היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה קיימה באחרונה תרגיל לטיפול מהיר בכתמי שמן בים ולפיזורם באופן אפקטיבי. התרגיל הוא חלק מתוכנית שנתית שהמשרד להגנת הסביבה מבצע על-מנת לשמור על כשירותם ומיומנותם של הצוותים לטיפול באירועי זיהום ים בשמן לאורך חופי מדינת ישראל בים התיכון ובמפרץ אילת, בהתאם לתכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן (תלמ"ת).
הסכנה הגדולה כיום לזיהום ים בישראל היא מאוניות המובילות כמויות גדולות של דלק לישראל. הטקטיקה שתורגלה היא הדמיית ריסוס כימיקל מסוג דיספרסנט, טקטיקת טיפול מהירה בכתמי שמן, אשר מפזרת את הכתם מפני המים לעבר עמודת המים על מנת לסייע לפירוקו הטבעי, ולשם מניעת הגעת השמן לחופים והגדלת הנזקים הסביבתיים.
ספינה בתרגיל זיהום ים. צילום: פרד ארזואן, המשרד להגנת הסביבה
הדיספרסנט מצטיין ביכולות פירוק פיזיקלי-כימי של טיפות זעירות והגברת מסיסות הדלק אל תוך עמודת המים, על-ידי הקטנת מתח הפנים שבין שכבת הדלק למים. במסגרת התרגיל בוצעו דיגומים ובדיקות התאמה בין סוג השמן (סולר) לבין סוג הדיספרסנט, לשם הגברת היעילות של פעולות הריסוס.
ריסוס הדיספרנסטים נעשה תוך שמירה קפדנית על סביבות ימיות רגישות. משום כך, המשרד להגנת הסביבה אוסר על ריסוס דיספרסנטים בעומקים הרדודים מ-20 מטר; באזורים של שמורות טבע ימיות; ובאזורים של מתקני תשתית רגישים, כגון מתקני התפלה.
ריסוס הדיספרסנט מספינה בתרגיל זיהום ים. צילום: פרד ארזואן, המשרד להגנת הסביבה
לטובת התרגיל נעשה שימוש במי ים כדי לדמות את פעולות הריסוס למניעת הכנסת חומר כימי לים בזמן התרגיל. צוות עובדי המשרד להגנת הסביבה יצא מנמל קצא"א אשקלון ופעל מול חופי אשקלון. כדי לדמות את כתם השמן בים ולכוון את צוותי התגובה אל המיקום הנכון, נעשה שימוש בחומר פלואורסצאין, בעל גוון ירוק זרחני שאינו משפיע על הסביבה הימית.
הסיכון העיקרי לסביבה הימית נובע מפעילות הקשורה בהובלת שמן בים בקרבת חופי ישראל ובשינוע השמן מהים ליבשה ומהיבשה לים כמו מקשרים ימיים ונמלי דלק באשקלון, אשדוד, חדרה, חיפה ואילת.
בנוסף מתקיימת פעילות שגרתית בנמלים הראשיים: חיפה, אשדוד ואילת; ובמידה חלקית גם במעגנות ובמרינות לאורך חופי המדינה.
ספינה בתרגיל זיהום ים. צילום: פרד ארזואן, המשרד להגנת הסביבה
ברשות לא שוכחים גם את מסופי שמן מחוץ לגבולות המדינה: מבואות תעלת סואץ בפורט סעיד; נמל עזה; נמל עקבה; סידי קריר (מערבית לאלכסנדריה) במידה מוגבלת וכמובן גם תעבורת אוניות ובמיוחד מכליות נפט לאורך חופי המדינה ובטווח זיהום החוף בישראל.
תחום נוסף שיכול לסכן את הסיבה הימית מול חופי ישראל היא פעילות חיפוש והפקת גז טבעי ונפט בים שבשנים האחרונות התגלתה כמכרה זהב לחברות המתעסקות בתחום.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
התרחישים העיקריים לתקריות זיהום ים ממנו חוששים במשרד להגנת הסביבה הם רבים: תקלת צינור (גמיש או קשיח) בעת הזרמה ממקשר ימי לחוף בכל אחד מהמקשרים הימיים של ישראל (חיפה, תל אביב, אשדוד, אשקלון, חיפה ואילת), תקלת מעטפת (טביעה של מיכלית נפט, שריפה של מיכלית, עליה על החוף של המיכלית או התנגשות של כלי שיט אחר במכלית כשהיא נמצאת סמוך לחופי ישראל.
התרחישים האלה יכולים לקרות לא רק למיכליות נפט אלא לכלי שייט אחרים ובעקבות כך תיגרם שפיכת שמן לים.
ישנו תרחיש של תקלת שפך ממקור יבשתי המאחסן שמן והשוכן סמוך לחוף או שפך שמן במתחם נמל, למשל במהלך תדלוק ספינות.
ותרחיש נוסף במקרה של זיהום שמן המתקדם לחופי ישראל אשר נוצר מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל.
"על ישראל ללמוד ממסקנות האסונות הסביבתיים שאירעו בעולם, בהם זיהום הים בשמן במפרץ מקסיקו ב-2010. עלינו להבטיח היערכות מלאה לאירועי חירום סביבתיים בים ובחופים" מסרה השבוע השרה להגנת הסביבה, ח"כ גילה גמליאל והוסיפה "הצורך לשמור על הסביבה הימית מתחדד לאור התבססותנו על הים כמקור למי שתייה לאור תשתיות האנרגיה הנמצאות בו וכן לאור הצורך לשמור על המגוון הביולוגי והמערכת האקולוגית. נפעל להגביר את היערכות המשרד להגנת הסביבה לטיפול לאומי באירועי זיהום ים בשמן"
