קרן רביבו על בעלה: "לאיתמר יש רצון אמיתי לעשות שינוי"
1 Comment“אני ממש לא מתעסקת בתארים כמו ‘אשת ראש המועצה’”, פותחת קרן רביבו את הריאיון. “מבחינתי להיות אשתו של איתמר זו זכות ותמיד הייתה. לא שיניתי משהו בהתנהלותי במהלך המסע הזה, ובכלל, התקופה האחרונה כל כך עמוסה לכולנו שאני משתדלת בעיקר להתרכז בילדים, באיתמר ובעבודה”.
היא בת 36, בעלת תואר שני במשפטים ועובדת כעוזרת משפטית בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתחום הפלילי. “אני עוסקת בתחום כ-10 שנים ומאוד נהנית מעבודתי”, מספרת קרן, “אני נמצאת מאחורי הקלעים של ההחלטות השיפוטיות, תורמת להחלטות ולומדת מאנשים בעלי שיעור קומה. חשוב לי לא פחות שאני מצליחה לשלב את העבודה עם גידול הילדים”.
"הוא חדור מטרה". רביבו. צילום: מעיין תשובה
“אי אפשר להתעלם מזה שהוא חתיך”
את איתמר הכירה כשהייתה תלמידת י”ב והתגוררה עם משפחתה בגוש קטיף. הוא היה מגיע לשם כדי להיפגש עם חבריו, אחד מהם היה איתמר יפת ז”ל, בן כיתתו של רביבו, שהיה באותה תקופה בן זוגה של קרן. בשנת 2000 נהרג יפת מירי צלף מדרום ליישוב כפר דרום, הוא היה רק בן 19 במותו. הטרגדיה המשותפת הזאת קירבה בין קרן לאיתמר עד שהידידות הפכה לחברות.
“בפעם הראשונה שפגשתי את איתמר כמובן התרשמתי מהחיצוניות שלו, אי אפשר להתעלם מזה שהוא חתיך”, היא צוחקת. “מעבר לזה הוא הותיר עליי רושם של אדם רציני, שהחבר’ה סומכים עליו, לצד אדם מתחשב ודואג. עד היום אני מופתעת מחדש מהיכולת המופלאה שלו להתחבר לכולם בשניות. קצת אחרי שהתחתנו התייבשתי ואיתמר ליווה אותי למרפאה. תוך דקות כל האחיות כבר הכירו אותו בשם הפרטי. בהמשך שלחו אותו לקנות לי שתייה מתוקה, ופתאום אני רואה את כל האחיות עם טרופיות שאיתמר קנה להן. הוא מאוד חברותי ואוהב לארח, הוא יכול להגיד לי: ‘הזמנתי כמה חברים’, ויגיעו 50 איש. מזל שאני כבר מתורגלת ומוכנה לכל תרחיש”.
"חשוב לי שהילדים יזכרו את יום הבחירות כחווייתי במיוחד". רביבו וילדיה. אלבום פרטי
איך התחיל הקשר הרומנטי ביניכם?
“נראה לי שההתחלה הייתה הדדית, אבל איתמר היה זה שהביע ראשון את הרצון לעבור מידידות לחברות. הבנתי שהוא יהיה האדם שאיתו אני אקים בית ומשפחה, כשאחרי מספר חודשים של חברות הגעתי אליו הביתה והוא פתח לי את הדלת כשהוא לבוש בטרנינג. עד אז הוא תמיד היה לבוש בקפידה, גם כשישבנו על חוף הים. כשהתחלנו להיות חברים איתמר היה בצבא, בביסל”ח ונשאר שם להדרכה. הוא לא התלהב מהתפקיד, וכל הזמן אמר לי שהוא רוצה לעבור להיות חפ”ק מפקד אוגדת עזה. חשבתי לעצמי וגם אמרתי לו שזה לא 'תכנית כבקשתך'. באחד הימים איתמר התקשר אליי ואמר לי, 'נחשי איפה אני?' וסיפר שהעבירו אותו להיות חפ”ק מפקד אוגדת עזה, קרוב לבית שלי, שהיה אז בנווה דקלים, ושם הוא שירת עד שחרורו מהצבא. זה זיכרון חזק שלי ממנו עד היום, כי כבר אז הוא הוכיח שכשהוא מחליט משהו ורוצה אותו, הוא חדור מטרה ויעשה הכול כדי להגיע אליה”.
