השבוע מציינים ברשות הטבע והגנים את שבוע המתנדבים השנתי, שמטרתו להוקיר את המתנדבים ולהעלות למודעות הציבור הרחב את מגוון אפשרויות ההתנדבות למען שמירת הטבע בישראל. ברשות הטבע והגנים מציינים כי העשייה ההתנדבותית מהווה מכפיל כוח חשוב בשמירה על הטבע. היא גם מחזקת בקרב המתנדבים את החיבור לטבע, תוך תחושת שליחות אמיתית, סיפוק, הנאה ומפגש חברתי עם אנשים שהטבע יקר ללבם.
"זה לא פארק, זה גן לאומי"
נילי אוחנה/ אשקלון
אוחנה בת ה-48, נשואה ואימא לחמישה (23, 21.5, 19, 17, 14) היא אחות אונקולוגית המתאמת את כל נושא השד בבית החולים ברזילי. זה כארבע שנים היא מתנדבת, יחד עם בעלה, בגן הלאומי באשקלון. "חיפשנו משהו קצת אחר, כדי להתאוורר קצת מהעבודה המתוחה שלנו, לצאת מהשגרה וגם לתרום מעצמנו", היא מספרת.
מתנדבת בגן הלאומי. נילי אוחנה. צילום: יורם אוחנה
למה בחרתם דווקא בסוג ההתנדבות הזה?
"האמת היא שלפני כן התנדבתי בבית ספר, חנכתי ילד. אבל חיפשנו משהו מיוחד ואחר כדי לצאת מהשגרה המתישה והשוחקת נפשית. ההתנדבות בגן הלאומי היא בדיוק כזאת, היציאה לחיק הטבע מרגיעה מאוד את הנפש וממלאת אותנו באנרגיות חדשות".
מה אתם עושים במסגרת ההתנדבות?
"אנחנו מסבירים למשפחות ולמבקרים על הגן הלאומי היפה שלנו, על ההיסטוריה שלו ושל העיר. זאת תוך כדי סיור מקיף ומעניין במקום. חשוב לציין שעברנו קורס הכשרה ולמדנו המון על האזור והמקום. זאת הייתה הכשרה מקיפה של שבעה מפגשים, ועד היום אנחנו עוברים קורסים והשלמות. ממש בימים אלה נפתח קורס הכשרה חדש, זאת ההזדמנות של כולם להגיע ולתת יד. אנחנו נשמח מאוד להרחיב את מעגל המתנדבים".
מתנדבת בגן הלאומי. נילי אוחנה. צילום: יורם אוחנה
במה ההתנדבות הזאת תורמת לך?
"זה פשוט כיף. כשבסוף הסיור אנשים מודים לנו, אומרים שנהנו ומבטיחים לשוב ולבקר שוב זה מחמם את הלב ונותן תחושת סיפוק גדולה. מעבר לזה שלמדנו המון דברים מעניינים ומרתקים ואנחנו ממשיכים ללמוד. זה פתח אצלי עניין רב לתחום, ובשנה שעברה התחלתי ללמוד לימודי ארץ ישראל במכללת אשקלון. השנה התחלתי את השנה השנייה ללימודים. בנוסף, אנחנו קבוצת מתנדבים מאוד מגובשת, עושים דברים יחד מעבר להתנדבות, יוצאים ומבלים ויוצרים קשרים חברתיים".
יש תחושה שתושבי אשקלון קצת מפספסים את הפארק. לא?
"לגמרי כן. רוב הקבוצות שאנחנו מדריכים מגיעות מחוץ לעיר, האשקלונים לא מודעים. זה מתחיל מזה שאנחנו מכנים את המקום ‘פארק’, וזה נתפס כמו סתם מקום למנגל. זה לא ‘פארק’, זה גן לאומי, אחד מהיפים בארץ, שיש לו היסטוריה עתיקה ומרתקת. חשוב שתושבי האזור והעיר בפרט ידעו שיש כאן פנינה בעיר, צריך להעלות את המודעות, לטפח את המקום הזה ולחשוף אותו לתושבים".
צילום יורם אוחנה
"יכולנו לחיות פה באזור של גן חיות"
אלון דידי/ מושב תלמים
דידי בן ה-46, נשוי לסמדר, אבא לארבעה (21, 18.5, 12.5, 9.5) ומתגורר במושב תלמים. הוא עובד במימי הנגב ושומר על הטבע מאז שהוא זוכר את עצמו. "מגיל מאוד צעיר הסתובבתי בשטחים שליד המושב והיה לי חשוב לוודא שהכול בסדר. בתור ילד במושב הייתי שומע יריות של ציידים בשבתות ורץ לשטח כדי לדבר איתם ולשכנע אותם שלא יעשו זאת. זה תמיד הכעיס אותי מאוד ולא יכולתי לשתוק", הוא מספר, "ב-15 השנים האחרונות אני מתנדב ובארבע השנים האחרונות מתנדב רשמי של רשות הטבע והגנים, עם תעודות מתנדב". במסגרת ההתנדבות אלון מסייר ומפקח באופן אקטיבי על מלכודות, ציידים, כלי רכב חשודים, מקומות פוטנציאליים לבעיות ועוד.
אלון דידי, מתנדב בפארק הלאומי
למה החלטת להתנדב?
"אני אוהב את הטבע מאוד, גם מטייל הרבה וגם מסתובב בשטחים הפתוחים במסגרת העבודה, על בסיס יום-יומי. הרבה פעמים ראיתי דברים שלא כיף לראות והחלטתי שאני לא יכול לשתוק על זה וחייב לעשות משהו".
מה זה "דברים שלא כיף לראות"? מה הכי הפריע לך?
"בעיקר כל עניין הציד מטריד אותי מאוד. לראות מלכודות מפוזרות בשטח, בעלי חיים לכודים או ציידים שמסתובבים וצדים או שולחים כלבים לתפוס ארנבות או צבאים".
עדיין קיים ציד למרות החוק שאוסר אותו?
"בהחלט. לצערי, התופעה הזאת עדיין קיימת ואפילו די נפוצה. יש כאלה שצדים בשביל הכיף, יש כאלה שעושים את זה בשביל לאכול את בעלי החיים, ויש כאלה שממשיכים מסורת מבית אבא או סבא. נכון שיש חוק בישראל שאוסר ציד, אבל הוא לא מרתיע את אלה שרוצים לצוד. ככה זה כשאין אכיפה, הקנסות לא מספקים וענישה חמורה, לצערי, אינה קיימת".
לדברי דידי, המתנדבים נמצאים בשטח כל יום 24/7, כולל שבתות וחגים. "אנחנו עושים בינינו חלוקה, וחשוב לנו להיות יותר נוכחים בעיקר בסופי שבוע. מעבר לזה שאופי העבודה שלי הוא כזה שאני נמצא הרבה בשטח, אז אני תמיד פותח עיניים, מרים משקפת לעבר קבוצות של אנשים ובוחן את השטח על בסיס קבוע. אנחנו עושים, כמובן, גם משמרות לילה במסגרת ההתנדבות. מעבר לזה שאני תמיד כונן, מקבל דיווחים מתושבים ומיד קופץ לטפל באירוע".
זה תופס אותך גם לפעמים בשעות לא הכי נוחות?
"בוודאי. בסוף השבוע האחרון, למשל, היינו רגע לפני ארוחות הצהריים בשבת. הכול כבר הוגש לשולחן, ודקה אחרי שישבנו לאכול קיבלתי דיווח, עזבתי הכול ומיד יצאתי. אין מה לעשות, זה חלק מהעבודה. כשמקבלים דיווחים מהסוג הזה השניות החשובות הן קריטיות, אז מניעים את הרכב ויוצאים מיד".
אלון דידי, מתנדב בפארק הלאומי
מה המשפחה שלך אומרת על זה?
"כולם כבר מכירים את זה ורגילים. הילדים שלי גדלו לתוך זה וגם הם מאוד מעורבים. סמדר אשתי יודעת שאין מה לעשות עם זה, והיא למדה לקבל. זה חשוב לי וזה חלק ממני. אם אדע שיכולתי לעשות משהו ולא עשיתי, אני לא אשן בלילה".
באמת?
"לחלוטין כן. השבוע, לדוגמה, קיבלתי דיווח על אירוע של ציידים. הגעתי לשם ורציתי להפעיל את מצלמת הרחפן, כדי לתעד. לצערי, המצלמה לא פעלה, והם הצליחו להתחמק. זה לא נתן לי מנוחה אחר כך, ולא ישנתי בלילה".
יש איזה מסר שתרצה להעביר למטיילים?
"יכולנו לחיות פה באזור של גן חיות בחינם לולא הפגיעה בבעלי החיים שנעשית על ידי האנשים. אז אל תפגעו בהם ותשמרו על הטבע שלנו ועל בעלי החיים, בשביל העתיד של כולנו".
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
רוצים גם? דרושים מתנדבים לגן לאומי אשקלון
אם אתם בעלי ניסיון בהדרכה, הוראה או בעלי תודעת שירות גבוהה, אוהבים לעבוד עם קהל וביכולתכם להתחייב לשתי משמרות בחודש.
לתשומת לבכם: ההתנדבות הינה מגיל 18 ומעלה.
מה ההתנדבות כוללת?
הפעלה והדרכה בתחנות מידע והכוונת מבקרים על פי הצורך והכוונה למטיילים.
ההתנדבות היא בעיקר במהלך סופי שבוע ובחגים.
מתי מתחילים?
מפגשי הכשרה יתקיימו במהלך דצמבר 2019-ינואר 2020.
מי שמעוניין יכול לפנות לאורי קייזר, מנהל יחידת מתנדבים מרכז, 0537762057.
עוד פרטים? היכנסו לאתר רשות הטבע והגנים
