העיר אשקלון מתהדרת מזה שנים בתואר עיר תיירות, זכר למה שבאמת היה בעבר אי שם בשנות ה-60 וה-70, כאשר תיירים מכל הארץ והעולם באו לעיר שטופת השמש והים. מאז כבר עברו מים רבים ברצועת החוף של העיר, אבל מעט מאוד תיירים.
מספר בתי המלון הפעילים בעיר מעיד על מצב התיירות בעיר – כאשר מלון גני דן הוותיק סגור מזה מספר שנים, מלון הרלינגטון שהפך למלונית קורונה, לא חזר לעצמו מאז ורק מלון לאונרדו שהפך בינתיים למלון "תמרה", פעיל בתחום התיירות ונחשב למלון המוביל בעיר – עם 131 חדרים.
סגור מאז הקורונה. צילום: דוברות העירייה
מלון גולדן טאוור. מתוך גוגל סטריטוויו
באשקלון עוד מספר בתי מלון, קטנים יותר או כאלה שפעילים בעיקר עבור שבתות חתן וכדומה (רגינה גורן, גני שמשון, גולדן טאוור, אגמים), אך גם אם נצרף את כל החדרים של אותם מלונות נגיע לפחות מ-360 חדרים בכל העיר אשקלון. מדובר במספר שהוא רחוק מאוד מאוד ממספרי החדרים שערי התיירות בארץ מתגאות בהם כמו תל אביב עם כ-9 אלף חדרים, אילת כ-11 אלף, ירושלים כ-11 אלף, טבריה כ-4,500, נתניה למעלה מ-2,000 ואפילו הרצליה הקטנה עם למעלה מ-1,600 חדרים.
האחרונה שעסקה בתחום. אפרת צחור
אפשר להטיל את האחריות על המצב הביטחוני או כל סיבה אחרת, אבל השאלה היא עד כמה חשוב להנהגת העיר לקדם את הנושא הזה. בערים שונות בארץ, שבהן חשוב לקדם את נושא התיירות, הקימו חברות עירוניות שזה כל עיסוקן – קידום התיירות. בעיר אשקלון הייתה בעבר מחלקה שעסקה בזה – מחלקת תיירות ואירועים. בהמשך הועברו הסמכויות לחברה הכלכלית שם הוקמה חטיבת תיירות – מנהלת ומזכירה בלבד – תחת ניהולה של אפרת צחור. לפני 3 שנים סיימה צחור את תפקידה ומאז אין גורם בעירייה שעוסק בתחום הזה.
פארסת המכרזים
לפני כשנה וחצי פרסמה החברה הכלכלית מכרז לתפקיד מנהל אגף התיירות, למכרז הזה ניגשו מספר מועמדים, אך המכרז הזה לפארסה מביכה. כשנה לאחר פרסום המכרז, החלו לקדם בחברה הכלכלית את סיומו באמצעות ועדת המכרזים ואף הייתה כוונה לבחור באחד המועמדים – דוד סעדון לתפקיד הזה. אלא שאז למרבה המבוכה התברר כי לא כל המועמדים זומנו לריאיונות ואז החל מרוץ מסביב לשעון להגיע לאותם מועמדים ולבדוק עמם אם הם מוותרים על מועמדותם. הנושא הזה קצת איבד שליטה, כי הדבר היה עלול לגרור עתירות משפטיות לפסילת המכרז.
משרדי החברה הכלכלית במרינה. צילום: אורי קריספין
סעדון עצמו, בשיחה עם "כאן דרום", אומר כי לא ידע שהיה מועמד מוביל תפקיד ומסביר מדוע התמודד לתפקיד: "אני חושב שאשקלון עיר עם אתגרים ולבנות את נושא התיירות בעיר זה לדעתי סופר מעניין וסופר מאתגר. בסך הכל עיר עם פונטיציאל גדול לתיירות, בין 4-5 הערים בארץ שניתן לפתח בהן תיירות ברמה הכי גבוהה. אשקלון לא נופלת מאף עיר בארץ מבחינת ההיסטוריה שבה, מבחינת היופי שלה ורצועת החוף הגדולה שלה ומבחינת תיירות עירונית וכפרית כי אנחנו סמוכים למועצה שיש לה תיירות כפרית שאפשר לספח לה את התיירות. ראיתי בזה אתגר גדול וצר לי שזה לא הסתייע".
בשלב הזה עלה רעיון חדש – לבטל את המכרז הקודם ולקיים מכרז חדש לתפקיד. ושוב פורסם המכרז והמועמדים נדרשו להגיע באמצע יום עבודה כדי להגיש את מסמכי המכרז בתיבת המכרזים שבמשרדי החברה הכלכלית במרינה באשקלון. המועמדים אכן עשו זאת וניגשו למכרז, אלא שבימים האחרונים הם קיבלו הודעה מהחברה הכלכלית כי הוחלט לבטל את המכרז הזה.
שלא באופן רשמי, גורמים בעירייה אומרים כי מה שעומד מאחורי ביטול המכרז הוא לא פחות מאשר "חוסר תקציב". ממש כך.
ומה עם המועמדים? הם נערכו, התכוננו על חשבון הזמן האישי שלהם, ושוב נחלו אכזבה: "הכנתי דפי עבודה ודפי עמדה כי אני מאמין שאשקלון חייבת להיות ייחודית בתחום התיירות שלה ולא להסתמך רק על ההיסטוריה שלה. היא יכולה לבדל את עצמה מערי תיירות אחרים. חבל", כך מספר אדם שהתמודד.
למה עיר צריכה תיירות?
"למה עיר צריכה תיירות?", מסביר גורם שניהל במשך שנים את אגף התיירות באחת מהערים הגדולות בישראל, "בשביל שני דברים. דבר ראשון: אתה ממתג את העיר שלך ויש לזה הרבה משמעויות גם מבחינת התושבים וגם מבחינת מי שמגיעים מבחוץ. כי כשאתה עושה תיירות ואתה רוצה שיבואו מבחוץ, אז אתה עושה דברים ברמה גבוהה מאוד. לא דברים רגילים, אלא דברים מיוחדים, כי את ההרגילים יש להם בעיר שלהם והם לא יבואו אליך בשביל זה. ומי שנהנה מזה על הדרך הם התושבים שמקבלים מוצרים טובים יותר.
מי אחראי להצלחה שלו? הגן הלאומי אשקלון. צילום: מנו גרינשפן
"דבר שני: זה כלכלה. בסופו של תהליך, תיירות זה אחד העניפים שמעסיקים הכי הרבה עובדים. כל בית מלון מעסיק כמות עצומה של עובדים, יש מנקות, חדרניות, מאבטחים, אוכל, קבלה, בריכה. עולם ומלואו. בתי המלון האלה גם משלמים ארנונה, וזה למה רשות מקומית רוצה וצריכה תיירות. התיירים שמגיעים למלון, הולכים אחרי זה למסעדות ולמסחר, העסקים האלה מרוויחים, נפתחים יותר עסקים ויש יותר ארנונה ויותר תעסוקה וזה גלגל שמניע את עצמו. אבל פה יש עניין שאתה צריך לעשות תהליכים כי סופו של תהליך, בתי מלון זה הרבה תלוי במגזר הפרטי, ועל מנת שהמגזר הפרטי יאמין בך, צריך לבצע פה עבודה של יצירת אמון במה שהולך לקרות בעיר".
מה למשל צריכה לעשות רשות כדי לייצר את האמון הזה מול בעלי העסקים ששוקלים לפתוח מלון בעיר?
"למשל, מייצרים תוכנית אב לתיירות, מייצרים פרויקטים תיירותיים, אתה מוציא ספר תיירות על העיר כמו מדריך שיחור ומוציא ספר על תחום שהעיר מזוהה איתו וכך אתה ממתג את העיר ואז היזמים אומרים 'העיר הזאת חושבת תיירות' ומשרד התיירות אומר 'העיר הזאת חושבת תיירות'. אתה מארגן כנס של בתי מלון ואתה מטמיע את זה שהעיר חושבת תיירות. זה תהליך".
היחיד שראוי לתיריים. מלון תמרה (לאונרדו לשעבר) באשקלון
זה תהליך שמתחיל מהעיר עצמה שצריכה להציג פרויקטים ותוכן שמושך תיירם ורק אז בתי המלון באים.
"נכון, אלא אם כן פיתית אותם בקטע כלכלי אחר ושילבת מלונאות ומגורים יחד. אבל מישהו צריך לראות רק תיירות. כי מנהל אגף חינוך רואה רק חינוך, שכר מבחינתו זה לא מעניין שהגזברות תשבור את הראש. הגזבר לא מעניין אותו פרויקטים אלא שיהיה יותר כסף לעירייה. כל אחד בתפקיד שלו וככה מערכת עובדת והתפקיד של רה"ע והמנכ"ל זה למצוא את האיזון. אבל אם אין מישהו שמה שמעניין אותו זה רק תיירות, אז לא יהיה מי שידחוף את התיירות. כי תמיד יהיה מישהו שיתפשר על התיירות".
איך אתה מביא תיירים?
"צריך לשים כסף, עושים יח"צ ובו אתה מציג את הנרטיב שאתה רוצה לשווק ואת המקיים פסטיבלים ואירועים באותו נוא המיתוג. אבל אותי לא מעניין הפסטיבל והאירוע וזה שהציבור נהנה בפסטיבל, כי בגלל שאני רואה תיירות אני מסתכל על המיתוג, כי אני מביא כתבים ארציים והם עושים כתבות ויש יח"צ וזה מה שחשוב לי בתור מי שאחראי על התיירות. אצלי למשל היו שטחים למלונאות, אבל היזמים באו רק לאחר המיתוג, יצרנו שולחן עגול לתיירות, אחת לרבעון כל יזם מגיע, הממונה על התיירות והיועמ"ש מוודאים שלא שמים להם רגליים, גם ככה קשה לקבל היתרים. אנחנו עובדים מול משרד התיירות ודואגים שהם מקבלים את האישורים".
במה עוסקים בתפקיד הזה ביום יום?
"פיתוח, איך לפתח אתרים תיירותיים. אנחנו ממוקדי מטרה. בשונה מחברה שעוסקת רק בפיתוח העיר שאותה מעניין איך להרוויח את התקורה שלנו, אותי מעניין מה התוכן שיהיה שם. זאת ראיה אחרת שיש למי שרואה רק תיירות. כשאתה חושב תיירות, הראיה שלך היא רק תיירות. ברגע שאתה עושה את זה על הדרך, אתה לא 100% תיירות. אם הגזבר יהיה אחראי על החינוך, אז ככה החינוך ייראה. אם אתה רוצה שמשהו יתקדם בתחומו אתה צריך מישהו שרואה רק את זה ונלחם רק על זה".
כך בעיריית אשקלון, אין עובד עירייה, בטח לא מנהל אגף עם תקציבים וסמכויות, שמטפל ואמון רק על נושא התיירות. כן ישנם גורמים שונים שנוגעים על הדרך בנושאים שונים בתחום התיירות. כך למשל, אין היום אתר תיירות לעיר אשקלון שתייר שמבלה בעיר יכול למצוא בה ריכוז של מסלולים, מקומות ציון, אטרקציות, אתרים מעניינים בעיר וכדומה. שלא לדבר על דפים ייחודיים לתיירות באשקלון ברשתות החברתיות כמו פייסבוק ואינסטגרם. רק כעת, בימים אלה, עובדים בעירייה על אתר אינטרנט שיעסוק בתיירות בעיר.
מוזיאון מביך
מה לגבי מוזיאון שיספר על תולדות העיר? יש את מוזיאון החאן המוכר כמוזיאון לתולדות אשקלון, בשכונת מגדל. אבל באמת שמדובר במקום מביך מאוד, עם מוצגים לא רלוונטיים וכאלה שנעדרים הסבר לצידם ובעיקר ללא שינוי גדול ב-40 שנה שעברו מאז הוקם. לפני עשר שנים בדיוק, בפברואר 2013, פורסמה ב"כאן דרום" כתבה על המוזיאון הזה שעבר זמנו, וכבר אז הצהירו בעירייה כי בתוך 3 חודשים יחלו עבודות להפוך את המוזאון למרכז מבקרים מסודר בעלות של 10 מיליון ש"ח. זה כמובן, לא קרה עד עכשיו.
מוזיאון חאן אשקלון. צילום: פבל
אז היכן אפשר למצוא מידע מרוכז על אשקלון? למזלה של העיר, המכללה האקדמית אשקלון, יצרה במבואת הכניסה שלה סוג של מוזיאון שמרכז את תולדות העיר אשקלון. וזאת כמובן, יוזמה פרטית של המכללה.
כדי לראות עד כמה מקבל תחום התיירות עדיפות מבחינת העירייה, בדקנו את ההודעות לעיתונות שהוציאה העירייה לאחר אישור תקציב העירייה השנתי האחרון ושם ישנה התפארות על הקצאת תקציבים בתחומים השונים כמו החינוך, הרווחה, התרבות ועוד. לא מצאנו שם התייחסות לתחום התיירות. בדקנו גם בשנים קודמות וגילינו כי כך היה בשלוש השנים האחרונות.
ניתן לצפות בחוברת שהוציאה העירייה לאחר אישור התקציב: https://online.fliphtml5.com/lianu/xaap/#p=1
השבוע נערך אחד מירידי התיירות הגדולים ביותר שיש שנקרא IMTM, מאות דוכנים הציגו שם ביריד וערים רבות מרחבי העולם והארץ כמובן שלחו נציגות. היו שם מבאר שבע, חיפה, אשדוד ואפילו ערד, ערים מליטא, יוון, קפריסין, אזרבייג'ן, טורקיה ועוד. מי שחיפש שם את אשקלון, לא מצא אותה.
בעירייה כמובן דוחים את הטענות הללו, מבלי להתייחס לפארסת המכרזים ועל היעדרו של אדם שאחראי על התחום הזה "שרואה רק תיירות". ומתייחסים למשל, להצלחה הפנומנלית של הגן הלאומי אשקלון, זאת למרות שמדובר בהצלחה אדירה של רשות הטבע והגנים שהפכה את הגן הלאומי הזה לגן המתוייר ביותר בישראל, עם מאות אלפי מבקרים. וכאן גם הכישלון של העירייה, בכך שלא השכילה לייצר אטרקטיביות שתגרום למאות אלפי המבקרים לצאת מהגן הלאומי ולסייר בעיר עצמה.
נחשב תיירות? ריטה בפסטיבל בריזה. צילום אלדד עובדיה
בעירייה גם מתייחסים לאירועי התרבות והפסטיבלים שאכן מושכים רבבות מהעיר ומחוצה לה, אך לא מדובר בתיירות, אלא בחיי התרבות של העיר. וכמו שצוין קודם לכן, אם כבר פסטיבלים ואירועים, יש צורך בכאלה שממתגים את העיר בתחום מסוים ורק אז יש להם תרומה לתיירות. כי תושב קרית גת או נתיבות שמגיע לאשקלון להופעה של משה פרץ, וחוזר לביתו בסיומה, קשה להגדיר אותו בתור תייר.
תגובת העירייה: "העירייה פועלת למצב את אשקלון על מפת התיירות"
וזאת תגובת עיריית אשקלון: "בשנה האחרונה ביקרו בעיר אשקלון אלפי אנשים מכל רחבי הארץ הודות לשורת פעולות שעשתה העירייה במטרה למצב את אשקלון על מפת התיירות הארצית. בנוסף לקיום אירועים ופסטיבלים מהשורה הראשונה בישראל שמשכו אליהם קהל רב, בוצעה מהפכת שימור האתרים ההיסטוריים בזכותם זכתה העיר לכינוי עיר תיירות העתיקות בישראל, שודרג הגן הלאומי אשקלון שקטף את המקום הראשון ברשימת הגנים המתויירים בארץ שנתיים ברציפות וכן הושלמה טיילת אשקלון לאורך חופיה המרהיבים של העיר אליה נחשפו מאות אלפי צופים בקמפיין טלוויזיוני ארצי נרחב. במקביל, מקימה העירייה בימים אלו שני פארקי ענק, אקו-ספורט ופארק עיר היין שיהיו לאבן שואבת לתיירות פנים וחוץ לצד פרויקטים נוספים כמו הפיאצה, מוזיאון החאן, פארק הניצחון, אכסניית אנ"א ועוד. העירייה תמשיך לפעול לקידום פרויקטים נוספים ובכללם מיזמי מלונאות, שיעצבו את המחר באשקלון, גם בתחום התיירות ויציבו את אשקלון בשורה הראשונה של ערי התיירות בישראל".
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
