הלב נשבר: הנער אשר חזות בן ה-14 הלך לעולמו לפני מספר דקות במרכז הרפואי ברזילי.
"אנו מודיעים בצער כי הנער שנפגע אנושות ממכת הברק נפטר לפני מספר דקות. אנו משתתפים בצער המשפחה", נמסר מבית החולים.
אתמול סיפר אחיו אלעזר: "היינו היום, אני אשתי ושלושת האחים שלי בחוף נטוש ליד זיקים. לקראת השעה 14:00 קיבלנו ברק וכולנו נפלנו על הרצפה ולאחר כמה דקות הגיעו כל הצוותים הרפואיים והתחילו בטיפול ופינוי לבית החולים. אני ושני האחים שלי המצב שלנו בסדר ברוך ה' אני רק מבקש מעם ישראל להתפלל לרפואת אפרת בת שרה ולרפואת אשר בן מזל, התפילות יעזרו, רק בורא עולם יכול לעזור במצב כזה".
מי שעובר בימים האחרונים בשעות החשכה סמוך למרכז לרפואה יועצת של שירותי בריאות כללית בשד' דוד בן גוריון באשקלון לא יכול לפספס. חזית המרכז מוארת בצבע ורוד, צבע המאבק בסרטן השד. ההארה בצבע הוורוד נעשית כחלק מהארת מספר מרכזי בריאות נוספים ברחבי הארץ במטרה להגביר את המודעות לחשיבות הגילוי המוקדם ולמאבק במחלה.
כחלק מהגברת המודעות למאבק בסרטן השד, מצוין מדי שנה באוקטובר "חודש המודעות לסרטן השד", במקביל לשאר מדינות העולם. לאורך כל השנה, ובדגש מיוחד בחודש זה, מקיימת הכללית פרויקטים ואירועים רבים להגברת המודעות לנושא ולקידומו. והשנה בפעם הראשונה במחוז הדרום של הכללית הוארו בוורוד מרכז בריאות האישה בבאר שבע, המרכז לרפואה יועצת באשקלון, ומיראז' המרכז לרפואה יועצת בדימונה.
המרכז לרפואה יועצת של הכללית באשקלון. צילום: אייל אסרף
"כארגון המקדם אורח חיים בריא אני רואה בכללית על עובדיה ומנהליה חלק חשוב גם בהגברת המודעות לטיפול מונע וקידום אורח חיים בריא" אמרה חדווה אמונה, מנהלת כללית מחוז דרום "בחרנו להאיר את מרכזי בריאות האישה בוורוד על מנת להגביר את המודעות לגילוי מוקדם של סרטן השד. גילוי מוקדם מציל חיים הוא לא סיסמא, הוא אמת כאובה. בזכות הגילוי המוקדם ובדיקת הממוגרפיה התורמת לאבחון המחלה בשלביה המוקדמים, חייהן של יותר ויותר נשים שלקו במחלה ניצלים"
״סרטן שד הינו הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים. כל שנה מאובחנים בישראל כ 5000 מקרים חדשים״ מציינת ד״ר רוית אגסי נחום, רופאה כירורגית שד בכירה במרכז לרפואה יועצת באשקלון ומנהלת המרכז לבריאות השד במרכז הרפואי סורוקה ומוסיפה ״גילוי מוקדם של סרטן שד מאפשר ריפוי ב-90% מהמקרים. אבחון מאוחר מוריד משמעותית את סיכויי הריפוי. בדיקת הממוגרפיה ניתנת בחינם לכל אישה מגיל 50 עד גיל 74 אחת לשנתיים. זה מבוסס על מחקרים גדולים שהוכיחו ירידה בתמותה מסרטן שד של 30% בנשים שעברו ממוגרפיה לעומת נשים שלא ביצעו ממוגרפיה. חשוב לציין שכרבע ממקרי סרטן שד מאובחנים בנשים מתחת גיל 50, ולכן חשוב לכל אישה להכיר את מבנה השד , לשים לב לשינויים ולפנות לרופא בכל מקרה של חשד. מומלץ לכל אישה גם בדיקה שנתית על ידי כירורג שד החל מגיל 30".
במרכז לרפואה יועצת באשקלון פועל מכשיר לביצוע ממוגרפיה הטומוסינטזיס, הפועל בטכנולוגיית הדמיה חדשנית ומתקדמת המאפשרת זיהוי מדויק בהרבה של גידולים בשד.
לקראת החגים קיים מפקד פיקוד העורף, האלוף תמיר ידעי, תחרות בנושא פיתוחים והתייעלויות.
בין עשרות הקצינים שעמלו ימים ארוכים כדי להציג את רעיונותיהם והפיתוחים שלהם להתייעלות והשתתפו בתחרות היה גם אלון גבאי, חייל בשירות סדיר, תושב אשקלון שניסה את מזלו.
השבוע נודע כי גבאי הביא כבוד רב לאשקלון כשהפיתוח שלו זכה בפרס. גבאי פיתח תוסף לאפליקציית iRescU של חטיבת החילוץ וההדרכה, תוסף בשם "האתגר היומי" – אמצעי לתרגול לוחמי חטיבת החילוץ ומעקב אחר בקיאותם בתחום התמקצעותם.
סמל גבאי, למד במקיף עירוני א', התגייס לפני שנתיים לצה"ל והשתלב בקורס מדריכי חילוץ. במהלך שירותו נחשף למדור טי"ל (טכנולוגיה ייעודית להדרכה). מדור המפתח אמצעי לימוד מתקדמים כדי לייעל את החטיבה ולסייע לה להתפתח מקצועית. לגבאי רקע בתכנות ועיצוב גרפי עוד מתקופת לימודיו בבי"ס, מה שגרם לו להתעניין במדור ובהמשך גם להשתבץ אליו.
פיתח תוסף לאפליקצית פיקוד העורף. אלון גבאי. צילום: דו"צ
כשגבאי הגיע למדור הוא נחשף לאפליקציית iRescU, אפליקציה בה לוחמי החילוץ מתרגלים את רמת הידע שלהם בנושאי חילוץ והצלה.
גבאי החל לחשוב על דרך להעמיק ולייעל את האפליקציה. "הבנתי שיש צורך לבדוק את בקיאות החיילים בחומר המקצועי בתחום החילוץ וההצלה" הוא מסביר את קו החשיבה שלו שהביא לפיתוח התוסף "אפליקציה זו הנגישה לכל חייל, תהיה אמצעי אמיתי לבחון את הידע של החיילים, לדעת מה נטמע בהם, ועל מה צריך לשים יותר דגש".
בבית הדין האזורי לעבודה התקיים לאחרונה דיון בעניין העתירה שהגיש פעיל הציבור צבי צור. צור, שהתמודד במכרז לתפקיד מנהל אגף הביטחון בעירייה ולא נבחר, הגיש עתירה וטען כי המכרז שבו נבחר ארז שטרית לתפקיד היה תפור. בין היתר טען צור כי אשתו של שטרית היא קרובת משפחה של ראש העירייה תומר גלאם ודרש לפסול את המכרז.
"אני עובר מדורי גיהינום". צבי צור
בעתירה שהגיש צור הוא כתב כי בעקבות שמועות שהגיעו אליו על כך שמדובר במכרז תפור, הוא החליט להתמודד לתפקיד. עוד סיפר כי שוחח בעניין עם יו"ר ועד העובדים בעירייה ארמו וקנין, והוא אמר לו כי מי שייבחר זה מישהו מהשב"כ, "הופתעתי מדבריו ושאלתי עצמי, הכיצד שבוע לפני המכרז כבר הגורמים המקורבים, שהוא אחד מהם, יודעים בעצם מבעוד מועד מי הזוכה", כתב צור בעתירה והוסיף: "אחד המועמדים שיצא מהריאיון אמר לכולם שמדובר ב’מכרז תפור’, וזאת רק משום שהמנכ"לית התעסקה בפלאפון ובכלל לא הייתה קשובה אליו, מה שמוביל למסקנה בהכרח, שמבחינתה ואחרים התוצאה הייתה ידועה מראש. עוד יצוין כי בקורות החיים של המועמד שזכה נמצאו סתירות מהותיות למה שקרה במציאות, בקשר לעברו".
"מי שמחליט זאת הוועדה". ארמו וקנין
בעקבות זאת התקיים הדיון בבית הדין האזורי לעבודה, ואליו הגיעו שטרית וגם יו"ר ועד העובדים בעירייה ארמו וקנין. בעדותו אמר וקנין: "אין לי מושג מה אני עושה פה, לא הייתי במכרז" והוסיף: "חוץ מלשמוע את השטויות אין לי מה לענות לו. מי שמחליט זאת הוועדה".
אחריו עלה שטרית ונחקר על ידי צור. הוא נשאל על ידי צור מה הקשר המשפחתי של אשתו ענת לראש העירייה ואמר: "אשתי לא קרובה לתומר. יש הגדרות ברורות לקרוב משפחה, ואשתי לא קרובת משפחה של תומר גלאם לפי ההגדרות האלה. בוודאי שאני לא קרוב. אני רשאי להתמודד במכרז, ואני חתמתי על תצהיר של קרובי משפחה".
צור: "האם היית ראש מינהל ביטחון בשגרירות ישראל באנקרה?"
שטרית: "הייתי ראש מחלקת הביטחון בשגרירות באנקרה בין 2009 עד 2011 ולאחר מכן ראש מחלקת הביטחון בשגרירות בווינה, אחראי על אוסטריה, סלובניה במטה האו"ם שבווינה. כל הדברים האלה מגובים בכתבי המינוי במשרד החוץ. אני הושאלתי כאיש שב”כ לארבע שנים וחזרתי לתפקידי בשב"כ ופרשתי".
במרכז הרפואי ברזילי ממשיכים בטיפול הרפואי לחמשת הפצועים, בני משפחת חזות, שנפצעו היום מפגיעת הברק בחוף זיקים. "ארבעה מהם אחים ופצועה אחת נשואה לאחד האחים", סיפרה ד"ר גילי גבעתי, סגנית מנהל המרכז הרפואי ברזילי, "שניים מהם הגיעו במצב קשה, הפצוע הקשה ביותר, נער בן 14, עבר החייאה בשטח שנמשכה בבית החולים, הוא כרגע במצב קשה מאוד ולא יציב והועבר לטיפול נמרץ ילדים. הפצועה קשה, גם היא מונשמת, מצבה יציב יותר ושלושת הפצועים בהכרה מתקשרים ומדברים, עם פציעות קלות יותר מסיימים טיפול בחדר מיון ומועברים לאשפוז".
אמבולנס ואופנוע מד"א שהוזעקו לטפל בנפגעים בחוף זיקים. צילום: תיעוד מבצעי מד"א
הפצועים סובלים מכוויות בשל פגיעת הברק ובשל הפציעה שאופיינית להתחשמלות יתר הם סובלים גם מהפרעת קצב לבבית ולכן הם בניטור ממושך.
"היינו היום, אני אשתי ושלושת האחים שלי בחוף נטוש ליד זיקים", סיפר אלעזר חזות, אחד הפצועים, "לקראת השעה 14:00 קיבלנו ברק וכולנו נפלנו על הרצפה ולאחר כמה דקות הגיעו כל הצוותים הרפואיים והתחילו בטיפול ופינוי לבית החולים. אני ושני האחים שלי המצב שלנו בסדר ברוך ה' אני רק מבקש מעם ישראל להתפלל לרפואת אפרת בת שרה ולרפואת אשר בן מזל, התפילות יעזרו, רק בורא עולם יכול לעזור במצב כזה".
האירוע החריג מאוד, התרחש היום מעט לפני השעה 14:00 בצהריים, כאשר החלה סופת ברקים באזור ואחד מהם פגע בבני משפחת חזות ששהו אז בחוף היום ליד זיקים. למקום הוזעקו כוחות של מד"א. צוות חובשים מבנק הדם של מד"א שהגיע ראשון למקום ביצע בהם פעולות החייאה, שכללו מתן מכות חשמל ממכשיר הדפיברילטור. ליבה של הצעירה שב לפעום, ובהמשך חזר גם הדופק של הצעיר. הנפגע השלישי, כבן 17 היה מעורפל הכרה, במצב בינוני ויציב, וקיבל גם הוא טיפול רפואי במקום על ידי צוות מד"א.
ניידת התרמת הדם שהגיעה ראשונה למקום. צילום: תיעוד מבצעי מד"א
כוחות גדולים של מד"א שהגיעו למקום, בהם ניידות טיפול נמרץ, אמבולנסים ואופנועי מד"א, המשיכו בהענקת טיפול רפואי מציל חיים לפצועים, ופינו אותם לבית החולים ברזילי. 2 בני אדם שלקו בחרדה טופלו גם הם על ידי כוחות מד"א, ופונו לבית החולים.
קצת לפני השעה 14:00 התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב לכיש על מספר בני אדם, תושבי עיר בנגב, שנפגעו ככל הנראה ממכת ברק בחוף זיקים.
כוננים של מגן דוד אדום הוזעקו למקום והחלו לטפל תחילה ב-3 נפגעים: החייאה על צעיר בן 20 שמצבו מוגדר אנוש, צעירה בת 30 שעברה החייאה מוצלחת ומצבה מוגדר קשה ועוד שני נפגעים בהכרה מלאה כשמצבם מוגדר קל.
חובש רפואת חירום ומתרים דם בשירותי הדם של מד"א מקסים פרולקוב סיים התרמת דם בסמוך ליישוב זיקים, כשהוזעק יחד עם 3 חובשים נוספים שהיו איתו אל אירוע פגיעת הברק בחוף זיקים. "סיימנו התרמת דם, והיינו בסמוך לחוף, בדרכנו צפונה, כשהוזעקנו באמצעות אפליקציית הכוננים של מד"א למקום האירוע. הבנו שאנחנו הצוות הרפואי הכי קרוב, ומיהרנו להגיע לחוף" סיפר פרולקוב והוסיף "על שפת הים שכבו 3 נפגעים בשנות העשרים. שניים היו מחוסרי הכרה ואחד מעורפל הכרה. מיד התחלנו לבצע פעולות החייאה בשני הנפגעים שהיו ללא דופק וללא נשימה, ולהעניק טיפול רפואי לנפגע הנוסף, שמצבו היה יציב. שלושתם סבלו מסימני כוויות. לאחר פעולות החייאה שכללו מתן מכת חשמל באמצעות דפיברילטור, ליבה של אחת הנפגעות שב לפעום, ויחד עם כוחות נוספים של מד"א שהגיעו למקום, המשכנו לבצע פעולות החייאה בצעיר הנוסף. שלושת הנפגעים פונו בניידות טיפול נמרץ לבית החולים ברזילי, כשאחד מהם במצב אנוש, והשניים האחרים במצב בינוני וקשה".
ניידת התרמת הדם שהגיעה ראשונה למקום. צילום: תיעוד מבצעי מד"א
פראמדיקית מד"א קרן סלבודניק, סיפרה: "בחוף היו 2 צעירים מחוסרי הכרה, ואחד בהכרה מעורפלת. צוות מד"א שהיה בסמוך למקום החל לבצע פעולות החייאה בשניים מהצעירים שהיו ללא דופק וללא נשימה, ולהעניק טיפול רפואי לפצוע נוסף בהכרה מעורפלת. מיד בהגיענו, יחד עם כוחות נוספים של מד"א, המשכנו בביצוע פעולות ההחייאה ובטיפול בפצועים. ליבו של אחד מהצעירים שב לפעום, וכעת אנו ממשיכים לבצע פעולות החייאה בצעיר אחד, ולהעניק טיפול רפואי מציל חיים לשני הנפגעים הנוספים".
"זה על החוף, מהתחנה שלנו בערך 500 מטר על החוף. שלושה נערים שנפגעו" סיפר המציל בחוף, יגאל טייב והוסיף "יום כזה זה חול המועד שבאות הרבה משפחות, יש ישם שקט. ככל הנראה אנשים שטיילו. ישר התקשרו אלינו והחובש הלך לטפל בהם. תוך כמה דקות הגיעו מלא אמבולנסים".
אמבולנס ואופנוע מד"א שהוזעקו לטפל בנפגעים בחוף זיקים. צילום: תיעוד מבצעי מד"א
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
בדקות האחרונות (14:00) פוקדת את אשקלון סופת ברקים שלא זכורה זמן רב, בוודאי שאינה אופיינת לתחילת הסתיו.
דוברת המרכז הרפואי ברזילי מסרה: "למרכז הרפואי ברזילי הובאו על ידי מד"א חמישה נפגעים: 1 אנוש, 1 קשה , 2 בינוני ו- 1 קל".
את ערב חג ראש השנה האחרון חגגו בני הזוג סימה ומאיר חמו בנפרד. בעוד מאיר סגר חג בבסיס, סימה חגגה עם שני ילדיהם הקטנים בבית הוריה בגן יבנה.
אף על פי שזו לא הפעם הראשונה שהם נאלצים לחגוג בנפרד, נדמה שזה תמיד יהיה משהו שקצת קשה להתרגל אליו: "אני לא יכול להגיד שאני לא מתבאס מזה", אומר מאיר, "ראש השנה הוא חג שיש בו הרבה סימנים משפחתיים. הייתי רוצה להיות עם אשתי וללכת עם הילד שלי לבית הכנסת, אז זה צובט בלב. אבל בסוף יש תחושת סיפוק למרות הכול. אנחנו שומרים על המדינה, וצריך להשקיע זמן בהגנה על המולדת".
"לצערי, זה לא החג הראשון בלעדיו", מוסיפה סימה, "אבל אני שמחה שיש לנו עורף חזק". "ואני שמח שאתם עורף חזק", אומר מאיר, "זה לא ברור מאליו שיש שקט תעשייתי בבית. הכול בידיים של סימה, והיא העורף החזק. ביחד אנחנו מצליחים ליצור את האיזון הזה".
בערב החג השני כבר התאחדה המשפחה, כשסימה הגיעה יחד עם הילדים לבסיס. "הילדים חיכו בכיליון עיניים לעשות חג עם אבא בבסיס", היא אומרת.
זוגיות טלפונית
רס"ן מאיר חמו (33) הוא קצין לוגיסטיקה המשרת בחטיבה הצפונית של אוגדת עזה. אשתו רס"ן סימה חמו (32) היא קצינת משאבי אנוש בפיקוד העורף ומשרתת במחוז ירושלים. השניים נשואים שש שנים וחצי והורים לשני ילדים: הראל בן ה-5 ויהונתן בן ה-1.10. מאיר משרת בבסיס סגור וחוזר הביתה בסופי שבוע, אחת לשלושה שבועות הוא גם סוגר שבת בבסיס. סימה משרתת יומיות, אך העובדה שהבסיס מרוחק מביתם שבאשקלון דורשת ממנה לצאת מוקדם מאוד בבוקר ולחזור בשעות הערב המאוחרות.
"יש ימים שאני מספיקה לקחת את הילדים לגן בבוקר ויש פעמים שלא. בימים שמאיר באפטר, אז הוא לוקח אותם, ואני מנצלת את העובדה שהוא בבית ויוצאת יותר מוקדם כדי להשלים עוד שעות בעבודה. אחר הצהריים, לצערי, אני לא מספיקה להוציא אותם מהגנים, אז אני נעזרת במשפחה הקרובה, בעיקר באימא שלי ובאחותי".
זה לא בפורים. מאיר חמו אוסף את הבן הראל מהגן על מדים
איך מנהלים זוגיות ומשפחה בתוך הלו"ז הזה? סימה: "הזוגיות היא בעיקר טלפונית. כשמאיר מגיע הביתה, אנחנו מנסים למצות את מעט הזמן שיש לנו ביחד כמה שאפשר ולעשות כמה שיותר דברים". מאיר: "אני חושב שזו לא הכמות, אלא האיכות. ואכן, כשאני בבית אנחנו עושים הרבה מאוד דברים יחד ומנצלים כל רגע".
אין קצת תחושת פספוס לפעמים? מאיר: "כשאתה לא בבית, תמיד יש תחושת פספוס. את הצעדים הראשונים של הבן הגדול שלי חוויתי דרך סרטון שסימה שלחה לי בפלאפון. מזל שהיום יש לפחות את האופציה הזאת והטלפונים החכמים מאפשרים גם שיחות וידיאו. כשאני נמצא, אני מפצה על הפער הזה". סימה: "לדעתי, שנינו נשקר אם נגיד שאנחנו לא מרגישים פספוס משפחתי, אבל זו המציאות שלנו. הילדים נולדו לתוך זה, הם רגילים, וזה נראה להם לגיטימי כי הם לא מכירים משהו אחר. את החסך משלימים בסופי השבוע. אנחנו בעיקר משתדלים לשדר להם כל הזמן שאבא לא נמצא בבית כי הוא שומר עלינו ועל הארץ שלנו. הם מדקלמים את זה לכולם".
זה לא רק אבא. גם אימא אשת צבא בתפקיד תובעני. "כן, לפעמים גם אימא קצת פחות בבית. אנחנו מחליפים תפקידים ומיקומים כל שנתיים בערך. הייתי בעבר בבסיסים יותר קרובים, עכשיו אני בבסיס שהוא רחוק משמעותית מהבית. מצד שני, בעבר הייתי בעיקר בבסיסים סגורים, כך שאני רגילה. זה משהו שלוקחים בחשבון כשמנהלים את כל הפאזל הזה שנקרא צבא-משפחה".
רחוקה מהבית. רס"ן סימה חמו
ובכל זאת, מישהו נאלץ לעשות ויתורים אחרי שהילדים נולדו? "כן. לפני הולדת הבכור גם אני הייתי רק בבסיסים סגורים. ילדתי את הראל והבנתי שאני הולכת לעשות תפקיד עורפי בבסיסים פתוחים כדי שגם בבית יהיה עורף ודמות של אחד מההורים לפחות. בכל תפקיד שאנחנו עושים תמיד יש משהו שמהדהד בראש. זה המשפחה והילדים אל מול הגאווה והסיפוק שבעשייה שלנו. שנינו מאוד אוהבים את המסגרת הצבאית, ולכן אנחנו לא משחררים ולא מוותרים לא מפה ולא מפה".
קצין וג’נטלמן
הם הכירו בצבא, כמובן, כשסימה נכנסה לתפקיד שלישה בגדוד 890 בצנחנים, ששם שירת מאיר. הוא סיים את שירותו כלוחם צנחנים, עלה לפלוגה הוותיקה והיה נגד בקבע כשסימה הגיעה לבסיס. "עכשיו היא תגיד שהיא הוציאה אותי לקורס קצינים", הוא צוחק. "חד משמעית אני הוצאתי אותו לקורס קצינים", אומרת סימה נחרצות.
מתברר שהוויכוח הזה קיים ביניהם כבר שנים, קצת כמו ה"מי התחיל עם מי" של הצבא. "אני גדלתי בבית צבאי ומאוד אהבתי את המערכת הצבאית מגיל קטן", מסביר מאיר, "אבא שלי היה איש קבע בחרמון 27 שנה, ואת כל החופשים ביליתי עם אבא בבסיס. מגיל קטן היה לי ברור שאעשה קריירה צבאית, והיה נראה לי טריוויאלי להיות דור ההמשך של המשפחה בצבא. אז תמיד ידעתי שזה יהיה המסלול, אבל איכשהו התגלגלתי לקבע והייתי נגד". "עד שאני הגעתי והוצאתי אותך לקצונה", אומרת סימה. עכשיו גם מאיר כבר מבין שהגיע הזמן לשים סוף פסוק לוויכוח ארוך השנים הזה ואומר: "את הוצאת אותי לקצונה, סימה. הנה, אני מודה בזה לראשונה".
דווקא ויכוח של "מי התחיל עם מי" אין ביניהם, פשוט כי שום דבר לא קרה. לפחות לא בהתחלה. "לא היה בינינו שום קשר רומנטי ולא היה מעבר לשני אנשים שמשרתים יחד, חברים לבסיס. מאיר יצא לקצינים וחזר לתפקיד סמ"פ מפקדה. שירתנו באותה מסגרת, אבל לא היה בינינו שום קשר".
לא מצאתם עניין אחד בשנייה? סימה: "האמת ששנינו היינו בקשרים אחרים. אני לגמרי לא חשבתי בכיוון שלו באותה תקופה. לא היה בינינו מעולם קשר של מפקד-פקוד, אז מהבחינה הזאת לא הייתה בעיה, פשוט לא הייתי בעניין שלו". מאיר (צוחק): "גם אני לא הייתי בעניין שלה".
דייט בהפתעה
כשנה וחצי שירתו השניים באותה יחידה, ואז התפצלו הדרכים. בהמשך מאיר עבר לתפקיד חונך לוגיסטי במרכז לאימונים לוגיסטיים בבסיס צאלים, וסימה יצאה לשנתיים לימודי תואר ראשון.
המרכז לאימונים לוגיסטיים בצאלים. צילום: דו"צ
ערב אחד נפגשו שוב. חברים הזמינו אותם לצאת איתם לבר. לשניים זה נראה בילוי תמים, אבל מתחת לפני השטח נרקמה מזימה על ידי קצינות החינוך והת"ש רעות ושיר ואיציק המפקד של מאיר. כולם הכירו את מאיר וסימה והחליטו לשדך. "אז הם קבעו פגישה משותפת ובכלל לא אמרו לנו שזו המטרה של המפגש", אומרת סימה, "הם ידעו שאם יגידו לי, אין סיכוי שאני אגיע. הכרתי את מאיר הרבה זמן קודם לכן, וחיבור רומנטי בינינו היה נראה לי מוזר ולא קשור". "אני הגעתי מהצפון לשתות בירה עם חברים. זה מה שנאמר לי, אבל שמחתי בסופו של דבר שככה זה התגלגל", מוסיף מאיר.
לראשונה יפתחו המרכזים הקהילתיים בעיר את שעריהם במהלך חול המועד סוכות למשך יומיים, ובמהלכם יציעו 20 הצגות משובחות ואיכותיות מבית היוצר של תיאטרון הקרון בירושלים. בין ההצגות שיועלו: "רכבת המתנות של סבא וסבתא", "סיפורים לצלילי הקשת", "למה בכה הדג?", "יואל אמר" ועוד רבות וטובות.
ראש העירייה תומר גלאם: "מהפכת האירועים נמשכת גם בחול המועד סוכות. כפי שתראו, המדיניות החדשה שלנו כוללת יותר תוכן, יותר איכות ויותר אירועים קונספטואליים שימצבו את העיר אשקלון כשחקנית מרכזית בתחום התרבות בישראל. אני רוצה להודות לכל העוסקים במלאכה ושיהיה לכולנו חג סוכות שמח והנאה מרובה".
פסטיבל הקרון יתקיים בימים 16-15.10.19 בין השעות 19:00-9:30 במרכזים הקהילתיים בעיר
במקביל יוצבו במרכזים, שילבשו חג, 20 מיצגים מרהיבים לצד הפנינג יצירה ודוכני הפעלה. עלות כל הצגה 10 שקלים בלבד.
מי לא אוהב לקבל מתנות? סבתא נחמק’ה וסבא אלברט אוהבים לתת מתנות. יש להם נכדים ברחבי הארץ, והם נהנים לבקרם ולהפתיע אותם במתנות. לכל אחד מהנכדים הם הכינו מתנה מיוחדת עם שיר והפתעה. וכך, עם המתנות הארוזות בקופסאות צבעוניות ומסקרנות, הם מגיעים לתחנת הרכבת כדי לצאת למסע בין הנכדים המפוזרים בארץ.מה מסתתר בתוך הקופסאות? איך הכניס סבא אלברט צליל לתוך קופסה? איך מצליחה סבתא נחמק’ה להדהיר מרכבת שבלולים?
סבא אלברט, בשיתוף קהל הילדים, משכנע את סבתא נחמק’ה לפתוח את המתנות ולהראות להם מה מסתתר בתוכן, כך נגלים מראות מרהיבים, הפתעות ושירים. האם יגיעו המתנות ליעדן? והרכבת! מתי היא כבר תגיע?כל זאת ועוד נגלה ביחד עם סבא אלברט במהלך ההצגה. תיאטרון חפצים פיוטי מלווה במוזיקה מקורית ושירה חיה.
על פי סיפורי עודד בורלא. בואו לספרייה מיוחדת במינה מלאה בספרי פופ-אפ צבעוניים, חלקם קטנטנים וחלקם ענקיים, המסתירים בתוכם סודות והפתעות. שתי שחקניות וחמישה סיפורים בעולם תלת ממדי צבעוני ומפתיע. הילדים מוזמנים להציץ לסיפוריו של בורלא על חיות מוזרות שעשויות כולן נייר. מה קרה לג’ירפה כשהעורב מציע לקשור את צווארה? מי אהב את העקרב? ולמה בכלל בכה הדג? בסוף ההצגה כל החברים חוזרים אל הספרים. אם גם אתם תנסו לפתוח ספר בעצמכם… מי יודע מה יקרה?
זוכה ההצגה הבינתחומית הטובה ביותר – פרס הבמה להצגות ילדים 2017.
הצגה מוזיקלית בהשראת ספרו של יואל הופמן "בפברואר כדאי לקנות פילים". ההצגה "יואל אמר" עוסקת בכוחו של דמיון להציל מבדידות ולחבר בין אנשים. רונית מחכה ליואל – החבר (הדמיוני) שלה. ומה רבה האכזבה כשהוא מבושש לבוא. אבל… במקומו מגיע חבר אחר, אמיתי לגמרי, ובידיו כלי נגינה! ביחד הם שרים ומנגנים בכלי נגינה רבים: טובה, חצוצרה, חליל צד, גיטרות, יוקלייליי וגם בכלי נגינה זעירים. דרך המוזיקה ומשחקי הדמיון הם חולקים רגעי פחד ואומץ, בדידות ושותפות, ריבים, פיוסים, געגועים ולבסוף… שמחה גדולה בחברות.
ההצגה זכתה בארבעה פרסים בפסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים 2014: פרס ההצגה הטובה ביותר, המחזה, הבימוי והמוזיקה.
מה יעשו החיות כשבור המים שלהן מתייבש? סיפור אפריקני מלא קצב והומור על בצורת ועל נתינה. מסופר עם בובות עשויות מבקבוקי פלסטיק.
"טיול לילי": 15/10/2019 09:30 בית ווסק
כמו הרבה ילדים, "קטנה" פוחדת מהחושך, היא מתקשה להירדם ודורשת: "אבא, תישאר איתי עד הבוקר, טוב?" כשהיא סוף סוף נרדמת, אבא יוצא, ולחדר מגיע אורח מפתיע, ואיתו היא יוצאת להרפתקה – בים וביער, מעל פני האדמה ומתחתיה. במהלך הטיול על במה פלאית מתיידדת "קטנה" עם החושך וכבר לא פוחדת ממנו בכלל. הצגת ילדים משעשעת על חלומות, פחדים וחיות אחרות.
זוכה פסטיבל תיאטרון הבובות גולדן ספאקל (Golden Spakle) בסרביה בפרס השחקנית הטובה ביותר – גוני פז.
שחקנית-מספרת סיפורים בשיתוף שני נגנים. הם מפליגים עם הקהל דרך סיפורים ומנגינות למסע קסום ומלא דמיון. המסע מתחיל בהיכרות עם כלי מוזיקה מיוחדים מרחבי תבל. לכל כלי הסיפור שלו, השם שלו וכמובן הצלילים המיוחדים לו. במופע מוצגים סיפורי עם סוחפים ומרגשים, מלאי חכמת חיים והומור, המלווים בכלי נגינה ומוזיקה ייחודיים ממקומות שונים בעולם, המעצימים את חוויית הסיפור. מופע מיוחד המשלב בתוכו מגוון אמנויות במה – מוזיקה, סיפור ותיאטרון.
