כינויו של חג הסוכות בתורה "חג האסיף", כנאמר (שמות כ”ג): “וחג האסיף… באוספך את מעשיך מין השדה”. הפסוק מבאר באופן הפשוט ביותר את הממד החקלאי שבו, כפי שפירש רש”י: “שכל ימות החמה, התבואה מתייבשת בשדות, ובחג אוספים אותה הבית מפני הגשמים”. חז”ל העמיקו וביארו שאיסוף התבואה בזמן הזה הוא דוגמה ומשל למצבו המיוחד של עם ישראל לאחר יום הכיפורים, מצב שהתגלה באופן ייחודי בחג הסוכות שלאחר שניטהרו ישראל ביום הכיפורים יש חג סוכות שמתאספים כל בני ישראל וראויים לשבת בסוכה אחת מאוחדים – ולכן נקרא “חג האסיף”.
הרב ערן טמיר
אם כן, חג הסוכות אינו רק זמן שאנו אוספים באופן טכני את התבואה מהשדות אל הבית, אלא גם ובעיקר זמן שבו מופיע ממד אלוקי מיוחד המסוגל לאסוף אותנו – עם ישראל – יחדיו זה עם זה אל הבית האלוקי המשותף לכולנו: ה”סוכה”. וכלשונם של חז”ל, סוכות הוא זמן האסיפה שהקב”ה מאסף אותנו אל ביתו הוא “הסוכה”.
יותר מכך, חג הסוכות נקרא "חג האסיף" על שם התאספותו של עם ישראל ל”יחדיו”. איסוף אשר שורש אותיותיו אס"ף, שורש המתאים לכאורה יותר לאיסוף חפצים ולפרות אשר אותם אוספים, לעומת שורש קב"ץ, המיוחס בדרך כלל לבני אדם חיים כקבוצה בקיבוץ. ואם כך, מדוע נקרא חג זה בשם "חג האסיף", ולא בשם הראוי יותר "חג הקיבוץ"?
מבארים חז”ל: קב"ץ הוא פעולת קיבוץ של עצמים הנפרדים והמפוזרים אחד הנה וחד הנה, וכל כוונת המקבץ לקבץ את המפוזרים, המזדמנים חיצונית למקום אחד, אבל לשון אס"ף מורה על אסיפה פנימה לתוך הבית, למקום חשיבות. התאספות למטרה מאוחדת, התוועדות בנקודה אחת לשם מטרה אחת.
ושני סוגים אלה של חיבור ואיגוד מצויים בפרט גם בין בני אדם: הכינוס האחד הוא כינוס אשר מטרתו איננה הכינוס החיובי של כולם יחד בבחינת “שעה טוב”, אלא מניעה השלישית של הפירוד והריחוק והפיזור בבחינת “סור מרע”. במצב זה אין לכינוס ערך ומטרה עצמיים, ועל כן אין זה משנה כלל היכן מתאספים, מאחר שהכינוס הוא אמצעי למניעת הפיזור. כינוס מסוג זה נקרא "קיבוץ", אשר כל כוונתו לקבץ את הנפזר.
הכינוס השני הוא כינוס שמטרתו לא רק למנוע הפיזור, אלא כינוס בעל ערך חיובי עצמי משמעותי, כינוס שמטרתו לאחד את המתכנסים לבית אחד על מנת להתאגד סביב אידיאל מרכזי אחד, סביב מטרה משותפת אחת. כינוס זה נקרא “איסוף” האוסף את כולם, מחברם ומכוונם למגמה אחת השייכת לכולם.
אם כן, חג הסוכות המכונה "חג האסיף" אינו רק חג וציון זמן בשנה אשר אנו לא מפוזרים איש—איש אל ענייניו, אלא זמן ייחודי אשר בו מסוגלים אנו להתאחד באופן פנימי על מנת לחשוף את התוכן, את המהות ואת המשמעות שלנו כעם בבית של ריבונו של העולם.
נאחל לכולנו, עם ישראל ותושבי אשקלון, חג של אחדות אמיתית למטרה משותפת של הצמחת עתיד טוב יותר בארץ הקודש ובעיר אשקלון!
חברת אחזקות הנדל"ן סאמיט רכשה מחצית ממתחם הגלובוס סנטר המוקם בימים אלה במבקיעים, ביציאה הדרומית של העיר. המתחם, הכולל שטח מסחרי בנוי של כ-30 אלף מ"ר נמצא בבעלות שלושת אנשי העסקים איתן יוחננוף, גבי טרבלסי ונסים ברכה.
המתחם עצמו נמצא בשלבי הקמה סופיים והוא כולל עשרות דונמים עליהם ניתן יהיה לפתח בעתיד שטחי מסחר נוספים, מרכזי לוגיסטיקה ועוד. במסגרת העסקה רכשה חברת סאמיט 51% ממניותיהם של המוכרים בחברות, וכן הלוואות בעלים שהועמדו על ידי המוכרים לחברות בסך כ-142 מיליון ש"ח.
בנוסף, החברה התחייבה להעמיד את המימון הדרוש להשלמת הקמתו של השלב הנוכחי ואת ההון העצמי שיידרש לצורך פיתוח השלבים הבאים ככל שיידרש. להערכת החברה, ההשקעה הכוללת בגין 100% מהזכויות בשלב הנוכחי פרויקט תסתכם בכ- 330 מיליון ש"ח.
על פי הדיווח של חברת סאמיט לבורסה, בשלב זה נחתמו הסכמים עם שוכרים ביחס לכ- 80% מהשטחים בשלב הנוכחי.
צעיר כבן 30 שעבד ברשת מזון מוכרת באשקלון, עבר לפני כשלוש שנים תאונת דרכים בזמן העבודה. לאחרונה במסגרת הסכם פשרה, פוצה אותו עובד בכ-250 אלף שקלים בגין אותה תאונה.
עו"ד אייל כהן. צילום: יח"צ.
אותו צעיר בוודאי לא תיאר לעצמו שאת יום העבודה השגרתי הוא יסיים בבית החולים. במהלך נסיעה במסגרת העבודה, הוא פגע מאחור ברכב שנסע לפניו. בעקבות התאונה הוא הגיע לבית החולים "ברזילי" באשקלון והתלונן על כאבים בגב ובעמוד השדרה. הצעיר שוחרר לאחר מספר בדיקות באותו היום, והומלץ לו על שבוע מנוחה.
לאחר המקרה פנה הצעיר לעו"ד איל כהן – ממשרד עורכי הדין כהן-קריסי המתמחים בתביעות נזיקין – בכדי שיגיש תביעה למיצוי זכויותיו, הן במוסד לביטוח לאומי והן מול חברת הביטוח שביטחה את הרכב בו נהג.
במסגרת תביעתו במוסד לביטוח לאומי נקבעה לצעיר נכות והוא קיבל פיצוי בסך של כ- 41,000 ₪ ולאחר מכן הוגשה תביעה כנגד חברת הביטוח של הרכב בו נהג.
"עקב התאונה ותוצאותיה .. נאלץ התובע לשהות באי כושר במשך 7 ימים בהם הפסיד שכר ונאלץ להיעזר רבות בבני משפחתו", טען עו"ד כהן בתביעה. כן טען עו"ד כהן, בין היתר, כי "עובר לתאונה יכול היה התובע לבצע כל פעולה יום-יומית פשוטה ללא כל מגבלה, יכולת אשר נפגעה עקב התאונה. כמו כן קיים חשש כי התובע יסבול בעתיד מהתגברות כאביו ומהחמרת מצבו עוד יותר".
בעקבות התאונה, טען עו"ד כהן בכתב התביעה, כי נגרמו לתובע נזקים כגון הוצאות רפואיות, עזרה וסיעוד, הוצאות נסיעה ועוד. כמו כן טען עו"ד כהן בכתב התביעה כי נגרמו ויגרמו לתובע בעקבות התאונה: צער כאב וסבל, הוצאות בגין עזרה וסיוע בעתיד, פגיעה בכושר ההשתכרות ופגיעה בזכויותיו הסוציאליות.
לבסוף בתאונה שהוכרה הן כתאונת דרכים והן כתאונת עבודה, נקבע כי במסגרת הסכם פשרה בין הצדדים יפוצה התובע ב- 203,866 שקלים, בנוסף למענק של 41,000 שקלים אותם קיבל מהביטוח הלאומי, ובסך הכל יפוצה בכ-250 אלף שקלים בגין התאונה.
המפגש עם שוטרי התנועה המוצבים בכבישים ואוכפים את התנועה לא תמיד מסתיים בפרידה עם מסמך ברירת קנס שהשוטר מעניק לנהג. במקרים של נהיגה בפסילה על ידי בית המשפט העבירה עלולה לשמש עילה למעצר במקום.
"תעצור בצד". משטרת התנועה בפעולה. צילום: דוברות המשטרה
כך ארע לתושב אשקלון בן 39 שנתפס בחג (חמישי) נוהג ברכב לאחר שבשנה האחרונה בית המשפט לתעבורה באשקלון פסל את רישיון הנהיגה שלו ל-10 שנים. עונש פסילה זה ניתן לאחר עבירות תנועה חמורות ורבות שבמשטרה מקשיחים את האכיפה נגד נהגים שממשיכים לנהוג למרות זאת.
הנהג האשקלוני כאמור נעצר במקום, הועלה לניידת ונלקח לחקירה במשרד התנועה בתחנה ולאחריה המשיך את שמחת החג בבית המעצר בכלא שקמה.
במשטרה הגיבו בחומרה על תעוזתו של האשקלוני ״מדובר בנהג המפגין זלזול דורסני לא אחת בחוק ומהווה בכך סיכון ממשי לציבור. אנו נפעל כנגד נהגים שכאלו בכל דרך על מנת להגן על האזרח הנורמטיבי״ הדגישו.
במשך שלוש שנים עושה את דרכו אשר אלחרר אל העיר רהט במטרה להתפרנס בקבוצות הכדורגל המקומיות. בעונה הראשונה זה קרה עת שיחק בבני אלסלאם רהט, ואילו בשנתיים האחרונות הוא חלק מהיריבה העירונית מליגה ב’ צעירי רהט, שבה הוא פותח את עונתו השלישית. בעידן של היום שחקן יהודי המשתייך לקבוצה מהמגזר זה דבר טריוויאלי לחלוטין, אך במקרה הזה ובניגוד לקבוצות מעורבות, שבהן משחקים ערבים ויהודים כאחד, מדובר בסוגיה חריגה בנוף הכדורגל. מדוע חריגה? בעיקר כיוון שאלחרר הוא היהודי היחיד המשחק בקבוצה הערבית, המורכבת כולה משחקנים מהמגזר. ייתכן אף כי מדובר בתקדים.
“בהתחלה הייתה קצת הרגשה שונה ומוזרה”, מספר השוער בריאיון מיוחד ל"כאן דרום". “עם הזמן זה משהו שהתרגלתי אליו. שפת הכדורגל היא השפה המשותפת, וזה משהו שגובר על השוני של השפה הערבית מול העברית”. לצד אימון אחת לשבוע ברהט והגעה למשחקים, אלחרר מתפקד במקביל גם כמאמן שוערים במחלקות הנוער של הפועל אשקלון, וזהו העיסוק העיקרי שלו. הוא מגדיר את עצמו כאשקלוני בכל רמ”ח איבריו (“אשאר פה עד יומי האחרון”) ולמרות הקבוצות הרבות שבהן שיחק לאורך הקריירה, מעולם לא העתיק את מגוריו. הוא גדל בשכונת עתיקות בעיר להורים מאיר ולינדה, אח בכור לשתי אחיות ואח.
משפחת אלחרר
שעתיים וחצי באופניים
כבר כילד בבית הספר ארלוזורוב הוא נדבק בחיידק הכדורגל וחיכה להפסקות רק כדי לבעוט בכדור. במקביל הוא נרשם לחוגי כדורגל במתנ”ס בורטון, ובשונה ממה שנהוג, פצח בקריירה מקצוענית רק בגיל 16. “פנה אליי חבר ששיחק בקבוצת הנוער של בני לכיש”, הוא משחזר. “ואמר לי: ‘תשמע, מחפשים אצלנו שוער, מה אתה אומר?’ האמת היא שהתביישתי וחששתי, לא היה לי ביטחון. אמרתי: ‘מה עכשיו, מגרש גדול, שער גדול ואני צריך להגן?’“
אלחרר, שבכל זאת נענה לאתגר והצטרף לקבוצת הנוער של בני לכיש, סיפר על רגע מחשל באותה תקופה שלא ישכח כל חייו: “במשחק הראשון של הקבוצה היה לנו בחוץ בקריית מלאכי ולאחר מכן משחק בית בנהורה. באותה שבת לא היה לי איך ללכת למשחק. המשחק היה ב-11 בבוקר, אבא שלי עשה שבת בצבא, וחשבתי איך הולכים? הרי אני האשקלוני היחיד בקבוצה. בסוף מצאתי את עצמי נוסע באופניי בי—אם—אקס מאשקלון לנהורה, שעתיים וחצי הלוך ושעתיים וחצי חזור. זה משהו שאני לא יכול לשכוח בחיים. מצאתי את עצמי גם פעם או פעמיים תופס טרמפים למשחקים, זה משהו שתמיד ייחקק בזיכרוני”.
היום אלחרר הוא כבר איש משפחה, בן 37, נשוי לאורטל (33) ואב לשלושה: ליאב (8), אורי (7) ונבו (1). “הם הכוח שמניע אותי, הדלק”, הוא מודה. אחרי קריירה ארוכה, שאולי אוטוטו עתידה להסתיים, הושבנו אותו לריאיון חגיגי, הקשבנו לרחשי לבו ונחשפנו בעיקר לחיים ברהט.
במדי רהט. צילום: וואליד אלעוברה
“המנטליות ברהט היא לא מקצוענית”
במובן מסוים, לא פשוט להיות אדם נבדל בקבוצה, לא רק כשמדובר בספורט, אלא גם בחיים עצמם. העובדה שאלחרר הוא היהודי היחיד ברהט נשמעת מרתיעה, אך ההפך הוא הנכון עבורו; השוער האשקלוני מרגיש שלם חברתית ואפילו מוערך מתמיד. “גיליתי מקום עם אנשים חמים, טובים. לא נתקלתי שם עד היום במשהו שדומה לגזענות או שנאה. אנשים עושים לי כבוד בצורה שלא נתקלתי בה בכל שנותיי כשחקן, וזה מבחינתי מקום שהפתיע אותי לטובה, לא ציפיתי ליהנות שם כמו שאני נהנה”.
ספר על החשש ללכת ולשחק בקבוצה ערבית מובהקת. הרי זו לא בני סכנין, קבוצה מעורבת ביהודים וערבים. “לא היה חשש כי זה בטבע שלי. אני בן אדם שעושה מהלך והולך איתו בכל הכוח. אם משווים את סכנין לרהט, אז רהט זה מקום הרבה פחות עוין מסכנין. רהט זה מקום שיש בו דו—קיום מלא, רהט זה אנשים חמים. היום הגענו למצב שבתחילת העונה אני נדבך עיקרי בהרכבת הקבוצה, בשיחות עם שחקנים. עד לרמה כזו נותנים לי כבוד”.
מה אשתך חשבה על המהלך? “אשתי מכירה אותי מספיק טוב, היא יודעת שאם אני עושה מהלך, אז זה משהו שבדקתי אותו מכל הכיוונים לפני שיצאתי לדרך. כמו בכל החלטה, גם פה היא הייתה שקטה וגיבתה אותי, אולי מלבד שאלה קטנה של: ‘לא מפחיד שם?’ אבל לא היה איזה משהו רציני, היא לא הייתה נגד המהלך. ברהט המשפחה לא באה לראות אותי משחק, אבל זה לא בגלל חשש מסוים”.
המנטליות שם שונה מאשר בקבוצה ישראלית? “לצערי המנטליות היא לא מקצוענית. יש מנטליות של שחקנים שלא מתמידים בהגעה לאימונים, מנטליות של סף שבירה נמוך מקבוצות יהודיות. זה לא קשור לזה שאנחנו קבוצה בליגה ב’, אלא חד—משמעית בגלל שאנחנו קבוצה מהמגזר. לצערי זו המנטליות שנהוגה מאז ומעולם שם. כשאנחנו בפיגור, אז העצבים גוברים בצורה יותר קיצונית מקבוצות יהודיות. אפשר לראות ששחקן לא מגיע לאימונים שלושה שבועות, ופתאום מגיע לאימון כאילו כלום לא קרה. זה המקום, ככה זה ברהט, ככה רגילים שם, זה נראה להם דבר שבשגרה. זה חורה לי כאחד שאוהב את הכדורגל. מבחינתי, אני רגיל למקצוענות, ציוד תואם, הגעה בזמנים, 25 שחקנים באימון. שם המצב קצת פחות דומה למה שהכרתי”.
איך מערכת היחסים שלך עם הקהל? “מצוינת. לא נגיד שאני אלוהים שם, אבל המעמד הוא ברמה שאני נוסע ברחוב או הולך לקנות משהו, ואנשים מזהים אותי מיידית. זה כיף ומחמיא מאוד”.
דו קיום ברהט. צילום: וואליד אלעוברה
“לא מדברים פה על נוי שטרית”
בתור השחקן היהודי היחיד בקבוצה, היה חשוב לנו לשמוע מה דעתו על אי שיתופם של שחקנים ערבים בקבוצת בית"ר ירושלים. כזכור, אוהדי בית"ר הביעו זעם רב אפילו על שיתוף של שחקנים מוסלמים צ'צ'נים. רק באחרונה פוטר המאמן אלי כהן מתפקידו בבית"ר כיועץ מקצועי, לאחר שהתבטא ואמר ששחקן ערבי לא ישחק בבית"ר, "אני ממש לא מסכים עם מה שקרה עם פרשת הצ'צ'נים בזמנו, זכותו של המועדון להביא כל שחקן אשר יחפוץ בו. הקומץ הזה משחיר קהל אדיר שנותן תצוגות עידוד למרות שהם עברו תהליך אדיר והתופעות האלה הצטמצמו מאוד. לגבי אלי כהן מדובר באיש כדורגל מצוין שלצערו הוא תמיד פולט משפט אחד יותר מידי. כך היה בזמנו עם הצ'צ'נים וכך גם היום, לא הבנתי איך אלי כהן המנוסה נופל לפח שהעיתונאים הכינו לו".
אלחרר משחק בעיר רהט, העיר ממנה הגיע עלא אבו סגיר, בעלה של האשקלונית נוי שטרית שהתאסלמה עבורו ועוררה סערה. מסתבר שהסעדה עצמה נעצרה בשערי העיר הבדואית, "אני באופן אישי חי עם המוטו של חייה ותן לחיות. עשו מהסיפור הזה רעש יותר מידי גדול, אבל בן אדם שתוך שבוע מתאסלם חוזר ליהדות ,שוב מתאסלם ,נפרד מהחבר חוזר הביתה ושוב עוזב כנראה צריך לעשות בדק בית עם עצמו מה הוא בכלל רוצה מעצמו והאם הוא בכלל מודע למעשים שלו, לי בכל אופן לא נראה שהבחורה מבינה מה קורה עם עצמה. אני ארבע שנים ברהט ועוד לא שמעתי מילה אחת על פוליטיקה כולל על הסיפור הזה".
צעירי רהט. תמונה קבוצתית. צילום: וואליד אלעוברה
“אני לא נופל מהרבה שוערים שמשחקים בליגות הבכירות”
לאחרונה אנחנו רואים יותר ויותר שחקנים בשלהי הקריירה אשר מצליחים לשלב תפקיד נוסף בכדורגל עם היותם שחקנים פעילים. ברוך דגו עושה זאת היטב בעירוני אשדוד ובהפועל אשקלון, יאיר אזולאי עושה זאת בהפועל אדומים אשדוד ובהפועל אשקלון, וכך גם אשר אלחרר, שמשמש שוער ברהט ומאמן שוערים במחלקות הנוער של הפועל אשקלון. “אין בכלל ספק, המחויבות שלי היא קודם כול ובראש ובראשונה להפועל אשקלון. שם אני מרכז את רוב השבוע. ברהט הסיכום הוא מראש: אימון אחד בשבוע וכמובן הגעה למשחקים. כך שאני נהנה גם מתחום המשחק וגם מתחום האימון”.
איך זה לעבוד עם חבר’ה צעירים? אתה רואה עתיד לשוערים האשקלונים? “קודם כול, עצם העבודה עם הילדים, אני בעצם רואה שם משהו שאני כילד לא היה לי אותו. לא ידעתי מה זה אימון שוערים עד גיל 25, וכמה הדבר הזה חשוב. אני מנסה להנחיל להם את הדברים, שאם היו מנחילים לי אותם בגילאים שלהם, אני בטוח ולא משער, שהייתי מגיע לרמות הכי גבוהות שיש. אני לוקח את העבודה איתם בצורה רצינית וללב. כל טעות ששוער עושה, כמו קליטה לא נכונה של כדור, אני כועס ברמה שאני עשיתי את זה. לכן האהבה לדבר הזה מביאה את האימונים לרמה הכי גבוהה שיש. אפשר להגיד שיש שניים—שלושה שוערים שאני מזהה שיכולים להיות לגיטימיים בליגת העל, אבל כמובן שהכל תלוי במועדון, במדיניות, בתמיכה שיקבלו, במאמן שיאמן, באלף ואחד מרכיבים שאי אפשר לצפות אותם”.
אתה כבר בן 37. איך שומרים על כושר משחק בגיל כזה? “ההיבט הראשון הוא האהבה למשחק. זה מה שנותן לי את הכוח והמרץ. מעבר לעובדה שאני תמיד מקפיד לשמור על עצמי בין אם זה בריצות, לפחות פעמיים בשבוע, ואם זה באימונים שאני עושה לשוערים שלי במחלקת הנוער של הפועל אשקלון, שם אני גם מתאמן איתם. יוצא מצב שאני מתאמן חמש—שש פעמים בשבוע כולל משחק, זה מה שעוזר לי לשמור על מצב בריאותי טוב וגם לשחק ברמה גבוהה, כי ביום שאני ארגיש שאני לא בכושר מספיק טוב, אז אפסיק לשחק באותו רגע”.
ביום שאחרי קריירת המשחק המטרה תהיה להמשיך ולהשתלב באימון שוערים או אולי יש מחשבות אחרות? “אני רואה את עצמי בתחום הספורט כל עוד הבריאות תאפשר לי וכל עוד ירצו בי. לרצות אני תמיד ארצה, כדורגל זורם לי בדם. סיום הקריירה ופרישה זה מחשבה שמפחידה אותי. אני כל שנה אומר: 'נראה מה יהיה בשנה הבאה'. מה שבטוח, אני לא אבזה את עצמי ולא אסע למקום בלי תנאים ושלא אהנה בו, זה לא יקרה”.
אשר אלחרר
“לשחק בהפועל אשקלון היה הגשמת חלום מבחינתי”
אם נמנה את הקבוצות שבהן שיחק אלחרר במהלך הקריירה שלו, נגיע בקלות למספר דו-ספרתי: בני לכיש, מכבי יבנה, מכבי אשקלון, עירוני אופקים, נתיבות, מכבי באר שבע, הפועל אשקלון, הפועל ערד, מ.ס אשקלון, אלסלאם רהט וכעת צעירי רהט. למרות התחנות הרבות, השוער שמח בחלקו ומרגיש שלם עם כל מעבר. “לא הייתי משנה כלום בקריירה, תמיד הייתי במקומות שהיה לי כיף בהם, שרצו אותי, שזה דבר מאוד חשוב. אם בכל זאת הייתי מחפש איזה נקודה שיכולתי לשנות, אז אם הייתה לי יותר תעוזה וחוצפה או מישהו שהיה דוחף אותי, כמו סוכן כמו שאני רואה היום, אז אין לי ספק שמבחינת יכולת לא נפלתי ולא נופל מהרבה שוערים שמשחקים בליגות בכירות”.
יכול להיות שהמשפחה לא מספיק דחפה? “אף פעם לא היה לי אבא כמו של מאור בוזגלו או ברק יצחקי שבאים כל משחק. אבא שלי הוא אמנם פריק של כדורגל, אבל הוא העדיף לא לבוא לראות אותי משחק, העדיף לא לשמוע קללות ולהתעצבן, ממש העדיף להימנע. הוא תמיד מתעניין ושואל. אבא שלי כל שישי שואל מה עשינו במשחק, אבל הוא מעדיף לא לריב ולהתעצבן במשחקים. אחי לא קשור לכדורגל, אשתי הייתה באה לראות אותי כשהייתי משחק באשקלון”.
לשחק בהפועל אשקלון הייתה פסגת הקריירה? “כן. ובכלל, הרגע הכי מיוחד היה ללא ספק הופעת הבכורה שלי בהפועל אשקלון בעונת 2006/5. זה היה משחק שחמש דקות לפני שריקת הפתיחה הודיעו לי שאני משחק, כי השוער סאנדיי נפצע בחימום. אחד המשחקים הכי גדולים שלי בקריירה. ניצחנו 0:1 את רעננה, זה היה משחק בית באשדוד בליגה הלאומית. משחק ענק מבחינתי. הכול התחבר לי מההתחלה עד הסוף. הפועל אשקלון זה המועדון שחלמתי לשחק בו, בשבילי זה משהו גדול. הייתי אוהד של הקבוצה ופתאום הייתי בכותרות של העיתונים המקומיים והארציים באותו שבוע. זה שבוע שהוא לכל החיים. אגב, השחקן הכי גדול ששיחקתי איתו היה גסטון סנגוי”.
איפה אתה רואה את הפועל אשקלון מסיימת את העונה? “הייתי רוצה לראות את הפועל מסיימת את העונה במרכז הטבלה עם סיכוי גם להתברג לפלייאוף העליון, אבל אם להיות ריאלי, הישארות בליגה לפני סיום העונה תהיה הישג אדיר. חשוב מאוד לתקוע יתד בשנתיים הראשונות, ואז אפשר להתחיל להפוך לקבוצה לגיטימית בליגת העל. בנימה אישית, הייתי שמח מאוד אם דרור אלמלם יצליח בשאיפות ובכוונות שלו לבנות תלכיד מקומי ולשלב עם השנים שחקנים מקומיים בסגל, כי לאורך זמן אי אפשר להביא 15 שחקני רכש כל עונה, כשחלקם לא יותר טובים מהמקומיים שלנו שמפוזרים בכל הארץ”.
מיזם חינוכי של מקיף אמי”ת ב’ התקיים השבוע ברחבי העיר. תלמידי בית הספר יצאו יחד עם מוריהם לבנות סוכות לכל מי שהתקשה לעשות זאת בעצמו, בעיקר אוכלוסיית הקשישים. התלמידים המתינו בציפייה לתושבי העיר שיתקשרו ויבקשו סיוע ויצאו בימים שבין יום הכיפורים לסוכות, הרכיבו, קישטו ועשו זאת באהבה רבה
בתום בניית הסוכה ביקשו התלמידים מאותם בעלי סוכה אם אפשר בתמורה לבניית הסוכה לבקש בקשה אחת. בקשתם הייתה לתלות בסוכה את הציור של הדר גולדין ז”ל שנפל בצוק איתן ועדיין לא הוחזרה גופתו. גולדין למד באחד מבתי הספר של רשת אמי”ת, ולכן הרשת כמחווה הדפיסה אלפי תמונות שבהן הציור שצייר הדר לסוכה, ועליו נכתב “פרי עץ הדר”.
“יצאנו למבצע הקמת סוכות לכל דורש. הפניות הראשונות היו מהוססות. שאלו כמה עולה ומה נדרש מהם. הסברנו שהכול בהתנדבות וללא עלות, והרעיון לזכות במצווה ולהירתם למען הקהילה”, סיפר הרכז החברתי של ביה”ס ירון גיהסי. “התלמידים גילו התלהבות ודרשו במפגיע לצאת, כך שחילקנו את הפניות בין הכיתות השונות. חלקם הכינו קישוטים, והיתר יצאו למשימת ההרכבה. לא מעט מהפונים ביקשו לתת כסף לתלמידים, אך הם סירבו בנימוס והודיעו שיותר משהם תרמו הם נרתמו”.
“כל שנה הילדים והנכדים עוזרים, אך השנה כבר חששתי שסוכה לא תהיה”, אמרה תושבת העיר שהתלמידים בנו לה סוכה. “והנה הגעתם, מלאכים קטנים, וסייעתם בידי להקים את הסוכה”.
אם כשאומרים לכם "אספן ענתיקות", אתם מדמיינים ערימה של גרוטאות מאובקות וחסרות תועלת מפעם, כדאי מאוד שתחשבו שוב הכירו את יוסי קטני. הוא בן 72, נהג אוטובוס בפנסיה והתחיל לאסוף דברים כבר בגיל 15. זה התחיל מרדיו ישן, זה ששימש את בני משפחתו. כשיצא מכלל שימוש, היה לו קשה להיפרד ממנו בשל הערך הסנטימנטלי, אז הוא תיקן ושמר, והוא פועל בביתו עד עצם היום הזה. מאז התווספו לרדיו הזה אינספור פריטים. יוסי מנקה אותם, מתקן ומשמיש. ברובם הגדול הוא משתמש על בסיס יומי בביתו. “כל מה שאני אוסף חייב לעבוד, אחרת אין לזה ערך מבחינתי, ואני מעביר אותו הלאה”.
מעביר למי? “יש המון אנשים ברחבי הארץ שמתעסקים בזה. לכל אחד מאיתנו יש פריטים וגם חלקים. אז אם נניח אני לא מצליח לתקן משהו, אני מעביר את זה הלאה למישהו שיש לו את החלק החסר. יש כאן חוק, ברגע שאני מעביר משהו, אני מקבל בתמורה משהו אחר שאותו אדם לא הצליח לתקן, ולי יש את הכלים לעשות את זה”.
מה אתה מרגיש כשאתה משתמש בדברים הישנים הללו? “זה מדהים, זאת נוסטלגיה, כי יש כאן המון דברים שגדלתי עליהם. הפתיליות של פעם, פרימוס, המסטינג שלי מהצבא. אני בטוח שיש צעירים שאפילו לא שמעו על הדברים הללו שאני מדבר עליהם. בצאת כיפור הגיעו אליי הילדים עם עשרת הנכדים שלי, והכנתי להם תה בקומקום משנות ה-50 שנמצא אצלי. כולם התפעלו, והנכדים אפילו אמרו שיש לתה טעם אחר. זה מחמם את הלב ומעלה זיכרונות, וזו תמיד תחושה נעימה”.
מאיפה אתה מביא את הדברים? “יש המון דברים ששמרתי עוד מבית הוריי. במהלך השנים אני גם אוסף דברים. זה יכול להיות משהו שעיני צדה איפשהו, וזה יכול להיות גם מפניות של אנשים שיודעים שבזה אני עוסק. הייתי המון שנים נהג אוטובוס ועשיתי את הקווים של הקיבוצים מסביב, אז נוצרו חברויות, ומתקשרים אליי משם לפני שמחליטים לזרוק משהו”.
יש דברים שאתה אוהב במיוחד? “הכול. אני אוהב כל מה שישן ועובד טוב. יש דברים שאני גאה בעבודה שעשיתי עליהם. למשל יש לי משקל מאזניים, שכשראיתי אותו, הוא היה כל כך לא יפה ומוזנח שלא ידעתי מה אני עושה איתו בכלל. גם לא היה ברור לי בכלל ממה זה עשוי. התחלתי לנקות ולשפשף, ולפתע נגלו לנגד עיניי צלחות נחושת מרהיבות. הם קיבלו אצלי מקום של כבוד בוויטרינה, ואני מחייך בכל פעם שאני מסתכל עליהם. יש לי כאן טלוויזיה קטנה 24 אינטש, שקנינו בשנת 70' מיד אחרי שהתחתנו, והיא עדיין עובדת. יש קומקום ישן שקניתי במרוקו, כי הוא הזכיר לי את הילדות. יש לי שעון מעורר שהתעוררתי לצליליו לפני המון שנים, ואני מפעיל אותו גם היום. יש כל כך הרבה דברים, באמת שזה בלתי אפשרי לבחור כמה”.
מה אומרים בני המשפחה על התחביב הזה? “לצערי אשתי נהרגה בתאונת דרכים בדיוק לפני שבע שנים בערב חג סוכות. אני יודע שיש אולי נשים שהיו רוצות להוציא מהבית את כל הבלאגן הזה, אבל היא מאוד אהבה את זה. ההפך, הייתה תקופה שהדברים היו בחוץ ובמחסן, צברו שם אבק ועמדו חסרי תועלת. היא תמיד אמרה שכדאי שנכניס אותם פנימה וניתן להם יחס יותר ראוי כי אין לזה צורה. לאחרונה התחלתי לעשות את זה. רק השבוע קיבלתי ארון שהזמנתי במיוחד מנגר, כזה שיתאים לצרכים שלי, ולאט—לאט אני מכניס פנימה הכול. הילדים והנכדים מאוד גאים ומתלהבים, הם אוהבים לשמוע את הסיפורים שמאחורי כל הפריטים הללו”.
אני רוצה מכונית
אף שהוא מורה נהיגה ויושב כל היום בתוך רכב, התחביב של צביקה מרגלית זה כלי רכב או יותר נכון, רכבי אספנות
אופנוע ישן לפני שיפוץ. האוסף של צביקה מרגלית
המורה לנהיגה צביקה מרגלית תמיד אהב מכוניות. הוא זוכר איך עוד בילדותו היה לוטש עיניים בכלי רכב חולפים, ובעיקר בזה של שכנו. “מרצדס מודל 62', דגם מיוחד שנפעמתי ממנו כשהייתי ילד וחלמתי שבבוא היום יהיה לי כזה”, הוא אומר.
הימים חלפו וגם השנים, והחלום הזה ליווה את מרגלית לאורך כל הדרך. שנים לאחר מכן, ברגע שיכול היה להרשות לעצמו כלכלית, הוא רכש את הרכב הראשון שלו, ואז זה התפרץ. הוא קורא לזה "המחלה", כי הוא באמת לא יכול לעצור ומשקיע שעות בהתעסקות סביב התחביב הזה, שהפך לחלק מרכזי בחייו. עד לאחרונה היה חבר בהנהלת מועדון החמש, אך נאלץ לפרוש בשל חוסר זמן. הוא עדיין, כמובן, חבר במועדון שבו יש קרוב לאלף חברים וחמשת אלפים מכוניות.
מה היה הרכב הראשון? “אני לא אוהב להשתמש במילה ‘פשוט’ כשמדובר ברכבים, כי לכל אחד יש את הייחודיות שלו. אבל כן, אלה היו רכבים פשוטים יותר ממה שיש לי היום. אני קונה ומשקם, נוסע ולאחר מכן מוכר ומתקדם לרכב הבא. פעם נאלצתי לנסר עץ בשביל לחלץ מכונית שעמדה שם כל כך הרבה שנים עד שהוא צמח עליה. לרכבים שיש ברשותי היום יש ערך רגשי מיוחד, ויש לי חיבור אחר אליהם, לכן אותם אני לא אמכור, אבל בהחלט יכול להיות שיתווספו אליהם עוד”.
רכב ישן
מה יש לך היום? “שלוש מכוניות שברולט אימפלה מודל 62', את המרדצס 62', זאת שחלמתי עליה בתור ילד והייתה אצל השכן שלי, ושברולט אמבולנס מודל 66'. אני כרגע משפץ גם אפנוע BMW מודל 54'”.
מה מיוחד בהם שלא יוחלפו? “המרצדס בגלל שזה חלום ילדות שסוף—סוף התגשם. האימפלה זה דגם מיוחד מאוד, היחידי בארץ, והוא חשוב לי. האמבולנס זה אוטו ששיפצתי לזכר הוריי שנפטרו”.
תחביב יקר יש לך. “כן, זה תחביב שעולה הרבה מאוד כסף, עדיף לא לנקוב במספרים. אני לא מוציא את הכול בפעם אחת, עושה דברים בשלבים ולאט—לאט”.
מעניין אותך מי החזיק ברכב לפניך? “לא, לא ממש. יש לי את תעודת הלידה של המצדס. במקרה של האימפלה, אני לא ממש יודע. מה שבטוח שלא מדובר באנשים מיוחדים, אז זה פחות חשוב מי הם היו”.
יש כבר רכב ששמת עליו עין לרכישה הבאה? “כן, טנדר פורד שנת 73'. רוב האספנים אוספים רכבים פרטיים, אני אוסף גם טנדרים. הייתי לא מזמן בטיול בארצות הברית וביקרתי במשך שבוע בתערוכה של מכוניות אספנות, ושם ראיתי אותו והוא שבה את לבי”.
איזה תגובות אתה מקבל כשאתה נוהג עליהם? "אני נוסע איתם כל הזמן, ובימי שישי יש לנו מפגש קבוע של מועדון החמש. אנשים מסתכלים, צופרים, יש נהגים שמוציאים יד מהחלון ומרימים אצבע. אין מצב שרכב כזה יעבור על הכביש, ולא תהיה התייחסות אליו, זה מחמיא וזה כיף גדול”.
גיליון אספנות
באוסף של סימון לוי מאשקלון יש מאות עיתונים, ובהם כל האירועים החשובים בהיסטוריה העולמית והישראלית במאה השנים האחרונות. יש לו אפילו את הגיליון הראשון של “כאן דרום”
סימון לוי, אספן עיתונים, בן 59, נשוי ואב לשלושה ועובד במשרד האוצר. את התחביב שלו הוא החל בעת שירותו הצבאי, כשהעיתון היה מצרך נדיר ומאוד מבוקש. “זה היה לפני למעלה מ-40 שנה. שירתי אז בסיני, ובכל פעם שהיה מתגלגל לבסיס איזשהו עיתון או אפילו פיסת נייר עם כתבה, כולם היו עטים עליהם. מבחינתי, שם למדתי להעריך את הדבר הזה ולאהוב את זה. שמרתי אחד ועוד אחד עד שזה כבר השתלט עליי והתחלתי לחפש דברים אחרים. הלכתי אחורה בשנים, הרבה אחורה, וחיפשתי כתבות על כל מיני אירועים חשובים שעניינו אותי ושמרתי. יש לי עיתונים שלמים מתאריכים חשובים וגם אלפים של קטעים מתוך כתבות”.
איפה אתה מחפש כתבות בארץ ובעולם? “בארץ יש חנויות בתל אביב, ששם שומרים עיתונים ישנים וספרים יד שנייה. הרבה פעמים זה מגיע אליהם מבתים של אנשים מבוגרים שנפטרו, ומישהו פינה את ביתם והוציא משם את ההיסטוריה הזאת. אני מגיע לשם לעתים די קרובות, מדפדף ומחפש דברים מעניינים. אני מוצא גם הרבה פעמים דברים שקשורים לאשקלון. כשאני בחו”ל אני מביא עיתון מכל מדינה שאני מבקר בה”.
אתה הולך לפעמים במטרה למצוא כתבה ספציפית? “בדרך כלל לא. אני הולך ומדפדף ורוכש את מה שמעניין אותי. ספציפית את העיתון של הקמת המדינה חיפשתי שנים, בסוף מצאתי בחנות בנחלת בנימין. לפעמים אני מוצא תיעודים של אירועים היסטוריים שקרו ממש במקרה. בגדול, אני כל כך מעורב ומעורה שקשה מאוד להפתיע אותי”.
סימון לוי
איזה כתבות הכי יקרות לך? “אי אפשר לבחור, כי באמת יש בידיי תיעוד של אירועים חשובים ומכוננים. יש לי עיתון מ—8 במאי 1945, מהדורה של ‘דבר’ שמכריזה על סיום מלחמת העולם השנייה. יש אחד מ-1969, הנחיתה של אפולו 11 על הירח. ב-1955 מצאו נפט בארץ, וחשבו שזה ישנה את פניה של המדינה כולה, אבל בסוף הייתה שם כמות מזערית”.
סימון לוי
אתה מוצא את עצמך יושב ומדפדף בבית? “בוודאי. לפעמים סתם בלי סיבה, לפעמים יש לזה איזשהו הקשר אקטואלי. למשל לפני מונדיאלים אני הולך אחורה וחוזר שוב למונידאלים של פעם. לא מזמן עלה לכותרות הסיפור של הרצח של אורון שאול בשנת 80', אז דפדפתי בעיתונים ששמרתי מאז”.
איפה מאפסנים את כל העיתונים הללו? “הם מסודרים, ואני כורך כל שנתיים בנפרד, הכול בצורה מאוד מסודרת כדי שיישמר ויהיה נוח להתמצא. מבחינת מקום פיזי, זה לא תופס הרבה, העיקר שיש מקום בלב”.
מדברים על מותו של הפרינט, מה אתה אומר על זה? “אין ספק שהפרינט ירד, אבל הוא כאן והוא יישאר ולא ילך לשום מקום. אני באופן אישי לא חסיד של האינטרנט. אין שום דבר שיכול להחליף את תחושת הדפדוף באצבעות, זו חלק מהחוויה כולה. העיתונים הישנים הם פיסת היסטוריה, וכשאני מדפדף בדפים הצהובים, אני מרגיש לרגע שאני נוגע בה”.
לפני מספר ימים נעצר תלמיד בית ספר באשקלון כשבתוך הילקוט שלקח עימו לבית הספר נמצאו מנות גראס מחולק ומוכן, על פי החשד למכירה. הקטין החשוד הועבר לחקירת מחלק הנוער שבסיומה נכלא ולמחרת היום הוארך מעצרו בבית המשפט. חקירתו של הקטין נמשכה בימים האחרונים ושמעצרו אף הוארך בשנית עד היום בבית המשפט.
חוקרי הנוער, כך הודיעה היום המשטרה, הצליחו לאסוף ראיות ולבסס תשתית ראייתית לעבירת סחר בסמים כנגד הקטין החשוד.
בשלב זה סרבו המשטרה לספר כיצד בוצע הסחר, האם בוצע בין כותלי בית הספר והאם הלקוחות היו תלמידים אלא הסתפקו בהודעה שלא פרטה מעבר לכך. "אנו פועלים לא אחת ובדרכים שונות בקרב בני הנוער לשמירה על החוק והימנעות מעבירות פליליות, אך מנגד, נפעל ביד נוקשה כנגד אלו שיבחרו למרות זאת לבצע עבירות פליליות המסכנות את שלומם ואת שלום הציבור".
היום, כאמור, תגיש התביעה המשטרתית לבית המשפט הצהרת תובע על הכוונה להגיש נגדו כתב אישום בתיק, וכמו כן תבקש מבית המשפט להאריך את מעצרו פעם נוספת.
עו”ד איתמר רביבו, תושב מועצת חוף אשקלון, הודיע לאחרונה על כוונתו להתמודד לראשות המועצה. זהו מהלך מפתיע בהתחשב בגילו הצעיר ובעובדה שהוא קופץ למים העמוקים ללא ניסיון פוליטי כלל. כל אלה אינם מרתיעים אותו, בדיוק ההפך. לדבריו, נקודות החולשה הללו, לכאורה, מהוות בדיוק את נקודות החוזק שלו. “אני חייב לומר שאני רואה יתרון רב בעובדה שאני אדם צעיר המבקש להתפנות מעיסוקיי ומהעסק אותו בניתי בעמל רב ובהצלחה מרובה, וכל זאת מתוך תחושת שליחות אמיתית ומתוך רצון ואמונה ביכולותיי ובתכונותיי, אותם אני מבקש להביא לידי ביטוי ומימוש בתפקיד ראש המועצה”, הוא אומר. “ניתן להביט סביב ולראות את התהליכים והמהפכות אותם מובילים אנשים צעירים כמוני, לחלקם אף ניסיון מועט משלי, וזאת בכל תחומי החיים, בחינוך, בכלכלה, בשירות הציבורי, כך שברור שכדי להצליח בתפקיד ראש המועצה נדרש מארג שלם של תכונות ולא תכונה ספציפית אחת. בעניין זה יש לשאול, האם העובדה שאדם בעל ניסיון של כעשר שנים בתפקיד ראש מועצה הוא בהכרח ראש מועצה טוב יותר? אני סבור שבמבחן התוצאה התשובה לשאלה זו היא שלילית”.
“המועצה משקיעה בתפל”
רביבו, בן 35, נשוי לקרן ואב לחמישה ילדים: אורי (12), תמר (9), איתן (7), יוסף (5) ואחיה (שנה), הוא הבעלים והמנהל של משרד עורכי דין באשדוד. זה כשנתיים הוא מתגורר עם בני משפחתו ביישוב באר גנים. לאחר סיום שירות צבאי כלוחם השלים תואר ראשון במשפטים והוסמך לעורך דין. לאחר נישואיו התגורר עם משפחתו בעיר מודיעין ולאחר כמה שנים עברו להתגורר ביישוב ניצן בעקבות משפחתה של רעייתו שפונתה מהיישוב נווה דקלים בתכנית ההתנתקות. בניצן שימש רביבו יושב ראש הוועד המקומי במשך כשלוש שנים. לו עצמו אמנם אין ניסיון פוליטי, אולם את העשייה הציבורית הכיר כבר בגיל צעיר בבית שגדל בו. “את העשייה הציבורית הכרתי וספגתי בבית עוד בילדותי, כאשר אבי אברהם רביבו שימש ראש עיריית אופקים וכן בתפקידים ציבוריים ופוליטיים נוספים. אני זוכר את עצמי כילד נחשף לפעילות ציבורית ולעתים אף מצטרף אל אבי לסיורי בוקר בדרכנו אל הגן ואל בית הספר על מנת לעמוד על טיב הניקיון והסדר ברחובות. היה לי אך ברור וטבעי במהלך השנים שיום יבוא ואפנה לפעילות ציבורית”, הוא מספר.
כשגמלה בלבו ההחלטה להירתם לעשייה הציבורית, פנה להתייעץ עם קרן אשתו לצורך קבלת ברכת הדרך ממנה. “היא אמרה שהיה ברור לה שהיום הזה יגיע. היא סיפרה לי שעוד לפני נישואינו היא נשאלה על ידה חמותי היקרה מה הן חסרונותיי, וקרן השיבה שברור לה שמתישהו אפנה לעסוק בתחום הציבורי והפוליטי. אז אני לא יודע אם זה חיסרון או יתרון, אבל זה ביעבע בי תמיד, אולי אפילו מבלי שהייתי מודע לכך, ולכן גם לא הפתיע את הסביבה הקרובה שלי”.
היו סיבות ספציפיות שגרמו לך להחליט להתמודד? “את ההחלטה להציג את מועמדותי לראשות המועצה קיבלתי לאחר שהגעתי למסקנה שלא די בהבעת עמדה ביקורתית כזאת או אחרת ביחס לתפקוד המועצה, אלא עליי לקום ולעשות מעשה שיתבטא בהצגת חלופה שלטונית להנהגת המועצה הקיימת. במהלך שנות מגוריי במועצה נוצרה בקרבי, כמו גם בקרב רבים מחבריי, התחושה שקיים מצד אחד רצון טוב לקידום ענייני המועצה, אך במבחן התוצאה מדובר בגוף הסובל מתרבות ארגונית וניהולית ברמה בינונית מאוד”.
רביבו השבוע. צילום: מעיין תשובה
שזה אומר? “התרשמתי שמושקעת אנרגיה רבה בעניינים תפלים ושוליים, שאינם רלוונטיים לצורך קידומה ושגשוגה של המועצה, כדוגמת התעסקות רבה בעניינים אישיים, באמירות של אנשים ובניסיונות ליצירת הפרד ומשול ביישובים שונים, כאשר כל אלה פוגמים ביכולת לנתב ולמקד מאמץ בדברים העיקריים הזקוקים לטיפול ולהתייחסות”.
“לא ייתכן שהמועצה מתפקדת ללא מנכ”ל”
לדברי רביבו, במסגרת סבב פגישות וסיורים שערך בתקופה האחרונה בחלק מיישובי המועצה הוא נוכח לדעת שלא מדובר בתחושה סובייקטיבית שלו. “מהר מאוד גיליתי שמדובר בהלך רוח לו שותפים רבים מתושבי המועצה, המביעים תחושת מיצוי מהמציאות שנוצרה וסבורים כי יש להביא לבחירת הנהגה חדשה ורעננה שתדע להתמודד בצורה מקצועית ועניינית יותר עם האתגרים העומדים בפני המועצה”.
מה שלטענתך לא קורה עכשיו? “מתוקף תפקידי כיושב ראש הוועד המקומי באתי במגע שוטף עם מנגנון המועצה וגילתי שיש במועצה עובדים מנוסים, מקצועיים ומסורים המבקשים לתת מענה הולם וראוי לפניות התושבים ולצורכיהם, אלא שבחלק לא קטן מהמקרים ידיהם של עובדי המועצה כבולות, שכן הופקדה בידיהם האחריות לתחום בו הם עוסקים, אך לא תמיד מצויה בידיהם הסמכות לעשות כן. לדוגמה, לא ייתכן שהמועצה מתפקדת משך מספר שנים ללא מנכ”ל מקצועי. ומדובר במחדל מתמשך הגורם לאובדן דרך ומביא בהכרח לתחושת המיצוי הקיימת בקרב התושבים”.
איך אתה רואה את תפקיד ראש המועצה? “אני רואה את תפקיד המועצה ותפקידו של ראש המועצה העומד בראשה כאחראים ליצירת מציאות המאפשרת לנו כהורים להרגיש שלמים ובטוחים שאנו מגדלים את ילדינו במקום הטוב והראוי ביותר עבורם וכמקום בו מערכת החינוך מעניקה לכל תלמיד ותלמיד כלים שיש בהם כדי לממש את הפוטנציאל הגלום בתוכו. בנוסף, אני רואה את תפקיד ראש המועצה כמי שאחראי לגלות מנהיגות מובילה ואקטיבית בניהול המועצה, כיזם הפועל ללא מעצורים, המתעורר בכל בוקר ומחפש כל דרך על מנת לקדם את הנושאים העומדים על סדר היום ולייצר יוזמות חדשות בכדי להיטיב עם המועצה ותושביה. לצורך המחשת הדברים ניתן להשוות לרגע את המועצה לחברה פרטית או ציבורית, שאנו תושבי המועצה הם בעלי המניות בה, ומתוקף תפקידנו ומעמדנו אנו זכאים ומצפים מהנהלת החברה לקבלת דיבידנדים קבועים במשך כל תקופת הכהונה ולא רק ביחס של 1:5, דהיינו שנה אחת מתוך חמש שנות כהונה. הדיבידנד לו אנו זכאים מגיע בדמות של חינוך ראוי ומאפשר, יצירת ביטחון אישי ביישובים, ניקיון ופיתוח היישובים וניצול ראוי ונכון של משאבי המועצה. כפי שכל אחד מאיתנו לא היה מציב בראשות החברה שבבעלותו מנהל רק בגלל היותו אדם נחמד, כך גם מחובתנו לדאוג לחלופה שלטונית מקצועית וראויה, שכן רק זו תדע להעניק ליישובי המועצה ולתושביה את הדיבידנד לו הם זכאים”.
ללא ניסיון פוליטי. איתמר רביבו. צילום: מעיין תשובה
איך אתה מתכוון לממש את השקפתך? “ראשית, אינני מתיימר להבין ולהכיר על בוריים, בשלב זה, את כלל הרצונות, הצרכים והמאפיינים של כלל המועצה ויישוביה, ועליי עוד לעבור תהליך של למידה יסודית בעניין. לצורך כך התחלתי בשלב מוקדם יחסית לערוך סבב סיורים ופגישות ביישובי המועצה, קיימתי שיחות רבות עם תושבים ומצאתי שיש במועצה תושבים רבים שבכוחם וברצונם לתרום מידיעתם, מניסיונם הרב וממרצם לצורך קידום ענייני המועצה בתחומים רבים. בכוונתי להסתייע באנשים מצוינים אלו לצורך גיבוש המטרות, התוויית דרכי הפעולה ואף בהמשך דרכי בעשייה. עם זאת, כבר בשלב זה ניתן למנות מספר מטרות עיקריות, חשובות ומהותיות, שאותן יש לקדם בצורה מהירה ומיטבית. הראשונה, פיתוח מערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית והבאתה למקום בו היא מעניקה לכל תלמיד ותלמיד את הכלים שיש כדי לממש את הפוטנציאל הגלום בתוכו. המטרה השנייה היא חיזוק והעצמת יישובי המועצה. הבעת אמון ביכולת הניהולית המקומית של כל יישוב, וזאת באמצעות התאמת המבנה הארגוני של המועצה והאצלת סמכויות ליישובים, לצד תקציבים ושיפור איכות החיים לתושב בדגש על הגברת ביטחון אישי ביישובים. מטרה נוספת היא ניצול משאבי המועצה, מימוש הפוטנציאל התיירותי והעסקי, העצמת ההון האנושי, וזאת לצורך קידומה, פיתוחה ויצירת הגירה חיובית ליישוביה”.
כל זה נשמע נהדר. אבל אתה יודע, הרבה פעמים "דברים שמכאן, לא רואים משם" “אני סבור שהפעולה הראשונה והבסיסית אותה יש לבצע היא מינוי מנכ”ל מקצועי למועצה, שיהיה אחראי להטמעת השינויים והתאמת המערכת לניהול מקצועי וענייני. מינוי הכרחי זה יביא לשינוי תפיסה מיידי בניהול המועצה ולשיפור מתמיד בתפקודה. שנית ובהמשך לפעולה הראשונה הנדרשת, אני סבור שיש להפוך את המבנה הארגוני של המועצה לנגיש יותר לתושב ולהנהגות היישובים. דבר זה ישפר באופן משמעותי את תחושת התושבים ואת טיב השירות הניתן להם. שלישית, יש להעצים את מנהלי המחלקות במועצה ואת יתר בעלי התפקידים, תוך מתן אמון בתפקידם ובתפקודם, ומתן עצמאות בניהול תקציביהם ויצירת מנגנון פיקוח ובקרה של המועצה והעומד בראשה”.
מה תשיב לאלה שאומרים שאתה צעיר וחסר ניסיון? “מתוקף תפקידיי והניסיון שנצבר על ידי במהלך השנים במסגרת עיסוקיי ופעילותי הציבורית צברתי כלים משמעותיים רבים. יכולת הבחנה בין עיקר לתפל, קבלת נושאים רבים לטיפולי ובניית דרכי פעולה וטיפול בכל עניין ונושא המונח לפתחי תוך פיקוח ובקרה שמטרתם להבטיח מתן מענה ענייני, הולם ומקצועי. בנוסף, אני סבור שיש בי תכונות נוספות הדרושות לצורך עמידה בהצלחה בתפקיד ראש המועצה, כדוגמת יכולת ביצוע מוכחת, הנעת אנשים ותהליכים, ניהול תקציבים, היכולת לעסוק בפרטים קטנים כגדולים, הקשבה ולמידה מכל אדם וכן יכולת להאצלת סמכויות לבעלי תפקידים מבלי לחשוש שהדבר יפגע במעמדי, אלא אף יביא בהכרח להעצמתו. אין לי כל ספק שיש בכל אלה כדי להביא לשינוי הנדרש והמתבקש לו מייחלים תושבים רבים”.
תגובה: "המועצה עברה מהפכה"
מתגונן. ראש המועצה יאיר פרגון
מהמועצה האזורית חוף אשקלון נמסר בתגובה: "מועצה אזורית חוף אשקלון עברה מהפכה בעשור האחרון. בחינוך – הקמנו חמישה בתי ספר חדשים, מתוכם שלושה פורצי דרך בתחומם (משלב, מרחבי וקהילתי) ובית ספר למצוינות שהוקם ממש בתחילת שנה זו. בנינו 20 גני-ילדים חדשים וארבעים כיתות לימוד. מתנ״ס וחינוך בלתי פורמאלי – די להיכנס לאתר המועצה ולהתרשם מהעובדה שכמות ורמת הפעילויות לכלל הציבור עשירה ביותר. (עד כדי כך שבאים מהעיר אשקלון).
"בספורט – המועצה הובילה תכנית אסטרטגית להקמתם של 20 מגרשי כדורגל דשא סינטטי, בעלות של 20 מלש"ח שיבוצעו תוך שנתיים. זאת בנוסף לעשרות מתקני ספורט ביישובים שהוקמו במהלך השנים האחרונות ועוד – שני אולמות ספורט: אחד בבאר גנים – כבר יש קבלן זוכה והשני ביד מרדכי סמוך לקריית החינוך שיקמה חופים, הנמצא בשלבי קבלת היתרים. בתחום הסביבה – כיתות ירוקות בבתי הספר, הקמתו של ׳שביל האור׳, מעבר לתאורה ירוקה, מיחזור ומערך ייחודי לפינוי גזם והשבתו כקומפוסט לטבע.
"הובלנו הרחבות משמעותיות ביישובי העוטף נתיב העשרה, זיקים, יד מרדכי, כרמיה וגברעם, במושב הודיה ומיד לאחר החגים גם בחלץ. עובדת שדרוגה של המועצה מוכחת בצמיחה הדמוגרפית המבורכת. היה ולמאן דהוא יש טענה על ענין מקומי, יוכל לפנות בצורה מכובדת למוקד המועצה וענייניו יטופלו".
בבית ממשפט השלום באשדוד התקיים דיון בתביעת הדיבה שהגיש חבר המועצה שלמה כהן נגד חבר המועצה אפי מור. בדיון עלו לדוכן שלמה כהן ואחריו אפי מור ונשאלו שאלות בידי הפרקליטים. פרקליטו של מור שאל את כהן שאלות רבות בעניין קשריו עם דורון נקשרי, בעליו של ה—D LOFT באשקלון. מנגד, פרקליטו של כהן בירר אם למור יש ביסוס לטענות שלו נגד כהן.
כזכור, כפי שפורסם לראשונה ב”כאן דרום”, בדצמבר 2015 הגיש כהן תביעת דיבה נגד מור ודרש ממנו פיצויים בגובה של 200 אלף שקל. המקרה המדובר אירע בישיבת מועצה שהתקיימה בתאריך 12 באוקטובר 2015, כאשר כהן הגיש הצעה לסדר בישיבת המועצה בעניין של תחקיר טלוויזיוני שעסק בתמיכתם של חברי האופוזיציה בהשגת רישיון ללופט באשקלון, אשר אחד השותפים בו הוא העבריין שמעון ארג’ואן, שמזוהה עם ארגונו של שלום דומרני ומוגדר בכתבה כ”איש הכספים” שלו. במסגרת אותו תחקיר נשמעה הקלטה של איש ציבור אשקלוני כאשר הוא מנסה לכאורה לתפור תיק לראש העירייה דאז איתמר שמעוני. כהן דרש לקיים דיון בישיבת המועצה בעניין ההקלטה הזאת.
אפי מור. צילום דוד לוי
לאחר תגובה קצרה של היועצת המשפטית של העירייה היה זה מור שקיבל את זכות התגובה, והוא הגיב לכהן בצורה קשה מאוד, חלקה בצרחות: “על מה אתה מדבר, מר שלמה כהן? זה מה שמעניין אותך? המוטו של התשדיר היה מאוד ברור: ניסיון של כמה מחברי המועצה, שאתה נמנה עליהם, להחדיר לתוכנו גורם עברייני… מעניין מה הקשר שלך לעולם הזה? (של ארגוני הפשיעה; ד”ל) אל תשחק לנו אותה, אתה יכול לשחק אותה לאנשים, לי אתה לא יכול לשחק אותה… אתה שייך לארגון פשע, אתה מגן עליהם, אתה מממן אותם! מעניין מה האינטרס שלך. תגיד לי, מה האינטרס שלך? אתה מגיש שאילתות והצעות לסדר היום, אתה שייך לארגוני פשיעה! אתה! תתבע אותי!”. כהן הגיב לדברים בכעס ובעיקר אמר למור כי הוא “שקרן עלוב”.
“הפעילו סנקציות כספיות”
בעת הדיון המשפטי שהתקיים בעניין אותה תביעת דיבה עלה שלמה כהן לדוכן העדים ונשאל שאלות בידי עו”ד תום נוימן אשר מייצג את אפי מור בתיק זה.
עו”ד נוימן: “האם זה נכון שדורון נקשרי הוא אחד התומכים בך פוליטית בשנים האחרונות?” שלמה כהן: “הוא אחד מתוך קבוצת תומכים. אני לא הייתי מגדיר זאת בשנים האחרונות, אלא אני יודע שבשנתיים האחרונות, לא בבחירות של 2008, כפי שזה הוצג. ההיכרות שלי איתו היא מיוני 2015 במסגרת אירוע שקיים רועי רביב לביתו, שם בעל האירוע רועי רביב ביקש ממני לבוא ולהכיר את קבוצת התומכים שישבו בשולחן בנפרד, וזו הייתה הפעם הראשונה שידעתי שהם תומכים בי, לאחר שהם אמרו לי. וידעתי מתוך פרסומים שהם תומכים בי, זו קבוצה שלא אני ביקשתי את תמיכתה”.
"מדובר בפגיעה מיותרת". שלמה כהן. צילום: דוד לוי
עו”ד נוימן: “בוודאי ראית, אנו צירפנו מספר דוגמאות מתוך עמוד הפייסבוק של נקשרי, לא רק שצולמתם ביחד כשהוא מציג אותך כראש העיר הבא ואותך ואת רעייתך מחובקים. ומדובר בפרסומים שהם החל משנת 2013 ולא כטענתך. איך אתה מסביר זאת?” כהן: “התמונה הזו, אני מניח שהיא פורסמה לפני כחודשיים בערך, וזו תמונה של החתונה של הבן שלי שפורסמה ביוני מהפייסבוק של הבת שלי והיא הועתקה, לא הועברה אליו ישירות. על התמיכה שלו בי ממש אני ידעתי סמוך לאותו אירוע ביוני 2015, ושם נערכה ההיכרות שהם היו קבוצה שישבה בשולחן בנפרד”.
עו”ד נוימן: “את האתר 'אשקלון 10' אתה הכרת?” כהן: “האתר הזה היה היחידי למעשה שהרהיב עוז לפרסם דברי אופוזיציה לשמעוני, כל שאר המקומונים והעיתונים משום מה נמנעו מביקורת, ואני לא רוצה להיכנס לטעמים בעניין זה. משום מה אני הוצגתי כאחד הכתבים באתר זה, ואני ביקשתי שיראו לי ולו כתבה אחת שפורסמה על ידי שהיא מותחת ביקורת על שמעוני”.
עו”ד נוימן: “זה נכון שב—2014 אתה פעלת בתוך המועצה על מנת לוודא שהעירייה תפרסם גם באתר הזה, 'אשקלון 10'? טענת טענה שהעירייה מחרימה את האתר הזה והעלית הצעה על סדר היום ואמרת גם שם ש’זה אתר אמיץ ומבורך, אבל הוא מוצא את עצמו בצד של "המקל", המוחרם’”? כהן: “כן, אני הייתי האופוזיציונר המובהק, אחד מבין שניים. זה היה במסגרת ביקורת שלי על העירייה, שמנצלת כספי ציבור כדי להשתמש בהם מול מקומונים ועיתונים רק אם הם מייצגים אותה באור חיובי, בעוד שמקומונים או אתרים שהעזו לפתוח בדל ביקורת, נפתחו נגדם תביעות או שהחרימו אותם, הפעילו עליהם כל מיני סנקציות כספיות”.
“לא הרגשתי שום ניגוד עניינים”
לאחר פרסום הכתבה ההיא בערוץ 2 התכנסה מליאת הוועדה המקומית לבניין ערים שדנה בעניין של הלופט, ובה השתתף כהן.
עו”ד נוימן תהה על כך ושאל את כהן: “האם בדיון הזה, דווקא לאור העובדה שהייתה ביקורת ציבורית, לא מצד הנתבע אלא מצד ערוץ 2, קמת ואמרת ולו למראית עין, 'נקשרי מפעיל העסק, שאני כתבתי שהוא מפעיל העסק, הוא תומך בי לראשות העירייה ולכן אני קם ויוצא ולא מצביע', קמת יצאת?” כהן: “לא קמתי ולא מצאתי לנכון לקום ולצאת, כיוון שכמו שאמרתי לא הרגשתי שיש פה ניגוד עניינים. הבקשה היא לא על שמו של דורון נקשרי אלא על שם ‘ג.י.א ירון’”. בהמשך הסכים כהן כי מי שהיה עשוי להרוויח ממתן הרישיון הוא דורון נקשרי.
עו”ד נוימן: “אז אתה, איש ציבורי, איש חוק, פועל רשמית, מכתב חתום, עבור רווחתו הכלכלית של מקורב פוליטי שלך, אין בזה שום דבר רע. איך אתה, איש ישר לכאורה, לא מוצא פה חשש לניגוד עניינים שמצדיק שתקום ותצא מהדיון?” כהן: “באותו דיון כל ההתייחסות שלי הייתה כחלק ממלחמה בשלטון מושחת, כוחני שנלחם בכל כיס התנגדות שסתם פיות, שהתנכל לכל אדם שלא זרם איתו, כפי שהוכח באמת שמדובר בשלטון מושחת. זו הייתה המשימה שלי וזו הייתה המטרה שלי, ואני גאה בזה שנלחמתי בכוחניות ובשחיתות כל אימת שהיא התגלתה. דווקא כאיש חוק”.
עו”ד נוימן: “דווקא מאדם שמתיימר להילחם בשחיתות הייתי מצפה שלא יהיה חשש לשחיתות אצלו, ובכל זאת לא קמת, ויותר מזה, ראית בדיון הזה של המליאה וגם דיון הקודם של וועדת המשנה שמהנדס הוועדה אדון ירון קם ויצא כי אחיו הוא בעל הזכויות?” כהן: “זו תגובה מתבקשת ממהנדס העיר כי הוא אחיו, ואם הוא לא היה יוצא, אני הייתי מעיר לו על זה”. עוד הוסיף כהן: “אני לא הרגשתי שום ניגוד עניינים במקרה הזה,.היה גם ברור כי ההחלטה שלנו לא תעבור, כי יש רוב אוטומטי במליאה. לא היה שום סיכוי שהחלטה הזו תעבור, ואני ראיתי את תפקידי פה בהתייחסות המקצועית, בחשיפה, כפי שאחר כך ועדת הערר אישרה את כל הגישה שלנו בעניין זה”. בעניין הכתבה בערוץ 2 אמר כהן: “מדובר בכתבה מבוימת ומוזמנת שהשלטון המושחת הזה עומד מאחוריה, והשלטון המושחת הזה הוא… אני לא עשיתי שום דבר”.
“מידע מגמתי ולא נכון”
בהמשך שואל עו”ד נוימן את כהן כיצד הוא תמך בהחלטה שעשויה להיטיב עם ארג’ואן: “כלומר אם אני מבין נכון, בשלב הזה אתה מצביע ביודעין על ארג’ואן, ואולי אתה גם מכשיל את הוועדה, אתה מצביע בעד אינטרס כלכלי של ארגון פשיעה, זה מה שאתה אומר לי פה?” כהן: “הבקשה שלי לדיון במליאה הייתה לקיים דיון. לא ביקשנו לאשר, אלא לקיים דיון. הנימוקים היו מקצועיים, ואני רציתי שיתקיים דיון מקצועי, ועל כן הבקשה שלי הייתה שיקוים דיון ולא לצורך קבלת אישור. מבחינתי, שהמליאה תקבל החלטה”.
עו”ד נוימן: “אבל אתה אישרת לי שגם הצבעת בעד קבלת הערעור של המבנה?” כהן: “לא, אני אומר כי ההצבעה היא נגד אי—קיום הדיון”.
לאורך כל עדותו הדגיש כהן כי מה שהנחה אותו בכל הפעילות שלו בוועדה ובכלל היה המאבק בשחיתות של השלטון. בשלב הזה התערב השופט ושאל את כהן: “העירייה מושחתת והכול, אבל אתה בוחר לסייע לאיש של ארגון פשיעה או לא?” כהן: “אם הייתי יודע שמדובר בארגון פשיעה במימון של ארגון פשיעה, חד משמעית אני האחרון שהייתי נותן יד להתנהלות שכזו”.
עו”ד נוימן: “הכתב הזה, יוסי מזרחי, הוא מושחת בעיניך? אתה טענת שהכתבה מוזמנת על ידי עירייה מושחתת ומציגה רק עמדה אחת?” כהן: “אני אומר שהוא הוזן על ידי עירייה מושחתת במידע שהוא היה מגמתי ולא נכון, ואת זה רציתי להוכיח בישיבת המועצה”.
אפי מור בישיבת המועצה המדוברת
“אני אצטרך לצאת מכל הישיבות”
בשלב הזה הסתיימה העדות של שלמה כהן, ומי שעלה לדוכן העדים היה אפי מור. את השאלות אליו הפנה פרקליטו של כהן, עו”ד רון לוינטל.
עו”ד לוינטל תהה על הסטנדרט שאותו ביקש מור ליישם אצל כהן כאשר נשאל מדוע לא יצא מדיוני הוועדה בשל ניגוד עניינים: “אתה מספר לנו שעוד בבחירות ב-2013 כבר נקשרי וחבריו ערכו כל מיני כרזות נגדך ונגד שמעוני. אני שואל האם לא אתה היית צריך לומר, ‘יש לי עניינים עם מר נקשרי כי הוא עשה כנגדי כרזות’, ואתה היית צריך לצאת מהחדר?” מור: “לא, אני לא הייתי צריך לצאת, ומערך הקמפיינים היה כי נבחרנו ברוב של 60 אחוז. ואני יוצא כשיש ניגוד אינטרסים מאוד ברור, ולא ראיתי כל ניגוד אינטרסים. אם כל אחד שאני אוכף כנגדו או לא אוכף, אני הממונה, יאמר שיש ניגוד אינטרסים, אני אצטרך לצאת מכל הישיבות”.
עו”ד לוינטל: “אבל קודם הסברת לנו שיש לך כעס כלפי נקשרי כי לשיטתך הוא בקשרים והריץ את שלמה כהן כבר ב-2013 ונעשו כבר אז כרזות מטעם נקשרי וחבורתו. זה לא עוד תומך ומתנגד אחד מתוך עשרות בעיר, זה משהו שאתה מכיר, מזהה ואולי גם קצת כועס עליו. האם לא אתה היית צריך לצאת מהחדר כיוון שיש לך חוסר אובייקטיביות?” מור: “לא, אני לא חושב שאני הייתי צריך לצאת. לשיטתך, ה-40 אחוז שלא בחרו בנו, אני הייתי צריך לצאת כל פעם שמשהו מהם היה מתנגד. הוא לא תומך שלי ולא תמך בי”.
“קיבלתי בפנים ‘שקרן עלוב’”
אף על פי שהוועדה של העירייה התנגדה לבקשות שהוגשו עבור השימוש במקום, לבסוף הוגש ערר, והלופט קיבל את רישיון העסק שלו והוא פעיל מאז. הדבר הביא את עו”ד לוינטל להעלות תהייה בנוגע לאינטרסים של חברי הוועדה העירוני: “אם מוצאים חברי מועצה שיש פה התנהלות הנוגדת לחוק רק על בסיס אישי, מסרבים לתת אישור לבעלי הקרקע בגלל זהות השוכר שלו ומוגש ערר, שבסוף מתקבל. אז מי שלא עבד כאן בצורה תקינה זו העירייה וועדת תכנון, לא ככה?” מור: “ועדת התכנון עבדה בצורה מאוד מסודרת ויישמה את המדיניות והחוק שאומר שאי אפשר לערב בין תעשייה למסחר, ולא משנה אם הוא עבריין או לא, וכך פעלנו”.
עו”ד לוינטל: “למה אתה לא יזמת דיון בכתבה, לפני הפרסום או אחרי?” מור: “יכול להיות שהייתי צריך לעשות את זה, אבל אני רוצה לציין כי זו הייתה תקופה מאוד קשה מבחינתי. אני עסקתי בהמון נושאים בתקופה הזו מלבד הנושאים הייעודים של הרישוי וביטחון, וכל נושא שהיה תקוע בעירייה היה מועבר אליי. לא כקיטור, אבל הייתי מגיע מוקדם מאוד בבוקר וחוזר מאוחר מאוד בלילה, ויכול להיות שהייתי צריך להתפנות לזה. אבל בתוך העשייה היום—יומית המשכתי את העבודה והעשייה. ובמקרה הזה, כשעלה הנושא אז נזעקתי אליו”.
עו”ד לוינטל: “אתה היית לא פנוי. למזלך הטוב, מר שלמה כהן העלה את זה כהצעה, ‘הרים לך להנחתה’. אתה לא זכרת לטפל בזה ויכולת למנף את זה לאותו דיון. לא יזמת, ולא רק שלא יזמת, אלא הדפת את ההזדמנות לדון בכך?” מור: “כאשר היועצת המשפטית אמרה כי אין מקום לדון בזה כי נבחרי הציבור ועובדי העירייה הם לא אנשי חקירות, ויש גופים אחרים שעוסקים בזה, קרי, משטרה. וכשהנושא בכל זאת עלה על ידי שלמה כהן, אז מצאתי לנכון מבחינה ציבורית—ערכית—מוסרית להעלות את זה. ואני העליתי את עובדות, קיבלתי בפנים ‘שקרן עלוב’, בהמשך גם ‘בולדוג’, שזה סוג של כלב, ולצערי נסחפתי למלל של דברים שלא הייתי צריך להיסחף אליהם. אבל חשוב לי מאוד להגיד שהבסיס של מה שאמרתי, אני עומד בו אז והיום, וזה הסיוע של שלמה לגורמים עבריינים”.
“אני מצטער שהגענו לאן שהגענו”
הוזכר למור שהוא טען ששלמה “פושע וגנב”, והוא נשאל אם יש לו ראייה לכך וענה: “לא”. מור גם נשאל אם הוא חוזר בו מההאשמות וענה: “אמרתי לפני כמה דקות שאני מצטער שהגענו לאן שהגענו, לא היה מקום לחילופי הדברים האלה. לצערי נגררתי לאחר שהעליתי עובדה מסוימת וקיבלתי בתגובה ‘שקרן עלוב’ ו’בולדוג’, ואני מאוד מצטער על הדברים שאמרתי, ואני מדגיש גם אז וגם היום כי את הדברים שהעליתי העליתי כי הייתי צריך להעלותם בפורום הזה, וזה מה שהוביל אותי להגיד את שאמרתי, והמעמד הזה הוא מאוד מביך. וגם כאשר ישבתי ושלמה נחקר, הרגשתי מאוד לא טוב”.
עו”ד לוינטל: “למה עד היום לא התנצלת באותו מקום בישיבת מועצה או בישיבה הראשונה אחרי הגשת התביעה?” מור: “אמרתי ואני רוצה להגיד שהיום אני באופוזיציה ביחד עם שלמה במערכת יחסים מאוד טובה, ואז לא מצאתי לנכון לעשות את זה כי הסברתי דקה לפני כן שהמילים שנאמרו הן לא נאמרו בכוונה. כשאמרתי 'גנב' לא התכוונתי לדברים, מה שהתכוונתי זה…”
בשלב הזה מעלה עו”ד לוינטל ציטוט מתוך כתבה שפורסמה בעיתון “כאן דרום”: “אני מצאתי את זה בעיתון יותר מכובד 'העיר – כאן דרום'. מציג לבית המשפט. הכותרת פה היא ‘"אין לי ממש ראש לוועדות האלו, הן מתישות, ואין לי את הידע הדרוש"', אמר אפי מור על הוועדה'. אתה גם אומר זו לא ועדה שמעניינת אותי, הנושא לא חשוב לי, ולכן גם לא קראתי חומר, אין לי זמן לעבור על החוברת בכלל. זה נכון זה מה שאמרת בחקירה?” מור: “אני מבקש שכל מה שאמרתי בחקירה, אני עד, אני לא יכול”.
עו”ד לוינטל: “תאשר לי שלאחר כל העניין זה הצבעת ובחרת במר שלמה כהן לעמוד בראש ועדת הביקורת בעירייה?” מור: “זה נכון, אמרתי שכיום אנו באותו צד באופוזיציה, וכאופוזיציונר עלה שמו ואני תמכתי”. כאשר עו”ד לוינטל תוהה הכיצד מור תומך במועמדות של מי שלדבריו מסייע לדומרני, השיב מור: “לדעתי, הוא למד את הלקח והוא לא יחזור על הדברים”.
נקשרי: “מציע למור לעשות חשבון נפש”
דורון נקשרי התייחס לעניין ומסר: “צר לי שאפי מור ממשיך את דרכו של שמעוני במסכת העוולה ומסתמך על כתבה מפוברקת בערוץ 2. אפי מור שימש כממלא מקום בשלטון הכי מושחת שידעה העיר אשקלון בכל תולדותיה, ויעידו על כך הכותרות השליליות שזכתה העיר אשקלון בתקופתו ויחסיו הנוכחיים עם שמעוני. כתב אישום חמור שהוגש כנגד שמעוני עבר מתחת אפו ומעיד מעל הכול על כישלונותיו הרבים בכל הקשור להתנהלותו בארבע השנים האחרונות. אפי מור שימש כראש המנגנון בעיריית אשקלון ובתוך כך "זכינו" לקבל דו"ח מבקר מדינה חמור מאוד, המוכיח על אוזלת יד חמורה ומעיד על ההתנהלות הקלוקלת והמעוותת במשמרת של האדון. המתחם המדובר עבר הליך חוקי של כל הרשויות הנדרשות, אף קיבל את הסכמתן להפעלתו, ובכללן אישור משטרת ישראל כנדרש. יש בידי הוכחות חותכות למסע נקם וניסיונות רבים לסכל את רישיון העסק למתחם ה-d’loft, כולל תצהירים והקלטות. זה לא סוד שביקרנו את השלטון על כל מעלליו ושיקפנו בדיוק מרבי את השחיתות, וכתוצאה מכך נתקלנו ברשעות ובניסיונות נקם שכללו התנכלות להליכי מתן רישיון העסק. לאורך כל הדרך הוכחנו אחת לאחת שעמדנו בכל הקריטריונים לקבלת רישיון עסק והחלטת הוועדה המחוזית מדברת בעד עצמה. אני מציע למר אפי מור לעשות חשבון נפש עם עצמו דווקא בתקופה זו של השנה ומאחל חג שמח לו ובמיוחד למשפחתו”.
בבית הספר אורט הנרי רונסון עומלים כל העת על רמת החינוך, דואגים למצוינות לימודית ולא פחות חשוב – שומרים ומחנכים לערכים. אולם מתברר שצוות בית הספר מבקש לתת לתלמידים גם צוהר אל העתיד. פחות מיממה לפני ראש השנה, מאות מתלמידי בית הספר השתתפו ב'ערב ליל המדענים' המתקיים מידי שנה במוסדות אקדמאיים שונים ברחבי הארץ.
ליל המדענים הוא לילה של פעילויות מדע במוסדות המחקר ובמוזיאוני המדע ברחבי הארץ. במהלך אותו לילה מתקיימים מפגשים עם מדענים ומדעניות, אשר מסבירים למבקרים בשפה פשוטה על נושאי המדע השונים. כמו כן נערכים סיורים במעבדות, הרצאות, הופעות, ניסויים, סדנאות חווייתיות המסבירות על נושאים שונים הקשורים במדע כמו גם פעילויות מדע לילדים.
מבית הספר "אורט הנרי רונסון", יצאו ביום שלישי לפני כשבועיים 6 אוטובוסים כשעליהם כ- 300 תלמידי כיתות המופ"ת והמדעית טכנולוגית. התלמידים השתתפו בפעילות שהתקיימה ברחבי הארץ בנושא: "חקר העתיד – האנושות בשנת 2050".
התלמידים התחלקו למספר מוסדות אקדמיים כאשר תלמידי שכבה ז' ביקרו ב'מכון ויצמן למדע', שכבות ח' ו- ט' יצאו לאוניברסיטת תל אביב, שכבות י'-י"א עברו את החוויה במכללה הנדסית סמי שמעון בבאר שבע. התלמידים קיבלו הצצה כיצד על פי ההערכות, ייראה העולם בעוד למעלה מ-30 שנה במגוון נושאים. למשל כיצד תיראה העיר תל אביב? כיצד תיראה הכימיה בעולם? התנסות במשחק עם רובוטים היודעים לבצע מגוון פעולות, הסברים על הרי געש ורעידות אדמה, עידוד פעולות של מחזור ועוד. התלמידים סיפרו על ערב עשיר ומלא בחוויות אותן לא ישכחו לשנים רבות.
תופעת הליצנים המפחידים ממשיכה להכות גלים ואחרי אזהרות המשטרה מצטרפת גם עיריית אשקלון לקריאה, זאת לאחר שאמש התקבלה תלונה על ליצן מחופש שהבהיל תושבים בגן ציבורי בשכונת ברנע.
ראש עיריית אשקלון בפועל, תומר גלאם. צילום: דוד לוי
"תושבים יקרים, בימים האחרונים אנו מקבלים תלונות על כך שבני נוער מחופשים ליצנים מפחידים תושבים בשעות הלילה", נכתב בהודעת העירייה. "אנו קוראים לכל מי שלוקח חלק במעשה לחדול מכך באופן מיידי. אתם מסכנים את התושבים ואת עצמכם. יש למעשים הללו היבט פלילי וחשוב שתדעו שהמשטרה לא תאפשר פגיעה בציבור ותנקוט יד קשה נגד מי שיתפסו מבצעים את המעשה".
בעירייה קראו לאזרחים לדווח על כך למשטרה, "אנא מכם, הימנעו ממעשי הקונדס הללו שעלולים להסתיים באסון. אם נתקלתם בתופעה אנא דווחו למוקד העירוני או למשטרה ונדאג שהאחראים לכך ייתנו את הדין על מעשיהם".
ישנו סיכוי גדול כי אם תטיילו בלילה ברחובות העיר אז תפגשו ליצן שיבהיל אתכם. במשטרה כבר הבינו כי מדובר בתופעה רחבת היקף והוציאו הודעה מיוחדת בעניין.
תחילה, מדגישים במשטרה כי נמשך המאבק הנחוש בתופעה החברתית הפלילית והפסולה של נערים עטויי מסכת ליצנים, המנסים לזרוע פחד בקרב הציבור בישראל ולהפר את שגרת חייו: במהלך הימים האחרונים המשטרה עיכבה לחקירה מספר נערים, חלקם אף מתחת לגיל 12, לאחר שעטו מסכות ליצן והפחידו עוברי אורח במקומות ציבוריים שונים ברחבי הארץ. בחלק מהמקרים המעשים הגיעו לכדי התפרעות של ממש והפרת הסדר הציבורי תוך שיבוש שגרת חייהם של אזרחים תמימים.
מסיכת ליצן. צילום: דוברות המשטרה
במשטרה חוששים גם מתגובות של אזרחים אשר עשויים לפגוע בליצנים הללו ומזהירים מפעולה זו, "תופעה גוררת גם חשש שמישהו יפרש את ההלצה כאיום ממשי ויפגע בנערים, שעושים לעתים שימוש באביזרים שונים דמויי כלי תקיפה. לאור זאת אנו קוראים לציבור לא ליטול את החוק לידיים ולא לפגוע באותם בני נוער. מעשי ההפחדה, וכן כוונות הנערים ברובם המוחלט של המקרים אינם כוללים פגיעה פיזית או רצון לפגוע בגוף או רכוש".
כמו כן מסבירים במשטרה כיצד להגיב כאשר פוגשים ליצן כזה, "במצבים אלו יש להתרחק מהמקום ולדווח למשטרה בהקדם. כמו כן אנו קוראים לבני הנוער בישראל, שלא לקח חלק במעשה החברתי הפסול שעומד בניגוד לחוק, שכן זה יתקל באכיפה משטרתית נחושה ובלתי מתפשרת. לצד פעילות המשטרה אנו קוראים להורי הנערים לוודא כי ילדיהם לא נוטלים חלק בטרנד החברתי המסוכן שעשוי לסבך את ילדיהם בפלילים. משטרת ישראל תמשיך לפעול ולא תאפשר פגיעה בציבור, הפחדתו, הטרדתו ושיבוש שגרת חייו. מדובר בהתנהגות חסרת אחריות של בני נוער שמטופלת ע"י המשטרה במהלך הימים האחרונים, ושיש בה משום הפרת שלום הציבור ושגרת חייו".
במהלך הימים האחרונים התקבלו במוקד 100 ובמוקד 110 של המשטרה, דיווחים רבים אודות נערים העטויים במסכות של ליצנים ומפחידים עוברי האורח תמימים בשטחים ציבוריים. ככל הנראה מעשים אלו, הינם בהשראת סרטונים וטרנד בינלאומי שצבר תאוצה ברשתות החברתיות ושכולל סרטונים הכוללים הפחדה ואיומים ע״י חשודים העוטים מסכות של ליצנים. שוטרי משטרת ישראל עיכבו לחקירה נערים רבים שהבהילו אזרחים ברחבי הארץ והפרו את שגרת חיי הציבור.
ביום חמישי האחרון (28.09), איתרו חוקרי הנוער של המשטרה 4 נערים שהפחידו עוברי אורח בעיר דימונה, כשהם עטויים במסכות ליצנים. מפאת גילם הצעיר (מתחת ל-12) ולאחר שהביעו חרטה ולא היו מודעים להשלכות מעשיהם, שוחררו והועברו להמשך טיפול רשויות הרווחה. במוצאי שבת האחרון (30.09), התקבלו במשטרה מספר דיווחים על אדם שמחופש לליצן ומבהיל עוברים ושבים בגן ציבורי בעיר רמלה. בפעילות משטרתית עפ"י מידע, אותר הצעיר ועוכב לחקירה (18).
אמש עוכבו 2 נערים שהבהילו עוברים ושבים בראשון לציון, זאת בחשד להתנהגות פרועה במקום ציבורי. השניים זומנו לחקירה במשטרה במהלך היום. במהלך הלילה האחרון עיכבו שוטרים 2 נערים בקרית גת בעקבות דיווחים דומים שהתקבלו במשטרה. אמש, עוכבו לחקירה גם 2 נערים (14, 16) שעפ״י החשד הבהילו ואיימו על עוברי אורח בגן ציבורי בעיר חולון.
ליצן מפחיד בדימונה. צילום: דוברות המשטרה
לצד הפעילות המגיבה, המשטרה מבצעת כל העת גם פעילות יזומה כחלק ממאמצי מניעה והסברה בנושא. כך למשל לפני שבוע ימים (יום ג'), במהלך פעילות יזומה של שוטרי משטרת ישראל בצפון הארץ, עוכבו ארבעה קטינים מתחת לגיל 12 שבאמתחתם תחפושת של ליצן. הקטינים הובאו לתחנת המשטרה יחד עם הוריהם ושוחררו לדרכם לאחר שהוסבר להם ע״י קצין הנוער המקומי אודות הסכנה שבמעשים אותם עפ״י החשד התכוונו לבצע.
מפעילות המשטרה המגיבה והיזומה כנגד התופעה, וכן מחקירת הנערים שעוכבו לאחר שנטלו חלק בתופעה החברתית הפסולה והפלילית, עולה כי המכנה המשותף למקרים הללו הוא הרצון לעשות מעשה קונדס ולקחת חלק בטרנד הפסול. עוד בלט, חוסר המודעות של בני הנוער ואי הידיעה כי מעשים מעין אלו נחשבים פליליים ויתקלו בהתערבות נחושה של גורמי אכיפת החוק. נמצא גם כי במקרים רבים הורי הנערים לא ידעו כלל על מעשי ילדיהם.
"משטרת ישראל תמשיך למנוע הפחדת הציבור והטרדתו תוך הפרת הסדר הציבורי ושיבוש שגרת החיים. מעשים מעין אלו יתקלו באכיפה בלתי מתפשרת", נמסר מהמשטרה.
התופעה המבהילה כבר הגיעה לאזור שלנו ובמשטרה כבר מתקבלות תלונות אמש, התקבלה תלונה במשטרת אשקלון על ליצן אשר עטה מסיכה על פניו בגן ציבורי בשכונת ברנע ומפחיד עוברי אורח. למקום נשלחה ניידת משטרה אך במשטרה אומרים כי החשוד לא אותר. באותו הזמן התקבלה גם תלונה במשטרת קריית גת, על שני ליצנים שכאלו בפארק בעיר. כוחות משטרה שהוזעקו למקום הצליחו לאתר שני קטינים כבני 14 החשודים במעשה. השניים עוכבו לחקירת מחלק הנוער במשטרה. בחקירתם הם טענו "התלוצצנו".
מסיכת ליצן. צילום: דוברות המשטרה
במשטרה אומרים כי הם פועלים בימים האחרונים בעקבות עליה במספר הדיווחים אודות חשודים העוטים מסיכות על פניהם וגורמים לבהלה בעיקר במקומות ציבוריים ובקרב בני נוער.
בהודעה שהופצה ברשתות החברתיות נכתב כי הליצנים אמורים להגיע לאשקלון בתאריך 8 לאוקטובר. לא ידוע מה מקור ההודעה ואמינותה מוטלת בספק.
התופעה המבהילה המגיעה אלינו מחו"ל, נפוצה מאוד לאחר עלייתו של הסרט "זה" (IT), סרט אימה על עיירה בה ילדים נחטפים על ידי ליצן מפחיד הנקרא "זה" המתגורר בתעלות ביוב.
כרזת הסרט "זה":
חשוב לזכור, למי חושב שמדובר בתעלול, כי זריעת בהלה בציבור הינה עבירה פלילית ושהעובר עליה צפוי לעונש.
קטטות בין נערים כבר הפכו כמעט לדבר שבשגרה. רוב המקרים שמסתיימים ללא פציעות ממשיות מושתקים בין הנערים. אלא שהפעם הקטטה הסתיימה בפציעה חמורה. נער תושב העיר בן 15 נדקר בחזה וסבל מחתך גדול באזור הריאות והיה יכול לסיים בתוך דקות ספורות את חייו ולהצטרף לסטטיסטיקה הכואבת של האלימות הפושה ברחובות.
לקטטה שהתרחשה ביום חמישי בלילה קדם ויכוח קולני בין שני נערים על מעמדו של אחד מהחבר'ה. מאז הויכוח כבר עבר חודש ודרכם של השניים נפרדו. בימים האחרונים החלו השניים לשלוח אחד לשני מסרונים כשהסיכום היה להיפגש לפגישת ליבון בפארק הסמוך למרכז המסחרי 'רז סנטר' ברחוב אדמונד דה רוטשילד בשכונת ברנע.
מגיעים ראשונים לכל אירוע. צילום: דוברות מד"א
ביום חמישי התקיימה הפגישה. אלא שנער אחד התייצב למפגש מלווה בחבריו והנער השני הגיע לבדו. במהלך המפגש שנערך בפארק החשוך החלה תגרה בין הצדדים כאשר הנער הבודד מוכה על ידי חבריו של הנער שאיתו ביקש לישב את ההדורים.
במהלך הקטטה שלף פתאום הנער שהוכה סכין ודקר בחזה נער אחר. הדקירה היתה כה קשה שכל חולצתו התמלאה דם. הנער הדוקר נמלט והחברים הזעיקו למקום את מד"א וטענו כי מדובר בפציעה כתוצאה מנפילה מהאופניים. הנער תפס את החזה עד להגעת האמבולנס וטען כי נסע באופניים החשמליים והתנגש בעוצמה בגדר בטון שהייתה בסמוך. כשקם לאמבולנס התגלה כתם הדם הענק על חולצתו ומיד כשהוסרה החולצה נחשף חתך עמוק ורחב באזור החזה שלו.
הנער הובהל במהירות לחדר המיון בבית החולים ברזילי שם עבר סדרת טיפולים שייצבו את מצבו והוציאו אותו מכלל סכנה. אלא שלמחרת, ערב יום כיפור, קיבל השוטר הקהילתי שיחת טלפון שגרמה לתפנית הסיפור. אימו של הנער סיפרה לשוטר שבנה למעשה נדקר בקטטה ולא נפל מאופניו כמו שטען.
אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב / INGIMAGE
השוטר הגיע אל מיטת הנער בבית החולים וגבה את גרסתו לאירוע. גם אז התקשה הנער לדייק בפרטי המקרה אך מידע נוסף שהגיע לידי השוטר הקהילתי מידי אמו של הנער, הביאה לחשוף את זהותו של החשוד במעשה.
פרטי המקרה והמידע שהתקבל הועברו לידי חוקרי מחלק הנוער שעצרו את את הנער החשוד והעבירו אותו לחקירה. לאחר חקירתו הוא שוחרר בתנאים מגבילים ואתמול לבקשת המשטרה האריך בית המשפט את תנאי מעצרו למשך 30 ימים. חקירת המשטרה נמשכת ובימים הקרובים צפויים להיחקר נערים נוספים שלקחו חלק בקטטה.
"אנו פועלים בדרכים שונות בקרב בני הנוער, החל מפעילות הסברה וכלה בחיכוך יום יומי ביניהם. המטרה העיקרית לחנכם לציות לחוק ושמירת ערך חיי האדם" נמסר היום מהמשטרה "במקרה שארע ויכול היה להסתיים באופן טראגי, הפך ויכוח סתמי לפציעה קשה של נער בנקל. אנו ננקוט ביד נוקשה כלפי אלו שיגלו אלימות ויסכנו חיי אדם".
גבר תושב אשקלון בן 33 נפצע הבוקר בתאונת דרכים ברחוב הציונות בשכונת ברנע. על פי הנראה בשטח, האופנוען ככל הנראה ניסה לעקוף טרנזיט הסעות נכים מימין אלא שלפני שהצליח להשלים את העקיפה האסורה סטה הטרנזיט לימין ופגע ברוכב שהחליק ארצה ונחבל.
חבלות קלות. הפצוע מפונה לברזילי. צילום: אלירם משה
עוברי אורח סייעו לו עד להגעת אמבולנס מד"א שפינה אותו לבדיקות וטיפול בבית החולים ברזילי.
צוות בוחני התנועה של מרחב לכיש פתחו בחקירת נסיבות התאונה.
הדוגמנית האשקלונית אנה בוטרשוילי תמיד מפתיעה עם משהו חדש והפעם: היא החליטה לנסוע לגיאורגריה על מנת ללמוד רפואה באחד ממרכזי הרפואה הנחשבים. מאחלים לך בהצלחה, אז נתראה עוד 7 שנים?
מחר היה אמור להתקיים דיון ההוכחות השני במשפטו של איתמר שמעוני, אך הוא נדחה בעקבות אי השתתפותם של שני סנגורים. עו"ד אשר אוחיון, סנגורו של עופר שמעוני הודיע מראש כי ייעדר מהדיון ולכן בפרקליטות החלו לחפש עדים שאינם נוגעים לעופר, למרות שהיה זה דבר לא פשוט מאחר ורוב העדים הם מכרים, בני משפחה או כאלה הנוגעים אליו. לבסוף החליטו בפרקליטות בשלושה עדים וזימנו את עו"ד ריימן פולט, דני עמנואל והחוקר רפ"ק אלי ג'ודום.
אלא שבתחילת השבוע, הודיע עו"ד עמיר ג'ורג'י המייצג את משה פונטה כי גם הוא ייאלץ להיעדר מהדיון בשל נסיבות אישיות ולכן דרש כי העדים הללו יוחלפו בעדים אחרים.
אלא שבפרקליטות הודיעו לבית המשפט כי לאור המצב שנוצר, ביחס ללוח הזמנים שנוצר הם לא יוכלו לזמן עדים אחרים לדיון. בעקבות כך בוטל הדיון. גם הדיון שהיה אמור להתקיים ב-17 לחודש בוטל בשל נסיבותיה של השופטת לימור מרגולין-יחידי ולכן דיון ההוכחות הבא יתקיים ב-24 לחודש.
אם כשאומרים לכם "אספן ענתיקות", אתם מדמיינים ערימה של גרוטאות מאובקות וחסרות תועלת מפעם, כדאי מאוד שתחשבו שוב
