שיאה של פרשת בשלח הנה קריעת ים סוף. הבה נתחיל בשאלה מדוע זיווג בין בעל ואישה קשה "כקריעת ים סוף" (סנהדרין כב). ההשוואה של זיווג דווקא לקריעת ים סוף היא מפתיעה. הרי זיווג הוא צירוף ואיחוד, ולא קריעה. נראה שחכמינו התייחסו למהלך הנפשי שצריך כל אדם לעבור כתנאי לזוגיות מוצלחת: הוא צריך לקרוע משהו מעצמו. כל אדם שרוצה להשקיע בעסק הכי טוב של חייו, אשתו ומשפחתו צריך להבין שצריך לוותר. ואגב, הדימוי הזה מופיע כבר בפרשה הראשונה שבתורה: כדי לזכות בקשר עם חוה, היה צריך אדם לקרוע מעצמו צלע.
אחרי הנס הגדול בקריעת ים סוף מופיעה שירת הים. משמעות השירה ועוצמת השירה – שיעור בהכרה והוקרת הטוב על מה שנעשה. גם אם עדיין קשה, ובטח שיש לאן להתקדם – עוצרים שרים, מודים ומתחזקים לקראת העתיד.
ברשותכם, נלך אחורה ונדון בסוגיות חשובות בפרשה – בעקבות מכת הבכורות פרעה משלח את בני ישראל. משה מוביל את העם והפרשה מתחילה בתיאור עמוד הענן שהלך לפני המחנה ביום, ועמוד האש שהלך לפניו בלילה, כדי שהשיירה לא תלך לאיבוד במדבר. עמוד ענן הוא הסמן למנהיגות טובה המוליכה את הציבור לדרך נכונה, ישרה וטובה, מנהיגות מאחדת ומעוררת השראה, מנהיגות שכולה דוגמא אישית. זה מה שנדרש ממנהיג במיוחד בימים מאתגרים כמו כעת.
אייל חסאן. צילום: איריס חסאן
ובנימה אישית – לפני כחמש שנים יצאתי למסע תחת הנהגתה של יפה בן דויד בהסתדרות המורים, עבורי ועבור רבים יפה בן דויד היא עמוד אש וענן. שנתיים תמימות רבבות עובדי הוראה ממציאים עצמם מחדש ונושאים על עצמם לא אלונקה אלא תאג"ד, ויפה היחידה שניצבת בעוז למענם, זועקת את זעקתם כאשר רבים נאלמים ונעלמים. נכון יפה לא יכולה לעשות הכל אבל היא לא נואשת ותמיד מבקשת להילחם עבור עובדי ההוראה. אני לא אובייקטיבי, אבל כמעט בכל בית יודעים שיפה בן דויד היא עמוד אש וענן.
ומכאן לנס ים סוף – מכת בכורות היתה השיא שמחולל את יציאת מצרים, וכעת בני ישראל יוצאים למדבר. ואז הדרמה בשיאה כאשר פרעה מתחרט, רודף אחרי ישראל והנה לנו שיא חדש – הים נקרע לשניים, נס אדיר שתכליתו "ויַּאֲמִינוּ בַּיהוָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ".
נשאלת השאלה האם מכת הבכורות או נס ים סוף הביאו את יציאת מצרים?
נהוג לומר שמכת הבכורות הביאה ליציאת מצרים הפיזית וקריעת ים סוף הביאה ליציאת מצרים הפסיכולוגית. בני ישראל היו צריכים לראות "אֶת־מִצְרַיִם מֵת עַל־שְׂפַת הַיָּם" כדי להאמין בה'. אבל הסבר זה רק מחזק את השאלה – למה? מה יש בקריעת ים סוף שלא היה עד כה? האם המכות האדירות שנחתו על פרעה ומצרים לא הספיקו?
חברות וחברים, יש דברים שאי אפשר להיות בשל אליהם עד שאתה לא בתוכם: בניהול, בהורות, במנהיגות – לעולם לא תהיה בשל לתפקידים האלו אם לא התנסית בהם, אם לא מילאת אותם, ים סוף הנקרע היה האירוע שאיפשר לבני ישראל להבין את מה שהם לא יכלו להבין קודם – שהם בני חורין. זה הרגע המכונן. לא אחרי מכה כזו או אחרת, אלא רק ב-Money Time כאשר רודפים אחריהם והמים "לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם" הפכו בני ישראל רשמית מעבדים לבני חורין ואז או אז הופיעה הצהרת אמונתם.
אבל כמה עצוב ששלושה ימים בלבד חלפו מאז קריעת ים סוף, ובני ישראל כבר מתלוננים "מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד ה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם… כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב". כל כך מהר נשכחה העבדות ועינוייה? האם שכחו את כוחו של האל בעשר המכות? ביציאת מצרים? בקריעת ים סוף? מה קורה פה?
לצערנו, המסקנה המתבקשת מהתנהלות זו היא שהרושם של מעמד גדול ככל שיהיה לא מחזיק יותר מאורך המעמד עצמו. יציאת מצרים מחזיקה מעמד בערך עד ההגעה לים סוף. קריעת ים סוף השאירה רושם לשלושה ימים וכך בהמשך. לכן חשוב להבין כי לתוצאות מגיעים לא בעקבות קולות וברקים או נסים ונפלאות, אלא דרך עבודה קשה וסיזיפית ולאורך זמן. אתה יכול לארגן אירוע נדיר, טקס מיוחד ולהתמלא גאווה. אבל מיד אחר כך "רד לקרקע" כי יגיעו ימים אפורים ורבים רק כך תוכל לשמר הצלחות.
לסיכום, נבקש לומר – שירת הים היא שירה ענקית בעקבות אירוע ענק. עם זאת, ראוי לשיר ולהודות גם ברגעים של שגרה, שכן גם היום יום הרגיל צריך להיות מלא בהכרת הטוב בדיוק כמו בשיר המושר ביותר מזה 40 שנה, שכתבה רחל שפירא "שיר של יום חולין" – "אם יש בי מיתרים הם מתנגנים ברטט…".
שבת שלום.
שיר של יום חולין
מילים: רחל שפירא
אם יש לי מיתרים הם מתנגנים ברטט
אם יש בי דאגה היא חשופה כמעט
אם יש בי אהבה היא תאמר בשקט
אם יש לי שורשים הם מתארכים לאט
אתה רואה כיצד פתאום עובר בי רעד
הרוח משנה תכופות את כיוונה
ניסינו לעזוב אבל אני יודעת
אנחנו נשארים שנה אחר שנה
בחדרים שלך השמש משרטטת
קוים ורצועות של אור על הכתלים
אני למענך כל בוקר מלקטת
פרטים קטנים, שמחות קטנות של יום חולין
האם אתה משיב, האם אתה עונה לי
אולי באזנך הולמים גם שאוני
אולי אתה מקשיב, אולי אתה דומה לי
הן בפניך משתקפים פתאום פני
אם יש לי מיתרים הם מתנגנים ברטט…
יום החולין הזה הוא יום שיש בו חסד
ובחסדו שורות אליך נכתבות
קח את ידי עכשיו עשני מפוייסת
ביום חולין כזה דרכינו מצטלבות
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
