קופת חולים מכבי ברחוב הגבורה

עליה מדאיגה באבחון אוטיזם בקרב ילדים בדרום

מחקר חדש במכבי חושף: בעשור האחרון חלה עלייה של 169%!! בהימצאות אוטיזם בילדים: 1 מכל 48 בנים ו-1 מכל 222 בנות מאובחנים על הרצף האוטיסטי

פורסם בתאריך: 22.12.19 11:10

מחקר חדש מעלה תהיות לגבי שכיחותם של ילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי. מחקר חדש מגלה בימים אלה כי חלה עלייה דרמטית בקרב בנים שאובחנו על הרצף האוטיסטי: 1 מכל 48 ילדים מאובחן עם אוטיזם אך גם בילדות, שבהן לאורך השנים נצפו פחות אבחוני אוטיזם ואולי היתה נקודת אור חלה עלייה משמעותית מאוד: 1 מכל 222 מאובחנת על הרצף האוטיסטי.

על פי נתוני המחקר בתוך כעשור נרשמה עלייה של 169% אחוזים בהימצאות אוטיזם בילדים. בקרב הבנים מדובר בעלייה של 177%!! ובקרב הבנות עלייה של 136%.

משירותי בריאות מכבי ביקשו היום להדגיש כי מדובר בנתוני אמת המבוססים על בחינה פרטנית של כל תיקי האבחונים. בניגוד למחקרים בעולם שם הנתונים מתבססים על סקרים, דגימות, או נתונים כלליים.

העובדות שעולות מהמחקר מצביעות על עלייה רציפה ומשמעותית לאורך השנים במספר ובשיעור הילדים המאובחנים. הנתונים בולטים במיוחד נוכח ולמרות ההחמרה בקריטריונים להגדרת אוטיזם שהיו אמורים לכאורה להראות דווקא ירידה בשיעור המאובחנים. כמו כן, גם תהליך האבחון השתנה ובנוסף לאבחון של רופא מומחה, נדרשת מעורבות גם של פסיכולוג התפתחותי.

הצפי היה ששני השינויים הללו יובילו לירידה במספר המאובחנים, אך זה לא קרה. במקביל לעלייה בארץ, חלה עלייה דומה בשיעור המאובחנים בעולם. אך כאמור, המחקר של מכבי הוא על כלל הילדים ולא באופן מדגמי כפי שמבוצע ברחבי העולם.


רוצים להישאר מעודכנים?

הצטרפו לוואטסאפ של "כאן דרום אשקלון"

הצטרפו לטלגרם של "כאן דרום אשקלון"

הורידו את "כאן דרום אשקלון" באנדרואיד

הורידו את "כאן דרום אשקלון" באייפון


ממחקרים בארה"ב עולה שבעבר רוב הילדים שאובחנו על הספקטרום האוטיסטי (יותר מ 60% מהם) היו בעלי לקות שכלית, היום נתון זה עומד על פחות מ 40%. כלומר, העלייה המשמעותית באבחונים היא דווקא בקרב ילדים המוגדרים על פי רוב "בתפקוד גבוה". דבר שבא לידי ביטוי גם במחקר הישראלי.

העליה בקרב המקרים המוגדרים "בתפקוד גבוה" מביאה חוקרים רבים לנסות ולאתר את הסיבות לכך. הבסיס לאוטיזם ברוב המקרים נעוץ קרוב לוודאי במטען הגנטי, והוא אינו יכול להשתנות בזמן קצר. לכן, יש כאן ככל הנראה שילוב של מספר גורמים: מודעות גוברת בקרב ההורים, צוותי הרפואה, והצוותים החינוכיים, לצד שינויים אפשריים בהתנהגות וברמת הריכוז עקב חשיפה ממושכת למסכים בגילאים צעירים מאוד.

"העלייה במספר הילדים המאובחנים נמשכת כבר שני עשורים ויותר. האבחונים מאד מוקפדים ובכל זאת יש עלייה דרמטית, שנראה שעדיין לא הגיעה לשיאה. אין ספק כי לגנטיקה יש תפקיד בהתפתחות אוטיזם, אך מאחר וזו לא משתנה בשנים בודדות, ההסבר נמצא בגורמים חיצוניים. העלייה בתחלואה קיימת במספר תחומים ברפואה ההתפתחותית כגון הפרעת קשב, תקשורת ושפה" אומר מנהל תחום התפתחות הילד במכבי ומכון קס"מ (קהאן-סגול-מכבי) המומחה גם בנוירולוגיית ילדים, ד"ר מיכאל דוידוביץ וגם מעריך את המקור לעליה הדרמטית "בין הגורמים הסביבתיים הבולטים יש לציין את חדירת המסכים לחיי ההורים וילדיהם הצעירים. במקרים בהם באופן תורשתי יש למוח פגיעות מסוימת, הצפייה המוגזמת במסכים, במיוחד של ההורים, אך גם של תינוקות ופעוטות, עלולה להשפיע על תחומי התפתחות שונים, וחשוב מאוד להיות ערים לכך. כאשר ההורים עסוקים במסכים ליד הילדים, הם לא בקשב לילדים ולא בקשר עין איתם. קיימת סבירות שזה משפיע על התפתחות התקשורת, הריכוז ותחומי התפתחות נוספים ואף יתכן קשר לעלייה הנוכחית בשיעור האוטיזם".

לא רק הנתונים הללו מדאיגים את ד"ר דוידוביץ אלא גם הדרך בה ניתן לטפל בילדים אלו. "בישראל אין הערכות מערכתית מספיקה לטיפול בעלייה הדרמטית הזו, ובייחוד לתגבור המטפלים בתחום. יש טיפול בקופות החולים, יש בגני הילדים, בתי הספר ועוד. כולם סובלים ממשאבים חסרים ועם ביקוש שעולה כל הזמן. אחת הבעיות העיקריות בתחום היא הזליגה של מטפלים מן המערכת הציבורית אל השוק הפרטי. זה התחום היחיד בסל הבריאות שהתקציב הציבורי מועבר למטפלים פרטיים, זה בלתי אפשרי ופוגע בכל הילדים" אומר ד"ר דוידוביץ ומוסיף "משרד הבריאות חייב לקבוע דרכי פעולה ושינוי תקציבי על מנת לתת מענה טיפולי נכון לילדים".

ד"ר דוידוביץ בפגישותיו עם ההורים מפציר בהם להימנע ממסכים בעצמם בכל זמן בו הם שוהים במחיצת הילד. "לכל תינוק, פעוט וילד מגיע שההורה שלו יהיה בקשב מוחלט איתו ולא יחלוק את הקשב שלו עם המכשיר הסלולרי. לטובת התפתחות הילד, קריטי לשמור על קשר עין רציף, ולא לפספס הזדמנויות לתקשורת כל זמן הערות של התינוק".

מקרים בהם רצוי להגיע לבדיקת רופא להתייעצות:
· הפעוט לא מגיב לקריאה בשמו בגיל 12 חדשים
· הפעוט לא מצביע כדי להראות עניין (למשל להצביע על אווירון שחולף) בגיל 14 חדשים
· הפעוט לא מתעניין במשחקי דימיון בגיל 18 חודשים (כמו להאכיל בובה)
· הפעוט לא שומר על קשר עין ומעדיף לשחק לבד
· איחור בהבעת השפה – למשל העדר מילים משמעותיות בגיל 18 חודשים
· הפעוט עונה לא בצורה מתאימה לשאלה – כלומר: מתקשה בהבנה
· הפעוט נכנס ללחץ מכל שינוי קטן ומתקשה במעברים או שינויים בסדר היום
· הפעוט מתעסק באופן מוגזם בתחומי עניין מסוימים
· הפעוט מסתובב במעגלים או יש לו משיכה לחפצים מסתובבים בתדירות לא רגילה
· הפעוט מגיב באופן לא מותאם לחושים השונים (ריח, מגע, טעם מראה). למשל רתיעה ממרקמים מסוימים וכו'.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת
  1. אמא

    מעניין מאד למה..
    הורים, תבדקו איזה רעל דוחפים לילדים שלכם בצורת חיסון.
    תהיו עירניים.
    אמא שסמכה על המערכת ונדפקה ממנה.

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר