ביום שישי בצהריים, מעט לפני כניסת השבת, התפתח סכסוך על חנייה בסמוך למרינה באשקלון, במהלכו נדקר אדם ונפצע קל.
במשטרה חושדים כי תושבת אשקלון בת 23, אשר נמצאת כעת בחודשי ההיריון הראשונים שלה, היא שהתווכחה עם אדם אחר על מקום חניה, כאשר עשתה שימשו ברכב של אימה. לטענת המשטרה בשל הוויכוח וחילופי הדברים, היא התקשרה למכר שלה והזמינה אותו למקום והוא זה שדקר את הקורבן.
זירה. צילום ארכיון: דוברות המשטרה
במשטרה לא הצליחו עד כה לאתר את החשוד בדקירה ומקווים כי ממש בקרוב הוא ייעצר. במקביל ניסו לאתר את החשודה אך לא הצליחו, זאת למרות שהיא הייתה אמורה לשהות במעצר בית לאחר השעה 11 בלילה, בשל אירוע אחר.
אתמול בלילה סמוך לחצות היא הגיעה לתחנת המשטרה באשקלון ונחקרה שם. היא טענה כי בכלל לא הייתה שם בזמן האירוע אלא הייתה ביבניאל ורק כאשר חזרה הביתה נודע לה מאמא שלה שהמשטרה מחפשת אותה ולכן הגיעה לתחנה.
עובדי מתחם קצא"א ותחנת הכוח רוטנברג באשקלון שהגיעו הבוקר למקום העבודה נתקלו בחסימה אנושית בכביש הגישה. פעילים מתנועות "המרד בהכחדה" ו-"מגמה ירוקה" התיישבו על הכביש והרימו שלטי "מרד למען החיים", כאשר חלקם שוכבים על הכביש מכוסים בפחם.
חלק מהפעילים כוסו בפחם. צילום: ליאל בירן
לדברי הפעילים חברת קצא"א (קו צינור אירופה אסיה), "שלפני מספר שנים הייתה אחראית על דליפת הנפט בשמורת עברונה, אחד האסונות הסביבתיים החמורים בתולדות ישראל, חתמה באוקטובר על הסכם לשינוע נפט מאיחוד האמירויות. הסכם זה צפוי להמשיך לכבול את ישראל לדלקי מאובנים לעשרות שנים קדימה", כך על פי הפרסומים בדף הפייסבוק של התנועה.
המשטרה מפנה את הפעילים. צילום: ליאל בירן
על רקע זה, חסמו כאמור הפעילים את כביש הגישה "במחאה על המשך והגברת השימוש בדלקי מאובנים המאיצים את התלהטות כדור הארץ ואת חורבן החיים שעליו". כעבור זמן קצר הגיעו למקום שוטרי משטרת אשקלון והחל בפינוי של המוחים. מאחר והם לא התפנו מרצון, נאלצו השוטרים להרים אותם ולפנות את הכביש.
מיציתם את תקופת החל"ת וכבר מתים לחזור למעגל העבודה אבל לא מוצאים איפה? עיריית אשקלון פותחת במיוחד בשבילכם את חודש התעסוקה, חודש שלם הראשון מסוגו בישראל, במטרה לשמש תשתית ומנוף לקידום והובלת העיר אשקלון כמרכז הזדמנויות לדורשי עבודה, עסקים ומוקד משיכה ליזמים ותעשיינים.
עיריית אשקלון בשיתוף מרכז הצעירים, לשכת התעסוקה באשקלון, קרן רש"י, התאחדות התעשיינים, עתיד וגופי התעסוקה הקימו יחדיו רשת תעסוקה עירונית שכל מטרתה היא קידום נושא התעסוקה של תושבי העיר וזאת באמצעות בניית תשתית קהילתית עירונית חזקה.
יריד תעסוקה שנערך לפני שלוש שנים. אלירם משה
הצורך בחודש התעסוקה נולד מתוך הבנת המצב איתו מתמודד שוק העבודה במדינה ככלל ותושבי העיר אשקלון בפרט. וירוס הקורונה שינה את חוקי התעשייה, המסחר וההעסקה ומחייב אותנו להתמודד עם המצב בצורה שונה ומאתגרת.
במסגרת ביקור שערך שר החינוך יואב גלנט בעיר אשקלון, הגיע השר גם לבית הספר אורט הנרי רונסון. במהלך הביקור נערך לשר סיור במרכז הבינתחומי לחדשנות ולמנהיגות מדעית טכנולוגית שנבנה בתרומת קרן רונסון ורשת אורט. המרכז החדשני שבנייתו הסתיימה בסוף הקיץ מעורר השראה ונותן מעטפת לפדגוגיה חדשנית, להוראה בינתחומית וליזמות.
לאחר הסיור, השר פגש קבוצת תלמידים משכבה יא' ויב' ששיתפו אותו בחיי תלמיד בצל קורונה. אייל בלכנר סיפר לשר על פעילותו במיזם הכנת מסכות הגנה בפני קורונה. אייל ייצר במדפסת תלת מימד מסכות רבות אותן תרם לבית החולים 'ברזילי' באשקלון ולצוותים רפואיים נוספים ברחבי העיר. דוד לויטס מכיתה יב' סיפר לשר על כך שלמרות המצב ושמירה על הריחוק הוא מתנדב לטובת קשישים בעיר אשקלון. שחר עודי תלמידה בכיתה יא' ציינה את העזרה החשובה והמעקב הצמוד של הצוות החינוכי אחרי כל אחד ואחת מתלמידי בית הספר על הקשר האישי מורה תלמיד שמעודד ומסייע להם רבות.
