אשקלון שכיכבה בפסגת טבלת הקורונה, כבר נמצאת הרחק משם – במקום ה-13 בארץ. אך יחד עם זאת, הנתונים מהימים האחרונים מלמדים על עלייה מתמדת של מספר תושבי העיר הנדבקים בקורונה.
נכון להיום, עומד מספר הנדבקים באשקלון בכלל על 291, כאשר הגל הקודם הסתיים עם 263 נדבקים. מה שאומר שבגל הנוכחי נדבקו 28 תושבים. שליש מהם, תעשה תושבים נדבקו רק בשבוע האחרון.
על רקע העלייה במספר הנדבקים, הורה משרד הבריאות ובמרכז הרפואי ברזילי נערכו בהתאם וכעת מחלקת הקורונה עומדת בהיכון ומוכנה לגל השני.
מחלקת הקורונה במרכז הרפואי ברזילי. צילום: דוד אביעוז, דוברות ברזילי
אותם תושבי אשקלון שנדבקו הסתובבו ברחבי העיר בשבועיים האחרונים, עד שהתברר להם כי נדבקו.
אם הייתם באותם מקומות ובאותן שעות עליכם לדווח על כך למשרד הבריאות ולהיכנס לבידוד:
בתאריך 15/06:
רחוב הנמל 9, מרינה מול החל משעה: 22:00 עד שעה: 23:00
גאטוס על המים החל משעה: 18:30 עד שעה: 20:00
אופטיקה מסגרת אחרת, רחוב הגדוד העברי 10 החל משעה: 17:30 עד שעה: 18:30
דיוטי מוטי עודפים, רחוב רמז דוד 30 החל משעה: 15:30 עד שעה: 16:00
שופרסל דיל בשכונת מגדל
בתאריך 14/06:
שופרסל דיל, רחוב רמז דוד 39, החל משעה: 08:30 עד שעה: 09:30
בתאריך 13/06:
המרכז הרפואי ברזילי, החל משעה: 08:30 עד שעה: 13:30
מגדלי הריביירה באשקלון. צילום: אלירם משה
בתאריך 12/06:
מגדלי הריביירה, בת גלים 5, החל משעה: 00:00 עד שעה: 02:00
בתאריך 11/06:
מגדלי הריביירה, בת גלים 5, החל משעה: 23:30 עד שעה: 23:59
דואר מרכזי, רחוב הרצל 18, החל משעה: 08:00 עד שעה: 08:30
המרכז הרפואי ברזילי, החל משעה: 00:00 עד שעה: 05:00
חדר מיון ברזילי. צילום: אורי קריספין
בתאריך 10/06:
המרכז הרפואי ברזילי, החל משעה: 22:00 עד שעה: 23:30
המרכז הרפואי ברזילי, החל משעה: 15:00 עד שעה: 18:00
יינות ביתן, רחוב קיבוץ גלויות 5, החל משעה: 08:30 עד שעה: 09:00
המרכז הרפואי ברזילי, החל משעה: 05:00 עד שעה: 09:00
המרכז לרפואה יועצת של הכללית באשקלון. אילוסטרציה: אייל אסרף
בתאריך 09/06:
מיון ברזילי, החל משעה: 15:00 עד שעה: 23:00
מיון ברזילי, החל משעה: 11:30, עד שעה: 16:00
בתאריך 08/06:
קופ"ח כללית, שד' בן גוריון, החל משעה: 14:30 עד שעה: 15:30
תקופת הקורונה היתה תקופה טובה בה נצלה רכבת ישראל את השבתת הקווים בהוראת משרד הבריאות וחישמלה קילומטרים רבים כהכנה למעבר המיוחל לשימוש ברכבות חשמליות, אך מחר כך נקבעה הממשלה תחזור תנועת הרכבות לסדרה אלא שלפני שעה קלה הויעה רכבת ישראל כי בעקבות המשך העבודות לחישמול מסילת הרכבת בקו מתל אביב לאשקלון יחולו ממחר מספר שינויים שעשויים לפגוע בהרגלי הנסיעה של רבים ממשתמשי הרכבת מתחנות אשקלון וצפונה עד תל אביב.
תחנת הרכבת באשקלון. צילום: אלירם משה.
אלה הם השינויים:
מידי יום שישי ומוצאי שבת בלבד, תנועת הרכבות בקו באר שבע-ראשל"צ משה דיין-ראש העין צפון (קו הנגב המערבי שעובר באשקלון ובאשדוד) תופעל בין תחנות באר שבע ואשקלון בלבד.
מה שאומר שלא תהיה תנועת רכבות מאשקלון צפונה בימי שישי ובמוצאי שבת.
תחנות אשדוד עד הלום, יבנה מערב, ראשל"צ משה דיין, חולון ובת ים תיסגרנה מידי בוקר יום שישי עד ליום ראשון בבוקר.
שרית מתתיהו, ילידת אשקלון ותושבת מושב שתולים, אשת חינוך ותיקה שכיהנה במגוון תפקידי חינוך, נבחרה לנהל את בית הספר נוף ים ב' בשכונת ברנע ותחליף את מנהל בית הספר הנוכחי, דוד דואני שעוזב את תפקידו לאחר 3 שנים.
בית הספר נוף ים ב' ממוקם צמוד לבית הספר נוף ים א' ברחוב שמגר שבשכונת ברנע. בנוף ים ב' למדו בשנת הלימודים שמסתיים כ-445 תלמידים בשכבות א'-ו' רובם תושבי שכונת ברנע.
דוד דואני
מתתיהו, 47, נשואה ואם ל-3, בעלת תואר ראשון בהצטיינות בחינוך ותואר שני בהצטיינות במנהל ציבורי מאוניברסיטת בן גוריון, משמשת כיום כסגנית מנהל ורכזת מתמטיקה בתיכון 'גוטווירט' בשדרות מזה 23 שנים.
בימים אלו היא מסיימת קורס מנהלים מטעם 'אבני ראשה'.
"אני מברך את שרית על הצטרפותה לשדרה הניהולית האיכותית של מנהלי בתי הספר בעיר" מסר היום ראש העיר, תומר גלאם והוסיף "אין לי ספק שניסיונה ומקצועיותה יתרמו לבית הספר בפרט ולמערכת החינוך העירונית בכלל".
ראש מינהל חינוך ותנו"ס, יובל זוזט ביקש להוסיף ולברך את המנהלת החדשה: "ברצוני לברך את שרית מתתיהו לרגל היבחרה לתפקיד מנהלת בית הספר נוף ים ב' ומאחל לה הצלחה רבה. מינהל חינוך עומד לשירותה".
תגובות רבות התקבלו במערכת “כאן דרום” בשל הכתבה על בני הזוג שי וחגית רווח. חגית היא נכה 100% ובעלה נכה 31% והם מתגוררים בדירת חדר וחצי צפופה וקטנה בשכונת שמשון.
חברת הכנסת אתי חוה עטיה. צילום: ליאת לומברזו
הם אינם יכולים להתפרנס ובכל פעם שחגית זקוקה לצאת לטיפולים, נאלץ שי להוריד אותה בעצמו במדרגות הספורות שליד ביתם.
אלא שלמרות שהאשה נכה 100 אחוז הבקשה לקבל דיור ציבורי נדחתה על ידי משרד השיכון, בשל טענתם כי לבעל יש רק 31 אחוז נכות ולא 75 אחוז.
“לחגית יש 100 אחוזי נכות ולי יש 31 אחוזים, מסתבר שזה לא מספיק. העובדה שאשתי נכה לחלוטין ושאני המטפל הבלעדי שלי אינה מספיק כדי שנקבל לפחות בית ראוי להמשיך לחיות בו. גם כשחיפשתי לה מטפלת, אמרו שאין משהו מתאים עבורה. יש עובדת סוציאלית שמגיעה אלינו מטעם הרווחה, אבל גם הם לא עוזרים בכלום. היא רק משוחחת איתי ואומרת לי להיות חזק. אני עושה את הכל באהבה גדולה לחגית, אבל כמה חזק אני יכול להיות? אני מרגיש שאני נלחם לבד במערכה הזאת, ואף אחד לא נותן יד ולא מסייע. גם המערכת וכל הבירוקרטיה מקשים מאוד, וזה שובר אותי סופית”, אמר לנו שי בריאיון ופרץ בבכי.
מזה מספר שנים שבמבנה מיושן ברחוב פינס באפרידר ממקום בית הספר החרדי “תלמוד תורה – חניכי הישיבות”. ההורים בבית הספר מתלוננים על הזנחה ואפילו סכנות בטיחותיות.
ההזנחה בבית הספר – תלמוד תורה חניכי הישיבות
“לא יכול שישימו תלמידים במבנה כל כך מכוער ולא בטיחותי, סכנה ללמוד שם. כיתות קטנות, מדרגות צפופות, חלונות שבורים, קירות מקולפים”, מספר אחד ההורים.
ההזנחה בבית הספר – תלמוד תורה חניכי הישיבות
אז מדוע העירייה לא משפצת את המבנה? להורים הסבר מעניין. “אני פניתי לתומר גלאם ולזוזט, אבל זה בית ספר של הרב ברדא שתומר גלאם הוא חסיד שלו. הם חוששים שאם הוא ישפץ אז ידברו שהוא עשה זאת בגלל הרב ברדא. פנינו גם לאליהו ברדא והוא אמש שזה קשור לאבא שלו והוא לא יכול לעזור”, מספר הורה לתלמיד בבית הספר.
ההזמנחה בבית הספר – תלמוד תורה חניכי הישיבות
לאחרונה פנה אחד ההורים במכתב לראש העירייה, תומר גלאם ולראש מינהל החינוך בעירייה, יובל זוזט “הכיתות רעועות וישנות והמבנה עצמו מהווה סכנה של ממש לביטחונם ושלומם של התלמידים”, נכתב, “מיותר לציין כי במצב הנוכחי ועם הצפיפות הנוראית, אנו כהורים חוששים לשלוח את ילדינו שכן בית הספר לא יוכל לעמוד ולו בהנחיה אחת הנדרשת בשל מגפת הקורונה ובכלל. לאור האמור אנו פונים בכל לשון של בקשה ומבקשים למצוא לילדינו פתרון חלופי מהיר. כל יום שעובר – הוא לצערנו יום בו ילדינו לא לומדים ומצויים בבית בחוסר מעש. בבדידות ובמצב נפשי ירוד. מיותר לציין כי הלמידה מהבית אינה מהווה תחליף למסגרת חינוכית. לפיכך אבקש בכל לשון של בקשה למצוא לתלמידים פתרון חלופי אחר. נציין שוב כי המבנה של בית הספר הינו מפגע בטיחותי חמור המהווה פצצת זמן מתקתקת. אנו לא רוצים שאחד התלמידים יפגע חלילה ואז נגיד שהכתובת היתר, על הקיר. אבקש להשיב לאלתר את התלמידים למבנה ציבור ראוי בו יוכלו ישמור על היגיינה ורמת בטיחות נאותה”.
"כולו פאר והדר". בית ספר אילנות הסמוך
מהעירייה, כך אומרים לנו הורים, לא התקבלה כל תשובה למכתב ומבחינתם הם ערוכים כבר לצאת להפגנה בנושא.
במסגרת המאבק בנגיף הקורונה התקיימה פעילות מיוחדת של המשטרה בלילה שבין שישי לשבת במרינה באשקלון. הם הגיעו למסעדה ידועה במקום וגילו כי נערכת בשטחה מסיבה מרובת משתתפים, אשר לדברי השוטרים "רקדו ברחבה צפופים וצמודים זה לזה באופן המסכן את שלום ציבור המבלים בפרט ושלום הציבור ובריאותו".
השוטרים הפסיקו מיד את המסיבה, עיכבו לחקירה את בעלי המסעדה וכן את הדיג'יי וגם רשמו להם שני דו"חות: האחד על הרעש והשני על עניין הצפיפות.
קנס. צילום ארכיון: דוברות המשטרה
לאור זאת, נערך לבעלי המסעדה שימוע בפני מפקד משטרת אשקלון, סנ"צ משה לוי. בסיום השימוע, הורה המפקד על סגירת העסק בצו מנהלי על פי סעיף 23א לחוק רישוי עסקים, וזאת למשך 7 ימים, כל זאת לנוכח הנסיבות המתוארות לעיל, מהם עולה הפרה מכוונת של החוק, תוך סיכון שלום ובטחון הציבור.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
מהמשטרה נמסר: "משטרת ישראל ממשיכה כל העת במאבקה לבלימת התפשטות נגיף הקורונה בישראל, מאבק הכולל מגוון פעולות הסברה ואכיפה וזאת למען בריאות הציבור. נשמעים להנחיות – מצילים חיים: המשטרה קוראת לציבור להישמע להנחיות והוראות משרד הבריאות, שכן אי קיומם משבש את המאמץ הלאומי במאבק בהתפרצות הנגיף והתפשטותו בישראל".
הלילה מעט לפני השעה 2, התרחשה קטטה ברחוב גבעתי שבשכונת אפרידר. דיווח אודות הקטטה הועברה למשטרה שהזעיקה למקום שוטרים וכוחות הצלה.
השוטרים וכוחות מד"א שהגיעו למקום הבחינו בצעיר בן 18 פצוע דקירה, חובשים ופראמדיקים של מד"א העניקו לו טיפול רפואי ופינו אותו לבי"ח ברזילי כשהוא במצב קשה ובהכרה.
במהלך סריקות נרחבות וביצוע תחקור הזירה עצרו השוטרים חשוד בדקירה. היום הוא יובא לדיון בהארכת מעצרו בבית משפט השלום באשקלון.
מהמשטרה נמסר כי החקירה נמשכת.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
רק ביום רביעי אירע מקרה דומה ליד היכל הספורט, כאשר צעיר בן 18 נדקר ונפצע באורח קשה.
יולי אוגוסט אוטוטו כאן, סוף שנת הלימודים, תחילת הקיץ הבאמת חם ובנוסף ההגבלות שכפתה עלינו מגיפת הקורונה מוציאים בימים אלה יותר ויותר ישראלים לחופי הים. רק בסופי השבוע האחרונים נסגרו חופים ניצנים וזיקים למבלים לאחר שהתמלאו עד אפס מקום. בתל אביב נסגרה הגישה לחוף הצוק ובכינרת נסגרו החופים שקמים, אמנון, חוקוק צפון, כינר וגופרה ונראה שעם ישראל זקוק לשמש וים לאחר שבועות ההסגר בבתים.
וככל שישנם יותר ויותר מבלים גם מתרבים האירועים החריגים שמצריכים את התערבותם של כוחות המשטרה והפיקוח העירוני שנערכים בכל סוף שבוע בכוחות מתוגברים ומבצעים מבצעי אכיפה בקרבת חופי הים.
שוטרים בפעילות אכיפה בחופי הים. צילום: דוברות המשטרה
היום שוחחנו עם רפ"ק משה שטרית, קצין אגף המבצעים במשטרת אשקלון שיסביר לנו באמת איך המשטרה מתפקדת בימים אלה בחופי הים ומה המבלים, שרוצים להגיע לחופי הים צריכים לדעת כדי שהבילוי שלהם לא יהפוך לאירוע שירצו לשכוח.
"החופים באשקלון מביאים אליהם לא רק את תושבי העיר אלא גם הרבה מאוד מבלים שמגיעים מחוץ לעיר, אפילו נתקלנו באנשים שמגיעים מירושלים מבאר שבע וכו'… ולכן אני אומר בסופו של דבר חשוב מאוד לקרוא את השלטים, לדעת מה מותר ומה אסור, לנצל גם את הפלטפורמה הזאת של הדבר הזה ולהעביר את המסר גם למי שאינו תושב אשקלון" אומר רפ"ק שטרית ומוסיף "כולם מוזמנים באהבה גדולה לבוא לבלות בחופים יחד עם זאת כולם מחויבים למלא את החוקים ולהקפיד על כך".
מתרחצים. צילום: מוטי מילרוד
אז מה באמת יש לאכוף בחופי הים? "הפעילות שלנו היא משולבת במגוון רב של כוחות, הפעילות שלנו לא מתרכזת רק בחוף הים עצמו, אלא גם במעטפת גם כנגד רכבים משתוללים, כל אותם טרקטורונים או רכבי שטח שנוסעים בחופים או בסמוך אליהם ומשתוללים, אז גם שם אנחנו נמצאים, גם שם אנחנו נותנים את המענה ואת האכיפה הנדרשת".
אז מתי הם ימי השיא? "רוב הפעילות מתבצעת בשישי-שבת כשאנחנו עם כוחות מעובים וגם משולבים עם פקחים של הרשות המקומית וגם עם יחידת השיטור הימי שלנו שהם אוכפים את כל התקנות ואת כל החוקים מהחלק הימי, כנגד אופנועי ים משתוללים, כנגד כלי שייט שהם מפליגים בסמוך למתרחצים, כך שבסופו של דבר אנחנו נמצאים בכוח גדול, מעובה ומשמעותי והכוחות האלה ימשיכו ויהיו במהלך כל עונת הקיץ".
סירת מנוע בקרבת המתרחצים. צילום: דוברות המשטרה
"העבודה שלנו היא עבודה משולבת עם הרשות המקומית באמצעות מערך הפקחים שלה" מבקש קצין המשטרה להבהיר ומסביר "בפעילות שלנו בחופים אנחנו משלבים את האכיפה בהתאם לסמכויות של כל גורם. כלומר, הפקחים אוכפים את חוקי העזר העירוניים ואנחנו כמשטרה אוכפים את החוקים והתקנות של מה שנקרא חוקי מדינה, לא רק במישור הפלילי אלא גם בהיבטים של אכיפת אירועים או עבירות שיש להם היבטים של סדר ציבורי".
השילוב הזה יעיל? "שילוב הזרועות ביננו לבית הרשות המקומית מוכיח את עצמו בפעילות שהיא מאוד מאוד איכותית בחופי הרחצה. זו פעילות שאנחנו משלימים אחד את השני כל אחד בהתאם לסמכויות שלו ובמסגרת הפעילות שלו".
אנשים לא ממש יודעים מה מותר ומה אסור ופתאום מגלים שביצעו עבירה "כל מיש מגיע לחוף ורוצה לדעת מה מותר ומה אסור, יש לו הרבה מאוד דרכים כדי לדעת זאת. אבל אנחנו מסתכלים לא רק מההיבט הזה של מה מותר ומה אזור. בסופו של דבר אנחנו קוראים לאנשים לבוא לבלות וליהנות, לעשות כל דבר במידה הנכונה, גם בשתיית אלכוהול ובוודאי שבנושא של צריכת סמים, שבנושא זה אנחנו לא מוותרים ואנחנו אוכפים את זה ביד קשה, וכל הדברים האלה שפוגעים באיכות הבילוי ובאיכות החיים של המבלים כמו מוזיקה רועשת, כמו בקבוקי זכוכית שיכולים להישבר ולגרום לפגיעה או לנזק של מתרחץ אחר. בסופו של דבר אלו הן הסכנות, אלו הם הדברים שעליהם אנחנו בשיתוף הרשות המקומית נותנים את הדעת".
כשפרופסור סיגל סדצקי אומרת שהקורונה חזרה כמעט באופן מלא ושאנחנו כבר בתוך הגל השני, הדעת נותנת שהמדינה תחזור אחורה בכל מה שנוגע להגבלות. אם כך, למה ממשיכים לדבר על הקלות מתוכננות ולא על הגבלות? מוזר. אם חרף ההחמרה והתגברות המגיפה המדינה סופגת את הסיטואציה וממשיכה להתנהל כשהשיקול הכלכלי מקבל משקל מרכזי יותר מבעבר עולה השאלה: אם כך למה סגרתם הכל מלכתחילה? למה אפשרתם קריסה של כל כך הרבה בעלי עסקים קטנים ועובדים במגזר הפרטי, שאיבדו את מקור פרנסתם, ולא רואים את האור שבקצה?
פיני ביטון. צילום: פבל
התחושה הכללית שלמרות שהמגיפה חזרה, ממשיכים הלאה במהלכים של שמירה על השגרה החדשה במטרה לא לפגוע בכלכלה. השאלה היא, האם לא ניתן היה לנהוג כך מלכתחילה? האם ההסגר הדרסטי לא היה מוגזם? אולי לעולם לא נדע ואולי בקרוב תתבהר התמונה, כך או אחרת דומה כי גולת הכותרת של ההתנהלות בתקופה זו היא מניעת פגיעה נוספת בכלכלה. הכאוס הכלכלי עדיין לא הגיע למרות שבסקטורים מסוימים הפגיעה היא כמעט אנושה, אבל ברור מעל לכל ספק שפגיעה נוספת בכלכלה תהיה הרת אסון למשק היציב שלנו.
ציינתי כאן בעבר שהמדד העיקרי שמטריד אותי הוא מדד המונשמים כי הוא יהיה לטעמי המדד הקובע. עובדתית רמת התחלואה העולה בקרב הציבור הכללי לא באה לידי ביטוי במדד המונשמים לשמחתנו. ואולי זאת הסיבה העיקרית למדיניות המוזרה, לכאורה, של הממשלה. אני מניח שבקרוב תתקבלנה עוד החלטות שיחזקו את מה שאני טוען. אני רק תוהה (ביחד אתכם) האם הצעדים שנקטה הממשלה בתחילת המשבר היו הכרחיים בעוצמתם ובהיקף שלהם, או שהכל היה סוג של זהירות יתרה בגלל הפחד מהלא נודע. כך או אחרת, התנהגות הציבור והשמירה על הכללים בכל מצב, ימשיכו להיות המקדם המרכזי להמשך ההתמודדות עם הנגיף. ואת התשובות לשאלה שבכותרת נקבל כנראה בקרוב. כי ככל הנראה הנגיף לא הולך להיעלם והמדינה וצרכיה, כנ"ל.
מלחמת 9 הימים
מלחמת ההתשה המתנהלת בימים אלה בין משרד החינוך לארגוני המורים היא מלחמה מוכרת כל כך שהיא הפכה למלחמה מסורתית מידי שנה לקראת פתיחת שנת הלימודים. הפעם זו אותה מלחמה רק במועד שונה ועם תירוץ אחר: הדרישה “לתת עוד 9 ימי לימוד בגלל המצב”, “יעני” יוצאים לחופש רק בסוף יולי. תהרגו אותי אם אני מבין על מה המהומה? הרי ממילא כמעט ולא לומדים בימים אלה. בית הספר נראה יותר כמו קייטנה, תלמידים רבים נעדרים וכולם מחכים שהשנה תסתיים. אז על מה כל הרעש?
אז ככה, אחרי ששמעתי את שני "הלוחמים", נציג המורים רן ארז ושר החינוך יואב גלנט, הסתבר שוב שאנחנו במלחמת "למי יש יותר גדול" או במילים של הנוגעים בדבר: "העניין עקרוני". ואני תוהה, מה כל כך עקרוני פה? למה כל דבר חייב להיות מסובך ומורכב? למה שני גופים מרכזיים כאלה שאחראים על החינוך של ילדינו לא מסוגלים לשבת ולפתור את הסוגיות האלה סביב שולחן הדיונים? בינינו, ברור שהם מסוגלים.
ברור שבתוך שעות ספורות ניתן לפתור משבר שעלול שוב להשאיר את הילדים שלנו ואותנו בסימן שאלה לגבי סיום שנת הלימודים הזאת ופתיחת שנת הלימודים הבאה. אבל הם לא יעשו זאת, בטח לא לפני שיקיימו את משחק כיפופי הידיים השנתי (הפעם זה משבר הקורונה אבל תמיד היה ויהיה משהו לריב עליו) אלא שהפעם בשונה מהעבר לציבור ככל הנראה כבר לא אכפת. הציבור אדיש למתרחש, יען כי סימני השאלה לגבי יום המחר כשהקורונה מרחפת כל הזמן באוויר, הרבה יותר מדאיגים אותו. אולי בזמן קריאתכם שורות אלה הפתרון המיוחל כבר נמצא. כך או אחרת הביטוי "הציבור נקעה נפשו" מתנוסס מעל כל הפרסה הזאת.
מאות תלמידי בית הספר היסודי באר גנים שבמועצה האזורית חוף אשקלון שימרו ושיקמו בשבוע החולף גת עתיקה מהתקופה הביזנטית (מאה 6 לספירה), שנמצאת בחצר בית הספר, ביחד עם ארכיאולוגים ומשמרים מרשות העתיקות. הגת, שנחשפה בחפירות ארכיאולוגיות לקראת הקמתו של בית הספר, שולבה בתכנית הפיתוח שלו, מתוך כוונה להנגיש את אוצרות העבר לתלמידים ולתושבים. הפרויקט מתקיים כחלק מ”אמץ אתר” – יוזמה משותפת של משרד ירושלים ומורשת, רשות העתיקות והמועצה האזורית חוף אשקלון, שבמסגרתה מאמצות קהילות תושבים אתרים ארכיאולוגים, והן לוקחות אחריות על טיפוחם ושמירתם.
באתר נחשפו חלקיה השונים של הגת שבה יוצר היין, ובהם משטח לדריכת הענבים, בור איגום לתירוש וכן בורות לתסיסת הענבים. בתקופה הביזנטית היה אזור אשקלון אחד מיצואני היין הגדולים בעולם העתיק. בעיר מוכרות עשרות גתות תעשייתיות שבהן הופק יין בכמויות גדולות, בוקבק בקנקנים מיוחדים ששמם קנקני אשקלון, ונשלח דרך נמל אשקלון לרחבי העולם העתיק.
התלמידים בגת הקדומה שנמצאה בחצר בית הספר. צילום: דריה פוקשנסקי אלג'ם, רשות העתיקות
במסגרת המיזם, מקבלים הילדים שיעורים על ההיסטוריה והארכיאולוגיה של האזור, הם משתתפים בסדנאות ולוקחים חלק בעבודות השימור והשיקום. “בהמשך תוכשר הגת לביקור קהל, והילדים ישמשו כמדריכים צעירים של המבקרים. בית הספר ילמד לשחזר את פעילות הפקת היין בימי קדם, וכצעד ראשון אפילו ניטע השבוע בבית הספר כרם בשטח בית הספר”, מספרת מנהלת המרכז הארכיאולוגי-חינוכי נגב ברשות העתיקות, אורית אפללו, “פעילויות מהסוג הזה הן חשובות ביותר עבור חיזוק ערכי שמירה על עתיקות ארצנו ושימור המורשת. אנחנו משתפים פעולה עם מוסדות חינוך, מועצות ועיריות בכל מקום שבו יש שותפים לעשיה”.
השבוע התקיימה ישיבת הנהלה באיגוד הכדורעף, בה הוחלט שקבוצת הפועל מטה אשר תוכרזנה כאלופת המדינה בליגת הגברים והפועל כפר-סבא בליגת הנשים. כמו כן בסיכומים לגבי שאר הליגות שהתפרסמו הוכרז, כי קבוצת הנשים של אליצור נתן אשקלון, שסיימה במקום הראשון במחוז דרום והוליכה את הבית העליון במקום הראשון בליגה הלאומית (מאזן המשחקים בעונת 2019-20 היה 15 ניצחונות לעומת הפסד 1 בודד) זכאית לשחק בעונה הבאה בליגת העל.
קבוצת הגברים של אשקלון סיימה את העונה במקום 5 (מתוך 10) בבית העליון של הליגה הלאומית ובעונה הקרובה תמשיך לשחק בליגה הלאומית.
קבוצת הנערות של המועדון סיימה את העונה כאלופת מחוז דרום, המשחקים של פליאוף העלייה לליגת העל לנערות בוטלו עקב הקורונה, וכרגע במועדון מצפים להחלטת איגוד הכדורעף.
קבוצת הנוער של הבנים, קבוצה חדשה שמורכבת ברובה משחקנים חדשים סיימה את העונה במקום השישי וזאת לפני שהספיקה להשלים שלושה משחקים עקב מגפת הקורונה.
מנכ"ל אליצור נתן אשקלון, יעקב פרידמן וגביעים שצברה הקבוצה
“היו לי לילות לבנים”
בשנת 1995 הוקמה קבוצת נוער של אליצור אשקלון בכדורעף, אך רק 3 שנים לאחר מכן הוקמה אגודת אליצור-נתן אשקלון. קבוצת הגברים עלתה במהלך השנים עד לליגה הלאומית ומי ששיחק בשורותיה לאורך כל השנים הוא יעקב פרידמן, כיום בן 39, שבשנת 2016 הפך להיות מנכ”ל האגודה. בריאיון ל”כאן דרום”, סיפר פרידמן על שביעות רצונו מהעונה האחרונה של קבוצת הנשים, על הקשיים הכלכליים וחוסר התמיכה מהעירייה, ועל קרנבל כדורעף החופים שככל הנראה יתקיים באשקלון בקיץ הקרוב.
יעקב, איך הגעת לתפקיד שלך כיום כמנכ”ל אליצור-נתן אשקלון בכדורעף? “במשך כל השנים שקבוצת הגברים קיימת, שיחקתי במדיה. עלינו מליגה ב’ עד לליגה הלאומית במשך כמעט 10 שנים, בחלקן גם הייתי קפטן. בשנת 2016 נכנסתי לתפקיד מנכ”ל האגודה, ומאז אני ממשיך לשחק מדי פעם אך רק לכיף וכדי לשמור על כושר. מדי פעם שיש משחק שאנחנו כבר ביתרון מבטיח אז אני משחק כמה דקות. אם היינו בליגת העל אז גם את כמות הדקות הקטנה הזאת כבר לא הייתי יכול לשחק. בלאומית אני יכול כי בכל זאת יש לי ניסיון הרבה שנים בענף. בכל מקרה, נראה לי שזאת העונה האחרונה שלי כשחקן”.
איך אתה מסכם את העונה של קבוצת הנשים של האגודה? “הייתה לנו קבוצת נשים מצוינת העונה, סיימנו במקום הראשון במחוז הדרום ובבית העליון בליגה הלאומית, ניצחנו 15 משחקים מתוך 16. בנוסף הגענו לחצי גמר האיגוד, מתוך 50 קבוצות שהתמודדו במפעל. בגלל הקורונה הליגה וגביע האיגוד נעצרו וזה מאוד ביאס אותי ואת השחקניות. עד שיש לנו קבוצה בעונה מעולה שבאמת היה לה סיכוי טוב לזכות בדאבל, עצרו את העונה. לא כל עונה יש סיכוי ממשי לזכות בדאבל. למרות שקיבלנו זכאות לשחק בעונה הבאה בליגת העל, זה לא שווה הרבה כי לא הוכתרנו כאלופה, וביטלו לנו את הגביע שכבר הצלחנו להגיע בו לחצי הגמר לאחר ש-50 קבוצות התמודדו במפעל. הקבוצה יכלה להיות מוכתרת כאלופה, עם פסטיבל שלם, לקבל צלחת אליפות. לא היה לנו משחק אליפות שיכולנו להרים בו מסיבה גדולה.
“ידענו שניאבק העונה על עלייה לליגת העל כי השארנו כמעט את אותה קבוצה כמו שהייתה עונה לפני כן, החלפנו שחקנית אחת בלבד ובנוסף הצטרפו כמה לסגל כמה בנות מקבוצת הנערות. ההמשכיות עזרה למאמן החדש שהגיעה, הסגל כבר היה מגובש. יש לנו שחקנית אשקלונית בשם אנה יבסיקובה, ששיחקה בחו”ל ובין השאר באזרבייג’אן, זכתה באליפויות בארץ במדי קריית אתא ובחו”ל. יש לנו בסגל שחקנית נוספת ששיחקה במדי נבחרת ישראל באליפות אירופה היחידה אליה הנבחרת העפילה. אלה שחקניות ברמה של ליגת העל ולכן הן היו שחקניות משמעותיות העונה בליגה הלאומית.
“הבאנו מאמן מרחובות כי יש בעיה רצינית של חוסר במאמנים מאשקלון, אני מחפש מאמנים נוספים לאגודה ופשוט אין באשקלון ובכלל בדרום. בעונה הבאה כנראה מאמן קבוצת הנשים יאמן גם את הגברים שהמאמן שלהם פורש. בנוסף לכך שהסגל כבר היה מגובש, נכנסנו לרצף ניצחונות, כל ניצחון הביא ביטחון וגיבש עוד יותר את הסגל. לבסוף רשמנו 15 ניצחונות והפסד בודד, היה לנו רצף במהלך העונה של שישה ניצחונות רצופים, כל אחד מהם בתוצאה המוחצת 3-0. פירקנו כל קבוצה שהגיעה מולנו, רגע לפני שהתחילה התפשטות הקורונה, פירקנו את האלופה של מחוז צפון מכבי תל-מונד”.
שחקניות אליצור נתן אשקלון עם בצוות המקצועי. צילום: אליצור נתן אשקלון
קבוצת הנשים של האגודה קיבלה זכאות לשחק בעונה הבאה בליגת העל. האם תנצלו אותה? “כנראה שלא, מסיבות כלכלית. העונה אישרו לנו תקצוב של 218 אלף ש”ח לכל האגודה. כדי להמשיך לתקצב את האגודה עם קבוצת נשים שתשחק בליגת העל, אנחנו צריכים בעונה הבאה תקצוב של לפחות 400 אלף ש”ח. פחות מזה, אין לנו בשביל מה לממש את הזכות לעלות לליגת העל. כשעולים לליגת העל צריך להחליף את רוב הסגל, ואז אם לא הולך לך ואתה יורד בחזרה ללאומית, אתה לא יכול להחזיק את השחקניות בסכומי ליגת העל, ואתה נשאר בלי סגל. אני פוחד שאם נעלה, זאת תהיה עונה חד פעמית וזהו, ובגלל הקורונה יש עוד יותר חוסר וודאות מבחינת תקציבים. אך אם האגודה שלי תתוקצב ב-400-450 אלף ש”ח בעונה הבאה, אני לא פוחד לנסות לעלות לליגת העל ואני אבנה קבוצה שתישאר בליגה.
“אסור לשכוח שהתקצוב שמקבלים מהעירייה מתחיל לזרום רק בינואר-פברואר והעונה מתחילה בספטמבר. בליגת העל ההוצאות הן פי 4 מבליגה הלאומית. שחקנים דורשים שכר נורמלי, דירה, חדר כושר. לפני שנה כשקבוצת הגברים שלנו שיחקה בליגת העל, הבטיחו לנו תקצוב, בסוף קיבלנו רק חצי ממה שהבטיחו לנו וסיימנו בגירעון. סיימנו במקום השביעי מתוך שמונה קבוצות, לקראת סוף העונה שחררתי את השחקנים כי לא היה לי איך לשלם להם, שיחקנו עם שחקנים אלמוניים ולבסוף ירדנו ליגה”.
שחקני אליצור נתן אשקלון. צילום: אלכס פרסקובסקי
“אין לובי בעירייה לכדורעף”
פרידמן גם מביט על שאר ענפי הספורט בעיר כמו כדורסל וכדורגל שלא ממש מביאים הישגים אך זוכים לתקציבי עתק, ומבין שהם יותר פופולאריים מכדורעף, אך סבור שצריך להיות יחס בין ההצלחה לתקציב.
“גם אם חושבים שכדורעף זה לא הענף הכי פופולארי, אי אפשר לשחק בליגת העל עם תקצוב עירייה כל כך נמוך”, הוא מסביר, “באשדוד יש אגודת כדורעף שקיימת רק 3 שנים וזינקה מהליגות הנמוכות לצמרת ליגת העל, הם מקבלים תקצוב של 1.4 מיליון ש”ח מהעירייה. בעירייה צריכים להבין ששחקני ליגת העל לא יבואו לשחק עבור משכורת של 1,500-2,000 ש”ח בחודש, בטח לא באשקלון שזה רחוק מהמרכז, שחקני ליגת העל רוצים דירה ותנאים.
זאת בעיה, אני עדיין לא אלונה ברקת.
העירייה משקיעה המון בכדורגל ובכדורסל, ענפים בהם הקבוצות האשקלוניות לא יביאו אליפות בקרוב לעיר. בכדורעף, עונה אחת עם השקעה של מיליון וחצי ש”ח ואנחנו נתמודד חזק על האליפות. בענפים האחרים כל איש הנהלה מרוויח 40 אלף, אני לא מרוויח רבע מזה ועושה פה הכל לבד באגודה. אני אוהב את הענף ולא כאן בשביל כסף. הבעיה היא שהכדורעף ענף שנחשב פה פחות פופולארי, ובאשקלון אין לובי בעירייה לכדורעף. אני מנסה לפתח כאן את הענף אבל אני לבד, קשה לי מאוד, אני צריך תמיכה וקשה לי למצוא מישהו שיעזור לי. אם היו לי פה מאמן או שניים מאשקלון שיעזרו לי המצב היה טובה יותר”.
האם מגיע קהל למשחקים שלכם? “מגיעים פחות מ-100 צופים לצערי, למרות כמה שניסינו לפרסם. אבל כסף מביא קהל לדעתי, עם תקצוב אפשר לעשות שלטי חוצות, להביא שחקנים פופולאריים שמביאים קהל. קהל יבוא שתהיה חשיפה גדולה יותר לענף ולקבוצה, זה תלוי גם באיגוד הכדורעף ובתקשורת הספורט שלא נותנת יותר מדי חשיפה בטלוויזיה ובאינטרנט לכדורעף”.
משחק כדורעף של אליצור נתן אשקלון. צילום: אליצור נתן אשקלון
כמה ילדים וילדות מתאמנים במחלקת הנוער שלכם? לכמה השאיפה להגיע בעונה הבאה? “במסגרת תחרותית 30-40 ילדים, במחלקה כולה 100 ילדים. אין לי מספיק כסף כדי לפתוח קבוצות תחרותיות נוספות. כשפותחים קבוצה תחרותית בכדורסל, מקבלים תקציב פי 3 מהעירייה מאשר שאנחנו מקבלים. אני חושב שצריך לחזק קצת את הענפים החלשים כדי שיהיה קצת גיוון בעיר. הכדורעף הוא ענף שקשה יותר ללמד אותו. בכדורגל ילד מבקיע גול מרוצה, בכדורסל ילד קולע לסל מרוצה, בכדורעף צריך ללמוד המון יסודות וסוגי מכות בכדור, זה קשה יותר ללמידה, בסוף ילדים מתייאשים ולא רוצים ללמוד את זה יותר”.
מה המטרות של האגודה בעתיד? “לפתח את ענף הכדורעף ברמה הכי גבוהה באשקלון. להגיע ל-150 ילדים שישחקו במסגרת תחרותית במחלקת נוער, וכמובן שהקבוצות הבוגרות יצליחו. לא יודע אם זה יקרה בליגת העל כי כבר אין לי חשק מרוב שנכוויתי עם קבוצת הגברים כשהיינו שם, אני פוחד לעלות לליגת העל כי היו לי כבר לילות לבנים בעקבות כך, הייתי מחויב מבחינת כסף לשחקנים, הבטיחו לי מימון ולא קיבלתי ובסוף יצא שהייתי חייב לשחקנים כסף. אנשים לא מבינים שצריך לפתח פה תרבות ספורט, להשיג הרבה דברים דרך הספורט, בעיקר דרך הילדים והחינוך”.
חטא קורח ועדתו הוא מרד בסמכות משה ואהרן וקריאת תיגר על הסדר האלוהי שקבע את הנהגת העם ואת תפקידי השבטים.
הסיפור על קורח אבי אבות התככנות והמחלוקת משלב שני סיפורים של שתי תלונות נפרדות שהועלו על ידי שתי קבוצות נפרדות – האחת: מאתיים וחמישים האנשים (עדת קורח). השנייה: דתן ואבירם (ועוד). הם התכנסו במחנה ראובן. שתי הקבוצות, שהיו שונות זו מזו באופיין לחלוטין, היוו קואליציה מוזרה. מי איחד את שני הכוחות? התשובה ברורה – קורח התככן.
אייל חסאן. צילום: פבל
קורח צירף את שתי הקבוצות כדי ליצור בסיס לכוחו הפוליטי. אף אחת מן הקבוצות לא הייתה מעזה לקרוא לבדה תיגר על משה ואהרן. רק האיחוד שביצע קורח עודד אותם לפעול. דתן ואבירם, פעלו – לפסילת הנהגתו של משה. ובאופן דומה, אזרו מאתיים וחמישים בני לוי אומץ והתלוננו על הגבלת הכהונה לבני אהרן. במקום לעודד דיאלוג, הסית קורח את שתי הקבוצות כנגד משה ואהרן. קורח, מן הסתם, ראה את עצמו כמנהיג הראוי ביותר, ולמען מטרה זו לקח חלק בפעילות שתי הקבוצות.
מה בעצם נטען כאן? ומשה ואהרן, השתלטו להם לא רק על הנהגת עם ישראל, כי אם גם על ערוץ התקשורת עם ה'. למה הם ולא אחרים קיבלו ערוץ פתוח לאלוהים? נשאלת השאלה איך קורח שהיה חכם ועשיר נפל? איך חכמים ורבי כח נופלים?
ננסה להסביר – באדם קיימות שתי מערכות חיים: האחת היא מערכת הכוחות, הכישרונות והחוזקות. אלו הן מתנות שנתן הקב"ה לאדם, שכוללות חכמה, יכולת דיבור ושכנוע, יצירתיות וכו'. המערכת השנייה היא מערכת המידות, הרצונות, והשאיפות שהאדם בוחר איך לבנות אותם. שתי המערכות לא פועלות זו לצד זו, שכן מערכת הכוחות נתונה להנהגת מערכת הרצונות.
קורח שהיה חכם גדול, דהיינו בעל מערכת כוחות מופלאה וגדולה, טעה כיוון שמערכת הרצונות הטעתה אותו, כאשר רצונותיו פונים לכיוונים שליליים הוא ימצא דרך להצדיק את הכיוון אליו הוא רוצה לפנות לחטוא, להחטיא וליפול. כאשר רדיפת הכבוד והשררה ממלאת את הלב, השיקולים מתעוותים ונפגמים.
המשנה (סדר נזיקין) במסכת אבות ב', ט' מסבירה שהמידה הכי טובה של האדם היא לב טוב, (כדברי רבי אלעזר בן ערך) לקורח היה הרבה אבל חסר לו לב טוב.
המשנה (אבות , פה) גם מתייחסת למרד של קורח כדוגמה של מחלוקת שלא לשם שמים. מדוע נבחר דווקא חטא קורח כדוגמה הקלאסית? רצונו העיקרי של קורח היה לקדם את עצמו ולבנות בסיס כוח שממנו יוכל להתמנות למנהיג החדש. מכאן אנו למדים שבכל מקום שיש ויכוח על ההנהגה עלינו לבחון מקרוב לא רק את הטיעונים אלא גם את המניעים העומדים מאחוריהם. (שימו לב לאינטרסים, שלא לומר לאינטרסנטים).
ומכאן לעונש. העונש אינו מאחר לבוא והוא אכזרי ומידי: האדמה בולעת את קורח, את עדתו ואת כל רכושם. האל מנצל זאת לקבוע קווים אדומים ביחס בין העם לאלוהיו ולמנהיגיו. מהפרק עולה תובנה חדשה וחדשנית – אחריות מהציבור. בדרך כלל האחריות נתבעת מהמנהיג ובצדק, אבל כאן נקבע קו חדש שהחל בפרשה קודמת: כמו בפרשת המרגלים שבה הושת על כל דור מצרים איסור כניסה לארץ, גם עדת קורח משלמת מחיר ולמה? היא עומדת מאחורי נשיאה במקום להתנער ממנו. אילו העם היה מתקומם כנגדם, מיד היתה המחלוקת מתבטלת וקרח ועדתו היו נסוגים בבושת פנים. וכך היה ראוי להם שינהגו לאור כל מה שעשה משה עבורם, אבל הם עמדו וראו כיצד קרח ועדתו מביישים את משה ואהרן ושתקו. הם שותפים לפשע, לא פחות.
המסר לכולנו ברור, צריך לקבל את ההנהגה רק בתנאי שהיא תקינה, לא מושחתת ונעדרת מניעים זרים, אבל אם ההנהגה חוצה קו, הציבור צריך להילחם בה, או לפחות להתנער ממנה, אחרת יישא גם הוא בתוצאות הקשות. תירוצים כמו "אלו המנהיגים" "מה יכולנו לעשות" וכו' – לא קבילים. ציבור שהסית לרצח או לשנאת חינם אשם במעשים הנגזרים מכך, גם אם לא ביצע אותם. אם ההנהגה פושעת הציבור מחויב להתנער ממנה.
וברשותכם, כמה מילים על אהרן, אחיו הבכור של משה שמעולם לא מתקנא בו – ברגע המשבר משה פוקד על אחיו "קַח אֶת הַמַּחְתָּה… וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם כִּי יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי ה'". ואהרן אינו שואל שאלות, הוא פועל מיד "כאשר דיבר משה", רץ אל תוך הקהל ובדרמה הנוראית "וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה”.
האגף לתכנון אסטרטגי מקבל היום תוספת חדשה תרתי משמע ומעתה ייקרא "האגף לתכנון אסטרטגי וחדשנות" לתפקיד מנהל האגף גם נבחר מועמד שניגש למכרז ונבחר בו על ידי ועדת המכרזים של העירייה.
התפקיד היה קיים בעבר אך לפני למעלה מחמש שנים מי שניהל אותו, ד"ר אלן מרכוס פרש לגמלאות ומאז לא יצא מכרז לתפקיד.
ד"ר אלן מרכוס. צילום: דוברות עיריית אשקלון
מנהל האגף שנבחר הוא עידו ליבנה, תושב קיבוץ רוחמה. ליבנה יהיה אחראי על "תכנון אסטרטגי רב תחומי של העיר" הודיעה היום העירייה ואף הרחיבה את מהות התפקיד תוך שימוש בניסוחים ערטילאיים שספק אם תצליחו להבין את פשרם: "בהלימה עם מדיניות ראש העיר ונתונים קיימים ותחזיות דמוגרפיות; ייעוץ אסטרטגי והכנת תוכניות אסטרטגיות, בתיאום עם אגפי הרשות השונים; ריכוז מידע אודות תכנון ופיתוח; עבודה מול מאגרי מידע ומחקרים ועוד…"
ליבנה, בעל תואר ראשון בניהול ושיווק באוניברסיטת בן גוריון ובעל תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת בר אילן. משנת 2017 ועד כה שימש כסגן ממונה מחוז דרום במשרד הפנים ובשנים שקדמו לכך שימש, בין היתר, כסגן ממונה מחוז ירושלים וממונה רשויות במשרד וכמנהל מחלקת פרויקטים שיווקיים ומערך הפצה בקבוצת 'אינטלקט'. הוא בעל ניסיון רב בניהול, פיתוח כלכלי, תכנון, בקרה, יישום מדיניות, ביצוע מיזמים ועוד.
