פרשה זו המתארת את הקמת המשכן נקראת "ויקהל", מלשון התקהלות והתאחדות. מכאן חובה ללמוד כי מרכז רוחני שאיננו מושתת על אחדות, אין לו ערך, ואף אין לו זכות קיום, כפי שציינו חז"ל – "שנאת חינם" הביאה לחורבן המקדש. בעקבות כך כתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה הראשי של ארץ ישראל בתחילת המאה ה-20: "אם נחרבנו, ונחרב העולם עימנו, על ידי שנאת חינם – נשוב להיבנות, והעולם עימנו ייבנה, על ידי אהבת חינם" (אורות הקודש ג', עמ' שכד).
התכנסות והתקהלות חייבים לייצר אחדות. זאת אף זאת, מנהל המחוז, מר רם זהבי, הגדיר יעד מחוזי "מוביליות חברתית" המתקשרת לרעיון האחדות שבפרשה. חברה מרובדת כשלנו, שחלקיה אינם שווים חייבת להקטין זיקה בין מצב כלכלי-חברתי למוצא אתני, או להצטיינות לימודית. את המסר הזה של הצטיינות בכל מקום צריך לחדד תמיד. דוגמא נהדרת לכך, היא בית הספר הראל ששוכן בשכונה במצב סוציואקונומי לא גבוה ושזכה לפרס מחוזי.
ומכאן לאירועי הפרשה שנקראת בנפרד מפרשת פקודי רק בשנים מעוברות.
אחרי פרשת עגל הזהב שהיא חטא נורא, משה מקהיל את כל העם יום אחרי ירידתו מההר, ומצווה על מלאכת המשכן. אחרי החטא הנורא עוברים לעשייה הטובה, בניית המשכן. התכונה המאפיינת את בצלאל ואהליאב בוני המשכן היא "חָכְמַת-לֵב". חכמה במקרא, כמו גם בינה, תבונה, דעת, עצה, היא ברכת אלוהים הניתנת לראוי לה. על החכם שורה רוח אלהים.
אייל חסאן. צילום: איריס חסאן
הביטוי "חָכְמַת-לֵב" כולל שני מושגים מנוגדים לכאורה, שכל ורגש. הדבר מתבטא בשאלה העולה במצבים שונים: לנהוג על פי השכל או על פי הלב? לכאורה, יש פה טעות, שהרי הרגשות נמצאות בלב והחכמה – בראש. אלא, שכבר בתקופת המקרא האמינו שהחכמה נמצאת בלב. כך מופיע מפורשות במשלי "לַחֲכַם-לֵב יִקָּרֵא נָבוֹן", המושג "חָכְמַת-לֵב" משלב בתוכו את שני הכוחות, וכיום קרוי 'אינטליגנציה רגשית'.
ומה מיוחד באינטליגנציה הרגשית? אדם הניחן באינטליגנציה רגשית לוקח בחשבון את הרגשות שלו וגם של זולתו, כחלק ממערכת השיקולים שהוא מפעיל, לאדם כזה יכולת להתחשב באחר ולהגמיש את התנהגותו בהתאם לתנאים המשתנים. הדבר אינו פשוט כלל וכלל. יש אנשים שנולדים עם היכולת הזאת, אבל בהחלט, ניתן וחשוב לפתח אותה במהלך החיים בעזרת הנחיה ואימון. אינטליגנציה רגשית חשובה מאוד. איי קיו גבוה ינבא הצלחה אקדמית אך לא בהכרח הצלחה בחברה, בעבודה ובחיים.
לא פעם רואים מהנדס מבריק, מוכשר ודעתני שאינו מתגמש ולכן לא מתקדם הלאה, לעומתו מהנדס טוב אך לא מבריק, הניחן באינטליגנציה רגשית, היודע להתגמש וליצור קשרים חברתיים מתקדם לניהול, כי יש לו יכולת לעבוד בצוות וליצור יחסי אנוש טובים. ומה צריך ללמוד מכך, אנו אנשי החינוך וגם החברה כולה ראוי שניקח את חכמת הלב, האינטליגנציה הרגשית להקשר רחב יותר, כדי שדור המתחנכים והחברה כולה יכילו בני אדם שמודעים לצרכים הרגשיים שלהם וגם של זולתם, המסוגלים לאמפטיה ולכבוד הדדי, הדבקים ביעדים תוך שהם נוטים להתגמש ולהיות יצירתיים. זהו אתגר לא פשוט אבל, אם נעמוד בו, או אז חברתנו תהיה מוסרית וטובה יותר.
במילים פשוטות, פרשת השבוע מבהירה לנו שהביטוי "חָכְמַת-לֵב". הוא שילוב של שכל ורגש, תבונה ורגישות. הפוליטיקאי, המנהל, המנהיג או המנכ"ל, המורה או האב לא צריך להיות גאון, יצירתי או מבריק. אלא בעיקר בעל "חָכְמַת-לֵב": לב היודע להבחין בין טוב לרע, בין עיקר לטפל, בין ראוי ללא ראוי.
מכאן ברור, מדוע רק לאדם בעל לב חכם אפשר לתת ("על עיוור") את כל הכסף שתרמו בני ישראל למשכן, ולסמוך עליו שידע לפעול ולהוציא ממנו כלים שיהיו מלאכת מחשבת.
ומכאן למסר חינוכי וחברתי נוסף, הנתינה. רבים אוהבים לקבל מתנות, אבל יותר חשוב לתת מתנות. עד עתה עם ישראל רק מקבל מתנות, ובכל זאת מתלונן בלי סוף: אחרי שרואה ניסים, מבקשים מים ובוכים, מבקשים אוכל ומואסים בו , והנה כאן הם נדרשים לתת ולתרום, לפעול ולעשות, וכמה יפה שהעשייה יוצרת תשוקה והתלהבות במשימה המשותפת. במילים פשוטות הנתינה תורמת לנותן, עשייה ותרומה, פעילות ואקטיביות עוזרות לנו, בונות אותנו.
ועוד דבר, עשייה ופרואקטיביות תמיד יעניקו תוצאות טובות ועתיד משמעותי יותר.
לכן, כשאנו דורשים מתלמידינו עשייה, כשאנו מבקשים הירתמות ומחוייבות אנו מסייעים להם, אנו בונים אותם ואנו מעשירים את ארגז הכלים העצמי שלהם.
לסיכום, אחדות וחינוך הם בסיס לחברת מופת. אינטלגנציה רגשית הכרחית למנהיגים איכותיים.
שבת שלום.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
