אני זוכרת ימי קיץ נפלאים ופשוטים של שירי למבדה מתנגנים ברקע, חוף ים וזפת ברגליים, בריכת המלך שאול בתפארתה, אשקלונה העמוסה לעייפה, ריקודי עם בחוף דלילה וגלידה באנייה, פסטיבל בריזה ושלמה ארצי ויותר מהכל – ערבי היריד במרכז אפרידר מלאי ניחוחות קטורת מתוקים (זה בוודאי לא אומר דבר למי שלא גדל באשקלון בשנות ה-80 וה-90). הייתה תמימות כזו וציפייה נרגשת לקראת הימים הלחים של יולי-אוגוסט, תחושת חופש אמיתית.
עכשיו, חודש יולי הוא של מלחמות, מחאות והפיכות משמעותיות. יש תחושה שנקודות השבר והמתח כאילו התעצמו בשני העשורים האחרונים לכדי התפרקות. החל ממלחמת לבנון השנייה, דרך מחאת האוהלים, מבצע 'צוק איתן', מחאת קהילת הלהט"ב, מחאת בני העדה האתיופית אשתקד והשיא הנוכחי מחאת המנותקים. אולי קל יותר למחות בקיץ, למלא את הרחובות ולדרוש שינוי. ואולי אין קשר כלל, פשוט מקריות אומללה או נוסטלגיה מטשטשת. כל מאבק הוא אחר ושונה אבל כולם בלי יוצא מן הכלל הם מאבקים פוליטיים. בשבוע האחרון בעקבות ההפגנה במוצאי שבת בכיכר רבין בתל-אביב התעורר שוב הדיון – האם ההפגנה פוליטית או לא? אפשר להתווכח על המינוח וכוונותיו ואם לדייק עדיף בהקשר זה לומר שההפגנה הייתה א-מפלגתית. כלומר, לא מזוהה עם אף מפלגה ובפרט שמארגניה דחו על הסף השתתפות רשמית או דוברים מהקשת הממשל-פוליטית.
עינב קורן. צילום: נועם דוד – גלימפס הפקות
עם זאת, פוליטיקה חיה ומתרבה בתנאים אנושיים (יש שיגידו שיש אף פוליטיקה בקרב בעלי-חיים, בפרט אלו שחיים בקבוצות), במילים פשוטות היכן שיש אנשים – יש פוליטיקה! כל קבוצת אנשים מייצרת פוליטיקה פנימית משלה, מגדירה מבנה כוח, קובעת כללים אוכפת אותם או אפילו מתריסה נגדם. זה נשמע אולי פילוסופי אבל הכל פוליטי! מתוך האמירה הזו, חשוב לציין לטוב ולרע שלבני אדם – חברים בקבוצה יש מניעים רבים נוספים כמו: חמלה, דאגה, אמפתיה, הכלה, אחריות, פחד, שליטה, כוח, הזדהות, עושר ועוד. אף אחד לא חף ממגוון מניעים בכל מעשה או מהלך שאנו בוחרים לעשות אבל הציפייה הטבעית היא לאיזון ובפרט בקרב מקבלי ההחלטות, בעלי ההשפעה ואלו אשר אמורים להוות דוגמא אישית. לא פלא שרובנו הזדעזענו מהסרטון הקשה של אותו אב המחנך את ילדיו בעיוות רב להתייחס בנחיתות גסה לילדים ממש כמוהם כאילו היו חיות. ההבדל היחיד ביניהם הוא השייכות למגזר אחר. "מי רוצה להאכיל בדואי?" פנה מספר פעמים לילדיו ועורר בי גועל.
המחשבה הראשונה שקפצה לראשי הייתה שצריך רישיון להורות כי התת-הורה הזה מחרב בחינוכו הלקוי לא רק את ילדיו ברכב אלא מתעד ומעלה את הסרטון לרשת. הפטרונות שמתלווה לדיבור הסחבקי בערבית לא מפחיתה מחומרת העניין אלא בדיוק להיפך. התנהגות יומרנית שמזכירה את ימי ראשית המדינה והיחס שניתן לילדי העולים ממדינות ערב. והנה הפעם יש נחות תורן. אמנם הסרטון צולם לפני כ-5 שנים כפי שהתברר אבל זה בהחלט לא גורע מהגזענות המובאת שם. לא פחות מזה, גילינו שמדובר בכוכב הילדים, רועי עוז, המכונה רוי-בוי. לכאורה דמות מחנכת בעולם הבידור שילדינו צורכים. תודה אבל לא תודה!
שבוע מרגש נרשם בקריירה הספורטיבית של חניכות וחניכי מועדון הג’ודו “מיטב אשקלון” בהדרכת המאמן אייזיק מיקאילוב. במהלך השבוע החולף עמדו הספורטאים הצעירים למבחן החגורות השנתי המסורתי אשר נערך השנה, בתקופה המטורפת של גל שני של משבר הקורונה בשונה משנים הקודמות, לא באירוע מרכזי ומרגש לעיני ההורים המרגשים אלא על פי הנחיות משרד הבריאות, בקפסולות וללא קהל.
למרות המצב המוזר וחרף כך שהעונה נקטעה בענף הג’ודו באשקלון אי שם באמצע חודש מרץ, בתקופת שיא מבחינת הספורטאים ומאמנם אייזיק מיקאילוב, מבחן החגורות של 2020 אומנם נדחה ונערך במתכונת שונה ומשונה אך בכל זאת הרבה צבע לבן נעלם לו בעקבות שבוע מבחנים מן הטטאמי המקומי (כך נקראת זירת הקרב בשפת הג’ודו) והתחלף לשלל צבעי חגורות בהתאם לרמת ההתקדמות, הותק בענף והישגים בזירת התחרויות. למשל, הספורטאים הוותיקים של המועדון אשר עלו השנה לחטיבת הביניים יקשרו בעקבות המבחן חגורות כחולות.
אייזיק מיקאילוב עם חניכי קבוצת הג'ודו מיטב אשקלון. צילום: אלכס פרסקובסקי
למרות הקורונה – קוצרים הישגים
העונה האולימפית אשר עקב נסיבות ידועות הפכה לטרום אולימפית, התחילה בהמון ציפיות והייתה אמורה להיות גדושה בשלל אירועים וחוויות. שבועיים לפני המראת משלחת מיטב אשקלון לתחרות בינלאומית בלטביה הכל נגמר. אליפות ישראל 2020 היתה אמורה להיות תחרות שיא מבחינת גודל המשלחת של מועדון הג’ודו העירוני מיטב אשקלון, אך במהלך חופשת פסח היכל הספורט ברעננה – האולם הביתי של איגוד הג’ודו בישראל בשנים האחרונות – נותר שומם. גם אולימפיאדת הילדים ה-13 לא התקיימה השנה במכון וינגייט כמו שלבי ההכרעה של סבב גביע איגוד הג’ודו.
אייזיק מיקאילוב עם חלק מחניכיו. צילום: מיטב אשקלון
למרות זאת קצרו חניכיו של אייזיק מיקאילוב הישגים לא מבוטלים בשלבים הראשונים של עונת 2019-2020 בטרם שיתק משבר הקורונה את הספורט התחרותי – אלן בבק בת ה-18 זכתה בנובמבר האחרון בתואר אלופת ישראל עד גיל 23, ספורטאיות וספורטאים עלו על הפודיום כאשר זכו בשלל מדליות בשלבי פתיחה של סבב גביע איגוד ותחרויות נוספות ברחבי הארץ.
ימים ספורים לפני פרוץ המשבר ותחילת הסגר אירחה אשקלון את אליפות מיטב אשקלון הפתוחה בהשתתפות כ-120 ג’ודוקאים צעירים שלא רק שהפכה לסוג של דרבי אזורי של ענף הג’ודו כהמשך ליריבות ספורטיבית עם מועדון השכן מיטב אשדוד בהדרכת המאמן לאון קוטלר, אלא קיבלה השנה גם ניחוח בינלאומי עם השתתפותם של צמד ספורטאים מקזחסטן.
אייזיק מיקאילוב עם חניכיו. צילום: אלכס פרסקובסקי
משפחתיות ואווירה ביתית
במיטב אשקלון אומרים כי המועדון הוא משפחה ולא לחינם קבוצת המועדון בפייסבוק נקראת “משפחת הג’ודו מיטב אשקלון – בית הספר לאלופים”. תרתי משמע – המועדון האשקלוני מדי שנה מייצר אלופים – כך בשנת 2017 זכתה ליאל וישנבסקי בתואר אלופת ישראל לגילאים הצעירים ובשנים הבאות את הכבוד למועדון הביתי הביאו אלן בבק, יניב קוזנצוב, משה אשורוב וליאור פרסקובסקי.
בעונה שעברה לא פחות מ-7 מדליות הביאו חניכיו של אייזיק מיקאילוב מהתחרות היוקרתית “Young Stars Jurmala” שנערכה בעיר הנופש יורמאלה על שפת הים הבלטי בלטביה: לאון דמידובסקי, שילה אלהרר, יהונתן ברודסקי, ליאב אשגרי, יניב קוזנצוב.
7 מדליות לספורטאים מאושרים. צילום: אלכס פרסקובסקי
תופעה נוספת הנצפית במועדון האשקלוני לאורך השנים היא ההצטרפות של האחים והאחיות בעקבות ההצלחות והחוויות של בני ובנות המשפחה ויוצא גם בכמה מקרים שמספר דורות של אותה משפחה נמנים גם על משפחת הג’ודו המקומית. הדוגמא הכי בולטת לתופעה הזו – התאומים דני ומקס קרסנר בני ה-12 שסוגרים עונה שביעית על הטטאמי ובשנים האחרונות הצטרף גם הדור הצעיר של המשפחה למועדון.
המשפחתיות והאווירה הביתית החמה באות לידי ביטוי בהמון תחרויות בעונה השגרתית כאשר ביום התחרות יוצאת מאשקלון שיירת מכוניות עם הורים נלהבים ונרגשים ובני משפחות הספורטאים כדי לתת כתף ולתמוך בספורטאי המועדון וכן ארגון פעולות חברתיות כמו מסיבות סיום עונה מושקעות וימי הולדת.
הסיפור של אייזיק
מי שמנצח על החגיגה הוא אייזיק מיקאילוב (49), הבעלים והמאמן ראשי של מועדון הג’ודו מיטב אשקלון. הוא נולד וגדל בבאקו, בירת אזרבייג’ן, באותם ימים אחת מ-15 רפובליקות של ברית המועצות, מעצמת ספורט אימתנית בין היתר באומנויות בלחימה. אייזיק מעיד על עצמו כי התחנך במשפחה יהודית אותנטית שבה ההורים היו מעדיפים עבור הילדים נגינה על כינור ואם כבר ספורט אז לכל היותר שחמט.
אייזיק מיקאילוב עם חניכיו הצעירים
מגיל 8 התנסה בענפי ספורט שונים כמו היאבקות חופשית וחץ וקשת אך כאשר נכנס לראשונה בשערי בית הספר לג’ודו הבין כי שם נמצא מקומו הטבעי- זאת הייתה אהבה ממבט ראשון. הוא התחיל להתאמן ובמהרה הגיע להישגים כמו מדליות באליפות אזרבייג’ן ותחרויות בינלאומיות. בגיל 16 כבר היה בעל חגורה שחורה בג’ודו. אייזיק סיים לימודי תואר ראשון בחינוך גופני ובשנת 1995 עלה לישראל. בתחילת המילניום הבין לדבריו כי הגיע הזמן לחזור לשורשים והקים את מועדון הג’ודו מיטב אשקלון- כיום בין האגודות המובילות בג’ודו הישראלי.
מנכ”ל איגוד הג’ודו הארצי, נועם גרינברג, פרגן למיקאילוב ולמועדון מיטב אשקלון כשאמר ל-”כאן דרום”: “אייזיק מיקאילוב הוא מאמן בכיר ומוערך בענף הג’ודו, שמנהל מועדון חזק תחת אגודת ‘מיטב אשקלון’ ומגדל דורות של ספורטאים תחרותיים בעלי הישגים בתחרויות האיגוד. יש לו חלק ניכר בפיתוח הענף בעיר אשקלון ובחינוך הילדים תוך השרשת ערכי הג’ודו”.
אלן בבק אם המאמן אייזיק מיקאלוב
אין מפסידים בג’ודו
בראיון ל-”כאן דרום” אייזיק מספר איך הכל התחיל, את סודות הג’ודו ומאמין בלב שלם ששגיא מוקי הבא יצא מאשקלון. “בג’ודו אף פעם לא מפסידים” פותח מיקאילוב ומסביר: “בג’ודו או מנצחים או לומדים. ואם ברצינות, אין ספורט תחרותי ללא הפסדים ומעטים הספורטאים שלא חוו על בשרם את הכאב והתסכול של הפסד. מה ששונה בענף שלנו – ג’ודו זה לא רק ספורט אלא פילוסופיה שלמה עם ערכים. אחד הערכים החשובים שכל ג’ודוקא צעיר לומד מצעדיו הראשונים זה לדעת להפסיד בכבוד. בדרך כלל דווקא מהפסד ניתן להפיק לקחים ולראות איפה טעית ומה ניתן לתקן לקראת הקרב הבא. ניצחון ואתה יורד מהמזרון באופוריה כאילו ניצחת בגמר אליפות העולם, הפסדת ואתה כבר לומד ויודע איפה לתקן. מה גם שהפסד אפילו בשלב המוקדם בתחרות לגילאים הצעירים מעניק הזדמנות להתחרות בבית הניחומים ואז מי שמסוגל ללמוד מטעויות ממשיך להילחם ויש לו סיכוי למדליית ארד”.
אלן בבק בקרב על התואר אלופת הארץ בגודו. צילום: אלכס פרסקובסקי
אייזיק, איך הכל התחיל? איפה אתם נמצאים כיום? “העמותה שלנו קיימת כשנתיים אבל המועדון שלנו פועל כבר משנת 2001. נכון להיום, המועדון שלנו נחשב לאחד מהמובילים בארץ. יו”ר איגוד הג’ודו הארצי, משה פונטי ביקר לפני כשנה וחצי עם ראש העיר תומר גלאם שפנה אליי עם בקשה שנזמין כוכבים של ג’ודו לעיר והבטיח קבלת פנים, שגיא מוקי הגיע, ישבנו בלשכת ראש העיר ושוחחנו על קידום העמותה והמועדון.
“כיום אנחנו מתאמנים בשני מועדונים. המועדון הראשון ממוקם בצמוד לבית ספר ארלוזורוב, זה מתקן של עיריית אשקלון, מקום מרשים במיוחד. המועדון השני הוא מקלט ציבורי באזור נווה דקלים שהפכנו בכוחות עצמנו למקום מרשים ויפה. איגוד הג’ודו עזר לנו כשהעניק לנו ציוד והפכנו את המקום בכוחות עצמנו למרשים ביותר. נכון להיום, יש לנו 30 חברי נבחרת במועדון, מכל הגילאים והמשקלים. הם מתאמנים שישה פעמים בשבוע. מתוכם יש כמה שמחזיקים בתואר אלוף ישראל שנתיים-שלוש שנים ברציפות ומדליסטים בתחרויות בינלאומית”.
כשמיקי זוהר חברי היקר ניסה להטיל את חיתתו על “חברת הכנסת הסוררת” יפעת שאשא ביטון הוא עשה זאת כיושב ראש הקואליציה. הוא עשה זאת, מבחינתו, כחובה של יו”ר קואליציה. משמעת קואליציונית היא לפעמים סוג של אבן בוחן לכל פוליטיקאי השייך למפלגה שנמצאת בשלטון. הפרדוקס הגדול הוא שכל החלטה שיקבל אותו פוליטיקאי תהיה לעולם חיובית ושלילית בו זמנית. חברת הכנסת שאשא ביטון הפכה בין לילה לאהובת ליבם של מתנגדי ביבי ולשנואת נפשם של אוהדיו. אצלנו כידוע הפרופורציות נדחקות הצידה והאמוציות מנהלות את העסק. הניסיון הנואל של מיקי זוהר להדיח את חברת הכנסת ביטון מראשות ועדת הקורונה חשף את עצביה המתוחים של הממשלה המנופחת והמקרטעת שלנו. יכול להיות שמיקי זוהר צודק, בעצם הוא צודק מבחינה קואליציונית, אבל הוא כל כך טועה מבחינה שלטונית.
פיני ביטון. צילום: פבל
הדמוקרטיה היקרה שלנו עומדת למבחן כמעט בכל יום. כמעט כולם משתמשים בה לצרכיהם. "משילות" ו-"יציבות שלטונית" למול "זכות הציבור" ו-"חופש הדעה" ועוד כל מיני ביטויים שבאופן פרדוקסלי משמשים בכל פעם צד אחר של הפוליטיקה, לפי הצורך ולפי הסיטואציה. המוזר בסיפור של חברת הכנסת שאשא ביטון הוא שעד לרגע כתיבת שורות אלה איש לא הביא הוכחה לצדקת טענותיו. ולמה זה? כי אין כזאת. אין שום מידע מאומת ומדויק שמוכיח כי פתיחת חדרי הכושר ובריכות השחייה מסכנים את הציבור ברמה שמחייבת את סגירתם וגם אין מידע שמוכיח שאין בכך סכנה. טוב נו, האמת היא שבטוח שקיימת סכנה.
לצערנו, בכל מהלך שמאפשר חופש תנועה ומפגש בין אנשים קיימת רמת סיכון כלשהי. השאלה המרכזית הייתה ותישאר: האם הסיכון הוא קביל או לא? כשהפחד – המבוסס – מקריסה כלכלית של כל כך הרבה אנשים מלווה את הסיטואציה, השיקול חייב לקחת זאת בחשבון. חברת הכנסת ביטון לא קפצה על ההזדמנות להתעמת מול ביבי ולסכן את מעמדה בתוך הליכוד ובכלל, היא נגררה לשם בעל כורחה. היא באמת מאמינה שההחלטה לפתוח את הבריכות וחדרי הכושר היא ההחלטה הנכונה במצב הקיים וכשהיא רואה שמישהו מדלג על מה שהיא מאמינה בו ושנשען על חוות דעת ודיונים רבים שקיימה, היא צריכה להחליט האם היא יושבת ראש ועדה או בובה על חוט.
היא בחרה באפשרות הקשה יותר מפלגתית אבל ככל הנראה הטובה יותר ציבורית. האמת היא שאפילו כעת ברגע כתיבת שורות אלה אני לא באמת יודע מה נכון יותר, לפתוח או לסגור. אני רק יודע שאני מצפה מהשליח שלי בכנסת לשים את טובתי לנגד עיניו הרבה לפני טובת המפלגה. חברת הכנסת שאשא ביטון לקחה סיכון בשבילי, בשבילכם. נקווה מאוד ונתפלל שלא טעתה. ולך מר נתניהו אני אומר: האהבה שלנו אליך תצלח טעויות בשיקול דעת פה ושם, אך היא לא תצלח נקמנות פוליטית אנחנו רוצים עוד שאשא ביטון בליכוד.
הקב”ה מצווה על משה לנקום במדיינים. המדיינים הם בני אברהם מפילגשו קטורה, הם אלה שמכרו את יוסף למצרים. מצד שני, משה התחתן עם ציפורה בת יתרו כהן מדיין, שגם נתן עצות זהב למשה, ואפילו אחת מפרשות השבוע החשובות ביותר נקראת על שמו.
עם ישראל שוכן ליד המדיינים. בנותיהם בסביבה, בנותיהם מפתות, וזה מה שיצר את החטא הגדול ואת המגפה הגדולה בעקבות פולחן בעל פעור, שדנו עליו בפרשה הקודמת.
אבל כאן, משה מצווה לנקום במדיינים. כמה מוזר ואולי אירוני – משה שרעייתו מדיינית, מצווה לנקום ולטבוח במדיינים, קצת לפני מותו.
בהתאם להוראת משה, עם ישראל טובח בגברים, משאיר את הנשים בחיים ובוזז הכל. את שלל הביזה הם מביאים בפני משה רבנו האחד והיחיד. איש הרוח האולטימטיבי כועס על העם: השארתם בחיים את הנשים והילדים? למה? הנשים הן הכי מסוכנות לנו – יפתו אותנו שוב. שכחתם את המגפה? והילדים? הילדים יגדלו להיות גיס חמישי – חסלו את הבנים הזכרים, הרגו את הנשים והנערות, רק את הילדות הקטנות תשאירו בחיים.
אייל חסאן. צילום: פבל
מדוע משה המנהיג הנהדר מצווה כך? האם רק הנשים "המפתות" אשמות? ומדוע נוטלים את האחריות מהגברים "המתפתים"? הרי גם בארץ כנען שמיד נגיע אליה עלולות להיות נשים מפתות. איפה הדרישה לקבלת אחריות?
אבל דווקא בגלל התהיות שיש לי על ההתנהלות בפרק הזה, אני מוצא נקודת חיוב ענקית על היושר שבתיאור התנ"כי, על שאסור לשפוט את ההתנהגות כאן בעיניים אקטואליות. צריך לזכור את כללי ההתנהגות אז. נכון, הביקורת על נקמה אכזרית זו לגיטימית אולי, אבל אז לא היו קודים אתיים. העמים הקדומים ראו את המלחמה כחלק מהמציאות, ולא הגבילו כלל את המותר והאסור במסגרתה. דווקא התנ"ך בחומש הבא – בפרשת "כי תצא" מנסה לרסן את אבדן צלם האנוש המתרחש בעת מלחמה, ולכן, אסור לשפוט את הנאמר רק בעיניים אקטואליות.
ומכאן לסיפור אחר ושונה – אחרי שעם ישראל השמיד את המדיינים, שמו לב בני ראובן וגד וחצי המנשה, שהשטחים הכבושים הם שטחי מרעה מצוינים למקנה ואז הם פונים למשה ומבקשים להישאר שם בעבר הירדן המזרחי. משה כועס מאוד. לטעמי ראה בהם משתמטים והוא קוצף עליהם: "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה?!”
בבקשה שלהם אני רואה שתי בעיות: האחת אקטואלית – משה רותח – כולם נושאים בנטל מהיכן עזות המצח לקבל פטור מכיבוש הארץ? כמה חבל, שמיעוט מאנשי הדת שוכח את משפט המחץ של משה "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה?”. כמה עצוב שהם מטיפים לאנשיהם לא להתגייס (במקרה הטוב) או מגנים את המתגייסים (במקרה הרע).
ויש גם היבט נוסף – הארץ לא נכבשה כולה ואין שום סיבה לחלק כבר עכשיו את האדמות. מאיפה החוצפה הראשונית של בני גד ראובן וחצי המנשה? הדבר דומה לקבלן המקבל מראש את כל הכסף לפני סיום העבודה, האמנם?
שניים וחצי השבטים מתעשתים ועונים: נבנה כאן גדרות וערים, והמקנה שלנו יישאר כאן עם נשינו וילדינו ואנחנו נלחם אתכם עד שכל הארץ תהיה של בני ישראל.
משה מסכים לפשרה ומוכיח כמה אחריות יש למנהיג כאשר מודיע זאת גם לאלעזר הכהן, ליהושע בן נון ולראשי השבטים, כי הוא כבר יודע שמותו קרוב – וכל החלטה עליו להעביר לדור ההמשך.
ומכאן למסר ערכי חינוכי – נביאי ישראל, החלוצים ומייסדי המדינה תמיד ראו את הכלל לפני הפרט. לכן, סיפורם של ראובן, גד ומנשה מרגיז. הבעיה לא רק בניסיון לחלץ את עצמם ללא פגע, מהקרב העתידי בכיבוש הארץ, הבעיה היא קידוש האינדיבידואליזם. ה"אנחנו" חייב להיות יותר חזק מ"האני". את זה הם לא הבינו.
משה לא מוותר להם. או אז, הם מתעשתים להבין ש"נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי ה’ אֶרֶץ כְּנָעַן”.
ה"אנחנו", הוא החשוב והחזק הדרוש כדי להגיע אל הארץ המובטחת וכשצריך לצלוח כל משבר, האנחנו הנו החשוב, בבית בעבודה, בצבא בממשלה ובכל מקום. הדילמה הזו בין קריירה למשפחה, בין חיים אישיים לציבוריים, היא דילמה שזועקת כל העת.
חשוב מאוד שכעת במשבר הקורונה נקדש את האנחנו. נעטה מסכה, נשמור מרחק ונוכיח ערבות הדדית לכלל הציבור ובמיוחד לאוכלוסיות הסיכון.
זה לא סוד שהחופים באשקלון לא ממש נקיים. המבלים הרבים שמגיעים מידי יום לחופים משתמשים בפחים המוצבים בהם אבל לכל כלל יש יוצא מן הכלל וכמעט בכל יום ניתן לראות מקומות שבהם הושארה פסולת שמזהמת את הים וגורמת לפגיעה בערכי טבע חשובים.
בבדיקה של קרקעית הים החולית שקיים המכון לחקר ימים ואגמים, נמצא כי בעומקים שבין 20 ל-80 מטר וגם בעומקים של בין 200 ל-1,400 מטר יש בעיקר שקיות פלסטיק ואריזות מזון בכלל הפסולת שנאספה. ממצאים אלה מדאיגים במיוחד, מפני שחתיכות קטנות של פלסטיק (מיקרו-פלסטיק) מושכות בעלי חיים שבולעים אותן. מהבדיקה עולה, כי כמות השקיות והאריזות השלמות שנמצאו גדלה ככל שדגמו בעומק רב יותר.
זבל בחוף. צילום: אלירם משה
כדי למגר את זיהום מי הים נערכים מידי פעם מבצעי ניקיון על ידי תלמידים ופעילי איכות הסביבה מהאזור. אבל מעבר למבצעי הניקיון ישנה גם חשיבות לפעילות מניעתית שמתחילה בחינוך ובהסברה ונגמרת באכיפה ובהטלת קנסות על מי שנתפס מותיר אחריו לכלוך ופסולת.
פסולת שהושארה בחוף. צילום: אורה לוי
השבוע הודיעה השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל כי משרדה יממן תגבור של שוטרים אשר ילוו את פקחי העירייה בפעולות הפיקוח ואכיפה, במטרה ליצור הרתעה מול עברייני פסולת בחופי הים ולצמצם את הנזק לסביבה החופית והימית.
"יזמנו סיוע לרשויות החופיות באמצעות שוטרי משטרת ישראל שילוו את פקחי הרשות. נייצר הרתעה מול משליכי הפסולת בחופי הים ונצמצם את הנזק לסביבה החופית" אמרה השרה גמליאל והוסיפה: "חשוב לזכור: ציבור המבקר בחופים הוא המקור העיקרי לזיהום בפסולת ימית ולכן הוא גם הפתרון. פשוט משאירים את האזור נקי אחרי ביקור בחוף ובים ומונעים סיכונים מהאוכלוסייה ומהסביבה".
המזהם העיקרי הוא האדם. פסולת שנשכחה על ידי מבלים בחוף אשקלון. צילום?: אורה לוי
חשבתם שגם אשקלון תתוקצב כמו 14 רשויות אחרות? טעיתם. מסתבר שעיריית אשקלון לא הגישה כלל בקשה לקבלת התקצוב ובכך הפסידה העירייה, הפסידו תושביה והפסידו ערכי הטבע בעוד נדבך במאבק הארוך על איכות הסביבה ואיכות החיים בעיר.
יעיד כמעט כל מי שאי פעם בנה בית או שיפץ את הדירה שלו, החלק המרגש באמת הוא השלב בו מאבזרים ומרהטים את הבית, מקשטים ובוחרים את החפצים שיתנו לבית אופי. בין החדרים הראשונים שמקבלים תשומת לב אחרי שהסתיימו בהם הריצוף וחיפוי הקירות הם חדרי הרחצה.
בשיחה עם אלדד מאירה מ"קרמיקה אביב" באשדוד קיבלנו סקירה מקיפה על החידושים והטרנדים החמים בתחום. "רוב הלקוחות בדרך-כלל מפצלים את הרכישה שלהם לשתיים: תחילה הם בוחרים את אריחי הקרמיקה, ברזים, אסלות וכיורים וכל מה שדורש התערבות מאסיבית של קבלן ביצוע, ולאחר מכן הם מגיעים לחנות נינוחים ורגועים לבחור מקלחונים ואביזרים משלימים", מספר אלדד. "יש לקוחות שמגיעים לבד ואחרים מלווים על-ידי מעצב פנים ויחד הם נהנים מהמבחר העצום שיש לנו להציע".
תמנה באדיבות קרמיקה אביב
בתצוגה ב"קרמיקה אביב" תוכלו להתרשם מלמעלה מ- 100 ארונות בעיצובים ובגדלים שונים של מיטב היצרנים ולמעלה מ-15 דגמים של מקלחונים. בנוסף, מפעילה החנות גם נגריה שמבצעת עבודות בהזמנה אישית.
אלדד ממליץ להגיע אל החנות כשבידכם המידות של הארון המבוקש על מנת שהצוות יוכל להתאים עבורכם את הארון המתאים ולחסוך עוגמת נפש. "חדר הרחצה זוכה בשנים האחרונות לעדנה בכל מה שנוגע להשקעה ולעיצובים. יש חשיבה על הצבעים המתאימים לאריחים ורבים מהלקוחות מבקשים שיהיה "טוויסט" עיצובי", ממשיך אלדד. "בעיצובים שלנו אנחנו משלבים הרבה עץ כשעל הארון מניחים משטח מחרס, בוצ'ר או קוריאן ועליהם ניצב הכיור. כמובן שיש גם אופציות נוספות קלאסיות ומודרניות".
תמונה באדיבות קרמיקה אביב
עוד מסביר אלדד, שהטרנד היום בכל הנוגע למקלחונים הוא זה של "הקו הנקי", כלומר פחות פרופילים ויותר צירים, מה שמשווה למקלחון נראות מודרנית יותר. מקלחונים בהם משולבת מתכת מגיעים במגוון אפשרויות כאשר הניקל הוא הסטנדרט, אך ניתן לבחור גם בגוונים המיוחדים כמו שחור מט, זהב מט, רוז גולד ועוד. "אנחנו מציעים מקלחונים בעיצובים שונים במידות הסטנדרטיות של 80X80, 80X90 במחיר שמתחיל מ- 690 שקלים בלבד. כשהלקוח מבקש מקלחון בהתאמה אישית, אנחנו שולחים איש מקצוע מטעמנו לבית הלקוח כדי שייקח מידות מדויקות על-פיהן ייבנה המקלחון".
אחת המחלקות האהובות על כל הלקוחות של "קרמיקה אביב" היא ללא ספק מחלקת האביזרים והאקססוריז. זה המקום בו ניתן לתת דרור לעיצוב, לצבעים, חומרים וקישוטים. כאן תוכלו לבחור החל ממעמד לנייר מותאם לצבע של הכלים הסניטריים, דרך מברשות לאסלה, מוט למגבות, ברזים, פחים ועד ספסלי עץ מעוצבים. כיום, כשברוב הבתים החדשים או המשופצים יש יותר מחדר רחצה וחדר שירותים אחד, החגיגה מוכפלת. זאת משום שהלקוחות מבקשים לעצב שונה כל אחד מחדרי הרחצה באופן שיותאם למי שאמורים לעשות בו שימוש, ולכולם יש פתרון מתוך המגוון שבחנות.
"קרמיקה אביב" היא חברת יבוא הקרמיקה הגדולה והוותיקה באזור הדרום. החברה הוקמה לפני כ- 35 שנים על ידי משפחת מאירה, שבחזונה ראתה כיצד היא מנחילה סטנדרטים חדשים בתחום עיצוב הפנים בישראל. והחזון התגשם ועוד איך. כיום החברה המנוהלת על-ידי אלדד ואחיו מתן, שמנהל את המרכז הלוגיסטי הממוקם ב"ניר גלים", מונה כ- 20 עובדים מיומנים וותיקים, בהם סוכני מכירות, אנשי שירות, צוות מעצבי פנים ואדריכלים שיחד ולחוד מעניקים לכל באי החנות חווית קניה מושלמת.