הנהג שהפך לתזמורת. צילום: דור קדמי
"האוסף הכי הכי": 15/10/2019 18:00 מתנ"ס חבצלת
יהונתן מזמין את המבקרים להתרשם מהאוספים הפרטיים שלו, חפצים פשוטים ובלתי נדירים – אוסף עלים, אוסף עננים, אוסף מים ואדמה… הוא יוצר עושר של התרחשויות בימתיות העוקבות אחר מחזור העונות והחיים. הילדים והוריהם עוזרים לאוסף העננים להמריא שוב עם הרוח, עוזרים למים הזורמים להמשיך בדרכם כשהם משיטים בהם סירות קטנות (באמת!), ממתינים לנשירת עלה בסתיו ועוד. הקהל הוא שותף פעיל, וביחד הם בוראים עולמות רגישים של קסם ושעשוע, של חוויות ראשוניות ואוספי ילדות. החוויה מזמינה את קהל הילדים וההורים ומשלבת צפייה והתנסות.
ההצגה זכתה בפרס "חביבת הקהל" ובפרס "הרעיון" במסגרת פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים 2007.
"בת המלכה והירח": 16/10/2019 09:30 מתנ"ס אלוני ציון
עיבוד לספרו של ג’יימס ת’רבר "המון ירחים". סיפור על נסיכה קטנה, בתה של מלכה עסוקה מאוד, הנופלת יום אחד למשכב. כדי שתחלים (אומר הרופא המלכותי) יש להקשיב לה. הנסיכה מבקשת את הירח. מי יקשיב ויביא את הירח שבו רוצה בת המלכה? המופע כולו עשוי נייר ומוצג מתוך ספר גדול ממדים. דפי הספר מהווים את מקומות ההתרחשות והתלבושות של הדמויות. השחקנית הופכת לדמויות שונות תוך כדי דפדוף בספר הגדול. עיבוד המדגיש את הצורך בשיחה והקשבה כמפתח להבנה ופתרון.
חברת הבנייה אפגד היא אחת החברות הידועות בארץ בכלל ובאשקלון בפרט, והפרויקטים הרבים שבנתה בעיר הפכו אותה לשם דבר. אלא שבניגוד לחברות בנייה אחרות בעיר, בעליה של אפגד משפחת הניג אינה מתוקשרת. שמו של אבי המשפחה ומייסד החברה, אפרים הניג, אינו שגור בפי רבים, וככלל הוא נוטה להצטנע ולהותיר את הבמה לחברה שלו.
בימים אלה מציינת החברה 30 שנים להיווסדה, וזאת בהחלט שעה יפה לשלוח מבט ארוך אל ההיסטוריה של מדינת ישראל, הנשזרת בהיסטוריה הפרטית של אפרים הניג.
תעודת זהות של ארבע ספרות
הניג נולד לפני 78 שנים בירושלים ובה גדל. כשמדינת ישראל הצעירה החליטה לערוך את מפקד האוכלוסין הראשון שלה, היא בחרה בשכונה שלו להיות הראשונה. "הייתי ילד קטן", מספר הניג בגעגועים על הימים ההם בירושלים, "הגיעו אנשים מהממשלה ונתנו לכל אחד את מספר הזהות שלו, המספרים היו מורכבים מארבע ספרות בלבד, זאת הייתה התרגשות גדולה".
אפרים הניג במשרדו במטה החברה. צילום: פבל
אימו הייתה דור חמישי בארץ, ואביו עלה מגליציה, לאחר שהוברח ארצה על ידי הוריו בשל גילויי אנטישמיות. בני הזוג נפגשו, התאהבו, נישאו ופתחו אטליז בשוק מחנה יהודה בירושלים. כשאפרים הצעיר היה בן 9, נפטר האב. בתום לימודי התיכון שלו חלם ללכת לקורס טיס, אולם בני המשפחה לחצו עליו שיוותר. הוא נענה לדרישה בלב כבד ולבסוף שירת כחובש קרבי בחיל ההנדסה הקרבית.
בתום השירות הצבאי הגיע הרגע שבו היה צריך אפרים הצעיר לחשוב ברצינות על עתידו. "רציתי ללמוד כימיה והתקבלתי", הוא מספר. אבל אז שוב טפחה המציאות על פניו, והוא נאלץ לחשב מסלול מחדש. "היה לי ברור שאני צריך לעבוד תוך כדי הלימודים והבנתי שאם אלמד כימיה, לא אוכל לשלב עם עבודה כי הלימודים דרשו גם שעות מעבדה רבות".
הוא עבר לחוג לכלכלה, למד בימים ובלילות עבד כחובש בבית החולים שערי צדק. "היה לי מזל שהמרצה שלי באוניברסיטה היה המורה שלי לאזרחות בתיכון", צוחק הניג, "יכולתי לדבר איתו חופשי, הוא גם היה זה שהכניס אותי לתלם". הדיבור החופשי הזה שעליו מדבר הניג נוצר גם בזכות העובדה שלשניים היה נושא שיח משותף, מלבד הכלכלה. "אז בדיוק יצא הספר ‘ילקוט הכזבים’ של חיים חפר ודן בן אמוץ, אוסף סיפורים על תרבות הפלמ"ח, שאני מאוד אהבתי. והמרצה היה פלמ"חניק".
רצה ללמוד כימיה. אפרים הניג בתקופת יובל גד. צילום: אלבום משפחתי
הוא סיים את לימודיו בציון גבוה והמשיך ללימודי תואר שני במינהל עסקים. במהלך לימודיו הכיר את אשתו לימים, דניאלה. זה היה מפגש אקראי במועדון הסטודנטים בית הילל, הנמצא צמוד למגורי ראש הממשלה היום. דניאלה הגיעה לירושלים מקריית חיים, כדי ללמוד הוראה ויצאה למועדון בתום עוד יום לימודים מפרך. והניג בדיוק באותו היום נפרד מחברה ויצא עם חבר לרקוד קצת ולאוורר את הראש. הוא בוודאי לא דמיין שבאותו ערב יפגוש את מי שתהיה אשתו ואם ילדיו. "רקדנו במעגל", נזכר אפרים.
"והוא לא רקדן גדול", צוחקת בתו יעל ומצטרפת גם היא לריאיון המשפחתי הנדיר, שבו לוקח חלק גם הבן שי, מנכ"ל החברה. שנה אחרי אותו ריקוד מפורסם נולד כבר בנם הבכור איציק, שנקרא על שם אביו של אפרים – יצחק.
רווח של 30%
עם סיום התואר במינהל עסקים חיפש הניג עבודה במקצוע שזה עתה רכש ונקלט לניסיון של חצי שנה כאיש כספים בחברת יובל גד באשקלון. חצי השנה הזאת הפכה ל-15 שנים של עשייה ענפה, שכללה הרבה מאוד נקודות ציון משמעותיות למדינת ישראל, למפעל ולהניג עצמו.
בעקבות העבודה ביובל גד בשנת 1970 עברה משפחת הניג להתגורר באשקלון, כאשר מה שקסם לדניאלה בעיקר היה חוף הים המרהיב של העיר.
הפרויקט הראשון שקיבל לידיו היה בניין חדש בשכונת שמשון, הבניין הראשון של השכונה. הניג מספר כי הם בנו בשיטה חדשה וייחודית "אלמנט בתוך אלמנט" ולאחר מכן הוא נקרא על ידי משרד השיכון כדי ללמד את השיטה. "בנינו כמו לגו, וראשי משרד השיכון הגיעו לצפות, התפעלו וביקשו ממני לערוך יום עיון בנושא".
פועלים במפעל יובל גד. צילום: פריץ כהן, באדיבות לע"מ
כשהגיע ליובל גד, לא הייתה למפעל הנהלה, והניג לקח פיקוד. הוא חילק את המפעל לאגפים, הרכיב צוותים והפך נהגים למנהלי צוותים. הוקמו ועדי עובדים, וגם הרווחים החלו להיות מחולקים בין העובדים. למפעל היה חוזה עבודה רב שנתי עם הממשלה למינימום הזמנות לבנייה. כשראו שהיא אינה עומדת בהתחייבויות, נאלצו לחפש לעובדים תעסוקה במקומות אחרים. הם החלו לבנות ברחבי הארץ בתי ספר בשיטה הטרומית, בנו כ-400 כאלה ברחבי הארץ. במצפה רמון בנו בית ספר של 18 כיתות בשלושה חודשים וחצי בלבד. הניג התחיל לערוך תחרות סמויה עם משרד השיכון, ותמיד ניצח. "אני סיימתי בניין בן שמונה קומות שנה לפני שהם סיימו בנייה של בתים יבילים. אז בסוף משרד השיכון הלך איתנו. יובל גד היה המפעל הכי רווחי. יום אחד הגיע אליי ללא הודעה מוקדמת מאיר עמית, מנכ"ל כור תעשיות, ואמר, ‘תסביר לי איך אנחנו מנסים להרוויח 2% על מחזור, בעוד שאתם מרוויחים 30%’. סיפרתי לו על בית הספר במצפה רמון, והוא נתן הוראה שכל המנכ"לים יהיו גם אנשי כספים".
"אנחנו תמיד מכוונים גבוה"
בהמשך נרכש המפעל על ידי כור, והניג הפך למנהל. הוא החל לצאת לחו"ל, לראות עולם ועד מהרה הגיעו גם הצעות לפרויקטים מעבר לים. הם זכו בפרויקט של 600 יחידות דיור בדרום אפריקה, הניג הביא אותו לאישור מזכ"ל ההסתדרות דאז ישראל קיסר. "זה היה בתקופה שבה העובדים השחורים השתחררו, המדינה הייתה מדינת אפרטהייד, וזה היה מורכב. ניסיתי להסביר שמדובר בדירות לשחורים, מסובסדות. אבל הוא פחד מביקורת בעיתונות. אמרו לי למסור את הפרויקט לקבלן אחר, והייתה חברה שהסכימה לקנות את הפרויקט בתנאי שאני אנהל אותו. כך עבדתי שנתיים בדרום אפריקה".
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
הפרויקט הניב רווחים גבוהים, אך הקבלן סירב לתת להניג את חלקו. החריגה הזאת מהסכם ההתקשרות בין השניים הובילה לכך שאפרים יצא לדרך עצמאית וכך נולדה אפגד. "השם יובל גד נולד כי הקימו את החברה לבניית המוביל הארצי, מהכינרת עד שדרות גד. אני אימצתי את ‘גד’ והוספתי את האותיות של תחילת השם שלי", מסביר הניג על מקור השם.
מאז הוקמה אפגד בשנת 1989 היא ביצעה עשרות פרויקטים עם אלפי יחידות דיור בכל רחבי הארץ ורבים עוד לפניה. "כשהקמתי את אפגד, ידעתי את העבודה, והיו לי כבר קשרי עבודה", הוא אומר, "זה מתחיל בנייר ופתאום יש בית עם ילדים שמתרוצצים, גנים וחנויות. זה החזון והתגשמותו. אנחנו חברה שעונה לדיירים שלה בכל קריאה, עוזרת גם כשעובר הזמן. אנחנו נותנים את הטוב ביותר. זה עולה לנו קצת יותר, אבל זה כדאי. אנחנו מאוד מאמינים בטכנולוגיות בנייה מתקדמות, בפיתוחים טכנולוגיים וביתרונות שיש לבנייה ירוקה, מבודדת ואיכותית. אני רואה בעיתונים שכשאנשים מפרסמים דירה למכירה, הם מציינים שהיא של אפגד כגורם המזרז מכירה. החברה במעמד יציב, אבל אנחנו תמיד מכוונים גבוה".
"לא חשבתי שמישהו מהילדים שלי יאהב את זה". הבנים שי ויעל. צילום: פבל
"בשנים הראשונות בנינו בעיר בלבד. אחר כך יצאנו לכל רחבי הארץ ועכשיו חזרנו לאשקלון", מוסיפה יעל, בתו של אפרים, "אנחנו תמיד בחרנו להישאר בעיר, מבחינתנו זו סגירת מעגל".
הפרויקט הבא של החברה באשקלון יקום בשכונת עיר היין, והוא יכלול ארבעה בנייני מגורים ו-247 דירות שיתנשאו לגובה של 15-13 קומות. הפרויקט, כך הם אומרים בחברה, ישלב אלמנטים של בנייה ירוקה, שימוש בחומרים בעלי תו תקן ירוק, גופי תאורה חסכוניים שיופעלו על ידי חיישנים ועוד. בעוד כשלושה חודשים תחל הבנייה בשטח. משרד המכירות נפתח לקהל וממוקם בקניון חוצות.
הדמיית הפרויקט בעיר היין
"שכונת עיר היין ובכלל כל תכנית הפיתוח לאשקלון תשים את אשקלון על המפה כאחת הערים המשמעותיות בישראל לאור גודלה העתידי עם מעל 300 אלף תושבים", אומרת יעל, "כחברה ותיקה אשר הייתה שותפה להקמה ובנייה של שכונות חדשות בעיר, ממש מן היסוד, כמו ברנע ואגמים, אני חושבת שיש חשיבות רבה שהחברות אשר בונות את השכונה הגדולה – עיר היין – שהינה כמעט בסדר גודל של עיר חדשה, יהיו חברות מקומיות שמצד אחד מכירות את הצרכים של תושבי העיר ואת האיזון שצריך להיות בין מרכז העיר לבין השכונות החדשות ומצד שני כבר התנסו בהבאת הגירה חיובית אל העיר בשכונות הקודמות שבהן הן בנו".
הכול נשאר במשפחה
יעל היא גם מנהלת משאבי האנוש והאחראית על השיווק בחברה. יחד איתה עובדים האחים איציק, שאחראי על מחלקת ההתחדשות העירונית בחברה, הילה, שאחראית על תחום הדיגיטל, ושי, שהוא כאמור, מנכ"ל החברה.
איך זה לעבוד עם בני המשפחה? שי: "כבר בתחילת הלימודים שלי באוניברסיטה סימנתי לי שאני הולך לעבוד עם אבא". אפרים: "האמת, כשאני ניהלתי את יובל גד, לא חשבתי שמישהו מהילדים שלי יאהב את זה. איציק היה הראשון שהצטרף בפרויקט שעשינו בהר נוף בירושלים. אחריו שי ואז גם יעל. כשראיתי שהם מצטרפים, ידעתי שהם נאמנים לחברה וזו תוספת של אנשים מוכשרים. אנחנו לא מביאים את העבודה הביתה".
קבוצת הכדורסל של אשקלון ניצחה הערב את בני הרצליה בהיכלה הביתי 'אולם היובל' בתוצאה 98:85. החניכים של רועי חגאי עלו על הפרקט ונלחמו עד הרגע האחרון וגם הצליחו להעפיל לגמר הגביע. אליצור 'איתו' אשקלון היא הקבוצה השנייה שהעפילה לגמר לאחר שהפועל עפולה עשתה זאת אמש ותנסה למנוע את הגביע המיוחל מאליצור 'איתו' אשקלון.
הפועל אשקלון אירחה היום בצהריים את הפועל אום אל פאחם. האשקלונים, מעודדים מהניצחון הגדול 4:2 על אחי נצרת ולעלות לראשונה אל מעבר לקו האדום. חניכיו של מוטי איווניר ברוח גבית ש ל הקהל תקפו היטב אך בדקה ה-21 בעיטה חופשית של אקס הפועל אשקלון, ריף מסיקה, מצאה את חיבורי הקורות של ליאור חדריאן והפכה את הקערה. 1:0 לאום אל פאחם. הפועל אשקלון ניסתה לכבוש ולהפוך את התוצאה, ללא הצלחה והתסכול גרם לכרטיס אדום ישיר של יגיל אוחנה בדקה ה-87.
בית המשפט המחוזי בבאר-שבע גזר אתמול על הרב יהודה בן דוד, בן 72, עונש של 4 שנות מאסר בפועל בגין ביצוע עבירות של מעשים מגונים כלפי שלוש אחיות בנות משפחה אחת, בהיותן קטינות. בנוסף, פסק ביהמ"ש כי הנאשם ישלם למתלוננות פיצוי בסכום כולל של 150,000 ש"ח.
הרב בן דוד, בן 72, אבל ל-19 ילדים וסב ל-72 נכדים, היה במשך השנים, בעיקר בשנות ה-90 רב מקובל ידוע בכל אזור אשקלון ואשדוד, ותלמידים רבים היו לו גם בעיר אשקלון וגם בעיר אשדוד. בשנת 1997 הוא הורשע במעשה מגונה בבת משפחה שלו ונידון לחמישה חודשי מאסר. לאחר מכן ירדה קרנו של הרב, אך עם השנים הוא חזר וקיבץ סביבו חסידים ותלמידים אשר שתו בצמא את דבריו. עד לפני מעצרו לפני כשנה הוא קיים שיעורים ברחבי העיר אשקלון והיה אורח מכובד באירועים משפחתיים של תלמידיו.
הרב יהודה בן דוד בבית המשפט
הרב בן דוד הורשע לאחר ניהול הוכחות כאמור בביצוע עבירות של מעשים מגונים כלפי שלוש קטינות בנות 8,12 ו-14 עת הגיעו לבית הכנסת עם בני המשפחה. הנאשם ביצע את המעשים בחמש הזדמנויות שונות החל משנת 2012 סמוך למשרדו בבית הכנסת.
על פי האישום הראשון – בשנת 2012 כשהיתה א' כבת 8 היא לקחה את אחיה הקטן לבית הכנסת, וכשאחיה התפלל, ישבה א' עם הנאשם בסמוך למשרדו, והשניים שוחחו. בזמן הזה ליטף הרב את רגלה של א', ובהמשך ליטף ומישש את חזה של א'.
על פי האישום השני – בשנת 2012 כשהיתה ב' כבת 12, היא הלכה עם שני אחיה הקטינים לבית הכנסת בכדי לקבל ברכה מהנאשם. בזמן שהם בבית הכנסת, הורה הרב לשני אחיה של ב' ללכת לחדר אחר במתחם ואמר לב' לבוא עימו לחדר אחר שהיה במתחם בקומה הראשונה. או אז, שאל הנאשם את ב' אם היא אוהבת אותו, ונישק את ב' על פיה. לגבי עובדה נוספת אשר נטענה באישום השני על כי הנאשם החדיר את לשונו לפיה של ב', נקבע בהכרעת הדין כי עובדה זו לא הוכחה.
על פי האישום השלישי – באישום זה מפורטים חמישה אירועים, ובגין שלושה מהם מיוחסות 9 עבירות. האירוע הראשון הינו משנת 2018 – ג' הגיעה לבית הכנסת, פגשה ברב בן דוד, אשר נצמד אליה, הצמידה לקיר, הגע בחזה, מישש את ישבנה, והתחכך עם איבר מינו באיבר מינה כששניהם לבושים.
אילוסטרציה: מוטי מילרוד
האירוע השני – הנאשם הצמיד את ג' לקיר, ליטף את חזה וישבנה של ג' מעל הבגדים, נצמד אליה, ובמשך מספר דקות התחכך עם איבר מינו באיבר מינה כששניהם לבושים.
באירוע השלישי – בו לא מיוחסת עבירה – ג' הגיעה למשרדו של הנאשם בבית הכנסת, הוא ביקש ממנה לכתוב על פתק כמה היא אוהבת אותו, שאל אותה אם היא רוצה להתנשק איתו.
באירוע הרביעי – הרב הצמיד את ג' לקיר וביקש ממנה לגעת באיבר מינו, וג' עקב פחדה מהנאשם ועקב הסיטואציה בה היתה, נגעה באיבר מינו של הנאשם מעל בגדיו. אזי שאל הנאשם את ג' אם היא רוצה לראות את איבר מינו והקטינה השיבה בשלילה.
האירוע החמישי – בו לא מיוחסת עבירה – ענינו החלפת דברים בין הרב לבין הקטינה ל -ג'.
יש לא מעט תכניות ופרויקטים "שצועקים" לצעירים וצעירות "בואו לגור בפריפריה". באותה נשימה צריכה להישאל השאלה: האם בתוך חלום ה"וולקאם" יש מספיק מקום, משאבים ויכולת לממש את החלום?
בכובע השני שלי כחברת ועד בהתאחדות הסטודנטים הארצית אנחנו מעלים יוזמות שונות עם מהות בתכניות העבודה הרב שנתיות שלנו. כמו את נושא עידוד הגירה חיובית והישארות של צעירים וצעירות באזורי הפריפריה השונים מהצפון ועד הדרום עם נגיעה משמעותית בנגב. לחיות ולהישאר.
שיתפתי כאן בטורים קודמים שאני בעצמי החלטתי להעתיק את מגוריי לעיר אשקלון בדיוק לפני חמש שנים. זה קרה מהרגע הראשון כשחץ הקופידון התחיל לפעול והתאהבתי במכללה האקדמית אשקלון.
יפה טבג'ה. צילום: פבל
ובכן, אפשר לשאול מבלי לגמגם: ומה יש לעיר להציע לצעירים בגיל שלי? ובכן זאת בהחלט שאלה. אני מאמינה שגם מאחורי חלומות צריכים לעמוד דברים ובסיס, וכשאנחנו קוראים לצעירים וצעירות לעבור לגור בפריפריה, אנחנו גם צריכים שהפריפריה תהיה עם קרקע מכינה ולא תנפץ את החלום שהיא מוכרת. צריך להבטיח שלאותם צעירים יהיו מקומות תעסוקה, מקום מגורים, קהילה לחיות בה, חינוך איכותי, מקומות בילוי וכדומה. למשל, כשאני מציעה לצעירים להגיע ללמוד באקדמיה אצלנו, אני יודעת שבאותה נשימה מאחורי הזמנה יש בידי את המעטפת האקדמית שתבטיח את הצלחתם: ליווי אישי, כיתות אינטימיות, מרצים מעולים, סגל מנהלי טוב, הנהלה קשובה ואווירה של בית בין הסטודנטים. כך אנחנו צריכים בעיירות הפיתוח ובאזורים שנתפסים כפריפריה גיאוגרפית או לחלופין חברתית. לדעת שיש שבידנו את המעטפת הנכונה לאותם צעירים שאנו קוראים להם – בואו לנגב, בואו לדרום. בואו אלינו, הפריפריה "סקסית".
אחרי חודש התשובה, אחרי ראש השנה, הימים הנוראים ויום הכיפורים, אנו מתחברים לשירת האזינו. השירה, כמו כל התורה, מדברת אל הכלל, אבל גם מדברת אל כל אחד מאיתנו כפרט. אחד הדברים שאומר משה רבנו בשירה הזאת הוא המסר שבני ישראל ילמדו מהמעשים שנעשו שלא כהוגן ולא יחזרו עליהם. לכל אחד מאיתנו יש את ההאזינו שלו, וכל אחד באמת צריך להתבונן בשינוי שחל בו ולקוות שאכן למד את השיעורים של השנה הקודמת.
משה שר את שירת האזינו רגע לפני שהוא נפרד מעמו ומשליחותו, ובעיקר מהחלום שלו שלא יתגשם. השירה הזאת הינה שירה אלוהית הבוקעת מפיו של משה שגמגם. שירת הים של משה חתמה את תקופת השיעבוד ופתחה את תקופת הנדודים, ושירת האזינו חותמת את תקופת הנדודים ופותחת את תקופת כיבוש הארץ. משה רבנו קורא את השירה לעם ישראל ומצווה אותם לשים לב לדברים שנאמרו להם, על מנת שיאריכו ימים בארץ ישראל, שאליה הם עומדים להיכנס.
אייל חסאן. צילום: פבל
ברשותכם ניגע בשלוש נקודות כואבות:
הראשונה – בפרשה נאמר: "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט" לצד התיאור הנבואי בשירה המתארת את ההיסטוריה הצפויה אחרי מות משה – ימי השופטים והמלוכה, מלחמות השכנים, מצור שומרון ועוד. המסר כאן הינו כרטיס צהוב מהדהד אקטואלי ונצחי – "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט" – כאשר העם וגם כל אדם הינו רזה ובמעמד לא גבוה, הוא מקפיד על הערכים והחוקים, ואולם דווקא לאחר ששמן, לאחר שהצליח, הוא בועט בערכים ובבני אדם. עצוב ומחנך… לא פעם אנו אומרים על מנהל או ממונה בכעס "עבד כי ימלוך…" – מנהל ששכח שהוא היה פעם עובד וכו’.
נכון שהתפקיד דורש שינוי מהותי, נכון שהמנהל לא יכול להיות "סחבק" כבעבר, אבל האם השררה צריכה להשחית את המידות? האם המנהל צריך לשכוח את העובדה שהארגון הוא קודם כול אנשים? דומני שהביטוי "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט" בא לומר למנהיגים ולמנהלים לא לשכוח את ערכי היסוד המוסריים וגם לכל אדם שמתעשר או עולה מעלה לא לשכוח שהכוח משחית, שהרווחה והעושר טובים, אבל עלולים גם להיות מסוכנים. שירת האזינו חוזה ששפע כלכלי לא רק שאין בו ליצור יציבות ושלווה, אלא הוא עלול לערער אותן עד היסוד ולגרום להסתאבות וריקבון כפי שחזה הנביא עמוס בנבואותיו הקשות על עשירי ועשירות שומרון, ואת זה צריך לשנן גם בעידן השפע של היום. אימפריות עשירות מאוד התפרקו בגלל מיאוס והשחתת מידות, ולעומתן מדינות לא עשירות שרדו לאורך דורות בגלל יציבות וחוסן מוסריים וערכיים.
נקודה נוספת – בתוך הדברים הקשים מוכיח משה רבנו את עם ישראל על כפיות הטובה כלפי הקב"ה ומכנה אותו בכינויים קשים, כמו "עם נבל" ועוד. הכרת הטוב מצד אחד מלמדת על זיכרון נאות והסתכלות נכונה על הדברים, ולעומתם כפיות הטובה והכפירה מגיעות בעקבות הסתכלות מעוותת ולא נכונה, שכחת העבר ואי התייחסות לעתיד. הדבר נכון בכל מערכת, גדולה או משפחתית, בעבודה או בבית: המערכת צריכה להכיר טוב ולזכור עובד מעולה גם בימים פחות טובים שלו. בכל משפחה יש אתגרים וקשיים, ולכן הפתרון לאתגרים שניצבים בפנינו הינו לזכור, ממש כך, לזכור את כל הטוב והחסד שקיבלנו, להיזכר בכל אותם רגעים יפים שמילאו את חיינו באושר ובשמחה. אסור לנהוג בכפיות טובה. עלינו לדעת: זיכרון של ימים ומעשים טובים משכיח מעט ימים פחות טובים. לפיכך רק באמצעות הכרת הטוב מצד אחד והימנעות מכפיות טובה מצד שני אפשר להתמודד עם קשיים מזדמנים ולעבור אותם בהצלחה.
יום כיפור מאחורינו, אך ישנם אנשים שצמים באופן קבוע ובמשך חודשים. צום לסירוגין שנקרא גם צום חלקי נהפך לדיאטה פופולרית כיום בעולם. מכיוון שאני נתקלת לא מעט במתאמנים אשר החליטו, שזוהי דיאטה אשר מתאימה להם אישית ללא שום ידע על תהליך זה; החלטתי לתת רקע קצר בנושא.
ישנן כמה וריאציות של צומות חלקיים (כמה שעות/ימים ועוד) ובכל וריאציה מדובר על מה מותר לאכול בזמן שלא צמים וכן על המלצות כלליות כאלה ואחרות, ההבדלים בין הווריאציות השונות הנם בעיקר במסגרת זמני הצום.
התומכים בשיטה זו טוענים כי היא עוזרת לירידה במשקל, וכי שיטה זו משפרת את רמות הסוכר ותורמת להגברת האנרגיה. ממחקרים שנעשו לאחרונה בנושא זה ניכר כי קיימות שתי מערכות חשובות בגופנו: 1) מערכת שמטרתה העיקרית לתחזק את התאים בגופנו, ובנוסף לסלק תאים מתים למיניהם וחלבונים אשר אינם מתפקדים כראוי. 2) מערכת חשובה אשר בונה רקמות ותאים חדשים בגופנו.
רגינה פיינגרש
שתי מערכות אלה לא יכולות להיות פעילות בו זמנית, הצום הוא שמאפשר למערכת המתחזקת לתחזק את התאים ללא הפרעה מצד המערכת שבונה את התאים. לכן זוהי הסיבה שאכילה מרובה במשך רוב שעות היום אינה יעילה לתפקוד מערכת התחזוקה, החשובה למניעת הרס מצטבר של תאי המוח.
השוללים את דיאטת הצום מזהירים כי צום לגוף, גם חלקי, עלול לגרום לחלקנו תופעות כמו: חולשה, סחרחורות, כאבי ראש ואכן גם הפרעות אכילה. הצום עלול להזיק ולסכן נשים בהריון ומניקות, אנשים חולים במחלות כרוניות ואנשים אשר נוטלים תרופות מסוימות. שיטות קיצוניות ורעב מתמשך בדיאטות אלה עלולות לגרום לחסכים ולצורך באכילה מפצה בהמשך.
גם אם יש מחקרים התומכים בצומות החלקיים כדרך לירידה במשקל וכדרך לשיפור ואיזון רמות הסוכר, עדיין ישנה חשיבות עליונה להתייחסות מבחינה התנהגותית/נפשית. אכילה יומיומית מאוזנת ושפויה היא הבסיס הטוב ביותר לשמירה על משקל, על בריאות גופנו וכמובן נפשנו.
הערב נערכה ההגרלה של סיבוב ז' בגביע המדינה ובה 16 קבוצות הליגה הלאומית. בהפועל אשקלון אמנם קיוו לעלות ישירות לסיבוב ח' אך ייאלצו לשחק בסיבוב המקדים לאחר שההגרלה זימנה לה דרבי דרומי מול מכבי יבנה, שייערך באצטדיון סלה. בפעם האחרונה ששתי הקבוצות נפגשו הן שיחקו בליגה הלאומית בעונת 201516, בסיומה הפועל אשקלון עלתה לליגת העל ואילו יבנה נשרה לליגה א' ובה היא משחקת עד היום. נכון לכתיבת שורות אלו מכבי יבנה עדיין לא עלתה על הגל ונמצאת רק במקום ה-12 בטבלת ליגה א' דרום.
בסוף חודש אוגוסט אירעה פריצה לחוות קנאביס גדולה ביישוב כוכב מיכאל, שבין אשקלון לקרית גת, חווה השייכת לחברת בטר. בפריצה נגנבו 337 ק”ג של החומר היקר, ושוויו מוערך בין שלושה לארבעה מיליון שקלים.
בשבועות שעברו מאז, עצרו בלשי ימ"ר לכיש כמה חשודים, בהם סייר שעובד באבטחת החווה ואת אחיו, שניהם שוחררו מאז. כמו כן, שתי עובדות בחווה, אחת תושבת אשקלון בת 25 והשנייה תושבת אופקים בת 31, נעצרו לאחר בדיקת פוליגרף שנערכה בקרב עובדי החווה. מעצרן של השתיים הוארך שוב ושוב מאז 23 בספטמבר, אז נעצרו לראשונה ובפעם האחרונה הוארך מעצרן עד היום. על פי החשד, מידע שהן העבירו לתושב אשקלון הוא שהביא לפריצה ולשוד.
עובדים בחווה שנפרצה. צילום: נמרוד ארונוב
החשוד המרכזי הוא תושב אשקלון בן 36, אשר היה בקשר עם אותן עובדות. בינו לבין אחת מהן הייתה מכירת רכב שלא שולם חלקו, ובמשטרה חושדים כי התמורה עבור הרכב היא בין היתר הקנאביס. לדברי הסנגורית שלו, הוטח בו במהלך החקירה כי אותו מאבטח שנעצר מציין שהוא דיבר איתו כשהוא בא לפגישה באופקים ואמר לו שהוא מתכנן לפרוץ למקום וגם הסביר לו איך הוא הולך לפרוץ למקום ולאחר מכן נאמר לו שיום למחרת קיים עם אותו מאבטח שיחה נוספת. “בוא נצא מנקודת הנחה שאדם בשלב כלשהו בחיים שלו חשב שהוא רמבו ויכול להיכנס למקום כזה ולפרוץ, ובשלב מסוים אמר זה לא בשבילי ומשך את ידו משם. כל פריצה שתהיה למקום תהיה קשורה אליו?” תהתה הסנגורית שלו עו”ד תום הלפרין, במהלך דיון בבית המשפט.
אלא שבית המשפט לא השתכנע והאריך את מעצרו שוב ושוב ובסך הכול הוא במעצר מאז 23 בספטמבר. בפעם האחרונה הוארך מעצרו עד היום.
