יוסף ואחיו. אילוסטרציה: ג'יימס טיסוט, צייר צרפתי, 1902-1836

פרשת וישב: יוסף – נער קריאה

הרב ערן טמיר, ראש ישיבת "אורות אשקלון", מתייחס לכינויו של יוסף “נער” ומסביר כי נערות אינה דווקא תקופה של חוסר בשיקול דעת, אלא להפך

פורסם בתאריך: 8.12.17 13:47

בפרשתנו כתוב (בראשית לז ב): “יוסף בן שבע עשרה שנה היה רועה את אחיו בצאן, והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה… ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם”. הדבר צריך בירור: מדוע מכונה יוסף דווקא בכינוי זה? ומה הקשר בין היותו נער להבאת דיבתו רעה? ובאופן כללי יותר, מיהו נער ומהם המאפיינים העיקריים של תקופת הנערות והשלכותיהם השונות?

מובן הדבר שאיננו דנים חלילה את יוסף הצדיק, אלא אנו מבקשים ללמוד את העיקרון ולהשליכו לחיינו ברמתנו שלנו, כדרכה של תורה ולימודה.

הרב ערן טמיר

שני כיוונים מרכזיים למפרשי התורה בעניין זה, כיוונים שנראים לכאורה סותרים זה את זה, אך באמת משלימים זה את זה. מצד אחד, יש שראו בתקופת הנערות תקופה שבה מתגלים חסרונות רבים, משום שבתקופה זו מתעצמת מאוד חיצוניותו החומרית של האדם, וכדבריו של רש”י ביחס ליוסף (במקום): “שהיה עושה מעשה נערות, מתקן בשערו וממשמש בעיניו כדי שיהיה נראה יפה”. סיבת התנהגות זו של יוסף הייתה חיסרון בשיקול הדעת ואי – הבנת ההשלכות הגלויות והסמויות, הרחוקות והקרובות של מעשיו, כדבריהם של הספורנו והמהר”ל (במקום): “כי לא התבונן לאחרית דבר ולא הבין את הנולד, שאם לא היה נער, לא היה מביא דיבתם רעה”.

לפי פירוש זה, אופייה של תקופת הנערות הוא העצמת יתר של הצדדים החומריים שבאדם מפני היעדר ניהול שכלי נכון של כוחות החיים השונים ומורכבותם הגורם להחלטות מוטעות שנזקיהן יתגלו בהמשך הדרך.

מצד שני, יש שראו בתקופת הנערות תקופה שבה מתעוררים כוחות חייו השונים של האדם, כוחותיו הגופניים, הנפשיים, השכליים והרוחניים. בתקופה זו מתחיל הנער להיות מודע לגופו, למראהו החיצוני וליצר המין המתעורר בו. הוא מחפש עצמאות נפשית ומעשית ורוצה להשתחרר מתלות באנשים אחרים, בהיותו מרגיש בוגר ואחראי למעשיו. שכלו ושיקול דעתו תופסים מקום מרכזי יותר בהכרעותיו ובהחלטותיו, ובוודאי נשמתו – שלה זכה מאז היותו בר מצווה – חפצה להתגלות ולהופיע כשעליו מוטלת האחריות לאתר את היחס הנכון והראוי בין יכולות חייו אלה, וכדבריו של המלבי"ם (ספר הכרמל ערך "נער, נערה"): “נער מלשון התעוררות, שאז יתחילו כוחותיו הטבעיים והמוסריים להתעורר ולהתנער, לצאת מן הכוח אל הפועל בחוזק מן הגוף והתעוררות כוחותיך”.

אם כן, דווקא בגרותו, רצינותו ואחריותו של יוסף, שהחלו להתעורר בו, היו המניע שלו לספר לאביו על מעשיהם הרעים של אחיו כדי לעצור את הידרדרותם ולתקנה בהמשך הדרך. לפי פירוש זה, תקופת הנערות, גיל ההתבגרות, היא התקופה החשובה ביותר בחייו של האדם, מפני שבה

מתעוררים כל כוחות חייו בשיא עוצמתם, כשעליו מוטלת האחריות לעצב את אישיותו ולגבש את זהותו העצמית, ועל כך שמחתו ושמחת הוריו.

אם כך, שני צדדים אלו חד הם, שהרי כגודל הפוטנציאל, כך גודל הסכנה. ההתעוררות הנערית הגדולה והחשובה הזאת היא ראשית הדרך בניתוב הכוחות והופעתם באיזון הנכון ובהרמוניה הרצויה בהמשך חייו הבוגרים של האדם.

 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר