נוצרתי אי שם בתחתית הים. במשך מיליוני שנים שטפו אותי גלי הים אל החוף ונערמתי לכמויות אין סופיות. במשך כל היממה שוטפים אותי גלי הים. במשך היום כשחם והשמש מכה בי באים המוני אנשים לשכב עליי, יש כאלה שפורסים עליי מגבת כי גופי החם והדוקרני במקצת מפריע להם, ילדים ממלאים אותי בדליים ובונים להם ארמונות ממני, ואני מספק להם הנאה וסיפוק לדמיונם.
לעיתים בלילות זוגות נהנים לשכב עליי ומתנים אהבים, והתוצאה כמובן עוד ילדים שיבואו כעבור מספר שנים לבנות ארמונות.
אני לא סתם גרגיר של חול, דעו שבלעדי לא קיים שום בניין שעשוי מבטון, כי אני בתוספת של מלט, שאגב גם המלט הוא תוצר של אבן שנגרסה לאבקה ועם תוספת של מים – שלושתנו יחד מהווים את מה שנקרא בטון. כך שאני בגופי מגן על האנושות מפני הרוח, הגשם, החום הלוהט של השמש, אני הוא זה שנותן מחסה לכל חי.
ממני בונים את היסודות של הגשרים, סוללים כבישים, סותמים פרצים של סכרים שנפרצו בשיטפונות, ואפילו מגדלים בתוכי ירקות, פרחים ועצי פרי וגם פרי הדר. כך כשאתם דורכים עליי בים או בכל מקום אחר חשבו קצת ותנו קצת כבוד, אפילו שאני בעיניכם רק חול.
ועוד דבר ייחודי שיש רק לי בעולם כולו, כל יצור חי זקוק לרחם אימו בכדי להיוולד, אם זה האדם, וכמובן גם כל החיות על שתיים או על ארבע. חוץ משני יצורים שלהם אני משמש אם פונדקאית, שהם התנין וצב הים, שהם מטילים את ביציהם בתוכי, עולים לחוף האגם או הנהר, שזה מקום מחייתו של התנין, או מהים, ממנו עולה צב הים, חופרים בתוכי גומחה גדולה ומטילים את ביציהם לתוכי ומכסים בגופי את הביצים.
הם סומכים עליי שאני אגן עליהם ואחמם אותם עד שייווצרו בהם חיים. ואז כעבור זמן מה בוקעים מתוך הביצים תנינים או צבי ים קטנים וחמודים, מפלסים את דרכם החוצה, מטפסים עליי ורצים אל המים. המגע העדין של רגליהם הקטנות המלטפות אותי במעין ליטוף עדין, כאילו מודים הם על שנתתי להם הגנה מפני טורפים למיניהם ועזרתי להם בהיווצרותם.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
אני מצדי שמח ששימשתי להם אם פונדקאית ואחכה בסבלנות שבהתבגרותם יחזרו אלי וייצרו מחזור חיים חדש.
לכן לסיכום, כשאני מביט בראי – ואגב, גם הראי עשוי מסוג של חול דק במיוחד עם תוספת של חומרים שונים – אני גאה להיות גרגיר של חול.
