי השתתפו תלמידים מבי"ס אומנויות, אורט, אולפנת וישיבת צביה.
תלמיד ופרקליט. התלמיד חיים סמיערק מישיבת צביה. צילום: חגי אופן, תדמית
כ-70 שנה לאחר משפטי הרופאים בנירנברג, בשנה ה-70 להקמת המדינה ולהכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם, בני נוער ושופטי ביהמ"ש העליון, ייצגו את מדינת ישראל במשפט מבויים בינלאומי ביוזמה ישראלית אשר אליה חברו בכירי החוקרים שופטי בתי המשפט בשטרסבורג ובהאג ומוסדות בינלאומיים.
העירייה התאדרה בשנים האחרונות בבניית בתי ספר חדשים כמעט בכל שנה. מתחם בתי הספר אמנם כלל בנייני כיתות ומשרדים אך מבנה נחוץ בכל בית ספר הוא אולם ספורט תקני כדי ששיעורי חינוך גופני יוכלו להתקיים בו ובעיקר בימי החורף. מעבר לכך, המציאות מראה כי אולמי הספורט בכל בתי הספר הופכים גם למקום מועדף לכינוסים ולאירועים מרובי תלמידים שנדרש לקיים מעת לעת.
באשקלון קיימים כמה בתי ספר שנעדרים אולמי ספורט. שניים מהם הם בית הספר 'מצפה ברנע' ו'פסגות' בשכונת ברנע. הראשון נפתח לפני שלוש וחצי שנים ואילו האחרון נפתח בתחילת השנת הלימודים שעברה.
לשם כך קידמה העירייה את בנייתו של אולם ספורט חדש במצפה ברנע. הבנייה החלה לפני מספר שבועות והוא ישמש גם את תלמידי פסגות השכן עד שיבנה להם אולם משלהם.
אולם הספורט במצפה בברנע בתחילת בנייתו. צילום: דוברות העירייה
ועדת מכרזים מיוחדת בחרה אתמול פה אחד ברפאל מימון לתפקיד מנהל תיכון מקיף אמי"ת ב' בעיר. מימון, המנהל כיום את אמי"ת "המר" ברחובות ואף זכה בפרס החינוך הארצי לשנת תשע"ח על עבודתו בתיכון. בוועדה שבחרה את מימון לתפקיד שותפים לעיריית אשקלון, משרד החינוך, רשת אמי"ת, הסתדרות וארגון המורים.
רפאל מימון, מנהל מקיף אמי"ת ב'
תחלופת המנהלים בבית הספר היא כמעט חסרת תקדים: מימון הוא המנהל החמישי בתפקיד בשבע השנים האחרונות. הוא מחליף בתפקידו את יניב עקיבא שהודיע כי החליט לסיים את תפקידו, לאחר כהונה בת שנה וחצי בלבד. עקיבא החליף את המנהל יהודה כהן שגם כן הודיע על סיום תפקידו לאחר שלוש שנים בתפקיד. כהן נבחר לתפקיד מנהל בית הספר בחודש ספטמבר 2014 כאשר בית הספר עבר לניהול של רשת אמי"ת.
לאחר שנה וחצי. יניב עקיבא
שנתיים בלבד. יצחק בר-אושר. צילום: עיריית לוד
כהן החליף בתפקידו אז את המנהל דאז, יצחק בר אושר שכיהן בסך הכל שנתיים בתפקיד ונכנס אליו רק בספטמבר 2012. לפניו ניהלה את בית הספר, המנהלת הוותיקה, שרה למס זינגר.
רק שלוש שנים. יהודה כהן. צילום: גלית מזוז
המנהלת המיתולוגית. שרה למס
בעירייה אומרים כי בשבע השנים שבהן מנהל מימון את התיכון ברחובות הוא חולל מהפך ואחוז הזכאים לבגרות עלה מ-45 אחוז ל-91 אחוזים. כמו כן, מימון הקים בתיכון מכינה קדם צבאית טכנולוגית ומכללה להנדסאים בתחומי האלקטרוניקה, המחשבים והחשמל ומספר התלמידים בתיכון עלה בכמעט 100 אחוזים, מ-350 ל-600. בשנות ניהולו נפתח מסלול חדשני ללמידה עם מיומנויות המאה ה21 וכן כיתת סנהדרין – כיתה ישיבתית ובית הספר זכה בפרס רשת אמי"ת על פיתוח מסלול כיתות קטנות (בתחום החינוך המיוחד).
במהלך יום שישי האחרון, החליט ראש העיר, תומר גלאם, כי ברצונו לסגור את יציע הכבוד באצטדיון סלה שבאשקלון בשל אי סדרים בחלוקת ההזמנות. יציע הכבוד הוא יציע מבודד בחלקו המזרחי של האצטדיו ומאכלס כמאה איש, מכיל מושבי vip ובעת שהקבוצה הייתה בליגת העל היו מנויי יציע הכבוד נהנים מכיבוד רב, עליו היה אמון רוז'ה חטב. היציע מאוכלס בנציגי העירייה, הנהלת הקבוצה, הספונסרים, אוהדים אמידים ואורחי כבוד. בעת שהקבוצה הייתה בליגת העל היו מנויי יציע הכבוד נהנים מכיבוד רב, עליו היה אמון רוז'ה חטב. מנוי ליציע הכבוד עולה 5,000 ש"ח. העונה, הירידה העזה בכמות הקהל לא פסחה גם על היציע המדובר ובתקופה האחרונה הוא מאכלס רק כ-50% מתכולתו כאשר רובם לא רכשו כדת וכדין מנוי כבוד.
מהנהלת הקבוצה נמסרו שתי גרסאות שונות לנסיבות שהובילו לכך. חלק מהנהלת הקבוצה הפנו אצבע מאשימה לקרע בהנהלת הקבוצה בין יו"ר הקבוצה, פרוספר וקנין לבין המנהל הטכני, צ'יקו מגיה, סביב חלוקת הזמנות ומנויים ליציע הכבוד למקורביהם. "ראש העיר יודע עכשיו מי הוא הגורם הבעייתי בקבוצה ומי לא", אמר גורם בקבוצה. וקנין מצדו טוען כי היציע נסגר עקב רצון העירייה לערוך בו מספר שיפוצים. "הרצון לצייר סכסוכים ומה שאומרים זה קשקוש. אם אלה הדברים שמתעסקים בהם מצבנו טוב", אמר וקנין.
היית מעורב בתאונת דרכים? לפני שניגשים למסור עדות במשטרה כדאי לשכור את שירותיו של עורך דין המתחמה בדיני תעבורה.
באחד הלילות לפני כשנתיים בסביבות השעה עשר וחצי, נסע תושב אשקלון ברכבו בשדרות בן גוריון בעיר. באותו זמן חצה צעיר תושב העיר את אחת הצמתים במקום, הנהג פגע בו וגרם לו לחבלות קלות.
הצעיר פונה לקבלת טיפול רפואי בברזילי ומכאן החלה גם חקירה של המשטרה באשר להתרחשות התאונה. היתה גם טענה כי הצעיר 'פגע וברח'. לאחר חקירה של בוחני התנועה הוגש התיק לשלוחת התביעות של מרחב לכיש שם הוחלט להגיש נגד הנהג כתב אישום בגין סיכון הולך רגל שחצה במעבר חציה בנסיבות מחמירות, נהיגה בחוסר זהירות, התנהגות הגורמת נזק וחבלה, אי הגשת עזרה בתאונה ואי הודעה מיד על תאונה.
"הנאשם גרם לתאונת דרכים בכך שנהג רכבו ברשלנות, לא נתן תשומת לב מספקת לדרך, לא אפשר להולך הרגל לחצות את הכביש במעבר חציה בבטחה ופגע בו" נטען בכתב האישום המקורי. על פי כתב האישום, האיש לא עצר את רכבו במקום התאונה, לא הגיש לנפגע עזרה ולא דיווח למשטרה.
כאמור במקרה של תאונת דרכים עם נפגעים רצוי לשכור את שרותיו של עורך דין המתמחה בתעבורה עוד עוד לפני שנותנים עדות במשטרה. הנהג פנה האיש לעורך הדין רובי גלבוע – מומחה לדיני תעבורה – שיסייע לו.
עו"ד רובי גלבוע
במהלך המשפט תוך שהוא חוקר עדים שהיו במקום, הצליח להוכיח עו"ד גלבוע, כי הנאשם בניגוד לאמור בכתב האישום, עצר ולא נמלט לאחר התאונה, כמו כן הוכיח גלבוע, כי הנפגע היה תחת השפעת אלכוהול בעת התאונה.
בעקבות כך שונה כתב האישום. בכתב האישום המתוקן הואשם הנהג בנהיגה בחוסר זהירות בלבד ולא ברשלנות, כאשר רשימת הסעיפים החמורים נעלמה כלא היתה.