לפני מספר חודשים קיים ראש העירייה תומר גלאם סיור בבית הספר מוריה לתלמידים עם צרכים מיוחדים. לאחר הסיור הוחלט לשפץ את מבנה בית הספר שהוא מבנה ישן מאוד שהיה במצב די מוזנח, שבימי החורף חדרו אליו מי גשמים. "במשך שנים סבל בית הספר מהזנחה, ולא נמצאו המשאבים הנדרשים כדי לאפשר לתלמידים היקרים סביבת לימודים נגישה ונעימה, שהם בהחלט ראויים לה", מסר גלאם, "לא קל היה למצוא את המשאבים הללו, אך היה הרבה רצון לראות חיוך על פני התלמידים, ולאחר מאמצים רבים השגנו את התקציב הנדרש לביצוע העבודות והן אכן יצאו אל הפועל".
ראש העירייה מסייר בבית הספר מוריה. צילום: סיון מטודי
השבוע הסתיים השיפוץ המקיף והכולל הנחשב חסר תקדים למוסד חינוכי בעיר, בית הספר כולו שודרג ולמעשה הפך לבית ספר חדש לכל דבר. בעירייה אומרים כי הראייה הייתה תוך מחשבה על עשרות שנים קדימה. כך נבנתה בבית הספר ספרייה רחבה ומתקדמת, בית כנסת צמוד, חדר מחשבים מאובזר, חדר כלכלת בית, חדר מורים כעת הוא מרווח ומאובזר, גם חדרי הנהלה וחדר אחות חודשו ושודרגו. כדי למנוע תופעות של חדירת מי גשמים בחורף, בוצעו עבודות לאיטום המבנים והגגות.
שיפוץ בית הספר מוריה. צילום: אלדד עובדיה
אחת הכיתות לאחר השיפוץ. צילום: אלדד עובדיה
נגרייה לא פעילה שהייתה בבית הספר הוסבה לכיתת לימוד עם מטבחון ושירותים צמוד, חדרי השירותים והמקלחות נבנו מחדש ואובזרו היטב תוך שהם מספקים נגישות מלאה לתלמידים, הוספו מחסנים מתחת לחדרי מדרגות והוקם גם חדר לאב בית. השיפוץ היה לא רק במבנה עצמו אלא גם מחוצה לו, בחצר המשחקים שעברה שדרוג משמעותי עם התקנת הצללה, תאורת חוץ ומתקני משחק.
החצר המשודרגת. צילום: אלדד עובדיה
חדרי השירותים לאחר השיפוץ
חשוב לציין, כי מאחר ומדובר בבית ספר המיועד לילדים עם צרכים מיוחדים, כל העבודות בוצעו בהנחיית וליווי צמוד של יועצי נגישות.
"אם יש פרויקט שאני נרגש במיוחד לבשר על השלמתו, זה פרויקט שיפוץ, חידוש ושדרוג בית הספר 'מוריה' לתלמידים עם צרכים מיוחדים", מסר גלאם, "יותר משני עשורים חיכו הורים, תלמידים והצוות החינוכי לבשורה הזו. אני שמח שנפלה בחלקנו הזכות להגשים להם חלום. אני בטוח שכאשר הם ישובו ללימודים בבית הספר, הם בהחלט לא יזהו אותו עם כל השינויים שעשינו שם".
לאחר לילה סוער בצומת ניצנים וחסימת כביש 4 השיג ראש המועצה איתמר רביבו דחייה בת כמה ימים של הצומת.
הערב, קצת לפני השעה 23:00 הגיע ראש המועצה רביבו עם עשרות מתושבי הישוב ניצן והפגינו על הכוונה של משרד התחבורה לסגור הלילה את הצומת ולהפנותם להשתמש במחלף אשקלון צפון החדש שנפתח לפני שבוע ובכך להאריך את דרכם בצורה משמעותית, לפחות לאלא הנוסעים או הבאים מכיוון צפון.
תושבי ניצן חוסמים את צומת ניצנים במחאה על הכוונה לחסום את הצומת לחלוטין. צילום: דוברות המועצה האזורית חוף אשקלון
התושבים טענו כי הנסיעה בכביש המחבר בין המחלף החדש לישוב ניצן, כביש המכונה כביש 1 מסוכנת.
רק בערב ארעה שם תאונה בין שני כלי רכב והיו מספר נפגעים בהם גם אישה בחודש השמיני להריונה.
המפגינים חסמו את הכביש וגרמו לפקק ארוך שהשתרך מצומת בית עזרא לעד צומת ניצנים.
פקק של כמה קילומטרים. תושבי ניצן חוסמים את צומת ניצנים במחאה על הכוונה לחסום את הצומת לחלוטין. צילום: דוברות המועצה האזורית חוף אשקלון
ראש המועצה איתמר רביבו בישר לפני מספר דקות אל דחייה שהושגה בהידברות עם אנשי משרד התחבורה.
"תושבים יקרים לילה טוב,
בתום שיחות מול משרד התחבורה, הוחלט לדחות במספר ימים את סגירת צומת ניצן עד שייבחנו במהלך הימים הקרובים המשמעויות הבטיחותיות של הנסיעה ליישוב ניצן דרך כביש 1.
ראש המועצה איתמר רביבו בהפגנה. צילום: דוברות המועצה האזורית חוף אשקלון
מחר בבוקר יגיעו נציגי נתיבי ישראל לכביש 1 על מנת לתת את המענה הדרוש.
אני מודה למאות התושבים שהגיעו להפגין ולקחת חלק במאמץ המשותף למניעת סגירת הצומת.
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן מותח ביקורת על תפקודן של עיריית אשקלון, של החברה הממשלתית להגנה על מצוקי החוף ושל רשות הטבע והגנים בתפקודן בהגנה על המצוקים באשקלון. בדו"ח מיוחד שהוא פרסם השבוע הוא בוחן את טיפול הרשויות והמדינה בכל המצוקים באשקלון ומקדיש פרק לא מבוטל לשני המצוקים באשקלון, שאחד מהם נחשב למסוכן ביותר בישראל.
נסיגת המרפסת. צילום: מתוך דו"ח של החברה להגנת המצוק
המצוק מול חופי אשקלון, מאופיין בצוק חוף תלול ורצועת חוף חולי צרה למרגלותיו. קטע זה עובר שחיקה מתמדת ואגרסיבית, המתבטאת בנסיגה של קו החוף ובנסיגת המצוק. התמוטטות המצוק גורמת לאיבוד שטח, פוגעת בטיילת שעל גג המצוק ומסכנת אנשים השוהים בחוף. את התמוטטות המצוק גורמים גלי הים, החותרים תחת המצוק וסוחפים ממנו חול, ופעולות אנושיות בים, בחוף ובגג המצוק. מול שובר הגלים הצפוני, שקרס, היו התמוטטויות חוזרות ונשנות. בשנים 1997-2016 נסוג בסיס המצוק בקטע זה 12-22 מטר, ובשנים 2019-1986 קו החוף נסוג מזרחה כ-50 מטר. בשל מצבו הפיזי של המצוק, החשיפה לפעילות גלים אינטנסיבית ובעיות ניקוז של הנגר העילי, הגנה על תא שטח זה דורשת היקף נרחב של עבודות.
המצוק המסוכן בישראל. צילום: אלבטרוס, החברה הממשלתית להגנה על המצוקים
הקמת הגנות ימיות דחופות
במאי ובנובמבר 2016 דנה הוועדה הארצית לשמירת חופים (הוולחו”ף) במה שקורה במצוק הצפוני באשקלון והחליטה כי בשלב הראשון יבוצעו בו הגנות ימיות דחופות: גיאוטיובים ימיים והזנות חול. הוועדה החליטה גם כי ההגנות היבשתיות: העברת חול יבשתית וטיפול בבוהן המצוק, במדרון ובגג המצוק יידונו שוב לאחר שני חורפים. בחורפים אלו יתבצע ניטור, ועיריית אשקלון תבחר את החלופה המועדפת עליה לביצוע הגנות יבשתיות.
העבודות על המצוק. צילום: אלבטרוס, החברה הממשלתית להגנה על המצוקים
בעקבות זאת, ביולי 2017 החלה החברה להגנת המצוק לבצע הגנות ימיות דחופות במקום ולאחר שנתיים השלימה בניית חמישה מקבצים של גיאוטיובים מטובעים בים. לאחר מכן היא החלה להזין בחוף כ-400,000 טון חול.
במהלך הביקורת החלה החברה להגנת המצוק לקדם את התכנון של ההגנות הימיות הקבועות בתא שטח אשקלון צפון. הגנות אלו מתוכננות להחליף את הגיאוטיובים. החברה קבעה כי לאחר שינוטר מצב המצוק בעקבות בניית הגיאוטיובים והזנת החול, ייבחן הצורך לבנות שוברי גלים.
הגיאוטיובים שהוטבעו מול המצוק בצפוני באשקלון. צילום: מתוך מצגות של החברה להגנת המצוק בפני ועדת ההיגוי מיולי 2016 ומיולי 2019.
אי-קידום ההגנות היבשתיות
על פי הדו”ח של המבקר, בשנים 2018-2019 פנו החברה להגנת המצוק והמשרד להגנת הסביבה פעמים רבות לעיריית אשקלון בבקשה כי תקדם תכנון של ההגנות היבשתיות בתחומה. המשרד להגנת הסביבה אף הודיע לעירייה כי אם היא לא תפעל לקידום הגנות יבשתיות על המצוק, כפי שנדרשה, המצוק של אשקלון לא יהיה מוגן.
בתקופה זו על העירייה היה לקדם את פעולות התכנון של ההגנות היבשתיות ובנוסף לזאת גם לבצע את הפעולות הדחופות, כמו הסדרת הניקוז בגג המצוק ופעולות להגנה מיידית על חיי אדם, אך היא לא עשתה כן.
הדמיית פרוייקטים מעל המצוק. צילום אויר: תומר אלעד
המבקר גילה כי רק ארבע שנים לאחר שהתקבלה החלטת הוולחו”ף ורק לאחר שעיריית אשקלון קיבלה ממשרד הפנים סיוע תקציבי להגנה על המצוק, היא החלה לקדם את התכנון. נכון למועד הביקורת, העירייה נמצאת בשלבים מוקדמים של התכנון, והיא טרם החלה בביצוע ההגנות על המצוק, לרבות טיפול בהסדרת הניקוז על גג המצוק.
עיריית אשקלון מסרה בתשובתה למבקר המדינה כי במשך שנים התריעה כי אין ביכולתה לבצע פרויקט מסוג זה ללא השתתפות הממשלה. לאחר ההחלטה על מתן תקציבים לרשויות המקומיות לביצוע ההגנות היבשתיות, היא פועלת להכנת תוכנית להגנת המצוק.
"על עיריית אשקלון לפעול לקידום התכנון והביצוע של ההגנות היבשתיות, לרבות הסדרת הניקוז וביצוע העבודות הדחופות הדרושות כדי למנוע פגיעה במצוק וסיכון חיי אדם", קובע המבקר בדו"ח.
אי-תיקון שובר הגלים שניזוק
מול חוף בר כוכבא הוקמו בתחילת שנות התשעים, עם הקמת המרינה, שלושה שוברי גלים מנותקים כדי להגן על החוף ועל המצוק. עם השנים פגעו סערות בשובר הגלים הצפוני מבין השלושה והוא ניזוק לכל אורכו. הדבר פגע בתפקודו וגרם לבליה של החוף ולקריסה של חלקים מהמצוק.
שני שובר הגלים שנותרו מול חוף בר כוכבא. האחד כבר לא קיים. צילום מתוך מצגת החברה לשימור המצוקים
בשנת 2015 הכינה החברה להגנת המצוק תוכנית לשיקום שובר הגלים הזה. החברה אמדה את עלות המיזם ב-15 מיליון ש"ח. הליך זה לא הושלם ולא בוצע. למה? למכרז לביצוע הפרוייקט, ניגש מציע יחיד שהציע את ביצוע הפרויקט תמורת כ-32 מיליון ש"ח, הצעה גבוהה בכ-17 מיליון ש"ח מהאומדן שהכינה החברה לביצוע הפרויקט.
עד היום, בגלל החריגה הגדולה בין הצעת הקבלן לאומדן של החברה, ועדת ההיגוי טרם אישרה את ביצועו וביקשה שיוצגו לפניה חלופות אחרות, זולות יותר, לתיקון שובר הגלים.
"על החברה להגנת המצוק לפעול בהקדם להציג חלופות לפני ועדת ההיגוי כדי לקדם את הטיפול בשובר הגלים השבור, וכך למנוע פגיעה במצוק", קבע המבקר.
החברה להגנת המצוק מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי העבירה למשרד להגנת הסביבה חלופה לביצוע שיקום שובר הגלים מהיבשה, ועד קבלת אישור לכך היא נערכת להוצאת היתר בנייה לביצוע העבודות.
מתכוננים לשנת הלימודים הבאה? גם בעירייה נשלמות ההכנות לשנה הבאה בין היתר גם בבחירת מנהלים ומנהלות לבתי הספר שמנהליהם סיימו את תפקידם עם תום שנת הלימודים שחלפה שהיתה רוויית אתגרים לא צפויים.
לאחר מכרז מרובה מועמדים נבחרה לניהול החטיבה העליונה בבית הספר 'מדעים' – אסתי דעי.
נבחרה לנהל את בית הספר מדעים. אסתי דעי
דעי, תושבת אשקלון, בוגרת תואר ראשון באנגלית ותואר שני בניהול מערכות חינוך ובוגרת קורס מנהלים של 'אבני ראשה'. כמו כן שימשה כמדריכה פדגוגית ומרצה במכללת 'חמדת הדרום' ומדריכה במחוז דרום לאנגלית. הובילה קהילת מורות לאנגלית באשקלון מזה ארבע שנים ופיתוח פדגוגי חדשני להוראת האנגלית. מזה 15 שנה היא משמשת בתפקידי ריכוז בבית הספר למדעים והובילה השנה את הצמחת בית הספר לתיכון חמ"ד מדעי מוביל וערכי בעיר.
בית ספר מדעים
לניהול בית הספר החדש בשכונת ׳הרצוג׳ נבחרה סבטה קליסקר, תושבת מושב שתולים, בעלת תואר שני בהוראה וחינוך ממכללת סמינר הקיבוצים ותואר ראשון במנהיגות וניהול מערכות חינוך מאוניברסיטת בר אילן.
המנהלת הראשונה של בית הספר המונטסורי באשקלון. סבטה קליסקר
לסבטה 19 שנה ניסיון בתחומי החינוך, הניהול וההוראה בבתי הספר "רותם" באשקלון, "אמירים" באשדוד ופסג"ה באשדוד.
נזכיר כי קליסקר תנהל את בית הספר הממלכתי החדש והראשון מסוגו באשקלון שנבנה ממש בימים אלו בשכונה ויכלול בשלב הראשון שלוש כיתות א'. בית הספר יפעל בשיטת החינוך המונטסורית. הזרם המונטסורי, שעיקריו הם מיקום הילד במרכז, למידה התנסותית-חווייתית, למידה רב גילאית ופיתוח סקרנות ולמידה עצמאית יאפשר מענה חינוכי רחב ובהתאם לכך הוגדר בית ספר כעל אזורי והרישום אליו התאפשר מכל רחבי העיר.
שלבי בניה ראשונים. עד סוף השנה כבר יפתח. אתר הבניה של בית הספר המונטסורי הראשון באשקלון. צילום: אלירם משה
בית המשפט העליון דחה את ערעורו של המקובל הרב יהודה בן דוד נגד הרשעתו בביצוע מעשים מגונים כלפי שלוש אחיות קטינות ונגד העונש שנגזר עליו – 4 שנות מאסר. "השיקולים המרכזיים שבענישת עברייני מין שביצעו עבירות מין בקטינים הם שיקולי גמול והרתעה, הן כלפי העבריין והן כלפי עבריינים פוטנציאליים, וכי על העונש לשקף את חומרת המעשים וסלידת החברה ממעשים מעוותים אלה", נכתב בפסק הדין.
הרב בן דוד, בן 73, אב ל-19 ילדים וסב ל-72 נכדים, היה במשך השנים, בעיקר בשנות ה-90 רב מקובל ידוע בכל אזור אשקלון ואשדוד, ותלמידים רבים היו לו גם בעיר אשקלון וגם בעיר אשדוד. בשנת 1997 הוא הורשע במעשה מגונה בבת משפחה שלו ונידון לחמישה חודשי מאסר. לאחר מכן ירדה קרנו של הרב, אך עם השנים הוא חזר וקיבץ סביבו חסידים ותלמידים אשר שתו בצמא את דבריו. עד לפני מעצרו לפני כשנתיים הוא קיים שיעורים ברחבי העיר אשקלון והיה אורח מכובד באירועים משפחתיים של תלמידיו.
הרב יהודה בן דוד בשנות ה-90'
במקרה הזה, הרב בן דוד הורשע בביצוע עבירות של מעשים מגונים כלפי שלוש קטינות בנות 8,12 ו-14 עת הגיעו לבית הכנסת שלו עם בני המשפחה. הרב בן דוד ביצע את המעשים בחמש הזדמנויות שונות החל משנת 2012 סמוך למשרדו בבית הכנסת.
על פי האישום הראשון – בשנת 2012 כשהייתה א' כבת 8 היא לקחה את אחיה הקטן לבית הכנסת, וכשאחיה התפלל, ישבה א' עם הנאשם בסמוך למשרדו, והשניים שוחחו. בזמן הזה ליטף הרב את רגלה של א', ובהמשך ליטף ומישש את חזה של א'.
על פי האישום השני – בשנת 2012 כשהייתה ב' כבת 12, היא הלכה עם שני אחיה הקטינים לבית הכנסת בכדי לקבל ברכה מהנאשם. בזמן שהם בבית הכנסת, הורה הרב לשני אחיה של ב' ללכת לחדר אחר במתחם ואמר לב' לבוא עימו לחדר אחר שהיה במתחם בקומה הראשונה. או אז, שאל הנאשם את ב' אם היא אוהבת אותו, ונישק את ב' על פיה. לגבי עובדה נוספת אשר נטענה באישום השני על כי הנאשם החדיר את לשונו לפיה של ב', נקבע בהכרעת הדין כי עובדה זו לא הוכחה.
תיק החקירה של הרב יהודה בן דוד
האישום השלישי – באישום זה מפורטים חמישה אירועים, ובגין שלושה מהם מיוחסות לו 9 עבירות.
האירוע הראשון הינו משנת 2018: ג' הגיעה לבית הכנסת, פגשה ברב בן דוד, אשר נצמד אליה, הצמידה לקיר, הגע בחזה, מישש את ישבנה, והתחכך עם איבר מינו באיבר מינה כששניהם לבושים.
האירוע השני: הנאשם הצמיד את ג' לקיר, ליטף את חזה וישבנה של ג' מעל הבגדים, נצמד אליה, ובמשך מספר דקות התחכך עם איבר מינו באיבר מינה כששניהם לבושים.
הרב יהודה בן דוד
האירוע השלישי: בו לא מיוחסת עבירה – ג' הגיעה למשרדו של הנאשם בבית הכנסת, הוא ביקש ממנה לכתוב על פתק כמה היא אוהבת אותו, שאל אותה אם היא רוצה להתנשק איתו.
שנתיים אחרי שנפתח, תלמידי בית הספר 'מצפה ימים' נהנים בימים האחרונים מאולם ספורט חדש, שנבנה בסטנדרטים הגבוהים והמתקדמים ביותר לרווחתם.
האולם, שנבנה בסיוע 'מפעל הפיס' בעלות של תשעה וחצי מיליון שקלים, כולל את מיטב המתקנים התקניים עבור ענפי ספורט שונים, סלים חשמליים, מתקן כדורעף, מתקנים לטיפוח כושר והתעמלות מכשירים, מעל 200 מקומות ישיבה כולל מקומות נגישים, חדרי הלבשה לכל קבוצה, חדרי שופטים, לוח תוצאות אלקטרוני וסטודיו של 100 מ"ר להתעמלות ומחול.
אולם הספורט החדש בבית הספר מצפה ימים. צילום: סיוון מטודי
ראש העיר, תומר גלאם, ערך סיור במקום יחד עם גורמי המקצוע, ואמר כי זהו הסטנדרט שיהיה בכל בתי הספר בעיר: "מגיע לתלמידים שלנו את הטוב ביותר, גם מבחינה פיזית. לצד השיפוצים והשדרוגים שאנו מבצעים במוסדות החינוך, אנחנו משקיעים משאבים רבים בהקמה של מבנים חדשים וברמה הגבוהה ביותר לטובת ילדינו" אמר גלאם.
צמרת הנהלת העירייה עם אנשי בית הספר באולם הספורט החדש. צילום: סיוון מטודי
לאחר שלמעלה מעשרה גנים ברחבי אשקלון נסגרו בעקבות שהיה בגן של ילד או איש צוות לנגיף הקורונה מגיע גם תורו של גן "משיח 1" הנמצא ברחוב אריה תגר שבמערב שכונת הרצוג.
בימים אלה מתקיימת בגן קייטנת הקיץ וההורים קיבלו לפני שעה קלה הודעה מהגננת כי לפני שעה קלה נודע לה כי אחת מנשות הצוות ששהתה בגן בתאריך 9.7 היא חולת קורונה מאומתת.
"בהחלטה של עיריית אשקלון, בשיתוף עם משרד החינוך, הוחלט על סגירת הגן עד לסיום החקירה האפידמיולוגית של משרד הבריאות וקבלת הנחיות נוספות. כפעולת מנע לצמצום מעגלי ההדבקה, על הילדים והצוות החינוכי לשהות בבתיהם עד לקבלת הנחיה חדשה. אנו נשוב לעדכנכם בהקדם באשר לחובת בידוד בהתאם להנחיות שיתקבלו ממשרד הבריאות. אם מתגלים תסמיני מחלה, אנא פנו לייעוץ רפואי ללא דיחוי ועדכנו אותי".
חיטוי בגן ילדים. צילום דוברות העירייה
בשבועות האחרונים, מוסדות חינוך רבים נסגרו בשל מקרי קורונה באשקלון.
נכון לעכשיו נרשמו באשקלון מאז תחילת ההתפרצות 476 מקרים של הדבקה בקורונה. 124 התווספו רק בשבוע האחרון ובסך הכל ישנם 181 מקרי קורונה פעילים באשקלון. חשוב לציין כי ה-124 נדבקים חדשים הם מתוך 3,004 בדיקות שנעשו בשבוע האחרון באשקלון, כך שממוצע החיוביים בעיר עומד על כ-4% בלבד.
משרד הבריאות הורה השבוע לבתי החולים לסווג בצורה שונה את החולים במצב קשה בקורונה, וכעת חולים רבים שהוגדרו במצב בינוני מוגדרים כעת קשה.
במסמך ששלחה ד"ר סיגל ליברנט-טאוב, ראש אגף רפואה כללית במשרד הבריאות למנהלי בתי החולים נקבעו הגדרות אחידות למצב בו חולה קורונה מוגדר כחולה במצב קשה. אלא שההגדרות הללו לוו בביקורת רבה בין היתר בקרב רופאים בכירים בהם ד"ר מיקי הלברטל, מנהל בית החולים רמב"ם שטען כי ההגדרות החדשות מחמירות ולא סבירות.
חדר בידוד לחולי קורונה במרכז הרפואי ברזילי. צילום: דוד אביעוז, דוברות ברזילי
"ההגדרה הזו יוצרת מצב שרק שליש מהחולים הקשים מונשמים", אמר ד"ר הלברטל לחדשות 12, "זה נותן סטייה ענקית, וזה אמור להיות הפוך. במרץ (בגל הראשון, י"א) היחס היה 80% מונשמים מכלל החולים קשה, וכרגע היחס הינו 36%. זה בלתי סביר. אין חולה עם קצת דלקת ריאות שלא מתונשם או זקוק לחמצן… על סמך נתון זה מקבלים החלטות ואלו הגדרות מאוד מחמירות".
