משבר האקלים כבר כאן ונותן את אותותיו בעולם כולו. בעוד שברחבי הגלובוס הבינו כבר שמדובר באתגרים המשמעותיים ביותר שיעמדו בפני האנושות בשנים הבאות, ישראל, באופן לא ממש מפתיע, נמצאת עדיין קצת מאחור. במקומות רבים בעולם יצאו התושבים למחאות אקטיביות ואף הצליחו לבלום פרויקטים מזהמים, הפוגעים באופן משמעותי בבריאות הציבור וגובים חיי אדם. בישראל, לעומת זאת, הציבור עדיין נשאר אדיש. העיר אשקלון נמצאת בראש רשימת התחלואה במחלת הסרטן וגם מובילה בנתוני זיהום האוויר. הנתונים הללו הם לגמרי לא מקריים, ובכל זאת, הם לא ממש גורמים לציבור התושבים לצאת מהאדישות ולהתחיל לפעול. מנגד, יש גם כאלה שהחליטו לפעול – פעילים ירוקים אקטיביים, שחוקרים ובודקים, מעלים נתונים ומודעות וזועקים את הזעקה הזאת עבור הילדים של כולנו.
תחנת הכח רוטנברג של חברת החשמל. צילום: אלירם משה
אחת מהן היא אורית אביטל (46), אימא לשלושה המתגוררת בחיפה. בחודשים האחרונים מעלה אביטל לדף הפייסבוק שלה באופן יומיומי את נתוני פליטת הבנזן מאסדת ההפקה של מאגר הגז תמר, שממוקמת במרחק של כ-25 ק”מ מערבית לחופי אשקלון. האסדה החלה בפעילותה לפני כשבע שנים, בשנת 2012. במהלך החודשים האחרונים חלה עלייה משמעותית במספר תלונות הציבור המתקבלות באיגוד בגין מפגעי זיהום אוויר של אדי דלק בכלל וחשש מפעילותה של אסדת תמר בפרט. “בנזן הוא חומר מסרטן הנמצא בתוך קונדנסט, תוצר לוואי של תהליך הפקת הגז וזיקוק נפט. הוא משמש כחומר גלם בתעשייה הפטרוכימית”, מסבירה אביטל.
אסדת גז. צילום: תומר אפלבאום
“הגיע הזמן שיתעוררו באשקלון”
בשל העובדה שמדובר בחומר שנמצא כמחולל סרטן קבע המשרד לאיכות הסביבה תקן של 3.9 מיקרוגרם למטר מעוקב. אלא שבדיקה פשוטה וקצרה, שכל אחד יכול לעשות מהפלאפון האישי שלו בכל רגע נתון באמצעות האפליקציה של המשרד להגנת הסביבה, מראה שישנן חריגות גבוהות מאוד מהתקן לעיתים קרובות מדי. “בשנה שעברה היו באזור שלכם למעלה מ-40 חריגות. השנה רק בחודש ינואר היו 4 חריגות. אני נכנסת לאפליקציה ובודקת. כל הזמן יש באזור אשקלון ואשדוד חריגות יממתיות, כלומר, בממוצע של 24 שעות. אסדת תמר קמה ב-2013. הדו”ח האחרון של משרד הבריאות באשר לתחלואה בסרטן הוא של שנת 2015, וכבר אז הוא הראה שאשקלון הפכה לשיאנית בתחלואה ורשמה עלייה של פי שניים מאשר בכל מקום אחר. איך אנשים ישנים בשקט בלילה ולא פוחדים שהילדים שלהם נושמים אוויר שיש בו בנזן, כשארגון הבריאות העולמי קבע שהחשיפה אליו, בכל רמה, מסרטנת? בעיניי זה נורא”.
"הגיע הזמן שיתעוררו". אביטל
אביטל עצמה לא ישנה טוב בלילה והחלה לפעול בנושא לפני כשנתיים. “התחלתי להיות פעילה סביבתית אחרי שאיבדתי בגלל הסרטן הרבה אנשים קרובים, יותר מדי. מה שאני מנסה לעשות בתקופה האחרונה זה להעיר את תושבי אשקלון ואשדוד, שמשום מה רדומים קצת. פה בחיפה יש פעילות של אנשים שנותנים את הנשמה על הדבר הזה, אבל באזור אשקלון הם בודדים. אז אני מעלה פוסטים ונתונים, אבל עדיין זה כאילו לא נוגע בתושבים, ואני לא מצליחה להבין את זה. אולי התושבים לא יודעים שבמשך שנים הם והילדים שלהם נושמים חומר מסרטן שנפלט ברמות מאוד גבוהות מהנקבע בתקן? אז הגיע הזמן שידעו ויתעוררו”.
“הגז הוא לא טבעי וכן מזהם”
אביטל היא גם חלק מארגון "שומרי הבית", שעוסק זה כמה שנים בהתנדבות בנושאים סביבתיים. “אנחנו מנהלים מאבקים ארוכים ומורכבים, אבל כל ההתנהלות של הארגון היא מכבדת. נכון שלפעמים האזרח הקטן מרגיש שזה קצת כמו להילחם בתחנות רוח, אבל זאת בדיוק הבעיה. זה צריך לבעור לך בבטן ואתה צריך להגיד: ‘אני לא מסכים שירעילו את הילדים שלי’, ומשם להתחיל לפעול. אנחנו המדינה הכי מזהמת בעולם, בגלל התעשייה הפטרוכימית ואסדות הגז. בכל העולם כבר עוברים לאנרגיות מתחדשות בשל משבר האקלים וההתחממות הגלובלית, בעוד שבישראל ממשיכים לפתח את תעשיית הגז. הטענה לפיה התחנות הפחמיות יוחלפו בגז כדי להפחית את הזיהום היא לא נכונה ולא שלמה. מה שנפלט מאסדות הגז תורם פי 86 להתחממות הגלובלית מפחם. נעשו על כך מחקרים שלמים, אך הציבור לא יודע עליהם. אז מספרים לו כל הזמן על הפרויקט הלאומי של הגז הטבעי, אבל הגז הוא לא טבעי. זה שם שיווקי למהלך שהוא אסון. בשם מה עושים את זה? בשם הכסף? אני חושבת שמה שקורה כאן הוא נורא. אני פועלת מהבטן וצריך להציף את הדברים האלה ברשתות החברתיות, להעלות את המודעות כדי שאנשים יבינו מה הם והילדים שלהם נושמים, ואולי זה יגרום להם להתחיל לפעול ובשלב השני גם לצאת החוצה ולהתנגד”.
מתחם אחסנת הפחם בתחנת הכוח
בעיה נוספת שעליה מצביעה רויטל גולדשמיד, מנהלת מרכז מחקר סביבתי חיפה, היא העובדה שיש באשקלון שתי תחנות ניטור בלבד, כלומר אזורים שלמים בעיר כלל אינם מנוטרים ולא ניתן לדעת איזה אוויר נושמים התושבים. “שתי התחנות האלה ודאי לא מגלמות את הזיהום בכל רחבי העיר. הדבר הכי חשוב לאזרח זה ידע, כך הוא יודע מול מה הוא מתמודד ומתחיל לפעול. עם שתי תחנות ניטור בלבד לתושבים אין מספיק ידע. באזור חיפה יש התארגנות אזרחית מאוד מאוד רחבה, ומתנהל מאבק עיקש של התושבים, כי מה שאנחנו עושים זה לעקוב אחרי הנתונים ולפרסם אותם לציבור. התושבים באשקלון צריכים לדעת מול אילו סיכונים סביבתיים הם עומדים ועם מה הם צריכים להתמודד. לא מדובר רק בניטור אוויר, צריך לבצע גם דיגומי אוויר, בדיקת מקורות מים וקרקע ועוד. זה לא קורה, והציבור לא יודע. והוא לא יודע בגלל שמשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות לא עושים את העבודה שלהם ולא משתפים את הציבור. ברגע שהציבור לא יודע הוא לא מתלונן, ואז כולם עושים מה שהם רוצים. אז המצב מאוד נוח להם, אבל הוא מאוד לא נוח לתושבים, רק שהם לא יודעים את זה”
“יש לזה קשר ישיר לסרטן”
מי שעוד חבר בארגון "שומרי הבית" הוא הפעיל החברתי ותושב העיר ויקטור בן עמי, שהצטרף לארגון בראשית דרכו לפני כשלוש שנים. “זו קבוצה של אנשים מקסימים שפועלים ללא שום אינטרס, רק כי אכפת להם”, אומר בן עמי, “מי שהקים אותה הוא יוני ספיר, שמשקיע מכל זמנו ומרצו. הוא, כמובן, לא עושה את זה לבד, ויש לא מעט אנשים שיושבים על הנתונים הללו ופועלים”.
"זה פשוט טירוף". בן עמי
לדברי בן עמי, האיום הסביבתי על אשקלון הוא משולב: “יש מספר גורמים מזהמים, יש את תחנת הכוח הפחמית, את קצא”א, את תחנת הכוח דוראד ואסדת תמר. תחנת הכוח הפחמית דוחה כבר תשע שנים התקנה של קולטנים ומסננים מיוחדים, שאמורים לסנן חלק גדול מהמזהמים שנפלטים. זאת למרות שבדיקה של גורם חיצוני, שנעשתה כבר לפני מספר שנים, העלתה שמדי שנה מתים כ-60 אנשים מהזיהום הזה וכמובן שיש לזה גם קשר ישיר למחלות זיהומיות אחרות ולסרטן. אלה דברים שלא אני אומר אותם, הם מגובים בבדיקות ומחקרים, ואין עליהם ויכוח. לאחרונה הקימו כאן את תחנת הכוח דוראד ועומדים להקים עוד שתי תחנות שפועלות בגז באשקלון וארבע נוספות שיוקמו בנפת אשקלון. זה פשוט טירוף, האזור שלנו הולך להיות פח האשפה של מדינת ישראל. רק 4% מתוך החשמל שאשקלון מייצרת נועד לעיר ולסביבה, היתר זורם למרכז. הובלה של החשמל למרכז מבזבזת אנרגיה שווה ערך לשתי תחנות כוח. אז למה לא מייצרים את החשמל במרכז? כי אשקלון נושמת את הרעל גם עבור תושבי המרכז. אז לא פלא שאנחנו מובילים בזיהום אוויר ובתחלואת הסרטן, שהיא מעל הממוצע. לגבי קצא”א, אז לא מספרים לנו מה באמת קורה שם בטענה לתירוצים ביטחוניים וסודיות. אני איש ביטחון בעברי, סודות מדינה אין שם. אז אני לא מבין על איזו חשאיות מדובר, כשיש פגיעה גדולה כל כך בבריאות התושבים”.
מיכל נפט במתחם קצא"א
לדברי בן עמי, גורם בכיר המעורה בפרטים נפל בלשונו כשחשף את התהליך שעובר הקונדנסט. “אחר כך הוא טען שדבריו הוצאו מהקשרם, וכמובן שאין אישור רשמי לזה, כולם מכחישים. מה שידוע הוא שהחומר מועבר מהאסדה לקצא”א, עובר שם עיבוד מסוים ומשם מועבר למכלית איסוף באשדוד. תהליך העיבוד הזה פולט לאוויר את החומר שנקרא בנזן, שעל הסיכונים שלו לבריאות הציבור אין ויכוח. מעבר לזה הקונדנסט נפלט גם למי הים, בכמות של בין 600 ל-800 קוב בכל יום. יש בו חומר מזהם, מתכות כבדות ובנזן. זה פוגע בשתי צורות, קודם כול במי הים, בדגה, במתרחצים ובתהליך התפלת מי הים, שאמור לסנן מי ים למים רגילים ולא מתכות כבדות ורעלים. והדבר השני הוא שהחומר מתרסק על הגלים, מה שגורם לחלקו להתנדף ושוב לזהם את האוויר. בעניין מי השתייה שלנו, אנחנו אפילו לא יודעים מה ההשלכות ומה אנחנו שותים כי לא מתבצעות בדיקות ברמה הזאת למים”.
גם צינור הגז שעובר דרך אשקלון מהווה בעיה בפני עצמה. “לאורך כל החופים שלנו יש צנרת, שמובילה את הגז. צריך לזכור שהים הוא מקום מאוד מאוד רגיש וכל תקלה יכולה לגרום לאסון אקולוגי שלא נדע איך יוצאים ממנו. אני כבר לא מדבר על האיום הביטחוני, שמספיק שמחבלים מהצד השני יצליחו לפגוע בצינור והחומר יחלחל לתוך אקוויפר החוף ויפגע פגיעה קשה שייקח שנים לשקם אותה, אם בכלל”.
“אין עם מי לדבר”
בן עמי מעורב גם ביוזמה שתדרוש שכל ערי החוף תהיינה חלק בקבלת ההחלטות שנוגעות לפעולות שמתבצעות בסביבה החופית ובים שלהן. “מה שקורה היום הוא שיש את ועדת ‘ולחוף’, שהיא הוועדה לשמירה על הסביבה החופית ומופקדת על השמירה והאיזון בין שיקולי התכנון לבין הערך של השמירה על הסביבה החופית”, מסביר בן עמי. “הוועדה הזאת מקבלת החלטות לבד מול החברות הגדולות ואנשי העסקים שרוצים לעשות דברים כאלה ואחרים בחופי הים. ראשי הערים והרשויות לא לוקחים שום חלק בהחלטות. המהלך הזה נועד לקבל החלטות יחד עם ראש הרשות, שהוא יהיה חלק מהוועדה. החתמתי כבר את ראש העיר תומר גלאם על זה, וזה הזמן לציין שיש לנו שיתוף פעולה טוב עם הרשות המקומית”.
חוף הגן הלאומי
לעניין שתי תחנות הניטור הבודדות שקיימות בעיר אומר בן עמי כי ארגון "שומרי הבית" פועל בימים אלה לגיוס כספים עבור רכישה של תחנות נוספות, ההקמה והתחזוקה שלהם. “ברמה העקרונית יש את איגוד ערים לאיכות הסביבה ומעליהם את המשרד להגנת הסביבה, הם אמורים לפעול בנושא הזה, אבל אנחנו לא מסופקים ממה שנעשה. באיגוד ערים אמנם מכירים את הנתונים ויש שיתוף פעולה מצוין עם מיטל המנכ”לית, אבל צריך כוח מניע. צריך שהמשרד לאיכות הסביבה יהיה נשכני ואסרטיבי יותר. כבר שנה שאין ממשלה, ואין עם מי לדבר. אבל כשתקום ממשלה אנחנו נחסום כניסות, נעמוד ונפגין עד שיעיפו את הזוהמה הזאת מכאן. אנחנו רוצים לראות פה מלחמה, כי זאת חד משמעית מלחמה על החיים של התושבים. למה שתהיה פה תמותה גדולה כל כך תמורת בצע כסף? אנחנו לא רוצים למות, אנחנו רוצים לחיות, ואין לנו זמן להיות מנומסים”.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
תגובות: בקרוב תוקם תחנת ניטור חדשה
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי לא נמדדו חריגות בנזן באזור אשקלון בחודש האחרון, "ערך הסביבה לבנזן על-פי החוק הוא ערך יממתי, ומותרות 7 חריגות יממתיות בשנה. לכן, ההסתכלות על חריגות אינה על הערכים השעתיים או החצי-שעתיים, אלא רק על הערך היממתי. בחודש ינואר 2020, לא נרשמו חריגות מערך הסביבה. לאסדת הגז תמר אין קשר לעלייה בריכוזי הבנזן על החוף, מאחר שהיא ממוקמת במרחק של כ-23 ק"מ לעומק הים. במרחק כזה, הפליטות מהאסדה מתפזרות באוויר טרם הגעתן אל החוף וריכוז המזהמים, כתוצאה מפעילות האסדה, זניח. למרות זאת, וכנקיטת משנה זהירות, המשרד להגנת הסביבה דרש מחברת נובל אנרג'י להציב תחנת ניטור אוויר נוספת באשקלון, בכפר הנופש הצבאי, והקמתה צפויה להסתיים בשבוע הקרוב".
מאיגוד ערים לאיכות סביבה נפת אשקלון נמסר: "לאחר בדיקה בתחנות הניטור הכוללת הוצאת כלל הנתונים מחודש ינואר עולה כי לא נמצאו חריגות".
