הכהן הגדול של בית המקדש של ירושלים כפי שהוצג במצגת של אנסמבל הבתולה הקדושה. (Andreas F. Borchert) מתוך: ויקיפדיה
הכהן הגדול של בית המקדש של ירושלים כפי שהוצג במצגת של אנסמבל הבתולה הקדושה. (Andreas F. Borchert) מתוך: ויקיפדיה

פרשת תצוה: על רדיפה, השתקה והשפעת הלבוש

מה הסיבה להקרבת קורבן התמיד? ולמה כהן גדול צריך ללבוש בגדים כל כך יקרים? אייל חסאן עם פרשת השבוע מזווית קצת אחרת

פורסם בתאריך: 5.3.20 11:12

פרשת תצוה מתמקדת בכהנים ובקדושתם ועוסקת בהרחבה בבגדי הכהן הגדול.

הערך הראשון שאני מבקש ללמוד מהפרשה הינו חברתי – קבלת האחר, השונה וחשיבות המאחד בתוכנו. הכהן הגדול נושא על חזהו 12 אבנים שונות, בצורתן ובצבען, הן סמלם של שבטים שהם שונים באופיים, שמתנקזים יחד אל תוך חזהו-ליבו-תודעתו. והמסר התמידי והאקטואלי – לעיתים החברה הישראלית חווה תופעות של רדיפה והשתקה של קבוצות שלא מתיישרות עם הקו הרעיוני של המנהיגים, תוך חוסר סובלנות למגוון דעות, צבעים וזהויות. ביום שני בחרנו שוב את נציגנו בכנסת ובממשלה. הלוואי שהם ישכילו לחדול מהשיח הרעיל והנפיץ ולזכור שפרשת תצוה מלמדת אותנו שמנהיגות אמיתית היא זו הנושאת על חזה את המגוון שבעם ורואה בו ברכה, חוגגת את שלל צבעי הקשת ושוללת חד-גוניות. זה מה שנצפה ממנהיגינו, זה מה שנשאף לו בארצנו.

הפרשה קובעת שהכוהנים הראשונים יתקדשו לעבודת הכהונה דווקא על ידי לבישת הבגדים. אנחנו מדברים על קדושה. על פוטנציאל לחיבור קרוב ואינטימי יותר עם האלוקות שהבגדים האלה מאפשרים. מה יש בהם בבגדים שהם מאפשרים כזה דבר? מדוע הכהן הגדול זקוק לבגדים מפוארים כל כך? מה פשר ההופעה המאוד מהודרת הזאת? האם לא היה ראוי לבקש מהכוהנים, ובייחוד מהכהן הגדול, שיופיעו בבגדים פשוטים יותר, ללא זהב ואבנים יקרות (כפי שהכהן הגדול היה עושה ביום הכיפורים, כשנכנס לקודש הקודשים)?

אייל חסאן. צילום: פבל

אייל חסאן. צילום: פבל

התורה מסבירה שהלבוש אמור ליצור מראה מכובד ופאר. הרמב”ן מוסיף שהבגדים לבושי מלכות הם.

אחד ההסברים לבגדים הייחודיים הינו “לכבוד ולתפארת”. כלומר הכהן הגדול נכנס לתודעה חדשה ומאבד את תודעת האני – הבגד יוצר בכהן את תחושת גודל המעמד ואת תודעת השליחות שלה נועד.

בתוך בגדיו המיוחדים שליחותו נשמעת לו. לכל מקום שאליו ילך הכהן הוא יזכור את מי הוא מייצג ומשרת. האבנים הטובות שהכוהנים מוקפים בהן, צריכות להזכיר להם שעליהם לשמור אותנו, בני ישראל, בתודעתם. הכהן מתלבש בעבור כולנו, בתפארתו נתרגש כולנו. כל פריט לבוש צריך להיות במקומו ובסדר הנכון. יש לכהן הגדול פעמונים המזכירים לו בלכתו מהיכן קיבל את כבודו. הכול על מנת שלא יסטה, שלא יירדם וירום ליבו מעל אחיו חלילה.

למעשה, הפרשה מבהירה כי אחד הכלים שיכולים לסייע לאדם הינו הבגד שילבש. לכן בכל ריאיון עבודה האדם יופיע בלבוש ההולם את התפקיד. כל רופא יופיע בחלוק לבן, ועובדי ציבור רבים, כמו גם טייסים ודיילים, אחיות ועוד, יופיעו בתלבושת אחידה מייצגת ומכובדת.

אבל הלבוש משפיע גם על הלובש עצמו. הטייס הלובש מדי טייס לא ישכח לרגע את חשיבות התנהלותו בגובה אלפי מיילים. מסקנה אחת – “הבגד עושה את האדם“.

מאידך, חשוב לזכור שיש גם סכנה בהתמקדות רבה מדי בהופעה החיצונית. לפעמים מרוב עיסוק בלבושנו נשכח מהו רצוננו הפנימי האמיתי. אולי הבגד הינו תחפושת או כיסוי, ואנו רוצים להרשים את הזולת או את עצמנו בזכות הבגד?

מסקנה שנייה – הבגד אינו עושה את האדם, אלא מעשיו.

הפרשה שלנו, שכל כולה קולקטיב של בנייה משותפת של המשכן, עלולה ליצור מוסד אליטיסטי שמגדל משפחת כהנים אחת בלבד ונותן בידיה כוח רב והון עצום. האם הכהנים השתמשו בכוחם הגדול בתבונה? האם הבינו שהבגדים אמורים לרסן אותם? לצערנו, לא פעם לא! ראינו גם ראינו שלצד התפקיד הקשה, האחריות וההתעסקות באוצרות העם ישנם גם פיתויים והתמודדות. למרבה הצער, כהנים לא מעטים נכשלו במשימה ומעמדם ניתק אותם מההמון. זהו מסר לכל מנהיג – אל תשכח לרסן את כוחך, היזהר להתנתק מההמון. יותר אהבה, יותר הקשבה, יותר אמונה בין אדם לאדם (בדיוק כמו בשיר "יותר" המצ”ב).

הפרשה עוסקת גם בקורבן התמיד. הצורך להעניק ביטוי מוחשי לקשר בין העם לאלוהיו יצר את קורבן התמיד. קשה לרבים לכתוב על קורבנות.

הנפש העדינה שלנו לא אוהבת את זה. קשה לעכל את התזת הדם, את השחיטה ואת הכאב של בעלי החיים. התורה בוודאי לא מטיפה לצמחונות, (ולטעמי חבל שכך), אבל צריך לזכור שבמזרח הקדום הקורבנות היו המוניים וכללו גם קורבנות אדם.

ובכל זאת, מדוע צריך להקריב את קורבן התמיד?

בתורה שלנו לכל דבר יש חשיבות. קורבן התמיד הוא המצאה מקורית שיצרה דפוס שגרה מסודר לעם. סדר יום קבוע. מסגרת ועוגן. ומכאן חשוב שנבין את הצורך בשגרת לימודים, שגרת עבודה ושגרת התנהלות בבית. לשגרה יתרונות רבים: היא מונעת הפתעות ויוצרת תוכן מסודר לחיים. לעומתה, שבירת השגרה, חוסר סדר, איחורים ובלאגן יובילו למיני אנרכיה בכל בית או ארגון.

לכן כשאנו מקפידים על אמנה ותקנון, כשאנו דורשים סדר וכשאנו מעירים להורים על איחורים ודורשים משמעת, זכרו את יתרונותיה של המסגרת והשגרה והבינו זאת.

השגרה והסדר, המשמעת והתקנון הם נכס חשוב להצלחה בכול, הם ארגז כלים מעשי במשפחה ובעבודה!

 

יותר – עדנה לב

מילים: יהונתן גפן, לחן: יצחק קלפטר

נלמד לחיות עם מה שיש,
לא נחפש דבר אחר,
אבל נמשיך ונבקש
מילת תפילה אחת יותר.
מתי נהיה יותר קרובים
עד שנרגיש ונוותר?
כולם רוצים להיות טובים,
אבל אפשר היה יותר:
יותר אהבה,
יותר הקשבה,
יותר אמונה בין אדם לאדם,
יותר שלום, יותר תקווה,
פחות קנאה ושנאת חינם,
יותר נשמה,
יותר אלוהים,
יותר הבנה ביני לבינך,
יותר שמחה, יותר חיים,
פחות לבד, יותר איתך.
נלמד לחיות עם מה שיש,
לא נחפש דבר אחר,
אבל נמשיך ונבקש
מילת תפילה אחת יותר.
יותר שמחה, שלי, שלך,
הרבה יותר מילים חמות,
פחות שקרים, פחות דמעות,
פחות למות, יותר לחיות.
יותר אהבה…

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר