במהלך השבוע האחרון לקחה העיר אשקלון חלק בפרויקט 360 מעלות של פיקוד העורף, שמטרתו לקדם את מוכנות התושבים לחירום. "זו יוזמה חדשה, במהלכה אנחנו ‘מתלבשים’ על העיר במהלך מקיף ומשולב", מסבירה ראש ענף הסברה בפיקוד העורף סא"ל שירן שמחי, "זה לא נעשה עדיין באף עיר אחרת, זה פיילוט שאנחנו מתחילים אותו באשקלון. המטרה היא לעבור בסופו של דבר רשות-רשות, מהצפון ועד הדרום. כל עיר שתרים את הכפפה ותעשה את זה יחד איתנו, אנחנו נלך איתה למהלך הזה".
פעילות פיקוד העורף מול תלמידים בשבוע המוכנות באשקלון. צילום: דוברות העירייה
למה בחרתם להתחיל דווקא באשקלון?
"החלטנו להתחיל בעיר לאור הסבבים האחרונים שהיא חוותה. מעבר לזה שזאת עיר שנרתמה למהלך הזה ולקחה את הפרויקט בשתי ידיים ושיתפה פעולה. חשוב לציין שברמת המוכנות לחירום כל האזרחים שחיים במדינה הזאת צריכים להיערך".
פעילות פיקוד העורף בשבוע המוכנות אשקלון. צילום: דוברות עיריית אשקלון
זה לא אומר שנערכים לאיזשהו סבב או מבצע ספציפי שצפוי לקרות בקרוב?
"כל פעם כשפיקוד העורף מדבר, שואלים אותנו אם נערכים למשהו ספציפי. מצב חירום זה לא רק רקטות מעזה, זה גם מזג אוויר סוער או רעידת אדמה. נושא החירום זה משהו שלא פשוט לדבר עליו, אם היינו מבינים שאפשר להכין את האזרח רק כשקורה משהו, היינו עושים את זה. אבל זה בלתי אפשרי. בסוף מי שיקבע איך תיראה התמונה בשטח בזמן מצב חירום זה האזרח, שיֵדע איך להתנהג. אז כששואלים אותי האם צריך להיערך – תמיד צריך להיערך, זאת התשובה. כשיש לך את הכלים, אתה הופך להיות אדם עם כושר התמודדות טוב יותר, ואז כשיקרה משהו, הפעולות הראשונות יכולות להציל חיים".
פעילות פיקוד העורף מול תלמידים בשבוע המוכנות באשקלון. צילום: דוברות העירייה
"מה עושה אימא עם שלושה ילדים?"
במהלך השבוע האחרון נציגים של פיקוד העורף הסתובבו בשטח, ביקרו בכל בתי הספר ובבתי העסק, סיירו במקלטים בבניינים משותפים ונתנו מענה, כמעט אישי, לכל תושב שפנה אליהם עם בעיה ספציפית כזאת או אחרת.
"פיקוד העורף עושה הרבה פעולות כדי להכין את הרשויות המקומית והתושבים לחירום", אומרת סא"ל שמחי, "בפרויקט הזה חיפשנו לתת מענה מפותח וממוקד יותר לאזרחים, כזה שיהיה מותאם לצרכים שלהם".
מה כבר יכולים לחדש בעיר כמו אשקלון שסופגת אש שוב ושוב? אנחנו חיים את זה כמעט על בסיס יומיומי.
"אני שמחה לשמוע שיודעים, אבל אני חושבת שאי אפשר להגיד שכולם יודעים. נתקלנו בהרבה אנשים שיש להם שאלות. כשיש ממ"ד בבית, אנחנו יודעים מה לעשות, אבל מה קורה כשיש התראה ואין לך ממ"ד בבית ואתה צריך להגן על המשפחה שלך? זה כבר יותר מורכב. או למשל מה עושה אימא עם שלושה ילדים, שלא מספיקה להביא את כולם בזמן למרחב מוגן? הרעיון היה לתת מענה נקודתי לכל אחד בהתאם לצרכים ולמאפיינים האישיים שלו".
פעילות פיקוד העורף במקלטים בשבוע המוכנות אשקלון. צילום: דוברות עיריית אשקלון
במסגרת המענה הנקודתי הזה סייעו הנציגים למשפחות שפנו אליהם גם בבחירת המרחב הכי מוגן שיש, במקרים שבהם אין ממ"ד או מקלט. "היו אנשים שהתקשו לבחור את המרחב הכי מוגן שיש. למרות שיש לנו סרטוני הדרכה, מצאנו שעדיין יש קושי. אז במהלך השבוע הזה הם קיבלו את האפשרות לקבל הכוונה אישית, הגענו עד הבתים וסייענו להם לבחור את המרחב הכי מוגן שיש. אני חושבת שמשפחה שמקבלת סיוע כזה זה מעלה אצלה את תחושת הביטחון".
"עושים ביקורות במקלטים"
בנוסף, במהלך השבוע האחרון נכנסו נציגי פיקוד העורף לכל המסגרות החינוכיות, דיברו עם התלמידים ואף נערכו הרצאות להתמודדות עם ילדים בחירום. "זה משהו שזיהינו שצריך לעשות ספציפית באשקלון", מסבירה סא"ל שמחי, "עולות הרבה שאלות של איך לדבר עם ילדים בחירום ואיך להקל על ההתמודדות שלהם, איך לתווך להם. נכנסנו לכל הכיתות, מהיסודי ועד המכללה, כדי לתת כלים לבניית תכנית חירום משפחתית".
נושא נוסף שטיפלו בו הנציגים הוא המקלטים המשותפים. התושבים קיבלו מכתבי התראה, ובהם נאמר להם שתיערך ביקורות במקלטים המשותפים, והם התבקשו להכין אותם.
שלט שהודבק על אחד המקלטים שנתגלו נעולים במהלך הביקורת. צילום: אלירם משה
"אנחנו עושים ביקורות קבועות במקלטים הציבוריים, אולם המקלטים המשותפים הם בבעלות הדיירים וזיהינו שיש פער בעניין הזה ושיש מקלטים שלא מוכנים לחירום. אז ביקשנו מהתושבים להירתם והגענו יחד עם העירייה כדי לטפל בזה ולוודא שהמקלטים כשירים".
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
לאחרונה היו פרסומים שבצה"ל שוקלים לבטל את ההתראות בימי שגרה ולהסתמך רק על המענה של כיפת ברזל. מה את יודעת על זה?
"אני לא מכירה פרסומים כאלה. כשיש סכנה לאוכלוסייה, אנחנו מפעילים התראה שנועדה להציל חיי אדם. זאת הדרך שלנו להגיד לתושב שכרגע יש סכנה ואם הוא לא יפעל נכון, הוא יכול להיפגע. אסור לתושבים להסתמך על שום דבר, והם חייבים לפעול כדי להגן על עצמם. מה גם שמערכות ההגנה של צה"ל לא פרוסות בכל מקום ולא תמיד נותנות מענה הרמטי. התושבים צריכים לדעת את זה ולפעול כדי להגן על החיים שלהם. הפעולה שהם נוקטים היא זאת שיכולה להציל את החיים שלהם".
