בחודש מרץ 2017, אושרו התקנות שמאפשרות לפקחים התנועה העירוניים לאכוף את תקנות האופניים החשמליים ועל ידי כך להקל על שוטרי התנועה ולהפחית את התופעה המסוכנת של נסיעה באופניים חשמליים בניגוד לחוק. בעקבות אישורן של התקנות, החליטה עמותת 'אור ירוק' לסייע לרשויות המקומיות לקדם את יישום החוק בקרב בני הנוער והצעירים.
לצורך כך, פיתחה העמותה מערך הסברה בנושא רכיבה על כלי רכב דו גלגלי, אותו מציעים בעמותה להעביר לפקחים העירוניים במטרה להקל עליהם לאכוף את החוק וכן לאפשר להם להסביר בעצמם לבני הנוער והצעירים את כללי הנסיעה והבטיחות באופניים חשמליים. בעמותה מציינים, כי מערך ההסברה החדש אמור להשלים את תהליך האכיפה ויחד אלו יובילו את בני הנוער והצעירים להפנים וליישם את החוקים והתקנות הנוגעים לאופניים חשמליים במטרה לשמור על בטיחותם ועל בטיחות יתר משתמשי הדרך.
בין העיריות אליהן פנתה העמותה לשיתוף פעולה בנושא זה, גם עיריית אשקלון. במסגרת שיתוף הפעולה של העמותה עם העירייה, ועם ראש מטה הבטיחות בעירייה רותי אטיאס, עברו מאות תלמידים ברחבי העיר הדרכה לרכיבה בטוחה על אופניים ואופניים חשמליים.
עליה מתמדת בתאונות. רוכבי אופניים חשמליים באשקלון. צילום: אלירם משה
על פי נתוני עמותת אור ירוק, בשנת 2016 נהרגו 10 רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים לעומת ארבעה רוכבים שנהרגו בשנת 2015, עלייה של למעלה מפי 2. מתחילת 2017 נהרגו שלושה רוכבי אופניים חשמליים. עוד עולה מהנתונים, כי בשנת 2016 נפצעו 653 פצועים כתוצאה מתאונות במעורבות אופניים וקורקינטים חשמליים (רוכבים ולא רוכבים) – שני נפגעים ביום בממוצע.
"תופעת האופניים החשמליים הפכה בשנים האחרונות למסוכנת גם לרוכבים וגם להולכי הרגל. חמור מכל הוא שילדים ובני נוער שאינם מכירים את חוקי התנועה רוכבים בכביש ללא הפרדה מכלי רכב ממונעים אחרים משום שאין להם שבילי אופניים מסודרים לרכב בהם" מסר היום מנכ"ל אור ירוק, ארז קיטה "בכדי להגן על התושבים, הרשויות המקומיות צריכות להגביר את ההסברה והמודעות להעלאת גיל הרכיבה ל-16 ולהדגיש את הסכנות שכרוכות ברכיבה על כלי חשמלי בין כלי הרכב בכביש. במקביל עליהן להפעיל את סמכויות האכיפה שלהן כנגד הרוכבים בניגוד לחוק בכדי למנוע מהם לבצע עבירות תנועה מסכנות חיים".
תושב קריית גת, 53, נעצר על ידי השוטרים לאחר שהתקבל דיווח כי זה מעשן סמים. לשוטרים שהגיעו למקום הגיש החשוד אריזות סם וטען בפניהם כי מדובר בסם מסוכן מסוג הרואין. בתום חקירתו שוחרר החשוד, אך חזר על המעשה גם ביום למחרת אז נעצר ונכלא.
מעשיו אלו עוררו את חשד המשטרה ובשיתוף יחידת "דרור" בשירות בתי הסוהר הוכנס החשוד למעצר בכלא "שקמה" תחת פיקוח ועינם הפקוחה של הסוהרים. במשטרה ציינו כי "החשוד סיכן את חייו במטרה להחדיר את הסם אל עבריינים היושבים בין סורג ובריח. כעת, בפעילות המשטרה ושירות בתי הסוהר, הצטרף גם הוא אליהם אך ללא הסמים אותם ביקש להכניס".
במהלך ימי מעצרו "פלט" החשוד את הסמים המסוכנים שהסליק בגופו, כ-90 גרם סם מסוג חשיש. בדיקה שנערכה לסמים אותם הגיש לשוטרים טרם מעצרו מצאה כי כלל לא מדובר בסם מסוכן.
סמים. צילום: דוברות המשטרה
אתמול, הגישה חטיבת התביעות לכיש כתב אישום כנגד החשוד בגין החזקה סם שלא לצריכה עצמית, ניסיון לביצוע עסקה בסם וקשירת קשר לעשות פשע. יחד עם כתב האישום ביקשה התביעה המשטרתית מבית המשפט להורות על מעצרו עד תום ההליכים.
"משטרת ישראל תפעל בכל האמצעים כולל המודיעיניים שברשותה תוך שיתוף גופי ביטחון נוספים במטרה לשמור על הציבור ועל חייו, גם על אלו המסכנים חייהם בפעילותם העבריינית", נמסר מהמשטרה.
סער בנבנישתי החל להיבחן הבוקר בהפועל אשקלון. הקשר ההתקפי בן ה-25, שיחק אשתקד הפועל תל אביב ולא הצליח למנוע ממנה לרדת לליגה הלאומית בתום העונה. בעבר שיחק בנבנישתי בהפועל רעננה, בני יהודה ומכבי נתניה. בנבנישתי, נחשב לשחקן מהיר וטכני שהצליח להציג ניצוצות בליגת העל אך לא הצליח לתרגם את זה למספרים, כאשר במשך 5 עונות בליגת העל כבש רק ארבעה שערים.
בימים הקרובים הצוות המקצועי יתרשם מהקשר הצעיר, שיכול לשחק בכל עמדות הקישור ההתקפי, בו הקבוצה דלילה בשחקנים איכותיים. לאחר מכן ייאלץ הצוות המקצועי בראשות יובל נעים להחליט האם כדאי להחליט את השחקן, כאשר בכל מקרה החתמתו תתאפשר רק אם הפועל אשקלון תוכל להעבירו בבקרה מעבר לשחקנים שנמצאים בסגל, אך לא עברו בבקרה כמו: שי חדד ושרון גורמזנו שמחכים שהקבוצה תעבירם בבקרה וכמו אליאור סיידר שמרשים את הסגל המקצועי בימים אלה ומחכה להחלטת הצוות המקצועי.
לקראת פתיחת העונה הפועל אשקלון תערוך מסיבת עיתונאים ביום חמישי הקרוב ובה תציג את מטרות הקבוצה לעונה הקרובה.
הדוגמנית המוכרת קים אדרי, נערת ישראל לשנת 2011 חוגגת שנה מלאה בהפתעות. השבוע חגגה חצי יובל של קמפיינים בכל רחבי העולם על יאכטה בלב ים עם כל החברים הטובים וממש לפני כמה חודשים התארסה לבן זוגה בשנה האחרונה ובקרוב תעמוד מתחת לחופה. אז, גם יום הולדת וגם טבעת יהלום, מה אישה צריכה יותר מזה?
צעיר בן 24 נפגע לפני שעה קלה לאחר שהתנגש במונית בצומת הרחובות ביאליק וז'בוטינסקי בשכונת שמשון באשקלון. למקום הוזנקו כונני מד"א לכיש ואטן של מד"א. פארמדיקים של מד"א העניקו טיפול רפואי לרוכב האופנוע כבן 24 ופינו אותו שהוא במצב בינוני עם פגיעת ראש לחדר הטראומה בבית החולים ברזילי. גם נהג המונית נזקק לטיפול רפואי ופונה לבית החולים במצב קל.
שנה חלפה מאז שחברת 'דן בדרום' החלה להפעיל את קווי התחבורה הציבורית באשקלון והיום מודיעה החברה כי מאז החלה לפעול הצליחה להכפיל את כמות המשתמשים בתחבורה הציבורית בתוך אשקלון. לדברי החברה, כעת היא עומדת על אחוזי ביצוע מהגבוהים בישראל.
החברה פועלת בערים אשקלון (גידול של 168%) ושדרות (גידול 181%) וביישובים אופקים, נתיבות, קרית גת, וקרית מלאכי (גידול ממוצע של 208%) ומוכיחה כי באמצעות עבודה קשה והתמדה, התחבורה הציבורית בישראל יכולה לתת מענה יעיל ואיכותי.
מנכ"ל דן בדרום טל כהן: "מצוינות ודאגה לרווחת הנוסעים הם הערכים המובילים אותנו וכעת אנחנו רואים שהם מספקים תוצאות חיוביות. אנחנו גאים בתוצאות החברה ומקווים להוביל שינוי בתחום התחבורה הציבורית בדרום."
הזעזועים בצמרת העירייה כידוע הגיעו גם לחברה הכלכלית. בעלי תפקידים בכירים עזבו לאחרונה את תפקידם משלל סיבות וכעת גם מנכ"ל החברה הכלכלית גלעד אורן עושה זאת, אלא שבניגוד לעמיתיו במקרה שלו הופק ערב פרידה מיוחד ומושקע שמציב שוב סימן שאלה על הכוונות הפוליטיות של אורן. בסביבתו של אורן אומרים כי הוא עדיין מתלבט וההחלטה על הכניסה לפוליטיקה עדיין לא נפלה.
דרכו של אורן בחברה הכלכלית, זו החולשת על מגוון תחומים ברחבי עיר, החל לפני 8 שנים. בני וקנין כראש עירייה מינה את אורן לתפקיד לאחר בחירות 2008. רבים שאלו במי מדובר והאם ״הילד הזה יוכל באמת לבצע את התפקיד״, אבל יש שיאמרו כי אורן הפתיע. כשסיים בני וקנין את הקדנציה שלו בשנת 2013, החלו לחשושים רמים על זהות המחליף של אורן בחכ״ל. גבות רבות הורמו כשהתברר כי שמעוני בחר להשאיר את אורן בתפקידו.
מסקירת שמונה השנים של גלעד אורן כמנכ״ל החברה הכלכלית ניתן למנות הישגים כגון גלי הגירה חיובית של אוכלוסייה איכותית לאשקלון, פיתוח תשתיות בשכונות מצפה ברנע, רמת כרמים, הרצוג, נווה ים ד', ברנע ב' ו-ג', מונטיפיורי החדשה, פארק אלון ועוד, שאפשרו ליזמים רבים לבנות אלפי יחידות דיור ועל ידי כך לקלוט את עשרות אלפי התושבים, אשר בחרו לקבוע את מקום מגוריהם בעיר.
בשנים האחרונות, בנתה החברה הכלכלית עשרות גני ילדים ובתי ספר יסודיים חדשים, שיפצה עשרות גנים וכיתות. דבר זה לא היה מקובל בתקופה שקדמה לה, בה תכנון והבינוי של מוסדות החינוך לא היו בתחום אחריותה.
בנוסף נבנו בשכונות השונות מתנ"סים, בתי כנסת, שוק עירוני חדש, פותחו כבישים רבים ברחבי עיר, המדרחוב העירוני שופץ בחלקו, החל תהליך פיתוח של רצועת החוף ולאורכה נבנו מזרקות וטיילות, והחברה למעשה סיפקה את שירותי הבינוי והפיתוח לתושבי העיר בשנים אלו.
אחד התחומים אותם לקחה החברה הכלכלית קדימה ויש מי שיחלוק על זה, הוא תחום האירועים. הוקמה חטיבת אירועים שמקיימת אירועים לאורך כל השנה וביניהם פסטיבל ׳דרום עולה׳, עדלאידע שהפכה למבוקשת בישראל והורחבו טקסי יום הזיכרון ויום העצמאות, שהפכו לאירועים גדולים.
לפני כשנה וחצי הובילה העירייה יחד עם החברה הכלכלית את החתימה על הסכם הגג. ההסכם כולל 33,000 יח"ד חדשות, מאות אלפי מטרים של שטחי תעסוקה אשר מבוצע היום הלכה למעשה בשכונת הרצוג ובעיר ימים. בתקופה הקרובה ייצא לדרך המכרז לסלילת כביש כניסה נוסף לעיר מצפון.
בין המשתתפים באירוע הפרידה מאורן, ניתן היה לראות נוכחות כמעט מלאה של חברי המועצה הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה, יזמים, קבלנים, אנשי עסקים, עובדי עירייה ועובדי החברה הכלכלית וחברים קרובים של גלעד.
לסיום, הודה אורן לאחר נאום נרגש למשפחתו, לראשי העיר לשעבר בני וקנין ואיתמר שמעוני, לאפי מור, לחברי הדירקטוריון של החכ״ל, לחבריו ובעיקר לעובדי החברה הכלכלית אשקלון.
בשעה 10:36 התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב לכיש על פעוט כבן חצי שנה שככל הנראה שהה כחצי שעה ברכב סגור במושב ברכיה שבמועצה האזורית חוף אשקלון. חובשים ופאראמדיקים של מד"א שהגיעו למקום, העניקו לו טיפול רפואי ופינו לביה"ח ברזילי את הפעוט כשהוא במצב קל עם סימני התייבשות. המשטרה בודקת את פרטי האירוע.
עלילות שירה בצלאל נמשכות ותנחשו מה קרה הפעם… כוכבת מאסטר שף שהגיעה לגמר וכמעט זכתה בתואר "המאסטר שף של ישראל" העלתה השבוע לרשתות החברתיות תמונה עם האקס המיתולוגי. יצאנו לבדוק מה מי מו וחזרנו עוד יותר מבולבלים. תגידו, מי המציא את המילה אהבה?
עכשיו זה רשמי, אשקלון נמצאת בתנופת בנייה מעבר לממוצע הארצי. ממחקר שערך מרכז הבנייה הישראלי עולה כי באשקלון בונים כיום 22 דירות לכל 1,000 תושבים לעומת ממוצע ארצי של 13.2 דירות.
מדד המנופים הינו מחקר שנתי המנתח את הבנייה הפעילה על פי נתוני הלמ"ס ומספר התושבים בערים בישראל נכון לשנת 2016.
לדברי אבי צרפתי, סמנכ"ל חברת צרפתי שמעון במקימה את פרויקט צרפתי באגמים: "שכונת אגמים צפויה לכלול בסופו של דבר מעל 13,000 בתי אב. מרבית הרוכשים מגיעים השכונה הם זוגות צעירים מאשקלון אשדוד והסביבה זאת בשל המחירים האטרקטיביים. על מנת שכמות הדירות תישאר גבוהה ותוכל לענות על הביקושים, צריך לדאוג כבר היום לתכנן פרויקטים חדשים לכלל השוק".
בבדיקה שהתייחסה לישובים בהם יש כיום מעל 10,000 תושבים ניכרים פערים גדולים בין הישובים בארץ, כאשר בחלק מהישובים יש בניה בהיקף של עשרות דירות עבור כל אלף איש, ובחלק הבניה היא בהיקף נמוך מאד של פחות מדירה אחת לכל 1000 תושבים.
העיר שבה נבנות כיום הכי הרבה דירות ביחס לאוכלוסייה היא באר יעקב, שם נבנות כיום 83.5 דירות עבור כל 1000 תושבים בעיר – יותר מפי 6 מהממוצע הארצי. היקף בניה גבוה קיים גם בטירת הכרמל (55.8 דירות עבור כל 1000 תושבים).
רובנו מכירים את השיר "שושנה, שושנה, שושנה, ירח נישא אל ענן, כמוהו אלייך שושנה, בים עוד יפליג קפיטן…" שכתב חיים חפר. אז מי זו שושנה ? מתברר ש"שושנה" הייתה אניית המעפילים שהגיעה לחופי ניצנים לפני 70 שנה, ששמה המלא היה 'שושנה – שבתאי לוז'נסקי', על שם אחד המתנדבים של הפל-ים שסייע למעפילים לעלות לארץ.
הילדה הצעירה ביותר על האנייה "שושנה" הייתה טובה פנדס, אז בת תשע. היום טובה היא סבתא בת 79 והיא זוכרת היטב את ההפלגה ההיא. "הפלגנו בים שבוע ימים בצפיפות גדולה", סיפרה בשבוע שעבר סבתא טובה, "823 אנשים על האנייה ואני הילדה הכי קטנה… אסור היה לנו לצאת מבטן האנייה כדי שלא יגלו אותנו, אבל בגלל שהייתי הילדה הכי קטנה, המלחים הרשו לי לעלות לסיפון גם בשעות הבוקר".
את סיפורה מעורר ההשראה סיפרה טובה מעל בימת חגיגות הזמר התשיעי בניצן, בשבוע שעבר, כשלצדה נכדיה וניניה. האירוע התקיים במסגרת חגיגות הזמר התשיעי שמארגנת המועצה האזורית חוף אשקלון בהפקת המתנ"ס, בסיוע מרכז מורשת גוש קטיף והאגף לתרבות יהודית במשרד החינוך.
ראש המועצה יאיר פרג'ון העניק לסבתא טובה שי צנוע, סמל המועצה האזורית. "לאורך כל השנים הדרכנו בבית הספר שדה 'שיקמים' וסיפרנו את סיפורה של אניית המעפילים שאת עלית בה", אמר פרג'ון, "אנו מדקלמים קטעים שלמדנו מהספרות כמו על הילדה שיושבת על הסיפון ושואלת: 'אמא איך אני אקפוץ? הרי הגלים בגובה של בית ?' (שכן, המעפילים נדרשו לרדת מהספינה עשרות מטרים לפני חוף ניצנים). ואז הילדה אומרת לפתע: 'בחורציק הגיע ומשך אותנו לאורך החבל. זאת כנראה את, הילדה מהספרות, שעליה דיברנו כל השנים והנה את כאן, סבתא רבתא יקרה. יישר כוח".
את חגיגות הזמר, שהתקיימו בסימן 50 שנה לאיחוד ירושלים, פתחו הזמרים המוכשרים תושבי המועצה, מתי עראמה ונועם בובליל. אחריהם עלו יהורם גאון וחנן בן ארי שהנעימו בלהיטיהם. אלפים גדשו את האמפי בניצן באותו ערב.
מנהל המרכז הקהילתי במועצה האזורית חוף אשקלון, יוסי דהרי, אמר לאחר האירוע: "כחלק משמירה על המסורת, אנו ממשיכים להשקיע ולקיים את חגיגות הזמר בניצן. תודה לכל השותפים וניפגש בחגיגות העשור ב"ה בשנה הבאה".
צעיר כבן 30 מאשקלון גילה על בשרו עד כמה חשוב הטיפול האישי של סוכן ביטוח במקרה בו חלילה יש צורך בקבלת פיצוי בעקבות פגיעה. לפני כשנה נפגע הצעיר בעבודתו ולא יכול היה להמשיך ולהתפרנס מהמקצוע שלו שכולל עבודה פיזית מאומצת. לאחר תקופת מנוחה בעקבות הפגיעה, פנה לחברת הביטוח בבקשה כי יכירו בו כמי שזכאי לפיצוי מלא בשל אובדן כושר עבודה בגין אותה תאונה. אלא שלהפתעתו נאמר לו כי אמנם הוא אינו יכול לעסוק בעבודה המאומצת ממנה התפרנס, אבל הוא יכול לעבוד כפקיד או בעבודה משרדית לא מאומצת, ולכן אינו זכאי לפיצוי בגין אובדן כושר עבודה. לאחר אותה תשובה החליט האיש להילחם ולנסות לקבל פיצוי מלא.
הוכיח אחרת. עו"ד יוסי לביא
הוא פנה לסוכן הביטוח יוסי לביא בעל חברת הביטוח "לביא ביטוחים" מאשקלון, בבקשה כי יסייע לו. לביא קרא את הפוליסה ולתדהמתו גילה במפורש כי בפוליסה מצוין כי הפיצוי במקרים אלו הוא בגין "כושר עבודה עיסוקי", כלומר במקרה של תאונה שתגרום לו חוסר יכולת לעבוד בעיסוק שלו, הוא זכאי לפיצוי מלא בגין אובדן כושר עבודה, בסך של 7,200 שקלים בכל חודש עד שיחזור לכשירות מלאה.
לביא פנה במכתב לחברת הביטוח שניסו להגיע עם הצעיר להסכם פשרה, בהנחיית לביא האיש סרב וטען כי החברה חייבת למלא אחר האמור בפוליסה. לאחר כשלושה שבועות קיבל האיש תשובה ולפיה אכן בהתאם לפוליסה הוא יפוצה פיצוי מלא בסך של 7,200 שקלים בכל חודש בגין אובדן כושר עבודה. לשמחתו אף נאמר לו כי הפיצוי יהיה רטרואקטיבי מיום התאונה.
"כאנשים חותמים על פוליסת ביטוח, הם חייבים לשים לב גם לאותיות הקטנות", סיפר השבוע לביא בהתייחסו למקרה "ובוודאי שאם מגיע להם פיצוי מסוים על פי הפוליסה הם חייבים לדרוש אותו במלואו. אני באמת שמח שהסיפור הזה הסתיים בכי טוב ומאחל בריאות למבוטח".
בהפועל אשקלון הביעו סיפוק רב מהניצחון 2:1 אמש על בית"ר ירושלים. בקבוצה לא התייחסו לתוצאה, שאנשיה מסכימים שיכלה להיגמר בהפסד, אלא ביכולת שהציגה. מרגע שהחל הקיץ המאמן יובל נעים הדגיש כי הקבוצה לא תוקפת כלל וכי מה שהוא רוצה לראות משחקניו אלה התקפות על שער היריב. מלבד שני השערים הקבוצה הניעה כדור בצורה טובה אך עשתה לא מעט טעויות בהגנה, עליהם חיפה השוער ליאור חדריאן שנתן משחק אירואי.
חדריאן לא היה אמור לפתוח בשני המשחקים האחרונים, לאחר שנעים לא היה מרוצה מהיכולת שהציג באימונים. נעים שמכיר את יכולתו של השחקן זימן אותו לשיחה צפופה ובה הבהיר לו שלפי איך שהוא מתאמן הוא לא ראוי לקבל הזדמנות. חדריאן הסכים עם מאמנו והשיב לו כי מעתה יתאמן בכל הכח. נעים החליט לתת לו את ההזדמנות ולא התחרט. השחקנים אמרו: "ליאור שוער מצוין, אמנם כרגע דלה איינוגבה הוא מהשוערים הטובים ביותר בארץ אם לא הטוב שבהם, אך ליאור מוכיח שברגע שהוא ירד ביכולת יש שוער שמסוגל להחליף אותו בכל רגע".
בקבוצה מקווים שההרחקה אמש של נעים לא תוארך על ידי ההתאחדות לכדורגל. המאמן הורחק אמש בשל יציאה מהאזור הטכני ודיבורים מיותרים עם השופט אלון יפת והביע חרטה בתום המשחק "אמרתי לשחקנים שיהיו רגועים כי זה רק גביע הטוטו ובסוף אני זה שאיבדתי את העשתונות והורחקתי. אין ספק שזה לא היה צריך לקרות, בכדורגל יש אמוציות. זה היה מיותר, אני מקווה שיתחשבו בי", אמר המאמן לאחר המשחק. קיימת אפשרות שנעים יוזמן לוועדת משמעת, בה הוא עלול לספוג עונש הרחקה ממשחק הליגה הראשון.
על המשחק אמר: "ידענו לצאת היום טוב מההגנה להתקפה, אחרי שבשני המשחקים האחרונים לא עשינו זאת בכלל. אני שמח שנראינו טוב. אשקלון זאת קבוצה שמדי שנה לוקחת שחקנים שלא הוכיחו את עצמם עונה קודם לכן. גם עוז (ראלי) וגם אלעד (גבאי) עושים עבודה טובה. הכי חשוב שניראה טוב בשבוע הבא".
בקבוצה הביעו שביעות רצון מאליאור סיידר ששיחק אמש על תקן נבחן ומתאמן עם הקבוצה בשבועיים האחרונים. למרות זאת, בקבוצה לא ממהרים להחתים אותו, מכיוון שממילא אין לקבוצה לשלם את הערבויות על שי חדד ושרון גורמזנו נכון להיום. סיידר עצמו אמר בסוף המשחק: "אני מרגיש טוב בקבוצה ואני מאמין שהדברים יסתדרו".
המאבק נגד הקמת המרכז התורני של הרב יאשיהו פינטו בשכונת ברנע עולה השבוע מדרגה, לאחר שתושבי השכונה קיבלו הודעה רשמית בדבר הקצאת הקרקע וניתנה להם האפשרות להגיש התנגדויות במשרדי מחלקת נכסים במינהל ההנדסה בעירייה בתוך 45 יום.
“איננו מעוניינים בדינמיקה של יצירת מתח על רקע דתי”
נראה שאלה שמתנגדים להקמה בהחלט מתכוונים לממש את זכותם להתנגד, ובמקביל הם העלו לרשת עצומה שכותרתה "התנגדות להקמת מרכז תורני חרדי בשכונת ברנע באשקלון", שעליה חתמו עד כה 648 תושבים.
השלט שנתלה בשכונה
“אין במכתב זה משום הבעת דעה שלילית על אמונה דתית או קיום מצוות”, הדגישו מארגני העצומה ובהמשך פירטו את הסיבות להתנגדות. לטענתם, אופי השכונה שבה עתיד לקום המרכז התורני לאברכים הוא יהודי-חילוני, ולכן מרכז כזה אין בו כדי לשרת את צורכי האוכלוסייה המקומית. “תושבי השכונה זקוקים למבני ציבור שישרתו את צורכי מרבית תושבי השכונה וילדיהם, כגון מרכז קהילתי עם מגוון רחב של חוגים לילדים ולמבוגרים, מרכזי ספורט, בית כנסת, בתי ספר וגני ילדים וכדומה. במצב הקיים אין שום אפשרות להקצות שטחים להקמת מבני ציבור שישרתו תושבים מחוץ לשכונה”, הם מסבירים.
עוד הם מציינים כי הקמת מרכז דתי-חרדי בשכונה בעלת מאפיינים חילוניים עלולה לגרום למתח בשכונה בשל הניסיון להשפיע על אורח החיים החילוני, ובמקביל עלולים גם להיפגע רגשותיהם של אנשי הכולל. “איננו מעוניינים בדינמיקה של יצירת מתח על רקע דתי ו’מלחמות דת’ במקומותינו. שהרי הנטייה הטבעית של מרכז תורני חרדי היא בהנחלת האולטרה-אורתודוקסיות לא רק ברמה אישית, אלא גם ברמה הקהילתית, כגון הטלת מגבלות על נסיעה בשבת בקרבת המרכז התורני החרדי, ניסיון להכתיב לבושם של אנשים וניסיון להשפיע על אורחות השכונה דרך פרסום מודעות או פשקווילים”, נכתב. כמו כן, עלה החשש שמרכז כזה יהפוך למוקד לעלייה לרגל של הציבור החרדי, מה שמעלה את החשש מ”השתלטות חרדית על אופי השכונה”, כפי שהם מכנים זאת, שלטענתם תוביל לנזק כלכלי וירידה משמעותית בערך הנדל”ן בשכונה.
“זה לא מאבק דתי”
“זה לא מאבק דתי. חלק מתושבי השכונה הם דתיים ומסורתיים, ואין לנו שום דבר נגד הדת. מנסים להפוך את זה למה שזה לא, אנחנו לא מתנגדים לכולל בגלל שהוא מרכז דתי, אלא בשל העובדה שהוא לא מתאים לאופי השכונה ולא נועד לשרת את תושבי השכונה”, מסבירה תושבת השכונה שחתמה על העצומה. היא מתגוררת בשכונה בשנה האחרונה בשכירות ובעוד כחצי שנה צפויה לקבל את הדירה שקנתה ממש סמוך למרכז הרוחני שצפוי לקום. “אם היו אומרים לי מראש שזה מה שיהיה לי ליד הבית, אני אומרת בכנות שהייתי חושבת על זה פעמיים. מבחינתי זה יהיה מטרד. גם ככה זאת שכונה צפופה ועמוסה מאוד. הכולל יביא אליו תושבים מבחוץ, כי למרות מה שטוענים, כאן בשכונה אין אברכים. אנחנו משוועים לפארקים, מתנ”ס, מרכז מסחרי וכל פיסת אדמה כזאת היא יקרה מפז, אז לבוא ולהקים כאן משהו שאינו נועד לרווחת התושבים – זה לא מקובל”, היא מוסיפה.
ישיבת שובה ישראל
“רוב התושבים כאן הם זוגות צעירים עם ילדים קטנים. הבילוי שלהם הוא בסופי שבוע. אנחנו לא רוצים להגיע למקום שבו נצטרך להתחשב ברגשות הציבור החרדי, להפסיק לנסוע בשבת או להתלבש בצורה כזאת או אחרת. לאחרונה אני גם שומעת שמועות על חרדים שמסתובבים בגן השעשועים ומדברים עם בני הנוער על דת וחזרה בתשובה. מבחינתנו מדובר כאן באיזושהי מגמה וניסיון להשתלט על השכונה”.
הסאגה של מציאת מבנה עבור המוסדות של הרב פינטו נמשכת כבר זמן רב. נכון להיום הישיבה פועלת מתוך מרכז מסחרי בשכונת ברנע, ובעבר הגישה בקשות להקצאת שטח עבורה. במאי 2013 הובאה לאישור ועדת ההקצאות בקשתה של עמותת שובה ישראל להקמת מרכז תרבות דתי באזור ברנע ב’ וג’. על פי החלטתה, אושרה הבקשה לפרסום ראשון לפי נוהל הקצאות של משרד הפנים. עוד בטרם פורסמה הבקשה התקבלו התנגדויות מצד תושבים רבים, ואף נתקבלה פנייה מצד נציג העמותה כדי לבחון אפשרות לאיתור שטח חלופי.
באפריל 2014 ראש העירייה המושעה איתמר שמעוני החליט לבטל את החלטת ועדת ההקצאות ולהקים במקום הישיבה גני ילדים. “לאחר שבחנתי את הנושא לעומק הגעתי למסקנה שהמקום שהוקצה לעמותה בקדנציה הקודמת אינו מתאים להקמת ישיבה, ועל כן הוריתי להקצות את השטח האמור להקמת עוד גני ילדים בשכונת ברנע. גני הילדים הנוספים יקלו את המצוקה האמיתית שחווים תושבי השכונה עקב מחסור חמור במוסדות חינוך”, אמר אז שמעוני.
מאז הספיקו גם אנשי הרב פינטו להביע מורת רוח מההחלטה ומכך שלא נמצא עבורם מגרש אחר. העירייה ניסתה למצוא עבורם מגרשים באזורים שונים בעיר, אך בדרך כלל נציגי העמותה סירבו והעדיפו מגרש דווקא בשכונת ברנע.
השטח המדובר. צילום: תושב השכונה
בחודש יולי בשנה שעברה עמותה בשם “בניין התמיד”, שמענה הרשום נמצא במוסדות שובה ישראל של הרב פינטו באשקלון, הגישה בקשה להקצאת קרקע בשכונות הצפוניות של העיר בדגש על מתחם רפאלי בשכונת ברנע, שבו קיים מגרש של שישה דונמים וחצי המיועד עבור מתנ”ס שכונתי. על פי הבקשה, העמותה מתכוונת להקים במקום מבנה שישמש להפעלת מרכז להפצת תורה ויהדות, מתן שיעורים, עזרה לנוער ותפילות. מאחר שעל פי התכניות העירוניות המגרש מיועד למתנ”ס, ועדת ההקצאות – או ליתר דיוק ישיבת היגוי נכסים – יכולה לבטל חלק מהמגרש ולייעד אותו עבור העמותה.
בישיבה השתתפו מנכ”ל העירייה חיים סופר ממלא מקום מהנדס העיר פרדי אברג’ל, מזכיר הוועדה המקומית משה פוקס ומתמחה מהלשכה המשפטית בשם חגית סעדון. וכך החליטה הוועדה ובנימוקיה נכתב: “בבדיקה שנערכה התברר כי בשכונת ברנע כולה קיבולת של 45 אלף תושבים. על פי הפרוגרמה לצורכי ציבור, ישנו צורך במתנ”ס בגודל שלושה דונמים לכל 10,000 תושבים. בהתחשב בהיקף המתנ”סים הקיימים והמתוכננים בשכונה ניתן להקצות שני דונמים במגרש 814 למרכז רוחני”. כלומר שטח של 5,000 מ”ר שהוקצה למתנ”ס יחולק ל-3,000 מ”ר עבור המתנ”ס ו-2,000 מ”ר הנותרים למרכז הרוחני.
ההחלטה עוררה מיד קולות נגד בקרב תושבי השכונה, אך גם בסיעת העולים ישראל ביתנו לא ממש אהבו את ההחלטה ודרשו לקבל הבהרות. למרות זאת, כחודשיים לאחר מכן כשהעניין הגיע לאישור מועצת העיר חברי המועצה, ובכללם חברי סיעת העולים, תמכו בה.
תגובות: "מדובר בחופש דת"
מעיריית אשקלון נמסר בתגובה: "המגרש המדובר נמצא בשלב ההתנגדויות והתושבים מוזמנים להגיש אותן עד למועד הקבוע בחוק. לאחר מכן תתכנס הוועדה לדון בדברים. על פי התכנון, באזור אמור לקום גם מרכז קהילתי לרווחת תושבי השכונה".
עו"ד סער רשף מסר בתגובה בשם העמותה: "בשכונת ברנע באשקלון חיות הרבה משפחות דתיות ומסורתיות וגם להן יש את הזכות הבסיסית, שיעמוד לרשותם ולטובתם מרכז ציבורי אחד בכל השכונה. חופש הדת מקורו בזכויות היסוד והוא שייך לכולם, כולל הציבור הדתי. הטענה כי יש להפנות את הציבור הדתי לשכונת שיכונים הינה טענה אפלה, שמקומה לא איתנו. המרכז עתיד לשרת את כלל תושבי שכונת ברנע ובוודאי שלא יגרום לשום נזק לאף אחד מתושבי השכונה. על הרשות המקומית לדאוג לכלל תושביה והעובדה כי בכל שכונת ברנע אין ולו שטח ציבורי אחד אשר יכול לשמש תושבים מסורתיים דווקא מלמדת על אפליה, שנמשכה שנים. כעת הגיע הזמן לתקנה, כפי שפועלת הרשות".
הפועל אשקלון ובית"ר ירושלים נפגשו הערב למשחק האחרון בבית ג' של גביע הטוטו. שתי הקבוצות הגיעו למשחק משוחררות מדאגות, לאחר שהקבוצה מהבירה עלתה לרבע הגמר וחניכיו של יובל נעים הודחו. המטרה – לבצע הכנה לליגת העל
כבר בדקה ה-16, כבש מספר 16 רודי חדד מהטובים בשורות הפועל אשקלון את שער היתרון. חדד קיבל כדור מאלעד גבאי שדהר באגף ימין ומסר לחדד שמצא את הפינה השמאלית של בוריס קליימן וקבע 1:0, שהייתה גם תוצאת המחצית. במהלך המחצית הראשונה השופט אלון יפת העיר מספר פעמים ליובל נעים שלא נאות להקשיב להערותיו ולא השאיר ליפת ברירה אלא להרחיקו מהמשחק ולהושיבו ביציע הכבוד.
בדקה ה-55 ג'וסיפ איבנצ'יץ' קיבל כדור שניתז מהגנת בית"ר ירושלים וניסה להשיב את הכדור לרחבה אך "בטעות" מצא את הקורה ופנימה. שער ביזארי של החלוץ הקרואטי שכיפר על החמצה מזעזעת כמה דקות קודם לכן. 2:0 מדהים להפועל אשקלון.
בדקה ה-64, ציון צמח הצליח לצמק את התוצאה בהופעת הבכורה שלו. השתלט על כדור אובד בתור רחבת החמש ובעט לקורה ופנימה. לשמחתם של האשקלונים, בית"ר ירושלים לא הצליחה לכבוש את שער השיוויון למרות לחץ כביר על שערו של ליאור חדריאן שהיה מצוין. 2:1 להפועל אשקלון בסיום.
הפועל אשקלון ערכה הבוקר את האימון המסכם לקראת המשחק האחרון שלה העונה בגביע הטוטו נגד בית"ר ירושלים. ניתן היה לחוש שהאימון לווה באנרגיות טובות, השחקנים היו משועשעים ונראה היה כי הלחץ לא מורגש. שחקנים בקבוצה אמרו: "אין לנו ולהם (בית"ר ירושלים) על מה לשחק, כי הם כבר עלו מהמקום הראשון ואנחנו הודחנו, לכן המשחק הוא רק הכנה לליגה". במישור המקצועי, השוער המצטיין דלה איינוגבה עדיין סוחב פציעה ובקבוצה מעדיפים לא לסכן אותו בשלב הזה והוא יישאר מחוץ לסגל, כאשר הצפי הוא שהשחקן יהיה כשיר לפתיחת הליגה. מי שאמור לפתוח במקומו הוא ליאור חדריאן ששיחק גם במשחק שעבר. גם שי חדד ושרון גורמזנו שלא עברו בבקרה לא יהיו חלק מהסגל, כאשר מושיקו לוגסי חוזר לסגל הקבוצה, לאחר שעבר בבקרה.
הפעם בחר המאמן יובל נעים במפתיע לא לערוך אספה מסכמת לקראת המשחק מחר ואמר: "מלכתחילה לא ייחסנו חשיבות למשחקי גביע הטוטו. אנחנו תמיד רוצים לנצח אבל אנחנו עם הפנים לליגה. הייתי מאוד מאוכזב מהמשחק שעבר לא בגלל התוצאה כי זה יכול היה להיות הפוך, אלא בגלל היכולת ההתקפית. אנחנו צריכים להיראות הרבה יותר טוב וכרגע מסתמן שהחלק ההתקפי הוא החוליה החלשה של הקבוצה. אנחנו מקווים שאיבנצ'יץ' יחזור לכושר, זה רק השבוע השלישי שהוא מתאמן והוא לא עשה הכנה כמו שצריך. מבחינת עמידה של החלק האחורי והקישור אנחנו בסדר, הבעיה היא המעבר למתפרצות שלא עשינו את זה בכלל במהלך ההכנה".
השירותים החדשים באצטדיון סלה (צילום: שגיא הרשקו)
לגבי שחקני חיזוק: "אליאור סיידר מותיר רושם חיובי אבל אנחנו לא מוכנים לקבל החלטות לגביו כרגע. אנחנו רוצים לצרף שני שחקנים לחלק הקדמי של הקבוצה, אחד מהם אמור להיות זר. זה לא סוד שהכל הולך קשה, הקבוצה עשתה קפיצה מליגה א' לליגת העל וזה מצריך שינויים, אבל אין לי ספק שמי שמנהל את המועדון הזה עושה ימים כלילות עבור המועדון".
במהלך הבוקר, נערכו עבודות קדחתניות באצטדיון סלה, על מנת להכין אותו בזמן לפתיחת הליגה. הבוקר הונחו במתחם אצטדיון שתי מכולות המיועדות לתת מענה לקפיטריה באצטדיון ולהגדיל את מתקני הנוחיות המועטים שנמצאים באצטדיון. כמו כן החלה בניית התשתית לעמדת השידור ביציע המזרחי (יציע הכבוד), שאף הוא הונח במגרש. גורם בכיר בקבוצה טען הבוקר: "אין לי ספק שאנחנו נפתח את העונה באצטדיון סלה, גם אם לא יושלמו השיפוצים, המנהלת רואה ויודעת שאנחנו מתקדמים בנושאים האלו ותאפשר לנו לשחק באצטדיון".
בנושא אחר, קבוצת הנוער, שחווה קשיים כלכליים גדולים בימים אלה, שיחקה הבוקר נגד קבוצת הבוגרים של עירוני נתיבות, שמשחקת בליגה ב'. מטרת המשחק הייתה לבחון את השחקנים הצעירים מול שחקנים פיזיים מהם והקבוצה אכן עמדה יפה על המגרש ושלטה במשחק אך עשתה לא מעט טעויות שרק במזל לא נגמרו בשערים. שתי הקבוצות נפרדו בתיקו מאופס, כאשר בקבוצה מקווים שבשבוע הבא ייפתרו הבעיות הכלכליות והקבוצה תוכל לנסוע למחנה אימונים בחו"ל.
כבר ארבע שנים שאבי דוביצקי פועל ברשתות החברתיות ומאתר פדופילים. זה התחיל כמשהו מינורי, אך במרוצת השנים וככל שהוא נחשף לתופעה הוא נשאב לתוך זה יותר ויותר. בחודש דצמבר 2014, אחרי שהביא למעצרם של מאות פדופילים שהיו בדרכם למפגשים עם קטינים, הוא נשבר וירד מהארץ. "עזבתי הכול במטרה לפתוח דף חדש ולעזוב את כל הציד הזה מאחוריי. לא ברחתי, פשוט נשברתי. זה יכול לקרות לכל אחד, במיוחד כשהכול נופל על זוג כתפיים. תמיד ידעתי שאני עושה את הדבר הנכון, סיננתי את רעשי הרקע והתמקדתי במטרה, למרות שזה בכלל לא הג'וב שלי, אבל כשיש ואקום שפוגע בילדים קשה להפנות את הגב", הוא כתב.
'צייד הפדופילים' אבי דוביצקי. צילום: ג'ני גפטר
למרות הרצון העז לעזוב ולהתרחק, הוא עדיין ממשיך לפעול ממקום מושבו בניו יורק, מנהל חמ"ל בתוך ביתו ומתדרך משם עשרות מתנדבים הפרושים בערים ברחבי הארץ. בדף הפייסבוק שלו הוא נוהג לשתף מדי יום סרטונים של תפיסת הפדופילים ומעדכן בכל קבוצות הווטסאפ על כאלה שמסכנים את הילדים שלנו. "איומים של תביעות לא מפחידים אותי, יותר מפחיד אותי שאחד מהאנשים שאני מצ'וטט איתם יצליח להגיע לאיזה ילד בטעות. תדעו שיש אנשים שצריך להודות להם, בעיקר הצעירים שמנדבים את הדמות שלהם כדי להפוך את החוויה של הפדופיל לכמה שיותר אמיתית כדי שנוכל לתפוס אותם על חם", הוא אומר. לאחרונה הוא הקים מערך ווטסאפ, תחת המספר 054-4987054 שאליו מחוברים כ-10,000 איש מכל רחבי הארץ בחלוקה לאזורים.
גם באשקלון מפעיל דוביצקי כמה ציידים המפעילים את דף הפייסבוק 'נתפסו על חם' בו משודרים תוצאות הפעולות. הם מתכתבים עם הפדופילים תקופה ארוכה, מדברים בטלפון ולבסוף קובעים להיפגש. אל הפגישה מגיעים גם שוטרים ועוצרים את האיש רגעים אחדים לפני שהוא מספיק לפגוע בילד ולהחריב את נפשו. בכתבה הזאת נציג את סיפורם של כמה מהציידים.
גבריאל, בן 19
לגבריאל, תושב העיר, קשה מאוד לחשוף את סיפורו האישי, אבל הוא עושה את זה למען מטרה אחת: שלא ייפגעו עוד ילדים. "לי רצחו את הנפש, ואני מתמודד עם זה עד היום. אם יש ילד אחד שאני יכול להציל, אז אני את שלי עשיתי, מבחינתי זאת שליחות", הוא אומר. בשנים האחרונות הוא עסוק בניסיון לשקם את חייו, ובעיקר את נפשו שנותרה מצולקת ומדממת בעקבות הפגיעה המינית הקשה שעבר בילדותו. הוא היה אז בן 12, בן למשפחה חרדית, והחל ללמוד אצל המורה הנערץ ביותר באזור, גבר בן 30, נשוי ואב לחמישה ילדים. "שמעתי עליו עוד הרבה לפני, כולם היללו אותו, וההורים שלי מאוד העריכו אותו. הוא היה סוג של עילוי, והבנתי שנפלה בחלקי הזכות להיות תלמיד שלו", מספר גבריאל.
אבירם ותמי. שניים מהציידים. צילום: אורי קריספין
זה התחיל בנגיעות, ליטופים ויחס מועדף והמשיך מהר מאוד לדברים שעד היום גבריאל מתקשה לדבר עליהם. זה היה בכל מקום, בבית הספר, בבית הכנסת, ברחוב ובכל הזדמנות שהוא רק מצא לנכון, וגבריאל שתק. "זאת קהילה מאוד מנותקת, לא היה לי מושג מה קורה לי בכלל. נכון שהיום יש יותר מודעות ומדברים יותר, אבל במקום שממנו אני בא זה לא היה ככה", הוא אומר.
מה חשבת שקורה? "בהתחלה הרגשתי מאוד מוחמא, שאני זוכה לתשומת לב מיוחדת מאיש חשוב ונערץ כל כך. הוא היה נותן לי יחס מועדף, מתעניין בי באופן אישי ואמר תמיד שהוא מאוד מעריך אותי ורוצה לעזור לי. שמחתי, זה גרם לי להרגיש טוב. ואז התחילו הנגיעות והחיכוכים, תוך כדי שהוא מהלל אותי ומשבח. אחר כך זה כבר עלה שלב למעשים קשים. אופי הפגיעה הוא שולי בעיניי. נכון שאני עברתי דברים קשים, אבל חשוב להבין שכל פגיעה, אפילו הקטנה ביותר, משאירה חותם גדול מאוד ופוצעת את הנפש. לא היה לי איפה לבדוק מה קורה לי וגם לא מישהו לדבר איתו, אבל הבנתי שמשהו לא בסדר, לא הבנתי אז את חומרת הדברים".
הוא ביקש ממך לשמור את זה בסוד? "כן, כל הזמן. הוא דיבר על כמה שאני חשוב לו ואיזה ילד מיוחד אני ושחשוב לשמור את זה בסוד, כדי שהחברים לא יקנאו בי וירצו גם. הוא אמר לי: 'רק אותך אני בוחר', כשבמקביל שמעתי בכל מקום ובעיקר מההורים שלי עד כמה מדובר באדם טוב ומוערך, אז שתקתי". בהתחלה הוא עוד היה יכול לספור את המפגשים, בחלוף הזמן הפסיק לספור. זה קרה עשרות, אולי מאות פעמים, ובכל פעם זה הותיר חותם פיזי, אך בעיקר נפשי, כזה שפער בו חור והשאיר אותו מדמם. הוא זוכר מקרים שבהם היה מגיע המורה הנערץ אל ביתו, משוחח עם הוריו, ומיד לאחר מכן יוצא משם ופוגע בו. "אצלי בבית זה לא קרה, אבל ברגע שהוא יצא משם, הוא חיפש הזדמניות. בשלב מסוים ניסיתי להתרחק ולא לבוא איתו במגע בכלל, אבל זה היה בלתי אפשרי. מעבר לזה שהוא היה המורה שלי, הוא גם גר בשכנות והיה בן בית, ראיתי אותו בכל מקום", מספר גבריאל.
מעצר של סב שהגיע לפגוש קטין. גבריאל היה שותף למעצר זה. צילום: דוד לוי
שנתיים וחצי הוא חי כך, מתייסר, מרגיש אשם, מתקשה להירדם בלילות וסובל מסיוטים, עד שהחליט לשים לזה סוף ודיבר עם ההורים. "הרגשתי שאני לא יכול לשתוק יותר, הייתי כל כך לא מודע שלא יכולתי להסביר אפילו מה הוא עשה לי. האמת גם לא רציתי, אמרתי רק שהוא נגע בי וזהו", הוא נזכר.
איך הגיבו ההורים? "הם היו בהלם. לקח להם כמה ימים לעכל ולהבין שזה אמיתי. זה בן אדם שהם ממש העריצו, ומטבע הדברים זה מאוד לא קל. אחרי כמה ימים הם הלכו להגיש תלונה במשטרה, ואז גם אני הצטרפתי".
תשע שעות ישב גבריאל מול החוקר וגולל בפניו את מסכת הייסורים שעבר, ואת החוויה הזאת הוא זוכר עד היום כקשה מנשוא. "לא מצאתי את המילים, לא ידעתי להסביר, התביישתי, והיה מאוד קשה לשחזר את הכול", הוא אומר.
כמה ימים לאחר מכן המורה נעצר ובהמשך הוא הורשע ונגזר עליו עונש מאסר. במקביל התברר לגבריאל שהוא לא היה היחיד שנפל קורבן למעשיו, אבל הוא היחיד שהגיש תלונה. "כולם העדיפו לשתוק. בדיעבד לצערי אני יכול להבין את זה. עברתי חוויה מאוד קשה, אבל החקירה והמשפט והעדות שנתתי – זאת הייתה פשוט התעללות. עורך הדין שלו התעלל בי על דוכן העדים, זה לא משהו שכל אחד יכול לעבור אותו. במקביל נאלצתי לעזוב את בית הספר ואת הבית, עירוב של משטרה ומערכת המשפט לא מתקבל טוב ברחוב החרדי, ששם נהוג לסגור הכול בתוך הקהילה ובאמצעות הרבנים", מסביר גבריאל.
הוא עזב את הרחוב החרדי, אך עדיין מגדיר את עצמו דתי-חרדי. הוא מנהל קשר לא רציף עם הוריו ובשנים האחרונות עסוק בעיקר בלשקם את עצמו נפשית. כחלק מהליך השיקום הוא הציב לעצמו מטרה לעשות הכול כדי שאף ילד לא יעבור את מה שהוא עבר. לפני כשנה נחשף לפעילות של אבי דוביצקי ברשת, יצר עמו קשר וביקש להצטרף. עד כה הוא הביא למעצרם של שישה פדופילים באשקלון, מקצתם תושבי העיר, ואחרים הגיעו לעיר במיוחד כדי לפגוש את הקורבן. "אבי מתכתב איתם, ואנחנו מגיעים לנקודת המפגש, כשיש בידינו את כל הראיות ותמונה של החשוד. במקביל אנחנו מזמנים את המשטרה, והיא מגיעה ברגע שאנחנו מזהים את האיש ומזעיקים אותה. לאחר שהוא נעצר, מישהו מאיתנו הולך לתחנת המשטרה עם כל הניירת והחומר שאספנו ומגיש תלונה במשטרה", הוא מסביר על ההליך.
א' מירושלים הגיע לפגוש 'קטין' ונלכד
זה לא מפחיד? "התחושה היא לא נעימה, לפעמים קצת מלחיצה. אתה פוחד שיחשפו אותך או שיעשו לך משהו, ובמקביל מאוד מקווה שהכול יעבוד כמו שצריך ושהמשטרה תגיע בזמן. בסופו של דבר, המטרה מבחינתי מקדשת את זה. לחשוב שעצרנו את האיש רגע לפני שהוא רומס נפש של עוד ילד – זה הסיפוק שלי".
מה אתה מרגיש כשאתה מגיע לנקודת המפגש ורואה אותם? "זה מחריד. אני גם נחשף להתכתבויות ולשיחות הטלפון, וזה מגעיל אותי. קשה לי לעמוד לידם ולהסתכל עליהם ולדמיין לאיזו מטרה הם באו, אבל אני יוצא למשימה מבחינתי, וזה מה שחשוב".
יש מקרה שאתה זוכר במיוחד? "כל מקרה כזה הוא מיוחד עבורי, כי הצלחתי למנוע פגיעה בעוד ילד. המקרים שיותר משפיעים עליי הם אלה שבמהלך החקירה מתברר שפגעו בילדים נוספים. אלה גם המקרים שעל בסיסם יכול להתגבש כתב אישום, ויש סיכוי גדול יותר שהפדופיל ייכנס בסופו של דבר למאסר".
אבל ברוב הפעמים זה מסתיים במעצר קצרצר לא יותר. "תראי, זה נכון שיש תחושה שמחכים עד שילד ייפגע באמת, ורק אז אפשר לעשות עם זה משהו. כשאנחנו ניגשים לתחנת המשטרה יש לנו את כל מה שאפשר לאסוף – התכתבויות, שיחות טלפון, תמונות – לא צריך להיות גאון גדול בשביל להבין למה הוא הגיע לפגוש ילד בן 13, הם גם מגיעים עם ציוד רלוונטי וזה ברור, אבל למערכת המשפט בארץ זה לא מספיק. אנחנו עושים את המקסימום שאנחנו יכולים מהצד שלנו בתקווה שבחקירה יתגלו דברים נוספים, ואז זה יספיק. לצערי, כל הרשויות לא מתייחסות לזה כמו שצריך ונסגרים אלפי תיקים של פדופיליה מסיבות כאלה ואחרות. אני עברתי שבעה מדורי גיהינום מול כל גורם שנתקלתי בו במהלך הדרך. לא מתייחסים לזה ברצינות. אני גם רואה את היחס של השוטרים והחוקרים וזה מקומם. הם פשוט צריכים להבין שמדובר בתופעה רחבה, וזה יכול לקרות בכל בית. אם אותו שוטר, חוקר, עורך דין או שופט ידמיינו את הבן או הבת שלהם כקורבן, אולי משהו פה ישתנה".
אתה לא חושב שזה פוגע בהחלמה שלך? "אני מאוד משתדל לא לקחת את זה אישית וללב, מנתק את הרגש ורואה רק את המטרה. אני עושה את זה כי זה הדבר הנכון מבחינתי, כדי להפוך את העולם הזה לטוב יותר. כיום אני יכול להגיד שהפגיעה הזאת הרסה לי את הנשמה מהיסוד, אני חי אותה יום-יום ואפילו בהלם מעצמי עד כמה הצלקות שהיא הותירה בי עמוקות. ולכן אני אעשה את הכול כדי להעלות את המודעות ולמנוע פגיעות של ילדים נוספים".
יש לך מסר להורים או לבני הנוער? "לשניהם. אני רוצה לבקש מההורים להיות קשובים ולשים לב. ילדים שנפגעים לא תמיד מדברים, אבל תמיד ישדרו מסרים ללא מילים. לפעמים אפילו משפט שנראה סתמי וחסר חשיבות הוא קריאת מצוקה וצריך לשים לב לסימפטומים ונורות אדומות. לבני הנוער אני רוצה לומר שייזהרו ושידעו שתמיד יש מי שמקשיב, מחבק ומכוון. אל תשאירו את זה בבטן".
אבירם, בן 17, עולה לי"ב
לפני כשנה מצא את עצמו אבירם, אז בן 16, מצ'וטט עם גבר בן 50 באחת מהרשתות בחברתיות. בתוך כמה דקות הוא הבין שמשהו אינו כשורה ובמקום להתעלם ולהמשיך הלאה, כפי שעשה כמה פעמים בעבר, הוא החליט לשים לזה סוף. "הייתי חבר באתר שנועד לחבר בין אנשים מכל העולם. באחת הפעמים פנה אליי מישהו וראיתי שהמסך שלו שחור. שאלתי למה הוא לא פותח מצלמה, אז הוא פתח ומיד שאל: 'חרמן?' זאת לא הפעם הראשונה שדברים כאלה קורים, אבל הפעם החלטתי לזרום ולהבין מה קורה שם", הוא מספר. במשך חודש שלם התכתב אבירם עם האיש ודיבר איתו בטלפון. תוכן השיחות, ההתכתבויות והתמונות שהוא שלח לו לא השאירו מקום לספק, אבל הוא חיכה. "החלטתי שאעשה הכול כדי שיעצרו אותו אז המשכתי, כשבמקביל כל הזמן התחמקתי וחיפשתי תירוצים למה אני לא שולח תמונות שלי ומסרב להיפגש", הוא משחזר. לאחר שהרגיש שאסף מספיק מידע התייצב אבירם בתחנת המשטרה בלי לשתף את ההורים או את החברים שלו בנעשה. "התברר שבגלל שאני מתחת לגיל 18 אני לא יכול להגיש תלונה לבד, אז הגיעו שוטרים אלינו הביתה וזימנו אותי יחד עם אימא שלי. חצי שעה לפני שהם הגיעו עוד הספקתי לספר לה ולהכין אותה".
אבירם. צילום: אורי קריספין
איך היא קיבלה את זה? "היא לא אהבה את זה בכלל, אבל בסוף שכנעתי אותה וניגשנו למשטרה. פתחו תיק ולבסוף הוא קיבל חודש הרחקה ממני, זה הכול. זה קומם אותי: אז הוא מורחק ממני, אבל חופשי לפגוע בילדים אחרים? מה עשינו בזה?!".
זמן קצר לאחר מכן נתקל אבירם ברחבי הפייסבוק באבי דוביצקי והחליט להציע לו את עזרתו. "ראיתי שיש מישהו שעושה על בסיס קבוע את מה שאני עשיתי ופניתי אליו. סיפרתי קצת על עצמי ואמרתי שאני רוצה לעזור", הוא מספר. מאז כבר כמעט שנה שאבירם מסייע לדוביצקי, מנהל שיחות עם פדופילים, שבהן הוא מציג את עצמו כילד בן 13, קובע איתם נקודת מפגש ומביא למעצרם. למרות גילו הצעיר דוביצקי סומך עליו בעיניים עצומות ואומר שעם הזמן הוא יהפוך ל"מפכ"ל" של יחידת הציידים, כפי שהוא מכנה את זה.
מה עובר בראש בזמן התפיסה בשטח? "זה מלחיץ, בהתחלה זה תחושה של חוסר אונים קצת, אבל היום אני כבר בטוח במה שאני עושה. המחשבה על מה שיכול לקרות שם אם זה באמת היה ילד בן 13 מחרידה אותי. אנחנו מגיעים, מזהים אותו ומזעיקים את המשטרה. בפעם הראשונה חשבתי שזה יהיה כמו בסרטים, שברגע שנזהה אותו יקפצו עליו עשרות שוטרים מהשיחים, ישימו עליו אזיקים ויכלאו אותו. היום כשאני נזכר בזה אני צוחק מהתמימות שלי".
צעיר מאשקלון שהציידים הביאו ללכידתו
למה תמימות? "כי זה אפילו לא קרוב לתסריט שהיה לי בראש. הם בקושי עושים טובה שמגיעים ומתייחסים אלינו הרבה פעמים גם בזלזול ואומרים: 'עוד פעם דוביצקי', כאילו כבר התייאשו מאיתנו. המון פעמים שמעתי שאנחנו סתם מבזבזים את הזמן שלנו ושלהם, כי גם ככה בסוף לא עושים להם כלום".
חשוב לך לדעת מה עושים איתם בהמשך? "בוודאי, זה הכי חשוב לי. אני מקבל מספר פנייה ויכול לעקוב אחרי ההליך באינטרנט, אז אני בודק. הרבה פעמים לצערי זה באמת מסתיים בלא כלום. פעמים אחרות תוך כדי חקירה ובדיקה מעמיקה החוקרים עולים על זה שהוא היה בקשר עם נערים נוספים וגם פגע בהם, אז מוגש כתב אישום. אגב, אם מוצאים שיש נערים כאלה, אנחנו אלה שמתקשרים אליהם ומשכנעים אותם להגיע ולהגיש תלונה".
מה אומרים ההורים והחברים? "ההורים לא אוהבים את זה. אימא שלי רק לאחרונה התחילה לקבל את העניין, אחרי שהבינה קצת יותר טוב על מה מדובר. אני גם לא מספר ולא מדבר הרבה, שומר לעצמי. היא חוששת ודואגת, זה בסדר וזה טבעי. מבחינת החברים, יש ממש בודדים שיודעים, הם גם אלה שתמיד באים ומסייעים כשאני צריך. ברמה האישית, זה מאוד חשוב לי שאנשים כאלה לא ימשיכו לפגוע בילדים נוספים. לי הייתה מודעות וידעתי לשמור על עצמי ולהתרחק, אבל יש המון ילדים שנפגעים וצריך לשים לזה סוף".
יובל, בן 17, עולה לכיתה י"א
יובל גדל במשפחה חרדית, בן בכור לשבעה אחים. הוריו גרים בהתנחלות, ואת כל חייו הוא העביר בישיבות. בתקופה האחרונה הוא התרחק קצת ומעביר את רוב זמנו בבית סבו וסבתו באשקלון. המודעות לפדופיליה ועבירות מין תמיד הייתה שם. ההורים דיברו והזהירו וגם במסגרות שבהן למד תמיד התנהל שיח. הוא מעיד שעבר כמה הטרדות מיניות בגיל צעיר יותר מצד ילדים גדולים ממנו, אבל תמיד ידע לעצור את זה בזמן. "בכיתה ז' עברתי הטרדה מינית פיזית ומילולית. למזלי לא קרה שם משהו חמור, וזה לא השפיע עליי. אני חושב שידעתי לעצור את זה בגלל המודעות שהייתה לי והעובדה שאצלנו כל הזמן דיברו על זה. לא הייתה הסתרה, ולכן ידעתי איך להתמודד. גם בישיבה שבה הייתי היו מקרים כאלה, חמורים מאוד. מאלה ששומעים עליהם אחר כך בחדשות ובכלי התקשורת. הרגשתי שזה קיים בכל מקום ותמיד נמצא סביבי, ולא יכולתי לשבת בחיבוק ידיים", הוא מסביר.
אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב/ingimage
לפני כמה חודשים נחשף לפעילות של דוביצקי ומאז הוא צד איתו פדופילים. "קל מאוד למצוא פדופילים ברשת. מי שלא נער בגיל המתאים לא יכול אפילו להבין את זה. זה בכל מקום. אני לא צד אותם, חשוב לי להבהיר. אנחנו לגמרי פאסיביים בעניין הזה, לא יוצרים קשר ולא גורמים להם לפנות אלינו, לא משתפים פעולה אלא ההפך, אומרים שוב ושוב שאנחנו בסך הכול נערים בני 13", הוא מסביר.
מה גרם לך להצטרף? "כשראיתי עד כמה התופעה הזאת רחבה הרגשתי שאני חייב. בעיניי זו עבודת קודש. אבי וכולם עושים את זה בהתנדבות, רק כדי שאולי יהיה פה קצת טוב יותר, וילדים והורים יוכלו לישון בשקט. יש לי גם שבעה אחים קטנים ואני מאוד מפחד עליהם, כל הזמן מזהיר אותם מפני הסכנות. למרות שיש תחושה שיש מודעות מאוד גדולה בעניין הזה היום, עדיין יש המון ילדים נפגעים, והגיע הזמן לעשות הכול כדי להפסיק את התופעה הזאת. לא הגיוני שאנשים חולים מסתובבים ברחבי הרשת והורסים חיים שלמים".
כמה זה דורש ממך ביום-יום? "זה דורש לא מעט התעסקות וזמן, אבל אני שמח לבזבז את הזמן הזה בשביל המטרה החשובה הזאת. מבחינתי מדובר בפעילות שהיא מצילת חיים".
אחרי כל כך הרבה עבודה והשקעה אתה הרבה פעמים רואה שלא באמת עושים איתם משהו. "כן, גם זה קורה וזה מתסכל. לצערי, אני גם נתקל בביקורת על הפעילות של אבי ושלנו, וזה מכעיס אותי נורא. בן אדם בן 50 מגיע עם חומר סיכה לפגוש ילד בן 13, אומר לו בטלפון שהוא רוצה לחדור לתוכו, ואז באים ואומרים לנו שזה לא מספיק. זה מספיק רק אחרי שהדבר הנורא הזה נעשה, אבל לצערי עבור אותו ילד זה כבר מאוחר מדי".
תמי בת 40, אם לארבעה
גם תמי נחשפה לפעילות של דוביצקי ברשתות החברתיות ומיד היה לה ברור שהיא בפנים. היא יצרה עמו קשר ומאז כבר קרוב לשנה שהיא אחת מהציידים. עשרות פעמים הגיעה לנקודת המפגש, ששם חיכה החשוד לקורבן שלו, התעמתה, חיכתה למשטרה וגם התייצבה בתחנה על מנת להגיש תלונה. לדבריה, בתקופה האחרונה חל שינוי מגמה בתחנת אשקלון, והציידים זוכים לשיתוף פעולה מלא. "אני מברכת על הרצינות שבה מתייחסים לתלונות ועל שיתוף הפעולה של מפקד התחנה והחוקרים. הם לא מקטינים ראש ומתייחסים במלוא הרצינות לתופעה בכלל ולכל מקרה לגופו בפרט", היא אומרת.
מה גרם לך להצטרף? "אני רואה בזה שליחות למיגור התופעה האיומה הזאת של ניצול מזעזע של תמימות ילדים ונערים. חובתינו המוסרית כאזרחים לעשות כל מה שניתן כדי לשים לזה סוף ולסייע לרשויות".
איך את משלבת את הפעילות עם הבית, הילדים, העבודה? "סדר עדיפויות והמון עזרה ותמיכה מהבעל. אני משכיבה ארבעה ילדים בשמונה במיטות ויוצאת לצוד סוטים ברחבי העיר, זה סוריאליסטי וכמעט בלתי נתפס. כיום הטיפול בילדים הוא כמובן בראש סדר העדיפויות, והפעילות ברחובות ממוקמת מיד אחר כך, כי אני רואה בזה ערך עליון".
זה הפך אותך לאימא חרדתית יותר? "לא, אבל לאימא הרבה יותר מוטרדת ומודאגת, כלפי כלל הילדים ולאו דווקא הילדים הספציפיים שלי".
יש לך מסר להורים? "להיות ערניים ולהגביל עד כמה שאפשר את השימוש בטלפונים ניידים ומחשבים. לילדים שלי אין טלפון ואין מחשב, כי אני מבינה עד כמה הסכנה הזאת גדולה. כמו שאני לא נותנת להם לחצות כביש לבד כי זה מסוכן, כאן הסכנה אולי אפילו גדולה יותר. אני קוראת להורים לבדוק ולחקור בשבע עיניים, בלי לחשוב פעמיים גם אם זה יוביל לריב או למשבר במערכת היחסים. לא לסמוך על שיקול הדעת של הילדים, כי הם רק ילדים. יש המון סוטים ברחבי הרשת שמחכים להם".
"אני משכיבה את הילדים לישון במיטות ויוצאת לצוד סוטים". תמי. צילום: אורי קריספין
דינה, 39, אם לשניים
"זה הסיוט של כל הורה, הדבר שהכי מפחיד אותי בעולם, שמישהו יבוא ויפגע בצורה כזאת בילדים שלי", מסבירה דינה את הסיבה שגרמה לה לקדם את הפעילות של דוביצקי, לסייע ולהעלות את המודעות. היא אימא לשניים, בן ובת בני 12 ו-11, ומוצאת את עצמה עוסקת ברוב שעות היום רק בדבר הזה. "יצרתי קשר עם אבי לפני קצת למעלה משנה ומאז אני עוזרת איפה שאני יכולה", היא מספרת. "העבודה שהוא עושה מדהימה בעיניי. בא בן אדם ומשקיע את כל הזמן שלו בניסיון להציל כמה שיותר ילדים. זאת לא העבודה שלו ולא הפרנסה שלו, והוא עושה את זה כל הזמן 7/24 ומשקיע את כל כולו".
נתקלת בתגובות שליליות על הפעילות הזאת? "לצערי כן, וזה מרתיח אותי. במשטרה ברגע ששומעים שזה צייד של אבי כבר לא מתייחסים ברצינות והרבה פעמים מזלזלים. אנחנו מנסים לעצור את הפדופיל עוד לפני שהוא פוגע, כשהמטרה היא לשמור על הנפש של הילדים האלה".
מעצר חשוד. צילום דובר המשטרה
היא עצמה עברה הטרדות מיניות כמה פעמים בחייה ולא עשתה עם זה דבר, היום היא מכה על חטא. "אני זוכרת שכשהייתי בת עשר גרנו בקומה רביעית בלי מעלית, כשבקומה השנייה גר בחור עם משפחתו. הוא נהג לארח אצלו חברים, שהיו בשנות ה-20 לחייהם. יום אחד ירדתי במדרגות, ואחד מהם תפס אותי, הצמיד אותי אליו, נישק אותי בכוח ונגע בי. השתתקתי, לא עשיתי עם זה כלום וברחתי משם. מעולם, אגב, לא סיפרתי את זה לאף אחד עד עכשיו. גם בתקופת הצבא הוטרדתי על ידי מישהו באוטובוס, אדם זר שהרשה לעצמו לגעת באיברים אינטימיים בזמן שנרדמתי, גם אז לא עשיתי כלום. היום אנחנו בתקופה אחרת, יש יותר מודעות, ולצערי יש גם יותר חולים שמסתובבים ברחובות, וצריך לעצור אותם".
הגעת גם לתפיסות? "פיזית הגעתי לתפיסות פעמיים בלבד, רק כדי לראות מקרוב איך זה נעשה. בפעם הראשונה הגעתי עם הרכב שלי ופחדתי לצאת, עמדתי והסתכלתי עליו. זה היה סבא בן 60, שישב על חומת אבן וחיכה לילד בן 13 שקבע איתו. קיבלתי גם את כל החומר עליו, שיחות והודעות ופשוט נחרדתי".
אז התברר לך גם שאת מכירה אותו? "בהתחלה לא קישרתי. ראיתי שהוא קצת מוכר לי בפנים, אבל לא ידעתי מאיפה. השבוע במקרה ראיתי אותו בחנות ליד הבית שלי, והתברר שהוא שכן שלי, מסתובב לו ככה חופשי, בין ילדים שיכולים להיות הקורבן הבא. הוא היה עם הבן שלו, צעיר בן 20 פלוס. באינסטינקט הראשוני רציתי לצעוק עליו ולשאול איך הוא מעז בכלל להראות את הפרצוף שלו. בסוף שתקתי, הרגשתי שזה לא נכון, בטח שלא ליד הילד שלו".
הלכידה הראשונה של הציידים
היו עוד מקרים שהכרת את הפדופיל? "כן, במקרה השני מיד כשראיתי את התמונה זיהיתי שמדובר בבן של משפחה שאני מכירה מקרוב. ידעתי גם את סיפור הרקע ואת העובדה שמדובר במישהו עם הרבה בעיות. יש המון מקרים שבהם מדובר באנשים נורמטיביים, אבל במקרים אחרים מדובר באנשים מורכבים שמתמודדים עם המון קשיים ועבר קשה. זה כמובן לא אומר שהם צריכים לצאת לרחובות ולפצוע נפש של ילד, אבל הם צריכים טיפול. למה ילד בן 13 צריך ליפול קורבן ולשלם את המחיר של מישהו שלא טופל כראוי".
את משתפת גם סרטונים של המעצרים. היו מקרים שפנו אלייך וביקשו להסיר? "המון. רק לאחרונה התקשרו אליי בני משפחה וביקשו שאוריד אז הורדתי. מדובר בסיטואציה מאוד מורכבת, והרבה פעמים אני לא יודעת איך לפעול. מצד אחד חשוב לי מאוד להזהיר ושכולם יראו שזה האדם ומדובר במישהו שהוא סכנה לציבור. מצד שני מאחורי כל אחד כזה עומדת משפחה, ילדים, הורים, אחים, והם הנפגעים העיקריים למרות שהם לא אשמים".
זה הפך אותך לאימא חרדתית יותר? "תמיד הייתי חרדתית ועם האצבע על הדופק, אבל ללא ספק החשיפה לכל הדבר הזה לא הוסיפה לזה. הראש שלי עסוק כל הזמן במחשבות, אני בודקת כל דבר אלף פעם ומאוד דואגת להם. עם זאת, אני ממש משתדלת לשמור את זה לעצמי, לא להעמיס עליהם ולא להלחיץ אותם. אני כן מסבירה ומדברת המון, חשוב שיהיו מודעים".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "תמוהה טענתם של אותם אזרחים המכנים עצמם 'ציידים' כי זוכים ליחס מזלזל. לא אחת נקראים שוטרי משטרת ישראל לאירוע שכזה, חשד לעבירות פדופיליה, וכל תלונה המוגשת על ידם מטופלת באופן מקצועי".
מחלקת הנוער של הפועל אשקלון חווה בשבועות האחרונים מעין קריסת מערכות. לאחר שכבר מונו אנשי צוות רבים לאייש שלל תפקידים, מתברר כי הברז מעיריית אשקלון נסגר בשלב זה, והתקצוב השנתי טרם הועבר לרשות אנשי המחלקה. בעונה שעברה התקצוב העירוני היה כ-800 אלף שקל והגיע לכדי מיליון שקל בזכות עזרה חיצונית, כעת הגיעו בהפועל אשקלון למצב שבו ידיהם אזוקות. שחקני המחלקה כבר מתאמנים על כר הדשא, אנשי המקצוע החלו בעבודתם, אך ללא משאבים קשה עד בלתי אפשרי להוציא לידי ביצוע את התכניות שרקמו יושב ראש מחלקת הנוער חנוך אמר והמנהל הכללי ללו אנקה.
כהן: "אנחנו חדורי אמונה". עם השחקנים. צילום: גייל מיכאלי
מדוע הכספים לא מגיעים? זוהי שאלת השאלות. גורם בהפועל אשקלון סיפר כי הנושא נמרח, ואין תשובות קונקרטיות, וכי הכאוס בחברה העירונית איננו קשור לעניין. עוד סופר כי השבוע התקיימה פגישה בין מנכ"ל המועדון דרור אלמלם לאנשי העירייה במטרה לקדם את הנושא, אך התשובות שנתקבלו מהעירייה לא סיפקו את אנשי המועדון לאחר שבעירייה שוב טענו בפני אלמלם כי הנושא "בבדיקה". המצב הנתון הוא עגום ולו רק בשל ההשלכות הבאות שתוקעות גלגלים בהתנהלות המחלקתית.
אין חוזים חתומים
בשעה שרובם ככולם כבר החלו את עבודתם בפועל, ל"כאן דרום" נודע כי עם אף אחד מאנשי הצוות המקצועי והניהולי במחלקת הנוער לא נחתם הסכם עבודה. המשמעות: כולם עובדים ללא חוזה, פועל יוצא מאי-העברת הכספים מצד העירייה.
באופן טבעי, לא ניתן לחתום על הסכם העסקה עם אף אחד מהם כיוון שלא ברור מה סכום הכסף שיועבר ואם הוא יוכל להיות מחולק בין כל בעלי התפקידים שכבר מונו מבעוד מועד. מדובר בראש ובראשונה ביושב ראש מחלקת הנוער חנוך אמר, במנהל הכללי ללו אנקה, במנהל המקצועי מוריס ז'אנו, במאמן השוערים אשר אלחרר, במאמן הכושר יוסי קקון, במאמני המחלקה לרבות מאמן הנוער עומרי כהן, עוזרו זורה ומאמן נערים א' אמיר כהן, כמו כן מאמן השחקנים המצטיינים ברוך דגו ודובר המחלקה תומר זכריה. לכך אפשר להוסיף גם את הצוותים המקצועיים בקבוצות הנערים והילדים.
המאמן, עומרי כהן
אין משכורות
משום שלאף עובד אין חוזה חתום והעירייה לא מעבירה כספים, בקבוצת הנוער לא קיבלו שכר השבוע כמקובל בעשרה לחודש. עבור כמעט כולם מדובר במשכורת הראשונה אשר מעוכבת, אך עבור חנוך אמר וללו אנקה מדובר במשכורת שנייה שלא נכנסה לחשבון הבנק. אחד מאנשי הצוות במחלקה אמר על הנושא: "המצב קשה ולא נעים. לא רואים מצב שנקבל משכורות בזמן הקרוב. אנחנו מצפים מדרור בתור מנכ"ל המועדון לדאוג להזרמת כספים לטובת קבלת משכורות ושנוכל להתנהל בצורה הגיונית ביום-יום".
מוציאים כספים מהכיס הפרטי
דוגמה נוספת לסיטואציה העגומה וההזויה היא העובדה שראשי הנהלת הנוער נאלצים להוציא כספים מכיסם כדי לכלכל את ההתנהלות השוטפת. כך למשל הם נאלצו לרכוש כרטיסיות אוטובוס לשחקני מחלקת הנוער אשר מגיעים מחוץ לעיר. נוסף לכך, אפילו דבר שנשמע פעוט, כמו רכישת קרח, יוצא מכיסם הפרטי.
אין כסף לרכישת תלבושות
קבוצת הנוער מתאמנת בימים אלו עם מדי אימון מהעונה הקודמת. גם במשחק האימון שהתקיים בשבוע שעבר מול בית"ר ירושלים שיחקה הקבוצה במדים של אשתקד. באשקלון הסבירו כי עליהם להזמין מחברת לוטו תלבושות חדשות לעונת המשחקים הקרובה אשר ישמשו את כלל המחלקה, אך משום שלא קיים כסף נזיל, הם לא יכולים לעשות זאת. בעוד כחודש קבוצת הנוער וקבוצת נערים א' כבר יחלו את עונת המשחקים, אך קרוב לוודאי ששתיהן ייאלצו לעלות לשחק במדים ישנים. "גם לעשות הזמנה של מדים זה דבר שלוקח זמן. זה לא הוקוס פוקוס, והמדים נוחתים אצלנו. כרגע בגלל שאין כסף אנחנו לא יכולים אפילו לבצע את ההזמנה. זה דבר שאמורים לעשות בסיום עונה ולא בשלב הזה", אמר גורם במחלקה.
אין מחנה אימונים
לשחקני קבוצת הנוער של הפועל אשקלון הובטח מחנה אימונים בחו"ל, ממש כמו שקיימה הקבוצה הבוגרת. אפילו המנהל הכללי ללו אנקה נחת בבולגריה בזמן שהבוגרת שהתה במחנה האימונים שלה כדי לבדוק את המתקן ולסגור את הפרטים האחרונים. אלא שבשבועיים האחרונים, ולאחר שפקחו עיניים למתרחש, אנשי המחלקה הבינו שמחנה אימונים מעבר לים כבר לא יצא לפועל. יתרה מכך, גם מחנה אימונים בארץ הקבוצה לא תקיים ולמעשה ההכנה שלה לקראת עונת המשחקים הקרובה תיפגע באופן שערורייתי. מלבד שיפור הכושר הגופני, במועדון רצו לנצל את המחנה כדי לגבש את השחקנים ולקרבם למאמן עומרי כהן. אלא שהמציאות הכלכלית שרובצת על מחלקת הנוער לא משרה אופטימיות אפילו לא בקרב אנשיה.
מהנהלת מחלקת הנוער של הפועל אשקלון נמסר בתגובה: "באופן טבעי וכתוצאה משינויים בעמדת הניהול בחברה העירונית, הממונה על החוזים והעברת המשכורות, מתבצעים גם שינויים הנוגעים לעובדים במחלקת הנוער של מועדון הפועל אשקלון. מנכ"ל המועדון דרור אלמלם יחד עם מנכ"ל העירייה מר חיים סופר עושים ימים כלילות על מנת להוציא אל הפועל את ההסכמים החדשים, והם אכן יוחתמו עד לשבוע הבא. כמו כן, כפי שנהגנו מאז ומעולם, המשכורות ישולמו במלואן, ואף עובד לא ייפגע".
