היום התכנסו במרכז הרפואי ברזילי, אנשי בית החולים לשמוע דברי הספד מד"ר אפרים זוהב על חתנו אל"מ אסף חממי ז"ל שרק אתמול הותר לפרסום כי הוא נפל בקרבות במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר וגופתו נחטפה לעזה.
ד"ר זוהב שניהל במשך עשרות שנים את יחידת האולטראסאונד נשים בברזילי, סיפר על אצילותו של החתן ועל נסיבות נפילתו.
"אני תכננתי הבוקר לומר על סיבות נפילתו של חתני אל"מ אסף חממי, שהוא אבא לנכדי ובעל לבתי וזאת אבידה קשה לא רק למשפחה, אלא גם לצה"ל ולכל עם ישראל", פתח ד"ר זוהב, "אני הכרתי את אסף שבאופן אצילי לפני שהוא התחתן עם בתי בא לבקש את ידה ממני, דבר שכבר לא כל כך מקובל היום. נפגשתי איתו לראשונה פה באשקלון. הוא בא אלי מהשדה, מאובק, עם נשק ביד מאימון בתור סרן, כשראיתי אותו הבנתי מיד עם מי יש לי עסק, עם לוחם מבטן ומלידה חדור מטרה בצה"ל וביקשתי ממנו בקשה אחת: 'אני מקווה שיהי לך זמן להיות עם המשפחה שלך'.
"במהלך הדרך הוא התקדם ושירת בכל מיני יחידות מיוחדות ועלה בדרגות ולאחרונה הוא היה מפקד חטיבת הנגב ולפני שנה נכנס לאוגדת עזה להיות מפקד הגזרה הדרומית.
אל"מ אסף חממי ז"ל. צילום: דובר צה"ל
"ביום ה-7 לאוקטובר, בשעה 6:29 בבוקר, הוא התעורר בבוקר כאשר במשרד שלו ישן הנכד שלי אלון שהוא לקח אותו איתו יום לפני כן. זה היה אמור להיות יום שמחת תורה ומכיון שזה הילד שמעריץ את אבא שלו, אז התכנון היה שהוא לוקח אותו איתו ובצהריים הבת שלי תיסע עם יתר הילדים לעשות על האש בבסיס עם יתר האוגדה ובהמשך יצטרפו אלינו פה למשפחה באשקלון, ישתו קפה ויחזרו הביתה.
"ב-6:29 הוא התעורר, הוציא את הנכד מהמיטה, כשהוא דרוך וחמוש אל תוך החמ"ל האוגדתי, נישק אותו והלך. יצא לדרך עם עוד שני לוחמים תומר וקיריל. לוחמים שנבחרו מראש בגלל הרקע שלהם להיות בחפ"ק החטיבתי ויצא לקרב בלי למצמץ ובלי להסתכל אחורה בלי לדעת איפה נמצא האויב שמולו.
תומר אחימס וקיריל ברודסקי זכרם לברכה. צילום: דובר צה"ל
"הוא כבר הבין שהיו פריצות ולא ידע איפה, הוא נסע בג'יפ כמה מאות מטרים, נסע מסביב לעין השלושה ראה שהכל בסדר, המשיך לקיבוץ נירים וראה פירצה בגדר והבין שחדרו מחבלים לקיבוץ נירים ונכנס עם הג'יפ ושם הם נתקלים.
היו שם 50 מחבלים מהיחידה המיוחדת של המפלצות האלה. הוא נפל עם החברים שלו. מצאו במקום, וזה בעקבות תחקיר משפחתי, מצאו שם שני חוסמי עורקים מגולגלים כאשר פתחו אחד מהם נכתב השעה על חוסם העורקים. הקשר שלו תומר קרא לעזרה והבין שלא יבואו לעזרה והם כולם נפלו בקרב.
"אני לא רוצה להיכנס לתיאורים גרפיים ממה שהתרחש. זה היה הסיכום של כל עבודתו במשך 20 שנה. לוחם עז נפש שהבית הראשון שלו, היה כנראה בצבא כי הוא היה יותר בצבא מאשר בבית. הבית השני שלו זה המשפחה, ובאותו היום הוא נפל על אדמת מדינת ישראל, כאשר למעשה חלק מהבית היה איתו שזה הנכד שלנו. הוא הציל לנו את הנכד. גופתו נשבתה ונמצאת עד היום בידי החוטפים.
אל"מ אסף חממי ז"ל. צילום: דובר צה"ל
כל החודשים האלו היינו ברכבת הרים רגשית מטורפת, הייתה תקווה, אני כרופא הבנתי את המצב. מצאו את ה-DNA שלו במקום, נכנסו אמצעים מיוחדים שלא אפרט והגיעו בימים האחרונים ממצאים חדשים שהצביעו על מותו באופן ודאי. הרבנות הראשית החליטה והכריזה על מותו והחליטה שצריך לקיים לוויה ושבעה והמשפחה הסכימה בתנאים האלו.
"אני כבר השתתפתי בהלוויה של הקשר שלו, תומר שבגבורתו ניסה לטפל בו וגם הוא נהרג. החותמת שלו הייהת השעה שנכתבה על חוסם העורקים.
"לא באתי לדבר פה רק על אסף ומורשתו. אני באתי לפה כי קניתי את הזכות בדם שלו לדבר על יחסים בין מגזריים שהתרחשו הן במלחמה והן שמתרחשים בבתי חולים וכבר התקיימו דיונים כאלה בבתי חולים, בהסתדרות הרפואית ואני מעלה את זה פה כי יש דברים שאתם לא יודעים.
"אסף במלחמה שלו יצא לקרב הזה עם עוד שני ג'יפיים שבהם היו גששים בדואים ערבים והוא נתן להם משימות ללכת לשערים אחרים והוא נכנס לקיבוץ נירים והוא לא ידע שהוא יעמוד מול כל כך הרבה מפלצות, בקרב של רבים מול מעטים.
"אני ראיתי אותו בפעם האחרונה בשבת הראשונה של סוכות בביתו בראש העין, הוא כנראה ידע שזה הולך לקרות ואמר לי אישית: 'כל זה נדחה בכמה ימים בלבד'. זה מה שהוא אמר, זה היה מצמרר. הוא לא היה 3 שבועות בבית לפני החג, אבל כשהוא חזר בסוכות לבסיס, הוא גם מפקד של גדוד הסיירים הבדואים ועשו לו חפלה ברהט כי אהבו אותו מאוד, זה רק נודע לי לאחר מכן. הוא חזר כמובן לבסיס וחזר הביתה וזה הסיפור שלו.
אל"מ אסף חממי ז"ל. צילום: דובר צה"ל
"ואני אומר כזה דבר, אנחנו פה חיים בתוך מדינת ישראל שזאת מדינה דמוקרטית מוסרית עם קוד אתיים אזרחיים וצבאיים שנכתבו על ידי ועדה מיוחדת בראשות פרופ' אסא כשר שכבוד האדם וחירותו זה נר לרגלינו ואנחנו חיים פה בין המגזרים בשלום. יש לנו את הקוד האתי הרפואי שאנחנו משתמשים בו בתוך בית החולים ביחד עם שותפים ונותנים כבוד כל אחד למגזר השני. אני עוד זוכר את הזמנים שרבים מכם לא היו פה בביה"ח, זה היה פה ב-2007 כאשר חמאס כבש וזרק את אנשי פתח מהגגות והגיעו לפה פצועי פתח לבית החולים וטיפלו בהם בטיפול נמרץ וכולם יהודים ורפאים מהמגזר טיפלו בהם יחד.
"יש הלימה טוטאלית מבחינתי ומבחינת המשפחה ושיתוף פעולה בין מגזרי הן בבית החולים והן בלוחמה בקרבות. זאת לא לחימה בין ערבים ליהודים, אלא לחימה על הגבולות התרבותיות והמוסריות הגדולות בעולם. יש קו גבול, פה בצד הזה יש חושך ופה יש אור. בצד הזה יש בתי חולים שמסתירים מחבלים בתוך בתי חולים ומנהלי בתי חולים שעובדים בשירותם, בתוך החדרים יש נשקים עושים ניתוחים כשבחדרים יש נשקים. חושך טוטאלי שכל בן אנוש מבין שיש תהום עמוקה. זאת לא מלחמה בין ישראלים לערבים, את זה יודעים גם מצרים, סעודיה וכל העולם הערבי שהוא עוד איכשהו אנושי ומבין מה קורה.
אל"מ אסף חממי ז"ל. צילום: דובר צה"ל
"אנחנו צריכים להבין שבתוך בית החולים אנחנו צריכים לשמור על גבולות המדינה, כי אחרת החושך הזה אם הוא הופך את מדינת ישראל יהיה לנו תהום. אנחנו נאבד את המדינה וכולנו לא נוכל לחיות פה. גם הדמוקרטיה שנלחמנו עליה ברחובות למען כולנו ביחד.
"אסף ידע את זה, הוא בין היחידים שהלך לקרב עם ערבים ויהודים ביחד. הם (החמאס) כשהם באו לשם, לא עניין מי עומד לפניהם, יש סיפור של משפחה שעשו להם מעשים נוראים וחטפו את הבן שלהם. יש רופא מברזילי שהיה בדרך ודיבר איתם והם השתמשו בו כבן ערובה. ולכן אני אומר, כולם צריכים לדעת, אנחנו נמצאים פה במדינה לא רק בגבולות פיזיים של גדרות, אלא גבולות תרבותיים עצומים, תהום עמוקה יש בינינו. ואין שום ברירה אחרת אלא רק לחסל את החושך התרבותי והמוסרי שלא קיים טוטאלית בצד השני ולהגן על החופש שלנו בתוך מדינת שיראל ואם אנשים יבינו את זה אני עשיתי את מלאכתי היום בנושא הזה".
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
