הייתי אמור להעלות כאן טור על המגמה הנמשכת, מגמת האנטי ביבי בערוצים המרכזיים. הגם שלאחרונה התחילו מעט "לאזן" את זה. "לאזן" אני כותב במירכאות כפולות, יען כי הם לא ממש מאזנים, רק מביאים בכל פעם עלה תאנה אחר מהצד הימני של המפה על מנת להראות מצג שווא של הבאת תמונה מאוזנת לציבור.
הפאנלים של הערוצים מבוקר עד ערב עסוקים כמעט רק בזה. ילך לחסינות או לא? מי בעד מי נגד? בית המשפט יתערב או לא? והציבור? כן, אנחנו הציבור, מה איתנו? האם נקבל סוף סוף את מה שמגיע לנו בדמות ממשלה מתפקדת? האם הממשלה הבאה תהיה כזאת שתוכל באמת לתקן את מה שעקום פה? אז הייתי אמור להעלות כאן כתבה על המגמה הנמשכת… אבל אז לקחתי צעד אחורה ושוב צעד קדימה לתוך המציאות העכשווית.
פיני ביטון. צילום: פבל
הפעם נכנסתי עם ניסיון של מבט מהצד האחר של המפה, מהצד של אלה שלא מאמינים לו. חושבים שהוא אשם עוד בטרם משפט. ותוך כדי מצאתי עצמי קורא קטעי עיתונות של "הצד האחר", מאמרים בעלי מסר עמוק וחד נגד ביבי. וניסיתי, באמת ניסיתי, להבין מאיפה זה מגיע? למה הם מתעלמים מכל המחדלים של הפרקליטות? למה הם ממשיכים מאותה נקודה שבה הפסיק שי ניצן שזרק את הפצצה שלו והלך? ותוך כדי שאני מהרהר מצאתי עצמי צופה בסדרת הכתבות המרתקת של אבישי בן חיים על ישראל הראשונה וישראל השנייה.
האמת היא שהכתבות האלה היו עבורי סוג של קריאת השכמה ממש. הניסיון של אבישי בן חיים בליווי של האיש מהצד האחר ברוך קרא (לאזן, כן, חשוב לאזן) להעמיד בפני כולנו סוג של מראה עכשווית שנוצרה בעיקר מתמונות של העבר, עם איזשהו מבט מפוכח קדימה. לא יודע מה אתכם (אם לא צפיתם, מומלץ מאוד), אבל אני ראיתי בזה קריאת השכמה או קריאה לעצור. הבחירות שבפתח כבר מתחילות מנקודת רתיחה שרק האל יודע לאן תגיע. הניגון של הפוליטיקאים על המיתרים הדקיקים של הרגש והאמוציות של ציבורים שלמים עלול חלילה להביא למלחמת אחים של ממש.
יש כאן חבית בעירה שרק מחכה לניצוץ. התפללתי שבג"ץ לא יתערב בהחלטה לגבי כשירותו של ביבי להרכיב ממשלה. בעת כתיבת שורות אלו נראה כי הסכנה הזאת ירדה מהפרק. עכשיו יש לי תקווה שהוא אכן יבקש חסינות ולא יאפשר את המשך המהלך הבלתי דמוקרטי (לדעתי) של ניסיון הפיכה בעזרת שלטון החוק. אבל עדיין, בהנחה שהוא יעשה זאת, אני מניח שחבית הנפץ רק תגדל. כמות חומר הבעירה בידי הצד שמנגד רק תגדל. אני מניח שזה יהיה הנושא המרכזי שילווה אותנו עד רדת המסך ביום הבחירות בשעה 22. והשאלה המרכזית תהיה מבחינתי לא רק איזה ממשלה תהיה כאן אחרי 2.3.20, אלא איזה עם יהיה כאן? האם נמשיך לדמם כחברה שסועה ורוויית שנאה לצד האחר? האם נוכל להמשיך לקיים כאן שיח בעל ערך ונטול סיסמאות שבהן הולעטנו על ידי פוליטיקאים ובעלי עניין? האם נוכל להסתכל בעיניים זה לזה ולראות חבר ולא אויב?
המושגים "ישראל הראשונה וישראל השנייה" הם בסך הכול מטבעות לשון. אסור לנו להשתמש בהם כמפתח להגדרת האיש שמנגד, זה שדעתו שונה משלי. במדינה שבה מיזוג הגלויות הוא תהליך טבעי, שאמור ברבות הימים לדלג על כל פער שנוצר, אמורים להישאר על הקרקע רק ויכוחים אידאולוגיים, לא יותר מזה. אני יודע שמי מחבריי הקרובים לא יאהב את הקריאה שאני בא לקרוא מכאן למנהיג שלי, לבנימין נתניהו. אבל אנסה בכל זאת:
ביבי היקר, כל מי שעיניו בראשו יודע להעריך את היותך אחד המנהיגים הגדולים בעולם. כל מי שלמד לאהוב ולהעריך אותך גם נפגע בשבילך. על שנים של רדיפה וחיפוש כל דרך להוריד אותך מהבמה הפוליטית. ואתה, שכל חייך לחמת עבור העם הזה שרובו תומך בך, חייב כעת להילחם לא רק על חפותך, אלא גם על שלמות העם שאותו אתה מנהיג בגאון שנים רבות. ביבי היקר, צא אל העם כולו! צא אל הימין, צא אל השמאל ותתחיל במסע חיבור לקראת הבחירות. אל תיתן למפלגים להדביק לך את תווית המפלג. העם חצוי ממילא. מי שבוחר ימין נמצא בצד שלך ממילא. מי שבוחר שמאל לא יהפוך מחר לאיש ימין. הכול כבר נאמר ונעשה. רק דבר אחד לא נעשה כאן מאף צד: הליכה לעבר חיבור בין בני האדם ומניעת שנאה על רקע אידאולוגי לכאורה. רק מנהיג בעל שיעור קומה כשלך יכול לעשות זאת. אין בכך שום ויתור על ערכים ואידאולוגיה. אין בכך שום הודאה בטעות. יש בכך אמירה ערכית של מנהיג גדול שהעם שלו חשוב לו יותר מעצמו.
אני יודע שככל שנתקרב למועד הבחירות מכונות התרעלה וליבוי היצרים תעבודנה שעות נוספות. אני בטוח שמחול השדים סביב כתבי האישום נגדך יימשך. אני יודע שהמסר המרכזי שלהם לא הולך להשתנות, לא אידאולוגיה ולא ערכים, רק לא ביבי. אבל די, קצנו בשיח המטלטל הזה. לא עוד. מי שצריך לשפוט ישפוט. מי שצריך למשול ימשול. מי שרוצה לטנף שיטנף. ומי שמנהיג דגול שימשיך להנהיג ובגאון. לי נמאס לשמוע שאתה מנהיג של מחצית העם. כשאתה עושה טוב, כולם נהנים מזה. מהטוב שעשית נהנים גם המקטרגים נגדך. אנא עשה את הדבר הבלתי צפוי. תתחיל לדבר גם לצד האחר. כי אז אדע לפחות שעשית הכול כדי שהטפטוף (וגם הטמטום) לא ייהפך למבול.
