פורום איכות של התאחדות התעשיינים מרחב דרום בשיתוף עם קמ"ג והאיגוד הישראלי לאיכות נפגש בשבוע שעבר במפעל עשות אשקלון למפגש מקצועי ומרתק על הנדסת איכות, עובדים וחסמים. "המפגש התחיל בסקירה של אורן גבריאל וחיים דפרין ממפעל עשות ולאחר מכן עלה שרון אנקר, מנהל איכות בקמ"ג ונציג האיגוד הישראלי בדרום שדיבר עם התעשיינים על חשיבות האיכות בחברות וארגונים ודרכי ההתמודדות של האיגוד הישראלי לאיכות להגדרת האיכות כמקצוע ברמה לאומית" אמר אביב חצבני, מנהל מרחב דרום של התאחדות התעשיינים והוסיף "אני כל כך שמח שבכל מפגש יש יותר ויותר היענות של תעשיינים מכל מרחב דרום שמגיעים לשמוע וללמוד מעמיתיהם".
ראש המועצה האזורית חוף אשקלון, אירח השבוע בלשכתו את סגן השר להגנת הסביבה, ח"כ ירון מזוז. במפגש סקר ח"כ מזוז את התכנית "חוף נקי" מטעם המשרד להגנת הסביבה שבמסגרתה שילש המשרד את הסכום המתוקצב לתוכנית "חוף נקי", ומקצה 8.6 מיליון שקלים לרשויות מקומיות שבתחומן נמצאים חופים בלתי מוכרזים בים התיכון ובים סוף. בתחומי המועצה האזורית חוף אשקלון יש רצועת חוף בת שמונה ק"מ, מהם שני ק"מ חופים מוכרזים ועוד כשישה ק"מ חופים בלתי מוכרזים. לפי הקול קורא שפרסם המשרד לאיכות הסביבה, המועצה האזורית חוף אשקלון יכולה לקבל עד 240 אלף שקלים עבור ניקיון החופים. בפגישה גם עלתה האפשרות להעסיק שוטרים בשכר לביצוע פעולות אכיפה בחופים. החופים הפתוחים בישראל מצויים בשטחי רשויות מוניציפליות או רשות הטבע והגנים ועליהן מוטלת החובה לשמור על ניקיון החופים שבתחומן, אבל רוב הרשויות מתקשות למלא את חובתן. משום כך יזם המשרד להגנת הסביבה את התכנית "חוף נקי" שמטרתה למזער את מפגע הפסולת הימית בישראל ולהביא לניקיונם של החופים והים, בהתאם למחויבות הבינלאומית ולטובת הסביבה ובריאות הציבור בישראל.
אנשי איכות הסביבה. פרג'ון ומזוז. צילום: דוברות המועצה האזורית חוף אשקלון.
במסגרת הקול הקורא שמפרסם המשרד, תינתן התמיכה תינתן רק לניקוי חופים פתוחים ובלתי מוכרזים בתחום הרשות, באמצעות מכונת ניקוי או עבודה ידנית. הרשות שתקבל את התקציב תתחייב, בתמורה לתמיכה, לנקות את שטח החוף לפחות שלוש פעמים בשבוע לאורך כל השנה, או יותר מכך במקרה שמדובר ברשויות מקומיות שלהן קטעי חוף עם פלטי פסולת חריגים מהים (ורשויות אלה יוכלו לזכות בתמיכה נוספת). "אין ספק כי המעורבות האישית של ידידי, סגן השר מזוז, סייעה להגדיל את התקציב לצורך אחזקתם של קו המים ורצועת החוף הלא מוכרז לאורך שישה ק"מ" פרגן פרג'ון למזוז שהתייחס אף הוא לנושא: "עם פתיחת עונת הרחצה, אני שמח שתוכנית 'חוף נקי' יוצאת לדרך. כולנו מכירים את בעיית הלכלוך והזיהום של חופי ישראל, תופעה שמשפיעה הן בריאותית והן סביבתית" אמר מזוז והוסיף "המשרד שם לנגד עיניו בעיה זו ולכן החליט לשלש את התקציב לניקיון החופים, גם אלה הלא מוכרזים, זאת במטרה לסייע לרשויות שמתקשות בשמירה על ניקיון החופים. עם כינונה של תכנית זו, כולי תקווה שהקיץ הזה אזרחי ישראל יוכלו לרחוץ בחופים נקיים".
המירוץ לראשות מפלגת 'העבודה' הצפויה להעמיד לראשות הממשלה בבחירות הבאות את העומד בראשה עולות שלב. רמי גואטה יו"ר ההסתדרות במרחב אשקלון ומי שלאורך שנים רבות שימש כחבר במועצת עיריית אשקלון שכידוע גם נמצא בקשרי חברות ועבודה שנים רבות עם שר הביטחון ויו"ר ההסתרות לשעבר, ח"כ עמיר פרץ, הודיע על תמיכתו במועמדותו של ח"כ עמיר פרץ לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה – המחנה הציוני. "היכרותי רבת השנים עם עמיר פרץ והיכרותי העמוקה עם יכולותיו האישיות והמקצועיות מסמנות אותו כמועמד המוביל והראוי לתפקיד יו"ר המפלגה" מסר גואטה השבוע "אין צורך להזכיר את תרומתו הרבה של עמיר לביטחון מדינת ישראל בכלל ולתושבי הדרום בפרט, בכל הקשור למערכת 'כיפת ברזל' המוצבת באזור, להגנה על תושבי אזור הדרום" אמר גואטה וביקש "אני פונה וקורא לכל חברי מפלגת העבודה לתמוך במועמדותו של עמיר פרץ ליו"ר מפלגת העבודה על מנת לנצח כבר בסיבוב הראשון".