הסיפור הבא עשוי לדאבוננו להיות רלוונטי לרבים מאיתנו תושבי אשקלון ואזור עוטף עזה, ממנו אפשר ללמוד כי לעיתים לא צריך לוותר במאבק על זכויות בכל הקשור למצב הביטחוני, אלא בדיוק להיפך. המצב הביטחוני הכולל נפילות טילים, אזעקות 'צבע אדום' רבות, ותקופות ביטחוניות לא פשוטות, גורם לנזקים רבים, חלקם נפשיים לרבים מתושבי הדרום ובתוכם גם אשקלון ואשדוד.
היירוטים בשמי אשקלון
לפני כשנה, החלה ילדה כבת 9 מאזור אשקלון לגלות סימנים מדאיגים: היא התקשתה לצאת מהממ"ד בימים רבים מחשש מאזעקות, נמנעה מליצור קשרים חברתיים, ואף פיתחה חרדות. לאחר מספר בדיקות התברר לאמה כי בתה סובלת מפוסט טראומה.
בעקבות המצב פנתה האם למוסד לביטוח לאומי בבקשה כי יכירו בכך שמצבה של בתה נגרם עקב המצב הבטחוני. המשמעות של החלטה כזו היא הרת גורל, שכן הכרה כזו משמעותה סיוע מהמדינה, בכל הקשור לטיפול בבעיותיה שנגרמו עקב המצב הבטחוני, כגון החזר על תשלום לטיפולים פסיכולוגיים פרטיים ועוד… המוסד לביטוח לאומי קיבל את בקשתה, אולם למרות זאת הבקשה נדחתה על ידי משרד הבטחון.
כפי שדיווחנו אמש, הבוקר הפכה העיר אשקלון לכתומה זאת בשל ניקוד הרמזור אשר עומד כעת על 5.7. ביום רביעי אשקלון עוד הוגדרה עיר ירוקה אך בחמישי הפכה לצהובה והבוקר כבר הפכה לכתומה. משמעות הגדרת העיר ככתומה זה הטלת מגבלות על מסודות החינוך כך שתלמידים מכיתות ה' ומעלה יחזרו ללמידה מרחוק.
נכון לעכשיו, מבחינת הממשלה אשקלון עדיין ירוקה זאת מאחר וקבינט הקורונה אמור להתכנס השבוע ולקבוע את צבע הרשות על פי מצב התחלואה בה בימים שקדמו לישיבה.
אשקלון כתומה על פי מודל הרמזור
באשקלון ישנם 140 תושבים המוגדרים "חולים מאומתים" עם אחוז בדיקות חיוביות של 3%. הנתון המשמעותי במיוחד עבור אשקלון הוא שיעור השינוי במספר המאומתים שעומד על 195% ומציב את אשקלון במקום השלישי בארץ כאשר רק סאג'ור ואבו גוש מקדימים אותה.
אשקלון במקום השלישי בארץ
יחד עם זאת, מספר המבודדים עומד על 860 וזה נתון די טוב ביחס של בערך 1:6 המעיד כי התושבים המאומתים אומרים אמת על כל המגעים שהיו להם.
הזינוק בנתוני התחלואה בעיר אשקלון עשויים להביא עליה מגבלות כבר בימים הקרובים. לאחר שהפכה מירוקה לצהובה, אך לפני ימים ספורים, העיר אשקלון כבר נמצאת על סף להיות עיר כתומה.
עיר כתומה זו עיר שלפי תוכנית הרמזור עומדת על 5.5 נקודות. אשקלון עומדת ברגע זה על 5.2 נקודות וממש על סף להיות כתומה וייתכן שכבר עוד הערב או מחר בבוקר אשקלון תהפוך לכתומה.
אשקלון על סף כתומה
חשוב לציין שמבחינת הממשלה אשקלון עדיין מוגדרת ירוקה, זאת מאחר ורק פעם בשבוע מתכנס קבינט הקורונה וקובע את צבע הרשויות על פי מצב התחלואה ברשות בימים שקדמו לישיבה. כך שברגע שאשקלון תוגדר עיר כתומה על ידי הממשלה, יוטלו עליה מגבלות שונות כמו הפסקת הלימודים בכיתות ה' ומעלה.
הנתונים שהביאו את אשקלון לכך הם שיעור הבדיקות החיוביות שעלו כבר ל-3% והשינוי בשיעור הנדבקים השבועי שעומד על 209%. נכון להיום ישנם באשקלון 138 תושבים המוגדרים "חולים פעילים".
בשנת 2017 הייתה אשקלון מופת ודוגמה לכל ערי הדרום ובכלל לכל הארץ כאשר הציגה זינוק דרמטי של למעלה מ-70% במספר הזכאים לתעודת בגרות עם 5 יחידות במתמטיקה. אשקלון זינקה גבוה ועמדה על 16.3%. אלא שמאז כבר שנתיים רצופות אשקלון מציינת ירידה מתמשכת במספר הזכאים: בשנת 2018 זה ירד ל-15.6% ובשנת 2019 זה ירד ל-14.6% ומתחת לממוצע הארצי שעומד על 15.5%. בכך מציגה אשקלון ירידה של 6.4% ביחס לשנת 2018.
הזכאות לתעודות בגרות באשקלון
ראש מינהל החינוך בעירייה, יובל זוזט מסר כי הנתון המשמעותי הוא הקפיצה הגדולה שרשמה אשקלון בשנת 2017, נתון שהציב אותה גבוה, ואילו הירידות הקטנות שנרשמו בשנתיים האחרונות אינן מעידות על מגמה, “ירידה או עליה של אחוז לכאן או לכאן נובעת מאיכות של מחזור ולא מראה על מגמה”, מסר זוזט.
ברשת ערי מצוינות, שבוחנת בכל שנה את מדד הבגרות ב-5 יחידות מתמטיקה, מגדירים את אשקלון רשות מאטה. “לרשויות המקומיות יש תפקיד מכריע ביכולתן לעודד מצוינות בקרב התלמידים שתחת אחריותן”, מסרה סיון לנדמן, מנהלת רשת ערי מצוינות, “רשויות מקומיות ששמו את הנושא בליבת עיסוקן, הצליחו לחולל שינוי. אשקלון, כעיר גדולה בדרום עם מערכת חינוך מבוססת ורחבה, יכולה וצריכה לקבל החלטה שכזו, לשים את המצוינות בקדמת הבמה, להרחיב את מעגל המצוינות כבר בחטיבות הביניים כך שיותר תלמידים יעלו על מסלול המצוינות בשלב מוקדם ויגיעו מוכנים יותר לתיכון”.
ציון צמח (30) הוא שחקן עם המון ניסיון, שעשה קריירה מרשימה בכדורגל. הוא שיחק בקבוצות רבות בליגת העל והליגה הלאומית, ביניהן מכבי ת”א ובית”ר ירושלים, ואף שיחק במדי פראלימני הקפריסאית. בעונה שעברה שיחק צמח בהפועל אשקלון, ובחודש ינואר עזב לבני לוד. בסיום העונה, גם אשקלון וגם לוד נשרו לליגה א’.
צמח, נשוי +2, מתגורר כיום בגן יבנה. לאחר ההכרזה על החתמתו של המאמן שי מאור, צמח היה הרכש הראשון של המועדון. הוא נחשב לשחקן בעל שיעור קומה לרמת ליגה א’, ומספר כי הגיע לליגה הזו רק עבור שניר נפתלי ויאיר דנאל, אותם הוא מכיר ומעריך זמן רב.
הוא משמש כקפטן הקבוצה והכוכב הגדול שלה, אבל מהשבוע יש לו תפקיד נוסף ומחייב מאוד: המנהל המקצועי של מחלקת הנוער של הפועל אשקלון. צמח מאשר את דבר המינוי שנסגר ביום שלישי, אך לדבריו בהוראת בעלי הקבוצה, בשל מחויבויות אחרות, אינו יכול להרחיב בנושא. “אני לא יכול לדבר”, אמר.
ציון צמח במדי הפועל אשקלון. צילום: הפועל אשקלון
“זו לא הפתיחה אליה ציפינו”
הפועל אשקלון פתחה את העונה בצורה בינונית עם 3 תוצאות תיקו. 2-2 מול עירוני אשדוד, 0-0 מול נורדיה ירושלים, והשבוע, ביום שני עם תוצאת תיקו 1-1 מול מכבי שעריים. לזכות האשקלונים כבש צמח, שבריאיון ל-”כאן דרום” סיפר על שאיפותיו הגבוהות. במוצאי שבת אשקלון תארח את הכח רמת גן ותקווה לרשום ניצחון בכורה בליגה העונה.
ציון, למה עזבת את המועדון בעונה שעברה? “לא היה לי טוב פה בעונה שעברה. קיבלתי הצעה טובה וביקשתי לעזוב”.
למה החלטת לחזור? “לפני הכל, אני מאוד אוהב את המקום, הפועל אשקלון זה מועדון אהוב. אבל הסיבה לכך שהגעתי זה אך ורק בגלל שניר נפתלי ויאיר דנאל, הגעתי בשבילם, הם אנשים שאני מכיר הרבה זמן ואוהב מאוד. הגעתי לבנות ביחד איתם משהו יפה”.
ציון צמח (במרכז) עם הבעלים של הפועל אשקלון, יאיר דנאל (משמאל) ושניר נפתלי. צילום: הפועל אשקלון
מה שונה בין התקופות? “אני מכבד את כל מי שהיה פה גם לפני. אבל יכול להגיד שעכשיו זה סיפור אחר. מה שיאיר ושניר הולכים לעשות פה לא היה לעולם באשקלון. אני מכיר את האנשים האלה טוב ויודע כמה טוב הם באים לעשות לעיר ולמועדון. רואים כבר עכשיו כמה אשקלונים משחקים במועדון, ובהמשך כולכם תראו מחלקת נוער מפוארת והתפתחות של ילדי המחלקה. יש ליאיר ושניר לב טוב, רצון לעזור לעיר ולעשות רק טוב, לייצר שחקנים ולבנות מועדון טוב. אני מאמין שהזמן יעשה את שלו וזה יקרה”.
איך אתה מסכם את פתיחת העונה שלכם עד כה? “זו לא הפתיחה אליה ציפינו. רצינו לעשות הרבה יותר נקודות ואני לא מתבייש להגיד אפילו שציפינו לקחת את כל הנקודות. בתור אחד ששיחק בחו”ל, בליגת העל ובליגה הלאומית אני יכול להגיד שליגה א’ דרום זו ליגה מאוד קשה, קבוצות לא נותנות לשחק כמו שצריך, בטח מול הפועל אשקלון שזה מועדון גדול. קבוצות מתכוננות אלינו אחרת ומסתגרות מולנו. אנחנו צריכים ללמוד לשחק גם נגד זה, לעשות את שלנו ולצאת לדרך חדשה טובה ויותר ואני מקווה שזה יקרה כבר השבוע מול הכח רמת גן”.
אליצור איתו אשקלון אירחה ביום שלישי האחרון את מכבי הוד השרון. האשקלונים הגיעו למשחק לאחר 3 ניצחונות רצופים, כפייבוריטים ברורים. אך קל זה לא היה. אשקלון סיפקה את התפוקה בצד ההתקפי, אולם לאחר מחצית ראשונה מזעזעת בצד ההגנתי, ירדה להפסקת המחצית בפיגור 48-44.
ברבע האחרון, הקבוצה הידקה את ההגנה, שמרה כמו שצריך והצליחה לברוח לפער דו ספרתי בעזרת הרכז עידן פז שעשה פשוט הכל על המגרש – קלע שלשות, חדר אל הסל וסחט עבירות. לבסוף אליצור איתו ניצחה בתוצאה המרשימה 98-81 ושמרה על המאזן המושלם שלה בליגה, עם 4 ניצחונות ו- 0 הפסדים.
אליצור איתו אשקלון מול הוד השרון. צילום: מדיה פלאש
לאחר שגברה על לוד בשבוע שעבר ורשמה ניצחון בכורה בליגה הארצית, א.ס אשקלון יצאה למשחק חוץ מול עוצמה מודיעין השבוע. שחקן הרכש החדש, מתן בן אקן (23, 1.98), בוגר מחלקת הנוער של מכבי ת”א שהגיע לאחר ששיחק בעונה שעברה במעלה אדומים, ערך את משחק הבכורה שלו בקבוצה.
בסיום רבע ראשון צמוד התוצאה הייתה 24:23 לאשקלון, אך ריצת 16-2 ברבע השני העלתה את השחקנים של עידן דניאל ליתרון דו ספרתי, 41:26, חמש דקות לסיום החצי הראשון. ההפרש גדל ובסיום המחצית הראשונה התוצאה הייתה 46:29.
תומר אלוני עולה לסל במשחק מול עוצמה מודיעין. צילום: דיגישארק- מתן בן עוז
ברבע השלישי הפער כבר חצה את רף עשרים נקודות ההפרש ובסוף הרבע לוח התוצאות הראה 65:46. בפתיחת הרבע האחרון, מודיעין התעוררה וצמצמה את ההפרש, שכבר ירד כבר לשש נקודות בלבד, אך א.ס אשקלון הצליחה לברוח פעם נוספת ליתרון דו ספרתי, להכריע את המשחק ולבסוף לנצח 75:67. ניצחון ליגה שני ברציפות עבור האשקלונים.
קלעו לא.ס אשקלון: תומר אלוני 27 נקודות, נבות ינאי 17, אוהד כהן 7, מתן בן אקן 7 (12 ריבאונדים), עידו בן הרוש 5.
בוקר יום רביעי, שעות אחדות לאחר הפצצה התורנית שזרק גדעון סער לחלל האוויר הפוליטי. התחושה באוויר הליכודניקי מעורבת. מחד, ברור שכליכודניק – ביבי היה נשאר ויהיה המנהיג הבלתי מעורער של הימין כל עוד הוא רוצה בכך. גדעון סער לא באמת יכול להוות איום על ההגמוניה של ביבי. לא כעת, אולי בעתיד. אבל עד כמה ה”עתיד” הזה קרוב או רחוק יקבע רק איש אחד: בנימין נתניהו. כליכודניק אני לא אוהב את המהלך של גדעון סער. כאיש ימין אני שמח על כך. אני חוזר ומדגיש את העובדה שאני כותב את הטור ביום רביעי בבוקר (אילוצי מערכת) וזה למה? כי בפוליטיקה שלנו יומיים שלמים, זה לעיתים נצח. כך או אחרת מה שברור ומובטח הוא שקמה לה מפלגה חדשה. עוד מפלגת ימין. אין לי ספק שהמפלגה הזאת תנגוס קולות כמעט מכולם, למעט הרשימה המשותפת.
כפי שכתבתי, כאיש ימין אני מרוצה מהמהלך הזה. אחרי הכל טובת המדינה עומדת מעל לטובת הליכוד למרות שברור לי שטובת הליכוד וטובת המדינה שזורות זו בזו. אז בואו לרגע נפרק את הדברים: 1. סער פורש מהליכוד. 2. סער מקים מפלגה חדשה. 3. סער מצרף אליו אנשים מהליכוד ומעוד מפלגות. 4. מתחילה התרוצצות במסדרונות הפוליטיים, האדמה רוחשת מתחיל עניין חדש במערכת הפוליטית. 5. בורסת השמות המצטרפים לסער פותחת מהדורות חדשות והסחר מכר לפני ומאחורי הקלעים מתחיל. 6. המהלך של הקדמת הבחירות מקבל משמעויות חדשות.7. גם הליכוד וגם כחול לבן ייאלצו לחשב מסלול מחדש. 8. בנט בבעיה. 9. יאיר לפיד בבעיה. 10. גם ביבי בבעיה. חלום הבלהות שבו גדעון סער עשוי/עלול להיות לשון מאזניים בדרך לממשלה הבאה אינו בלתי אפשרי, חרף אמירות, מצד אנשי ליכוד, שעלו מיד אחרי נאומו של גדעון סער, המהלך הזה של גדעון סער מחזק את הימין.
גדעון סער ומירי רגב. צילום: אמיל סלמן
אני לא קונה את הסיסמאות והתוויות שממהרים להדביק לכל מי שקורא תיגר על נתניהו כאילו הוא חבר לשמאל. עובדתית, השמאל במדינת ישראל (כולל האזרחים הערבים) מהווה במקרה הטוב 30% מכלל הבוחרים. בכל זמן נתון בכנסת ישראל יושבים כ-80 חברי כנסת ימניים או בעלי זיקה לימין, זאת עובדה. זה גם המצב האמיתי בתוך האוכלוסייה. מפלגת ימין או אפילו ימין מרכז חדשה, מלבד גריפת קולות מהימין (בנט הולך לשלם ראשון לטעמי, הסקרים הערב, יום רביעי יראו זאת במספרים וזאת רק ההתחלה) תהיה גם נהירה של קולות ימין לייט שחונים באמצע הדרך ללא כתובת ומחפשים מנהיג חדש בימין שהוא לא ביבי. ביבי אמור להיות מוטרד מהמהלך הזה של סער. אבל ביבי כמו ביבי שבכל פעם מגלה לנו שהוא עוף החול האולטימטיבי. אני בטוח שהשפנים בכובעו לא נגמרו ואולי בגלל זה אני שמח על המהלך של גדעון סער. אני אוהב שמאתגרים את ביבי פוליטית. תודו שהוא האיש הכי מעניין, הכי חכם הכי מתוחכם והכי לא צפוי בפוליטיקה הישראלית. בנאומו רמז גדעון לכך שאולי המהלך שלו יגרום במישרין או בעקיפין דווקא לביטול המהלך של הקדמת הבחירות. יש בזה כמובן הרבה היגיון. תודו שמתחיל להיות מעניין (כאילו שיש כאן יום אחד משעמם).
התרחישים האפשריים: 1. הליכוד וכחול לבן ממשיכים במהלך להקדמת הבחירות תוך ניסיון למזער את הנזק שנגרם מהמהלך של גדעון סער על ידי שימור ומניעת מעבר חברים למפלגה החדשה. 2. כחול לבן מתחילה לחשב מסלול מחדש. 3. ביבי והליכוד מחשבים מסלול מחדש (חישוב מסלול מחדש, קרי ביצוע מהלכים אינטנסיביים למניעת הקדמת הבחירות). 4. המפלגה של סער קורמת עור וגידים – מצטרפים שמות חזקים כשאשא ביטון האוזר והנדל ואולי אפילו איזנקוט ואז מתחילה נהירת קולות אבודים לעברם והסקרים בהתאמה מגלים לנו כוח חדש בפוליטיקה הישראלית, סטייל קדימה לשעבר. 5. כלום לא קורה – מפלגת סער לא מתרוממת בסקרים והכל נמשך כרגיל. התרחיש הכי פחות ריאלי כמובן.
באמצע החיים, בגיל 46, אזרה רחלי חיון אומץ והחליטה להוציא ספר שירה. הספר ‘אילו הייתי’, עובר בכל תחנות חייה של חיון וחושף, בצורה רגישה ויוצאת דופן, את הילדות המורכבת שחוותה ואת האישה שהיא הפכה להיות בעקבותיה. הכתיבה אינה זרה לה, היא גילתה עוד בגילאי העשרה, מבלי לדעת שתהפוך להיות עבורה אי של שפיות בבגרותה. “בגיל העשרה כתבתי בעיקר על חוויות שעברתי ודברים מאוד-מאוד אישיים. זה לא היה בצורה של שירה, פשוט ‘שפכתי’ את כל מה שהרגשתי” היא מספרת.
מערכת היחסים שלה עם הכתיבה ידעה עליות ומורדות. היו תקופות שהפסיקה חיון לכתוב לחלוטין, אבל אז היא הכירה את דני, מי שיהפוך להיות בעלה, והרגישה שוב צורך לכתוב, הפעם עבורו. “זה התחיל מברכות ליום הולדת והתפתח. פתאום הבנתי שהרבה יותר קל לי לשתף ברגשות שלי בכתב. אז זה הלך והתפתח והתחלתי לכתוב לו גם מכתבים, בהם שיתפתי את תחושותיי. הבנתי שמאוד קשה לי לבטא אהבה במילים, לא תשמעי אותי אומרת ‘אני אוהבת אותך’, גם לא לילדיי. רק כשאני כותבת הרגשות העצורים הללו יוצאים החוצה. כנראה שמה שעברתי בילדות מאוד השפיע על מי שאני כאדם, כבת זוג וכאמא”.
רחלי חיון
אחרי שילדיה נולדו וגדלו קצת, יצאה רחלי לעבוד כסייעת בגן ילדים, העבודה הזאת נתנה לה שוב השראה לכתיבה. “חוויתי כל מיני סיטואציות עם הילדים וזה גרם לי לרצות לכתוב, כך גם התחלתי לכתוב שירת ילדים”' היא נזכרת.
לאחר חודשים ארוכים של כתיבה למגירה החליטה להביא את אחד משיריה לגן והראתה אותו לגננת, עופרה גואטה, שהיא גם חברתה הטובה. “היא מאוד התלהבה מהסגנון של הכתיבה ומהעושר הלשוני, אז היא התחילה להקריא את השירים שלי לילדים ולהמחיז אותם בפניהם”.
איך הייתה ההרגשה? “וואו. אני זוכרת את הפעם הראשונה שזה קרה ושבה השיר שלי כאילו קיבל ‘חיים’ משל עצמו, זאת הייתה חוויה נפלאה. התגובות שקיבלתי מהילדים והפרגון מצד עופרה, גרמו לי להבין שהשירים שלי באמת טובים, עד אז לא ממש האמנתי בעצמי. עופרה גם הייתה זאת שכל הזמן לחצה עליי להוציא ספר עם כל השירים שלי וזה בדיוק מה שאני עושה עכשיו”, היא אומרת בהתרגשות.
בתחילת הדרך חשפת את השירים בפני אנשים נוספים? “קודם כל בעיקר בפני בעלי. בהתחלה, היו ממש מעט אנשים שידעו שאני כותבת. לאט לאט חשפתי בפני חברות קרובות, שהרגשתי בנוח מולן. בהתחלה קצת חששתי, אבל קיבלתי בעיקר פרגונים וביקורות בונות וזה עשה לי טוב”.
***
אם הייתי עץ הייתי מסתכל על הקשת היפה שבין העננים. אם הייתי עץ הייתי שותה בשקיקה את מימי הגשם הרטוב. אם הייתי עץ הייתי מוסיף לענפיי לבבות של אהבה כך שכולם ידעו שאני בעל לב רחב ורחום (מתוך “אם הייתי עץ”, רחלי חיון)
לפני כשנתיים החליטה חיון ללכת צעד אחד קדימה עם החשיפה ופרסמה את אחד משיריה בדף הפייסבוק שלה. “זאת הייתה תוצאה של תהליך נפשי שעברתי עם עצמי, וגרם לי להרגיש קצת יותר ביטחון להיחשף מול כל כך הרבה אנשים ולשתף אותם במה שאני חווה ומרגישה. קיבלתי תגובות טובות מאוד והבנתי שזה, למעשה, מאפשר לי לגרום לאנשים לראות אותי בצורה אחרת. לחשוף בפניהם צד נוסף של רחלי, לא רק האישה הביישנית והמרוחקת שהם מכירים. מעבר לזה, הרגשתי טוב עם זה שהשירים שלי גורמים הנאה לאנשים שקוראים אותם, לתחושת שמחה והזדהות גם עם עצב או רגעים מורכבים”.
הספר שכתבה חיון: אילו הייתי…
בשנה האחרונה היא כותבת ללא הפסקה, ומעלה שירים על בסיס יום-יומי. “זה הפך לסוג של צורך שלי כי דרך השירים אני מביעה את עצמי וזאת הדרך הכי טובה שמצאתי כדי להתבטא. אז יש גם שירים מאוד-מאוד חשופים שלי. בהתחלה היה בי קצת חשש שהטקסטים שלי יתקבלו בצורה פחות טובה, שאנשים ייבהלו או יירתעו. היום זה כבר פחות מטריד אותי. זאת אני, אני מתפתחת וכותבת, אני מעלה לפייסבוק את הנפש שלי וזה גם מה שעוזר לי לשחרר אותה ממועקה גדולה, שעוטפת אותי מידי פעם”.
וזה באמת עושה את העבודה? “לגמרי כן. ברגע שאני כותבת אני מוציאה ממני את כל הרגשות שעצרתי בתוכי במהלך כל היום ומרגישה הרבה יותר טוב”.
***
לכבוד שבת אקדיש לכם אמא ואבא יקרים. זוכרת אני את ימי השישי שהייתי עומדת לידך אמא, ומקלפת לך קישואים חצילים, ותפו”א למפרום של שבת (מתוך: “לכבוד שבת”, רחלי חיון)
היא נולדה בבית החולים ‘ברזילי’ בת שישית להוריה, בובה (לידיה) ז”ל וגבריאל ז”ל, שעלו ארצה מטריפולי והתיישבו במושב חצב, שם החזיקו במשק חקלאי וממנו התפרנסו. בחצב היא גדלה עד גיל 22 בו היא התחתנה עם בעלה דני, הם התגוררו מספר שנים בעיר אשדוד וכיום הם מתגוררים במושב תלמי יפה שבחוף אשקלון עם ארבעת ילדיהם.
מושב חצב. צילום: אריאל פלמון, מתוך ויקיפדיה
את הילדות במושב חצב היא זוכרת בעיקר דרך עבודות הכפיים, “גדלנו לתוך עבודה כבר מגיל 7-8 כי הוריי היו חקלאים ואנחנו הילדים היינו עוזרים להם. הייתי חוזרת אחר הצהריים מבית הספר, מתלבשת והייתי יוצאת לעבוד בחממות ובגידולי שטח. בחופשות הייתי קמה מוקדם בבוקר, 5 לפנות בוקר, מתלבשת, יוצאת ומחלקת שתילים, קוטפת עגבניות ומלפפונים. היינו ממש חלק ממערך העבודה של המשק. גם אני וגם אחותי. לא רק שעזרנו לאמא בבית, אז היינו חלק ממערך העבודה שבחוץ. זה נמשך עד לגיוס”.
היא למדה בבית-הספר באר טוביה, בגיל היסודי הייתה תלמידה טובה, אך לאחר מכן חל המפנה. “בדיעבד הבנתי גם שיש לי כנראה סוג של לקות למידה, משהו שלא אובחן באותם השנים וכמובן שלא טופל”, היא מספרת, “אני משערת שגם המצב הנפשי שלי השפיע על התלמידה שהייתי, ולאחר מכן על האדם שהפכתי להיות. ההורים תמיד תמכו בהכל ולא החסירו ממני כלום, אבל העניין הרגשי תמיד היה חסר שם. לא שמעתי ‘אני אוהב/ת אותך’. אני לא מאשימה אותם, זה משהו שהם עצמם לא חווה מההורים שלהם ולכן גם הם היו כאלה. אבל זה מאוד ערער אותי, הרגשתי שהנפש שלי בכלא”.
***
מסתכלת על הנפש שלי ויודעת כמה עברה במהלך השנים. בנפשי חוויות שמחות וחוויות עצובות חוויות אופטימיות וחוויות מספרות (מתוך “נפש האדם”, רחלי חיון)
באותן שנים נפלה חיון גם קורבן למעשים פוגעניים, מה שהשפיע עליה נפשית וסגר אותה רגשית עוד יותר. “שנים שתקתי, אבל היום זה כבר לא משהו שאני מתביישת בו. אני זוכרת שזה התחיל בגיל 12 או 13, אולי זה היה שם עוד קודם, אבל את השנים הראשונות הצלחתי להדחיק. זה נמשך בערך שלוש או ארבע שנים והפסיק בעקבות אירוע מסוים. מה שעברתי מאוד סגר אותי וערער אותי. זאת טראומת נערות מאוד-מאוד קשה, משהו שסחבתי איתי המון-המון שנים גם אחרי, עד היום למעשה”.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
מי ידע על זה? “אף אחד, במשך שנים ארוכות. רק כשהתגייסתי, סיפרתי לשני חברים קרובים בצבא. עם השנים, פתחתי לעוד אנשים קרובים וגם כאלה שפחות קרובים, אנשים שהרגשתי שיש לי את היכולת לתקשר מולם”.
סיפרת להורים? “לא. אמא שלי נפטרה לפני מספר חודשים ולצערי לא הצלחתי לומר לה. היא הייתה מאוד חולה והרגשתי שכבר מאוחר מדי לפתוח את זה מולה. אבא שלי גם לא הספיק לדעת. אני יודעת שהוא היה מגן עליי אם הייתי מספרת, אבל לא הצלחתי. כל כך הרבה שנים רציתי לפתוח את זה מולם, אבל הנפש לא הצליחה לשחרר”.
יעקב מגיע לארץ כנען, והדרמות במשפחתו נמשכות במלוא עוזן.
זרעי הפורענות של הפרשה הקודמת שבה מתעדפים אח זה על אחר מתפרצים במלוא כוחם ההרסני. יעקב אהב את יוסף יותר מכל בניו "כי בן זקונים הוא לו" הרגש הזה אולי בלתי נשלט אבל יעקב בוחר לבטא את רגש אהבתו בצורה לא אחראית ומנקרת עיניים כאשר עושה לו "כתונת פסים" מיוחדת במינה. זו הייתה טעות. טעות קשה וחז"ל כבר העירו על התנהגותו של יעקב אבינו "לעולם אל ישנה אדם בניו בין הבנים".
והאחים מקנאים ב"ילד של אבא" ושונאים ובהמשך כמעט גורמים למותו והוא נזרק כעבד למצרים. האחים יכלו לכעוס על אביהם, לחבב פחות את יוסף אבל הם בוחרים לשנוא אותו ובהמשך "ויתנכלו אותו להמיתו" – אפילו להרוג אותו. למה?
אייל חסאן. צילום: פבל
שימו לב בחיים שהבחירה לכעוס או להיעלב או חלילה לשנוא בידיים שלנו. וכולם כאן בוחרים בטעויות: יעקב שבחר להראות ללאה את חוסר אהבתו אליה, בוחר כעת להעדיף את יוסף באופן גלוי וחד, יוסף "הילד של אבא" בוחר לנצל את העדפת אביו ולהתנשא עליהם והאחים בוחרים לשנוא אותו ואפילו לנסות להרגו. כמה חשובה יכולת הבחירה, כולנו חייבים ללמוד מכך. כמעט הכל בידיים שלנו.
ומכאן לחשיבות הדיאלוג: האחים השונאים את יוסף לא יכולים אפילו לדבר עמו "וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי־אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל־אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם”. אמנם רש”י מבקש ללמד עליהם זכות “שלא רצו להיות צבועים”, אבל אני נוטה לפרשנות אחרת שמוכרחים לדבר גם אם לא מסכימים או כועסים, הדיאלוג במשפחה, בעבודה ובחיים בכלל הכרחי.
איך זה שהאחים שמהם ייבנה עם ישראל שונאים את אחיהם בלבבם במקום להוכיח אותו? ויעקב… ממשיך במדיניות שגויה זו: הדעת נותנת שיעקב ידע שהאחים שונאים את בנו יוסף, אבל, ככל הנראה עבר על שתיקת האחים בשתיקה משלו. גם זוהי טעות. לעתים רבים מעדיפים "לקנות שקט" בהווה. אבל לא תמיד לבחור בשתיקה ובהתעלמות מהבעיה זה דבר טוב. יעקב היה חייב לפעול לתיקון המעוות: את יוסף – להדריך לנהוג אחרת. ומול האחים – לדרוש לעצור את סחף האיבה הגדולה. שתיקת יעקב גרמה לביטויי השנאה להידרדר להתנכלות קיצונית.
עצוב לראות איך רוב המשפחות שייסדו את העם שלנו מסובכות, לאן נעלמת אחוות האחים? מדוע האהבה של הורים לילדיהם מאופיינת באפליה? התנ"ך בא ללמד אותנו מטעויות אלו, לחנך אותנו שיש צורך להשקיע בתשתית המשפחתית. קנאה בין אחים היא תופעה נפוצה, וההדחקה שלה במקרה הטוב או הניסיון של ההורים לתעדף אח זה על אחר כמו שעושה יעקב וטועה רק מסכנת את המשפחה.
במילים פשוטות אל תהיה בטוח שאם יש לך ילדים הם בהכרח יאהבו אחד את השני. עליך לפעול לקרב ביניהם, ובהמשך אף בין כלתך ו\או החתן שלך. זכור שאם תשווה ביניהם, אם תזרע בין ילדיך קנאה, היא מסוכנת והרסנית. אם אתה מחנך – אל תשווה בין תלמידים. אל תאמר "דן תהיה כמו מיקי". אם אתה מנהל בעבודה דאג ליחסי צוות טובים ללא רגשי קנאה וכו'.
ומכאן לעלייתו של יוסף לתפקיד משנה למלך מצרים: יוסף שנזרק לבור הגיע כעבד לבית השר המצרי פוטיפר. שם עלה לגדולה. ואז, אשת פוטיפר ניסתה לפתותו יום יום. יוסף שלט ביצרו, הפגין לויאליות לאדונו ולאלוקים ועמד בניסיון. המדרש מספר כי באותה שעה שניסתה לפתותו עלה דיוקנו של אביו בראשו ולכן סירב.
יוסף, זמן רב במצרים, למד את השפה והאורחות המצריות, אבל נשאר "ילד של אבא" (הפעם לטובה) והבין כי הבחירה היא בין "להיות מצרי" להיכנע ליצר ולאשת פוטיפר, או לזכור מאיפה בא ולאן הוא הולך. יוסף בחר ב"אבא" ושלט ביצרו.
יוסף כמו בשיר של מוקי היה "ילד של אבא" וקורותיו ממש דומים לקורות אביו: שניהם נולדו לעקרות (יש האומרים מהולים), שניהם היו שנואים על ידי אח/ים, שניהם עלו לגדולה בחו"ל, נישאו בחו"ל ומתו בחו"ל ועוד.
כמעט 2,300 ימים חלפו מאז חצה תושב אשקלון אברה מנגיסטו את הגדר לרצועת עזה ונפל בשבי חמאס.
כמידי שנה בשנים האחרונות מגיע ראש העירייה, תומר גלאם, לבית משפחתו של השבוי ויחד עם אם המשפחה, אגרנש, הוא מדליק נר ראשון ראשון של חנוכה. גם הערב הוא עשה זאת והדליק את הנר הראשון בביתם.
תומר גלאם ואגרנש מנגיסטו. צילום: דוברות עיריית אשקלון
"לצד תפילות החג, התפללנו לשובו של אברה לביתו ולחיק משפחתו", מסר גלאם, "אברה נמצא במחשבות ובתפילות שלנו כל הזמן. נמשיך להעלות את המודעות למצב הבלתי נתפס עמו מתמודדת המשפחה".
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית משפט השלום באשקלון כתב אישום נגד הקבלן סאלח אבו טראש, בן 38, בגין גרם מוות ברשלנות של פועל בתאונת עבודה במפעל באשקלון.
תאונות העבודה הקטלניות ארעה, לטענת המדינה, עקב רשלנותו של אבו טארש, בכך שלא הקפיד על הוראות בטיחות בעבודה, לא פיקח כראוי על עבודתם של הפועלים ואפשר את ביצוע העבודה ללא הדרכה וציוד מגן מתאימים.
על פי עובדות כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד חימנות חנה מוצ'ה, הנאשם סאלח אבו טראש, ששימש קבלן לתיקון גגות, העסיק פועלים ובינהם את ואסים באז ז"ל, בביצוע העבודה של החלפת לוחות איסכורית במפעל של חברת "תבניות כל בע"מ" באיזור התעשיה הדרומי באשקלון.
מפעל תבניות כל
בחודש מאי אשתקד נקלט ואסים לעבודה והיה זה יומו הראשון בעבודה החדשה. הוא נדרש לעלות יחד עם שני פועלים נוספים לגג שגובהו כ-7 מ', מבלי שהם מאובטחים במערכת אשר תמנע את נפילתם. יום העבודה החל בשעה 7:00 בבוקר. השלושה פרקו את לוחות האיסכורית והניחו אותן בצד. סמוך לשעה 10:00 ארעה התאונה הקטלנית: ואסים דרך בטעות על לוח פלסטיק שקוף, אשר הברגים שלו כבר פורקו, הלוח התקפל וואסים נפל מטה דרך הפתח שנוצר בגג. הוא נחבט בעוצמה בארגז מתכת שהוצב על רצפת אולם הייצור ונפצע קשה.
צוותי מד"א שהוקפצו למקום פינו אותו במצב קשה כשהוא מורדם ומונשם לחדר הטראומה במרכז הרפואי ברזילי. הרופאים נלחמו על חייו אך לאחר מספר שעות הם נאלצו לקבוע את מותו. ההרוג, בן 21 תושב אום בטין שבפזורה הבדואית הובא למנוחות בכפרו.
לאחר שבועות שבהם אשקלון הייתה עיר ירוקה, החל מהבוקר אשקלון הפכה באופן רשמי לעיר צהובה, מתקרבים לרף של מאה חולים כאשר 2% אחוז מהבדיקות הינן חיוביות.
השינוי נגרם בעיקר בשל קצב הדבקה מאוד גבוה באשקלון מה שהביא לכך ששיעור השינוי השבועי במספר הנדבקים עומד על 255%, שזה נתון גבוה מאוד ומציב את אשקלון במקום השלישי בארץ בנתון זה, כאשר רק קרית ביאליק וגבעתיים מקדימים אותה.
במקום השלישי בארץ
קצב ההדבקה הנוכחי מעיד על זלזול בהנחיות וככל הנראה גם על התכנסויות והתקהלויות בניגוד לתקנות הקורונה. בקצב הזה אשקלון עלולה להפוך לעיר אדומה בעוד זמן לא רב.
נכון להיום ישנם באשקלון 94 תושבים המוגדרים "חולים פעילים", וכ-700 תושבים מבודדים. יחס זה של 1:7 בין חולים למבודדים זה יחס שמלמד שתושבי אשקלון נוהגים לומר את האמת בחקירות האפדימילוגיות.
מירוק לצהוב: גרף הרמזור של אשקלון
עד היום נדבקו באשקלון למעלה מ-4,500 תושבים, מתוכם כ-4,400 החלימו וישנם 52 תושבים שלא שרדו את המחלה ונפטרו.
