תפירה ובנייה של כלי המשכן. איור של פיליפ דה ויר (ויקימדיה)
תפירה ובנייה של כלי המשכן. איור של פיליפ דה ויר (ויקימדיה)

פרשת ויקהל-פקודי: על חכמת לב, דין וחשבון

מדוע אבני החושן היו שונות בצבען אחת מהשנייה? ומה הפירוש של המושג חוכמת לב? אייל חסאן עם פרשת השבוע מזווית קצת אחרת

פורסם בתאריך: 12.3.21 07:56

ואתחיל דווקא מהסוף וברוח אקטואלית – יצאנו מהסגר, המסעדות פתוחות וכולנו חשים שגמרנו… אז לא: הפרשה העוסקת בבניית המשכן מספרת לנו שמשה לא יכול להיכנס למשכן. ומה נלמד מכך? לעתים אנו עמלים, לוקחים משכנתא, קונים בית, מרהטים בקפידה מבצעים חנוכת בית וכאילו חושבים סיימנו. אז לא – התורה אומרת כאן ששום דבר לא נגמר, התהליך בעיצומו או כלשון פרקי אבות "לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה". גם כעת אסור שנהיה באופוריה.

בכל מהלך משמעותי, בכל שלב בחיים, בכל פרויקט בעבודה אסור לנשום לרווחה. נהנים, "לוקחים אוויר" וממשיכים הלאה ליעד הבא. ועוד רעיון נצחי ניתן לזהות בפרשה – המנהיג כ-CIVIL SERVANT (=משרת ציבור). משה עמל בלי סוף על בניית המשכן וכאשר המשכן בנוי – משה אינו יכול להיכנס אליו. כמה פעמים אנו רואים מנהיגים או פוליטיקאים שרצים "לגזור קופון" בחנוכת כל אירוע? משה מלמד את כולנו מהי מנהיגות. משה לא תופס את עצמו כאדם העושה את מעשיו למען עצמו או למען איזשהו אינטרס צר. למעשה, משה קובע רף חדש למנהיג משרת: מנהיג דיאלוגי – משרת של ה' ומשרת של הציבור. המשכן מדהים, החושן מרהיב, אוהל מועד מלא קדושה אבל מי שנותן לנו שיעור במנהיגות  משה – המנהיג כמשרת, הלוואי ונלמד כולנו.

ואחרי המסרים הזה בואו ניגש ללב הפרשה בניית המשכן: התכונה המאפיינת את בצלאל ואהליאב בוני המשכן היא "חָכְמַת-לֵב". ברשותכם נתעמק ונעסוק בתכונה זו. חכמה במקרא, כמו גם בינה, תבונה, דעת, עצה, היא ברכת אלוהים הניתנת לראוי לה. על החכם שורה רוח אלוהים.

אייל חסאן. צילום: פבל

אייל חסאן. צילום: פבל

הביטוי "חָכְמַת-לֵב" כולל שני מושגים מנוגדים לכאורה – שכל ורגש. הדבר מתבטא בשאלה העולה במצבים שונים – לנהוג על פי השכל או על פי הלב? לכאורה, יש פה טעות, שהרי הרגשות נמצאות בלב והחכמה – בראש.

אלא שכבר בתקופת המקרא האמינו שהחכמה נמצאת בלב. כך מופיע מפורשות במשלי "לַחֲכַם-לֵב יִקָּרֵא נָבוֹן", המושג "חָכְמַת-לֵב" משלב בתוכו את שני הכוחות, וכיום קרוי 'אינטליגנציה רגשית'.

ומה מיוחד באינטליגנציה הרגשית?

אדם הניחן באינטליגנציה רגשית לוקח בחשבון את הרגשות שלו וגם של זולתו, כחלק ממערכת השיקולים שהוא מפעיל, לאדם כזה יכולת להתחשב באחר ולהגמיש את התנהגותו בהתאם לתנאים המשתנים. הדבר אינו פשוט כלל וכלל. יש אנשים שנולדים עם היכולת הזאת, אבל בהחלט, ניתן וחשוב לפתח אותה במהלך החיים בעזרת הנחיה ואימון.

אינטליגנציה רגשית חשובה  מאוד – איי.קיו גבוה ינבא הצלחה אקדמית אך לא בהכרח הצלחה בחברה, בעבודה ובחיים.

לא פעם רואים מהנדס מבריק, מוכשר ודעתני שאינו מתגמש ולכן לא מתקדם הלאה, לעומתו מהנדס טוב אך לא מבריק, הניחן באינטליגנציה רגשית – היודע להתגמש וליצור קשרים חברתיים מתקדם לניהול, כי יש לו יכולת לעבוד בצוות וליצור יחסי אנוש טובים.

ומה צריך ללמוד מכך, אנו אנשי החינוך וגם החברה כולה ראוי שניקח את חכמת הלב – האינטליגנציה הרגשית להקשר רחב יותר, כדי שדור המתחנכים והחברה כולה יכילו בני אדם שמודעים לצרכים הרגשיים שלהם וגם של זולתם, המסוגלים לאמפתיה ולכבוד הדדי, הדבקים ביעדים תוך שהם נוטים להתגמש ולהיות יצירתיים. זהו אתגר לא פשוט אבל, אם נעמוד בו, או אז חברתנו תהיה מוסרית וטובה יותר.

במילים פשוטות, פרשת השבוע מבהירה לנו שהביטוי "חָכְמַת-לֵב". הוא שילוב של שכל ורגש, תבונה ורגישות. הפוליטיקאי, המנהל, המנהיג או המנכ"ל, המורה או האב לא צריך להיות גאון, יצירתי או מבריק. אלא בעיקר בעל "חָכְמַת-לֵב": לב היודע להבחין בין טוב לרע, בין עיקר לטפל, בין ראוי ללא ראוי. מכאן ברור, מדוע רק לאדם בעל לב חכם אפשר לתת ("על עיוור") את כל הכסף שתרמו בני ישראל למשכן, ולסמוך עליו שידע לפעול ולהוציא ממנו כלים שיהיו מלאכת מחשבת.

ומכאן למסר חינוכי וחברתי נוסף: ערך החודש במערכת החינוך הנו הנתינה – רבים אוהבים לקבל מתנות, אבל יותר חשוב לתת מתנות. עד עתה עם ישראל רק מקבל מתנות ובכל זאת מתלונן בלי סוף: אחרי שרואה ניסים, מבקשים מים ובוכים, מבקשים אוכל ומואסים בו והנה כאן הם נדרשים לתת ולתרום, לפעול ולעשות, וכמה יפה שהעשייה יוצרת תשוקה והתלהבות במשימה המשותפת. במילים פשוטות הנתינה תורמת לנותן, עשייה ותרומה, פעילות ואקטיביות עוזרות לנו, בונות אותנו. לכן כשאנו דורשים מתלמידינו עשייה, כשאנו מבקשים הירתמות ומחויבות אנו מסייעים להם, אנו בונים אותם ואנו מעשירים את ארגז הכלים העצמי שלהם.

ומכאן לחושן – החושן שעל בגדי הכוהן הגדול בדומה לתמונה בתעודת זהות של עם צעיר, שאך זה הונפקה.

שתים עשרה האבנים היקרות משובצות באופן אחיד ושונות בצִבען ובמראן, בדיוק כמו שבטי ישראל. בכל אחת מן המשבצות של החושן מתגלה אבן מיוחדת – פטדה, ברקת, אודם ועוד, כל אחת שונה מחברותיה. ושוב, אין אבן יפה אל מול אבן עלובה, אין אבן זולה אל מול אבן יקרה – כל אבן בחושן היא טובה, כמו האבנים שסביבותיה, כל אבן בחושן היא יפה, בצבע המיוחד שלה, שונה מהאבנים שסביבותיה. הצגת ייחודו של כל שבט והחיבור לאלוהים, דרך הכוהן הגדול, בהירה. זה מה שעשו בוני המדינה בתש"ח, זה חזון קיבוץ הגלויות של נביאי ישראל, וזה מה נדרש ממנהיגנו כעת – לדבר אל כל העם ולא אל ימין או שמאל, דתיים או חילוניים נשים או גברים. בואו נלמד מעיקרון אבני החושן.

הפרשה והחושן מבהירים לנו שאפשר להכיל שונות תחת מתווה אחד, וכך בכיתה לכל ילד איכות מיוחדת והמורה שחפץ שהוראתו אומנותו תצליח חייב להכיל ולקדם כל ילדה וילד באופן ייחודי ונבון.

ולסיום, בפרשה מופיע תיאור מאוד מפורט של משה על מה נתרם מהעם עבור המשכן, ומה נעשה בתרומות הללו. זה דו"ח המהווה דוגמא נאמנה להתנהגות של כל מי שמופקד על כספי ציבור. כאשר אנו מדברים היום על שקיפות ועל אחריותיות, על דין וחשבון של מנהיגות כדאי לקרוא היטב את הפרשה הזו וללמוד מהי שקיפות ומהו מתן דין וחשבון.

לסיכום, חברות וחברים, הבה נזכור כי החכמה הנה חשובה, ההליכה עם הלב הכרחית. אבל רק שילוב של שניהם – "חָכְמַת-לֵב" = האינטליגנציה הרגשית יובילו אותנו לפעול בדרך הנכונה תוך התחשבות באחר, תוך התרחקות מהרע, ותוך התאמה למצבים משתנים ועוד.

שבת שלום.

 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר