הכרת הטוב
מי שמכיר יודע שיש לי אח, ללו ביטון, שמתבטא די תדיר בפייסבוק. מי שמכיר ממש מקרוב, יודע שדעותינו חלוקות, לרוב בעניין הפוליטי.
התמיכה הבלתי מסויגת שלי בראש הממשלה מר בנימין נתניהו רק מעצימה את פערי העמדות בינינו. למה אני מספר לכם את כל זה? אז ככה, השבוע הוא העלה פוסט עם הכותרת: “לך סדר להם חיסכון של עשרות אלפי שקלים במכשיר הכי שימושי בחיים שלהם ויזכרו לך, רק, שלא הצבעת עבור גזען!”.
ללו ופיני ביטון
האמת היא שבהתחלה לא הבנתי במה מדובר. מי סידר למי חיסכון על מכשיר? ואיזה מכשיר זה שהוא הכי שימושי בחיים שלהם? ברור לכם שתכף חייגתי וקיבלתי הסבר. “תראה, פיני אחי”, הוא אומר לי, “אתה זוכר שכתבת לפני שבועיים שמבחינתך יכול ביבי לעשן סיגרים במיליונים, העיקר זה כמה הוא מיטיב איתנו במסגרת תפקידו? אז בוא, לשיטתך, נסתכל על כחלון. יודע מה? לא רק על כחלון, נסתכל גם על עמיר פרץ. הרי אנחנו מצפים מהפוליטיקאים שיעשו דברים שמשנים את החיים שלנו לטובה, נכון? אם כך מה קורה כשהחלטות או מעשים שלהם משנים את החיים שלנו מן הקצה אל הקצה? כשכחלון לחם את מלחמתו העיקשת מול הענקים בעניין הסלולר, המכשיר הנייד עוד היה מצרך של לוקסוס להמונים ונדרש מאוד ליחידים, אנשי עסקים וחברות. היום המכשיר הזה הוא פשוט איבר מגופנו. החיים בלעדיו לא יכולים להתקיים כמעט בשום בית, בשום מסגרת, לשום אדם. לולא המהפכה של כחלון, היינו משלמים היום כמעט מחצית משכרנו על המכשיר שלעיתים פשוט מציל חיים, ממש כך. יכולתי להעלות כאן תזה שלמה על משמעות המהלך של כחלון, אבל אנשים ממילא בעלי זיכרון חלש”.
“בוא נעבור מכחלון לעמיר פרץ”, הוא המשיך. “אנשים הרי לא באמת מסוגלים להעריך את משמעות ההחלטה של עמיר בעניין כיפת ברזל, לא בימים של שגרה. אבל כשנשמעת אזעקת צבע אדום? מה קורה כשאתה גר במבנה לא ממוגן? למי אתה מתפלל? נכון, לבורא עולם ולשליחה שלו – הכיפה שעמיר התעקש שתיוצר. הרי בלי כיפת ברזל התורים בחדרי המיון ובבתי המרקחת לתרופות נגד חרדה היו אינסופיים. אז כמו שאתה אומר, 'אותי לא מעניין מה ביבי קיבל וכמה הוא מעשן, העיקר שהוא עושה שליחותו נאמנה עבורי ועבור עתיד ילדיי', אני אומר, 'לא רוצה לשכוח לכחלון כמה הוא השפיע על חיינו לטובה'. קוראים לזה הכרת הטוב. ואם תחבר את זה לעובדה שהוא עדיין עושה ועמל קשה מאוד על מנת שהכלכלה תמשיך להיות בין הטובות בעולם אז קל וחומר”.
האמת היא שלמרות הפרעת הקשב שלי, הוא הצליח לסחוט ממני הקשבה מלאה (אולי בגלל הלהט?) ויודעים מה? השתכנעתי. לא להיחפז בבקשה, לא באתי לומר תבחרו כחלון! אני ביבי, רק ביבי! באתי לומר שלפעמים, כבני אדם וכציבור בכלל, העניין של הכרת הטוב, שזו מצווה גדולה מהתורה, ראוי שיהיה לו מקום של כבוד בבואנו לבחור את הנהגה שלנו. עובדתית, אני בוחר ביבי גם ובעיקר מהכרת הטוב, אז אם הוא בוחר כחלון מאותו הטעם. מכבד (חוץ מזה הוא אח שלי).
הפועל אשקלון, לאן?
האמת היא, ששקלתי רבות אם להתבטא בנושא זה, שכן נדרתי על עצמי לא לעסוק בענייני הפועל אשקלון בכדורגל, וכך עשיתי במשך עשור. יחד עם זאת, כמי שמקורב לתיק הספורט ובכלל, אני מוצא עצמי מבקר תדיר באצטדיון, בעיקר במהלך אימוני מחלקת הנוער. כשפניי צופי פני עתיד אני נהנה לראות מחלקת נוער עובדת. יש לי מילים חמות לומר על שמוליק חנין, מנהל מחלקת הנוער שהגיע לכאן ממועדון גדול, מכבי חיפה.
