מהפכת הבריאות הגיעה לאשקלון
מהפכת הבריאות הגיעה לאשקלון

הקשיבו לכך: מחשבותיו של נוירולוג בהיבט הקשב והריכוז

ד"ר אילן לינדר, נוירולוג הילדים הבכיר שהצטרף לבית החולים ברזילי לפני מספר שבועות אינו קופא על שמריו. בכוונתו לייעד יחידה ייחודית לנוירולוגיה, הכוללת מערך שלם של צוותים, לקיים מירוץ לילדים חולי אפילפסיה באשקלון ולהמשיך לפעול בסוגית השימוש בקנאביס רופאי. ריאיון עם אחד מגדולי המוחות מעולם הרפואה

פורסם בתאריך: 21.2.19 13:02

מאת: נדב כהן, תוכן שיווקי

דמיינו לעצמכם את התרחיש הבא: אתם הולכים ברחוב עם קבוצת ילדים ולפתע אחד מהם מתמוטט אל הרצפה ומתחיל לפרכס –  אין ספק כי הסיטואציה מבעיתה.עם זאת, נתונים מראים כי:: "עשרה אחוזים מבני-האדם יחוו במהלך חייהם לפחות פרכוס אחד". לרוב יהיו אלו פרכוסי חום אצל ילדים מתחת לגיל שש אשר באים לידי ביטוי בעליית חום הגוף וקשורים להתפתחות והתבגרות המוח האנושי.

ד"ר אילן לינדר, נוירולוג ילדים בכיר, מסביר את ההבדל בין פרכוס חד-פעמי ובין התקף אפילפטי חוזר. "אפילפסיה מוגדרת כאשר מופיעים שני פרכוסים בפרק זמן תכוף שאין להם הסבר רפואי אחר. אלו הנמצאים בקרב הסובלים ממחלה זו יודעים, כי תקופה של שלושה חודשים ללא פרכוס נחשבת כאפילפסיה יציבה." כעת, משהיכרנו בנתונים אפשר להירגע.

ד"ר אילן לינדר(49) הוא הניורולוג הבכיר החדש במחלקת ילדים בבית חולים ברזילי, אם כי ממש לא חדש בתחום. ד"ר לינדר, , אבא לשלושה, . החל את לימודיו ברפואה באוניברסיטת בן-גוריון, התמחה בנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד. בהמשך ניהל את מרפאת האפילפסיה הקשהאני בבית חולים וולפסון. בנוסף, לינדר הוא פעיל וחבר בוועד לחולי האפילפסיה. בשנה שעברה נאם בפני ועידת הכנסת והציג את הבעייתיות והקושי של חולי אפילפסיה במערכת החינוך.  בשבוע הבא, בתאריך ה-26.2 מתקיים בישראל יום האפילפסיה הארצי, בחסות הארגון העולמי ILAE שהיא הליגה הבינלאומית לטיפול באפילפסיה.

על הצטרפותו לבית חולים ברזילי ד"ר לינדר אומר:

"זאת בהחלט התפתחות אישית והתקדמות מקצועית בשבילי".הפעילות שלו כרופא מקיף ביותר: החל בידע נרחב בנוגע לפרכוסים שונים מגיל צעיר, בדגש על הפרעות התנהגות כמו 'טיקים' ומצמוצים, דרך טיפול בילדים 'בוגרי פגייה' ועד לשיתוק מוחין.

דר אילן לינדר. צילום: אביעוז דוד, דוברות ביה"ח ברזילי

דר אילן לינדר. צילום: אביעוז דוד, דוברות ביה"ח ברזילי

ניורולוגיה הכרחית בעולם של הפרעות קשב וריכוז!

"מטופלים אפילפטיים מקבלים ממני את הטלפון הישיר שלי", מבהיר ד"ר לינדר. "ישנם מקרים בהם תלמידים מגיעים לוועדת השמה ועומדים בפני אנשי חינוך.  לצערי, אין להם את ההכשרה הרפואית המתאימה ולכן אני מבקש להתקשר אלי באותו הרגע בכדי שאסביר לאותם ממונים את המקרה הספציפי של המטופל".

בשורה התחתונה, אנשי החינוך יצטרכו לקבוע את ההתייחסות למעמדם של הילדים מבחינה קוגניטיבית ותקשורתית בבית- הספר. "עם זאת, יהיה להם קשה מאוד לאבחן ולהבין את מצבו המורכב כמו למשל של פרכוס חשמלי אצל הילד, שמוביל בין היתר לבעיות קשב וריכוז", מגדיש הנירולוג הבכיר. "המוח האנושי הוא תחום שתמיד עניין וסיקרן אותי בתור נוירולוג ילדים. תפקידי מתחיל בשיחה  עם הילד והתייחסות מלאה לדבריו. תוך כדי השיח,  אני לומד ומאבחן  את ההיסטוריה הרפואית שלו, על מנת לספק  מענה כולל."