בעבר שימש גם כנציג שר בוועדת תכנון ובנייה מחוז דרום, חבר דירקטוריון ברשות לפיתוח הנגב ובחברה הכלכלית בית אריה.
המרכז הרפואי ברזילי הודיע היום על מינויו של פרופ' יניב שרר למנהל המרכז הרפואי ברזילי (בפועל).
פרופ' שרר הינו רופא במשך 22 שנים. סיים את לימודי הרפואה באוניברסיטת תל-אביב בהצטיינות, ביצע את שנת הסטאז' בברזילי, ושירת כ-5 שנים כרופא צבאי.
המרכז הרפואי ברזילי. צילום: דוברות ברזילי
התמחה ברפואה פנימית במרכז הרפואי שיבא ובמינהל רפואי בביה"ח איכילוב.
פרופ' שרר הינו פרופ' לרפואה פנימית, מנהל גם את המחלקה למינהל רפואי בברזילי, חבר באיגודים רפואיים בארץ ובעולם, וחבר בארגון האיכות הבינ"ל היוקרתי ה-JCI.
פרופ' יניב שרר
בשנותיו כסגן מנהל המרכז הרפואי ברזילי עבד לצדו של מנהל המרכז, פרופ' חזי לוי, להצעדת המרכז הרפואי ופיתוחו, ובעיקר עמל על שיפור איכות הרפואה והפיכת המרכז הרפואי למוביל ארצי במדדי איכות הרפואה, בבטיחות המטופל, בקבלת תו התקן היוקרתי לאקרדיטציה ובמניעת זיהומים.
רשות הטבע פועלת יומם וליל כדי להציל זנים של בעלי חיים הנמצאים בסכנת הכחדה, ביניהם גם צבי הים החיים במימי הים התיכון.
צב ים מת בחוף ניצנים. צילום: אלירם משה
מלבד הסכנה שטומן בחובו זיהום הים והפסולת הרבה שמושלכת לים על ידי האדם מסתבר שלשימור צבי הים ישנו אויב נוסף.
פזי קרמר, מתנדב של רשות הטבע והגנים בגן הלאומי תל אשקלון, שלוקח חלק בסריקות הבוקר בחיפוש אחר קיני ביצים של צבות ים בעיצומה של עונת ההטלה, זכה אתמול לפנות בוקר להציל קן עם עשרות ביצים שהוטל בחוף הגן הלאומי, שנייה לפני שנטרף על ידי שועל ששיחר לטרף את הביצים שזה עתה הוטלו.
פזי קרמר ויואב גרינברג עם הביצים שניצלו. צילום: יהודה רייך, רשות הטבע והגנים
קרמר החל את הסיור היומי שלו בשעה 5 בבוקר על חוף אשקלון, וכעבור רבע שעה זיהה על החוף שועל מרחרח. כאשר בחן מקרוב את מעשיי השועל הוא זיהה את סימני העקבות שהשאירה צבת הים בדרך לקן הביצים שהטילה.
סימני העקבות שהשאירה הצבה לאחר שהטילה את הביצים. צילום: יהודה רייך, רשות הטבע והגנים
כאשר התקדם לפי העקבות, השועל ברח מהמקום ואז קרמר גם זיהה את הקן. נראה כי השועל הספיק לטרוף שתי ביצים מהקן לפני שברח ואלמלא התקרבותו של קרמר הוא היה ממשיך במלאכתו וטורף את כל הביצים בקן.
השועל מרחרח במיקום שבו הוטלו הביצים. צילום: רונית נשיא, רשות הטבע והגנים
קרמר דיווח על כך מיד ליואב גרינברג, פקח רשות הטבע והגנים האחראי על הסריקה באזור וביחד החלו שניהם בפעולות העתקת כ-96 ביצים מהקן של צבת הים החומה אל חוות הדגרה מוגנת בפיקוח רשות הטבע והגנים. עבור קרמר, מתנדב ותיק ברשות הטבע והגנים בשנות ה-50 לחייו שמשמש כאח בבית החולים ברזילי באשקלון, זו הפעם הראשונה שהוא זוכה לזהות ולהציל קן ביצים של צבת ים.
פזי קרמר ויואב גרינברג ליד הקן עם הביצים שניצלו. צילום: יהודה רייך, רשות הטבע והגנים
אבל היום בבוקר נראה כי ידם של הפקחים היתה על התחתונה. שועל הספיק להקדים את בואם וטרף קן ביצים שהוטל במהלך הלילה על ידי צבה שעלתה מהמים לחוף, הטילה וחזרה לים. הפקחים במהלך הסיור גילו את השאריות הביצים שטרופות וליבם נצבט.
היום, ה-18 ליוני חל יום הסושי הבינלאומי וזאת הזדמנות להכיר מעט את המאכל היפני הידוע.
תחילה, הסושי מקורו בכל בסין ולא ביפן והוא בכלל אל נועד לאכילה עם אורז, אלא שהאורז ועד לשמר את הדג לאורך זמן.
הסושי הסיני הגיע ליפן רק במהלך המאה ה-17 ולאט לאט החל להיות דומה יותר ויותר במראהו לסושי שאנו אוכלים כיום.
אגב, כל סוגי הסושי שאנו מכירים כיום מקורם כלל לא ביפן, אלא מדובר בסוגי סושי שקיבלו מראה וטעם מערבי יותר.
חלק מהסוגים החדשים כמו הסושי מצופה טמפורה הגיעו ליפן מהמערב.
סושי. צילום: גליה אבירם
טמאגו
טמאגו היא חביתה יפנית המשמשת למילוי סושי. הרעיון של החביתה היפנית הוא הקיפולים והשכבות. עם קצת מאמץ וניסיון מגיעים לטמאגו מוצלח וטעים. במקור מכינים עם מחבת מרובעת, אך למטבח הביתי אפשר במחבת עגולה.
חומרים:
6 ביצים טרופות
1 כף מירין
1 כפית רוטב סויה
1 כפית סוכר
אופן הכנה: את כל החומרים מערבבים היטב. מחממים מחבת לחום בינוני ומנמיכים את האש. בעזרת נייר ספיגה טבול במעט שמן משמנים מעט את המחבת ויוצקים שכבה דקה של נוזל הביצים. מחכים עד שהשכבה תהיה מבושלת ומגלגלים לצד המחבת. יוצקים שכבה נוספת של נוזל וכשהוא מבושל מגלגלים את השכבה הראשונה עם השכבה השנייה לצד השני של המחבת. חוזרים על הפעולה על שנגמר הנוזל. מקררים וחותכים לרצועות עבות ומשתמשים למילוי הסושי.