בשורה לענף התעסוקה באשקלון והסביבה. 2 המפעלים הותיקים בשוכנים באזור התעשייה הדרומי בעיר יקבלו פטור ממכרז ויוכלו להתרחב על פי מתווה של שר הכלכלה והתעשייה: רב בריח ב-90 דונמים ומבשלות בירה ישראלית ב-140 דונם. ההתרחבות עשויה לייצר 1000 מקומות עבודה נוספים ברב בריח ובמפעל המשקאות כ-400 עובדים בשלב הראשון עם התחייבות ל-600 נוספים בשלב השני. שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, קיים היום ביקור באשקלון וסייר גם בשני המפעלים הללו שמוצריהם מגיעים כמעט לכל בית בישראל. "משרד הכלכלה רואה חשיבות רבה בקידום התעשייה והתעסוקה בישראל בייחוד באזורי הפריפריה" אמר השר כהן במהלך הביקור "הרחבת המפעלים תוביל ליצירת תעסוקה איכותית ולהעלאת הפריון, לייצור משרות באיכות גבוהה, ולקידום התעשייה והכלכלה באזור". חברת רב בריח המקורית נוסדה בשנת 1973 ועסקה בתחום של דלתות מתכת ומנעולים. דרכה של החברה לא היתה סוגה בשושנים ולאחר שנקלעה לקשיים כלכליים, כמעט נסגרה ונעלמה מהמפה. אלא שבשנת 2008 משפחת דונרשטיין רכשה את נכסיה מכונס הנכסים. עם הקנייה הוחל בתהליך הבראה של החברה שתוצאותיו ניכרות כיום. עקב הגידול המהיר של החברה, אתר החברה העיקרי צפוף והחברה התרחבה למספר אתרים נוספים באזור התעשייה אשקלון. השר כהן הוסיף: "אנו פותחים היום דלת להרחבת תעסוקה איכותית בפריפריה. החברות שיגיעו לאשקלון, הנן מהמתקדמות בישראל ומשלבות בין מחקר ופיתוח, תעשיה מסורתית וחדשנות, ואין ספק כי הרחבת הפעילות של חברות איכותית אלו, באשקלון, הנה הבעת אמון חשובה של החברות בתמיכה הממשלתית ואנו מתכוונים לעמוד בציפיות ולהמשיך לסייע לתעשייה הישראלית להתפתח, להרחיב את התעסוקה והפריון לטובת הצמיחה במשק".
זה חודשים ארוכים שישנו משבר בחברה העירונית לתרבות נוער וספורט (תנו”ס) באשקלון. כספי פנסיה אשר נגבו מהעובדים לא הופקדו בקרנות הפנסיה שלהם. הדבר אף גרר איומים בהשבתה של החברה ואף של עיריית אשקלון.
בעקבות כך התכנסו גורמי העירייה הבכירים עם העובדים, ואז נמצא פתרון בדמות העברת כספים מהעירייה לחברה לצורך כיסוי חובות הפנסיה. אלא שבמקביל הגישה חברת הראל פנסיה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע כנגד החברה העירונית, ובה טענה כי תשלומי פנסיה האמורים להתקבל אצלה עבור חלק מעובדי החברה לא הגיעו אליהם.
“החל מחודש נובמבר 2016 החברה אינה מעבירה להראל פנסיה תשלומים בגין העובדים”, נכתב בכתב התביעה. “הראל פנסיה תציין כי פניות חוזרות ונשנות לחברה, הן בכתב והן בעל פה, המבהירות לחברה, בין השאר את הפגיעה החמורה בזכויות העובדים, לא נענו”. בעקבות תביעה זו הוציא בית הדין האזורי צו עיקול זמני שנשלח לחשבונות האשראי של החברה.
מעיריית אשקלון נמסר בתגובה: "כלל התשלומים הועברו, כולל עבור חודש אפריל. בשבוע הבא יועבר תשלום נוסף עבור החודשים מאי ויוני, ובכך ייסגרו החובות הפתוחים שהצטברו. יש לציין עוד כי הועברו פניות של עובדים בודדים בנוגע לכך שכביכול לא בוצעו הפקדות, ואכן התברר שהיו תקלות טכניות נקודתיות שטופלו לאלתר".
לפני זמן קצר הוזעקו אנשי השיטור הימי אל מול חופי העיר אשקלון בעקבות דיווח שהתקבל על סירה שהתהפכה ובה שהו שני צעירים תושבי אשקלון כבני 31.
השוטרים הגיעו עם כלי השייט המשטרתי, ספינה ואופנוע ים, למקום וחילצו את השניים בשלום אל חוף מבטחים.
אנשי השיטור הימי. צילום: דוברות המשטרה
במשטרה מדגישים כי ישנה חשיבות לנקיטת משנה זהירות בטרם יציאה לים, לבחון תנאים מטארולוגיים ולהצטייד במכשיר טלפון סלולרי כשהוא מוגן מרטיבות באמצעות שקית ניילון על מנת להזעיק סיוע בכל מקרה חירום.
בית משפט השלום באשקלון התיר לנו לפרסם לפני זמן קצר כי עד המדינה שחוסל בשלישי האחרון בפיצוץ מכונית באשקלון הוא טל קורקוס.
כזכור, קורקוס דמות מוכרת בארגוני הפשיעה בדרום ולשעבר יד ימינו של בכיר באחד מארגוני הפשיעה בדרום, חוסל לאחר שנכנס למכונית המאזדה שלו סמוך לשעה 3.00 לפנות בוקר במגרש חניה בשד' דרום אפריקה בשכונת אפרידר באשקלון. המכונית עלתה באש ולאחר שכובתה השריפה גילו צוותי ההצלה את גופתו של קורקוס כשהיא ללא רוח חיים. מותו נקבע במקום. בעבר חוסלה גרושתו של קורקוס כחלק ממאבקי העולם החתון בדרום.
בדיון שנערך לפני זמן קצר בדלתיים סגורות אישר השופט אבישי כהן לבטל את הצו הקודם ולהוציא צו חדש המתיר לפרסם את השם אך אוסר לפרסם פרטים נוספים אודות החקירה, חשודים שנעצרו מאז החיסול וכל פרט שעשוי לזהות את החשודים.
הנהלת הפועל אשקלון תיפגש מחר עם השחקן ברוך דגו ותציע לו תפקיד מקצועי במחלקת הנוער. הקשר יסיים את דרכו בקבוצה כשחקן, אך עשוי להשתלב כאמור במחלקת הנוער. בנוסף, השחקן קיבל הצעה לסיים את הקריירה במועדון נעוריו, עירוני אשדוד, והשיב לה בחיוב. מחר בבוקר צפוייה להתקיים החתימה הרשמית. נציין כי בין שני ההצעות מאשדוד ומאשקלון אין קשר, וכי דגו יכול לשלב את קריירת המשחק עם התפקיד המקצועי, כפי שעושים רבים אחרים.
נוסף לכך, ל׳כאן דרום׳ נודע כי דגו סירב עוד קודם לכן לשמש כמאמן נערים ב׳ באשקלון, לאור מעמדו ותרומתו לכדורגל הישראלי, וכי תפקיד עוזר מאמן בקבוצת הנוער, אשר הוצע לו לאחר מכן, טורפד על ידי אנשי מקצוע במועדון, שהטילו וטו. כעת, כאמור, במועדון יעשו מאמץ נוסף למצוא לדגו תפקיד ראוי אחר בפגישה שתערך מחר, אשר יהיה לשביעות רצונם של שני הצדדים.
בשעה 03:20 התקבל דיווח על שמיעת פיצוץ רכב במגרש החניה בשדרות דרום אפריקה 32 באשקלון. כוחות משטרה כיבוי אש ומד"א רבים חשו למקום. הרכב שבו ארע הפיצוץ עלה באש בעקבות הפיצוץ. לאחר כיבוי השריפה, אותרה ברכב גופת אדם עם כוויות קשות וללא סימני חיים. צוות מד"א קבע את מותו.
"כשהגענו למקום ראינו רכב בוער ולא ניתן היה להתקרב", סיפר פראמדיק מד"א, אריאל פלאוט. "לאחר פעולות של הכבאים ראינו בכיסא הנהג גבר עם כוויות קשות. הוא היה ללא סימני חיים ולא נותר לנו אלא לקבוע את מותו במקום".
כוחות חבלני משטרת ישראל פועלים כעת בזירה וחוקרי המשטרה החלו בחקירת נסיבות המקרה. המשטרה הוציאה הבוקר צו האוסר לפרסם כל פרט מהחקירה העלול לזהות את הקורבן.
משטרת ישראל פתחה בחקירה בעקבות תלונה שהוגשה במהלך היום, על ידי דמות בכירה בעיר, כנגד מטפלת בחשד להתעללות בפעוט כבן 10 חודשים בעיר אשקלון.
המעשים של המטפלת, לכאורה, תועדו במצלמה נסתרת שהוצבה בבית. בעקבות כך עוכבה לחקירה החשודה במעשה, תושבת אשקלון כבת 25, ולפני זמן קצר הסתיימה חקירתה הראשונית והיא נכלאה. מחר תבקש המשטרה להאריך את מעצרה בבית המשפט.
רק לפני מספר שבועות, נבחר חבר מועצת העיר אשקלון, יורי ברנט, לתפקיד המשנה לראש העירייה והממונה על הפיקוח העירוני. אלא שברנט, שבכובעו המקצועי הוא עורך דין לענייני תעבורה, גילה כי הוא עשוי להיות במצב של ניגוד עניינים ולכן החליט לפרוש.
במכתב ששלח ברנט לראש העירייה הוא כתב כי לאחר שנודע לו כי שיטור עירוני עוסק ברישום דוחות תנועה משטרתיים ע"י שוטרים מן המניין העובדים בליווי פקחים וכן מקיים מבצעי אכיפה תעבורתיים כאשר פקחים עירוניים עשויים להיות עדי תביעה בבית המשפט לתעבורה.
"הנני להודיעך כי יתכן מצב של ניגוד עניינים בעתיד ולכן איני יכול להיות בתפקיד של ממונה על פיקוח עירוני", כתב ברנט. "לידיעתך אני עורך דין במקצוע שעוסק בתחום תעבורה ופלילי. לא יתכן מצב בו אני אחקור פקח עירייה המעיד בבית המשפט מטעם התביעה, כאשר בפועל אני מחזיק בתיק ממונה על פיקוח עירוני".
היום (יום א, 25.06.17), התקיים בגבעת התחמושת (י-ם) טקס סיום פרויקט מיל"ה, בהשתתפות 27 נערים ונערות מבית הספר אורט אפרידר באשקלון ומישיבת ״שערי רחמים״ בירושלים. בוגרי הפרויקטים הללו, מצטרפים ל- 14,439 בני נוער מכל רחבי הארץ, שהשתתפו בפרויקט עד כה. במהלך הפרוייקט אשר נפרס ע״פ עשרות מפגשים, בני הנוער לוו ע״י שוטרי וקציני יחידת ״הסדר תיק מותנה״ של חטיבת התביעות במשטרה ונחשפו לעבודת המשטרה ולנושאים מגוונים וערכיים רבים. יחידת הסדר תיק מותנה, החלה לפעול במשטרה אשתקד בפריסה ארצית, והיא אמונה על יישום חוק המעניק כלי נוסף להתמודדות עם ביצוע עבירות מחוץ לכותלי בית המשפט. ההסדר הייחודי, מספק הזדמנות לאזרחים נורמטיביים לסיים את ההליך ללא הרשעה פלילית. מדובר בהליך מנהלי, במסגרתו מסכים התובע לסגור תיק פלילי נגד חשוד שנמצאו נגדו ראיות המאפשרות את העמדתו לדין, וזאת בתמורה, בין היתר, להתחייבותו לשלם פיצוי, התחייבות להימנע מביצוע העבירה וביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור.
מורידים את אחוזי הפשיעה צילומים: דוברות המשטרה.
מפכ״ל המשטרה, רנ״צ רוני אלשיך, אמר במהלך הטקס: ״פרויקט מיל"ה מהווה סמל לקירוב הלבבות, אחריות וערבות הדדית, הקיימת בין משטרת ישראל לבין אזרחיה. כולנו רוצים חברה שומרת חוק ולמשטרה יש עניין לצמצם פשיעה גם באמצעות חיזוק הנורמות של הציות לחוק. זו הסיבה בשלה משטרת ישראל משקיעה בתכניות כמו מיל"ה- לשמור עוד ועוד אזרחים בצד הנכון של החוק. ככל שעושים זאת מוקדם יותר, סיכויי ההצלחה עולים בצורה משמעותית. בטקס זה אני מתרגש באופן מיוחד מפני שמוביליו שייכים ליחידת הסדר תיק מותנה. זוהי יחידה חדשה, אשר משימתה היא לפתור בעיות בין אדם לחברו, בכלים "רכים" יותר, ללא הרשעה פלילית, גם כאשר ישנן ראיות וניתן להגיש כתבי אישום. זהו עוד כלי בסל הכלים של המשטרה, לייצר מניעה ולמקד את האכיפה במי שרואה עצמו עבריין. בזכות פרויקטים כאלה- יש לנו משטרה טובה יותר״. לבוגרי התכנית אמר המפכ״ל: ״ההשתלבות שלכם בתכנית, משמעותה קבלת החלטה אמיצה ובוגרת באשר לעתידכם. עתיד של אזרחים הגונים, שרוצים לחיות בחברה הגונה ומתחשבת. אזרחים שמבינים שהמשטרה נועדה להגן עליהם ואיננה האויב שלהם. אזרחים שרוצים את נוכחותו של השוטר ברחוב, שרואים בו את חומת המגן האישית שלהם. משטרת ישראל גאה בכם על הצעד המשמעותי שעשיתם. מכאן האחריות מוטלת עליכם, לכוון את חייכם ולנהל אותם נכון. אנו סומכים עליכם״. הטקס התקיים במעמד מפכ"ל המשטרה, רנ"צ רוני אלשיך, סמפכ״ל המשטרה, ניצב זוהר דביר, ר׳ אגף המבצעים, ניצב אלון לבבי, ר׳ חטיבת התביעות במשטרה, נצ״מ דדו זמיר, מפקד יחידת הסדר תיק מותנה, סנ״צ עירן נהון, שוטרי היחידה, סגל החינוך של בני הנוער ובוגרי הפרוייקט. פרוייקט מיל"ה – מובילים יחד למען הנוער, הוא פרוייקט הדגל החברתי- מניעתי של משטרת ישראל. הפרוייקט מתקיים מזה מספר שנים בכל רחבי הארץ, כחלק ממדיניות של שיטור מבוסס קהילה. מטרתו היא לשקם בני נוער עוברי חוק או בני נוער בסיכון ולהעניק להם הזדמנות נוספת, ידע, כלים ומוטיבציה, לקיים אורח חיים נורמטיבי כאזרחים שומרי חוק.
13 סרטי ביכורים של תלמידים מכיתות י עד י"ב, הלומדים במגמת הקולנוע בבית הספר "שיקמה" שביד מרדכי, הוקרנו ביום חמישי בערב במסגרת פסטיבל קולנוע דרום. האירוע התקיים בבניין הקולנוע של המכללה האקדמית "ספיר". מנהלת בית הספר, אופירה גל, ציינה כ חלק מהתלמידים לומדים במגמות ריאליות ולצד זה הם יוצרים את הסרטים. לדבריה, "התלמידים במגמה יוצרים סרטים ובכך מביעים את עולמם הפנימי, תחושותיהם, רעיונותיהם, חששות מהעתיד, נושא של זוגיות, צבא, אמונה וחברה". ראש מועצת חוף אשקלון, יאיר פרג'ון, בירך את התלמידים המוכשרים וסיפר להם כי לפני ארבע שנים פנו אליו הורים ובעלי עניין בתחום וביקשו שיסייע בפתיחת מגמת קולנוע ב"שקמה". "שאלתי את אנשי הכספים , 'כמה תלמידים צריך שיהיו במגמה זו על מנת שיהיה ניתן לפתוח?'. אמרו לי: 'בין 12 ל-14 תלמידים'. המנהלת בזמנו אמרה לי שיש רק חמישה תלמידים. על פניו, מבחינה כלכלית, לא היה מוצדק לפתוח את המגמה. למרות זאת, קיבלתי החלטה לפתוח את המגמה והתחייבתי כי המועצה תישא במימון העלויות ולא הצטערתי". נכון להיום, לומדים במגמה 37 תלמידים בכיתות י'-י"ב". התלמידים עסקו במספר תחומים, ביניהם כתיבת תסריט, הפקה, צילום, עריכה, משחק והכנת תפאורה. בסך הכל הוצגו 13 סרטים, ארבעה סרטי גמר של תלמידי י"ב, חמישה סרטים של תלמידי י"א ועוד ארבעה "תרגילים" שהציגו תלמידי שכבה י'. את התלמידים ליוו המורים של מגמת הקולנוע, חגי ערד ודורי ריבקין. "זו השנה הרביעית בה משתתפים תלמידי המגמה בפסטיבל קולנוע דרום ובהחלט ניתן לומר שיש עליית מדרגה במקצועיות הסרטים", אמר ריבקין, "יש תכנים חברתיים, אישיים ולדעתי יש עתיד לכמה מהתלמידים שעוד נשמע עליהם". בין הסרטים הוצג סרט גמר דוקומנטרי, שתיאר את שבוע פורים וההוויה בבית הספר "שיקמה", סרט דוקמנטרי על אלמוג שי, שמתחרה בליגת ההיאבקות MMA וסרט עלילתי שתיאר את החרדות של התלמידים והציפייה לקראת הגיוס. פרג'ון סיכם ואמר: "הערב ראיתי את פרי יצירותיכם על המסך הגדול. כמה יצירה, איזה רגש ואיזה עוצמות בהעברת מסרים ובהבעת רעיונות היו בסרטים שהצגתם והכל נעשה בידיכם, תלמידים יקרים".
מלבד תחנת הכוח הידועה רוטנברג, פועלת באשקלון גם תחנה נוספת: תחנת דוראד. התחנה ממוקמת בשטחה של קצא"א באשקלון ומייצרת חשמל נקי ויעיל מגז טבעי בהספק של 840 MW בטכנולוגיה מתקדמת של מחזור משולב. לקוחותיה של דוראד כיום הם מהמגזר התעשייתי, מפעלים וחברות גדולות.
זה כשנה מקדם יו"ר החברה ארז חלפון פיילוט, ולפיו דוראד תספק חשמל גם ל-15 אלף בתי אב בעוטף עזה ובשכונות מסוימות באשקלון ובהמשך תבחן אספקת החשמל המוזל לכמעט חצי מיליון בתים. מדובר בחשמל הנמכר במחיר מוזל מזה של חברת חשמל (חמישה-עשרה אחוזי הנחה).
תחנת הכח דוארד. צילום: יגאל גורן.
ארז חלפון יו"ר חברת קצא"א ודוראד: "מיום הקמתה הצליחה דוראד להוזיל את עלויות החשמל לעשרות לקוחותיה ובכך לייעל את פעילותם. מאז כניסתי לתפקיד אני פועל להעניק את אותו חשמל נקי וזול גם לאזרחים, וזה רק טבעי שהראשונים שייהנו מכך יהיו שכננו באשקלון ובעוטף עזה. אספקת חשמל נקי תוזיל את עלויות החשמל במאות שקלים בשנה ובמקביל – תגדיל את ייצור החשמל הנקי (המופק מגז ולא פחם) ותתרום לשמירה על איכות האוויר באזור. הנושא נמצא בימים אלו בבדיקה מול משרד האנרגיה והרשויות המקומיות, ועם קבלת האישורים הנדרשים נוכל להוביל את מהפכת האנרגיה הנקייה בדרום, ממנה נהנה כולנו".
בתוך כך חברת קצא"א, שאמורה בעתיד הקרוב לסיים את הזיכיון שבידיה ולהפוך ככל הנראה לחברה ממשלתית לכל דבר, מתחילה לעבוד ביתר שקיפות. במשך שנים ארוכות היא עבדה תחת חיסיון וצנזורה חמורה, אך לדברי ראשיה, כעת המגמה היא לעבוד בשקיפות, ובשל כך החלה לקיים סיורים לעיתונאים ולכלי תקשורת בתוך המתחם באשקלון.
בסיור שהתקיים השבוע דיברו ראשי החברה, ממלא מקום המנכ"ל איציק לוי ויו"ר החברה ארז חלפון, על הצורך לעבוד בפתיחות מול הציבור הרחב, בעיקר תושבי אשקלון והסביבה. יו"ר החברה חלפון הסכים כי תדמיתה של החברה נפגעה לאורך השנים בשל חוסר השקיפות, וכי הדבר משתנה כעת לטובה וכי ימשיך להשתפר כך בעתיד.
השניים הציגו את הקדמת התקנת תחנות הניטור אשר נתוניהן פתוחים לציבור הרחב ומדווחות און-ליין את מצב האוויר בסביבת המתחם מדרום לו ומצפון לו. כמו כן דיברו על הפעולות שנעשות בשנים האחרונות בתחומי התכנון והבנייה, זאת אף שאין הם כפופים להם.
במהלך סיור העיתונאים השבוע התקיימה גם תצוגת תכלית של כבאי מתחם קצא"א אשר ביצעו תרגיל המדמה פגיעה של רקטה באחד המכלים במקום.
לא פעם שמע גלעד אורן שיש מי שמכנים אותו ראש העיר האמיתי של אשקלון, זאת למרות שהוא רק עמד בראשות של תאגיד עירוני. הוא גם ידע מדוע נאמרים הדברים: בשנים האחרונות תחת ניהולו הועברו עוד ועוד סמכויות לחברה, כמו ניהול האירועים, התיירות, החניה, בינוי מוסדות החינוך ועודף. מה שתרם לא מעט לרינונים הללו היה כושר ההישרדות שלו.
האיש נבחר לתפקידו בעודו בסך הכול בן 34 תוך כדי שהוא זוכה באמונו של ראש העירייה דאז בני וקנין. הוא הפך לבן טיפוחיו, איש סודו והפך למזוהה מאוד עמו. לכן לאחר הבחירות האחרונות היה צפוי כי הוא יהיה אחד האנשים שישלמו בכיסאם, אלא שאז קרה ההפך, ואורן הפך לאחד האנשים הקרובים לאיתמר שמעוני.
כשהתפוצצה פרשת שמעוני לא הרגשת שאולי שמעוני ניצל את החכ"ל? "ממש לא. איתמר שמעוני, לאחר שנבחר, קרא לי לשיחה ואמר לי: 'תשמע, אתה מקצוען, ואני רוצה לתת תוצאות מהירות. ונכון שהיו חילוקי דעות בעבר, בוא נשים את זה מאחרינו וניתן לזה חצי שנה הזדמנות לעבוד ביחד'.
איתמר שמעוני, גלעד אורן וחיים סופר. צילום דוד לוי
חשוב להבין אני לא מתייחס לחכ"ל כאילו היא חברה פרטית של איתמר שמעוני, של בני וקנין או של גלעד אורן. החברה הכלכלית היא חברה שנותנת שירות לתושבי העיר, ואני שליח, ולכן הסכמתי לתת הזדמנות של חצי שנה. אני יכול לומר לך שאיתמר לא עשה שום דבר דרך החברה הכלכלית שהוא לא יכול לעשות דרך העירייה. הוא הבין שהדברים יכולים להתבצע מהר, והוא לא רצה לחכות. הוא רצה לתת לתושבים תחושה שהוא עושה עבורם מיד. החכ"ל הוכיחה שהיא יכולה לבצע פרויקטים מהר יותר מהעירייה".
אז מה דעתך על המגמה שמוביל תומר גלאם להחזיר את הבינוי והביצוע לעירייה? "אני לא מכיר את הגישה הזאת. אין לי ספק שמהר מאוד יבינו שזה לא נכון וישאירו את הביצוע בחכ"ל. זה לא שעכשיו קלטו בעירייה כמה סופרמנים שלא היו בעבר. הם מקצוענים, אבל התהליכים בעירייה אורכים יותר".
לאן נעלמו 18 מיליון שקל?
לפני כשנתיים פרסמנו ב"כאן דרום" מכתב שכתב מהנדס העירייה דאז דוד ירון, שטען כי עלות הבינוי של מוסדות החינוך באמצעות החכ"ל ולא באמצעות העירייה עלו לקופת העירייה בכ-18 מיליון שקלים. "זה ממש לא נכון", אומר אורן. "הוא רק לא הציג שפער במחיר בינינו הוא בגלל שאנחנו נתנו פי שניים מטרים. הוא לא הראה שבעירייה הייתה הצעה של 1,000 מטר, ואנחנו בנינו 2,000 מטר. יש מחיר למהירות, מחיר של 15 אחוז, ואלה פערים, ולא מה שהוצג. זה ממש מעוות. הרי איתמר פנה תחילה לעירייה בחודש פברואר וביקש לבנות כיתות עד ספטמבר, ומהנדס העיר אמר לו שהוא לא יכול. אני אמרתי לו כן. קח בחשבון שאתה בחודש פברואר, ואין לך תכנון. אין קרקע ואין קבלן וצריך לרוץ, אז היינו מגיעים לספטמבר, והילדים באוהלים? זה המסר? המהירות עולה כסף.
אבל מהחקירות בפרשת שמעוני התברר שלחצו עליך, לכאורה, לזרז תשלומים לקבלנים חשודים. "אני יכול להגיד לך שמבחינתנו כל התשלומים ששולמו זה היה על פי המלצות של הדרג המקצועי, ולא לחצים כאלה ואחרים ולשלם סתם לקבלנים. אלה לא דברים שאתייחס אליהם כי הם בשלבים כאלה ואחרים במשפט".
גלעד אורן. צילום: דוד לוי
אף שאת ההודעה כי ראש העירייה רוצה בסיום תפקידו קיבל זמן קצר לאחר שנבחר גלאם לתפקידו, הוא אומר כי כבר זמן רב שהוא רוצה ללכת הביתה, "כשבאתי לפני שנתיים ואמרתי שאני רוצה ללכת, אמר לי איתמר שמעוני שיש עכשיו את הסכם הגג ואתגרים חשובים, 'אז תתאפק קצת'. אחר כך רציתי לעזוב, אמר לי אפי מור שיש את הבעיה עם איתמר, וזה לא הזמן לעשות זעזוע. אחרי זה הגיעה תקופת אי-ודאות אם יש ראש עיר או לא, כן בחירות או לא, והרגשתי אחריות כלפי החכ"ל, עכשיו יש סוג של יציבות", הוא מסביר.
אחרי הפיטורים של איתן קסנטיני, חיה טופז ועכשיו אתה, אתה חש בתקופה של עריפת ראשים? "אני לא יכול להתייחס לאחרים. יש היום ממלא מקום ראש העיר שמאמין בדרך מסוימת ורוצה לבצע כל מיני שינויים. ימים יגידו אם ההחלטות היו נכונות. במקרה שלי זה לא עריפת ראשים, מבחינתי אני רציתי ללכת לתפקיד הבא שלי בחיים, ולכן אני לא מרגיש שהראשים נערפו. הכול היה בהידברות".
מה אתה חושב על תומר? היה ממלא מקום וסגן ראש העירייה ועכשיו ראש עירייה בפועל. "אני לא חשוב שזה התפקיד שלי לתת לו ציונים. במשך שלוש וחצי שנים אחרונות הוא עבר הרבה עליות ומורדות בתפקוד בעירייה. יום אחד הוא מסוכסך עם איתמר, יום אחר הוא משלים איתו, יום אחד מפטרים אותו, יום אחד הוא חוזר – זאת הייתה ההשתלשלות של העניינים. להגיד לך שהוא היה דומיננטי? אני לא חושב שהוא היה דומיננטי, כי לא נתנו לו להיות דומיננטי בגלל המריבות והתככים. אני מאחל לו הרבה הצלחה, כי הצלחה שלו זו הצלחה של התושבים. אין לי ספק שאם הוא ישכיל לקחת את האנשים הנכונים וישכיל לאתר את הדברים בהם הוא פחות שולט וילווה עצמו על ידי אנשי מקצוע, אני בטוח שהוא יצליח, ואני מאחל לו שיצליח ושאנחנו נראה את השכונות החדשות נבנות ומקומות תעסוקה חדשים. יש הרבה מאוד דברים שאם הוא ינהל כמו שצריך, אז הוא יכול להצליח".
מי מבקר?
עד לפני כשלוש שנים עסקה החברה הכלכלית בעיקר בסלילת כבישים ופרויקטים הנדסיים מסוימים, אלא שעם העברת הסמכויות הרבות לחברה נטען כי זה נעשה מתוך מחשבה כי בחכ"ל אין כל כך שקיפות ואין כל בקרה. אפילו מבקר פנים, שיש ברבים מהתאגידים העירוניים בארץ, אין בחכ"ל, למרות שהיא קיימת כבר שלושים שנה.
גוף מצומצם. משרדי החכ"ל במרינה. צילום: אורי קריספין.
"אני לא מסכים עם זה", אומר אורן. "התהליכים בחברה הכלכלית הם תהליכים מאוד מובנים ומאוד מסודרים. מה זאת אומרת אין ביקורת? ההבדל היחידי הוא שאנחנו גוף מצומצם, והכול עובד מהר יותר. אנחנו יוצאים למכרזים, והמכרזים מפוקחים על ידי היועצת המשפטית והסמנכ"ל של החברה. אחרי שמגישים את ההצעות יש ועדת מכרזים שבוחנת את ההצעות ומכריזה על הזוכה. לאחר מכן יש בקרה תקציבית של אנשים שלנו שבודקים את כל הפרויקטים. אני לא מקבל את זה שאין ביקרות ובקרה, אנחנו כפופים לחוקים ומתנהלים לפיהם אחד לאחד. הכול עובר מספר תחנות, אין החלטה של מישהו אחד בחברה שרוצה לסלול כביש ומתקשר לקבלן ואומר לו מחר תסלול כביש. אין דבר כזה. הכול מתבצע לפי הכללים והחוקים של משרד הפנים. עברנו הרבה ביקורות של משרד הפנים, מבקר המדינה, מבקר העירייה, ובשום מקום לא עלה שהפעילות שלנו לא תקינה. יכול להיות שיש כשל טכני כמו בכל מקום, אבל מבחינה מערכתית יש בקרה".
אז למה במשך שמונה השנים שאתה מנכ"ל לא קיבלת החלטה למנות מבקר? "אני לא מקבל החלטה כזו. מי שמקבל זה האסיפה הכללית והדירקטוריון. אני לא חבר באסיפה הכללית והדירקטוריון".
אתה יכול להמליץ להם. "אני המלצתי. היו ביקורות שהמליצו למנות. לצערי, הדבר הזה לא יצא. צריך לבוא בשאלות אליהם".
אף על פי שיש דירקטוריון, אתה האדם שעל פיו יישק כל דבר. אתה היית כול-יכול בחכ"ל. "אני מסכים שהייתי מנכ"ל מאוד דומיננטי. בכל מקום שאני מגיע חשוב לי להיות דומיננטי, משפיע, ראש גדל ולעשות כמה שיותר. עדיין, למרות שעל פי יישק כל דבר, זה עבר את כל התחנות הנדרשות כדי שהכול יקרה. אין משהו שאני אמרתי לעשות, והוא לא חוקי או לא לפי הנהלים. אני לא מתכוון להתנצל על זה שאני מנכ"ל מאוד דומיננטי, והעובדים מאוד אוהבים אותי והולכים אחריי וגם ראשי הערים הקודמים הלכו אחריי, כי אני, בניגוד לקודמיי, הבאתי תוצאות. אני הבאתי את החברה לרווחים. בפעם הראשונה לא ביקשתי כסף לטובת משכורות עבור העובדים שלי. אני רואה בחברה הכלכלית כגוף שמחולל משאבים ומפיק הכנסות כדי לייצר לה עצמאות תקציבית וכך היה. תמיד היינו עצמאים מבחינה כספית".
המון תפקידים נפתחו שם. מצבת כוח האדם גדלה. "לא ממש. בסך הכול קלטנו עובדים לחטיבות הנוספות שנפתחו. כל השאר תמיד היה, ולמרות כוח האדם המצומצם הכפלנו פי עשר האת ההכנסות".
"לבי-לבי עם תושבי ברנע ב' ו-ג'"
עשרות מיליוני שקלים נכנסו לחברה הכלכלית בעקבות היטלי פיתוח ששילמו תושבים רבים וכן קבלנים עבור מגרשים שרכשו. מדובר בכסף רב שנועד לצורכי פיתוח סביבתי, כמו מדרכות, עמודי תאורה, ספסלים, כבישים ועוד. אלא שאם תשאלו את תושבי שכונות ברנע ב' וג', הם יספרו מיד שהם לא זכו ליהנות מכספי הפיתוח שאותם שילמו, ומצב השכונות הללו בכי רע. "זה לא באשמת החכ"ל. בברנע ב' יש 620 מגרשים, מתוכם שילמו פיתוח רק 320. יש איזה 300 שעדיין לא שילמו. וצריך להבין שאני לא יכול לעשות פיתוח עד שיש אכלוס מסיבי, כי אחרת הפיתוח ייהרס. התושבים הללו שילמו עבור הפיתוח שאני עושה פעם אחת ולא ארבע פעמים. בהסכם שלהם כתבו שצריך להיות 80 אחוז אכלוס, ורק אז נוכל לעשות פיתוח. מצד שני, תראה שכונות אחרות, כמו רמות כרמים, הרצוג, מונטיפיורי החדשה – אין בעיות של פיתוח. איך שאנחנו מקבלים כסף, יש אכלוס תוך שלוש נשים, ואנחנו עושים פיתוח. ואני אומר לך את האמת: לבי-לבי עם הדיירים של ברנע ב' ג'. סיוט לחיות שם, אבל הם צריכים להבין שהם נכנסו במודע וחתמו במודע. ונסתכל על חצי הכוס המלאה, אנחנו ביצענו את כל התשתיות התת-קרקעיות. אם לא היינו בונים אותם, הם לא היו יכולים לבנות שם. אני מדבר על כל תשתיות המים, ניקוז, חשמל ובזק. הם צריכים להיאזר בסבלנות עד שיבנו יותר מהר. וכמה שיבנו יותר מהר, אז נתקדם עם הפיתוח".
מחיר התרבות
אף שמדובר בחברה שעוסקת בגדול בבינוי וביצוע של פרויקטים, בשל נסיבות היסטוריות גם היכל התרבות פועל תחת חסותה והחכ"ל היא זו שמכסה את כל ההפסדים שצובר ההיכל בסדר גודל של כשניים עד שלושה מיליוני שקלים בכל שנה. אורן סבור כי אין סיכוי להפוך את המקום לרווחי. "אין מוסד תרבות במדינת ישראל שמרוויח כסף מסיבה מאוד פשוטה: כשאתה רוצה להנגיש תרבות לתושבים אתה צריך להבין שאתה מסבסד את זה, כי אתה מוכר כרטיסים בזול, והמופעים הם יקרים. חלק מתפקידים של רשות מקומית זה לקחת מהרווחים ולסבסד תרבות".
ומה קרה למנהלים שהתחלפו שם בקצב מטורף? "המנהלים שהיו שם תמיד, אנשי מקצוע מהתחום שבאו מחוץ לעיר, נכון, הם לא שרדו; אבל לא בגלל שהם לא מקצועיים, אלא בגלל שהם השתמשו בהיכל התרבות כמקפצה לתפקידים אחרים באזור המרכז, ולא היה להם את הזיקה לעיר. כשהבאתי את איציק פרץ, הוא החליט שהוא עוזב משיקולים כספיים. עכשיו יש מנהלת, אילנה גנון, שהיא מחוברת, ואני מקווה שהיא תיבחר להיות מנהלת הקבועה של ההיכל. היא עושה עבודה טובה".
מה עושים כדי להקנות תרבות לתלמידים? "יש לנו הרבה שיתופי פעולה עם בתי ספר, אנחנו מציעים כרטיסים במחירים ממש מוזלים כדי שהתלמידים יבואו. באחד מבתי הספר שלחנו מישהו שמלמד תיאטרון כדי לחבר אותם להיכל התרבות. אין מה לעשות, תיאטרון זה לא פופולרי כמו כדורגל ולא פשוט לבנות עולם של תרבות ואיזה הצגה לקנות, תמיד לחשוב על הדבר החדש הבא ואיך תקלע לטעם של רבים. אנחנו עושים את כל המאמצים ועולים באופן עקבי במספר המנויים, ויש לנו כמעט 10,000 מנויים".
מה יהיה עם התיאטרון היוצר? "לא בונים את רומא ביום אחד. עשינו כמה הצגות של תיאטרון יוצר, ויש חבלי לידה של התחלה. אני מקווה שהבאים אחריי ימשיכו לסבסד כדי שזה יצליח. חד משמעית צריך להשקיע יותר כסף כדי שזה יצליח, ומי שאמור לקבל החלטה כזו זו עיריית אשקלון. אם רוצים שיהיה תיאטרון מוצלח, צריך להשקיע הרבה כסף. אנחנו כבר היום מסבסדים את היכל התרבות ב-2.5 מיליון שקל בכל שנה. זה ההיכל שמפסיד הכי מעט כסף בכל שנה".
מספסדים את ההיכל. היכל התרבות אשקלון. צילום יח"צ
מקנא בתיאטרון באר שבע? "בטח. המנכ"ל הוא חבר טוב שלי, עושים שם עבודה מדהימה, ואני מקנא בעולם התרבות של באר שבע. אם אנחנו רוצים להמשיך ולהתפתח כעיר איכותית צריך להשקיע הרבה בתרבות וללכת למקום כמו באר שבע ולנסות אפילו לחקות אותם. זאת לא בושה".
השנים האחרונות התאפיינו בקיצוץ מסיבי בתרבות, אם רק נמנה את התזמורת האנדלוסית, פסטיבל עין יהודית, תיאטרון קדם ועוד. "אני לא מסכים. האירועים שהיו בשנים האחרונות באשקלון מעולם לא היו כמוהם. מעולם לא היו אירועים שמשכו קהל מכל מדינת ישראל, כמו דרום עולה והעדלאידע והמגלשה ואירועי קיץ בשכונות. תקציבי התרבות עלו מאוד בשנים האלה. סדרי העדיפות השתנו: במקום עין יהודית והאנדלוסית, הלכו לתרבות שמופנית לקהל הרבה יותר גדול. ראינו בדרום עולה בין 70 ל-100 אלף מבקרים, עדלאידע עם עשרות אלפי מבקרים, אירועי יום העצמאות מאוד מושקעים ועוד הרבה אירועים שמשכו קהל רב. אם תשווה לקהל שצרך תרבות לפני השנים האלה וקהל שצרך תרבות בשנים האלה, זה לפחות פי חמישה-שישה. יום אחד פגשתי משפחה שבאה מבית שאן להופעה של אייל גולן באשקלון, שאלתי אותם למה, והוא ענה לי: 'למה לא? אנחנו באים חמישה אנשים, משלמים דלק 150 שקל, וכולנו רואים הופעה של אייל גולן, איפה יש דבר כזה?' זו המטרה שלנו, להביא אנשים מכל הארץ. הם נחשפים לעיר, רואים את היופי של העיר. מחר-מחרתיים אם הוא מחפש לעבור לעיר אחרת, הוא ייקח את אשקלון בחשבון. עלינו בעשרות אלפי תושבים בשנים האחרונות, אז לא רק בגלל האירועים, אלא גם בזכותם".
בעיקר מחירי הדיור. "ממש לא. מחיר הדיור עלו בשנים האחרונות באשקלון באחוזים מהגבוהים בארץ. מאוד קל לומר מחירי הדיור, אבל זו עסקת חבילה של מחירי הדיור, השירות שהתושבים מקבלים, רמת החינוך בעיר, חוף ים. אתה מקבל ערך הכי טוב לכסף שלך בארץ. זה לא רק מחירי הדיור, זה גם מחירי הדיור, כי יש עוד 20 ערים בארץ עם מחירים כמו שלנו".
זוגיות וניגוד אינטרסים
אחת הטענות שהופנו כלפי גלעד אורן בשנים האחרונות היה מינויה של נטלי ברקאי לתפקיד מנהלת חטיבת האירועים בחכ"ל. מעבר לזה שברקאי כיהנה כבכירה בחברת אינטלקט, אשר מפיקה אירועים רבים לחברה הכלכלית, היא גם בת הזוג של אורן.
דיברת על האירועים. מי שמנהלת את החטיבה היא זוגתך. זה נראה לך תקין? "אני יכול להגיד לך שאחת הסיבות שביקשתי לעזוב בשנים האחרונות זו הסיבה הזאת. קרה מה שקרה, עשינו מה שהתבקשנו לעשות על ידי הממונים עלינו, ושוב זו הסיבה שרציתי לעזוב לפני שנתיים".
האשה לפני הכל. נטלי ברקאי. צילום: אחי בנאי.
אתה לא חש שיש ניגוד אינטרסים בזה? "שוב, ביקשתי לעזוב בגלל הסיבה הזאת. לא הרגשתי את הניגוד כי הדברים מתנהלים בצורה מתודית, וכך ההתנהלות מול הגורמים בעירייה. אבל שוב פעם, ביקשתי לעזוב, וזו גם אחת הסיבות שאני עוזב".
עלו גם טענות על כך שאינטלקט זכו במכרזים על ימין ועל שמאל, כאשר היא בכירה לשעבר באינטלקט. "אני בא ממקום של רואי חשבון, ובמשרדי רואי החשבון נהוג שעובדים לעבור אצל הלקוחות שלנו. אינטלקט זכו במכרזים כי נתנו הצעה הכי זולה והכי טובה. הייתה פעם אחת שרציתי לבחור שתי חברות, והיועצת המשפטית אמרה שאתה לא יכול לשם לאינטלקט ארבעה שקלים על כיסא, ולשנייה שישה שקלים על כיסא. במבחן התוצאה האירועים האלה היו הכי טובים והכי מוצלחים".
גם אם זה כשר, מבחינת מראית עין זה לא נראה טוב. "למי שעובד בצורה שקופה והוגנת אין דבר כזה מראית עין. בחרנו את הצעה הכי טובה והכי זולה. נראה לך שנוכל לפסול חברה בגלל שאחד העובדים עבד שם בעבר?"
בעבר כתבנו על זה שמתחרים אמרו שלא הרגישו בנוח שהם נכנסים לכנס מציעים, והנציג של אינטלקט כבר מכיר את מנהלת החטיבה ואומר לה שלום ומדבר איתה. "היא לא יושבת בוועדת מכרזים ולא בוחרת את הזוכים, היא בסך הכול אוטוריטה מקצועית שמלווה את הזוכה לאחר הבחירה. אפילו גלעד אורן לא יושב בוועדת מכרזים. מי שיושב הם חברי הדירקטוריון, והם בוחרים את הזוכים".
"הטענות מצוצות מהאצבע", אומר אורן. "הטענות באו רק כדי להטות את נושא הפיטורים שלו. בסך הכול מדובר בחצי דירה שיש לאימא שלי בירושה מהסבתא שלי במתחם של עשרות, אם לא מאות דירות. לא קרה כלום במתחם הזה, מעולם לא התערבתי במתחם הזה, מעולם לא ניסיתי לקדם את המתחם הזה. אבל לבוא ולקדם סיפורים כדי להציל את עורו בשל חוסר שביעות הרצון שלי מתפקודו, הדבר נמצא בבירור אצל מבקר המדינה, ונקווה שייתן את תשובתו בקרוב".
מה קורה עם הפרויקט של מרינה מול? הם טוענים שאתם לא סיימתם חלק מהעבודות כמו הדק מסביב. "הטענות לא נכונות. הכול מבוצע לפי לוחות הזמנים כפי שתכננו. אם יש להם עיכובים בקניון שלהם, הכי קל להאשים אחרים. אני לא רואה שבעלי עסקים משפצים את החנויות שלהם. אני חושב שזה פרויקט שיאיר את רצועת החוף של אשקלון. אני שמח שאחד כמו אלעזרא הסכים להרים את הפרויקט באשקלון".
הרבה פרויקטים עברו תחת ידיך. מה הפרויקט שאתה הכי גאה בו? "זו שאלה קשה, כי כל פרויקט זה הבייבי שלי, ועל כל אחד אני מביט בגאווה. הפרויקט המאתגר ביותר היה השוק העירוני. כי אתה לא מבצע פרויקט בחלל ריק, אלא מבצע פרויקט עם אנשים בתוכו, סוחרים, לקוחות, ספקים. אבל מה שהביא לי הכי הרבה סיפוק וכיף זה כשנכנסנו למוסדות החינוך שהיו חורבות, גני משחקים ברמה ירודה ומתקנים רעועים, מבנה רעוע, והוצאנו את הילדים משם, ואחרי זה הכנסנו אותם אחרי השיפוץ המסיבי. ואתה רואה את האושר של הילדים ושל ההורים, זה באמת הביא לי המון סיפוק. מיידית קיבלתי את הפידבק על העבודה".
יש לך שאיפות פוליטיות? הוא מתמהמה מעט במענה ואז מענה: "כרגע זה לא עומד על הפרק, אני יכול להגיד שהתמהמהתי בתשובה כי פונים אליי המון אנשים בתקופה האחרונה. מבחינתי זה לא על הפרק. אני באתי ממקום מקצועי, וחשוב לי להישאר במקום מקצועי".
לא על הפרק עכשיו או שבעתיד אולי כן? "כרגע זה לא עומד על הפרק. אני יוצא לדרך חדשה, דרך מקצועית חדשה, ואני לא חושב שהעמדה תשתנה בעניין זה. אי אפשר לדעת מה יהיה בעוד שנה וחצי".
לסיום מבקש אורן להודות לכמה גורמים, "אני רוצה להודות לכל ראשי העיר שעבדתי איתם, גם בני וקנין גם איתמר שמעוני, גם אפי מור על אמון שנתנו בי; להודות לצוות של החברה הכלכלית על ההירתמות שלהם, שעבדו לילות כימים למען המטרות, והקרדיט מגיע לכל אחד ואחד מהם. אני רוצה להודות לעובדי העירייה שעבדנו איתם, הם אנשים טובים ואיכותיים, ולהודות לתושבי אשקלון שאין כמוהם אנשים חמים שתמיד מקבלים הכול בהבנה ובצורה טובה".
