בשעה 23:19 התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב לכיש על אישה פצועה בבית ברחוב דוד רזיאל באשקלון.
חובשים ופראמדיקים של מד"א וארגוני ההצלה הוזנקו למקום והעניקו טיפול רפואי ראשוני לאישה כבת 45 במצב קשה, עם פציעות בגופה.
פראמדיק מד"א ניסים קרילקר וחובש רפואת חירום דביר בריבו סיפרו: "כשהגענו למקום ראינו אישה כבת 45 שוכבת עם פציעות קשות בגופה. הענקנו לי טיפול רפואי מציל חיים שכלל חבישות, וטיפול תרופתי, ופנינו אותה במהירות לבית החולים כשמצבה מוגדר קשה".
שוטרי משטרת ישראל הוקפצו אף הם למקום גיעו למקום בתוך רגעים, סגרו את הזירה ובתום סריקה מהירה בדירה עצרו את בן זוגה של האישה וחשוד נוסף שהיו בדירה.
מדובר בעובדת משק, שהבחינה במהלך המשמרת שלה בשירותי אחת המחלקות בבניין מרפאות החוץ בקופסה שהודבקה לקיר.
החבילה שהודבקה לקיר ויועדה לאחד האסירים. צילום: דוברות שב"ס
העובדת הזעיקה את מחלקת הביטחון ודיווחה לממונים עליה ומכאן הועבר הטיפול לטיפול חבלן המשטרה שבדק את הקופסה ולאחר מכן הועברה למחלקת החקירות של המשטרה בניסיון להתחקות אחר מי שהשאיר את החבילה ולמי היא היתה מיועדת.
העובדת עם מנהל ברזילי פרופ שרר, הממונה שלה נימי מימון, מנהל מחלקת משק, ודוד תורג'מן, קב"ט המרכז
לאחר שהוסר החשש כי מדובר בחבילת נפץ, נפתחה הקופסא ובתוכה נמצאו 4 מוחות של טלפונים סלולריים ו-3 מסכים מהם ניתן היה להרכיב מכשירי טלפון ניידים זעירים. הם היו מיועדים עבור האסירים הביטחוניים, על מנת שיוכלו לשמור על קשר, בין היתר, עם ארגוני הטרור.
היום בבוקר נקראה העובדת ללשכת מנהל המרכז הרפואי, פרופ' יניב שרר שם הוענקה לה תעודת הוקרה על ערנותה. "בזכות התושייה והערנות שהפגינה, והדיווח לממונים ולמחלקת הביטחון, סוכל ניסיון ההברחה. יישר כוח!" מסרו היום בבית החולים.
תושב אשקלון בן 36 הביא את בתו בת 4 וחצי חודשים לבית החולים ברזילי וסיפר כי היא נפלה מידיו במקלחת. בבית החולים אובחן שבר בגולגולת. אלא שלפני חודשיים אירע מקרה דומה, גם אז האב היה עם בתו והוא טען כי התינוקת נפלה מידיו כאשר הוא החליק במדרגות.
האב נעצר אתמול בערב והועבר לחקירה במשטרת אשקלון בחשד להתעללות בתינוקת והועבר דיווח לגורמי הרווחה בעיר.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
היום הוא הובא להארכת מעצר בבית המשפט, ובבית המשפט טען נציג המשטרה, רס"מ שמעון ברץ, כי היה שיהוי בין הנפילה לבין ההבאה של התינוקת לבית החולים ושזה דבר מעורר חשד. מה עוד שבשני המקרים הייתה התינוקת לבדה עם האב. גם בת הזוג שלו נחקרה ומסרה גרסה.
המשטרה פתחה בחקירה במהלכה איתרו שוטרי התנועה של תחנת ראשל"צ ובוחני התנועה של מרחב שפלה, בעלת רכב תושבת אשקלון שרכבה היה מעורב בהשתוללות ועוד שני נהגים.
השלושה עוכבו לחקירה בתחנת המשטרה בעיר.
אחד מהרכבים המעורבים בהשתוללות. צילום: דוברות המשטרה
במסגרת חקירת בוחני התנועה, נחקר באזהרה נהג מונית בן 53 תושב בת-ים, שתועד נוהג באופן מסוכן ומתנגש באבני שפה.
רשיונו נפסל ל-60 ימים, על המונית נאסר השימוש וכנגד החשוד יוגש כתב אישום.
בנוסף לקשים מאושפזים בברזילי גם 7 חולים במצב קל, ו-9 במצב בינוני.
אתמול פרסמנו שאשקלון עברה כבר את ה-1000 מאומתים מתושביה. נכון להבוקר 1021 מתושבי העיר אומתו כחיוביים לנגיף מאז פרוץ המגיפה העולמית.
427 מהם נשאים פעילים, רובם המכריע בבידוד בבית ומעת לעת עוברים בדיקות קורונה כדי לגלות מתי הצליח גופם להתנקות מהנגיף.
מתוך כל החולים ישנם 148 חולים חדשים שקיבלו את התוצאות החיוביות רק בשבוע האחרון, במהלכו נבדקו כ-2161 מתושבי העיר בבדיקות קורונה. מדובר בכ-6% מכלל הנבדקים קיבלו תשובות חיוביות.
רק אתמול האריך בית משפט השלום באשקלון את מעצרו של הרופא החשוד במעשים מגונים במטופלת שלו בשלושה ימים וכבר היום, קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור שהגיש הרופא ושחרר אותו למעצר בבית בנו.
סנגורו של הרופא, עו"ד אבנר שמש טען בערעור כי מדובר ברופא, אדם מכובד וכי הטענות של המתלוננת נגדו הן "גירסה מול גירסה" והוסיף: "מדובר באדם בן 62, ללא עבר פלילי, ללא תלונות בעברו. אדם המוכר בקהילה ויש ניסיון לפגוע בשמו הטוב".
בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, טענה נציגת המשטרה עו"ד הגר אלמגור וקסמן כי "מדובר באירוע מאוד וחמור יכול להיות שעוד נשים נפגעו" ודרשה לדחות את הערעור, "יש אינטרס ציבורי בהשארת העורר במעצר… מדובר בחשד חמור ואירוע חמור של ניצול מיני על ידי רופא ויש בכך חומרה יתרה כיוון שמדובר ברופא שפוגע במטופלים. אז יש כאן ניצול. התביעה ביקשה לפרסם את שמו. בית המשפט מבין שברגע שמפרסמים את שמו של העורר, צצות מתלוננות נוספות כלפי העורר".
לראשונה מאז פרצה המגיפה חצה מדד תושבי אשקלון שאמתו כחיוביים לנגיף את רף ה-1000. נכון לשעות הצהריים, היום יום ראשון, כ-1,017 מתושבי העיר נשאים או היו נשאי הנגיף הקטלני, כאשר 566 מהם החלימו לבצער רב כ-6 נפטרו בשל סיכוי המחלה.
אתמול קיבלו עוד שישה מתושבי העיר תוצאות חיוביות וכיום 445 מתושבי אשקלון חיוביים וממתינים לבדיקות שבהן ימצאו שליליים ויוכלו לחזור לשגרה.
בנוסף למאומתים שרובם נמצאים בבידוד בביתם, ישנם עוד 1114 מתושבי העיר שנמצאים בבידוד משום שנחשפו לחולי קורונה מאומתים, גם אם זה קרה לפני שאומתו.
היום בבוקר נודע כי גם השר האשקלוני, הרב יעקב אביטן הונחה על ידי משרד הבריאות להיכנס לבידוד והוא שוהה בביתו בשכונת הסיטי ומשם הוא מנהל את סדר יומו.
הרב אבטין נפגש בימים האחרונים עם השר הרב רפי פרץ ומשום כך הוא והשר זאב אלקין יחד עם השרה אורלי לוי אבקסיס שגם הם נפגשו עם פרץ.
