ירדן אבוחצירה חוזר לאשקלון: "אם אבקיע שער – לא אחגוג"

עונת 17/16, אצטדיון סלה. הפועל אשקלון מארחת את עירוני קריית שמונה, ניצחון ישאיר אותה לראשונה בהיסטוריה בליגת העל. שער של עודד אלקיים בדקה התשיעית העניק יתרון לקבוצה האורחת, אך דקה לשריקת המחצית רודי חדד היה שם כדי להרגיע את 5,000 מיושבי האצטדיון ולאזן את התוצאה.

עם זאת, אשקלון הייתה זקוקה לשער נוסף על מנת להוריד את הפועל תל אביב לליגה השנייה ולהישאר בעצמה. זה היה קשה, מורט עצבים וסוחט דמעות, אך בדקה ה-67 הגיע הרגע שלו חיכתה הפועל אשקלון, הרגע שלו חיכה ירדן אבוחצירה. הקשר, שבמשך חמש עונות שיחק במדים הכחולים, ניצל כדור קרן של חדד כדי לנגוח מכל הלב לקורה ופנימה ולהשאיר את קבוצתו בליגת העל. העיר אשקלון צהלה ושמחה, והמושיע הוא כמובן אבוחצירה.

גלאם וירדן אבוחצירא על כתפי האוהדים. צילום: גייל מיכאלי.

העתיד נראה ורוד עבורו, ולמרות אותה עונה שהייתה עבורו מלאה בעליות ומורדות, לשחקן צפו מכאן והלאה שיהפוך למנהיג של הפועל אשקלון. שנה וחצי חלפו מאז, אשקלון כבר הספיקה עונה לאחר מכן יחד איתו לנשור לליגה הלאומית, ואילו אבוחצירה עשה את המעבר להפועל קטמון ירושלים – קבוצת האוהדים המרגשת שלה יומרות משל עצמה.

שער ניצחון. אבוחצירה (צילום: אורי קריספין)

5,000 הצופים שנכחו באותו ערב באצטדיון סלה יפגשו אותו שוב ביום שני הקרוב, הפעם כמובן במספרים נמוכים יותר. אם כי ברור לכול שעבור שני הצדדים לא מדובר בעוד מפגש ליגה בלאומית. לא רק כי מדובר במשחק צמרת לוהט בין הראשונה (קטמון) לרביעית (אשקלון) במה שעשוי להעניק לכל אחת מהם בוסט של ביטחון, אלא שגם המפגש בין אבוחצירה לאקסית שלו יעמוד במוקד.

“יש פינה חמה לאשקלון, אבל הלב שייך לקטמון”

את אבוחצירה אנחנו פוגשים ביום שני, בדיוק שבוע לפני משחק החזרה שלו לאצטדיון באשקלון. הוא אמנם מנסה להדחיק את ההתרגשות לקראת המפגש מול חבריו לשעבר, אבל בכל זאת הצלחנו להוציא ממנו תחושות. אז נכון שלא מדובר בשחקן בית אשקלוני, כיוון שהוא בכלל גדל בבאר שבע, אבל קשה לשכוח שאת טבילת האש והחשיפה לקריירה הבוגרת שלו שהוא עבר באשקלון. “זה לא סוד שהשנים הכי משמעותיות שלי עד עכשיו היו בתקופה באשקלון”, הוא מסכים. “מן הסתם זה קצת מרגש לשחק נגדם, ועוד באצטדיון שהיה הבית שלי במשך חמש שנים”. מלבד אבוחצירה, גם שחקנים אחרים בקבוצתו יפגשו את קבוצתם לשעבר: אבי מלכה, סער בנבנישתי ואמיר בן שמעון.

ירדן, הלב חצוי במשחק כזה?
“לא, הלב לא חצוי. הלב שייך כרגע רק להפועל קטמון ירושלים. כמובן שיש פינה חמה בלב לאשקלון ותמיד תהיה, אבל במשחק כזה משאירים אותה בצד”.

ירדן אבוחצירא במדי אשקלון. צילום: אורי קריספין

אתה בקשר עם חלק מהשחקנים ששיחקת איתם באשקלון?
“ברור, מלא חברים שלי משחקים באשקלון, והאמת ששלושת החברים הכי טובים שלי גם ביום יום אלה טל מכלוף, שי חדד ותומר לוי. אנחנו נפגשים הרבה ובעיקר מדברים כל יום”.

אילו דברים תזכור מאשקלון?
“יש המון דברים, העלייה מליגה א’, לאחר מכן העלייה לליגת העל ובעיקר גול ההישארות שלי, שהוא כנראה אחד השערים הכי חשובים בהיסטוריה של הפועל אשקלון עד היום”.

ירדן אבוחצירא עם הקפה של הבוקר

גם עבור המשפחה שלך מפגש מול אשקלון הוא מרגש? אני מניחה שזה לא עוד משחק רגיל.
"כן, זה משחק שונה מכל משחק אחר וגם במשפחה זוכרים את התקופה הזאת, והאמת ששלושת החברות הכי טובות של אשתי הן בנות הזוג של שחקנים מאשקלון”.

“היום אני שחקן טוב יותר מזה שהייתי באשקלון”

מאז עזב אבוחצירה את אשקלון, ממש בקיץ האחרון, הוא זכה להצטרף לחממה של ממש. הפועל קטמון ידועה כמועדון משפחתי שבו האוהדים מכתיבים את הלך הרוח. מעבר לכך, אבוחצירה סוף סוף זוכה לפריצה בקריירה שלו. הוא כבש עד כה במחצית מהעונה שישה שערי ליגה במדים האדומים ונחשב לבאנקר בהרכב של המאמן ליאור זדה. לשם השוואה, בחמש עונות באשקלון הוא כבש רק 13 שערים, ממוצע של 2.5 שערים לעונה. היום אבוחצירה בוגר ובשל יותר, הוא מרגיש שהמאמן שלו מאמין בו יותר מאשר מאמניו הקודמים, וזה כמובן נותן לו ביטחון להפוך על הדשא לאחד השחקנים החשובים של מוליכת הטבלה.

ליאור זדה. מאמין באבוחצירה צילום: גיא יצחקי, הפועל קטמון ירושלים

איך אתה מסביר את זה שבקטמון אתה בורג מרכזי וסוג של לידר, כשמנגד באשקלון היית הרבה פעמים שחקן ספסל?
“קודם כול זה שאני בורג מרכזי זה מאוד משמח אותי, וזה המצב שרציתי להגיע אליו בשלב הזה של העונה, וזה המון לזכותו של ליאור זדה שמאוד מאמין בי. גם במשחקים פחות טובים הוא ידע להרים אותי ביחד עם הצוות שמסביבו ועזר לי לתקן את הטעויות שלי. אני חושב שגם באשקלון הייתי שחקן מאוד משמעותי בכל אחת מהעונות שהייתי שם, למעט חצי העונה האחרונה, שקצת לא הסתדרה, אבל צריך לזכור את הדברים הטובים”.

בכל זאת, השנה אתה ירדן אחר, יותר כובש שערים, יותר מעורב ומאוד מאמינים בך בקטמון. עשית משהו שונה בקיץ האחרון כדי לשפר את עצמך?
“האמת שלא משהו שלא עשיתי עד היום, אולי למעט זה שהתחתנתי, שזה כנראה באופן אוטומטי ביגר אותי וגרם לי לקחת דברים בצורה אחרת. זה מאוד עוזר לי בכדורגל”.

הזוג אבוחצירה, ירדן והדר

אתה מרגיש היום שאתה שחקן טוב יותר מזה שהיית באשקלון?
“כן, אני שחקן יותר בוגר, הגעתי לגיל שצברתי מספיק ניסיון כדי להכיר את עצמי ואת הדברים הטובים יותר ופחות אצלי, וזה שיפר אותי מאוד”.

נכון לעכשיו קטמון היא המועמדת מספר אחת לעלות לליגת העל. מה דבר כזה יכול לעשות לעיר ולאוהדים? בכל זאת, עשוי להיות דרבי בירושלים בעונה הבאה אחרי תקופה מאוד ארוכה.
“אם נעלה ליגה, אנחנו קודם כול נעשה היסטוריה כקבוצת האוהדים הראשונה בליגת העל. ואם כבר עכשיו יש טירוף בעיר מבחינת האהדה והרצון להשתייך לקטמון, אז בליגת העל אני מאמין שזה יגיע לרמות שלא ציפו להן. אני יודע שקשה להתווכח עם מיקום בטבלה ועם מה שרואים עד עכשיו, אבל אני לא רוצה לצאת בהצהרות. אנחנו מוכנים ובשלים לעלות לליגת העל, אבל נצטרך לעבוד מאוד מאוד קשה בשביל זה בכל אימון ובכל משחק”.

קונה תסריט שבו הפועל קטמון והפועל אשקלון עולות יחד לליגת העל?
“קונה תסריט שהפועל קטמון עולה קודם כול, לגבי העולה השנייה זה יהיה נחמד אם אשקלון תחזור לליגת העל והחברים שלי משם ייהנו מזה גם”.

רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"

איך המרקם בקטמון ואיך החיבור שלך למקום ולאנשים?
“חדר ההלבשה בקטמון העונה הוא אחד מהטובים שהייתי בהם ושותף להם, וביחד עם התנאים שיש במועדון, שהם בכמה רמות מעל הליגה הלאומית – הכול ביחד יוצר חיבור מדהים למקום באופן מיידי”.

“אם אכבוש ביום שני? אשמור את השמחה לעצמי”

ביוני האחרון אבוחצירה עשה צעד משמעותי בחייו כאשר נשא לאישה את הדר יוסף. ימי הרווקות הסתיימו, והצעד הזה, הוא מעיד, יישב וביגר אותו וגרם לו להפגין יכולת טובה גם על כר הדשא. בני הזוג אבוחצירה הם דרומיים במקור, שניהם גדלו בבאר שבע, אך עובדה זו לא מכשילה אותם למרות המרחק והנסיעות היומיות לעיר הבירה. “רוב האימונים שלי הם בבוקר”, מסביר אבוחצירה. “זה אפילו די דומה לתקופה באשקלון. אמנם הנסיעה יותר קשה וארוכה, אבל יחד עם עוד שני באר-שבעיים שיש לנו בקבוצה אנחנו מסתדרים בסדר גמור”.

ירדן אבוחצירה ואבי מלכה, שניהם יפגשו את האקסית. צילום: גיא יצחקי, הפועל קטמון ירושלים

היינו רואים את אבא שלך מגיע לכל משחק שלך כששיחקת באשקלון. זה קורה גם היום כשהמרחק הוא קצת יותר גדול?
“הוא משתדל להגיע למשחקים, אבל הלחץ לפעמים מכריע, והוא מעדיף להישאר בבית ולראות בשקט. אימא שלי ואחי באים קצת יותר ממנו, ובעיקר אשתי היא זאת שמגיעה לרוב המשחקים כשמתאפשר לה”.

לסיום, אם תכבוש ביום שני הקרוב – תכבד או תחגוג?
“לא אחגוג, אני מכבד את כל מי שהיה שם בשבילי כל השנים האלה, אז לא אתן הרגשה ששכחתי הכול. אהיה הכי מאושר בעולם, אבל אשמור את השמחה לעצמי”.