יחד עם המילים החמות יש לי גם ביקורת, מה לעשות, אורח לרגע רואה כל פגע. והביקורת שלי מכוונת בעיקר להתנהלות בקבוצת הנוער. מן הידועות היא שמטרתה העיקרית של מחלקת הנוער היא לספק שחקנים לקבוצה הבוגרת. "לספק" משמע לייצר שחקנים שיובילו את הקבוצה בעתיד. כדי לעשות זאת צריך מלבד משאבים מאמנים טובים ומתקן ראוי, חזון העולה בקנה אחד עם מדיניות שאותה מתווה הנהלת הקבוצה. כשמטרת קבוצת הנוער לספק שחקנים לקבוצה הבוגרת, הליגה לנוער הופכת לפלטפורמה המרכזית שבה מטפחים את היכולות של השחקנים להגיע למטרה. כשהליגה היא פלטפורמה גם המטרה לעלות ליגה מקבלת את חשיבותה הראויה. חפרתי? עוד לא, חכו.
בניגוד לעבר, היום לצורך הצלחה בליגה מביאים שחקני חיזוק מקבוצות אחרות לקבוצת הנוער. שחקני החיזוק שמביאים, הגם שאינם שייכים לקבוצה בעתיד, אמורים להיות ברמה כזאת שהם משפיעים באופן קריטי על היכולת של קבוצת הנוער להצליח בליגה – במקרה שלנו ניסיון להעפיל לליגת העל לנוער. בקבוצת הנוער של הפועל אשקלון משחקים חמישה “שחקני חיזוק” שמגיעים מחוץ לעיר (אשדוד, גדרה ועוד). למה כתבתי “שחקני חיזוק” במירכאות כפולות? כי מלבד שחקן מוכשר אחד שמשחק באופן קבוע בהרכב ומהווה תוספת כוח לקבוצה, כל הארבעה האחרים מהווים “חיזוק” לסגל בלבד, אבל לא נחשבים שחקני הרכב קבועים.
צפיתי במספר אימונים, צפיתי גם במשחק ליגה אחד, וממרום שנות גילי וניסיוני בכדורגל אני מבקש לומר זאת: להחזיק ארבעה שחקנים בסגל, שאינם תורמים יותר משחקנים שלנו, כשהם משחקים ומקבלים במה על חשבון שחקנים שלנו, זה לעבוד עבור מועדון אחר. בוודאי לא עבור הפועל אשקלון.
שמוליק חנין היקר, יכול להיות שאנחנו לא מכבי חיפה, אבל כדורגל אנחנו יודעים! יותר מזה, במתמטיקה אנו ממש טובים. 11 פחות חמש זה שש. אין שום סיבה שבעולם שמסגרת המטרה לעלות ליגה ניתן במה ואפשרות להתקדם לכמעט מחצית מהשחקנים הפוטנציאליים שלנו. יתרה מזאת, כששחקן מקומי מזהה שהמערכת נותנת במה לשחקן שווה ערך ברמתו, בידיעה ברורה שאותו שחקן בשנה הבאה לא יהיה כאן, הוא מאבד אמון במערכת. הוא מאבד מוטיבציה. והיום בעידן הטכנולוגיה והקדמה קשה להחזיק שחקנים במתח בריא כשכמות הגירויים מחוץ למגרש כל כך גדולה. ואז רמת השחקן שלך יורדת, ואתה יכול להאשים בחוסר מוטיבציה כשאתה הגורם העיקרי לזה.
הפועל אשקלון לא אמורה להיות חממה לשחקני חוץ בינוניים. אם הם בינוניים, אז ששחקני הבית שלנו יקבלו דקות משחק ותשומת לב על מנת שישתפרו. בשביל זה אתה כאן. למי שזוכר, בעבר כתבתי בטור בלי חשבון. אני מניח שאתם יכולים לתאר לעצמכם מה עובר בי כשאני כותב שורות אלה באיפוק רב. אז מר שמוליק חנין היקר: תתעשת ותזכור: אשקלון זאת לא תחנת מעבר. אשקלון הביאה אותך לכאן כי היא מאמינה שביכולתך להצמיח לנו שחקנים לעתיד. לעתיד של אשקלון, לא של…
ולקברניטי העיר והממנים של מחלקת הנוער, בקשה: יותר מעורבות בנעשה. ויפה שעה אחת קודם.
בהצלחה למחלקת הנוער.