מאז מונה לשר ידוע הרב אביטן כמי שסדר היום שלו עמוס מהבוקר עד לשעות הקטנות של הלילה והבידוד שאליו נאלץ להיכנס ייתן לו כמה ימי מנוחה שאליהם הוא לא רגיל.
מחפשים חוויה מהנה בתקופה המאתגרת הזו, באוויר הפתוח וללא תשלום? פריטים ארכיאולוגיים נדירים שנחשפו באשקלון בעשור האחרון, מוצגים לראשונה לציבור ללא תשלום בתצוגה חדשה ומרהיבה באוויר הפתוח, בשדרות קדש שליד חוף הים בעיר.
התצוגה, המציגה את "אשקלון-העיר והים", הוקמה ביוזמת עיריית אשקלון, החברה הכלכלית לאשקלון ורשות העתיקות, והיא כוללת עשרות פריטי שיש ואבן ששימשו את תושבי העיר בתקופות הרומית והביזנטית, לפני כ-1500-2000 שנים.
התערוכה באשקלון. צילום: ולדיק ליפשיץ רשות העתיקות
לדברי איילת גרובר, אוצרת התצוגה מטעם רשות העתיקות: "המבקרים בתצוגה יכולים ליהנות מממצאים ארכיאולוגים מרשימים מאוד, שנאספו ונחשפו בחפירות בעיר בעלת העבר המפואר. זוהי הצצה בלתי אמצעית לעיר אשקלון בתקופות הרומית והביזנטית ולעושר תושביה, על זיקתה לים ולתרבויות שמעבר לו. בין השאר, מוצגים בה שלושה סרקופגים (ארונות קבורה) מרשימים מאבן, המעוטרים בבעלי חיים ובדמויות מיתולוגיות. על מכסה של אחד מהם ניתן להבחין בגבר השוכב בין שריגי גפן. עוד ניתן להתרשם מיופים של עמודים וכותרות משיש וממרזב שלו ראש אריה".
צפו בסרטון מהתצוגה:
יבוא השיש לאשקלון החל במהלך המאה ה-2 לספירה ונועד לפאר מבני ציבור ובתי אמידים שהתגוררו בעיר. סחורות הגיעו אל העיר ויצאו ממנה דרך הנמל הפתוח. סדרת העוגנים מאבן, הניצבים לצד דגם סירה, מציגים את תנועת האוניות בעת העתיקה בחוף האשקלוני.
אמש התקיים דיון נוסף בהארכת מעצרו של הרופא החשוד במעשים מגונים במטופלת שלו. לאור דרישת בית המשפט מיום שישי, כבר במהלך השבת התקיים עימות בין הרופא למטופלת, במהלך העימות חזרה המתלוננת על הטענות לפיהן הוא נגע באיבריה האינטימיים. הרופא מצידו הכחיש בעימות כי הוא נגע בה באיבריה האינטימיים, אך הסביר מדוע היה צריך לגעת קרוב לאותם אזורים במסגרת הטיפול שלו.
התיק אף הועבר לפרקליטות לעיון, והמשטרה נדרשה לבצע עוד השלמות חקירה. לאור זאת ביקשו במשטרה להאריך את מעצר הרופא בחמישה ימים נוספים.
סנגורו של הרופא, עו"ד אבנר שמש דרש לשחרר את מרשו וטען "השלמות פרקליטות היא לא מילת קסם… מדובר על גרסה מול גרסה. הוא בן 62, שמו הטוב הולך לפניו, אין לו עבר פלילי. הוא נמצא במעצר. העימות בוצע. אין לנו בעיה של הרחקה ממקום העבודה למספר ימים, ערבויות כספיות. אני לא סתם פונה למידת הרחמים של בית המשפט… אין צורך לעצור אותו".
השופט עידו כפכפי שקיבל לידיו את רשימות הפעולות הנוספות שהמשטרה צריכה לעשות לפי בקשת הפרקליטות ציין כי מלבד העימות החשד כלפי הרופא התחזק מאחר ויש עדויות של שני אנשי שאותם שיתפה המתלוננת מיד לאחר שקרה המקרה אשר על כן, אני סבור כי לעת הזו, התחזק החשד מעבר למה שהיה בדיון הקודם, ועל כן לא ניתן לומר עוד כי העילה היחידה היא שיבוש, שכן לכאורה יש עבירות מיניות ממשית ובוטות בהתנהגות המיוחסת למשיב", כתב השופט והאריך את מעצרו בשלושה ימים.
אגודת כדורסל הנשים המוצלחת של העיר, הפועל בנות אשקלון רשמה עונה מצוינת מכל הבחינות. האגודה ממשיכה להצליח בתחומי מחלקת הנוער וקבוצת הנערות רשמה לאחרונה עלייה לליגה הראשונה בטיבה בארץ. השבוע הגיע הדובדבן שבקצפת לאחר שבעקבות החלטת איגוד הכדורסל, הקבוצה הבוגרת עלתה מליגה א’ לליגה הארצית (השלישית בטיבה בארץ).
מי שהתחיל הכל מאפס הוא יו”ר המועדון ניר אמסלם, אשקלוני בן 36 שגר בשכנות אפרידר, נשוי ואב לארבעה. לניר יש תואר ראשון בחינוך גופני ותואר שני במנהל עסקים, הוא בוגר קורס מאמני כדורסל בכירים. “אני כל חיי בתחום הכדורסל”, הוא מספר ומוסיף: “עד גיל נוער שיחקתי באליצור אשקלון, בגיל 18 התגייסתי ללוחמה וזה קטע לי את הקריירה, אבל כבר לאחר הצבא הבנתי שאימון כדורסל הולך להיות התחום שלי, עשיתי קורס מדריכים והתחלתי ללמוד”.
“לגייס בנות זה קשה”
אגודת הפועל בנות אשקלון מונה כיום כ-12 קבוצות תחרותיות ומחזיקה בתואר אלופי מחוז דרום בקט סל, ילדות ונערות מגילאי כיתה ה’ עד כיתה י’. “יש לציין שמחוז בכדורסל נשים זה לא כמו אצל בנים, אלא זה מכסה חצי מדינה, מחוז דרום הוא מרחובות עד אילת. אנחנו מתאמנים בכל רחבי העיר, יש לנו פיזור טוב כמעט בכל השכונות בעיר. לכל אחת יש מקום בו תוכל להתאמן בטווח נסיעה נורמלי מהבית. בקבוצת הבוגרות שלנו כמעט כל השחקניות מאשקלון, חלקן גם גדלו אצלנו במחלקת הנוער. הקבוצה כוללת גם נערות בנות 17 וגם אימהות. בנוסף יש לנו כמה חוגים, בתי ספר לכדורסל לגילאי גן עד כיתה ד’ הכוללים 100 בנות בערך ואנחנו שואפים להתפתח כמה שיותר בתחום הזה”.
הפועל בנות אשקלון. צילום: שלום ניזרי
אמסלם מספר כי הכל התחיל בשנת 2012, אז פנו אליו שמעון בן דוד ושלמה בוסקילה ממחלקת הספורט בעירייה וביקשו שהוא ייקח אליו לידיים את האגודה שנקראה בזמנו אליצור כדורסל בנות. הוא מספר כי אז היה מדובר באגודה מפורקת, “הייתה בה קבוצה אחת עם שש בנות בלבד. הם הציעו לי לקחת את האגודה הזאת לידיים ולהרים את זה, בהתחלה אני סירבתי כי הייתה לי עבודה טובה ויציבה ובנוסף התעסקתי בכדורסל יותר בחוגים ובבתי ספר ופחות בקטע המקצועי. הם עודדו ושכנעו אותי, אמרו שיתנו לי אולמות טובים, יורידו לי דמי שכירות, ירתמו את המורים לחינוך גופני לעזרה ועוד”.
אז למה החלטת בסוף שכן לקחת את האתגר? “אני באמת הייתי במקום טוב והרגשתי שאני מכניס ראש בריא למיטה חולה אבל החיבור הזה לקהילה והצורך לגעת בקהל שאין מי שיטפל בו גברו עליי, אלה דברים שמושכים אותי מאוד עד היום. הרגשתי שזה אתגר אמיתי כי אף אחד לא רצה לגעת בספורט הנשים, ודווקא עכשיו שאני עמוק בפנים אני מבין למה אנשים מפחדים לגעת ולהתעסק בזה וכמה זה קשה למי שמתחיל מ-0. זה לא כמו בנים שאחרי חודשיים של פגרה אתה אומר להם מקום ושעה לתחילת העונה החדשה וכולם מתייצבים, אצל בנות זה לא ככה. בקבוצת בנות שלקחו אליפות בחודש יוני, פתאום חצי לא באות בספטמבר, צריך לשכנע אותן ולהחזיר אותן בכל שנה, אנחנו משקיעים המון בפן החברתי, עושים ערבי גיבוש, רק השבוע היינו באחד כזה בבאולינג”.
מה הסיבה שזה קורה? “אין לי סיבה ברורה למה זה קורה דווקא אצל הבנות. אני יושב ולומד מכל הגדולים בארץ בתחום כדורסל הנשים, אני מבין מה עושים אחרים ואיך אפשר להתקדם, אבל לזה עוד לא מצאתי סיבה ברורה. גם ילדה שהיה לה טוב והייתה שמחה פתאום לא חוזרת בספטמבר כי היא הולכת לגלישה או משהו אחר. אני חושב שהצורך של הבנות בחברה ופעילות חברתית הוא גדול משל בנים. הצורך של הבנים זה נטו הספורט ולנצח במגרש, אצל בנות פחות התחרותיות, פחות בוער הקטע של לנצח את החברה על הפרקט. לגייס בנות חדשות זה בכלל קשה. אנחנו עושים גיבושים, אימוני כושר, אימונים בחוף, דברים חווייתיים ושונים ואני מקווה שזה ישפר את המצב שלנו עוד יותר, בסוף אנחנו כן משתפרים כי כמות הבנות הולכת וגודלת, אין שנה שלא גדלנו בה”.
פיק אנד רול. המאמן אוהד ענקי עם שחקניות בנות אשקלון. צילום: שלום ניזרי
“12 קבוצות עם הישגים”
אז כאמור, בעונה הנוכחית עשתה הקבוצה הבוגרת הפועל בנות אשקלון הישג עצום בכך שעלתה לליגה הארצית, “החלטנו לקחת את הקבוצה הבוגרת שלב אחד קדימה העונה – לליגה הארצית. גייסנו שחקניות לקבוצה הבוגרת, הכנסתי את אוהד ענקי המנהל המקצועי של האגודה לאמן אותם, דבר שהוא לא עשה עד העונה. השקענו שם באמת יותר מאמצים, יותר אימונים, עשינו אימונים אישיים לשחקניות דומיננטיות במשך המון שעות במהלך השנה, וזה השתלם”.
למה דווקא העונה החלטת לקחת את הקבוצה צעד קדימה? “השנה הרגשתי שמחלקת הנוער שלנו מתפוצצת במובן החיובי. יש לי שחקנית נבחרת ישראל בת 16 ועוד שלוש שחקניות ברמה שלה שמבחירה לא נמצאות בנבחרת. הן כבר אוטוטו מגיעות לגיל של בוגרות ואין להן לאן ללכת באזור. אני מעדיף שהן יישארו אצלי וצריך לתת להן את המענה עם קבוצת בוגרות תחרותית ששואפת גבוה. בעונה הקרובה הן יקבלו דקות רבות והזדמנויות בליגה הארצית”.
מה הרגע הכי גדול בעונה החולפת? “האליפות של קבוצת נערות ב’ והעלייה לליגה הלאומית שזו הליגה הראשונה בארץ. זו עלייה באמת סנסציונית, אנשים לא מבינים בכלל כמה זה דבר חריג, אנשים מיבנה עד אילת לא מצליחים להחזיק קבוצה אחת ולנו יש 12 קבוצות שמגיעות לכאלה הישגים”.
יש קהל שמגיע למשחקים? “בניגוד לכדורסל בנים, בכדורסל בנות בדרך כלל כל המשפחות והחברות של הבנות באות. מעודדים עם שלטים ועושים אווירה טובה. אנחנו מאוד מקפידים על זה וחשוב לנו שיגיע קהל למשחקים”.
מה המטרה של הקבוצה הבוגרת בעונה הבאה? “להיכנס חזק לליגה הארצית, אני מכוון למקומות הראשונים. אנחנו ממש לא באים לעשות סיבוב אלא להגיע לטופ של הליגה ואם אראה באמצע העונה שאנחנו שם אז אביא חיזוק כדי ללכת אפילו על אליפות. אני בטוח שאנחנו ברמה הזו, אני מכיר טוב את הליגה הארצית. יש לנו מקום לעוד שחקניות ואם קוראות את זה שחקניות איכותיות הן מוזמנות לבוא אלינו”.
הפועל בנות אשקלון. צילום: שלום ניזרי
מה המטרות של האגודה בעתיד? “המטרות שלי הן הרבה יותר חברתיות ממקצועיות. אנחנו רוצים באמת להגיע לכל ילדה באזור שרוצה לשחק כדורסל ולהצליח להביא אותה אלינו. אני שואף שנצליח לעזור במלגות לכל ילדה שלא יכולה לשלם, שזה לא יהווה מכשול. יש מלא בנות ספורטאיות שלא מכירות אותנו או מתלבטות אם להגיע, אני מקווה שנצליח לאתר את כולן ולהביא אותן לכדורסל ולפתח אותן לכדורסלניות מצטיינות. אני מורה לחינוך גופני ורואה מלא בנות שקופצות גבוה, רצות מהר ויכולות לממש את הפוטנציאל שלהן כספורטאיות בכדורסל.
“אני רוצה להצליח לייצר שחקניות כדורסל איכותיות שיגיעו לרמה גבוהה ותמיד להשתפר במה שאני עושה. כמובן שאני שואף גם להמשיך ולגדול כמותית, לטפח את בתי הספר לכדורסל שלי ועבור זה אני חייב את העזרה של מחלקת הספורט עם עוד אולמות ומקומות לחוגים אחר הצהריים לכדורסל בנות. ככל שיהיו לי יותר מקומות כאלה, יהיו יותר בנות בעיר בענף הכדורסל. אני במגעים איתם כל הזמן ומנסה לפתוח עוד מקומות לחוגי כדורסל, אני בקשר יום יומי עם מרסלו בורדמן ועם רונית מצליח מנכ”לית החברה העירונית שמאוד מתרשמת מפרויקט כדורסל הבנות. יש לנו כיום בערך 100 בנות ב-4 בתי ספר לכדורסל, מגילאי גן עד כיתה ד’. אני חושב שלאגודה בסדר גודל כמו שלנו צריך להיות 400-500 ילדות וזה ממש לא בשמיים”.
“לא שמעו על אשקלון בתחום לפנינו”
מי שעומד לצידו של אמסלם בניהול האגודה הוא אוהד ענקי (30), אשקלוני שגר גם הוא בשכונת אפרידר, נשוי +1. ענקי משמש כמנהל מקצועי של האגודה והאחראי על כל התחום המקצועי בכדורסל נשים באשקלון. הוא מורה לחינוך גופני בבית הספר בית יחזקאל, בוגר תואר ראשון בגבעת וושינגטון בחינוך גופני ובעל תעודת מאמן כדורסל בכיר. הוא מאמן חלק ניכר מהקבוצות באגודה. “אני משחק כדורסל מכיתה א” מספר ענקי ומוסיף: “שיחקתי במחלקת הנוער של אליצור אשקלון עד גיל 18, הכדורסל תמיד היה בדמי, נפשי וליבי, הכדורסל הוא דבר מאוד מרכזי בחיים שלי. בגיל 18 התגייסתי לגולני וזה קטע לי את קריירת הכדורסל אבל תמיד ידעתי שארצה לעסוק בזה”.
אוהד ענקי מימין וניר אמסלם. צילום: שלום ניזרי
בשנת הלימודים הראשונה שלו לתואר, הכירו בינו לבין ניר שאז החזיק באגודה בתחילת דרכה, “עם שתי קבוצות, בכל קבוצה היו רק שש בנות, האגודה הייתה אגודה צנועה ולא שם דבר כמו היום. ברגע שראינו שהשידוך בינינו הצליח, לקחנו על עצמנו להגדיל כמותית את כל הנושא של כדורסל הבנות בעיר, להפריח פה את התחום כי אף אחד לא שמע על העיר אשקלון בנושא כדורסל הבנות לפני כן”.
“אפשר להגיד שעקפנו את אשדוד”
ענקי מספר כי החשיפה הגדולה לאגודת ולכדורסל הבנות באשקלון הייתה הזכייה באליפות הראשונה עם קבוצת הילדות מכיתות ז’-ח’, “כיום אנחנו האגודה הכי גדולה בדרום, הסתכלתי לפני כמה שנים על אליצור יבנה ומכבי אשדוד כמטרה, והיום אפשר להגיד שעקפנו אותם. היום שחקנית שמגיעה להפועל בנות אשקלון יודעת שהיא מקבלת חוויה ולא רק את הכלים להפוך לשחקנית כדורסל גדולה. בנוסף לכדורסל, השחקניות אצלנו מקבלות כלים שיעזרו להן להתמודד בחיים, אנחנו שמים דגש על כל הקטע הרגשי, שלא יווצר מצב שמאמן לא מבין את הסיטואציה שילדות בגיל הזה צריכות התייחסות רגשית מיוחדת”.
מה המטרות של הקבוצה הבוגרת בשנה הקרובה בליגה הארצית? “אני לא רוצה לעצור עד שאגיע לליגת העל, אני רוצה שכל שחקנית באזור הדרום תדע שיש פה קבוצת בוגרות ששואפת רחוק. אני חותר ושואף לליגת העל ושישחקו פה השחקניות והנערות ברמה הכי גבוהה באזור. אני רוצה שכשהבנות האיכותיות שגדלות אצלנו במחלקת הנוער יגיעו לגיל 17-18, תהיה להן קבוצות בוגרות ששואפת גבוה והן ירצו להישאר פה”.
אמסלם וענקי ביקשו לסיים את הריאיון בקריאה משותפת: “אנחנו קוראים לכל שחקנית וילדה ספורטיבית, ילדה שמרגישה שיש בה יכולות ספורטיביות שהיא לא מצליחה לממש בה, אם זה בוער בה, לבוא לנסות לחוות את החוויה. וכמובן קוראים לכל שחקנית כדורסל מעל גיל 17 שמחפשת מקום רציני שהשמיים בו הם הגבול, להגיע לקבוצה הבוגרת שלנו”.
בצומת אשקלון צפון מתקיימת הפגנת דגלים שחורים. לפני שעה קלה הגיע למקום אדם שנכנס ונעמד עם המפגינים ובשלב מסוים החל לירוק עליהם, צעק עליהם וקילל אותם.
למקום הוזעקו שוטרים שניסו לעכב את החשוד אך הוא המשיך לקלל אותם ולהתפרע ולבסוף נעצר. מדובר בצעיר בשנות ה-20 לחייו.
מוקדם יותר עוכבו לחקירה שלושה חשודים שנסעו ברב, בכביש 34 ובהגיעם לצומת שדרות התיזו מים על מפגינים שעמדו בצומת.
שוטרים שהיו בקרבת מקום, זיהו את הרכב עם החשודים ותוך שניות עצרו אותם בצומת שער הנגב. השלושה, בשנות ה-20, תושבי באר שבע, עוכבו והועברו לחקירה במשטרת שדרות.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
"המשטרה תאפשר את חופש המחאה, אך תפעל באפס סובלנות כלפי כל גילויי אלימות", נמסר מהמשטרה.
עד לפני שמונה עבדה איילת קדר במשרד הבריאות היא הייתה של עוזרת ראש מינהל רפואה במשרד דאז ד”ר חזי לוי. הוא זכה במכרז לניהול המרכז הרפואי “ברזילי” וקרא לאיילת לדגל. היא באה איתו לתפקיד של אחראית פניות הציבור ודוברת בית החולים, “הרגשתי שאני רוצה לעבוד איתו, חזי הוא איש חכם שמוביל שינוי וראיתי הזדמנות גם להתפתח וגם לפתח את עצמי”, היא נזכרת, “רציתי לצאת מאזור הנוחות של 8 עד 4, לראות עולם וללמוד דברים. וזה היה שינוי משמעותי, לא הכרתי את העיר אשקלון, קצת מבאס להגיד את זה אבל ההורים שלי לא לקחו אותי לאשקלון, גם אחרי החתונה לא הגעתי לאשקלון. פתאום הגעתי לאשקלון והופתעתי. הים כל כך קרוב לבית החולים, בית חולים מאוד מיוחד שבנוי כמו כפר, וזה מה שמייחד את בית החולים. זאת עיר מדהימה, אני אפילו מנסה לשכנע את גידי בעלי להשקיע פה שיהיה לנו בית על הים. נעשה פה עוול, אנשים בארץ לא מכירים את אשקלון והם צריכים לבוא ולראות. עיר ממש יפה. אשקלון הפתיעה אותי לטובה”.
"אשקלון הפתיעה לטובה". קדר. צילום: מורן ניסים
אז כן, העיר הפתיעה לטובה, ניחוח הים עטף אותה, אבל כשהיא נכנסה פנימה אל תוך מבני בית החולים היא נרתעה, “ביום הראשון שנכנסתי אמרתי לאן באתי? נכנסתי למודיעין והכל היה ישן עוד לפני השיפוץ, נבהלתי ממסדרון הנהלה, מאיך שהכל נראה ישן ולא מאיר פנים. אבל מאז בית החולים שינה את פניו”, היא אומרת.
בטח אז יצא לך לדבר עם תושבים, את זוכרת איך הייתה התדמית של ברזילי? “מזעזעת. גם כל מי ששמע מהחברים והמשפחה, שאני באה לברזילי, אמרו לי ‘למה את הולכת לשם’ ולכולם הייתה דעה שלילית ולתושבים הייתה סטיגמה לא טובה על בית החולים”.
"זה הבית שלי". המרכז הרפואי ברזילי. צילום: אורי קריספין
יש מילה אחת שהייתה מוציאה אותה משלוותה, “כשהיו אומרים ‘סנדלריה’ הייתי מגיבה באישי לכל אחד שכתב, כי זה ממש הפריע לי. אבל אמרתי אנחנו נשנה את זה. יש לנו צוות מנצח ואנחנו לא פחות טובים מבתי חולים במרכז וניתן לתושבים להאמין בנו. הרבה התלוננו על השיח, אז עשינו המון סדנאות שירות. עשינו חזון לבית החולים והצבנו את היעדים של בית החולים, אחד מהם הוא ‘שיפור השירות ואיכות הטיפול הרפואי’ הצבנו את זה כיעד ועשינו את זה. אני רואה את זה אצל המטופלים ואצל העובדים. אני שמונה שנים באתי לפה כל בוקר, שעה ורבע נסיעה, אבל ברגע שאני נכנסת לבית החולים אני שואפת את האנרגיות מהאנשים, אני רואה אנשים מחייכים, את בית החולים מתפתח ואני מרגישה את המשפחתיות”.
“ככה חיים במדינת ישראל?”
קבלת הפנים של קדר באשקלון לא הייתה כל כך מלבבת, זמן קצר לאחר שהחלה לעבוד כאן התרחש מבצע עמוד ענן, “די מהר אחרי שהגעתי, שמעתי אזעקה והייתי בהלם. ככה הם חיים במדינת ישראל? אני עד היום לא התרגלתי”.
ולהזכירך, את עובדת במשרד לא ממוגן. “נכון. אין לאן לברוח”.
"לא דאגנו לעצמנו". קדר במשרד הלא ממוגן. צילום: מורן ניסים
מעניין אותי, בכל זאת בניתם מבנה ממוגן בעשרות מיליוני דולרים, למה לא דאגתם לבנות משרדי הנהלה ממוגנים? “לא דאגנו לעצמנו. כל הזמן לדאוג לתושבים. כל הזמן אמרו לחזי שיש אפשרות לבנות קומת הנהלה והוא אמר ‘אני לא רוצה, אני מעדיף להשקיע את זה במחלקות ובמטופלים’. כשיש אירוע מתמשך אז אנחנו נכנסים לחדר ישיבות בחדרי הניתוח החדשים והוא הופך להיות החמ”ל בחירום. אז במבצע האחרון היינו שם והיה הרבה יותר רגוע”.
“ברזילי זה הבית שלי”
אז לברזילי הם מגיעים, היא וחזי והם מחליטים שהם רוצים לשנות את התדמית שנוצרה לברזילי, אז מאיפה מתחילים? “התחלנו עם החזון וגייסנו את כל העובדים לחזון. לקחנו עובדים מכל הסקטורים וישבנו מה אנחנו רוצים, מה בית החולים רוצה להיות, עשינו יעדים אבל בשיתוף כל העובדים. יצרנו סלוגן של ‘אנשים לפני הכל’, אבל לא רק כסלוגן אלא כתוכנית עבודה והטמענו את זה שאנשים לפני הכל. הוצאנו עובדים ללימודים, יש פה המון בנייה, יש פה חדר מיון שהוא אולי הכי מפותח בארץ, כשאתה נכנס אליו אתה מרגיש בבית. עשינו המון סדנאות של שיפור השירות, לשיח עם המטופלים. הכל ביחד ובסקר האחרון של חדר המיון בבתי חולים הבינוניים אנחנו במקום ראשון”.
"יש לנו צוות מנצח". קדר עם בנות אגף הדוברות: נטלי מיכאלי (מימין) ורוקסן ליפט קוזקרו (משמאל)
לא חששת ליטול אתגר כזה? “אני אוהבת אתגרים ואני בדרך כלל לא נכשלת, יש לי מוטיבציה ואני לא מוותרת”, היא אומרת, “והיה לנו אתגר פה לכולם והצלחנו ואני אמרתי, חצי השנה הראשונה הייתה מאוד קשה. כל ערב עוד תהיתי אם עשיתי נכון. אבל כולם דחפו ועטפו אותי ואני שמחה כי מאוד כיף לי ואני שמחה בהישגים שלנו אני רואה את העובדים ורואה את השמחה שלהם בעיניים. אני מטיילת בבית החולים ועוברת בין המטופלים ומסתירה את התג כדי לראות את החוויה של המטופל. ואם פנו בפניות הציבור אני באמת מטפלת, לא רק כדי להגיד טיפלתי. אני רוצה שהמטופל ירגיש שיש אוזן קשבת, גם אם לא אצליח לתת את המענה שהוא רוצה. אכפת לי מאנשים, אכפת לי מהעיר ואכפת לי מהסטיגמה. גם עכשיו כשאני חוזרת לירושלים אני לא באמת עוזבת, אני לא נוטשת, ברזילי זה הבית שלי וכל הזמן אעקוב וכל הזמן אסתכל”.
השינוי התדמיתי והפיזי שעבר המרכז הרפואי בשנים הללו הוא כמעט בלתי נתפס. במשך שנים היה ברזילי בתחתית הסקרים של שביעות הרצון בקרב מטופליו ואילו בסקר האחרון הוא כבר ניצב בגאווה במקום השלישי בארץ. “זה ממש ריגש את כולנו, הרגשנו שעשינו את זה”, היא מספרת.
"הכי מפותח בארץ". הכניסה לחדר המיון החדש בברזילי
“כמו משפחה גדולה”
תוך כדי השיחה, נכנסים ויוצאים עובדי המרכז הרפואי ונפרדים מאיילת בברכות חמות ולבביות והיא מנגבת דמעות עם כל אחד אחת. “הם כולם כמו משפחה אחת גדולה שלי”, היא אומרת.
שמונה שנים היית בתפקיד של אחראית על פניות ציבור, היו סיפורים שנגעו לליבך? “כן. הייתה אישה בהיריון שלא הייתה לה אזרחות, לא הסתדרו המסמכים שלה והיא עדיין לא קיבלה אזרחות. היא הייתה בחודש שמיני וצריכה ללדת ויש לה ילד קטן בבית. היא ישבה פה כשהיא חסרת אונים ופשוט בכתה כי היא לא יכלה לשלם על זה, אבל גם לא היה לה לאן ללכת. אני הרגשתי שאני רק רוצה לחבק אותה ולהגיד לה שיהיה בסדר, כי ידעתי שחזי יסדר את זה כי חזי רגיש יותר ממני. כשהם השתחררו הם באו להגיד לנו תודה והרגשתי סיפוק ושמחה שהנה עזרנו. חשוב לזכור שכשאדם פונה אליי הוא בדרך כלל חסר ישע, תמיד זה קשה ועצוב. כמו היולדות שהתינוק עם צהבת ובוכות שהן לא רוצות לעזוב בלעדיו ואני נלחמת שיאשרו להן להישאר. אני ממש מבינה אותן”.
רופא המשפחה החשוד בביצוע מעשים מגונים במטופלת הובא היום להארכת מעצרו בבית המשפט. המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו בארבעה ימים, אך השופט האריך את מעצרו עד למוצאי השבת, תוך שהוא אוסר לפרסם את שמו של הרופא ואת עיר מגוריו.
בבית המשפט גולל נציג המשטרה, השוטר אלכס שניטמן את טענותיה של המתלוננת וסיפר כי אתמול אחר הצהריים הגיעה המתלוננת, בת 21 וסיפרה כי פנתה אל הרופא בשל בעיות גב שיש לה והוא שלח אותה לטיפול בבית החולים ולאחר מכן, כשהיא חזרה אליו האו הציע לה טיפול אלטרנטיבי במרפאתו הפרטית. לשאלתה הוא השיב כי הטיפול הוא ללא תשלום. "לאחר הגעתה החשוד החל הטיפול ובמהלכו ביקש מהמתלוננת לשכב על גבה", סיפר שניטמן ואמר כי בשלב הזה החל הרופא לגעת בה באזורים אינטימיים והיא ביקשה ממנו להפסיק ואמרה לו כי היא נשואה. לטענתה, הרופא אמר זה בסדר והמשיך לגעת בה באזורים אינטימיים.
רופא וחולה. אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב / INGIMAGE
"לאחר ששוב ביקשה להפסיק אמר סליחה, היא התלבשה ועזבה את המקום. הוא הציע להסיע אותה הביתה והיא סירבה. הוא חזר והציע להסיע אותה לביתה והיא סירבה. מדובר ברופא משפחה, עובד ציבור, נותן טיפול להמון אנשים ואנחנו מבקשים להאריך את מעצרו", אמר שניטמן.
לשאלת סנגורו של הרופא, עו"ד אבנר שמש, השיב נציג המשטרה כי הרופא מסר גרסה, וטען בפני החוקרים כי טיפל בה ונגע בה בצורה מקצועית והכחיש נגיעות באיברים אינטימיים.
הסנגור טען עוד כי כבר אתמול ביקש כי יתבצע עימות בין המתלוננת לבין הרופא, אך נציג המשטרה הסביר כי החוקר ניסה להזמין את המתלוננת, אך בשל שעות הלילה היא לא אותרה.
במשטרת ישראל התקבלה אתמול תלונה מצעירה בשנות העשרים לחייה, אשר מסרה כי במהלך הביקור והטיפול במרפאתו של רופא משפחה באחת מערי הדרום בארץ, הוא ביצע בה מעשים מגונים והטריד אותה מינית.
שוטרי משטרת ישראל עצרו אתמול את החשוד והוא הועבר לחקירה בתחנת המשטרה. מדובר בתושב עיר בדרום הארץ, בשנות ה-60 לחייו. לא ניתן לפרסם כעת את שם העיר בה מתגורר הרופא.
שבוע מאז נחשפה הכוונה להפוך שטח ציבורי בלב שכונת אפרידר לפרויקט דירות להשכרה אנו מדווחים כאן על תכנית נוספת שמקדמת העירייה ושעשויה שוב לקומם לא מתושבי העיר. נראה כי בעירייה החליטו לערוך מכירת חיסול לכל פיסת קרקע פנויה באשקלון.
בוועדה המחוזית לתכנון ובניה אושרה בקשה שהגישה העירייה להפוך את חניון “יד לבנים”, הרחבה שמשמשת היום מגרש חניה, שמידי שנה נערכים בה טקסי יום הזיכרון – משטח ציבורי פתוח (שצ”פ) לשטח שבו ייבנו שני בניינים בני שמונה קומות מעל לקומת מסחר. מי שהגיש את הבקשה אינו יזם פרטי שרכש את הקרקע אלא העירייה בכבודה ובעצמה, זו שאמורה לדאוג לאינטרס של התושבים ולרווחתם היא זו שמקדמת את הקמת את הפרויקט הנקרא “בית הגמלאי והסטודנט”.
מדובר בפרויקט שמתחלק לשני אגפים: בית הגמלאי בצד הצפוני הצמוד לרחוב הגבורה ובית הסטודנט בצד המערבי הצמוד לרחוב הנשיא. בעצם בניין אחד שישרת הגמלאים של העיר ובניין אחד המיועד למעונות סטודנטים. מדובר בכמעט 7,000 מ”ר. לכל אגף שמונה קומות מעל לקומת מסחר, שבה יפתחו חנויות או משרדים בחזית הבניין ומתחתיהם, כך אפשר להבין מהתכניות שהוגשו לוועדה המחוזית, יהיו שלוש קומות חנייה תת קרקעית.
שרה זכריה ותומר גלאם
מדובר בתכנית שמקדמת העירייה כבר כמה שנים. סנונית ראשונה לכך שיש כוונה להקים באשקלון בית גמלאי הייתה בחודש מרץ 2018, אז נשלחה לעיתונות הודעה מטעמה של חבר מועצת העיר והממונה על הגמלאים שרה זכריה. בהודעה נכתב כי “במבנה עצמו ירוכזו כל פעילויות הגמלאים שכיום מתקיימות במקומות רבים ושונים בשל היעד מקום אחד מסודר שיאגד אותן תחת קורת גג אחת. את הבניין וחלוקת החדרים בו תכננה שרה זכריה בקפידה וזאת מתוך ניסיונה והבנתה את צרכי הגמלאים”.
גם האדריכל נועם רימון שתכנן את המבנה צוטט בהודעה אומר כי “המבנה תוכנן על פי פרוגרמה שניתנה על ידי שרה זכריה בתיאום עם עיריית אשקלון”. חברת המועצה שרה זכריה הגדירה זאת “רגע היסטורי לגמלאים בכלל ולעיר אשקלון כולה”. וראש העירייה (אז בפועל) תומר גלאם בירך ואמר “הגיע הזמן שגם לגמלאים באשקלון יהיה מרכז מסודר ומתקדם שיספק את כל צרכיהם, החל מקיום פעילויות, חוגים והרצאות ועד חדרי טיפולים, כושר, ספא ועוד” והודה לזכריה.
שלט לבן וקטן
לאחר אישור התוכנית בוועדה המחוזית הוצב שלט קטן שמזמין את התושבים שרואים עצמם נפגעים מהתכנית להגיש את התנגדותם לוועדה המחוזית. מדובר בשלט לבן ובכתב קטן, בו נכתב על כך בשפה די משפטית שלא נהירה לציבור. השלט עצמו נתלה על עמוד בקרבת מקום.
"רוב האנשים לא יודעים מה זה". השלט הקטן שמודיע על התוכנית
אלא שהציבור לא ממש שם לב לשלט ורק כאלה העוסקים בתחום התכנון והבניה יכולים להבין שמאחורי השלט התמים מסתתר שינוי משמעותי באחד מהמקומות הפתוחים האחרונים שנותרו במרכז הנפתי שגוזל מהתושבים שטח ציבורי פתוח שיועד למענם. אמנם התכנית מותירה את אנדרטת יד לבנים על מקומה, אך מצמצם את הרחבה הסמוכה לה עד כדי כך שלא יהיה ניתן לקיים ליד האנדרטה את טקסי יום הזיכרון המסורתיים.
מי שכן ראה את השלט הלבן ברחבת יד לבנים הוא איתמר שיאון, תושב אשקלון שהוא במקרה מודד במקצועו והוא זיהה את השלט וקרא אותו. “רוב האנשים לא יודעים מה זה. זה המקצוע שלי וזה סיקרן אותי. לי יש את הידע המקצועי מה לעשות עם השלט הזה, אבל אני חושב שרוב תושבי העיר לא ראו”, אומר שיאון. הוא לקח יוזמה והגיש התנגדות לוועדה המחוזית לתכנון ובניה.
“לכבד את הנופלים בימי הזיכרון”
בשבוע שעבר התקיימה ישיבה בוועדת המשנה להתנגדויות בוועדה לתכנון ובניה שדנה בהתנגדות ששלח לה שיאון. “התכנית מייעדת שינוי יעוד משצ”פ למבני מגורים בלב ליבה של אשקלון. כתושב אשקלון, אעיד כי אזור מפגש הרחובות: ההסתדרות, הנשיא, ושד’ בן גוריון הינו מפגש עמוס וצפוף ברוב שעות היום. לא מדובר בציר שגרתי. ציר בן גוריון ממזרח למערב הינו ציר הגישה העיקרי לכיוון בית החולים ברזילי. המגרש המדובר נמצא כמה עשרות מטרים מצומת הרחובות ושינוי היעוד ישפיע על צפיפות הציר וההתנהלות במפגש הרחובות” כתב שיאון בטיעון הראשון במכתב ההתנגדות ששלח.
איתמר שיאון במקום בו מתוכננים הבניינים לקום
בהמשך הוא מוסיף “המגרש המדובר הינו אחד השצ”פים היחידים של תושבי אשקלון. מדובר ברחבה גדולה במרכזה של העיר, קרוב למבנה העירייה, לתחנה המרכזית ולבית המשפט. מקום ייחודי היכול לשמש להפגנות, להבעת מחאות ולהתכנסויות שונות. כנער אשקלוני זה המקום אליו הגענו באופן ספונטני לאחר רצח רבין שם נפגשנו כל תושבי העיר, זו הרחבה אליה הגענו לכבד את הנופלים בימי הזיכרון ולחגוג את יום העצמאות”.
שיאון הוזמן להשתתף בישיבה של הוועדה המחוזית שנערכה באמצעות ZOOM והציג את טיעוניו נגד התכנית: “העובדה שאני פה מתנגד יחיד, זה אומר הרבה, כי התכנית הזאת זה בטבור. מי שמכיר את אשקלון זה בטבור, זה לב ליבה של אשקלון, וזה השצ”פ היחידי במרכז העיר”, אמר שיאון לחברי הוועדה. הוא גם הזכיר את עומס התנועה הקיים בכבישים הסמוכים למקום הפרויקט ואת הנחיצות הרבה לשחרר את הפקקים כדי לאפשר לאמבולנסים נסיעה יותר מהירה לחדר המיון בבית החולים ברזילי הסמוך.
כבר לא יתקיים ברחבת יד לבנים. טקס יום הזיכרון. צילום: אלדד עובדיה
שיאון גם תהה על כך ששינוי כל כך מהותי של לב העיר מפורסם בשילוט סטנדרטי ולא בדרך של שיתוף הציבור ושיח עמו, “אני בטוח שאם עוד אנשים היו יודעים על זה חוץ ממני… שאני במקרה ראיתי את זה, המון – המון אשקלונים הולכים להתנגד לדבר הזה, הם פשוט לא יודעים. אף אחד לא שמע על הדבר הזה. אני דיברתי עם אנשים שעובדים בעירייה והם לא שמעו על זה”, הוא אמר.
מנגד הסביר האדריכל נועם רימון שהכין את התכנית: “אנחנו בעצם מדברים לא על בית אבות אלא על בית הגמלאי. זה אנשים בגיל השלישי, מבוגרים, הקהילה הזאת גדלה באשקלון ויש לה פעילות ענפה. יש לה חברי מועצה שדואגים לפעילות וזה בא בעצם דרישה שלהם, הם רוצים איזשהו בית שיהיה להם למגוון פעילויות. הדרישה לבניין השתלבה עם עוד צורך של העיר לבית הסטודנט, מגורים למעונות סטודנטים”.
השטח המיועד לבניית שני הבניינים בסמוך לרחבת יד לבנים. צילום: אלירם משה
גם מהנדסת העירייה, ויקטוריה ברנגל הצדיקה את התכנית: “כל התכנית הזאת עושה הרבה סדר במרכז הנפתי, כי המרכז הנפתי בעצם לא היה כל כך מתוכנן, ובנוי בצורה ספורדית ופה הוא עושה סדר. הוא באמת מסדיר כיכר, מסדיר חניה לבניינים סמוכים שהם בכלל נמצאים ללא חניה עם כל מיני תשלומים של כופר שעכשיו תהיה אפשרות להסדיר את החניה הנוספת”.
ויקטוריה ברנגל. מהנדסת העיר
בית אבות או מועדון קשישים?
במהלך הדיון העירה ד”ר רחל קטושבסקי – סגנית מתכנן המחוז, המשמשת גם כמ”מ יו”ר הוועדה מדוע בשימושי המבנה כתוב בית אבות – דיור מוגן ואילו בפועל הם מבקשים להקים שם בית גמלאי – סוג של מועדון לפעילות גמלאים. “אני רוצה לשמוע מויקי (ויקטוריה ברנגל, מהנדסת העיר) מה השימושים שאתם רוצים, כי אני הבנתי, מתוך מה שכתוב, משהו אחר ממה שבפועל אתם מבקשים”.
ברנגל השיבה: “בסופו של דבר אנחנו קידמנו פה בית גמלאי” והוסיפה: “אני לא זוכרת בכלל שאנחנו היינו מדברים על דיור מוגן או בית אבות”.
אבל עו”ד ניר שטרן, היועץ המשפטי של הוועדה העיר על כך ואמר: “ויקטוריה מדברת עליה כתוכנית למועדון לקשישים אבל בפועל מה שיש פה בהוראות של התוכנית זה אפשרות לעשות פה בית – אבות. הנושא של המועדון לקשישים הוא שולי לחלוטין פה בכל הסיפור הזה”.
האדריכל נועם רימון הדגיש: “המטרה של התוכנית מלכתחילה, מהתחלה ועד הסוף, הייתה לעשות מה שנקרא בית – הגמלאי”
לאחר דיון ארוך ולאחר שמיעת הצדדים דחתה הוועדה את התנגדותו של שיאון ואישרה את התכנית.
הנאום של הפרופסור גמזו ביום שלישי בערב, פתר עבורי שאלה שהעסיקה אותי מאז קיבל את המינוי: האם הוא מקבל סמכויות והופך למפקד הקורונה או שהוא מגיע בסך בתור פלסטר שאמור לכסות את ערוות הממשלה, שעד עתה מתקשה להביא פתרונות אחידים וברורים לציבור המבולבל ממילא.
פיני ביטון. צילום: פבל
ובכן, שמחתי לשמוע את הפרופסור גמזו אומר בשפתו שלו: אני בעל הבית אני המפקד של המבצע הזה. העובדה שהוא מאמץ חלק מתכניתו של נפתלי בנט אין בה כדי לגרוע מהראיה המפוכחת שלו את המשבר והדרכים לטיפול בו. הרעיון המרכזי להעביר נתח גדול מעוגת העשייה לצבא / פיקוד העורף מוכיחה שהוא באמת בעל הבית (מקווה שביבי ימשיך לתת לו את המנדט לפעול עצמאית וללא מחסומים פוליטיים) שכן, הוא מאמץ עמדה מנוגדת לעמדת משרד הבריאות. הכוונה שלו לאגד את כל הכוחות הרלוונטיים לטובת המטרה המרכזית ובכלל זה, העברת נתח עשייה גדול לגוף עם המערך הלוגיסטי הגדול במדינה – צה”ל – מוכיחים שהאיש בא לעבוד.
אהבתי גם את הרעיון של העברת סמכויות לרשויות המקומיות במכלול סוגיות שהרשות היא הגוף הכי מתאים לפעול ולטפל. אחרי חודשים של דיבור במספר שפות, דומה כי הממשלה מתחילה לדבר בשפה אחת, גמזואית. נקווה שזה יחזיק מעמד. אחרי הכל, נראה שזה כל מה שהציבור המוטרד זקוק לו, שידברו אתו ברור, לא? אני מניח שעכשיו העיריה תצטרך לקבל החלטות בתחומים הנוגעים לנו התושבים. אני מאמין שההחלטות תהיינה שקולות, מדודות ובעיקר תואמות את האופי הייחודי של אשקלון כעיר חוף עם מרחבים פתוחים גדולים מאוד. המסר הגדול של התכנית: כולם שותפים למאמץ – גם קודם היה מסר כזה אבל הוא נבלע בתוך ים המסרים הנוספים של “עסקנים פוליטיים”. עכשיו הכדור יהיה גם קצת אצלנו הציבור. את זה אני אוהב. אני רק מתפלל לזה שכולם מבינים את גודל האחריות והחובה לשתף פעולה ולפעול אך ורק על פי ההנחיות. איך אמר ביבי: הכותרת של התכנית היא המילה ‘ביחד’. וה’ביחד’ נדרש כעת יותר מתמיד. ימים יגידו.
חתונה על חוף קורונה
ואם בהעברת סמכויות לרשויות כחלק מההתמודדות עם הקורונה, הנה בא תומר גלאם ולא רק שלא מחכה להעברת סמכויות אלא לוקח יוזמה ומחזק בכך, הלכה למעשה, את נחיצות העברת חלק מהסמכויות לרשות. המיזם המעולה נקרא “חופה מול הים”. המיקום: על המים ממש מול נוף מדהים הוקמה חופה יפיפייה שמיועדת לזוגות שקבעו תאריך חתונה ובשל המגבלות לא יוכלו לקיים זאת באולם. באה העיריה ומצאה פתרון מקסים: חופה במרחב הפתוח במקום הכי יפה בעיר. כל מה שנדרש זה להירשם ולהגיע. איזה יופי. האמת היא שזה פתאום נראה כזה פשוט, מתבקש. אבל אצלי זה רק מחדד את הנחיצות בהעברת סמכויות למי שמנהל את המרחב הציבורי שלו ויודע היטב מה הוא יכול להציע לתושביו. וכשאני חושב על זה יותר לעומק…
חופה. צילום: סיון מטודי
זוכרים שקראתי לא מזמן לעירייה לנסות לקחת בחזרה את האחריות לניהול הפארק הלאומי מידי רשות הטבע והגנים? עכשיו רק תדמיינו לעצמכם כמה חופות ניתן היה לקיים במרחבי הגן המשתרע על דונמים כל כך גדולים ומוריקים (חוץ ממה שייבשה רשות הטבע לצערנו) הנשפכים לים כחול. גן עדן של ממש. כך או אחרת, שאפו לתומר ולעושים במלאכה, רעיון כביר ויפה וכל כך נחוץ.
האמפי האבוד
והמשך לנושא הקודם, תראו איך כמעט הכל קשור בהכל. כשבימים טרופים אלה מחפשים פתרונות להחזרת התרבות והבידור לחיינו. נחיצותם של מרחבים פתוחים המתאימים למופעים מול קהל גדול היא כמעט קריטית. למה זה? כי מישהו התחיל לחשוב “מחוץ לקופסה”. החשיבה “מחוץ לקופסה” מולידה רעיונות יצירתיים יותר ליציאה מהמשבר, בלי לסכן חלילה את הציבור. הפעילות במרחב הפתוח פחות מסוכנת, זה כבר הוכח ולכן נראה לי הכי טבעי בעולם, שבכל עיר שבה יש מקומות המתאימים לאירועים תחת כיפת השמים הם גם יהיו נגישים ומוכנים להפעלה, נכון?
הגן הלאומי אשקלון
אז זהו שזה נכון לכל מקום נורמלי, חוץ מאשר אצלנו כאן בפארק הלאומי (שוב רשות הטבע…מה יהיה?) האמפי הנהדר שנבנה שם לפני שנים רבות ושידע עדנה גדולה בעבר הפך מזמן לעיי חורבות שמם עזוב ונטוש. הצמחייה העשירה מסביב מרבדי הדשא בטראסות העליונות הכל יבש! אתם יודעים מה? הייתי סולח לרשות הטבע אם היו מראים / מציגים הוכחות של חוסר נחיצות/ כדאיות כלכלית להפעלת המקום… אין כזאת אבל נניח, רק נניח.
לפני שעה קלה התקבל דיווח במוקד 102 על עשן בשטח פתוח באזור התעשייה הצפוני באשקלון. לאחר שצוות לוחמי האש הגיע למקום הוא זיהה כי מדובר בשרפה בתוך מפעל הבטון "רדימיקס" באשקלון ומיד הוזנקו צוותים נוספים.
"אנחנו פועלים בשריפת מפעל בדקות אלו בשתי גזרות. לוחמי האש חותרים למגע עם האש בזמן שצוותים נוספים פורצים את השער", מסר רשף חן בלפר, מפקד המשמרת.
בתוך המפעל התברר כי מדובר בשני קראוונים שהיו בשטח המפעל ועלו באש, לוחמי האש ממשיכים בכיבוי וקירור במקביל לסריקות אחר לכודים. לא ידוע על נפגעים.
פרשת ואתחנן מגיעה אלינו אחרי ט’ באב וההפטרה הנה הפטרת “נחמו” – “נחמו נחמו עמי יאמר אלוהיכם” (ישעיה מ’). אחרי הפרשה הראשונה בחומש (ובנאום) שעסקה בסיפורו של הדור ההוא, פרשת ואתחנן מתמקדת בדורות הבאים.
משה רבנו פונה לאל ומתחנן להיכנס לארץ ישראל. הוא לא מתחנן רק באוזני האל שדוחה בקשתו הוא מתחנן גם באוזננו. כמה מיוחד משה – הוא לא יחיה את התקופה החדשה, אולם הוא מאמין שיש בידו כלים כיצד להדריך את העם לחיות אותה. "וְאֹתִי צִוָּה ה' בָּעֵת הַהִוא לְלַמֵּד אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים לַעֲשֹׂתְכֶם אֹתָם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ”. משה מציב מצפן מוסרי וחינוכי לדורות הבאים. בדיוק כמו במילות השיר “העבר מאחוריה היא צופה אל הבאות” למשה חשוב שהברית שנכרתה לפני 40 שנה תקפה גם לגביהם וגם לגבי הדורות הבאים.
בחינוך אנו אומרים שכל ילד הוא אחד, יחיד ומיוחד ובפרשה זו אנו רואים עד כמה זה נכון: דברי משה והאל נאמרים במכוון בלשון יחיד, כי הקב"ה פונה אל כל יחיד, ולא רק אל הכלל. אף אדם לא יוכל לחטוא במחשבה שזכויותיהם של אחרים תכפרנה עליו. מדהימים דבריו של הרב סולובייצ'יק בשאלה זו שטען כי "היהדות ראתה בכל אחד יחיד ביחידותו, וראתה בו חלק מציבור, איבר מגופה של כנסת ישראל… אבל, לעולם אין היחיד מתבטל כנגד הציבור, ואין הציבור מתקפח בגין היחיד, או היחידים. לכל אחד מקום משלו".
אייל חסאן. צילום: פבל
אני אוהב פירוש זה, שרלוונטי כל העת – בכיתה, בעבודה, בפלוגה – כל אחד הוא יחיד ולכל אחד מקום משלו. חשוב שלא נשכח זאת.
הפרשה מביאה שוב את עשרת הדברות בהבדלים דקים וחשובים מגרסת הר סיני בחומש שמות. בימים אלו כאשר כולנו דנים ברעיון השוויון ובדרך לחברת מופת פרשת השבוע מבהירה לנו כי זהו הכיוון הנכון – בדיבר השבת בחומש שמות מובא נימוק דתי הנעוץ בבריאת העולם "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ…" המבט וההדגשה אחורה לעבר, ואילו כאן הנימוק עתידי והוא הומניטארי-סוציאלי "לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ"… מגמת ספר דברים ברורה: שאיפה לגבש חברה מתוקנת בעתיד.
שינוי חשוב אחר אנו מוצאים בדיבר העשירי: בספר שמות נכתב "לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ; לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ” והנה בפרשת השבוע שלנו מחולק הדיבר לשניים באופן הבא: “ולא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְלא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ שָֹדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ” – כאן, בספר דברים, בפרשת ואתחנן האישה מוצאת מהרכוש אשר בתוך הבית ויש לה מעמד עצמאי ורם מהרכוש החומרי. בשל כך הוא מייחד גם פועל נפרד ביחס לאישה “לא תחמוד” ופועל אחר כלפי השאר “לא תתאווה”. לפנינו מגמה ברורה של חיזוק מעמד האישה וחתירה לקראת שוויון המינים, וכמה יפה שהתורה שלנו מלמדת אותנו שהשוויון הנו ערך עליון.
פרשת השבוע שלנו נאמרת על סף הכניסה לארץ כנען והדרישה לאהוב את האל ואת החיים באמצעות כללים חברתיים חשובה מאוד – השפע בפתח, הערים והבתים מלאים כל טוב, הבורות חצובים והשדות נטועים, והעולם שופע אבל דווקא כאן הסכנה – ולכן צריך להישמר ולהיזהר ובעיקר לעשות טוב.
הדרישה "וְעָשִֹיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב" ששכרה "למַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ” נדירה ומיוחדת – פשטות הציווי לעשות טוב הנה להיות בני אדם. (גם במקום שאין בני אדם) המטרה הראשונית קודם כל לעשות טוב. שבוע אחרי ט’ באב חובה לזכור שהחכמים ובראשם רבי יוחנן (בבלי, בבא מציעא ל, ב), קבעו כי “לא חרבה ירושלים אלא על… שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עבדו (=לא עשו) לפנים משורת הדין” (=עשיית הטוב היתה משנית עבורם). שימו לב איזה אסון לאומי היה נמנע אילו היו שמים את הטוב לפני הדין.
ולפי רבי משה חיים לוצאטו בספרו "מסילת ישרים" עשיית הטוב והיושר היא עיקרון יסוד אנושי, מוסרי, חברתי ומשפטי וחלק מן הצופן הגנטי שביקש המקרא להטמיע בעם היהודי", המתחבר לדרישת ספר תהילים "סור מרע ועשה טוב". עשיית הטוב היא העיקר בתורה בחיים ובכלל – כמה פשוט, ככה יפה.