"בהערכה גסה, מתוך 30 ילדים שמגיעים למרפאה, 2-3 מהם באמת חולים. כמובן שכל מי שמגיע סובל מבעיה כלשהי, אבל בעולם הסובב כל הזמן סביב בעיות קשב וריכוז, ההורים רוצים להיות רגועים ולדעת שהילד שלהם בסדר. התפקיד שלי הוא לבדוק את הילד ולתת להם את הביטחון והשקט הנחוץ. באופן כללי, כחברה, יש אצלנו סתירה מובנת וכדאי לפתח את המודעות אצל הציבור. לאנשים צריך להיות ברור שרופא לא יכול לתת טיפול על סמך שמועה רק כי ההורה לוחץ עליו".

ילד מפרקס ומשפחה שלא ישנה!

למעשה, כשילד בעל נטייה לאפילפסיה נכנס למערכת החינוך נשאלות מספר שאלות מורכבות שיש להם גם השפעה חברתית: לאן נכון לשלוח אותו-  לכיתה רגילה או כיתה משולבת? עם סייעת או בלי? צריך לקחת בחשבון התארגנות ויציאה לחופשה או נסיעה ארוכה. "ילד שמפרכס ביום בין 10-20 פעמים הוא לא מקרה רגיל וקל לתפעול. ההורים שלו לא ממש ישנים בלילות ומתחלפים ביניהם במשמרות. זו שגרה לא פשוטה כלל, הכוללת שימוש בתרופות והתמודדות עם ההשפעות שלהן" מסביר לינדר.

"מבחינתי, היכולת לעשות שינוי כנוירולוג ילדים נוגע במשפחה ברמה האישית", לינדר ממשיך ומשתף, "לפעמים אני שואל את ההורים 'מתי יצאתם יחד לסרט?' והם עונים לי בדמעות. אך לשמחתי, בהרבה מפגשים ההורים יצאו עם תחושה שקיבלו את הכלים הנכונים להמשך המסע המאתגר. המורכבות של עבודה עם ילדים נותנת לי סיפוק והופכת את מקצוע הרפואה למאתגר ושוחק פחות שוחק עבורי. לרוב הקשר נמשך עם אותם ילדים שהתבגרו וגדלו, ואני מתרגש לגלות שהם מצליחים להשתלב מחדש בשגרת חייהם."

ד"ר לינדר, מתאר סיפור מעניין על ילד שהגיע עם זיהום נשימתי, והכרה מעורפלת עקב פרכוסים מתגברים. "במשך שבועיים הייתי צמוד לילד וכמעט ולא ישנתי. ניסינו כל טיפול אנטי-אפילפטי ושום תרופה לא עזרה. לאחר סיעור מוחות ממושך מצאנו שילוב של מספר תרופות שאחת מהן בכלל לא הייתה מוגדרת כאנטי-אפילפטית. הוא אומר, וממשיך"אנשים נמלאו  התפעלות מההחלמה המהירה ותוך חמישה ימים הפרכוס נפסק לחלוטין. בדרך-כלל, מקרים מסוג זה עלולים להסתיים לא עלינו, בתמותה . מי ששורד אותם, מגיע למצבים קיצוניים של פיגור או אפילו עשוי להישאר צמח."

"עם הזמן התפתחה אצלי המיומנות והכישורים להישאר צמוד למטופלים שלי לאורך זמן בלי התחושה שהם מנהלים את חיי. ובכלל, החוויות כרופא עוזרות לי להיות אדם שרוצה להמשיך ולתרום. בכל מקרה אני בא בחיוך לטפל באנשים, ויוצא בחיוך גם בימים הקשים".

ד"ר לידר לא יכול להיכנס לפרטי פרטים, אך מכיר מקרוב את המצוקה גם מהצד האישי, בתור הורה במהלך טיפול. "אני זוכר את התחושה להיות בחוסר אונים באשפוז מתמשך של כמה ימים, לראות את המערכת הרפואית לא מתפקדת, ואת המצב של ילד שלי מתדרדר לי מול העיניים. באותו אירוע,  מיד הפעלתי שיקול דעת ויכולתי לתת אבחון, גם כשמסבבי אמרו שאני פסיכי. התעקשתי וצדקתי. התערבות שלי בזמן עשתה את השינוי המבורך. אם הייתי מחכה יכול להיות שזה היה נגמר אחרת."

מחלקה חדשה וצבעונית לילדי ברזילי

"במהלך יום אחד, העברנו את כל הילדים מהמבנה הישן למחלקה חדשה שנחנכה בתחילת השנה. אנו אסירי תודה לתגבור, למערך השינוע ולהיערכות לוגיסטית מתוכננת של בית-החולים. במחלקה החדשה בברזילי יש לנו חדרים פרטיים, צבעוניים ומעוצבים. קיים צוות טכנאיות וצוות סיעודי מסורים. יש לנו פעילויות הוראה והדרכות לסטודנטים ומתמחים. הנראות, הנגישות ומרחב העבודה שלנו מדהים ומספק שירותים ברמה הגובה ביותר."

"בשאיפה לעתיד, יש צורך בהמשך התערבות רב-תחומית במחלקת ילדים. לדעתי, צריכים להיות במחלקה קלינאית תקשורת ופסיכולוג ילדים. המטרה הברורה היא שאזרח מאזור הדרום לא צריך להגיע למרכז בשביל לקבל טיפול".

החזון של לינדר מתבטא מבחינה מקצועית, ברצון שהציבור יכיר טוב יותר את התחום הנירולוגי התפתחותי. "חשוב לי ליצור בברזילי יחידה ייחודית לנוירולוגיה, הכוללת מערך שלם של צוותים, אני לא מעוניין להיות רופא אחד", ד"ר לינדר מציין.

חבר ועד לחולי אפילפסיה וחולם לארגן מרוץ לילדים!

בהמשך ישיר וכדי לתת דוגמא אישית, ד"ר לינדר מקפיד לשמור על כושר ריצה, ורץ 10 קילומטר יחד עם קבוצה גדולה של ילדים הסובלים מאפילפסיה במרוץ רעננה האחרון. "כולנו רצנו יחד בקצב אחיד וטוב ולבשנו את הצבע הסגול שמזוהה עם חולי האפילפסיה", מספר ד"ר לינדר ומגלה לנו ברגישות את אחת המטרות האישיות שלו. "יש לי חזון ורצון גדול מאוד לארגן מרוץ גדול גם לילדים עם אפילפסיה כאן באשקלון. זהו שיתוף הפעולה שאני מדבר עליו, בין הקהילה, רופא המשפחה ובית-החולים".

קאנביס רפואי – תחום מבטיח שדורש עוד מחקר!

בין כל עיסוקיו, ד"ר לינדר מעביר בארץ ובעולם הרצאות על השימוש בקאנביס רפואי. ללא כל ספק, תחום רפואי מרתק שנמצא במחקר מתמיד ומעלה הרבה סימני שאלה. רפורמת הקנאביס הרפואי בישראל אושרה ביוני 2016 על-ידי ממשלת ישראל, ומאז החלו לספק בהדרגה קאנביס רפואי למטופלים.

"מבחינתי, זהו נושא שמוכרחים ללמוד לעומק ולגלות את הקשר הישיר להתפתחות של הילד. אומנם, כרופאים, אנחנו חייבים לעקוב אחרי תופעות לוואי, להיות ערים ולדעת מתי להפסיק ולחדש טיפול ומתי למשל נכון להחליף זן של צמח. הכל חייב להיות בפיקוח רפואי מלא." מדגיש ד"ר לינדר, אשרהיה שותף למחקר רב מרכזי בטיפול בקאנביס רפואי כטיפול שמסייע לאפילפסיה ולהפרעות שינה, ופועל בשיתוף פעולה עם היחידה לקאנביס רפואי של משרד הבריאות.

"ישנן עדויות רבות על חוויות חיוביות מהשימוש בקאנביס רפואי. התוויות ותכשירים נכונים מציגים טיפול שמיטיב עם מטופלים. ישנן השפעות שניתנות להדגמה בצורה מהירה שמראות כיצד הקנאביס הרפואי מסייע לילדים להיות חיוניים ואף לצמצם פרכוסים. עם זאת,  לא ניתן להתעלם מההתרגלות של הגוף וקיים חשש מהרצון לעליה במינון".

"נכון שאנחנו לא לגמרי יודעים כיצד המוצר ישפיע על כל ילד וילד. אם היום נותנים טיפולים, רק בעוד 10 שנים נוכל לדעת את כלל השפעותיהם. אנחנו עדיין לא יודעים לגמרי מה זה עושה למוח ולכן אנחנו צריכים לערוך עוד ועוד מחקרים. להערכתי, אמשיך לעסוק בתחום הזה. יש לו מקום חשוב ומבטיח ברפואה המודרנית, בהתוויות רפואיות ועל-פי החוק כמובן".

לפרטים נוספים, ניתן לפנות במייל

 

 

 

 


כתבה שיווקית


 

אולי יעניין אותך גם

באותו נושא

תגובות

תגובה אחת
  1. דרומית שמעריכה

    בדרום נחוצים רופאים מצוינים וערכיים, כבוד גדול על הבחירה לעבור ולפעול בתחום החשוב בבי"ח בדרום. בימינו, נדרשת יותר הבנה כי הרפואה- חינוך – וקהילה כלים שלובים הם. העמקה ועבודה מתואמת בין אנשי מקצוע בתחומים אלה תביא לשיפור ניכר במעמדם של חולי אפילפסיה ותשליך עלינו כחברה ולכולנו אחריות לפעןל בכיוון זה. מורגש וניכר כי ד"ר לינדר מבין את חשיבות השיח האיטגרטיבי בין העולמות הללו וצריך להטמיע יותר ויותר תפיסות אלה בקרב רופאים.יישר כח!

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר