פועל פלסטיני בן 23, נפל מהקומה השנייה אל קומת הקרקע באתר בניה בשכונת ברנע. כתוצאה מהנפילה נפל גוף מתכת ופגע בו בראשו. הפועל נחבל בראשו וסבל משטף דם חמור ומסכן חיים.
צוותי מד"א בזירת האירוע. צילום: אלירם משה
הפועל נמצא כשהוא שותת דם ברחוב אבא אחימאיר במערב העיר. תחילה ניסה הפועל לטעון כי הדבר אירע בעקבות ויכוח עם מעסיקו אך המשטרה שללה זאת.
הבוקר נכנסו כלי עבודה רבים לבית הספר 'מעיין שרה' בשכונת 'שמשון' במטרה להתחיל את עבודות השדרוג והבנייה מחדש במקום.
העבודות כוללות בנייה חדשה של שש כיתות עם שירותים, מקלחות וחדרי הרגעה צמודים, ארבעה ממ"מים חדשים, פיר מעלית ומעלית ודירה ללימוד חיים רגילים. במסגרת השיפוץ יפורקו כל האלמנטים במבנה הקיים, כולל החלפת חלונות, דלתות, סורגים, מערכות חשמל, תקשורת, מיזוג אוויר, מים, ביוב, שירותים ומקלחות חדשים. במקביל, יבוצעו שינוים פנימיים להתאמת המבנה הקיים לסטנדרט הנדרש לאוטיסטים, כולל נגישות ובטיחות, חדר טיפולים מיוחדים, מטבחון ואולם רב תכליתי.
צילום סרטון: תומר שונם הלוי
כמו כן, ייערך פיתוח במקום, כולל הפרדת חצרות לגילים השונים, מתקני חצר מיוחדים, הצללות, מגרש ספורט, כניסה חדשה לבית הספר כולל חניית מורים והסדרי תנועה מותאמים לצורכי בית הספר.
שיפוץ מעיין שרה. צילום תומר שונם הלוי
בוועד הורי בית הספר בירכו על כך ומסרו "ועד ההורים, ההורים, הצוות החינוכי והילדים מתרגשים מאוד לקראת תחילת בנייה ושיפוץ בית ספר חדש מונגש ומותאם לצורכי הילדים הן מבחינת ההנגשה והן מבחינת התכנים וההכנה לחיים", מסרה יו"ר ועד הורי בית הספר, דורית רפאל. "רוצים אנו להודות לתומר גלאם ראש העיר בפועל, רמי סופר ,יובל זוזט, ילנה מהנדסת העיר ולכל העוסקים במלאכת הקודש. מקווים אנו שתוך שמונת החודשים הבאים בית הספר יהיה מוכן ונוכל לחנוך אותו ולאכלס את ילדינו עם מינימום בעיות התאקלמות. תודה לצוות החינוכי בראשם, חגית רוקח, על ההירתמות והסיוע לאורך כל הדרך".
מעיין שרה לפני השיפוץ. מבנה ישן ומיושן. צילום: אלירם משה
עלות העבודות, שיימשכו כשמונה חודשים, נאמדת בכ-12 וחצי מיליון שקלים ולמעלה משלושה מיליון שקלים עבור עבודות הפיתוח שיתקיימו במקביל. כידוע, עד לסיום העבודות שוהים תלמידי בית הספר במתנ"ס 'וולדנברג' אשר הוכשר והותאם במיוחד עבורם על ידי העירייה בהשקעה של כ-600 אלף שקלים.
יש כאלה שמציעים ויש כאלה שסוגרים תאריך. רוצה לומר, נערת ישראל במיל' קים אדרי והמיועד רוני בן מיכאל סגרו על תאריך קייצי במיוחד, 4.6.18 וזה הזמן לתפור חליפות.
מדד השקיפות לשנת 2017 אמנם מצביע על שיפור השקיפות באתרי 75 הערים שנמדדו, אך לא באשקלון. הממוצע הארצי הוא 74.16% הגבוה ביותר מאז הושק המדד לפני עשר שנים, אך אתר עיריית אשקלון אמנם עולה בציון אך עדיין נותר מתחת לממוצע וצונח על פני ערים אחרות.
מהנתונים שמפרסמם היום עמותת שבי"ל עולה כי אתר עיריית אשקלון מקבל ציון של 73% לעומת 69% בשנה שעברה. מדובר כאמור בעליה בציון אך בצניחה בדירוג. שבעוד עיריות רבות החלו לחשוף את המידע בצורה ניכרת ובכך שיפרו את דירוגן, לא כך באשקלון. אתר עיריית אשקלון שהיה אשתקד ממוקם במקום ה-14 והמכובד צנח למקום ה-25. ללא ספק, נתון מביש לעיר ה-14 בגודלה במדינה שמתברגת במיקום נמוך, אחרי ערים כמו בני ברק, נתיבות, דימונה וטייבה.
ממצאי המדד של אתר עיריית אשקלון נקבעו, כמו גם אתרי הרשויות המקומיות האחרות, באופן אובייקטיבי על בסיס המידע שהעירייה בחרה להציג באתר אותו היא מעמידה לרשות הציבור. המדד כלל 57 קריטריונים בהם: חשיפת תקציב הרשות, חוזים, מכרזי תשתיות ורכש, מכרזי כוח אדם, מידע הנוגע לחברות עירוניות, דיווח על אלמנטים סביבתיים, וכיוצ"ב. הקריטריונים מבוססים בחלקם על דרישות חוק חופש המידע, ובחלקם על סטנדרטים של שקיפות והנגשת מידע לציבור. סטנדרטים אלה הם למעלה מהדרישה שבחוק ונדרשים בכ – 100 ממדינות העולם, במסגרת פעילות עמותת שקיפות בינ"ל, אשר עמותת שקיפות ישראל היא חלק ממנה.
בעיריית אשקלון השיקו לאחרונה אתר מחודש המעוצב בצורה נוחה יותר אך דבר זה אינו ערובה לשיפור וגידול כמות הנתונים החשופים לעיני הציבור. העדר חשיפת הנתונים החשובים, כמו פרוטוקולים של ועדות וישיבות חשובות מקבל משנה חומרה לאור פרשיית השחיתות שנחשפה בעירייה בשנה שעברה והביאה אף להגשת כתבי אישום כנגד ראש העירייה המושעה ומקורביו.
המדד נכתב על ידי מנכ"לית שבי"ל יפעת זמיר, מנהלת המדד ד"ר גלית אבידר והסטודנטים מתכנית צוערים לשלטון המקומי באונ' בן גוריון ובאונ' חיפה. הוא יוצג בדיון מיוחד שיתקיים מחר (27.11.2017) בוועדה ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור בראשות ח"כ סתיו שפיר.
שקיפות בינ"ל-ישראל נוסדה בשנת 1998 ע"י פרופ' דב יזרעאלי וכיום עומדת בראשה נשיאת בית הדין לעבודה לשעבר השופטת (בדימוס) נילי ארד. העמותה פועלת להגברת מודעות ציבורית לנושאי שקיפות ויושרה במספר מישורים ובהם עידוד ארגוני ממשל, רשויות וגופים עסקים לאימוץ נורמות של שקיפות, יושרה ואחריות, לרבות באמצעות פיתוח ושילוב תכניות להטמעת תכניות אפקטיביות של שקיפות ויושרה; יישום וביצוע פרויקטים בשיתוף עם ארגון השקיפות הבינלאומי ושלוחותיו במדינות העולם, במטרה ליצור כלים לצמצום השחיתות; ופעילות בשיתוף עם ארגוני החברה האזרחית וקידום ערכי השקיפות בציבור ובקרב הדור הצעיר.
משטרת אשקלון ממשיכה במלחמתה נגד עברייני התנועה ברחבי העיר. בסופשבוע האחרון הצליחו השוטרים לשים את ידם של שלושה עברייני תנועה המסכנים בעצם נהיגתם את הולכי הרגל והמשתמשים האחרים בדרך, תוך שהן שמים ללעג וקלס את שלטון החוק.
בפעילות משרד התנועה במהלך יום שישי נעצר תושב העיר בן 31 כשהוא נוהג ברכב כשתוקף רישיון הנהיגה שלו פקע בשנת 2009. מלבד רישיון הנהיגה הפסול, השוטרים גילו כי גם לרכב אין 'טסט' ואף לא תעודת ביטוח בתוקף. אם זה לא מספיק אז אותו נהג אף פסול לנהיגה למשך 24 חודשים. הבחור ככל הנראה אינו מבין את חומרת מעשיו וזו הפעם השלישית בה נתפס נוהג בזמן פסילה. לאור רצף העבירות הפעם לא ויתרו לו במשטרה, הוא הועבר לחקירה שבסיומה נכלא.
באותו יום שישי הצליחו השוטרים לתפוס גם צעיר תושב העיר בן 23 אשר בבדיקה שגרתית הבחינו השוטרים בהתנהגותו המוזרה וחשדו כי הוא נוהג תחת השפעת אלכוהול. הבחור עוכב לתחנת המשטרה, שם ביצע לבקשת השוטרים בדיקת אלכוהול באמצעות מכשיר ה'ינשוף'. הערכתם של השוטרים נמצאה נכונה. תוצאת הבדיקה: 584 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר. פי שתיים מהמקסימום המותר.
"הילדים שלנו חוזרים הביתה עם חבלות בגוף, נשיכות, הילדים פתאום התחילו לקלל ולירוק", כך מסביר אב מגן ילדים בשכונת נווה דקלים את הסיבה לשביתה בגן. מדובר בשביתה שנייה, זאת לאחר שבתחילת השנה הם שבתו למשך שבועיים, הפעם החלה השביתה בעקבות אירוע חמור בו נזרק כיסא על הילדים ונגרמו להם חבלות.
חבלות שצולמו על ידי הורי ילדים בגן
"בגן יש 21 ילדים, מתוכם ארבעה ילדים שולבו בגלל גן מכיל", מסביר האב, "בדרך כלל שמים ילד אחד כזה, או שניים, אבל בתחילת השנה עוד היו ם פה חמישה ילדים כאלה, עכשיו יש ארבעה אבל הם משליטים טרור בכל הגן. ביום רביעי האחרון אחד הילדים שיש לו התקף זעם, לקח כיסא וזרק על הילדים שבדיוק ישבו לאכול. הכיסא עף באוויר ופגע בילדים שקיבלו חבלות בראש ובגב. מדובר בילד בריא וחסון שהוא גם הרביץ לי וירק עליי כשהייתי בגן. לא מדובר במשהו אישי, הוא פשוט עושה את זה לכולם. הגננת לא משתלטת והסייעת מתחלפות מתחילת השנה. זו עבודה מסוכנת. הגננת שלנו לא עברה הכשרה להיות גננת מכילה".
משטרת קריית גת הצליחה לפצח את תעלומת הצתת משרדי המכירות באתר הבניה בשכונת ההרחבה 'סביוני אלומה' בישוב אלומה לפני שבועיים. זה קרה לפנות בוקר, קצת לפני השעה 5. תושבים בישוב הבחינו במספר מכולות המשמשות גם כמשרדים באתר הבניה עולות באשר. דיווח הועבר לכיבוי אש וגם למשטרה. המידע שקיבלה המשטרה הוא על שני אלמונים שנראו יורדים מרכבם סמוך למכולות שהוצתו ומיד גם עולים לרכב ונמלטים מהמקום בנסיעה מהירה. המידע הועבר במהירות לניידות בשטח ופעילות זריזה של השוטרים הצליחה לאתר את הרכב הנמלט על כביש 35. במהלך המרדף חצה הרכב צומת ברמזור אדום, אך השוטרים המשיכו במרדף תוך שהם מזעיקים ניידות אחרות כתגבורת.
הרכב לבסוף נעצר. בתוכו ישבו שני גברים תושבי אשקלון (32,38) שהפכו מיד לחשודים המיידיים בהצתה. הוברר כי לפני שיצאו לביצוע ההצתה הם כיסו את לוחיות הזיהוי הצהובות שעל רכבם באמצעות סקוצ' וזאת בכדי שאם מישהו יגלה אותם ויצלם את רכבם בשעת מעשה, יהיו חסרות לו מספר לוחית הזיהוי המפליל. אלא שלרוע מזלם מי שהיה קרוב לזירה ופעל במהירות ובנחישות היו אלו שוטרים משטרת קריית גת שהצליחו לעצור אותם ולהביא אתם לחקירה.
למשרדים, אגב נגרם נזק רב. חוקר דליקות נתן את חוות דעתו המקצועית שהשלמה את הפאזל וקבעה שאכן מדובר בהצתה ולא בכשל חשמל.
לאחר פגרת שזרוע ארוכה בת שלושה שבועות, הפועל אשקלון חוזרת לליגת העל עם משחק חוץ גורלי מול בני סכנין באצטדיון העירוני בעכו. הפועל אשקלון שקטעה את רצף ההפסדים במחזור האחרון נגד עירוני קריית שמונה קיוותה לקטוע גם את רצף המשחקים ללא ניצחון, לאחר שאת ניצחונה האחרון השיגה אשקלון נגד הפועל רעננה (3:0) במחזור החמישי.
יובל נעים ניצל את הזמן של הפגרה על מנת לאושש את הפצועים ובכדי להתחזק באייל משומר שעדיין לא נמצא בכושר גופני מתאים ובשל כך לא שותף במשחק. לעומת זאת, גודנס אג'אי פתח במשחק על חשבונו של ג'וסיפ איבנצי'ץ' המאכזב שעשוי להיחתך בינואר.
ביום ראשון הקרוב יחלקו באשקלון כבוד לשחקן העבר של הפועל אשקלון שלמה (ג’ינג’י) אמר ז”ל. בשעה 19:00 בערב ייערך במגרש הסינתטי באשקלון משחק הנצחה לזכרו של ג’ינג’י, שהלך לעולמו לפני כשנה, ובו יתמודדו קבוצת ותיקי הפועל אשקלון נגד נבחרת עובדי כנסת ישראל.
שלמה אמר "ג'ינג'י" עם בנו תמיר
קבוצת הוותיקים יהיה אפשר לראות את מנכ”ל הפועל אשקלון כיום דרור אלמלם ואת שחקני העבר הרבים, בהם: ויטו מימון, הרצל עיני, שגיא עיני, שמעון זליג, ניר לוי, הראל כחלון, סימנטוב גמליאל, אורי פוקס והראל טרבלסי. האירוע יתקיים ביוזמתם של חבריו ובני משפחתו של אמר ובשיתוף פעולה מצד הפועל אשקלון.
בגיל 34 ולאחר שלושה חודשים ללא כדורגל, מגן נבחרת ישראל לשעבר אייל משומר מגיע להפועל אשקלון. “מצאתי בית חם”, הוא אמר לכלי התקשורת בהודעה שהוציא המועדון. מאז אותה בשורה השאלה שעולה היא האם המגן הוותיק, שנראה רעב להוכיח את יכולתו, הוא האיש המתאים למלא את המשבצת החסרה באגף הימני בהגנה של יובל נעים? המקטרגים טוענים שזוהי טעות וכי משומר גמר את הסוס, אך יש מי שבטוחים שמשומר הוא ההחתמה הטובה ביותר שיכלה הפועל אשקלון לבצע, בטח לנוכח האפשרויות הדלות על המדף.
אייל משומר גדל בקבוצת הפועל כפר סבא, ובשורותיה שיחק שש שנים בקבוצה הבוגרת. בקיץ 2006 מכבי חיפה, אלופת המדינה דאז, רכשה אותו מקבוצת נעוריו והחתימה אותו על חוזה לחמש שנים. גם משומר עצמו לא האמין שהרומן יימשך כל כך הרבה זמן, בטח לא שיסגור 11 שנים, לרוב מוצלחות, אצל הירוקה מהכרמל. עם השנים הפך משומר לסמל במכבי חיפה — אולי לא בסדר גודל של יניב קטן או ניר דוידוביץ’, שגדלו במועדון — אך הצטייר בעיקר כשחקן נשמה שמקיז דם על המגרש. משומר השיג בחיפה כל מה שאי פעם חלם עליו: הניף שתי צלחות אליפות, זכה בגביע המדינה ובגביע הטוטו והדובדבן שבקצפת – עלייה לשלב הבתים של ליגת האלופות.
לצד מקום בטוח בהרכב והתגברות על אינספור מגנים ימניים שהובאו לחיפה במשך השנים, משומר גם הושמץ לא פעם כשהביקורת המרכזית הופנתה להגבהות חסרות התכלית שלעיתים הוא מייצר. למרות זאת, משומר הוכיח יציבות מעוררת כבוד בטופ של הכדורגל הישראלי ואף רשם עשר הופעות בנבחרת הלאומית.
עם הגיל המתקדם ותחושת המיצוי הגיעה לה גם הדעיכה. משומר סיים את דרכו במכבי חיפה, שחיפשה דם חדש, וניסה את מזלו בהפועל תל אביב. 11 הופעות בלבד הוא רשם במדי האדומים, שבהן לא הצליח להטביע את חותמו, ובסיומן נשרה קבוצתו לליגת המשנה. משומר מצדו היה מוכן מנטלית לרדת לליגה הלאומית, אך טען בראיונות אחרונים כי ההצעה הכספית שהוגשה לו מהתל—אביבים הייתה נמוכה למדי.
בתחילת העונה נפתחה בפניו אפשרות קוסמת להגיע לבית”ר ירושלים, ולמעשה פרטי החוזה כבר נסגרו מול המנהל המקצועי אלי אוחנה. רגע לפני החתימה הירושלמים הנחיתו את אלי כהן "השריף" כמאמן הקבוצה, והוא מצדו החליט שהוא מעדיף כמגן ימני את עופר ורטה וכי הוא מוותר על משומר. המגן, שעשה דבר או שניים בכדורגל הישראלי, מצא את עצמו נכנס לסיטואציה מוזרה עבורו ופתח עונה בבית, אך מנגד נהנה מזמן איכות עם האישה נטלי ושני ילדיו. לאורך החודשים הללו הוא שמר על אורח חיים ספורטיבי, התאמן בצורה אינטנסיבית והכין את עצמו לרגע שיקבל הצעה מספקת מליגת העל.
משומר באימון באשקלון
“הפועל אשקלון עשתה עסקה מדהימה”
כעת, כאמור, הוא פותח פרק חדש ואולי אחרון בקריירה, דווקא בהפועל אשקלון, הקבוצה שבחישוב פשוט הורידה את קבוצתו לשעבר ליגה אשתקד. מי ששיתף עם המגן פעולה במרוצת השנים היה קפטן מכבי חיפה עד לא מזמן יניב קטן, שכבר הספיק לפרוש מכדורגל ומכיר מקרוב מאוד את משומר האדם והשחקן. “אני ואייל עברנו הרבה רגעים מדהימים ביחד”, הוא אומר ל"כאן דרום".
“זכינו באליפויות, שיחקנו בליגת האלופות. אייל הוא שחקן מאוד מחויב לקבוצה, למאמן שלו, לשחקנים, לאוהדים. אני חושב שהפועל אשקלון עשתה עסקה מדהימה”.
למרות הקריירה הענפה של משומר, מדובר באחד השחקנים האנדרייטד בכדורגל הישראלי. גם קטן מסכים עם הקביעה הזאת. “הוא עשה קריירה מפוארת בכדורגל הישראלי ומדהימה במכבי חיפה, ואני חושב שהוא שחקן שלא מוערך מספיק. שיחקתי איתו הרבה שנים, הוא מקצוען אמיתי, ומדובר באדם משכמו ומעלה, דמות חיובית מאוד בחדר ההלבשה, גם בחור שיכול לסחוב אחריו את כל הקבוצה. אני מאוד מופתע מהתקופה האחרונה שהוא לא מצא קבוצה וישב בבית. זה מאוד הפתיע אותי. אני חושב שאשקלון עשתה מהלך נכון ומצוין שיכול לשדרג אותה לגמרי”.
האדם מטבעו הינו יצור חברתי. הדבר בא לידי ביטוי באדם עצמו, בחיבור בין שני צדדי האדם – זכר ונקבה – ובמעגלים החברתיים הרחבים יותר: במשפחה, בקהילה, בעם, באנושות ובעולם כולו.
הרב ערן טמיר
כיצורים חברתיים אנו משפיעים ומושפעים, מקבלים וגם נותנים, כלשונו של הרמב”ם (הלכות דעות י א): “דרך ברייתו של האדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו, נוהג במנהג אנשי מדינתו”.
השפעות חברתיות אלה מופיעות באופן גלוי וסמוי, מעל פני השטח ובעיקר מתחתיהם. על כן המשיך הרמב”ם וכתב: “לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמד ממעשיהם, הוא ששלמה המלך אומר, ‘הולך את חכמים יחכם’. לא נמר לומד עם חכמים אלא הולך את חכמים'", ללמדנו, שכדי להיות מושפע מן החכמים והצדיקים באמת לא מספיק רק ללמוד מהם, אלא יש להתחבר אליהם, לחיות במחיצתם, להיות בקרבתם, להתחכך בהם בחיי השגרה והיום-יום ולשמשם.
על כן המשיך הרמב”ם וכתב: “מצוות עשה להידבק בחכמים ובתלמידיהם כדי לדבוק במעשיהם… לפיכך צריך אדם להשתדל שיישא בת תלמיד חכם וישיא בתו לתלמיד חכם, לאכול ולשתות עם תלמיד חכם ולעשות פרקמטיא (מסחר) עם תלמיד חכם, להתחבר להם בכל מיני חיבור”.
אם כן, אדם החי בחברת אנשים טובים, וערכיים ואידאליסטיים, קשור אליהם בקשרים חברתיים ואפילו בעניינים גשמיים וחומרים כקשרי נישואים, עסקים וכולי, עתיד הדבר להשפיע עליו גם מבחינה ערכית, מוסרית וכדומה. ובכך יעלה ויתעלה גם הוא מעלה-מעלה.
בשבוע שעבר ציינה העדה האתיופית את חג הסיגד. משמעות שם החג במילה “סגידה” לאלוהים, לתורה ולארץ ישראל. מרגש בכל שנה לראות את הקייסים הגדולים, שהיו ועודם המנהיגים הרוחניים של ישראלים יוצאי אתיופיה, את בני הדור הצעיר עולים לטיילת ארמון הנציב בירושלים, צמים ומתפללים לאחדות ולשלום העם. את החג הביאו איתם עוד מאתיופיה, והוא מצוין כ-50 ימים לאחר יום הכיפורים, כהקבלה ל-50 ימי בין המצרים בין פסח לשבועות, כשיהודי אתיופיה היו עולים ברגל להר הגבוה באתיופיה עם תפילה לשלום יהודי העולם וכמיהה לעלות לירושלים.
הסיפור של קהילת יהדות אתיופיה מרגש ומלא השתאות על הדרך שעברו כדי להגיע אל הארץ המובטחת. בסרט “חלום ירושלים”, שהוקרן ביום רביעי בהיכל התרבות, מסופר על הייסורים שעברו בדרך הנה ועל האלפים שלא שרדו את העלייה ברגל, על החלום שהוביל אותם למעשה ועל החברה שדמיינו שימצאו כאן.
חג הסחגד – גם באורט אפרידר. צילום: אורט אפרידר
בנאום השבטים של הנשיא ראובן (רובי) ריבלין הוא התייחס למונח “ישראליות משותפת”: ליצור את הדבר המאחד והמקרב שלכולם יש בו חלק, שכל עדה, קבוצה, מגזר וקהילה מרגישים שייכות, והם חלק מחזון משותף. מדינת ישראל בהקמתה הייתה לתקווה עבור יהודי הגולה, ואף היוותה מוקד עלייה מכל קצוות תבל, נוצר כאן פסיפס תרבותי שהמיוחד הוא בעצם המגוון, הפלורליזם החברתי, שכל אחד ואחת מביאים איתם. בדיוק כמו שהמימונה השתלבה כחג של כל העם בישראל, עלינו ללמוד על אודות האחר ולתת לכך ביטוי משותף במרחב הציבורי ולא רק בתוך המסגרות הקהילתיות. כך גם חג הסיגד, אשר משמעותו מהווה הזדמנות לכולנו לחיבור אישי ולאומי. כשאנחנו מכירים את האחר ומסירים חומות, אז מתבטלת מראש אפשרות של גזענות ושל דעות קדומות לשם כך נדרשת אינטגרציה המשלבת בין כולם, אך גם שכל אחד ישמור על הייחודיות התרבותית שלו ולא יתבקש לזנוח אותה מאחור.
חוגגים סיגד במכללת אשקלון. צילום: יח"צ
השבוע נחשפתי לאירוע מקסים ומיוחד שקרה בעיר. לרגל חג הסיגד בבית הספר אורט אפרידר, התיכון שבו למדתי, הקימו מעין כפר אתיופי והציגו בו מאפיינים של תרבות יוצאי אתיופיה. דמיינתי את השיח בין כלל התלמידים והתלמידות, את הכמיהה לדעת ולהכיר באמת, את השיח בשנים האחרונות על אודות גזענות ואפליה, אשר ממנה סובלים לא אחת ישראלים ממוצא אתיופי. אך מעל הכול דמיינתי איך המפגש הבלתי אמצעי הזה מייצר דיאלוג שמוביל לשינוי במחשבה ובמעשה.
ביום ראשון הקרוב תעלה בערוץ 10 הסדרה החדשה "שאטו עין כרם" של גיא עמיר וחנן סביון, מיוצרי הסדרות "עספור", "פצועים בראש" וסרט הקולנוע "מכתוב".
חנן סביון וגיא עמיר. צילום: מיכל פתאל
עמיר וסביון מגלמים שני אחים יזמים חסרי ניסיון שהופכים נכס של מיליונר למלון בוטיק מצליח, שאותו הם מנהלים ומתחזקים תמורת אחוזים. סביון הוא אלדד, מנהל ה"שאטו", רווק חסר טאקט ובעל תקשורת בינאישית לקויה. אחיו פיפו, בגילומו של עמיר, הוא השף האחראי על המטבח, גרוש ללא ילדים, שהשתחרר מריצוי שנת מאסר בגין אחזקת סמים קלים. אלדד עושה הכול כד לנהל מלון בסטנדרטים בינלאומיים, ופיפו עושה הכול כדי לעבוד כמה שפחות ולפלרטט כמה שיותר. הכישורים הבעייתיים שלהם מצליחים לסבך אותם כל פעם בהרפתקה שירותית אחרת שיוצאת משליטה.
רון כהן, גיא עמיר וחנן סביון בהשקת שאטו
כל אחד מפרקי הסדרה נפתח ונסגר בזיכרונות של השניים מתקופת ילדותם, ומי שמגלם את פיפו (עמיר) כילד הוא השחקן הצעיר רון כהן, תושב אשקלון. “האחים שונים מאוד באופי, ובשל כך ההתנהלות במלון מוזרה ומצחיקה”, מספר כהן על הסדרה. “אני משחק את גיא בילדותו, שהוא שובב ושנון לעומת אחיו שהוא טיפה חנון”.
שחקן מלידה
"שאטו עין כרם" היא טבילת האש הראשונה של כהן, שהכיר עד כה בעיקר את בימת בית הספר לאמנויות שבו הוא לומד. הוא בן 11.5, תלמיד כיתה ו’, וחולם במה מאז שהוא זוכר את עצמו. “אני חי משחק מגיל מאוד קטן”, הוא מספר, “הייתי הולך עם ההורים שלי להצגות ילדים, חוזר הביתה ומחקה את הדמויות. לא הייתי יושב וצופה בהצגה, אלא בוחן את השחקנים, בודק את המימיקה שלהם, את תנועות הידיים והצורה שבה הם מציגים, ואז מגיע הביתה, עושה חזרות ומחקה אותם. עשיתי מאות הופעות מול המשפחה שלי, היו לי המון תחפושות ואביזרים ורפרטואר שלם של יובל המבולבל. למרות שהייתי ממש קטן, הרגשתי שאני הולך לצפות בהצגה לא כדי ליהנות ממנה, אלא כדי ללמוד”.
כהן עם גיא עמיר. מגלם את דמותו בילדותו.
את האהבה הזאת הביא איתו כהן גם לגן חובה, ששם הקימה הגננת במה בחצר הגן, ועליה הוא הופיע בשעת חצר. “הייתי מתכונן בבית ומגיע לגן עם הצגה מוכנה. בזמן שכל הילדים שיחקו בחצר, אני עליתי על הבמה, עם מוזיקה וכל מה שהייתי צריך, והופעתי. תמיד הרגשתי שזה לא משהו רגיל”.
“הלימודים מאוד חשובים”
בשל הזיקה שלו למשחק היה זה אך טבעי שהוא יתחיל את לימודיו בבית הספר לאמנויות בעיר, ושם התחבב מאוד על המורה לתיאטרון רינת בן עמי. “המורה זיהתה את האהבה הגדולה שיש לי לתחום ותמיד דחפה אותי קדימה. לא היה מופע בבית הספר שלא לקחתי בו חלק”.
בהמשך פנתה להורים של רון – איציק וליז כהן, המוכרת להורים כמי שמנהלת את מחלקת הגנים בעירייה – והציעה להם לשלוח אותו לאודישנים. “אני הרגשתי שאני חייב להביא לידי ביטוי את כישורי המשחק שלי, ובסוף הצלחנו לשכנע אותם”, אומר רון.
לא חששתם שזה מוקדם מדי? ליז: “האמת, רון ביקש ללכת לאודישנים כבר בגיל ארבע, וכל הזמן אמרתי לו שאין סיכוי שזה יקרה. ההתמודדות סביב כל העניין הזה היא לא פשוטה, ילדים בגילאים צעירים כל כך לא צריכים להתמודד עם דברים כאלה ולשמוע לא באודישנים. כשראינו שזה ממש בא מתוכו, והוא מוכן לקבל את כל החבילה שיש לעולם הזה להציע הסכמנו, כי הוא היה זה שהוביל אותנו לזה. אני מכינה אותו נפשית לפני כל אודישן ומורידה את רף הציפיות, אני לא רוצה שהוא ייפגע או יתאכזב. עכשיו, כשהסדרה עולה, אני גם מכינה אותו לפרסום, אני באה מעולם החינוך, אז יש לי טיפים טובים לתת לו”.
איך זה מסתדר עם הלימודים? ליז: “זה התנאי שלי מול הסוכן שלו, שהדברים ייעשו או בשעות אחר הצהריים או בחופשים. לשמחתי, בינתיים זה עובד נהדר, מקסימום אנחנו מוציאים שנייה לפני מהלימודים”. רון: “וגם כשזה קורה, אני תמיד משלים את החומר מחברים שלי. הלימודים מאוד חשובים גם לי, ואני דואג שלא יחסר לי שום דבר”. “לא חשבתי שבאודישן הראשון אני אצליח”
למרות החששות וההכנה הנפשית לאכזבות שבדרך, רון החל את הקריירה שלו במגרש של הגדולים ברגל ימין ובצורה שאפילו הוא והוריו לא ציפו לה. מהרגע שחבר לסוכן האישי שלו והחל ללכת לאודישנים, הוא עבר בהצלחה שלושה, בהם "שאטו עין כרם", מתוך ארבעה. “כבר באודישן הראשון, בזמן שחיכינו בחוץ עם עוד עשרות ילדים, לא הייתי בטוחה שאנחנו עושים את הצעד הנכון. שמעתי את השיחות של ההורים שהמתינו, שדיברו על עשרות אודישנים שבהם הילדים שלהם נאלצו לשמוע לא פעם אחר פעם”, אומרת ליז, “הילדים הללו משוועים להצלחה, והתהליך הזה הוא לא קל, אז חששתי גם בשביל רון”.
תהילה בגיל 11. רון כהן חולם על הוליווד
בהתחלה כהן לא ידע כלום על הסדרה. את עמיר וסביון הכיר מהסדרה שלהם "מה בכריש?" ששודרה בערוץ הילדים ועל "עספור" ו"פצועים בראש" שמע רק מההורים.
“ממה שידעתי עליהם הבנתי שזאת הולכת כנראה להיות סדרה טובה ומצחיקה. לאודישן הראשון קיבלתי טקסט במייל והתכוננתי היטב. אחרי שלושה שבועות הסוכן שלי הודיע לאימא שעברתי לשלב הבא”.
הרגשת שהלך טוב? “אמרתי לאימא שהלך טוב בסך הכול, אבל השתדלתי לא להסיק מסקנות. יש ילדים שהולכים כבר שנים לאודישנים, ולא קורה עם זה כלום, אז לא חשבתי שיש סיכויים גבוהים שכבר באודישנים הראשונים שלי אני אצליח. השתדלתי לא להסיק מסקנות ואמרתי לעצמי שגם אם זה לא, אז הכול עוד לפניי”.
מה היה באודישן השני? “זה היה כבר קצת יותר מורכב, כי אלה היו חזרות של ממש. בהפקה רצו להתאים את הדמות אליי ואותי לדמות וגם לחבר ביני לבין גיא עד שהגענו לתוצאה הסופית שכולם היו מרוצים ממנה”.
איך קיבלת את הבשורה הסופית שהתקבלת? “זה היה מצחיק. הסוכן שלי התקשר אליי והתחיל את השיחה לא טוב. הוא אמר שהוא עוזב אותי כי הייתי ממש גרוע ואין לי סיכוי. בסוף הסתבר שזו מתיחה ושעברתי. זאת הייתה התרגשות אדירה, בכיתי מאושר”.
והיה גם לא אחד. רון: “כן. זה היה קצת מבאס, אבל ידעתי שזה עלול לקרות ולקחתי את זה בחשבון. זה רק נותן לי כוח להמשיך עוד ועוד, כי תמיד נעים יותר לשמוע כן”. ליז: “זה ממש לא מובן מאליו שרון עבר את שלושת האודישנים הראשונים שלו בהצלחה, ועוד מדובר בדברים מאוד גדולים ומרכזיים. זה משמח, אבל אנחנו לוקחים את הכול בפרופורציות הנכונות ולוקחים בחשבון שגם יהיו אודישנים פחות מוצלחים בעתיד. כשמחליטים לקחת חלק בכל הדבר מבינים שזה חלק בלתי נפרד מהעניין”.
קשה להאמין שעבר כבר קרוב לעשור מאז פרצה הלהקה המקומית "הפיל הכחול" לתודעה הישראלית ועשתה את מה שרבים לפניה רק חלמו עליו. היה שם הכול: הופעות במועדונים הכי נחשבים בארץ, מקום ראשון בפלייליסט של גלגל”צ, כתבות בטלוויזיה, קליפ בכיכובה של בר רפאלי והרבה זוהר ותהילה. אך דווקא בשיאה של ההצלחה הזאת החלו סדקים, החברים התפצלו, וכל אחד הלך לדרכו.
“הסולן עזב, הגיטריסט חזר בתשובה, אחר כך הסולנית עזבה. ההרכב הפך למאוד דינאמי, אבל בשלב מסוים כבר אי אפשר היה להחזיק את זה יותר”, מספר לירון אטיה, חבר הלהקה. לפני כשלוש שנים נפרדו דרכיהם באופן סופי. “הבנו שלמרות הפרגון הגדול, הרדיו וההופעות, זה לא עקבי ומשהו שאי אפשר לסמוך עליו ולהתפרנס ממנו. מצד אחד זה דרש מאיתנו המון חזרות, הופעות והכנות. מצד שני, חייב עוד משהו שגם יכניס כסף, והיה בלתי אפשרי לשלב בין הדברים”.
לירון אטיה. צילום: אילן אסייג
מיליוני צפיות ופינה ב"ארץ נהדרת"
גם אטיה הלך לדרכו, למד עריכת וידאו ואנימציה ופתח, יחד עם חברו רועי, את Look & Listen. השניים עושים היום קליפים למוזיקאים מובילים, פרסומות לטלוויזיה ועורכים סרטונים שכבשו את העולם כולו, אשר אפשר למצוא בעמוד הפייסבוק "תכל’ס". “הדברים התגלגלו וגילינו שאנחנו טובים במה שאנחנו עושים. יצרנו קליפים, יש לנו פינה ב’ארץ נהדרת’, והסרטון שנצפה ביותר בעולם הוא שלנו. הסרטונים של 'תכל’ס' הם בעלי אמירה חברתית, מין רצון כזה לעשות שינוי”.
את המוזיקה החליט אטיה להשאיר כתחביב, והיא תמיד התנגנה ברקע. בסוף כל יום עבודה היה נשאר באולפן ועובד על חומרים עד השעות הקטנות של הלילה. לאט לאט הרגיש שזה שוב משתלט עליו. הפעם הוא עשה הכול לבד, כתב, עיבד, ניגן, הלחין ושר. “הבנתי שאני לא יכול לוותר על זה, ואם לא זרם כלהקה, אני אעשה את זה לבד. זה היה מאוד מאתגר, בעיקר פיזית, כי בגלל המגבלה שלי אני לא באמת יכול לנגן על חלק מהכלים. אני יודע בראש איך זה אמור להיות ולהישמע, אבל פיזית לא יכול לעשות את זה, אז בניתי לי כל מיני פתרונות יצירתיים והשתמשתי באמצעים טכנולוגיים. מורן אחי עזר לי קצת, אבל בגדול עשיתי את הכול ממש לבד”.
להקת הפיל הכחול בימי הזוהר. צילום: יואב נקש
“התחושה שהשירים האלה הצילו אנשים”
בשלב מסוים עלה רעיון להעלות את השירים של אטיה לרשת, והתגובות החמות והמחבקות לא איחרו להגיע. “להפתעתי, הם זכו להצלחה לא קטנה. לא עשיתי מזה עניין, לא ניסיתי לקדם ולפרוץ שוב, פשוט העליתי וזהו. אבל מבחינת הקהל זה היה המשך ישיר של 'הפיל', הם הרי לא היו עדים לכל התהפוכות שעברנו. מיליון צפיות לשיר, השמעה ב’צינור לילה’, אבל בעיקר המון תגובות ומסרים אישיים שקיבלתי מהקהל והותירו אותי די המום ובעיקר מרוגש עד דמעות”.
לירון אטיה. צילום: אילן אסייג
מה כותבים? “מדובר בעיקר בסיפורים אישיים מאוד, שלא נוח לי לחשוף אותם. התחושה הכללית היא שהשירים האלה הצילו אנשים, ואולי זה נשמע גרנדיוזי ומופרך, אבל זה ממש ככה. ברגעים הכי קשים בחיים שלהם, כשכבר חשבו להרים ידיים ולוותר על הכול, הם מצאו נחמה דווקא בשירים שלי. זאת הרגשה שלא ניתן לתאר במילים”.
התגובות שהוא קיבל גרמו לו להבין שהוא לא יכול לוותר וחייב להמשיך וליצור בעיקר בשביל הקהל. לפני כשנה וחצי קיבל אטיה החלטה סופית, הוא עושה אלבום לבד. כבר היו לו כמה שירים מוכנים, והוא החל לעבוד במרץ על נוספים. לאחרונה התגבשה כל העבודה הזאת לכדי אלבום אישי, בועט ומרגש.
“אני לא אדם שאוהב חשיפה”
על מנת שלא להיכנס לתסבוכת כלכלית החליט אטיה לפנות לקהל באמצעות הדסטארט, פלטפורמת מימון המונים ברשת. המהלך הזה היה לא קל, עוד משוכה שהוא היה צריך לעבור בדרך. אל דף הגיוס, שנפתח רק ביום ראשון האחרון, הוא צירף את סיפורו האישי וגם סרטון קצר, שבו הוא מתקשה לבקש את עזרת הקהל וממחיש עד כמה המהלך הזה היה קשה לו. “באנו לצלם משהו אחד, אבל יצא משהו אחר לגמרי. כמובן שזה מוקצן קצת, אבל זה מאוד אמיתי”. בתוך ימים אחדים הגיע הפרויקט ליותר מ—70 אחוז מימון, סכום של 50 אלף שקלים, נותרו עוד 20 אלף עד להשגת היעד. הסרטון, אגב, הגיע ליותר מ-200 אלף צפיות.
תחושת האי-נוחות הזאת היא בגלל שאתה מבקש כסף? “לא, דווקא זה לא זה. בתכל’ס אני לא מבקש כסף, אני מבקש שירכשו את האלבום מראש כדי שאוכל לדעת לקראת מה אני הולך וכמה עותקים לייצר. אין לי בעיה עם הדסטארט, ההפך, אני חושב שזה רעיון גאוני”.
אז איפה הקושי? “לשים את עצמי במרכז ולקדם את העשייה שלי, אף פעם לא היה לי נוח עם זה. לא הצטלמתי שנים וגם לא התראיינתי. זה מתחיל מהדברים הקטנים, כמו העובדה שלא החלפתי תמונת פרופיל בפייסבוק כבר חמש שנים, ונגמר במוזיקה. אני לא אדם שאוהב חשיפה ואת כל מה שמסביב. ההחלטה הזאת מבחינתי הייתה מאוד קשוחה, קיבלתי אותה די מהר, אבל לקח המון זמן עד שבאמת הצלחתי לבצע. הבנתי שאין ברירה ושאם אני רוצה להגיע לכמה שיותר אנשים, זאת הדרך היחידה”.
על מה אתה כותב? “זה אלבום מאוד אמיתי ואישי שלי. מאז ומתמיד כתבתי כשהייתי עצוב, וזה המשיך ככה. אני לא יכול לכתוב כשאני שמח. אז זה בעיקר דברים על החיים, עם נימה אופטימית קצת”.
הרבה אמנים כותבים מתוך עצב וקושי, ולמרות זאת זה דווקא גורם לקהל להתחזק. קצת הפוך על הפוך, לא? “כן, כי זה מה שמוזיקה עושה. אתה שומע שיר עצוב, אבל אז אתה מבין שאתה לא לבד ושמה שאתה עובר קורה גם לאחרים. תחושת ההזדהות הזאת גורמת לאיזושהי התעלות, זה מאוד מחזק לדעת שאתה לא לבד”.
היה לך חשוב לדעת מה חברי הלהקה חושבים על האלבום? “כן. למרות שכל אחד נמצא במקום אחר בחיים שלו, אנחנו סך הכול בקשר טוב וכמובן שהשמעתי להם את החומרים. חלק פחות התחברו, כי אלה שירים יותר רגועים. בעבר עשינו הרבה רעש, דיסטורשן ועצבים, פה חזרתי לדברים הפשוטים והרגועים, ולא כולם מתחברים לזה וזה בסדר. החברים הטובים, שהם לא מהלהקה, אומרים שזה האלבום הכי טוב שיצא עד עכשיו. אני סומך עליהם ויודע בוודאות שאם זה לא טוב הם יגידו: ‘על הפנים’. אני יודע שעשיתי את הכי טוב שאני יכול, מה שיקרה עם זה הלאה זה כבר לא בשליטה שלי”.
שוטר היס"מ מאשקלון, אלכסנדר גיטין, מואשם כי ביצע שוד בעודו שוטר, כאשר הגיע לבית עם צו חיפוש מזויף וגנב משם אלפי דולרים, יורו ושקלים. את כתב האישום הגישה המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
אלכס גיטין. דוברות המשטרה
על פי כתב האישום, לפני כחודשיים הגיע גיטין לבית מגורים בתל אביב בשעות הערב כשהוא לבוש מדי יס"מ, חבוש בכובע משטרתי, חגור בחגור משטרתי, כשלאוזנו אוזניה הנחזית כמחוברת למכשיר, באמתחתו צו הנחזה להיות צו חיפוש והתדפק על דלת שער המשפחה. המתלוננת פתחה את השער לאחר שהנאשם הזדהה כשוטר. הנאשם נכנס לחצר הבית והודיע בכזב למתלוננים כי הוא משרת במחלקת הלבנת הון, זיוף שטרות והונאה ומחזיק בצו חיפוש לבית וכי בכוונתו לבצע חיפוש.
בני המשפחה חשדו כי הצו מזויף מאחר והכתובת אמנם הייתה נכונה אך שם המשפחה שהופיע עליו לא היה תואם. השוטר בתגובה אמר לבני הבית כי אם לא יאפשרו לו לבצע את הצו, הוא יזעיק את הצוות הממתין בחוץ, וזאת חרף העובדה כי ידע שמדובר בטענה כוזבת. השוטר הוסיף וטען בכזב כי הפעילות כולה מתועדת חזותית והודיע להם כי במעשיהם הם משבשים את עבודתו המשטרתית ואת החקירה המתנהלת כדין ואף הזהירם שכל מה שיגידו עלול לשמש נגדם.
השוטר שאל את המתלונן מספר פעמים האם קיימת כספת בביתו והמתלונן השיב בשלילה. בהמשך שאל היכן הוא מחזיק את כספו ובתגובה, הוביל המתלונן את הנאשם למגירה בה אחסן את סכום הכסף הבא: כ- 9200 דולר, כ- 1000-2000 יורו וכ- 3000 ₪ . השוטר הורה למתלונן לא לגעת במגירה, העמיד פנים כמעדכן במכשיר הקשר כי ישנם ממצאים, עטה כפפות על ידיו, הוציא שקית מז"פ, נטל את הכסף והכניסו לתוך השקית והודיע למתלונן כי כספו מוחרם.
בית המשפט השלום בבאר שבע התיר היום לפרסם כי 2 ראשי ארגוני פשיעה נעצרו לאחרונה בחשד למעורבות בחיסולו של העבריין טל קורקוס על ידי מטען שהוצמד לרכבו ברחוב שד' דרום אפריקה בשכונת אפרידר.
הרצח ארע לפני חמישה חודשים. פיצוץ עז נשמע לפנות בוקר והרעיד את צפון שכונת אפרידר באשקלון. בתוך רגעים הבחינו תושבים הגרים בשכנות למקום הפיצוץ, ברכב בוער במגרש חניה של בניין מגורים סמוך ל'דוידי סנטר'. צוותי כיבוי הוזעקו למקום והחלו לכבות את האש. כשכובו הלהבות התגלתה ברכב גופתו של קורקוס. על פי ההערכות, קורקוס נפצע מהפיצוץ, אך בשל הפציעה והנזק לרכב לא הצליח לצאת ממנו בעוד האש מתפשטת וכך מצא את מותו.
אילוסטרציה: משטרת ישראל
עוד בבוקרו של אותו יום וכשעדיין שמועות מתרוצצות באשר לזהותו של הקורבן שחוסל, הוציא בית המשפט לבקשת חוקרי ימ"ר לכיש צו האוסר לפרסם את זהותו של המנוח ופרטים העלולים לחשוף את שמו. עם התקדמות החקירה, היא הועברה לטיפולה של ימ"ר נגב שמטפלים כבר שנים רבות בארגון הפשיעה ששמו של קורקוס נקשר עמו. לאחר מספר ימים הותרה לפרסום זהותו של קורקוס כקורבן שמצא את מותו בפיצוץ הרכב.
קורקוס היה עד מדינה נגד ניב זגורי שעומד לכאורה בראש ארגון הפשיעה הגדול בבאר שבע. הוא היה העבר יד ימינו של זגורי ולאחר שיחסיהם התערערו סיפר שקיבל מסרים מאיימים על חיי אשתו וילדיו. לטענתו, לאחר דילמה קשה הוא החליט לחצות את הקווים ולהעיד נגד זגורי. לאחר שנים ששהה בחו"ל עם משפחתו במסגרת התכנית להגנת עדים ומאוחר יוצר הופסקה להם התכנית והם חזרו לארץ.
חברת החשמל מבקשת מהמשרד להגנת הסביבה הקלות בהיתרי פליטת המזהמים הנוכחים שיש לה בתחנת הכוח רוטנברג מדרום לאשקלון. כרגע מותר לחברת החשמל להפעיל את יחידת היצור המזהמת רק כאשר ישנה סכנה למחסור חשמל. בחברה רוצים לקבל היתר להפעיל את היחידה בכל פעם שיש תקלה ביחידת יצור אחרת.
באיגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון מודאגים מבקשתה של חברת החשמל וחוששים שבמקרה תקלה התחנה תזהם יותר מהרגיל. באיגוד דורשים שאישור כזה תצטרך לקבל את הסכמתם בכל פעם שיידרש ולא רק לאחר הגשת בקשה מנומקת למשרד להגנת הסביבה. זיהום האוויר באזור אשקלון הוא מהגבוהים בארץ ומדד זה נעוץ, כך מעריכים מומחים, מעצם המשך שימוש בפחם על ידי תחנת הכוח רוטנברג הממוקמת מדרום לאשקלון והמשך פליטת החומרים מסוכנים העשויים לגרום לתחלואה ולהגביר את התמותה בקרב מי שנחשף לחומר הנפלט לאורך זמן.