לפני כחודש וחצי תקפה דורית (שם בדוי), תושבת אשקלון בת 37, קטינה בת 16 תושבת אשדוד, שעשתה את דרכה מבית הספר לכיוון ביתה. היא חיכתה לה ליד בית הספר, עקבה אחריה ונכנסה יחד איתה ללובי הבניין. שם תקפה אותה, תפסה בחולצתה והחלה למשוך אותה לאחור, משכה בשערה, הכתה אותה בפלג גופה העליון באמצעות ידיה עד שהפילה אותה על הרצפה, גררה אותה ולא נתנה לה לקום. בזמן זה הנערה צרחה וצעקה לעזרה, בעטה בתוקפת כדי להשתחרר, ואילו היא המשיכה לאחוז בה ומדי פעם באמצעות ידה השנייה הושיטה ידה לתיקה. בשלב מסוים הצליחה הנערה להשתחרר מאחיזתה, ברחה מהמקום וחייגה למשטרה. בהמשך ניגשה הנערה המבוהלת לתחנת המשטרה המקומית והגישה תלונה.
מעקב ברחובות אשדוד עד למעלית הבניין. אילוסטרציה: פבל
בעת שחוקרי המשטרה ניסו להביא לזיהוי החשודה באמצעות פעולות טכנולוגיות וחקירתיות, היא התייצבה בתחנת המשטרה בעצמה ונעצרה לחקירה.
בחקירתה גוללה דורית את מעשיה וסיפרה כי פיתחה אובססיה כלפי אימה של הנערה, אחות העובדת בבית חולים ברזילי, אשר במסגרת עבודתה טיפלה בה במהלך אשפוזיה במחלקה. במהלך החקירה היא אף שלפה סכין יפנית מתיקה ודיווחה כי היא הייתה עמה גם בעת תקיפת הנערה.
כמה ימים לאחר מכן הוגש נגדה כתב אישום המייחס לה עבירות של תקיפה והחזקת סכין. אימה של הנערה סיפרה כי חודש לפני האירוע היא פגשה את התוקפת מחוץ לבית החולים, ושם היא סיפרה לה כי התאהבה בה. מאז אותו אירוע היו ניסיונות מצדה ליצור קשר, בין היתר באמצעות האינטרנט ואף בהגעה פיזית לבית החולים. במסגרת החקירה נשלחה התוקפת להסתכלות פסיכיאטרית, ונמצא כי היא סובלת מהפרעת אישיות גבולית.
“אני לא יכולה להוציא אותה מהראש שלי”
בחקירתה היא סיפרה כי במהלך התקופה שקדמה למעשה היא תכננה לפגוע באם לא אחת, אך לאחר שזה לא יצא לפועל החליטה לפגוע בבתה. כשהלכה אחריה הזכירה לה הליכתה את זאת של אימה, ולכן לא יכלה להתאפק ותקפה אותה.
“ואני, כמו אמוק, פשוט הולכת אחריה, באמוק מטורף. אני רציתי לפגוע באימא שלה”, אמרה לחוקרת. “אבל עד הדלת של הלובי אמרתי, ‘את לא נוגעת בשיער של הילדה הזאת’, אבל איך שנכנסתי תפסתי אותה, והיא התנגדה לי והיא צעקה לי, ‘תעזבי, תעזבי’, והיא התנגדה, ואני הרבצתי לה בראש, משכתי לה בשיער, ראיתי שהיא ממש מתנגדת, והיא התחילה לצרוח ממש חזק, היא הייתה ממש מבוהלת”.
תקיפה במעלית. אילוסטרציה: אלירם משה
עוד אמרה בחקירתה בנוגע לאחות: “אני כל יום בודקת את האינסטגרם שלה, היא כל כך יפה. אני לא יכולה להוציא אותה מהראש שלי, מאז ומתמיד רציתי לפגוע בה”.
ש': "איך רצית לפגוע בה?"
ת': "בחניקה".
ש': "רצית לחנוק אותה, איך?"
ת': "עם כבל, אבל אז אמרתי אני לא יכולה לחנוק אותה, כי היא תתנגד לי, וזה המון זמן עד שהיא תיחנק, אז אמרתי שאני אהרוג אותה עם פטיש, מכה אחת ואסיים את העניין. יותר להרוס לה את הפנים. בכל מקום שהיא הייתה הולכת, הייתי הולכת אחריה".
ש': "ניסית פעם לממש את האיומים שלך?"
ת': "כן".
ש': "מה עשית?"
ת': "הייתי מגיעה למחלקה עם תיק ועם מברג, כבל וספוג כדי שהיא תסתום את הפה".
ש': "מה רצית לעשות עם זה?"
ת': "לבוא עם מברג חד ולתת לה אחת חזק בצוואר. זה הכול אצלי מתוכנן בראש, אני פשוט לא יודעת עדיין איך עושים את זה נכון. רציתי לשים לה את הספוג ולגרום לה לשתוק. אגב, יום אחד כבר השארתי את זה שם. ביום האחרון, שאמרתי לה שאני מאוהבת בה, והיא הלכה לבד, וכל הנשק הזה איתי, ואמרתי, ‘הנה יש לך הזדמנות’, לא היה אכפת לי ממצלמות, ואני גם יודעת שיש מצלמות אפילו בלובי של הבניין שלה. זה היה הזמן המושלם, אבל לא הצלחתי. אני בהיתי בה כי ראיתי אותה הולכת”.
“סיפרה לי שהיא מאוהבת באחות”
גורם ששוחח עם דורית ציין בעדות שמסר, “דורית סיפרה לי שהיא מאוהבת באחות, היא הייתה ממש אובססיבית אליה. אמרתי לה שהיא חייבת להתרחק מהמחלקה ולא לראות את האחות בכלל כדי שלא תזכיר את המחשבות האובססיביות שיש לה. לפני כמה חודשים היא אמרה לי, 'בא לי להרוג אותה'”.
בד בבד עם כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרה עד תום ההליכים המשפטיים נגדה.
היא נשלחה לחוות דעת פסיכיאטרית, וממנה עלה כי היא אמנם מוכרת בתחום בריאות הנפש, אך הייתה אחראית לביצוע מעשיה וכשירה לעמוד לדין.
בית משפט השלום אשקלון. צילום: אלירם משה
שופטת בית משפט השלום באשקלון החליטה לשחרר אותה למעצר בית בבית הוריה, לאחר שהתרשמה כי בני המשפחה תומכים בה ומציבים גבולות להתנהגותה. בנוסף, אין לה כל עבר פלילי ואין אינדיקציה כי היא מסוכנת לציבור בכללותו או אימפולסיבית ואלימה באופן כללי.
המדינה ערערה על השחרור לבית המשפט המחוזי, והוא קיבל את הערעור והורה על הארכת מעצרה עד להחלטה אחרת ועד לאחר שיתקבל חומר נוסף בעניינה.
