הכהנים והלוי. מתוך ויקיפדיה
הכהנים והלוי. מתוך ויקיפדיה

פרשת אמור: על מוגבלות, שוויון ומנהיגות זוהרת

מדוע מדירה התורה כהנים בעלי מום? ובמה עדיפה תפילה על הקרבת קורבן? אייל חסאן עם פרשת השבוע מזווית קצת אחרת

פורסם בתאריך: 6.5.22 10:33

קהל היעד של פרשת אמור הוא הכוהנים, שקרבתם לקדושה דורשת מהם לעמוד בסטנדרטים מחמירים יותר משאר הציבור. הכוהנים מסומנים באופן ברור כבעלי מעמד נבדל בעם. עליהם לנהוג משנה זהירות מפני שאין הם כאחד האדם.

 

המגבלות המוטלות על הכוהנים קובעות מי בכלל יוכל לשרת בקודש והאיסור על בעלי מומים לשרת בקודש כואב מעט. הכהן, בעל המום אינו יכול למלא את חובתו "אֶל ־הַפָּרֹכֶת לֹא יָבֹא וְאֶל־הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִגַּשׁ כִּי־מוּם בּוֹ וְלֹא יְחַלֵּל אֶת ־מִקְדָּשַׁי…".

כואב לקרוא הנחייה זו, למעשה מופיעה כאן הדרה של בעלי מום. הסופר יותם טולוב סיפר, ששמע על כהן זקן ונכה שהתחיל להתנייד בעזרת כיסא גלגלים. הוא ביקש מרבו אישור להמשיך בברכת כהנים שנאמרת בעמידה. הרב ברוח פרשת השבוע פסק לו שהוא יכול לומר את מילות הברכה אבל… בלי שם ה'. למה? לעומת זאת, הרמב"ם (ענק כרגיל) קבע כי לוי בעל מום ישיר במקדש, והמהר"ם (רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג, 1293-1215, גרמניה) הגדיל וקבע כי חזן בעל מום שזרועותיו נפלו יכול גם יכול להיות שליח ציבור בתפילה ונימוקו מדהים – שימו לב "קרוב ה' לנשברי לב…" (תהילים ל"ד). כאנשי חינוך בפרט ובני אדם בכלל אנו צריכים להתקרב ל"נשברים", לכן קשה לנו עם הדרת בעלי המום.

אייל חסאן. צילום: איריס חסאן

אייל חסאן. צילום: איריס חסאן

ובנימה אחרת, זו הסיבה שרבים לא מתגעגעים לעבודת הקרבנות: התפילה החליפה את עבודת הקרבנות. הטקסיות שבעבודת המקדש פינתה מקומה לתפילה שהיא עבודה אמיתית שבלב. הטקסיות, כמו כל טקס מחייבת שלמות ביצועית, התפילה מחייבת את שלמות הלב ולכן גם בעלי מום יכלו ויוכלו לנהל תפילות ועוד. התורה תמיד מציבה כוכב צפון ערכי לחברת מופת ודווקא כאן סימני השאלה גדולים.

ראוי לזעוק ולשאול למה ההחמרה בנושא בעלי המום? נכים לא נופלים בתכונותיהם הנפשיות מאנשים בריאים גופנית. הם שווים לאנשים ה"רגילים" בכל פרמטר, יותר מכך, בגלל הצורך להתמודד עם דברים שאחרים מקבלים כמובנים מאליהם, החוסן הנפשי שלהם לעתים גדול יותר. ובמקום לסייע להם אנו, לא אחת מדירים אותם ובנוסף, הם מתמודדים עם דעות קדומות.

ואגב, אמש חגגנו עצמאות והתרגשתי לראות בטקס הדלקת המשואות כבוד עצום לנכה שניצל מהתקפת מחבלים נוראית – עשהאל שבו שמהווה השראה, הוקרה מיוחדת לקלמן סמואלס שבנו הפך נכה והוא ורעייתו הקימו את ארגון "שלווה" שמסייע לאלפי בעלי מוגבלויות וכן לעידו קליימן שנפצע אנושות בחאן יונס, השתקם והפך ליו"ר ארגון נכי צה"ל. השר חילי טרופר האחראי על טקס הדלקת המשואות חימם את ליבי לפני זמן מה כשתרם כליה, וכעת הוכיח שוב מנהיגות, רגישות והכלה נדירים בפרסי יום העצמאות.

עוד מסר חינוכי מצוי בפסוק "אמור אל הכוהנים… ואמרת אליהם – להזהיר גדולים על הקטנים". הבה נתעכב בציווי להזהיר – הרב מרדכי אליהו, הראשון לציון (2010-1929, ירושלים), קבע כי הכוונה במילה "להזהיר" אינו מלשון "אזהרה" אלא מלשון "זוהר", ולמעשה המנהיגים, המחנכים והמבוגרים צריכים לשדר בהתנהגותם "זוהר" ו"אור" ולהוות "דוגמא אישית שילמדו ממעשיהם".

יאנוש קורצ'אק (1942-1878, פולין) קבע, כי להיות מחנך זה להוות לילד דוגמא וזה בדיוק הדרך להאיר, להיות חיובי, לתת דוגמא אישית והזוהר והטוב הזה יחלחל לליבם ולמוחם של הילדים. במילים פשוטות כדי להנהיג או לחנך אתה חייב להיות ישר דרך ונקי כפיים כי ללא דוגמא אישית יקשה עליך "להזהיר" ולתת הוראות.

ומכאן לסוגיית החיים והמוות: היסוד העמוק הטמון בפרשייה זו הוא הגודל והחשיבות אותה מייחסת התורה להצלחה בעולם הזה. השכר שמתואר כטוב ביותר הוא חיים טובים בעולם הזה. רבים וגדולים הקדישו מיליוני מילים על השכר בעולם הבא, אבל לטעמי, המסר החשוב יותר הוא, שעל האדם הוטלה אחריות לתקן ולבנות את העולם בהווה, להפכו למקום טוב יותר לחיות בו ובה צריך להתמקד. זו תמצית החינוך בפרט והחיים בכלל.

פולחן המוות היה אחד מהיסודות המרכזיים ביותר בתרבות האלילית באימפריות הבבלית, המצרית ועוד. ואגב, תחום העיסוק העיקרי של הכוהנים המצרים היה העיסוק במתים. ואצלנו, הכוהנים מצווים להתרחק מכל מגע עם המתים. תפקיד הכוהנים הוא העיסוק בחיים: להוביל את החברה כולה בהבנת קדושת החיים, וביציקת תוכן רוחני ומוסרי לחיים בעולם הזה.

ועוד מסר, הזהירות מהעוצמה – הפריבילגיה שקיבלו הכוהנים מחייבת אותם לזכור שהם משרתי ציבור במובן העמוק של הביטוי. ולכן, כל מנהיג מקומי, חינוכי או פוליטי צריך לזכור שהוא CIVIL SERVANT (משרת ציבור) אסור שהמעמד "יתחיל לעלות לו לראש".

לצערנו, הדבר קורה לא אחת – תחילת הסוף של מנהיגים מעולים נוצרת כאשר המנהיג "לא רואה ממטר" את מונהגיו ומנצל כוחו. עלי היה כהן אדיר אולם בניו נכשלו בכך. דוגמאות עצובות נוספות לא חסרות, לפיכך לכל כהן לכל מנהיג נדרשת אחריות וזהירות, צניעות ויושרה.




רוצים להישאר מעודכנים?

"כאן דרום אשקלון" בוואטסאפ

באינסטגרם

בטלגרם

בטוויטר

אפליקציית "כאן דרום אשקלון" באנדרואיד או באייפון


תגיות:

תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר