כ-300 אורחים הגיעו ביום שלישי השבוע ל"מקום בים" באשקלון, לטקס הדלקת נר שלישי של חנוכה כאורחיו של מ"מ יו"ר מחוז דרום של לשכת עורכי הדין עו"ד אלעד דנוך, כל זה במעמד ראש העיר תומר גלאם, הרב משה פלס וכמובן סרן זיו שילון שגם העביר לאחר מכן הרצאה מרתקת ויוצאת דופן. ראש העיר בירך את את עו"ד דנוך ואמר כי פעילותו והעשייה הענפה שלו "מסבים גאווה לעיר אשקלון".
שילון בהרצחה השבוע באשקלון
"הערב הזה הוא ערב מיוחד", פתח עו"ד דנוך. "הסיפור של זיו שילון הוא הסיפור של חג החנוכה, איך מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, הסיפור של שילון הוא הסיפור שלנו כעם, לא משנה כמה ינסו לפגוע בנו, אנחנו נעמוד על הרגליים, חזקים, עוצמתיים ומאוחדים. גם בזיו ניסו לפגוע, והנה הוא עומד איתנו הערב, אחרי שסיים את אחד האתגרים הספורטיביים המורכבים, איש הברזל".
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
באוקטובר 2012 נפצע שילון במסגרת לחימה ברצועת עזה, הוא איבד את ידו השמאלית ונפגע קשה מאוד בידו הימנית ואף נשקפה סכנה לחייו. שילון שהפך לסמל לגבורה, לא ויתר החל בתהליך שיקום אינטנסיבי. מאז הפציעה התחתן, כאשר לפני חתונתו איבד את אמו מרגלית שאף הייתה מאושפזת יחד איתו בבית החולים "סורוקה" חלק מתקופת השיקום, ונפטרה ממחלת הסרטן. הוא אב לשני ילדים אחת מהן לבקנית ולקוית ראייה, סיים תואר במשפטים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה והוסמך כעורך דין. לפני כשבועיים על אף מגבלותיו סיים את תחרות הספורט הקשה בעולם "איש הברזל" הכוללת 3.8 קילומטרים של שחיה, 180 קילומטרים של רכיבה על אופניים וריצת מרתון של 42.195 קילומטרים.
אכתוב משל שיסביר את תוכן הכותרת: מסופר על ספינה גדולה, יפיפייה וזוהרת, שנמצאת על ים מתעתע, לעיתים הים סוער, ולעיתים הים רגוע, ולפעמים הוא לא רגוע ולא סוער רק יציב. בערך כמו בכל ים שנמצא על יבשת.
אך הים הזה מיוחד ושונה מהים במערב ובמזרח ובצפון. בניגוד לאחרים, הים הזה מתקשה להצליח להזמין אליו קהל.
למרות כל המאמצים הגדולים לקשט את הים עם אורות וניצוצות, הסערות של הים גדולות יותר מהרוגע והיציבות שהוא ידע להעניק.
התפיסה עליו הייתה מעוותת במיליון הבניות חברתיות של סטראוטיפים. אז הספינה נשארה על הים היפה ותלויה למורת רוחו של הים.
היו הרבה מהקהל שהתבססו על אותם סטראוטיפים, והחליטו לא להגיע לים. והרבה אחרים שהחליטו כן להגיע התאהבו והשתקעו באזור, הכותבת היא אחת מהם.
לצערם של המלחים, לא משנה מה הספינה תעשה, היא תלויה למורת רוחו של הים ורב החובל. כשתדמיתו של הים טובה, באים אנשים, כשתדמיתו לא טובה, הספינה מבודדת, ולרוב תדמיתו של הים לא טובה. לכן הספינה צריכה להגיע לחוף מבטחים.
כמו שהבנתם, הספינה זו המכללה שקרויה על שם העיר בכבוד רב, והים הסוער זה העיר אשקלון.
מכללת אשקלון (צילום: תלמידי עיצוב מדיה)
אין זה סוד שהעיר אשקלון עברה סערות רבות בשנים האחרונות, והגענו לכלי התקשורת הארציים בעל כורחנו עם תדמית ותווית שלילית, שכלל אינן מאפיינות את הפסיפס והמרקם האנושי המדהים שיש לנו. מגיעות לאשקלון כותרות טובות, מגיע לתושבים לנשום אויר פסגות – של גאוות יחידה, כמו שאנחנו יודעים לעשות.
כשאומרים שצריך לתת לראש עיר חדש מאה ימי חסד. מתבססים על ההנחה שכדי ללמוד את התפקיד וליישם את האג’נדה והאני מאמין שלו נדרשים לכך מאה ימים של חסד.
כשמתחלף שלטון מן הסתם הציפייה למאה ימי חסד (מצד התקשורת, האופוזיציה וכל גורם בעל עניין), יש לה על מה להישען.
מכל מקום, התפיסה הרווחת שיש להעניק לשלטון החדש תקופת חסד היא לא המצאה שלי. לכאורה, זו תביעה מוצדקת שהולמת גם את הטבע האנושי. מה יותר מובן מאליו מאשר להעניק אשראי לראש עירייה שזה עתה נבחר ולחברי המועצה שקיבץ סביבו?
לא רק ההגינות מחייבת לנהוג כך, אלא גם ציפיית הציבור שבשמו ממלאת התקשורת, כולל עבדכם הנאמן, את שליחותה.
אלא שהנחות מקלות אלה מתנגשות בהגדרת המקצוע העיתונאי ובמזג שהוא תובע מאלה שבחרו לעסוק בו. עיתונאות משמעה דריכות ללא הפסקה. עיתונאי אינו יכול לקחת פסק זמן מהתבוננות בהתרחשויות ומהדחף הבלתי נשלט להגיב עליהן.
ככל שזה נוגע למעקב ולמבט הבוחן, המלווה תוך כדי תנועה: מצטער, מאה ימי החסד אינם אפשריים.
ולמה זה? משום שתקופת זמן כזו אינה נכנסת לתוך בועה סטרילית שלא קורה בתוכה דבר. גם בפרק הזמן שבין תום השלטון הקודם לתחילת כהונתו של השלטון החדש – קל וחומר עם תחילת פעילותו – הוא נוקט מהלכים ומקבל החלטות. החלטות בעלות חשיבות רבה להמשך תפקודה של המערכת כולה.
תומר גלאם נואם בטקס. צילום: סיון מטודי
אם כך, מתוקף איזו נורמה מקצועית, ואפילו מוסרית, רשאי העיתונאי להתבונן במתרחש מבלי להגיב?
והרי האנשים שקיבלו את אמון הציבור חייבים להיבחן גם באופן שבו הם מנהלים את המשא ומתן הקואליציוני, גם בדרך שבה הם כוננו ממשלה, בוודאי בהחלטות העקרוניות שקיבלו על כיוון פעולתה, כפי שהן משתקפות בקווי היסוד שלה ובהחלטותיה הראשונות. אי-אפשר לדרוש מהעיתונות להישאר אדישה להתפתחויות החשובות האלה ולנצור את תגובתה לשלושה חודשים. בקצב ההתרחשויות המקובל באזור הזה מאה ימים הם תקופה שבה עלולים להשתנות סדרי בראשית.
חבר המועצה רמי סופר משליך בישיבת המועצה את אחד המקומונים ארצה. צילום: סיוון סבג אסולין
למי שעוקב אחרי המדור שלי, זה מכבר פרגנתי, ואפילו מאוד, לראש העיר על מלאכת הרכבת הקואליציה. את הטור ההוא סיימתי כך: “הקואליציה הזאת נוטעת תקווה גדולה”.
