בשלהי דצמבר האחרון התרחש אירוע חמור לכאורה בשכונת הסיטי באשקלון. בכתב האישום שהוגש לאחרונה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע מתוארים מעשיו לכאורה, של גבר תושב אשקלון שהגיע לביתה של ידידתו בו מתגוררת גם אמה. הוא נשא על גופו אקדח וטען בפני האם כי ביתה גנבה ממנו יהלום וכי הוא "ירצח אותה עוד באותו יום" כך בכתב האישום. הבת הגיעה לבית לאחר זמן קצר והחשוד ששהה עדיין בדירה שלף את האקדח, תפס את הבת בגרונה מאחור, וגרר אותה לכיוון המעלית באיומי אקדח כשהיא צורחת. כשאמה יצאה מהדירה לכיוון המעלית כדי לסייע לביתה, ירה החשוד באקדח, קליע שעבר בסמוך לאם ופגע בדלת ארון החשמל ובתקרת הלובי. החשוד הוביל את הבת לתוך המעלית, ירד עמה לכניסת הבנין, הוביל אותה למגרש החניה הסמוך, שם אחז בשיערה וניסה להכניס אותה בכח למונית שהמתינה לו. הצעירה התנגדה וצעקה, והחשוד ירה באקדח שתי יריות לכיוונה, כשאחד מהקליעים או הרסיסים שפשף את סוליית נעלה וגרם לפגיעה בכף רגלה השמאלית. הקליע השני חדר לגג רכב שחנה בסמוך.
האם הנסערת דיווחה למשטרה על מה שקרה ושוטרים הגיעו במהרה למקום החלו בחקירת האירוע. בעדות הראשונית, בעודה עדיין נסערת ממה שארע, נקבה האם בשמו של החשוד ובכל מה שעולל אך לאחר זמן קצר, לאחר שביתה חזרה הביתה החליטה האם שלא לשתף פעולה עם המשטרה ולא להגיש תלונה.
אילוסטרציה: משטרת ישראל
מכאן החלו החוקרים להתקשות בגיבוש ראיות שיביאו להעמדתו של העבריין לכאורה לדין. מצד אחד הראיות בזירת האירוע לא השאירו מקום לספק: בוצע ירי לא חוקי שהיה יכול להסתיים באסון כבד וברצח ומצד שני עדויות השכנים לא ממש חזקות ויש חשש שיופרכו במהלך המשפט. משום כך נדרשת עדות חזקה ומהימנה של המעורבות באירוע. סגירת התיק מחוסר ראיות עוד בשלב החקירה תחשב עוד הפסד במלחמה שמנהלת המשטרה נגד האלימות הגואה ברחובות.
למחרת, מחליטים במשטרה לעצור את האם ואת ביתה שלמרות זאת המשיכו לסרב לשתף פעולה עם החוקרים. הצעיר החשוד נעצר אף הוא והכחיש כל קשר לאירוע. בכמה הזדמנויות ניסו לדובב את השתיים ולקחת מהן עדות רשמית ומסודרת אך המאמצים עלו בתוהו. מה שכן הבינו החוקרים מהמעט שהצליחו להוציא מהאם כי הופעלו על השתיים לחץ ואיומים כדי שלא יעידו נגד הנאשם. "זה כל החיים יהיה לי פחד, הוא לא ילד רגיל, מה שאני ראיתי ואמרו לי הוא יבוא והוא יבוא…" אמרה האם לחוקרים והוסיפה "אמרו לי שהוא יתן לנו בסוף, אם אנחנו נגיש תלונה… אמרו שמספיק שהוא ידע שאנחנו מגישים עליו. מה אכפת לי? אני מה אני צריכה את הדבר הזה? אני צריכה אותו מסתובב? אחד כזה שיכול להרוג את הילד?"
חששה של האם וביתה מהנאשם הוקלטו על ידי החוקרים בהזדמנויות שונות, תומללו והוצגו לבית המשפט: "כמה יתנו לו? שנה שנתיים? הוא יצא. אני לא אומרת, לא מגישה תלונה עליו, לא כלום שום כלום. להתעסק עם האנשים האלה, הוא פסיכופט" הניסיונות להביא אותה לשיתוף פעולה שבעזרתו תוכל הפרקליטות לבסס את האישומים לא צלחו. "אני לא רוצה בבית משפט להגיד כלום… אין לי כח, אני לא בנויה לזה… אני לא רוצה שיצא שאני דיברתי ואני אמרתי". בהמשך אמרה האם שביתה "יודעת שהוא יחזור אליה. אמרו לנו אם תתלוננו פשוט הלך עליכם", והוסיפה כי "אני, איך שאתה רואה אותי ככה, יש לו סרט שהוא לא יבוא, הוא משוגע, מה אם הוא עשה פעם אחת, הוא יעשה זה איך אומרים? הוא כבר לא מפחד, לא מבית סוהר, אם הוא יצא אז הוא יהיה בסדר".
השתיים שוחררו והמשטרה החלה לגבש את החומר החקירה הדל עם העדויות החלקיות שהצליחה לקושש, כדי ליצור כתב אישום מבוסס.
כתב האישום הוגש לבסוף, המשפט החל ובמהלכו הסתבר שהמשטרה והפרקליטות ניסו כמה פעמים לאתר את השתיים אך ללא הצלחה, שולחים להן זימונים לדיונים בבית המשפט בדואר רשום אך הזימונים חוזרים לשולחת בגין 'לא נדרש'. בהמשך שולחת המשטרה שוטרים לבקר בביתן של השתיים מספר פעמים, דופקים בדלת אך ללא מענה. באחד המקרים מגיעים השוטרים בלילה לדלת הדירה ורואים אור בעינית. השוטרים גם שומעים קול אישה וילד בוקע מתוך הבית ונוצר דו שיח שבמהלכו מודיעים השוטרים לאישה כי הזמינו את צוות הכיבוי כדי לפרוץ את הדלת. או אז מתחילה האישה לאיים כי אם ינסו לפרוץ לביתה היא תפגע בילדיה. "אני עם שני ילדים קטנים, אם תפרצו את הדלת אני זורקת אותם מהחלון" וכן "פתחתי את צינור הגז, אם תכנסו פנימה אני אשרוף את הבית" לאור הדברים החליט קצין המשטרה שפיקד על הצוות שלא לקחת סיכון והורה לכוחות לעזוב את המקום.
בית המשפט עסק השבוע בשאלה האם היעדרותן המכוונת והימנעותן של השתיים מלהעיד תביא להפלת התיק וסגירתו. או שמא העדות הראשונית והבלתי מסודרת שנתנו תספיק כדי להמשיך את ההליכים המשפטיים נגד החשוד. האם החשוד שלכאורה הפעיל לחץ ואיומים בעצמו או באמצעות מישהו אחר, יצליח לחמוק משלטון החוק ומהעונש על מעשיו – או שמא שלטון החוק עדיין יכול לתפקד ולבצע את יעודו בהעדר עדות קריטית מעין זו.
בסופו של יום החליטה השופטת גילת שלו וכתבה: "מכלול הראיות שהציגה המאשימה, מעלה שכבר בסמוך לאחר האירוע הופעלו אמצעים פסולים כנגד העדות, על מנת שלא יתלוננו כנגד הנאשם, ואמצעים אלו נמשכו וגברו במהלך ניהול המשפט ועם התקדמותו, במטרה ברורה לשבש את המשפט, ולמנוע מהמאשימה להציג את ראיותיה בפני בית המשפט. לפיכך, אני קובעת כי כל אמרותיהן של העדות במשטרה קבילות ואני מתירה למאשימה להגישן".
פגיעה קשה בזכותו של נאשם להליך הוגן. עו"ד חן בן חיים
מכאן יוצא מסר ברור לעבריינים: מערכת המשפט חזקה יותר מהאיומים והלחץ שמופעלים נגד עדים והימלטות מהעונש אינה קלה כבעבר. 'כאן דרום' ימשיך ויעקוב אחר המשפט.
עו"ד חן בן חיים המייצגת את הנאשם, מסרה השבוע בתגובה: "הנאשם טען וטוען לחפותו. החלטת בית משפט אשר קיבלה את הודעות המתלוננות על בסיס הטענה שאמצעי פסול הניא אותן מלהעיד, הנה החלטת ביניים אשר למצער, לא ניתן בשלב זה לערער עליה, אלא אך בסיום ההליך. מדובר בפגיעה קשה בזכותו של הנאשם להליך הוגן. עם זאת, טרם הוכרע דינו והמשפט טרם הסתיים והנאשם ימשיך להילחם על חפותו בהעדר כל ראיה אחרת, מלבד ההודעות של המתלוננות שבחרו שלא להעיד ואשר גם בעדותן במשטרה, סתרו עצמן".
