הזעם שהתגבר עם כל אירוע, הכעס שהצטבר במשך שנים ותחושת הניכור והחשדנות בכל מפגש עם כחולי המדים התנקזו לרגע אחד שבו נהרג סלומון טקה מירי של שוטר. במשך שני ימים רצופים הפגינו מאות מבני הקהילה האתיופית באשקלון.
ביום שני בערב הם הפגינו בצומת אשקלון וחסמו את הכניסה לעיר. למחרת ביום שלישי לקראת הערב הם כבר היו מאורגנים יותר והגיעו בהמוניהם לצומת היכל הספורט.
הפגנות האתיופים באשקלון שלישי השבוע. צילום: אילן אסייג
השוטרים כבר המתינו להם שם, אך לא רדפו אחריהם כשהם ירדו לצומת והחלו לחסום אותו ולמנוע מכלי רכב לחצות. המפגינים החזיקו שלטים וקראו קריאות כמו “מדינת משטרה”, “שוטר אלים צריך לשבת בפנים”.
“יהודי הורג את אח שלו? זה נראה לך?” אמר אחד המפגינים, גטאן אללי, תושב העיר. “גם יהודי, גם אח שלו, זה לא בושה לישראל? כמה סבלנו אנחנו. כל הילדים שלנו בצבא, כל האחים לנו בצבא. זה באמת מגיע לנו? עם ישראל איתנו, הם אחים שלנו, אנחנו יודעים, מי שמצטרף אלינו הוא אח שלנו. מי שלא, מצטרף זה בושה לישראל”.
בין המפגינים היו כאלה שלבשו חולצות שהזכירו את השבוי אברה מנגיסטו, “אברה מנגיסטו זה אותו סיפור”, אומר אללי.
הפגנות אתיופים באשדוד. צילום: פבל
אחת המפגינות, אסתר סלבטה, קראה קריאות של כאב: “2,000 שנה עד שאבותינו באו לפה דרך סודן, וקברנו משפחה כדי להגיע לירושלים בשביל זה? מי שרוצח יהודי הוא לא יהודי. אלוהים הציל אותנו מהנוצרים, מהערבים, ואנחנו באנו לישראל כדי לקבור ילדים שלנו? אח קובר את אח שלו? אני מתביישת בישראל. יש לי אחים שוטרים, הילדים שלי הם לוחמים, אתם לא מתביישים? איך אתה הורג את אח שלך? בגלל צבע העור? אלוהים לא יסלח לכם לעולם. תתביישו עם ישראל”, אמרה סלבטה.
כעבור כ-20 דקות של מחאה ולאחר שהמשטרה חסמה את כל הצירים המובילים לצומת הזה עברו המפגינים לצומת נאות אשקלון. גם שם נחסמה הצומת לכלי רכב, ובמקום התפתחו פקקי תנועה.
הפגנות האתיופים באשקלון. שלישי השבוע. צילום: אילן אסייג
“איזה כאב זה, ילד יצא לשחק ולא חזר”, אמרה אחת המפגינות בת העדה והסבירה מה עובר היום על אימא ממוצא אתיופי: “היום אני לא יכולה לחכות לילד שלי בן 16 שיחזור כי אני לא יודעת איזה שוטר יבוא לו, אני לא יודעת. ואף שוטר לא קרה לו שום דבר בכל המקרים של אלה שנרצחו. כמה אפשר? לא עשו שום דבר בחיים שלהם, מסכנים. ואימא, שצריכה לקבור את הילד שלה”.
בין המפגינים, ששם נצפתה רנ”ג בגמלאות יפה נחום, הייתה אחת השוטרות הידועות והאהובות בעיר. היא הגיעה להזדהות עם בני הקהילה. “אני חושבת שהמקרה הזה לא היה פייר ולא צודק. הרבה אני לא יכולה להגיד, אבל לא היה צודק”.
הפגנות אתיופים באשדוד. צילום: עופר אשטוקר, אשדוד נט
היא ישבה בבית וגלשה בפייסבוק ופתאום ראתה שהחלה ההפגנה באשקלון ומיד רצה למקום, ויש לה מסר לשוטרים: “צריכים להיות יותר רגישים”.
היא הייתה שוטרת 40 שנה, שירתה רבות בקרב הקהילה האתיופית בעיר ואף שימשה מעין מגשרת עבורם, ומעולם היא לא נתקלה במה שקורה היום בין המשטרה לקהילה הזאת, “זה לא היה, מקרים כאלה לא היו פעם. יש באשקלון הרבה מבני הקהילה, והם עזרו הרבה למשטרה, חלקם התגייסו למשטרה. אני ישבתי יחד עם הקייסים, ואני מכירה טוב-טוב את הקהילה. הם לא כאלה פראיים כמו שאומרים עליהם”, אמרה נחום.
לאחר זמן מה המשיכו רוב המפגינים לצומת של דוד רמז, צומת חוצות וצומת הכניסה לעיר וחסמו כל אחד מהן.
הפגנות האתיופים באשקלון שלישי השבוע. צילום: אילן אסייג
אירוע אלים במיוחד התרחש במהלך ההפגנה כאשר אחד המפגינים קפץ על רכב של תושב העיר, ובשל כך נופצה השמשה של הרכב ומכסה המנוע התעקם. ברכב ישבו בני זוג ובנם הקטן. לאחר מעורבות של המשטרה הצליח הנהג להמשיך לדרכו.
בצומת הכניסה לאשקלון ובצומת סילבר הסלימה ההפגנה, והמפגינים הבעירו צמיגים וזרקו בקבוקי תבערה והמשיכו לחסום את הכניסה לעיר במשך שעות ארוכות.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
כאשר ההפגנה בצומת אשקלון התפזרה ברובה קרוב לחצות, חלק קטן מהמפגינים חזר לכיוון תחנת המשטרה המקומית וכשעמדו מולה החלו להצית פריטים שונים ואף זרקו אבנים לעברה.
במהלך ההפגנות הללו נעצרו כמה עשרות מפגינים, והחל משעות הבוקר של יום רביעי הובאו 20 עצורים להארכת מעצר בבית משפט השלום באשקלון. מעצרם של רובם הוארך ביממה, והאחרים שוחררו בין היתר בתנאים מגבילים.
הפגנות אתיופים באשדוד. צילום: פבל
“חסימות צירי תנועה הינם מעשה אסור על פי חוק וגורמים לפגיעה בציבור רב של נהגים. לצד הכלה ואיפוק משטרתי רב כלפי מפגינים מתוך ניסיון לאפשר להם לבטא את מחאתם, משטרת ישראל לא תאפשר את המשך החסימות של צירי תנועה מרכזיים ברחבי הארץ באופן שיוביל לפגיעה כה משמעותית באזרחי ישראל בכלל ובמשתמשי הדרך בפרט”, כך נמסר מהמשטרה.
