גלעד יחיא – זמר
גיל: 15.5
עולה לכיתה: י'
בית ספר: אמי"ת אשקלון
הזמר הצעיר גלעד יחיא, שהיה סולן להקת "פרחי אשקלון", פרץ לחיינו בסערה בתכנית "בית ספר למוזיקה" ששודרה בערוץ 2. מאז הוציא שני שירים משלו ומופיע בעיקר עם קאברים בכל רחבי הארץ. "הופעתי בבמות ענק בבריכת הסולטן ובמסגרת פסטיבל 'דרום עולה'. יש לי סדרת הופעות עם האנדלוסית, שאני מאוד אוהב ונהנה ממנה", הוא מספר. בימים אלה הוא עובד במרץ על מופע סליחות שיתקיים בחודש הבא, ובו הוא יבצע שיר מקורי חדש. ההופעות הקרובות של יחיא בקונצרט "אדון הסליחות": 10.9 בהיכל התרבות באור עקיבא; 12.9 בהיכל התרבות שדות נגב. והופעתו בקונצרט "חלון לים התיכון": 14.9 היכל התרבות נס ציונה.
גלעד יחיא בשבוע שעבר באמפי פארק לאומי אשקלון. צילום: משה ביטון
איך משלבים קריירה ולימודים?
"ההורים מאוד דואגים לאזן לי את הקריירה עם הלימודים. יש אצלנו חוק שאני לא מופיע עד שעות מאוחרות בימים בהם יש לימודים".
איך נראה סדר היום שלך כשיש בית ספר והופעה או הקלטות?
"מתעורר בשבע בבוקר, מגיע לבית הספר, מתפלל שחרית, מסיים בצהריים, הולך הביתה, נח מעט, מתאמן על שירים, הולך ל'איזו' עם חברים, כמו כל נער רגיל. אם יש הופעות, אז מתארגן מוקדם יותר ונוסע. אם יש הופעות שהן בשעות מוקדמות, אני יוצא מוקדם יותר מבית הספר. ההורים שלי דואגים שההקלטות יתקיימו אחר הצהריים ולא בבוקר, כדי שלא אפספס לימודים".
זה לא פוגע בלימודים?
"אני לא התלמיד הכי חרשן שיש, אבל זה לא קשור לקריירת השירה שלי, היא לא פוגעת לי בלימודים. אני גם משתדל לקחת את זה באיזי וליהנות מחוויות הילדות והנעורים. ההורים שלי מאוד מעודדים לימודים, אך לא מלחיצים אותי ונותנים לי לעשות כל דבר בקצב שלי".
גלעד יחיא מקליט. חולם להוציא אלבום
איך מגיבים החברים בבית הספר וצוות המורים?
"החברים מפרגנים, צוות המורים גם מאוד מחמיא. בבית הספר אני לא כוכב, אני תלמיד כמו כולם, לא רואים בי משהו מיוחד ומתייחסים אליי בדיוק כמו לכולם".
טיפ לילדים אחרים שחושבים לשלב קריירה ולימודים.
"שייקחו הכול בקלות, לאט, לא להסתנוור מהצלחה ולא להתאכזב כשדברים לא מתקדמים כמו שאתה היית רוצה שיתקדמו. בעולם הזה הסבלנות היא שם המשחק, סבלנות ועקשנות".
תכניות לעתיד?
"להוציא אלבום, להמשיך להופיע ואולי גם לפרוץ במשחק. אך הכי חשוב מבחינתי להישאר נער פשוט שנהנה מטיולים שנתיים, על האש עם חברים בים ושגרת יום נורמטיבית. אני אומר את זה לכל מי שמכיר אותי, רק ככה נשארים שפויים ובריאים בנפש".
אור אשטון – שחקנית
גיל: 15
עלה לכיתה: י'
בית ספר: אורט רונסון
את אור אשטון, השחקנית הצעירה והמבטיחה, אנחנו מכירים מסדרת הטלוויזיה לנוער "O Boy", שהעונה הראשונה שלה שודרה לאחרונה בערוץ הילדים ב-yes. עבורה זה היה התפקיד המשמעותי הראשון, אף שהחלה ללמוד משחק בגיל תשע. "זה תמיד היה החלום שלי", היא מספרת. "בגיל 12 כבר נכנסתי לסוכנות 'ייצוג יצירתי – ניהול אישי', עברתי שנתיים של אודישנים עד שהתקבלתי ל-O' Boy'", היא מספרת.
תגיע רחוק. אור אשטון. צילום: סטס קרילוב
איך ממשיכים כששומעים הרבה "לא" באודישנים?
"אותי זה מחשל. אני גם יודעת שהרבה פעמים מחפשים טייפקאסט מסוים, וכנראה שאני לא מתאימה, וזה שלא עברתי לא קשור לכישרון שלי. במקרים אחרים אני עושה חושבים, בודקת עם עצמי מה לא עשיתי בסדר על מנת לשפר לפעם הבאה. שום אודישן שנכשלתי בו לא הפיל אותי למטה, ההפך".
ואז הגיע "כן" מ-"O Boy".
"כן, האמת שלקח ל'כן' הזה שלושה שבועות להגיע, שזה נחשב הרבה מאוד זמן, וכבר הייתי בטוחה שלא התקבלתי. אחרי שעברתי את האודישן הראשון, התקשרו לזמן אותי לאודישן נוסף עם שחקנים נוספים, כדי לראות את החיבור בינינו. הרגשתי שהלך לי ממש טוב ומאוד רציתי לקבל את התפקיד. את ההודעה הסופית על כך שהתקבלתי קיבלתי מאימא שלי. היא שלחה לי הודעה, והייתי באמצע שיעור מתמטיקה, ביקשה שאצא דחוף ואתקשר. נבהלתי, חשבתי שקרה משהו וביקשתי מהמורה לצאת לשירותים. התקשרתי אליה, והיא אמרה: 'אל תצעקי, אבל התקבלת'. כמובן שצרחתי מאושר".
איך זה לשחק עם כוכבי הנוער הגדולים אליאנה תדהר, לי בירן?
"האמת שממש התרגשתי להכיר את האנשים שהכרתי עד אז רק מהמסך. זה היה כיף בצורה בלתי רגילה להכיר את האנשים שמאחורי הדמויות. הם אנשים מדהימים וחמים, קיבלו אותי בזרועות פתוחות ומאוד עזרו לי ברגעים קשים. כבר שנה שלא ראיתי אותם, והם מאוד חסרים לי".
איך את משלבת קריירת משחק עם לימודים?
"אני לא נותנת לזה להפריע לי. הלימודים חשובים לי מאוד והם לא נפגעים. אם יש לי מבחן או שאני צריכה ללמוד, אז אני לוקחת את החומר לסט, לומדת בהפסקות בין צילומים, וגם צוות השחקנים על הסט עזר לי מאוד. הרבה פעמים הייתי חוזרת מאוחר מצילומים הביתה וממשיכה ללמוד. יש תקופות עמוסות, אבל אם יודעים לחלק את הזמן נכון, אז מסתדרים".
תגיע רחוק. אור אשטון. צילום: סטס קרילוב
והלימודים לא נפגעים?
"לא, ההפך. מאז שהתחלתי לשחק הציונים שלי השתפרו. אני מרגישה שבגלל שאני עושה את מה שאני באמת אוהבת זה נותן לי אנרגיות וכוחות גם במקומות אחרים, אז אני משקיעה גם בלימודים".
איזה תגובות את מקבלת מהתלמידים בבית הספר ומהצוות החינוכי?
"תגובות טובות והרבה מחמאות. זה מחזק אותי וגורם לי להרגיש מאוד טוב. לפעמים יש גם הערות אחרות, דברים פחות טובים, אבל אני לא לוקחת אותם באופן אישי ולא נותנת לזה לפגוע בי. המורים פחדו בהתחלה שזה יפגע בי ולא יהיה לי ראש ללימודים, אבל עכשיו כשהם רואים שזה אפילו עשה את ההפך הם מאוד מפרגנים".
מה הלאה?
"אני לא חושבת יותר מדי רחוק, כרגע טוב לי ואני שמחה עם כל מה שקורה. אני מאמינה שמה שצריך לקרות קורה, אבל כמובן אמשיך לעשות הכול כדי להתקדם ולהתפתח בתחום המשחק".
איזה טיפ את יכולה לתת לילדים אחרים שמתלבטים?
"אני חושבת שכל עוד הם יודעים לקחת את הדברים בפרופורציות הנכונות ויודעים מה הם הדברים החשובים באמת, אז זה בסדר. צריך לדעת להפריד בין הדברים ולנהל נכון את הזמן. הכי חשוב לא לוותר, ללכת אחר החלום ולהשקיע, גם אם קצת קשה, בסופו של דבר זה יגיע".
