יום רביעי השבוע היה יום לא פשוט עברו אברהם ויינראוך, ניצול שואה עיוור, בן 84 מאשקלון. הוא שוחרר רק לאחרונה מבית החולים ונסע לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שם מתקיים המשפט של ענת דיין, מי שהייתה המטפלת שלו שהייתה בעצם העיניים שלו.
הוא הגיע לשם כשהוא מלווה בעורכת הדין המלווה אותו, לימור רוט חזן, כאשר הוא מתנייד בכיסא גלגלים, המשמש אותו מאז שגילה את דבר הגניבה הגדולה ומצבו הידרדר.
רק לפני חודשיים, חודשים ארוכים אחרי שנתפסה, הודתה ענת דיין במעשים ובגניבה הגדולה. “בתקופה של השנה הראשונה גנבתי כ-200 אלף ש”ח ואחר כך במהלך השנתיים הנוספות גנבתי עוד 200 אלף ש”ח וגם גנבתי פנקס צ’קים וזייפתי את הצ’קים והשתמשתי בהם ובכך גנבתי עוד 150 אלף ש”ח”, היא סיפרה בבית המשפט, “אני מאשרת גם שפרטתי עוד כ-73 אלף ש”ח בצ’קים בצ’יינג’ ובעצם קיבלתי ככה במרמה את הסכום הזה של 73 אלף ש”ח. אני מאשרת גם שבמהלך התקופה השנייה אני העברתי סכומים מחשבון לחשבון וגם הפקדתי בחזרה בחשבונות של המתלונן במזומן, סכום של כ-250 אלף ש”ח”.
ענת דיין
בעקבות הודאתה במסגרת הסדר טיעון היא הורשעה על ידי השופט איתי ברסלר גונן בעבירות של גניבה בידי עובד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף.
בדיון שהתקיים לפני כשלושה שבועות היא אמרה “עשיתי מעשה נבזה שהוא בלתי יסולח, לא ככה חינכו אותי, אבל הבנתי שאני חולה, זה כמו שאדם חולה בסרטן ואחרי כמה שנים הוא שוב חולה במחלה. אני עד היום לא טופלתי ובתור עצורה לא יכולתי לקבל טיפול ראוי, רק אחרי שנלחמתי והעבירו אותי דרגים והודיתי בכתב האישום רק אז הכניסו אותי לטיפול ראוי לעבירה והתחלתי להבין מאיפה זה בא. אני איבדתי את הכל וחשוב לי לבקש סליחה מאבי, גם כשלא היה לו בלילות, בשבתות, בחגים טיפלתי בו בלי לבקש. הוא אמר לי ‘ענת בואי’ ובאתי ועשיתי באהבה בלי כלום. זה שאומרים שאני מסוכנת, נכון עשיתי מעשה רע ולא יסולח, אני מבקשת סליחה וחשוב לי להגיד לו את הדברים האלה. כל שקל ושקל שלקחתי יוחזר לו מהמכירה של הבית… מהכלא אני יוצאת לחיים חדשים בלי המשפחה, רק עם הילד הקטן. כל מה שעשיתי עשה הרס, בפעם הקודמת עוד הייתה לי תמיכה אבל הפעם יש לי הרס קשה מנשוא שאין דרך חזרה, זה רק לשקם את עצמי אולי זה לטובה, אולי זה מה שבורא עולם רצה שבחיים אני אצטרך לרצות את כולם ולא את עצמי אולי זה מה שהביא להרס העצמי ואני מבקשת סליחה ומחילה”.
מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי
“סמכתי עליה”
ביום רביעי כאמור, הגיע ויינראוך עצמו לבית המשפט, הוא החל למסור את עדותו כקורבן העבירה כאשר עו”ד רוט חזן עומדת לידו ומניחה יד על כתפו. “אני בן 84.5, יליד 1936, יליד רומניה יש שם כמה מחוזות”, פתח ויינראוך “עבדנו שם במחנה ריכוז, אבא שלי נהרג שם בשנת 1944 ואז הרומנים שחררו אותנו, באנו לעיר בשם בקוב. הגעתי לשם עם אמא והיינו חמישה ילדים. עלינו לארץ בסוף שנת 1951. הלכתי ללמוד כי הייתי פחות מגיל 15, מאז שעלינו. הלכתי ללמוד בקיבוץ גליל ים, הייתי בהכשרת נוער. אחרי זה התגייסתי לצבא, הייתי בגדוד שריון ואני הייתי חרמשניק, עברתי קורס קצינים, השתתפתי בכל המלחמות מ-65’. שירתתי בצבא יחד עם שירות חובה כמעט 10 שנים”.
על מצבו המשפחתי סיפר ויינראוך כי הוא אלמן כבר 4.5 שנים, אב לשלושה ילדים "יש לי שלושה ילדים, שניים מהם גרים בחו”ל".
הוא סיפר גם כי איבד את ראייתו לפני 21 שנים, ולפני שלוש וחצי שנים התחילה דיין לעבוד אצלו, “התפקיד שלה היה להיות העיניים שלי”, הוא סיפר על דוכן העדים, “לעשות לי קניות, ללכת לבנק, להתעסק עם כספים והייתה באה להביא לי עיתון, זהו. הרגשתי בסדר, סמכתי עליה כי לא הייתה לי ברירה, לא היה לי מישהו אחר והיא שיחקה שם”.
איך גילית מה עשתה הנאשמת?
“לא אני, הבנים שלי. לי היה חשד, הלכתי עם עובדת זרה להוציא תדפיס מהבנק לשלושה חודשים יחד עם ענת, שתוציא לי תדפיס, אני עמדתי מול הפקיד והוא שם על השולחן את הטופס והיא לקחה ונתנה לי משהו אחר, העובדת הזרה אמרה לי שזה לא מה שהפקיד נתן לי. אני אמרתי לילדים שלי”.
איך הגבת ביום שסיפרו לך על מה שהיא עשתה?
“קיבלתי הלם, תוך כמה דקות לא ידעתי מה נעשה איתי. אחרי זה לקחו אותי לבית חולים, שכבתי שם, היה חשד לדלקת ריאות ואז הייתי צריך ללכת לפסיכולוג ופסיכיאטרים. המצב שלי סך הכל התדרדר מאוד. אני לא יכול ללכת בכלל, בתוך הבית אני לא יכול לעשות שתי פסיעות בלי לטעות”.
ויינראוך בפתח אולם הדיונים
איך זה גרם לך להרגיש שגילית מה ענת עשתה?
“אני התאכזבתי, קיבלתי הלם. מבחינת ההרגשה הרגשתי גרוע, לא האמנתי שהיא תעשה דבר כזה. אני מכיר את אבא שלה, הוא היה אצלי בצבא קבע, גם דוד שלה היה אצלי בצבא קבע במילואים, אח של האמא, אני הכרתי אותם, קניתי לה אוטו, אחרי חודש היא עשתה איתו תאונה והשביתה אותו, אז באו ההורים שלה לבקש סליחה ואמרתי שזה יכול לקרות ויש ביטוח והיתר כפרה עליה. הלכתי איתה וקניתי לה עוד רכב, כל זה בתקופה שהיא עבדה אצלי. היא הייתה נוסעת ברכב שלי”.
“מוכרת את הצ’קים”
לאחר מכן הוא נשאל מספר שאלות על ידי סנגורה של דיין, עו”ד מיכה גבאי שטען כי דיין הייתה בקשר מאוד קרוב עם ויינראוך, אפילו יותר ממה שילדיו היו איתו בקשר. לאור זאת אמרה התובעת, כי זה מראה עד כמה חמורה הייתה התנהגותה של דיין, “יש בכך רק בעצם לראות כנסיבה מחמירה את ביצוע העבירה. בסופו של דבר אותו אדם שאותו היא רואה קרוב אליה והיא מטפלת בו, והוא רואה אותה כאחת שהוא יכול לסמוך עליה ומאחורי גבו היא פועלת וגונבת יש בכך נסיבה לחומרה ולא להקל עם הנאשמת. אני מפנה לסבל שתיאר המתלונן בעקבות האירועים והעבירות שביצעה המתלוננת, הוא סמך עליה, הוא היה תלוי בה, הוא זקוק לעזרה כבר שנים ונעזר באנשים אחרים וממשיך להיעזר באנשים אחרים כי אין לו ברירה אחרת אבל עכשיו יש לו את תחושת חוסר האמון והפגיעה מצדה של הנאשמת”.
ויינראוך ועורכת דינו לימור רוט חזן
“היא הייתה מוכרת את הצ’קים שלי ובימים האחרונים כולם בעיר ידעו שהשיקים שלי מסתובבים בכל מיני מקומות”, הוסיף ויינראוך.
דיין ביקשה את רשות הדיבור ואמרה: “אני מבקשת מאבי (ויינראוך) סליחה ומחילה, אני יודעת ששום מילה לא תעשה את זה ואני יודעת שפגעתי באמון ושום דבר לא יחזיר את האמון. אבי, אני מבקשת סליחה, כל מילה שאני אגיד לא אחזיר את האמון ואני מקווה שבאחד הימים תמצא את הכוח לסלוח לי על כל מה שפגעתי בך, על כל מה שעשיתי אני מצטערת, אני מבקשת סליחה ומחילה ואני אוהבת אותך למרות כל מה שעשיתי. כל שקל ושקל שלקחתי אני אחזיר לך. אני מבקשת מחילה על כל מה שעשיתי, עם כל מה שקרה אני אוהבת אותך”.
ויינראוך שהובא ליד מקומה על מנת לשמוע אותה, הקשיב לדברים שאמרה, שתק ולא הגיב. גזר הדין בתיק הזה יינתן בתאריך 14 בספטמבר.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
תגובות: “דמעות תנין”
תגובת עו”ד לימור רוט חזן: “הנאשמת הזילה בבית המשפט דמעות תנין בניסיון להביא להקלה בעונשה, תוך שהיא מבטאת מעין צער וחרטה על הפשעים הנוראיים שביצעה. דמעות התנין של הנאשמת לא יועילו לה. מדובר באשה שפגעה פגיעה אנושה בקשיש עיוור בו טיפלה וגזלה את כל כספו ללא רחם. מעבר לפן הכלכלי, פגיעה כה קשה במרשי חסר הישע גרמה לו להתמוטטות מוחלטת ולהידרדרות פיזית ונפשית. אנחנו סמוכים ובטוחים כי הצדק ייעשה וייראה וימנע את פגיעתה הקשה של הנאשמת באזרחים נוספים על ידי שליחתה למאסר לשנים רבות”.
עו”ד מיכה גבאי, סנגורה של דיין מסר בתגובה: “הנאשמת הביעה צער עמוק על מעשיה וביקשה את סליחתו בתקווה שיום יבוא ותזכה למחילתו. יחד עם זאת למרבה הצער הסתבר מתוך עדותו שמי שסעדה אותו בעת אשפוזו בבית החולים הייתה זו הנאשמת אשר לנה איתו בבית חולים. לא היו אלה ילדיו פרי בטנו, אלא אישה זרה בדמות הנאשמת. היום ילדיו מקיפים אותו אך לא בשל דאגה למצבו אלא כנראה בשל דאגה לירושה, חבל שכך. אילו היו ילדיו דואגים לבקרו ולגור עמו לסירוגין, לא היה נזקק למטפלת וודאי לא היה נקלע למעשיה של הנאשמת”.
