דוח מבקר המדינה חושף: כך נטשה המדינה את אשקלון

דוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שפורסם היום, חושף תמונה עגומה של הטיפול באשקלון במהלך מלחמת חרבות ברזל. הממצאים מצביעים על כשלים מהותיים בהיערכות המדינה, החל ממחסור במיגון תקני לתושבים וכלה בהיעדר תוכניות פינוי מוסדרות.

העיר שנשכחה מהתוכניות הלאומיות

בעוד שדרות ויישובי עוטף עזה פונו במסגרת תוכניות לאומיות, אשקלון – שספגה ירי אינטנסיבי ומתמשך במשך שנים ארוכות – כלל לא נכללה במתווים הלאומיים לפינוי אוכלוסייה. רק לאחר תחילת הלחימה התקבלה החלטת ממשלה ייעודית שנועדה להסדיר סיוע לתושבי העיר.

המבקר קובע בדוחו כי עם פרוץ המלחמה לא היו למדינת ישראל תוכניות אופרטיביות מוסכמות ומאושרות לפינוי אוכלוסייה – לא להתפנות עצמית, לא לשהייה מתמשכת מחוץ לבית ולא לפינוי ערים כפי שבוצע בפועל.

הנתון המקומם: עשרות אלפים ללא מיגון

מהדוח עולה תמונה מדאיגה: 19% מתושבי אשקלון, כ-33,500 בני אדם, היו מחוסרי מיגון תקני ערב המלחמה. רק ל-52% מהתושבים היה ממ"ד, 22.5% התגוררו בבתים עם מקלט משותף ול-6.5% בלבד היה מקלט ציבורי.

בית באשקלון שנהרס מפגיעה ישירה, אילוסטרציה

בהחלטות ממשלה 978 ו-988 הוגדרו שתי אוכלוסיות מקרב תושבי אשקלון כחשופות במיוחד לפגיעת ירי טילים: כ-24,000 מחוסרי מיגון וכ-3,000 קשישים ומחוסרי עורף משפחתי יציב. ההחלטה אפשרה "ריענון" במתקני אירוח תיירותיים או קבלת מענק אכלוס למי שיבחר להיקלט עצמאית.

רק 5% בחרו בפינוי למלונות

אלא שבפועל, בשל מחסור בחדרי מלון, מתן עדיפות לפינוי מגזרת הצפון והאפשרות לקבלת מענק אכלוס, רק כ-5% מהזכאים – כ-3,586 תושבים – פונו למתקני אירוח. לעומת זאת, על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, 68,416 מתושבי אשקלון קיבלו מעמד של מפונים בקהילה וקיבלו מענק אכלוס בהיקף כולל של כ-328 מיליון שקלים.

זירת פגיעה באשקלון. צילום: דוברות כב"ה

בעיה נוספת שעלתה היא שלעירייה לא הייתה תמונת מצב מלאה לגבי מקום הימצאם של כלל הזכאים ואם התפנו בפועל מהעיר. זאת משום שההתפנות העצמאית התבססה על בחירת התושבים ולא לוותה במנגנון רישום מסודר.

סיוע של 5 שקלים ליום למפונה

גם ברמת הקליטה של המפונים במתקני אירוח התגלו פערים חמורים. משרד הפנים העמיד לרשויות הקולטות סיוע של חמישה שקלים ליום למפונה – סכום שהדוח מגדיר כסכום שאינו משקף את היקף ההוצאות הנדרש להפעלת שירותי רווחה, חינוך ולוגיסטיקה, ואינו נבחן שוב גם לאחר שהתברר שאינו סביר.

מפונים הגיעו לרשויות הקולטות ללא היוועצות מוקדמת, לא בוצע תיעדוף של מלונות לצורכי אוכלוסיות שונות, ובפועל נקלטו התושבים בעיקר בידי בתי המלון ולא בידי הרשות המקומית.

מערכות הרווחה והחינוך קרסו תחת העומס

המלחמה הובילה לזינוק חד בעומס על מערכות הרווחה בעיר. מספר המטופלים עם מוגבלות וצרכים מיוחדים באשקלון גדל בשיעור של 105%. במקביל נקלעה גם מערכת החינוך למשבר רחב היקף.

עם פרוץ המלחמה פונו כ-48 אלף תלמידים ממחוזות הדרום והצפון, ובסוף דצמבר 2023 לא היה בידי משרד החינוך מידע על מיקומם של 16% מהם.

אשקלון לא דאגה לחינוך התלמידים המפונים

מהדוח עולה כי עיריית אשקלון לא נטלה חלק באספקת שירותי חינוך לתלמידיה שפונו, ולא הייתה מעורבת בהקמה או בהפעלה של מסגרות חינוך ייעודיות עבורם. זאת בשונה מעיריית שדרות ומהמועצות האזוריות אשכול וחוף אשקלון, שנקטו יוזמות עצמאיות ופתחו מסגרות חינוך בעצמן.

על פי רישומי העירייה, מקרב המפונים מאשקלון היו 1,700 תלמידים, כ-1,400 מהם בגיל גן ובית ספר יסודי, והיתר תלמידי על-יסודי וחינוך מיוחד.

בסיורים שקיימו צוותים ממשרד מבקר המדינה במלונות בחודשים אוקטובר-דצמבר 2023 עלה כי בנוגע למפונים מאשקלון ששהו במלון בהרצליה, רק בתחילת נובמבר 2023 התחיל משרד החינוך להפעיל מסגרות לימוד לילדי גן ולתלמידי בתי ספר יסודיים, וגם אלו רק בשעות 10:00-13:00.

תשובת העירייה: "מורכבות קיצונית"

בתשובתה למשרד מבקר המדינה בינואר 2025 הדגישה עיריית אשקלון כי מורכבות פינוי תושביה – פינוי חלקי של כ-2% מאוכלוסיית הרשות בלבד – תנאי המלחמה ומצוקת כוח אדם קיצונית הקשו עליה לספק את המענים בד בבד הן לתושביה המפונים הן לתושביה שנותרו בעיר.

העירייה הוסיפה כי ההחלטה לפנות את תושבי הרשות התקבלה בשלב מאוחר יותר, וכך לא נותרו מקומות שהייה עבור רבים מהם והם נאלצו להתפזר בין כ-100 מלונות ברחבי הארץ. גם פיזור זה הקשה על יכולתם של צוותי החינוך לעמוד בקשר עם התלמידים והוריהם.

"אין מדינה" – תחושת הנטישה של המפונים

בקבוצות מיקוד שערך משרד מבקר המדינה תיארו מפונים את תחושת הנטישה. מפונה מדרום הארץ אמר: "זה מהדברים הכי קטנים… זו הציפייה של התושבים מאיתנו – לעשות כל מה שהמדינה לא עשתה. אני צריך לדאוג להסעות להלוויות, אני הייתי צריך לדאוג להסעות לכל טיפול רפואי, אני צריך, אנחנו הכול, אין מדינה".

הפסדים של 55 מיליון שקלים

הפינוי החלקי, ההתפנות העצמאית בהיקפים גדולים והצורך להפעיל מענים יזומים ללא מתווה מוסדר, הובילו גם להשלכות תקציביות משמעותיות. אשקלון נמנית עם שמונה רשויות מקומיות – אילת, אשקלון, הרצליה, טבריה, רמת גן, תל אביב-יפו, הגליל העליון ותמר – שדיווחו למשרד מבקר המדינה על הפסדים מצטברים בהיקף של כ-55 מיליון שקלים בשלושת החודשים הראשונים למלחמה.

אנגלמן: "אי-סדר מוחלט"

המבקר אנגלמן קבע כי בדרום, פרט לתושבי כמה מהיישובים במועצה האזורית אשכול שפונו תחת אש ב-7 באוקטובר ובשתי היממות שלאחר מכן, הפינוי בוצע על ידי הרשויות המקומיות בכוחות עצמן. השיבוץ למתקני אירוח נעשה שלא לפי תוכנית מוסדרת, אלא על פי זמינות. יעדי הקליטה לא נקבעו בהחלטות הממשלה ובהוראות הפינוי של משרד הביטחון, ועקרון השמירה על הקהילתיות לא נשמר.

לדבריו, "על רה"מ, שרי הממשלה וצה"ל ללמוד את פרטי הדוח ולתקן את הליקויים בהקדם. מדינת ישראל חייבת להיערך למצבים של פינוי עשרות אלפי אזרחים, בפרט לאור המצב הביטחוני הקיים. יש לוודא כי לרשויות הקולטות יהיו בעת חירום תקציבים לשימוש מיידי, גמישות ניהולית מלאה, משאבים וכוח האדם המקצועי הדרוש".

קידר: "תמונה מחרידה של רשלנות פושעת"

חברת מועצת העיר, עו"ד תמר קידר הגיבה על ממצאי הדוח ומסרה כך: "דוח מבקר המדינה משקף תמונה מחרידה של רשלנות פושעת של ראש העיר בזמן המלחמה: עשרות אלפי תושבים ללא מיגון, העיר מחוץ למתווה הפינוי, ואפס שליטה על היכן נמצאים המפונים. בנוסף, קריסת מערכת החינוך והרווחה.

"כש-33 אלף בני אדם נשארים בלי מיגון תקני ואלפים מתפזרים בלי רישום ובלי ניהול – זה לא 'כשל מערכתי', זו הפקרות. הנהגה שלא נערכה, שלא דרשה, שלא נלחמה עבור תושביה. בזמן שתושבים חיו תחת אש – בעירייה חיו באשליה. אשקלון שילמה את המחיר, והאחריות מונחת חד-משמעית על ראש העיר.

"כל היח"צ שבעולם לא יסתיר לאורך זמן, את מה שנחשף – ראש עיר כושל והנהגה שצריכה להסיק מסקנות ולהתפטר".

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו:
⇔⇔⇔