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
כך קורה שבבית החולים ברזילי דיווחו אתמול על שני חולים במצב קשה ובמקום לדווח היום על עלייה במספרם לשלושה, לפי ההגדרות הקודמות, מדווח בית החולים על 9 חולים קשה. הדיווח על העלייה בחולים במצב קשה נעשית במקביל לירידה במספר החולים במצב בינוני שלאחר שלושה ימים רצופים של עלייה במספרם, לפתע נרשמה בהם צניחה משישה חולים במצב בינוני ל-2 בלבד.
בשעה 06:00 התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב לכיש, על גבר שנראה מחוסר הכרה, צף במים, סמוך לשובר הגלים בחוף בר כוכבא, באשקלון.
צוותי מד"א הוזנקו למקום ומדווחים על גבר כבן 81 שנמשה מהמים ללא סימני חיים, וקובעים את מותו.
פאראמדיק על אופנוע מד"א, ישראל לוגסי סיפר: "כשהגענו לחוף, ראינו גבר שוכב על קו המים מחוסר הכרה, ללא דופק וללא נשימה, סיפרו לנו שאזרחים שהיו במקום הבחינו שהוא צף במים והזעיקו שוטרים, שמשו אותו מהמים. ביצענו בדיקות רפואיות, הוא היה ללא סימני חיים ונאלצנו לקבוע את מותו. "
תושבת אשקלון, אשר הינה חירשת, פנתה לעירייה באמצעות שירות הוואטסאפ על מנת לקבל עזרה, היא כתבה להם כי מאחר והיא חירשת היא מבקשת למצוא דרך לפנות לתאגיד המים "מי אשקלון" באמצעות וואטסאפ.
היא לא ציפתה לקבל את התגובה הזאת בחזרה, אך בעירייה הגיבו לה וכתבו כי אין קבלת קהל בתאגיד והיא מוזמנת לחייג אליהם למספר הטלפון שצורף לתגובה. "אתם צוחקים עליי?", היא תהתה בתגובה.
ההתכתבות
ההתכתבות פורסמה בדף הפייסבוק של "כאן דרום" ולאחר הפרסום, אותרה התושבת שהתקשרה על ידי צוות שירות הלקוחות בתאגיד המים.
בתאגיד אמרו כי מנהלת שירות הלקוחות של התאגיד יצרה עמה קשר בשיחת וידאו ובעזרת בן משפחה שוחחה עם הלקוחה בשפת הסימנים. לאחר שהבינו שם את עיקרי פנייתה סוכם כי הלקוחה תעביר למנהלת השירות את פרטיה המלאים לצורך בחינת בקשתה.
על פי הנתונים שמפרסם משרד הבריאות, בשבוע האחרון הצטרפו למצבת חולי הקורונה לא פחות מ-116 תושבי אשקלון שהעלו בכך את כמות החולים שאומתו עד כה בנגיף הקטלני ל-467.
52 מהם אומתו רק בשלושת הימים האחרונים. מדובר בגידול של 12.5%
תעשיית הבדיקות בקופות החולים נמשכת. במהלך השבוע האחרון נבדקו 19,035 תושבי בבדיקת קורונה.
נכון ליום שלישי בצהריים כ-288 כבר החלימו מהנגיף וכ-177 נשאי הנגיף באשקלון נמצאים במסגרות השונות של הטיפול, רובם בבתים.
החופש הגדול כבר החל אבל כשאת הקייטנות מפעילה העירייה אז הפעילות בגן נמשכת ואיתה גם ההגבלות של משרד החינוך. נכון להיום ילדי והצוות החינוכי בלמעלה מ-10 גנים הונחו להיות בבידוד לאחר שמי מאנשי הצוות או הילדים התגלה החיובי לקורונה.
היום זה יום מרגש עבור עופרה חורי, הבעלים של "תרבוטון", היום בשעה 19:00 תתקיים חנוכת החנות החדשה שנפתחת באשקלון (מול מסעדת איסטנבול) וזה קורה כמעט שנה לאחר ההצתה שכילתה את החנות הקודמת שעמדה במדרחוב במשך עשרות שנים. "אני בהיי ואני מתרגשת כי יצאה חנות ממש יפה", אומרת חורי, "הצוות של העובדים שלנו נשאר, כולם חזרו והתקבלו גם עובדים חדשים, אנחנו מחכים ללקוחות הוותיקים שלנו ומצפים גם לחדשים".
עופרה חורי
החנות החדשה
זה קרה בשנה שעברה, כשלושה שבועות לפני פתיחת שנת הלימודים בדיוק בזמן השיא של הקניות לבית הספר. כל החנות הייתה מלאה בציוד שכולל תיקים, קלמרים, מחברות, כלי כתיבה ועוד. בלילה שבין שישי לשבת התקבל דיווח על שריפה במדרחוב, שירותי הכבאות הגיעו למקום וכיבו את השריפה אחרי שהשתלטה על החנות כולה.
"די טראומטי". חנות תרבוטון לאחר ההצתה
חקירת משטרה וצילומים מהזירה העלו כי מימון ביטון חשמלאי באשקלון היה האיש שלכאורה הצית את החנות. הוא מתמודד כעת עם כתב אישום נגדו.
"בשבוע הראשון של השריפה הגיעו משפחות שלא שמעו על השריפה ובאו עם הילדים לקנות את כל מה שצריך לבית הספר, והם היו בשוק כשראו איך מפנים את החנות. המבט של הילדים היה קשה מאוד עבורנו והבטחתי שבאמת נחזור", נזכרת חורי.
"אני בהיי". חורי בחנות החדשה
היא באותו הזמן הייתה עדיין בהלם ולקח לה קצת זמן כדי לעכל את מה שקרה. "זה היה די טראומטי, לפחות חודש לקח לנו להתאושש מזה שמישהו רשע החליט להצית לנו את החנות. אם היה לנו קצר חשמלי, זה היה יותר קל בלב. אבל כשבא מישהו בזדון ועושה את זה, זה יותר קשה", היא אומרת. "אז קודם היינו צריכים לפנות את החנות כולה ולפרק את המדפים כדי שיהיה אפשר לשפץ. ואז באו הרבה מתנדבים ואנשים לעזור, על זה מגיע לעם ישראל צל"ש. אנשים באו ממקומות שונים בארץ, לאו דווקא באשקלון, באו גם לקחו דברים שתרמנו לעמותות ובתי ילדים ומי שהיה מעוניין".
היא מספרת כי היה רגע קשה בחג הפסח האחרון, "היה לנו מאוד קשה, כי בכל שנה יש משפחות שבעלי מחלק להם סל גדול של מצרכים לחג והשנה לא יכולנו לתת את אותו הסל הגדול וזה היה ממש קשה. זר לא יבין זאת".
החנות החדשה מבפנים
חורי מדברת על נזק כולל של כחמישה מיליון ש"ח. מאחר וכל החנות הייתה עמוסה בציוד חדש שנרכש עבור תקופת השיא של המכירות בשנה, והם נאלצו לשלם עבור הסחורה הרבה שלא נמכרה. לצד זה שהחנות לא הייתה מבוטחת באותו הזמן, נגרם גם נזק לא קטן מכך שהחנות הייתה סגורה במשך 11 חודשים ובעצם כמעט ולא היו מכירות.
למה כמעט? כי באמצע השנה, לקראת חג פורים, מספרת חורי כי היו מאות לקוחות שלא ויתרו ורכשו טלפונית תחפושות לפורים, "היו לנו 560 לקוחות שעשו עסקאות טלפוניות דרך הסניף בפתח תקווה. הם יודעים שאצלנו ישיגו בול מה שצריך עד הפרט האחרון, הם ממש פנו דרך הפייסבוק או לטלפון הפרטי וביקשו הכל עם האבזור והם עשו עסקה טלפונית וקיבלו הכל עד לבית. אני עצמי הבאתי להם עד לבית", היא מספרת.
