שבוע מאז נחשפה הכוונה להפוך שטח ציבורי בלב שכונת אפרידר לפרויקט דירות להשכרה אנו מדווחים כאן על תכנית נוספת שמקדמת העירייה ושעשויה שוב לקומם לא מתושבי העיר. נראה כי בעירייה החליטו לערוך מכירת חיסול לכל פיסת קרקע פנויה באשקלון.
בוועדה המחוזית לתכנון ובניה אושרה בקשה שהגישה העירייה להפוך את חניון “יד לבנים”, הרחבה שמשמשת היום מגרש חניה, שמידי שנה נערכים בה טקסי יום הזיכרון – משטח ציבורי פתוח (שצ”פ) לשטח שבו ייבנו שני בניינים בני שמונה קומות מעל לקומת מסחר. מי שהגיש את הבקשה אינו יזם פרטי שרכש את הקרקע אלא העירייה בכבודה ובעצמה, זו שאמורה לדאוג לאינטרס של התושבים ולרווחתם היא זו שמקדמת את הקמת את הפרויקט הנקרא “בית הגמלאי והסטודנט”.
מדובר בפרויקט שמתחלק לשני אגפים: בית הגמלאי בצד הצפוני הצמוד לרחוב הגבורה ובית הסטודנט בצד המערבי הצמוד לרחוב הנשיא. בעצם בניין אחד שישרת הגמלאים של העיר ובניין אחד המיועד למעונות סטודנטים. מדובר בכמעט 7,000 מ”ר. לכל אגף שמונה קומות מעל לקומת מסחר, שבה יפתחו חנויות או משרדים בחזית הבניין ומתחתיהם, כך אפשר להבין מהתכניות שהוגשו לוועדה המחוזית, יהיו שלוש קומות חנייה תת קרקעית.
שרה זכריה ותומר גלאם
מדובר בתכנית שמקדמת העירייה כבר כמה שנים. סנונית ראשונה לכך שיש כוונה להקים באשקלון בית גמלאי הייתה בחודש מרץ 2018, אז נשלחה לעיתונות הודעה מטעמה של חבר מועצת העיר והממונה על הגמלאים שרה זכריה. בהודעה נכתב כי “במבנה עצמו ירוכזו כל פעילויות הגמלאים שכיום מתקיימות במקומות רבים ושונים בשל היעד מקום אחד מסודר שיאגד אותן תחת קורת גג אחת. את הבניין וחלוקת החדרים בו תכננה שרה זכריה בקפידה וזאת מתוך ניסיונה והבנתה את צרכי הגמלאים”.
גם האדריכל נועם רימון שתכנן את המבנה צוטט בהודעה אומר כי “המבנה תוכנן על פי פרוגרמה שניתנה על ידי שרה זכריה בתיאום עם עיריית אשקלון”. חברת המועצה שרה זכריה הגדירה זאת “רגע היסטורי לגמלאים בכלל ולעיר אשקלון כולה”. וראש העירייה (אז בפועל) תומר גלאם בירך ואמר “הגיע הזמן שגם לגמלאים באשקלון יהיה מרכז מסודר ומתקדם שיספק את כל צרכיהם, החל מקיום פעילויות, חוגים והרצאות ועד חדרי טיפולים, כושר, ספא ועוד” והודה לזכריה.
שלט לבן וקטן
לאחר אישור התוכנית בוועדה המחוזית הוצב שלט קטן שמזמין את התושבים שרואים עצמם נפגעים מהתכנית להגיש את התנגדותם לוועדה המחוזית. מדובר בשלט לבן ובכתב קטן, בו נכתב על כך בשפה די משפטית שלא נהירה לציבור. השלט עצמו נתלה על עמוד בקרבת מקום.
"רוב האנשים לא יודעים מה זה". השלט הקטן שמודיע על התוכנית
אלא שהציבור לא ממש שם לב לשלט ורק כאלה העוסקים בתחום התכנון והבניה יכולים להבין שמאחורי השלט התמים מסתתר שינוי משמעותי באחד מהמקומות הפתוחים האחרונים שנותרו במרכז הנפתי שגוזל מהתושבים שטח ציבורי פתוח שיועד למענם. אמנם התכנית מותירה את אנדרטת יד לבנים על מקומה, אך מצמצם את הרחבה הסמוכה לה עד כדי כך שלא יהיה ניתן לקיים ליד האנדרטה את טקסי יום הזיכרון המסורתיים.
מי שכן ראה את השלט הלבן ברחבת יד לבנים הוא איתמר שיאון, תושב אשקלון שהוא במקרה מודד במקצועו והוא זיהה את השלט וקרא אותו. “רוב האנשים לא יודעים מה זה. זה המקצוע שלי וזה סיקרן אותי. לי יש את הידע המקצועי מה לעשות עם השלט הזה, אבל אני חושב שרוב תושבי העיר לא ראו”, אומר שיאון. הוא לקח יוזמה והגיש התנגדות לוועדה המחוזית לתכנון ובניה.
“לכבד את הנופלים בימי הזיכרון”
בשבוע שעבר התקיימה ישיבה בוועדת המשנה להתנגדויות בוועדה לתכנון ובניה שדנה בהתנגדות ששלח לה שיאון. “התכנית מייעדת שינוי יעוד משצ”פ למבני מגורים בלב ליבה של אשקלון. כתושב אשקלון, אעיד כי אזור מפגש הרחובות: ההסתדרות, הנשיא, ושד’ בן גוריון הינו מפגש עמוס וצפוף ברוב שעות היום. לא מדובר בציר שגרתי. ציר בן גוריון ממזרח למערב הינו ציר הגישה העיקרי לכיוון בית החולים ברזילי. המגרש המדובר נמצא כמה עשרות מטרים מצומת הרחובות ושינוי היעוד ישפיע על צפיפות הציר וההתנהלות במפגש הרחובות” כתב שיאון בטיעון הראשון במכתב ההתנגדות ששלח.
איתמר שיאון במקום בו מתוכננים הבניינים לקום
בהמשך הוא מוסיף “המגרש המדובר הינו אחד השצ”פים היחידים של תושבי אשקלון. מדובר ברחבה גדולה במרכזה של העיר, קרוב למבנה העירייה, לתחנה המרכזית ולבית המשפט. מקום ייחודי היכול לשמש להפגנות, להבעת מחאות ולהתכנסויות שונות. כנער אשקלוני זה המקום אליו הגענו באופן ספונטני לאחר רצח רבין שם נפגשנו כל תושבי העיר, זו הרחבה אליה הגענו לכבד את הנופלים בימי הזיכרון ולחגוג את יום העצמאות”.
שיאון הוזמן להשתתף בישיבה של הוועדה המחוזית שנערכה באמצעות ZOOM והציג את טיעוניו נגד התכנית: “העובדה שאני פה מתנגד יחיד, זה אומר הרבה, כי התכנית הזאת זה בטבור. מי שמכיר את אשקלון זה בטבור, זה לב ליבה של אשקלון, וזה השצ”פ היחידי במרכז העיר”, אמר שיאון לחברי הוועדה. הוא גם הזכיר את עומס התנועה הקיים בכבישים הסמוכים למקום הפרויקט ואת הנחיצות הרבה לשחרר את הפקקים כדי לאפשר לאמבולנסים נסיעה יותר מהירה לחדר המיון בבית החולים ברזילי הסמוך.
כבר לא יתקיים ברחבת יד לבנים. טקס יום הזיכרון. צילום: אלדד עובדיה
שיאון גם תהה על כך ששינוי כל כך מהותי של לב העיר מפורסם בשילוט סטנדרטי ולא בדרך של שיתוף הציבור ושיח עמו, “אני בטוח שאם עוד אנשים היו יודעים על זה חוץ ממני… שאני במקרה ראיתי את זה, המון – המון אשקלונים הולכים להתנגד לדבר הזה, הם פשוט לא יודעים. אף אחד לא שמע על הדבר הזה. אני דיברתי עם אנשים שעובדים בעירייה והם לא שמעו על זה”, הוא אמר.
מנגד הסביר האדריכל נועם רימון שהכין את התכנית: “אנחנו בעצם מדברים לא על בית אבות אלא על בית הגמלאי. זה אנשים בגיל השלישי, מבוגרים, הקהילה הזאת גדלה באשקלון ויש לה פעילות ענפה. יש לה חברי מועצה שדואגים לפעילות וזה בא בעצם דרישה שלהם, הם רוצים איזשהו בית שיהיה להם למגוון פעילויות. הדרישה לבניין השתלבה עם עוד צורך של העיר לבית הסטודנט, מגורים למעונות סטודנטים”.
השטח המיועד לבניית שני הבניינים בסמוך לרחבת יד לבנים. צילום: אלירם משה
גם מהנדסת העירייה, ויקטוריה ברנגל הצדיקה את התכנית: “כל התכנית הזאת עושה הרבה סדר במרכז הנפתי, כי המרכז הנפתי בעצם לא היה כל כך מתוכנן, ובנוי בצורה ספורדית ופה הוא עושה סדר. הוא באמת מסדיר כיכר, מסדיר חניה לבניינים סמוכים שהם בכלל נמצאים ללא חניה עם כל מיני תשלומים של כופר שעכשיו תהיה אפשרות להסדיר את החניה הנוספת”.
ויקטוריה ברנגל. מהנדסת העיר
בית אבות או מועדון קשישים?
במהלך הדיון העירה ד”ר רחל קטושבסקי – סגנית מתכנן המחוז, המשמשת גם כמ”מ יו”ר הוועדה מדוע בשימושי המבנה כתוב בית אבות – דיור מוגן ואילו בפועל הם מבקשים להקים שם בית גמלאי – סוג של מועדון לפעילות גמלאים. “אני רוצה לשמוע מויקי (ויקטוריה ברנגל, מהנדסת העיר) מה השימושים שאתם רוצים, כי אני הבנתי, מתוך מה שכתוב, משהו אחר ממה שבפועל אתם מבקשים”.
ברנגל השיבה: “בסופו של דבר אנחנו קידמנו פה בית גמלאי” והוסיפה: “אני לא זוכרת בכלל שאנחנו היינו מדברים על דיור מוגן או בית אבות”.
אבל עו”ד ניר שטרן, היועץ המשפטי של הוועדה העיר על כך ואמר: “ויקטוריה מדברת עליה כתוכנית למועדון לקשישים אבל בפועל מה שיש פה בהוראות של התוכנית זה אפשרות לעשות פה בית – אבות. הנושא של המועדון לקשישים הוא שולי לחלוטין פה בכל הסיפור הזה”.
האדריכל נועם רימון הדגיש: “המטרה של התוכנית מלכתחילה, מהתחלה ועד הסוף, הייתה לעשות מה שנקרא בית – הגמלאי”
לאחר דיון ארוך ולאחר שמיעת הצדדים דחתה הוועדה את התנגדותו של שיאון ואישרה את התכנית.
“כמה קומות צריך מועדון לגמלאים?”
ברור לכל שמדובר בפרויקט אותו העירייה מממנת מתקציבה. בנין 9 קומות, שמכפיל את עצמו לשני אגפים נפרדים, יחד עם חניון תת קרקעי בעומק 3 קומות עשוי לעלות למשלם המיסים הון תועפות שיבואו כמובן על חשבון צרכים אחרים של תושבי העיר. חוץ מעלות ההקמה יהיו גם עלויות נכבדות של תחזוקת הבניין: שמירה, אבטחה, ניקיון, תחזוקה שוטפת של שני הבניינים. שגם היא עשויה לעלות הון עתק מידי חודש.
חניית יד לבנים, צילום מרחפן
השאלה הראשונה שאדם הסביר שואל כשהוא נחשף לפרויקט היא: מדוע ארגון גמלאים צריך 9 קומות, לפעילויות שעל פי ההערכה יתבצעו בו רק שעות בודדות מידי יום. זו גם השאלה ששאל מתכנן המחוז, תומר גוטהלף לפני כשנה בישיבת המליאה של הוועדה לתכנון ובניה כשזו נדרשה לאשר את הפקדת התכנית.
מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי
באותה ישיבה הסביר האדריכל נועם רימון בין היתר ש”יש חברת מועצה שקיבלה 8 מנדטים אצלנו, שהיא מאוד פעילה ויש פעילות ענפה לגיל הזה”.
סגנית מתכנן המחוז: “זה לא מגורים, נכון? זה רק פעילות”.
נועם רימון: “פעילות, ידרשו שם אולמות, חדרי פעילות”.
מתכנן המחוז: “כמה קומות זה?”.
נועם רימון: “שמונה על המסחר”.
מתכנן המחוז: “שמונה קומות לפעילות לגיל השלישי?”.
נועם רימון: “לא. זה רק לאגף הזה”.
מתכנן המחוז: “למה לא לאפשר פה גם דיור מוגן? שמונה קומות? כמה צריך מועדון גמלאים, קומה אחת, קומה וחצי. מה עוד שבע קומות?… בוא נגיד שלוש קומות, איך הגענו לשמונה?”.
הדיון עובר לשאלת הבעלות על הקרקע שמתגלית גם כבעייתית מבחינה סטטוטורית ודעתו של מתכנן המחוז עדיין לא נחה בשאלת הצורך המוגזם והוא מפנה כעת את השאלה לנציג העירייה, משה פוקס: “משה, אני באמת שואל פה, שמונה קומות באגף זה נפח בנייה עצום. מעל ומעבר גם לגברת שרוצה לעזור לקשישים. חבל. אם יש, אני חושב שהדבר הכי טוב זה להיות בדיור מוגן שנמצא מעל מועדון קשישים של העירייה”.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
“מחריבים פה את כיכר העיר”, אומר שיאון בכאב לאחר שההצעה אושרה חרף התנגדותו, “צריך להפעיל לחץ ציבורי ולחץ משפטי. זה דורש כסף”. שיאון מציע לעירייה פתרון שנשמע פנטסטי: במקום להחריב את השטח הציבורי ב”יד לבנים”, אפשר להשתמש בבניין שכבר החל להיבנות לפני למעלה מעשור בפינת הרחובות בית אל ואברהם שטרן והיה מיועד לרווחת גמלאי אשקלון. הבניין הזה נמצא כבר שנים כאבן שאין לה הופכין והעירייה וכמה מראשיה אפילו נתבעו על ידי היזם. “שנים הבניין הזה נמצא נטוש. הוא הוקצה בעבר לטובת הגמלאים, אני לא יודע למה זה נפל, אבל זה מיותר לחלוטין להקצות עוד שטח. אתם לא יכולים להגיד שחסר מקום לגמלאים, אם יש מקום שכבר הקצתם אבל זה לא יצא לפועל”.
למה לא לנצל את בית הגמלאי במבנה הזה שהפך למפגע בשכונת הסיטי? צילום: אבי ביתן.
“רק אדם אחד התלונן”
השבוע ניסינו לקבל את תגובתה של חברת המועצה שרה זכריה שעומדת מאחורי הרעיון. “הוועדה המחוזית פרסמה את כל התכנית לשישים יום ולמעשה בגלל הקורונה האריכה את זה, היה אדם אחד שהתלונן שהוא לא גר באזור ולא כלום וזהו. אז כך שאין מתלוננים ולא שום דבר” מסרה לנו זכריה.
שרה, כמה העלות של כל הבניין הזה?
“רק עכשיו קיבלנו את האישור. כרגע אנחנו צריכים להתחיל את התכנון של הבנייה ואז נדע את העלות והכל.. זה רק כרגע נחת על השולחן”.
לשאלה אם יש כוונה להקים במקום בית אבות או דיור מוגן השיבה זכריה בשלילה: “מה פתאום. זה מקום לפעילויות של הגמלאים. הפעילויות שלי מפוזרות בכל מוסדות העיר. יש לנו המון פעילויות. סופסוף יהיה לנו מקום אחד”.
השטח המיועד לבניית שני הבניינים בסמוך לרחבת יד לבנים
בתור מי שלדברי האדריכל תכננה את המבנה והייתה אמונה עליו על היוזמה מלכתחילה ציפינו ממנה לקבל תשובה, לתהייה מדוע מרכז פעילות לגמלאים זקוק לקומות רבות כל כך? ומה ייעשה בשאר הקומות הללו? אך זכריה סירבה להשיב והפנתה אותנו לעירייה, “אתה תקבל תגובה סדורה מהעירייה”.
אלא שגם בעירייה לא הסבירו ולא השיבו לשאלה כל כך פשוטה: מה יעשו הגמלאים עם בניין שלם שנבנה עבורם כאשר לצורכיהם מספקים קומה או שניים.
מעיריית אשקלון נמסר: “עיריית אשקלון מקדמת הקמת פרויקט ייחודי עבור גמלאי העיר והסטודנטים בלב המרכז הנפתי, פרויקט שייצור חיבור בין דורי במיקום מרכזי ונגיש. במסגרת זו יוקמו שני מבנים במתחם החנייה הזמני הסמוך לבית יד לבנים, בהם שתי קומות של חנייה תת-קרקעית שיספקו עוד מאות מקומות חנייה לתושבי העיר, וכן ניתנה התייחסות בתוכנית שהוגשה גם לשטחים פתוחים ולגינה ציבורית שתוקם במתחם. הפרויקט, שקיבל את אישורה של הוועדה המחוזית, ישמר את אופיו הייחודי של המתחם, ויאיץ את הפיתוח הסביבתי כולו, לרווחת המבקרים ובאי המקום”. כמו כן בעירייה הכחישו כוונה להקים במקום בית אבות למרות שלדבריהם ניתן להקים שם כזה.
