פחות משבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים ובמועצה האזורית חוף אשקלון נבחר מנהל חדש לבית הספר היסודי בישוב באר גנים.
ראש המועצה, איתמר רביבו הודיע היום על הבחירה במועמד יקיר זוכר.
זוכר, 42, נשוי לאפרת ואב לארבה, מתגורר בירושלים. זוכר, איש חינוך שעוסק בתחומי החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי מזה 20 שנים.
בין שלל תפקידיו הוא שימש כרכז הדרכה בבני עקיבא, וכמחנך ורכז מסלול באמי"ת מעלה אדומים. בעשור האחרון, מילא יקיר שורה של תפקידים בתיכון קבוצת יבנה, ביניהם: מנהל פנימייה, מחנך ומנהל החטיבה העליונה.
"אני שמח ונרגש לקראת הובלה של ביה״ס יחודי וקהילתי משלב, הדוגל בחינוך יהודי, ערכי וציוני", אמר יקיר והוסיף: "תפיסתי כמנהל היא שיטת חינוך הרואה כל ילד בצורה שווה, המאפשרת בחירה, יצירתיות וחדשנות״.
"אני שמח שיקיר הצטרף אלינו ובטוח שהוא יוסיף להתפתחות בית הספר ומערך החינוך של המועצה" כתב היום רביבו בהודעתו לתושבים.
רם זהבי, מנהל מחוז דרום במשרד בחינוך התיישב לשיחה אחד על אחד עם אלמוג בוקר, במסגרת ועידת ערי ישראל לחינוך, באשקלון.
בהתחלה הוא התייחס לדבריה של מזכ"לית הסתדרות המורים שדיברה על השביתה הצפויה בפתיחת שנת הלימודים והביע תמיכה במאבק המורים: "הראשון לספטמבר הפך לקלף מיקוח. אני אומר ילדים לא צריכים לשלם את המחיר שלנו. אני בהחלט תומך במאבק של המורים. ההורים והילדים רוצים את הראשון בספטמבר".
אלמוג בוקר ורם זהבי בוועידת החינוך. צילום: פבל
הוא נשאל על המצב ביטחוני: הילדים בעוטף סובלים ממצב ביטחוני יום יומי, עד כמה אתם ערוכים לקבל את הילדים האלה?
"אנחנו באשקלון. הביקור הראשון שלי באשקלון בדיוק כשהייתה הסלמה. היו לנו חמישה סבבים השנה שבהם הושבתו לימודים. החוויה של העוטף היא חוויה ישראלית. היא חוויה של כולנו ולא רק של מי שלא גר שם. יש החלטה שקיבלנו: היינו בעוטף והחלטנו להקים ועדה שתבחן לעומק מה קורה בעוטף. עשינו מסע ועברנו בגני ילדים. הייתי בגן ילדים בשדרות וילד בן 5 לא צריך לדעת מה זה צבע אדום. באנו לראות התמודדות בימי שגרה וראינו את הדיסוננס שבו הילדים מדברים כמו ילדים אבל בשפה של אנשי צבא. הגשנו תוכנית עבודה למנכ"ל משרד החינוך, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה – תוכנית לחיזוק החוסן במלחמה מתמשכת. הפריפריה היא חזקה. יש לה עוצמה. עוטף עזה לא מבקשים סעד ורחמים".
צפו בשיחה המלאה עם רם זהבי:
זהבי סיפר על תוכנית מיוחדת שבמסגרתה אנשי הוראה יגיעו לעוטף עזה ויכירו את המצב הזה מקרוב.
רם זהבי בוועידת החינוך. צילום: פבל
אלמוג בוקר הציג בפניו בעיה בבית ספר ביד מרדכי: עשרה ילדים עזבו בגלל המצב הביטחוני, ועכשיו יש כיתה אחת מתוך ארבע שעלולה להתפרק. אתה יכול למנוע את הפירוק של הכיתה?
"היכולת שלנו לתת משאבים היא כשיש לנו אותם", השיב זהבי, "באתי לכאן עם בשורה חצי טובה וחצי פחות טובה. באוצר אמרו שאשלח שוב את התוכנית שלי לחיזוק העוטף, האוצר קיבל וזו בשורה טובה. ואז אמרו לי 'זה יותר ממה שאתה צריך' וזו בשורה פחות טובה. אם יגיע התקציב אז יהיו יותר מ-4 כיתות".
זהבי נשאל על הטלפונים הניידים: מדוע כל בית ספר מחליט לבד מה לעשות עם הטלפונים הניידים?
"אני בגדול אוהב כמה שפחות החלטות שהמערכת כולה מיישרת קו, זה לא צבא".
אתה בעד טלפונים סלולריים בבתי ספר?
"אני חושב שטלפון נייד זה החלטה של הורה למה ויש סיבות למה הורה קונה. בית הספר צריך לדבר על מידת החשיפה וזמנים. המשמעת היא חשובה, אבל בית ספר זה לא צבא".
אלמוג בוקר ורם זהבי. צילום: פבל
זהבי נשאל אם המורים קיבלו מספיק כלים כדי להתמודד עם מכשירים ניידים?
"השאלה שמעסיקה אותי היא מה השאלה המרכזית ערב שנת לימודים ואילו השאלה הזאת היא שאלה של הדור. היא שאלה של השטף הטכנולוגי ומה שהוא מקרין על מערכת החינוך. אני לא בטוח שאנחנו ערוכים לעשות את ההתאמה במאה אחוז. אנחנו לומדים על זה תוך כדי תנועה. כולנו עדיין לא שם. הילדים מקדימים אותנו בהרבה".
מהקהל הוא נשאל: למה באזור המרכז יש בתי ספר מלאי עושר ואפשרויות מבחינת שיטות לימוד וגישות חינוכיות שאנחנו רוצים אבל אין בדרום. מה אתה עושה בשביל שזה יהיה בדרום?
"אנחנו מנהלים פה 30 אלף איש והארגון צריך להחליט מה הוא רוצה. יש פה עשרות מיליונים שמושקעים בצמצום פערים ועמדתי האיישת שעוד 100 שנה ישפכו כסף זה לא יצמצם פערים. אני רוצה לעבוד בחדשנות, יזמות ומצוינות. אם לא נוציא את הראש מזה שאנחני צריכים סעד, זה לא יזוז. אנחנו הולכים להוביל בסדר יום שלנו לחדשנות, יזמות ומצוינות. שואלים אותי מה עם החלשים? אני עונה שהקטר ימשוך את כולם וצמצום הפערים יגיע".
מה דעתך על מצלמות בפעוטונים?
"אני לא מגובש על זה. אין תוכנית עבודה. צריך להגדיר תקינה לכיתה, אין סדר יום ואנחנו לא שם. אם המדינה תחליט שזה יעבור למשרד החינוך אז אנחנו נגדיר תקינה. ישבו על תוכניות ומומחים ויחליטו אם זה מגן על הילד ועל עובד החינוך. אולי המצלמה מכניסה לסטרס את עובד החינוך וגם עליו צריך להגן. מנגד, צריך לבחון איך מגנים על הילד. מוגנות זה באחריותינו. אז צריך לשלב בין המוגנות של העובד ושל הילד".
ועידת ערי ישראל לחינוך מתקיימת ברגעים אלה במרכז הכנסים הבינלאומי במכללה האקדמית אשקלון. ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם פתח את הוועידה.
מנחה הוועידה אלמוג בוקר הזמין את גלאם כראשון הנואמים לברך את באי הוועידה.
גלאם פתח את דבריו בברכות לנוכחים והמשיך:
"חינוך הוא הרבה מעבר לציונים. חינוך, הוא לב לבה של הקהילה.הוא המנוע האמיתי להצלחתה של החברה.
"הצלחתה הנוכחית והעתידית, הצלחתה הכלכלית, התעסוקתית וכמובן, הצלחתם של האנשים המרכיבים אותה.
"כשאנחנו חושבים על חינוך, אנחנו לא חושבים שנה קדימה, אנחנו חושבים עשור קדימה. אנחנו חושבים על הבוגרים אותם נרצה לראות במערכת החינוך העירונית שלנו. בוגרים ערכיים, איכותיים ומובילים, בעלי חשיבה פורצת דרך, מקורית וחדשנית. בוגרים – שירכיבו את דור העתיד של מדינת ישראל, זוהי אסטרטגיית החינוך העירונית שאנו דבקים בה. ליצור היום, את המנהיגים של המחר. מנהיגים בעולם טכנולוגי מתקדם, שידעו לדבר בגובה העיניים אבל יחשבו כמה צעדים קדימה, מנהיגים שיפתחו קריירה מצליחה אבל ידעו לפנות זמן כדי לבלות בחיק המשפחה, מנהיגים שידעו לנהל משברים ולצאת מהם אבל יחשבו גם איך להוציא ממעגל העוני משפחות נזקקות, מנהיגים שהם קודם כל בני אדם.
גלאם, בן דוד ומנור בוועידת החינוך של ערי ישראל שהתקיימה באשקלון. צילום: פבל
"כרשות, תפקידנו הוא לתת לתלמידים שלנו את כל הבסיס כדי להפוך לכאלו. בשנתיים האחרונות עשינו כל שביכולתנו כדי לא לוותר על אף תלמיד ותלמידה במערכת החינוך.
"היה לנו חשוב להוכיח לתלמידים שלנו שהם מסוגלים לעשות את זה, שאם הם רוצים – הם יכולים, שאין דבר שעומד בפניהם כדי לסיים את הלימודים שלהם על הצד הטוב ביותר וזאת על מנת שיוכלו להתחיל את השלב הבא בחייהם עם נקודת פתיחה טובה יותר.
"אז נכון, שילמנו על זה מחיר וירדנו בצורה מזערית באחוזי הזכאות לבגרות, אבל יחד עם זאת, עלינו באחוזי ההתמדה וצמצמנו את אחוזי הנשירה, שמנו את טובת התלמידים, כל אחת ואחד מהם, לפני מדד כלשהו והפכנו אותם ממספר כמותי לערך איכותי, ואנחנו לא עוצרים בזה על מנת לאפשר להם להיות הטובים ביותר שיש, אנחנו שמים דגש על הסביבה הפיזית בה הם לומדים.
"אנחנו בונים להם מוסדות חינוך מתקדמים, משדרגים ומשפצים בתי ספר וגני ילדים ישנים ודואגים להם לסביבת לימודים נעימה, מפתחת ומזמינה.
מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, נשאה נאום בוועידת ערי ישראל לחינוך שהתקיימה במרכז הכנסים הבינלאומי שבמכללה האקדמית אשקלון.
תחילה היא הודתה לראש עיריית אשקלון, תומר גלאם הודתה לו על כך שהפסיק את גביית הכספים באמצעות הגננות. "גננות לא תפקידן לגבות כספים ואני רוצה להודות לך על זה", אמרה בן דוד.
בן דוד אף איימה כי אם דרישותיהם ממשרד האוצר לא ייענו שנת הלימודים לא תיפתח. בן דוד אמרה את הדברים בוועידת ערי ישראל לחינוך, ""אני לא רוצה לשבש או למנוע שמחות. אבל אני מודיעה פה שנכון לרגע זה שנת הלימודים לא תיפתח. לא נפתח את שנת הלימודים אם משרד האוצר ומנהלי האוצר לא ישכילו להבין שלא ניתן לזלזל יותר בציבור עובדי ההוראה. אנשי החינוך עושים עבודה מצוינת ויוצרים יש מאין שבאמת יש להם נשמה יתירה. לא כל אדם יכול לעסוק בחינוך. צריך להיות מעבר ללב שומע. אין להם יום ואין להם לילה. בעבודה אחרות עובדים משמונה עד ארבע. המקצוע היחיד שאתה לוקח את העבודה הביתה זה הוראה ולכן צריך לתגמל את עובדי ההוראה".
אייל חסאן, תומר גלאם ויפה בן דוד. צילום: פבל
"שבענו מדיבורים. דיבורים כמו חול ואין מה לאכול. אנחנו רוצים תכל'ס אנחנו רוצים מעשים" אמרה בן דוד והוסיפה "על מה כל הנושא של סכסוכי העבודה? כל הנושא של ממשלת מעבר זה סיפורים. אי אפשר להגיד 'ממשלת מעבר' כשאני מדברת על הפנסיה מיום כניסתי לתפקיד. לא יעלה על הדעת שיהיה אנשים שלא יקבלו את הפנסיה שלהם. בכל מקום עבודה נפרדים מעובד ואומרים לו הנה הפנסיה שלך. המקום היחידי שלא עושה את זה זה משרד החינוך. למה? כי יש נוסחאות מורכבות מסובכות שהעסיקו את כל העולם כדי שאף אחד לא ידע מה מגיע לו ומה לא מגיע לו. אז באים ואומרים לי תקשיבי מה את מבקשת שהפנסיה תהיה נגזרת מהשכר האחרון ולא צריך להיות כלכלן. אני כאיגוד מקצועי מחזיקה כלכלנים כדי שיעשו חישובי פנסיה לעובדי ההוראה. למה אני צריכה לבזבז כסף על דברים שמשרדה אוצר אמור לעשות? בכסף הזה אני יכולה לתת להם שירות אחר".
בן דוד סיפרה כי באוצר מציגים עלות גבוהה לדברים: "הם באים ואמרים לי זה 350 מיליון, פעם 160 מיליון, אמרתי להם: 'כל מספר שתזרקו זה מה שעשקתם ולקחתם מהמורים ומה שלקחתם תחזירו'. גם לקחת כסף מעובדי ההוראה ואחרי שאני עולה על זה, אתם אומרים 'זה עולה כסף'. רוב עובדי ההוראה זה נשים ואנחנו חזקות לא חלשות, אנחנו דעתניות ואנחנו נעשה סדר אחת ולתמיד במערכת החינוך. לא נתבייש לדרוש ולקבל את הזכויות המגיעות לנו".
הסתדרות המורים נלחמת בין היתר על ימי המחלה של עובדי ההוראה, על הרפורמה בחינוך המיוחד, על הפנסיה של גמלאי מערכת החינוך.
בן דוד נמצאת בקשר רציף עם בכירי משרד החינוך שתומכים במאבקם של המורים, רובם הגיעו מתוך המערכת ההוראה ומבינים את זעקתם של ציבור עובדי ההוראה.
רמי שחרי, תושב העיר המתגורר בווילה בשכונת נאות ברנע טוען להזנחה מכוונת של הגינון סמוך לביתם מצד העירייה. שחרי מספר כי כבר למעלה משנה שקבלן הגינון האחראי על הגינון בסמיכות לביתו ברחוב הר חצור מתרשל בעבודתו ומזניח את הצמחייה, דבר שגורם לכיעור הסביבתי ואף להורדת ערך הדירות בשכונה.
שחרי הפנה אותנו השבוע למקומות בהם הפסיקה העירייה באופן יזום לטענתו את ההשקיה, עצי דקל אחרים נכרתו בתואנה שהם חולים ובמקומם נותרה הזנחה. מקומות בהם ישנה צמחייה חלקית או שחלקה יבש וקמל.
שרידי עץ דקל שלדברי שחרי נכרת ללא צורך. צילום: אלירם משה
"העצים האלה, הם גזמו אותם" מצביע שחרי על שרידי עצי דקל ומוסיף "לא גזמו אלא כרתו אותם. הם רצו לכרות עוד, אמרתי לעובד אתה לא נוגע בהם".
שחרי מסתובב במסגרת עבודתו בכל שכונות העיר ורואה לאורך כל השנה כיצד משקיעה העירייה בגינון ובמדרכות בשכונות רבות ותוהה כיצד דווקא בקרבת ביתו לא מבוצעת עבודה מושכלת בתחום.
הגינון המוזנח בברנע. צילום: אלירם משה
"אם ברמת אשכול השקיעו ים של כסף, פה זה מדובר בפחות" אומר שחרי ומבקש גם להשוות בין הארנונה שמשלמים תושבים בשכונות אחרות לבין הארנונה הנגבית בשכונה הצפונית. "אנחנו משלמים המון כסף. אני משלם 1,400 שקלים כל חודשיים. על מה? אני הודעתי לעירייה שאני מפסיק לשלם את הסכומים המגוחכים האלה".
חברת דואר ישראל משיקה שירות חדש, שמטרתו לנתב עומסים בסניפי החברה בזמן אמת. השירות כבר עלה באתר הדואר www.israelpost.co.il ובאפליקציית הדואר בנייד. השירות מציג און ליין את העומס במאות סניפי החברה, כך שהלקוח יכול לבחור מתי להגיע לסניף הרצוי לו, או לאתר את הסניף הפנוי ביותר באזורו.
השירות פותח ע"י חטיבת מערכות מידע בדואר, בשיתוף חברת מטריקס וחברת קיונומי, כולל נתונים וניתוח המידע, בהתאם לכמות הלקוחות הנמצאת בכל רגע נתון בכל אחד ממאות סניפי הדואר והסוכנויות ברחבי הארץ, בהם יש מערכת תורים ממוחשבת.
סוכנות הדואר בברנע. צילום: אלירם משה
"אנו ממשיכים בשיפור השירות, ומשיקים שירותים לתועלת הציבור, שיאפשרו ללקוחותינו חווית שירות מיטבית" מסרה היום סמנכ"ל השיווק והשירות בדואר ישראל, בשמת שדה והוסיפה "בדואר ישראל ישנם 45 מיליון ביקורים בשנה, מספר שאין שני לו באף רשת קמעונאית בישראל. שירותי חדשני זה מאפשר ללקוחות לבחור לאיזה סניף כדאי להגיע בזמן אמת, או לדעת אם בסניף הקרוב יש כעת עומס".
יותר מ-300 אלף סטודנטים רשומים כיום במוסדות להשכלה הגבוהה בישראל. יש להניח שכולם מאמינים שהם משקיעים בעתידם, וזה נכון! תואר ראשון מהווה מעין תעודת ביטוח בשוק התעסוקה בישראל ומאפשר דלתות פתוחות לקידום תעסוקתי, ובכך מנפץ תקרות זכוכית. אין לי ספק שאפשר להצליח גם ללא תואר, ויש דוגמאות נפלאות של יזמים, יוצרים, עצמאים ופוליטיקאים שהצליחו ללא לימודים אקדמיים. אבל כמה כאלה יש? הרוב המכריע מעדיף לפסוע בשבילים הרגילים, בדרכים הבטוחות. אנשים פחות אוהבים לקחת סיכונים. לחלום בגדול עם תואר ראשון זה בהחלט שביל בטוח.
יפה טבג'ה. צילום: אדי ישראל
מה יוצא לסטודנטים מזה?
א. התואר מוביל לצמיחה אישית: סטודנטים עוברים כל כך הרבה אתגרים במהלך התואר. מלבד להיותם סטודנטים הם מחזיקים בסטטוסים נוספים, עובדים במשרה חלקית או מלאה לכלכלתם, הורים לילדים ונושמים את חוויות החיים. במהלך הלימודים הם עוברים תהליך של צמיחה אישית, מאמנים מחדש את תחושת המסוגלות העצמית ומתמודדים עם תחושת הכישלון וההצלחה, העמידה בזמנים, התמדה, נחישות, עם סיטואציות חברתיות וחדשות בספסל הלימודים, והכי חשוב: לומדים איך לא לדחות דברים. כשסטודנט מסיים את התואר הוא לא יוצא רק עם התעודה, אלא גם עם תחושת הצלחה אישית שהוא ניצח את כל האתגרים.
ב. מנפץ תקרות זכוכית: בשוק העבודה של ימינו מעסיקים מחפשים אנשים עם ידע, ובמרבית הדרישות להצעות העבודה מופיע "דרוש תואר ראשון, תואר שני יתרון". התואר מאפשר קידום תעסוקתי ואף העלאה בשכר, אז למי ש"בזבז" (במירכאות מודגשות) שלוש שנים מחייו ללימודים האקדמיים – ניפץ תקרת זכוכית.
ג. בזבוז זמן?! תלוי למי. אני שומעת לא מעט אנשים הטוענים שמבחינתם שלוש שנים לתואר ראשון הן בזבוז זמן. אני שואלת שאלה הפוכה: מה שונות שלוש השנים שאנחנו מקדישים לעבודה? כל החיים יש לנו זמן לעבוד. רכישת השכלה וידע לא יכולים להיות בעיניי בזבוז זמן.
זאת השנה השנייה ברציפות ש"ועידת החינוך של ערי ישראל" מגיעה לאשקלון ביוזמת עיתון "כאן דרום". זאת במסגרת חודש החינוך של אשקלון וכחלק מ"ועידת החינוך של ערי ישראל" שתתקיים ב-11 ערים ברחבי הארץ. הוועידה באשקלון מתקיימת במרכז הכנסים שבמכללת אשקלון. מטרת הוועידה היא להעלות על סדר היום את החינוך בעיר, על מורכבותו, הישגיו והאתגרים הגדולים שאיתם מתמודדים הצוותים החינוכיים, התלמידים וההורים. הוועידה מתקיימת בחסות של הסתדרות המורים, ארגון המורים ועיריית אשקלון.
אלמוג בוקר. צילום: פבל
את הכנס מנחה כתב חדשות 13 בדרום אלמוג בוקר, ופתח אותו ראש העירייה תומר גלאם. כמו כן, יישאו דברים יפה בן דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים; רם זהבי, מנהל מחוז דרום במשרד החינוך; ובוריס מנור, מנהל המחלקה למחקר ופיתוח/ קרן ידע בארגון המורים.
הפאנל הראשון ידון באחד הנושאים החשובים של ימינו, וזה הילדים והמסכים. האם צריך לאסור כליל הכנסת טלפונים סלולריים לבתי הספר? האם יש לשים מגבלות? ועד כמה הדבר פוגע באינטראקציה בין התלמידים? בפאנל ישתתפו גל לינד, מפעיל דף אינסטגרם פופולרי מאשקלון; אייל חסאן, מנהל בית הספר בית יחזקאל ויו"ר סניף אשקלון בהסתדרות המורים; עו"ד עופרה סיבוני מוועד הורים בית הספר לאמנויות; רועי צאיג, מורה מבית הספר אורט רונסון; ומאיה אמסלם, פעילה חינוכית ואימא.
חלק מקהל המשתתפים בכנס בשנה שעברה. צילום: פבל
לאחר מכן תתקיים שיחה אחד על אחד עם אושר בנד. בנד, נערה טרנסג’נדרית בת 16, התפרסמה לאחר שנחשף סיפורה כי חוותה התעללויות בבית הספר שבו למדה. אלא שמאז הפכה בנד לסמל למאבקים של הקהילה הגאה ובעיקר בקרב הטרנסג’נדרים. היום היא מובילה מחאות ברחבי הארץ ונואמת בכנסים של הקהילה הלהט"בית.
פאנל נוסף יתקיים בוועידה ויעסוק בנושא שמטריד צעירים רבים: האם בעידן של ימינו יש צורך בתואר אקדמי? והאם תואר אקדמי הוא ערובה להצלחה או לכל הפחות חיוני להצלחה. בפאנל ישתתפו ויביעו את דעתם: משה קרוצ’י, דיקאן הסטודנטים במכללת סמי שמעון; רפי סלהוב, מנכ"ל ובעלים של מפעל רשפים; אורית זנבה, מנהלת לשכת התעסוקה אשקלון; עינב קורן, מנהלת מצוינות מדעית-טכנולוגית בקריית גת; ויפה טבג’ה, יו"ר אגודת הסטודנטים במכללת אשקלון.
אנה ארונוב. צילום: דניאל קמינסקי
את הכנס תחתום הרצאתה של השחקנית, הרקדנית וכוכבת הטלוויזיה אנה ארונוב. אנה תספר את סיפור חייה והדרך שלה ללב הקונצנזוס הישראלי. היא תדבר על מערכת החינוך הרוסי שבה התחנכה בגיל צעיר, במה היא עזרה או חסמה אותה כאן, ואיך התמודדה בתור עולה חדשה עם מערכת החינוך הישראלית.
אנה תספר גם איך עולה חדשה בגיל 19, ללא שפה, ללא חברים ומשפחה הצליחה להפוך לישראלית לכל דבר ועניין, מה הם הכלים והאני מאמין שלה אשר דחפו אותה להישגים יוצאי הדופן בתחום הריקודים הסלוניים ובכל תחום אחר. אנה תדבר על קשיים של שונות בתרבות, על חוסר שייכות ושפה והרבה על כוחה של אמונה בדרך להצלחות שלה ועד לכיבוש משבצת הפריים טיים בטלוויזיה.
המשטרה עצרה חשוד בהצתת חנות "תרבוטון" במדרחוב. על פי החשד, מדובר בחשמלאי שעבד במקום והרקע הוא סכסוך עסקי.
על פי החשד בעקבות הסכסוך הוא הגיע לחנות בלילה שבין שישי לשבת, שפך בה חומר דליק והצית אותה. בידי המשטרה תיעוד הקושר את האיש למעשה.
חמישה צוותי כיבוי הוזעקו למדרחוב בעקבות דיווח על שריפה בחנות תרבוטון. לוחמי האש אשר הגיעו למקום זיהו שריפה ועשן סמיך ממספר חנויות ומיד החלו בפעולות כיבוי וסריקה של המבנים.
תרבוטון
יש לציין שלמקום הוזנקו צוותים נוספים בכדי למנוע התפשטות לחנויות סמוכות מכיוון שמדובר בחנויות שצמודות אחת לשניה. לאחר שהושגה שליטה בוצע אוורור של החנויות כולל החנויות הסמוכות מהעשן הסמיך.
תרבוטון
נזק כבד נגרם לחנות ולחנויות הסמוכות שניזוקו מהעשן והפיח.
מחזור שלישי דרמטי במיוחד, סיפקו הקבוצות על החול החם. משחקים מלאים בשערים, יכולות אישיות, במהפכים ובהמון ספורטיביות. את המחזור השלישי ניהל עידן ברנשטיין, שופט ליגת העל.
קרדיט תמונות: מתוך דף הפייסבוק ׳כדורגל חופים באשקלון׳
המשחק הראשון הפגיש את קרלסברג מול ליין אפ 79, למשחק על כל הקופה, כאשר המנצחת עולה והמפסידה מסיימת את הטורניר.ואיזה משחק זה היה!! עם 7 שערים!! עם אינספור מצבים, מלא בתהפוכות, מלא רגעי אושר שחלפו בין רגע לרגעי עצב, והתהפכו שוב לאחר מספר דקות. בסיום, קרלסברג מנצחת בתוצאה 3-4 ועולה לחצי הגמר.
כבשו לקרלסברג: ליאור אסמרה (צמד), ארז ביטון ושניר סופר
כבשו לליין אפ 79: שרון עדני (צמד) ונתי זריהן.
המשחק השני סיפק לנו 8 שערים!! והפגיש גם כן, למשחק של להיות או לחדול את הקבוצות: פאטיו / מאי אור אחזקות נגד אורנת גלריה לריהוט.
צילום: דף הפייסבוק ׳כדורגל חופים באשקלון׳
המשחק נפתח בשליטה של פאטיו/מאי אור אחזקות, שעלו ליתרון כפול, אבל הצהובים של אורנת גלריה לריהוט לא הרימו ידיים וחזרו מהר למשחק. עד לסיום, הצליחו שחקני פאטיו/מאי אור להגדיל את התוצאה וניצחו בסיום 3-5.
כבשו לפאטיו/מאי אור אחזקות: עאמר יתים (צמד), מיצ׳ל בלסיוס (צמד) ומאור עזרן (שער מדהים מחוף לחוף).
כבשו לאורנת גלריה לריהוט: אמיר כבדה, קובי וקנין וגבריאל מלול.
צעיר בשנות ה-20 לחייו, תושב אחד הישובים במועצה האזורית חוף אשקלון, הגיש לאחרונה תביעה נגד המועצה זאת לאחר שבמהלך משחק כדורגל במגרש המטופל על ידי המועצה ובאחריותה אשר היה במצב בטיחותי לקוי ועגום, נתקלה רגלו בדשא הסינתטי שלא הונח בצורה מסודרת והיה מלא בליטות ופגמים מסוכנים.
כתוצאה מכך, הצעיר נפל ונחבל ונגרם לו קרע במניסקוס בברכו והוא נאלץ להיעדר תקופה ממושכת מעבודתו, לעבור טיפולי פיזיותרפיה ולסבול כאבים רבים.
לפני כשנתיים השתתף הצעיר יחד עם חבריו במגרש כדורגל באחד מבתי הספר בשטח המועצה שנמצא באחריותה. יצוין כי בית הספר פתוח לאחר שעות הלימודים לטובת מי מהתושבים שירצה לעשות בו שימוש. על אותו מגרש הונחו משטחי דשא סינתטי, אולם בצורה לא מקצועיות, ומסוכנת, כזו שמי שמשתמש במגרש עלול להיתקל בהם ולהיפגע.
לרוע מזלו של הצעיר, כך בדיוק קרה לו במהלך המשחק, הוא נפל ונחבל וחש כאבים עזים בברכו. מיד לאחר מכן הוא מיהר לקופת החולים, שם הופנה לבדיקות, שקבעו כי הוא סובל מקרע במניסקוס ופגיעה ברצועות הברך וכי הוא ייאלץ לעבור ניתוח כפי שאכן קרה. לצערו, גם לאחר הניתוח המשיך הצעיר לסבול מכאבים, ואף נקבעו לו אחוזי נכות לצמיתות.
שוטרי משטרת ישראל נתקלים לא פעם בנהגים אשר מעולם לא הוציאו רשיון נהיגה או כאלה שנוהגים בתקופת פסילה. ביום חמישי האחרון נראה היה כי נשבר שיא: קטין בן 16 שמעולם לא הוציא רשיון נהיגה נוהג ברכב. בתוך הרכב חמישה קטינים נוספים. ולא זו בלבד אלא שכשביקשו השוטרים מהנער לעצור בצד החל הנער בנהיגה פרועה ונסיון להימלט לידי החוק.
חוסר ניסיונו של הנער על ההגה הפך מסוכן יותר בהתחשב כי בכל רגע הוא יכול לגרום לתאונה מסוכנת ולסכן בכך לא רק את חייו אלא את חייהם של חמשת הקטינים שהסיע ברכב.
המרדף החל ברחוב קדש בשכונת ברנע והסתיים לאחר שניידות המשטרה בכל העיר הוזעקו לסייע במרדף.
לבסוף הצליחו שוטרים שהשיגו את הרכב הנמלט לחסום את דרכו ברחוב ציפורי שבשכונת נווה אילן.
ניידת משטרה. אילוסטרציה: דוברות המשטרה
מבדיקת הנהג עלה כי הוא לקח את הרכב מאביו ללא רשות, לא הוציא מעולם רישיון נהיגה.
הקטין עוכב והוריו זומנו לתחנה ולאחר מכן הוחלט לעצור את הנער על אף גילו הצעיר. הוא הובא לבימ"ש והחל כנגדו הליך עפ"י חוק הנוער.
"משטרת ישראל פונה לציבור ההורים לגלות מעורבות הורית, במיוחד בתקופת הקיץ והחופש, בנעשה בקרב ילדיהם בני הנוער", כך נמסר ממשטרת ישראל.
יו"ר העבודה-גשר, עמיר פרץ, סייר באשקלון ביום שישי ואמר: "מול ההפקרה החברתית של נתניהו, בנט ולפיד אנחנו מציגים השקעה חברתית. על פי הגישה שלנו, המדינה צריכה להיות השותפה של הזוגות הצעירים, ולא לעבוד כנגדם".
עמיר פרץ באשקלון
פרץ סייר במתחם המרינה מול באשקלון ופגש שם תושבים מאשקלון ומהסביבה ושם הגיב לטענות נגד התוכנית הכלכלית שהציג יחד עם אורלי לוי-אבקסיס: "אנחנו מכירים את הטענות של בנט שביקר השבוע את התכנית הכלכלית חברתית שלנו. לדעתו, עובד שמשתכר 40 ש"ח לשעה כשכר מינימום זה איום.
עמיר פרץ באשקלון
"נתניהו, בנט וסמוטריץ הפסיקו לראות בני אדם, הם רואים רק טבלאות וסיסמאות שמרסקות את החברה הישראלית. מול תכנית כלכלית האמיצה שהצגנו הם מציעים רק הסתה ושסע".
מועדון הכדורסל אליצור "איתו" אשקלון הודיע הבוקר על החתמתו של השחקן אריזונה ריד. ריד. בן ה-33, מתנשא לגובה 1.97 ובעל ניסיון עשיר בליגות בכירות באירופה (בין השאר בצרפת ליגה ראשונה ובלגיה ליגה ראשונה). בעונת 2014/15 אף נבחר לחמישיית העונה בליגה הבלגית ולשחקן הזר המצטיין של העונה.
בעונה החולפת שיחק ריד בליגה הראשונה בשוויץ שם העמיד ממוצעים של 17.5 נקודות, 7.7 ריבאונדים ו-3 אסיסטים למשחק והוביל את קבוצתו לחצי גמר הפלייאוף.
ריד נחשב לשחקן איכותי אך גם קשוח ביותר המסוגל לשחק בכמה עמדות ולהוות איום על הסל במספר דרכים, אך חשוב מכך בעל אופי בלתי מתפשר ורצון עז לעזור למועדון להשיג את מטרותיו העונה.
אריזונה אמר עם החתימה: "שמעתי הרבה דברים טובים על המועדון ואני לא יכול לחכות לשחק ולהיות חלק מאליצור איתו אשקלון. אני מאוד נרגש, מודה על ההזדמנות ואתן את כל כולי למען הצלחת המועדון".
שלושה שבועות לפתיחת שנת הלימודים ושריפה פרצה בחנות "תרבוטון" במדרחוב.
השריפה אירעה בלילה שבין שישי לשבת, חמישה צוותי כיבוי הוזעקו למדרחוב בעקבות דיווח על שריפה בחנות תרבוטון. לוחמי האש אשר הגיעו למקום זיהו שריפה ועשן סמיך ממספר חנויות ומיד החלו בפעולות כיבוי וסריקה של המבנים.
פתוחים. תרבוטון.
יש לציין שלמקום הוזנקו צוותים נוספים בכדי למנוע התפשטות לחנויות סמוכות מכיוון שמדובר בחנויות שצמודות אחת לשניה. לאחר שהושגה שליטה בוצע אוורור של החנויות כולל החנויות הסמוכות מהעשן הסמיך.
נזק כבד נגרם לחנות ולחנויות הסמוכות שניזוקו מהעשן והפיח.
חוקר שריפות מכבאות והצלה אשקלון החל בחקירת האירוע.
בשקט בשקט עם המון אמביציה ועבודה קשה הפך המרכז למחוננים ומצטיינים באשקלון לשם דבר. בחודש שעבר רשם המוסד המוערך הזה נקודת שיא נוספת כאשר אירח, זו הפעם השנייה, משלחת מכובדת מסין, שהגיעה ללמוד כיצד הדברים עובדים. המשלחת הראשונה ביקרה כאן כמה חודשים קודם לכן וכללה את שר החינוך הסיני ובכירים נוספים במערכת החינוך במדינה. הפעם הייתה זו חבורה של אנשי היי-טק, שביקשו לדעת מה הסוד של המדינה הקטנה הזאת שמייצרת כל כך הרבה סטארטאפיסטים צעירים.
"דיברנו ארוכות על איך מפתחים יצירתיות", מספרת בגאווה מנהלת המרכז אלינה לוסטוב, "מסתבר שאנחנו מעוררים אצל הסינים הרבה סקרנות. הם הגיעו לכאן כי הם מנסים להבין איך אנחנו מגדלים כאן את אנשי הסטארט-אפ של העתיד, דור עם חשיבה פתוחה, שהולכת בדרכים חדשות ולא מוכרות. הם ביקשו לדעת מה אנחנו עושים בתחום פיתוח החשיבה היצירתית בקרב הילדים המחוננים הללו".
משלחת מסין במרכז למחוננים. צילום: צפריר ניר
מי שאירח את המשלחת יחד עם מנהלת המרכז היו התלמידים עצמם, שהובילו את הביקור כולו בשפה האנגלית השגורה בפיהם, בזכות קורס הדיבייט, שהוא אחד מהקורסים הרבים שמתקיימים במרכז.
"אם ננצח, נקים את המרכז"
לוסטוב (50) לא מסתירה את הגאווה הגדולה שלה. ואכן, יש לה הרבה מאוד סיבות להתגאות במרכז הייחודי הזה, שמגיע בכל שנה לשיאים והישגים חדשים. המרכז למחוננים באשקלון, שפועל תחת פיקוח של האגף למחוננים ומצטיינים של משרד החינוך, נולד אי שם בשנת 2005 מתוך חלום אישי שלה, שהלך וקרם עור וגידים בצורה יוצאת דופן ומעוררת השתאות.
מקום לגאווה. אלינה לוסטוב במרכז למחוננים. צילום: צפריר ניר
"המרכז הזה היה החלום שלי", היא מספרת, "הוא נולד מתוך הצורך להקים בעיר מסגרת, שתיתן מענה הולם לתלמידים המוכשרים של העיר. עד אז התלמידים של אשקלון אפילו לא נבחנו במבחנים הארציים של האגף למחוננים של משרד החינוך. חוויתי צורך זה הן כיועצת חינוכית במסגרת העבודה שלי עם תלמידים מחוננים, הן כמנהלת הפרויקט, שבו טיפוח תלמידים מוכשרים הייתה אחת המטרות החשובות והן כאימא לילד מחונן, שנאלצה להסיע אותו למכון ויצמן בשל היעדר מענה הולם בעיר. הצורך עלה גם משיחות עם הורים רבים. הייתה הרגשה שהגיע זמן לעשות מעשה".
אלינה לוסטוב. צילום: צפריר ניר
לוסטוב החלה לחקור וללמוד את הנושא לעומק, במשך תקופה ארוכה עשתה שיעורי בית וחיפשה שותפים לדרך.
היא פנתה לגורמים שונים בעירייה, שמעה הבטחות ושבעה מהן. אבל אז החלה מערכת הבחירות לרשויות המקומית. היא פנתה ללוי שפרן, שהיה הממונה על החינוך, וקיבלה ממנו הבטחה נוספת: "הוא אמר: אם ננצח, נקים את המרכז", משחזרת אלינה, "אני כבר לא סמכתי על הפוליטיקאים ולא תליתי בזה הרבה תקוות, לא הרגשתי שיש על מי לסמוך".
אך הפעם לשמחתה היא התבדתה, וחצי שנה לאחר הבחירות קיבלה שיחת טלפון משפרן, ובה זימן אותה לפגישה.
"הוא אמר לי, ‘יאללה, אנחנו בעד. אבל אין לנו מושג איך עושים את זה, אז לכי תלמדי ותלַמדי אותנו’. הייתי מאושרת. זה היה הסוף של ההתחלה. אני זוכרת הרבה אושר והתרגשות לקראת המהלך. כשהייתה הסכמה עקרונית של העירייה וקיבלנו אור ירוק, התחלתי לפתח תכניות עבודה בהתאם לעקרונות האגף למחוננים של משרד החינוך, שהוא עד היום הגוף המפקח על המרכז מההיבט הפדגוגי ואחראי על טיפוח תלמידים מחוננים ומצטיינים ברמה הארצית".
מצפה כוכבים על הגג
המרכז יצא לדרך עם 40 תלמידים וחמישה מורים. היום לומדים בו יותר מ-1,000 תלמידים ומועסקים בו 30 מדריכים: "עברנו כברת דרך ארוכה. כל מה שעשינו הרגיש כמו חלוציות, משהו חדש שלא היה כאן קודם. אחת המטרות שלי, אז וגם היום, הייתה לגייס מורים שראויים ומתאימים לעבוד עם התלמידים המיוחדים שלנו. הם למעשה מדריכים ולא מורים במובן הקלאסי של המילה. מדובר בחוקרים, מדענים, אמנים, עורכי דין ועוד. אנשים מובילים בתחומם, שהמטרה היא שיהיו לא רק מקור ידע עבור התלמידים, אלא גם מודל לחיקוי. אנחנו רוצים ללמד את הילדים לחקור ולחשוב חשיבה מדעית חוקרת. האנשים הללו חוו, במובן כזה או אחר, את התהליכים הללו בעצמם כמומחי תוכן, והם מעבירים את זה לדור העתיד. אשקלון די רחוקה מהקמפוסים האקדמיים הגדולים, ולי חשוב להביא את האקדמיה פנימה, לחשוף את הילדים שלנו לאוניברסיטאות הגדולות, למכון ויצמן, לחוקרים ומדריכים שמגיעים משם".
גם המבנה לגמרי לא דומה למה שהיה בהתחלה. ממבנה ישן עם ארבע כיתות בשכונת עתיקות הם עברו למבנה חדש ומתקדם בשכונת נווה דקלים.
המרכז למצויינות
"עיריית אשקלון קיבלה החלטה אסטרטגית עם מסר חשוב מאוד וגייסה תרומה משמעותית להקמת המרכז החדש", אומרת אלינה, שהייתה כמובן שותפה מלאה לפיתוח הפרוגרמה למקום. התורם של הכסף ביקש גם להכניס למבנה פן קהילתי, ולכן כיום נמצא במבנה גם מתנ"ס שכונתי, שמתנהל באופן נפרד מהמרכז עצמו.
בהקמת המבנה החליטה לוסטוב להגשים חלום נוסף וביקשה להקים במקום מצפה כוכבים: "אני פריקית של אסטרונומיה, וכשהבאנו מומחי תוכן שיעבדו עם הילדים ויתכננו את המבנה, אמרתי שאני רוצה מצפה כוכבים על הגג. אמרו לי שאין כסף ושאני משוגעת, אבל התעקשתי. בנינו מבנה עם חור ענק בגג, כי הם השתכנעו שאם נרצה ונאמין, נצליח לגייס את הכסף". ואכן, בהמשך גויס הכסף והחור נסגר על כיפה של מצפה כוכבים, והיום יש במרכז את המצפה הכי מתקדם במערכת החינוך בארץ. "שווה להתעקש, ואם עובדים קשה – משיגים", אומרת אלינה, "זה נשמע נדוש, אבל כשמכניסים תוכן אמיתי במשפט הזה, זה מצליח".
איך מכניסים תוכן אמיתי במשפט הזה? "עובדים קשה. מאמינים במטרה שאליה רוצים להגיע וחותרים אליה, ככה הדברים מתממשים. יש משפט שאני לוקחת איתי הרבה שנים ממשה ינאי ז"ל, שהיה מנהל אגף החינוך בעיריית אשקלון, הוא היה אומר שטוב לחלום, אבל צריך גם להתעורר בבוקר ולעשות משהו עם החלומות שלך – אז יאללה, לכו תעשו. המרכז זו הוכחה מצוינת לאמירה הזו".
מה עוד מיוחד מבחינתך במרכז? "הסביבה שבה לומדים התלמידים שלנו היא חשובה מאוד, היא סוג של טריגר לחשיבה ולמידה עמוקה, ולכן אני משקיעה בתחום הזה מאוד. יש לנו, למשל, מרחב מוזיאוני שפיתחתי יחד עם מוזיאון המדע בירושלים. הבאתי מוצגים למטרות לימודיות ספציפיות, עיקר המוצגים הם בתחום הפיזיקה ומהווים טריגר ללימוד מעמיק של התחום. לימוד חווייתי עוזר לנו להעביר עקרונות פיזיקליים מורכבים מאוד".
אתגר לימודי. המרכז למחוננים. צילום: צפריר ניר
יש משהו חדש שצפוי בשנה הקרובה? "כן. חם מהתנור. אפילו לא סיפרתי על כך להורים עדיין. בשנה הקרובה אנו נשיק את מרחב המייקרים. תנועת המייקרים תופסת תאוצה בעולם בשנים האחרונות. אופן הלמידה על בסיס עקרונות המייקרים מתאים מאוד לסוג החשיבה של ילדים מחוננים. רכשנו מדפסות תלת-ממד, מחשבים מתאימים ואפילו כלי עבודה בעץ. התלמידים יחשבו על רעיונות משלל תחומים ובאמצעות הכלים הללו ינסו להגיע למודל ומוצג פעיל. ניקח לדוגמה את הנושא של אנשים עם מוגבלויות, נציג בפני התלמידים את האתגרים, והם יחפשו דרכים לפתור את הסוגייה ולסייע באמצעות מכשור. הם הוגים את הרעיונות, מתכננים אבי-טיפוס ובסופו של דבר ימצאו את הפתרונות במסגרת המרחב הזה".
מצפה כוכבים על גג המבנה. צילום: צפריר ניר
"הפוליטיקאים קופצים מסיסמה לסיסמה"
לוסטוב היא דוקטורנטית באוניברסיטה העברית בנושא פיתוח חשיבה בתלמידים והכשרת צוותים חינוכיים, ולכן אין זה מפתיע כששומעים ממנה על כל הרעיונות המתקדמים שהיא מביאה למרכז באשקלון. "אני רוצה להבין איך ללמד מורים ללמד תלמידים ברמת חשיבה גבוהה ומעמיקה", היא אומרת. היא אימא לשניים, בנה הבכור עורך דין ובתה משוחררת טרייה מצה"ל שתתחיל בקרוב לימודי עיצוב תעשייתי בבצלאל.
היא עלתה ארצה מאוקראינה לפני 27 שנים, ששם למדה פסיכולוגיה ופדגוגיה. כבר בשנה השנייה שלה בארץ הייתה מחנכת כיתה א’, משם עברה לעבוד כיועצת חינוכית ולאחר מכן ניהלה פרויקט של עיריית אשקלון בשיתוף הג’וינט. ב-15 השנים האחרונות היא מנהלת את המרכז למחוננים ומצטיינים.
לוסטוב במשרדה. צילום: צפריר ניר
"חינוך משנה עתיד, אם עושים אותו ברצינות", היא אומרת, "היום יש כל כך הרבה סיסמאות ופוליטיקאים קופצים מסיסמה לסיסמה, רק שיהיה קליט והמסר ייתפס, אבל בסופו של דבר לא עושים שום דבר לעומק. זו הבעיה שלנו. עבורי זו זכות גדולה מאוד להוביל את המסגרת הזאת. אני עובדת בצורה מתוכננת, סדורה ומדודה בהתאם לאני מאמין שלי, ואנחנו כל שנה ממציאים את עצמנו מחדש. אני לא זוכרת שנה אחת שבה לא השקתי תחומים חדשים או תכניות חדשות. זה הסוד, מצד אחד, בתחום הפדגוגי ללכת על משהו מבוסס שאתה באמת מאמין בו, ומצד שני, לחדש ולפתוח לדברים חדשים, שלא חסרים לנו בעולם המתקדם בלי הרף של היום".
ואם בלימודים עסקינן, אז הנה שיעור בהיסטוריה… הסנדוויץ’ נקרא על שם הרוזן הרביעי מסנדוויץ’, ג’ון מונטאגיו, אריסטוקרט אנגלי מהמאה ה-18, אף על פי שהכריך לא הומצא על ידו. הרוזן אהב כל כך להמר, שלא רצה להפסיק ולהניח את הקלפים – גם לא כדי לאכול. יום אחד היה שקוע מאוד במשחק קלפים. משרתיו קראו לו לארוחת הערב, אך הוא סירב לבוא וצעק להם: "שימו בשר בין שתי פרוסות לחם והביאו אותו אליי!" עירו של הרוזן, סנדוויץ’, היא עיירה אנגלית בקנט. מקור שמה הוא מאנגלית עתיקה: "סנדוויק" – מקום חול.
צורה נוספת של הכריך מיוחסת לתנא הלל הזקן, שלפי המסופר במסכת פסחים, היה כורך בליל הסדר את בשר קורבן הפסח יחד עם מרור בתוך המצה.
כריך גבינות בקרואסון
חומרים:
2 קרואסוני חמאה גדול
50 גרם גבינה צהובה
50 גרם גבינה בולגרית
1 גמבה קלויה וקלופה
עלי חסה טריים
אופן הכנה: את הקרואסונים חוצים לשניים ומסדרים בתוכם את הגבינות, החסה והגמבה הקלויה.