נשאר רק לאחל להם הצלחה רבה, להחזיק להם אצבעות ובאותה נשימה להזכיר להם שאנחנו כאן, צופים בהם בעין טובה אך בוחנת. אז בבקשה, בלי טעויות.
אז כחלק מהציפייה “בעין בוחנת” נכתב הטור היום.
אין לראש עירייה חדש יהיה מי שיהיה מנוחה וחסד, ואפילו לא של יום אחד, מהתבוננותה הביקורתית של העיתונות. מבחנה העיקרי של העיתונות הוא ביכולת שלה להתריע מבעוד מועד ולא להמתין לנפילה, כדי שיהיה לנו “סקופ”. יש מי שיקרא לזה "עיתונות מגויסת". אני מוכן להיות עיתונאי מגויס הקורא בשער רגע לפני. זאת העיר שלי.
אז אף על פי שחשבתי לעצמי: וואלה פיני, תן לראש העיר החדש להתיישב על כיסאו, להבין את המטרייה החדשה, לעבור מבגדי א’ לבגדי ב’ ולהתחיל לעבוד.
קרה משהו השבוע שהקפיץ לי את הווריד של החששות מבניתי על המילה של תומר שאמר כי תמורת חמש דקות שלי בקלפי אני אקבל ממנו בתמורה חמש שנים של עבודה קשה עבורי, כתושב. אפילו מצאתי עניין בהקמת מוזיאון באשקלון. הייתי כנראה כותב משהו על עוד כמה נושאים שיש לשים על השולחן של ראש העיר בהמשך.
כמי שבילתה את שנות ה-90' בתיכון, נזכרתי בנשכחות כששמעתי את שירו של ארקדי דוכין שהתנגן בלי הפסקה השבוע. לפני כשלושה שבועות השיק המשרד לביטחון פנים יחידה ייעודית להגנה על ילדים מפני פגיעה באינטרנט. במסגרת הקמפיין המתנגן לשירו של דוכין גילינו שאחד השירותים החשובים בתכנית הוא מוקד סיוע 105 להורים וילדים. היוזמה הזו חשובה והכרחית, בעיקר כי העולם השתנה מבחינת נגישות המידע וגבולות המדיה. ילדים צעירים ובני נוער חשופים ונחשפים מדי יום לאלימות ברשת, ובפרט לתופעת האתגרים הרווחת היום. על אף שנדמה כי זו תופעה הולכת ומתגברת בשלוש השנים האחרונות, למעשה היא כלל לא חדשה. מאז ומתמיד העמידו הילדים אחד את השני במבחני קבלה לא רשמיים לחבורה או קבוצת שייכות. לרוב המבחנים הללו כוללים משימות אומץ, התמודדות עם פחדים, ריצוי וגם השפלה או בסלנג המוכר “זובור”.
נערה עם טלפון. אילוסטרציה: אלירם משה.
מבחנים אלו הם תוצר לוואי של תופעה עמוקה יותר – לחץ חברתי. מצב שבו האדם נכנע לקונפליקט בין רצונו לבין רצון הכלל מתוך הדחף להתקבל ולהיות שייך. לרוב אנחנו נוטים לחשוב שהתופעה היא נחלת הצעירים בלבד בגלל יכולת ההשפעה עליהם, אבל לחץ חברתי חל על כולם, במצבים שונים ובתקופות שונות. המתייוונים למשל היו האיום הגדול ביותר עבור בית חשמונאי והעם היהודי.
עינב קורן
איום קשה מבית הרבה יותר מאשר אנטיוכוס ואנשיו. ההתייוונות באותה עת הייתה תופעת סחף של נהירת יהודים אל התרבות ההלניסטית ששלטה בארץ ישראל. מה גם שנטישת היהדות לעבר עולם התרבות והאמונה האלילית של יוון החלה דווקא בבני המעמד הגבוה, בקרב משפחות הכוהנים הגדולים. אם לא די בזה, אז הרי שגזרות השמד של אנטיוכוס על היהודים יצאו לפועל בעידודה של האליטה הזו, המתייוונת. הגזרות כידוע הן כפייה של חוקי המלך על היהודים, ביטול התורה וחוקי ההלכה. מי שלא נעתר למדיניות הכפייה, או שנאמר הכפירה, נידון למוות. על כן כל יהודי שחי באותה עת נאלץ לבחור בחייו כמתייוון או לאבד אותם לאלתר. לחץ חברתי אגרסיבי במלוא מובן המילה. רבים בחרו בעל כורחם להמיר את דתם, ולו כדי לזכות בהזדמנות לשמור על חייהם.
למעשה, מרד החשמונאים הוא בבחינת המעטים שגברו על הרבים דווקא אל מול המתייוונים. הם גילו תושייה בכך שעמדו על דעתם ורצונם גם במחיר של א-פופולריות ובסיכון ממשי לחייהם. המכבים היו לקול של העם שלא ידע להתמודד מול ההנהגה המתייוונת הכושלת שהובילה אותו לאבדון.
לשמחתנו, הסיפור נגמר בסוף טוב! כל חנוכה אנו מציינים את הגבורה והעמידה של אבותינו החשמונאים אל מול מערכת הכפייה המרושעת ואל מול אחיהם חלשי האופי. שיעור חשוב בהתמודדות מול לחץ חברתי ועמידה על העקרונות, כזה שמלמד על מנהיגות ערכית. בעיניי זהו הערך החשוב ביותר בסיפורם של המכבים, ואותו צריך ללמד את ילדינו.
קייטנות חנוכה. צילום: אשר דיין, דוברות עיריית אשקלון
במידה מסוימת הקמת מוקד הסיוע 105 הוא בבחינת נטילת אחריות של המדינה לעצירת סחף הלחץ החברתי בקרב ילדים ונוער, ובפרט למנוע בריונות וניצול באמצעות הרשת. אהבתי מאוד את השיטה השיווקית של הקמפיין שנעזרת בשיר קליט ובעיקר בשלל סלבס (אגם בוחבוט, עדן פינס, איתי לוי ועוד) שמגלים סולידריות כלפי נפגעי הרשת. ראוי שהאליטה שלנו תשמש כמודל לחיקוי חיובי ולא חלילה כמעודדי הסחף כפי שאירע בתקופת המרד החשמונאי.
עם זאת, לצערי הרב התוודעתי השבוע לביטוי חדש מפי צמרת השלטון שלנו: “משמעת קואליציונית”. בוודאי נחשפתם לריאיון שהתקיים השבוע עם השרה מירי רגב, שבו שטחה בפתיחות לא ברורה את השיטה שלדבריה עובדת בהצבעות על חוקים בכנסת. "משמעת קואליציונית" משמעה שבהצבעות על חוק, תקנה או החלטה במליאת הכנסת יצביעו כל שותפי הקואליציה על פי החלטת ההנהגה, או יותר נכון ראש הממשלה, ולא כל אחד על פי רצונו או דעתו המושכלת. כך הסבירה השרה הכי קואליציונית בממשלה שלנו כיצד לא הצביעה לחוק הנכים או לקצבאות הקשישים ואפילו לא תמכה בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית למניעת אלימות נגד נשים. לדבריה, אף על פי שרצתה להצביע בעד הנכים, שאותם ליוותה במהלך מאבקם, בכל זאת החליטה להצביע נגד ורק שתתייצב למחויבות הקואליציונית שלה.
מבקר העירייה רו”ח אריאל גמליאל הגיש השבוע לאישור המועצה את דוח הביקורת של שנת 2017. הדוח עסק בכמה נושאים ונביא את עיקריו.
המבקר בדק את עניין חטיבת האירועים בחברה הכלכלית, שאותה מנהלת נטלי ברקאי. המבקר בדק כמה היבטים, בהם בחינת מינויה של ברקאי לתפקיד וכן את המכרזים והביצוע של האירועים.
"איננה עומדת בתנאים". נטלי ברקאי. צילום: אחי בנאי.
בעניין בחירתה לתפקיד של ברקאי בדק המבקר את המכרז שבו נבחרה וקבע כי היא אכן נעמדה בתנאי הסף שקבעה החברה, אך המכרז עצמו לא עמד בתנאים שקבע חוזר מנכ”ל משרד הפנים “ולפיכך, מנהלת חטיבת האירועים שנבחרה איננה עומדת בתנאים”.
המבקר בחן גם את מינויה לתפקיד של סגניתה של ברקאי והעיר כי אחד מתנאי הסף של המכרז שלה היה גבוה יותר מתנאי הסף שנקבעו במכרז למנהלת עצמה. בנוסף גילה המבקר כי ברקאי קיבלה שכר הגבוה בכ-2,200 שקלים ממה שנקבע בחוזרי מנכ”ל משרד הפנים. אצל סגניתה עמד הפער על כ-1,800 שקלים.
משרדי החברה הכלכלית במרינה. צילום: אורי קריספין
בתגובת החברה הכלכלית נמסר כי מניעיו של המבקר אישיים. “בכל הנוגע לקביעת תנאי סף במכרזי כ”א – יצוין כי במכרזים אחרים וקודמים… אפשרה החברה המרת תואר אקדמאי בניסיון עשיר רלוונטי… בתחום הפקת האירועים ישנם גורמים מנוסים מאוד שאינם מחזיקים בהשכלה אקדמית. הראיה היא כי למועמדים נוספים במכרז זה היה ניסיון בהפקת אירועים, אך הם אינם בעלי השכלה אקדמאית. על כן, החברה רצתה לאפשר גם לגורמים אלה לקחת חלק במכרז זה בהנחה שיש ערך רב לניסיון שמביא עמו מועמד כזה… יש לציין כי גם בתנאי הסף 'המחמירים' במכרז הסגנית עומדת מנהלת חטיבת האירועים ואף יותר, כפי שמעידים קורות החיים שלה”, עוד נכתב, “יש טעם לפגם בעריכת ביקורת כוח אדם מצומצמת ואישית תוך התעלמות מהנושא העקרוני החל על כל עובדי החברה… בנסיבות שנוצרו – הביקורת מלמדת כי השיקולים העומדים בבסיסה אינם ענייניים אלא אישיים”.
“מראית עין של היעדר שוויון”
נושא נוסף שעלה בביקורת נחשף בזמנו בכתבה ב”כאן דרום”. מדובר בכנס מציעים שבו השתתפה חברת הפקות האירועים אינטלקט ואף זכתה בו. אלא שברקאי, שעבדה כסמנכ”לית בחברת אינטלקט, השתתפה באותו כנס. “העברת כנס המציעים על ידי מנהלת האירועים לאור תפקידה הקודם והשתתפות נציגי החברה בה עבדה בכנס – עלולה ליצור מראית עין של היעדר שוויון במכרז ולפגוע באמון הציבור. הביקורת סבורה כי יש להימנע מהיווצרותם של מצבים בהם יכול להתקבל הרושם, שמא ניתנה לאחד המשתתפים עדיפות על פני המשתתפים האחרים”.
בעניין זה נמסר מהחכ”ל: “לא ברור מה הליקוי, מהן הוראות הדין עליהן נסמכת הביקורת והאם קיימות הוראות צינון כלשהן מחייבות שיש לפעול על פיהן. שיטת הביקורת, כעולה מן הדברים, תומכת בפגיעה בחופש עיסוקו של אדם באופן גורף. אין זה הגיוני וסביר ואף בלתי אפשרי לדרוש מבעל תפקיד זה לא לבצע את תפקידו שמא ייתקל בגורמים אותם מכיר או בהם עבד”.
מבקר העירייה, רו"ח אריאל גמליאל
המופלטובוס
עוד בחן המבקר את ההוצאות על אירועים וגילה זינוק גדול בהוצאות בין התקופה שבה נוהלו האירועים דרך העירייה לבין התקופה שבה נוהלו על ידי החברה הכלכלית. בשנים 2011 עד 2014 עלו אירועי יום העצמאות תחת ניהול העירייה בין 643,415 שקלים ועד 1,398,489 שקלים. בשנת 2015, כאשר החברה הכלכלית ניהלה את אירועי יום העצמאות, זינקו ההוצאות לסכום של 2,555,280 שקלים. גם ההוצאות על הזיקוקים למשל זינקו מ-35 אלף שקלים ועד 50 אלף שקלים תחת העירייה ל-154 אלף שכללו זיקוקים ופירוטכניקה. גם בהוצאות על התאורה וההגברה נרשם זינוק חד, כאשר העירייה הוציאה בין 43 אלף שקלים ל-64 אלף שקלים, ואילו החכ”ל שילמה 178 אלף שקלים.
מופע זיקוקי דינור מרהיב. צילום: דוברות עיריית אשקלון
בתגובתה של החברה נאמר: “זה פשטני ולא מקצועי לבצע השוואת עלויות של אירועים, מבלי להיכנס לתוכנם של האירועים, כמות האמנים, מספר המוקדים בכל אירוע וכו’. מדובר בהשוואה בלתי אפשרית והתוצאה שלה מגמתית… אופן הצגת הדברים אף לאחר קבלת הבהרות מהחברה הכלכלית מעיד על 'סימון מטרות' על ידי הביקורת באופן לא ענייני”.
וכמה עלו האירועים הגרנדיוזיים של השנים האחרונות בכלל? אז ככה: בשנת 2014 בוטל פסטיבל בריזה בשל מבצע צוק איתן, ובמקומו התקיים פסטיבל דרום עולה הראשון. החברה הכלכלית שילמה עבורו כשני מיליון שקלים לחברת אינטלקט ועוד 1.2 מיליון שקלים לערוץ 10 על הפרסום של הפסטיבל וקידומו. אלא שגם על ביטול פסטיבל בריזה שולם לאינטלקט החזר הוצאות בסך 295 אלף שקלים.
פסטיבל דרום עולה. כמה זה עולה לנו? צילום: מייק אטדגי
בשנת 2015 בוטלה חגיגת המימונה בשל מזג האוויר, ועל כן הוחלט להקים אוהל ולחלק באמצעות אוטובוס כ-40 אלף מופלטות לתושבי העיר. אז כמה זה עלה לתושבי העיר? קצת יותר מרבע מיליון שקל.
אוטובוס המופלטות של העירייה. צילום: אייל אסרף
בשנת 2015 התקיים גם אירוע המגלשה “גולשים על אשקלון”. הוא עלה למשלם המיסים יותר מ-900 אלף שקלים, אלא שמהאירוע היו מעט הכנסות והתשלום לחברת ההפקה עמד על מעט פחות מ-800 אלף שקלים.
המגלשה הגדולה. צילום: פוטו יוסי את עוזי
תשלום זבל
נושא נוסף שבדק המבקר הוא עניין החוזים שחותמת העירייה עם קבלנים חיצוניים. המבקר גילה למשל כי הקבלן המפנה את הגזם מאתר הגיזום של העירייה מקבל תשלום לפי טון. המשקל נמדד על ידי מכשיר מדידת משקל שעליו עולה המשאית כאשר היא יוצאת מהמתחם בניכוי משקל המשאית. אלא שניכוי משקל המשאית לא מספיק, מאחר שיש בתוכה פועלים וכן היא מלאה בדלק.
המבקר שקל משאית ריקה וגילה כי היא שוקלת 700 ק”ג יותר ממה שמחשבים בעירייה כמשקל משאית. בחישוב שנתי משוער גילה המבקר כי העירייה משלמת בשל כך עודף של 187 אלף שקלים. עוד גילה המבקר כי לא נעשית ביקורת והשוואה בין החשבוניות של הקבלן לבין החישוב האמיתי. “הביקורת בחנה את קובץ תנועות השקילה של תחנת הגזם לחודש יולי 2017 וערכה השוואה לחשבון חודש יולי שהוגש על ידי הספק”, ואז התגלו פערים של 76 אלף שקלים רק בחודש אחד(!).
מנהל אגף שיפור פני העיר הממונה גם על תחנת איסוף הגזם מסר בתגובה למבקר: “אתר הגזם אמור להיות מועבר ממקומו בשל תוכנית בנייה במקום, ולכן לא ניתן להשקיע במערכות בקרה מתקדמות המתאימות לאופי האתר הנדרש. כעת אנו יוצאים לתכנון חדש, ובו ניתן דגש על בקרה ממושכת ותנאים יעילים טובים יותר לבקרה. על פי הנוהל החדש, כל משאית הנכנסת לאתר כולל העגלה הנגררת יישקלו בכניסה וביציאה. אחראי אתר הגזם יבצע בדיקות הן לגבי החומר הנכנס, יעקוב מקרוב אחר חריגים (משקל לא סביר) וידווח בהתאם”.
6.5 מיליון שקלים זה סכום הפיצויים שקיבל תושב האזור, זאת לאחר שנפגע בעקבות רשלנות רפואית במהלך לידתו. הצעיר כיום בן 22 וסובל, בין היתר, מפגיעה מוחית הכוללת שיתוק מוחין, ליקוי למידה ואפילפסיה. התביעה הוגשה לפני כחמש שנים באמצעות עו”ד דרור טיירו, המתמחה בדיני נזיקין ורשלנות רפואית, לבית המשפט המחוזי בירושלים.
תחילת הפרשה בשנת 1996, אז החלה האם, שהייתה בהיריון, לסבול מזיהומים חוזרים בדרכי השתן בעקבות חיידק סטרפטקוק מסוג B. בשל כך הייתה תחת מעקב במשך כל ההיריון. כשהגיעה האם לחדר הלידה לא אוזכר פרט זה בגיליון הקבלה ולא נכתב כי מדובר בהיריון בר סיכון.
שעות אחרי שהגיעה לחדר הלידה עלה לה החום והיא החלה לסבול משלשולים. ספירת דם העידה על תהליך זיהומי חריף ובבדיקת דם זוהו חיידקי הסטרפטקוק. היא קיבלה טיפול אנטיביוטי חד פעמי לווריד ואקמול להורדת חום. בהמשך החלו שינויים בדופק העוברי ובקצב לב העובר. כ-24 שעות לאחר שהתקבלה בחדר הלידה נולד התינוק בלידה רגילה ובמשקל של 3,830 גרם. הוא נולד עם דופק לב איטי, גפיים כחולים וללא נשימה. הילוד טופל מיידית על ידי רופאת ילדים, בוצעה הנשמה ושטיפה של מיתרי הקול ומצבו השתפר.
אולם כחצי שעה אחרי הלידה נמדדה חמצת מטבולית קשה, ובצילום חזה נראו תסמינים מפוזרים המתאימים לתסמונת שאיפת מקוניום (צואת העובר שהופרשה אל מי השפיר) ודלקת ריאות. בגיל תשע שעות הוא החל לסבול מפרכוסים, זאת בשל סטרס שעבר בלידה שגרם לשחרור הצואה ברחם ושאיפתה. בבדיקות שנעשו לאחר מכן נמצא בשלייה חיידק ה-GBS, ובדיקה הפתולוגית של השלייה הראתה דלקת חריפה וקשה בקרומים ובחבל הטבור. גם מהילוד נלקחו תרביות, ובכולן נמצאה צמיחה של חיידק ה GBS. בכתב התביעה המתוקן צוין גם כי השעתיים האחרונות שלפני הלידה לא תועדו בגיליונות הרפואיים.
אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב/ingimage
פרופ’ משה ראובן פייזר, מומחה במיילדות, שהגיש את חוות דעתו לבית המשפט וקבע כי בניגוד להנחיות המקובלות והפרקטיקה המקובלת והנהוגה לא הייתה התייחסות של הצוות הרפואי למידע של מעורבות חיידק ה-GBS ולא הוחל הטיפול המחייב באנטיביוטיקה מתאימה באופן רציף לווריד ולאורך כל מהלך הלידה, זאת כדי למנוע התלקחות דלקתית שעמדה לפגוע באם ובעובר.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
מומחה נוסף, ד”ר ערן אהרון, בדק גם הוא את התיק הרפואי ובחוות דעתו פירט את מחדלי צוות המיילדים שהובילו לאירוע. כך למשל נכתב כי צוות המיילדים לא הגיב להאטות שנצפו במוניטור. “לו הייתה מתקבלת החלטה על טיפול במצוקת העובר בשלב מוקדם ובכישלונה דיון לחילוץ העובר וסיום הלידה, הפגיעה בתובע הייתה נמנעת”, קבע.
גם אם אתם מטפלים בעקביות וביסודיות ברכב שלכם, ישנם תיקונים שהם בלתי נמנעים. כמו למשל תיקוני פחחות וצבע, אשר אף מעלים את ערך המכונית במקרה שתרצו למכור. מוסך צמרת פחחות וצבע בבאר שבע, הוא אחד המוסכים המובילים והמקצועיים לפחחות וצבע בדרום. המוסך הוותיק והמנוסה פועל מזה כ- 40 שנה, הוקם ע"י רפי אסרף וכיום מנוהל במומחיות ומקצועיות ע"י בנו – אבי אסרף. צמרת הוא אחד מהמוסכים המובילים והמתקדמים בישראל, ומומחה בתיקון ושיקום רכבים לאחר תאונת דרכים. במוסך משולבים טכנולוגיה מתקדמת, ידע מקצועי, ועבודה אמינה מקצועית, להשגת התוצאות האיכותיות והטובות ביותר. שירותי הפחחות והצבע הם מהמתקדמים ביותר ותנורי הצבע מהחדשניים בשוק, איכות הצבעים מקסימלית לשמירה על נראות הרכב לאורך שנים ולהבטחת שכבות הגנה נוספות לרכב שלכם. הצוות המקצועי במוסך בעל ניסיון וותק מקצועי של 20 שנה ועובר דרך קבע השתלמויות מקצועיות והסמכות מהגבוהות ביותר בתחום, כדי להבטיח שהרכב שלכם נמצא בידיים הטובות ביותר. אבי אסרף אומר: "במוסך שלנו מתחייבים לשימוש בחלפים איכותיים ועבודות צבע בטכנולוגיה מהמתקדמות בעולם". "במקרה של תאונה ניתנים כל השירותים תחת קורת גג אחת – פחחות וצבע, חשמל ומיזוג אוויר, מכונאות, פרונט. אנחנו בצמרת מאמינים כי שירות ואיכות העבודה הם מעל הכול, ובכך מבטיחים ללקוח לקבל רכב מתוקן ברמה הגבוהה ביותר עם חווית שירות נעימה ומקצועית". בין השירותים וההטבות הניתנים ללקוחות במוסך צמרת במקרה של תאונה: רכב חלופי מהיום הראשון, שירותי גרירה 24 שעות ביממה, מחלקה לטיפול בתביעות צד ג׳, חמש שנות אחריות על איכות הצבע, והנחה בדמי ההשתתפות העצמית. המוסך עובד מול מרבית חברות הביטוח בישראל, ביניהן: מגדל חברה לביטוח, הראל, שומרה, ביטוח חקלאי, 9000000 ,AIG ,כלל, ביטוח ישיר ושרביט. הוא עובד בשת"פ עם מגוון חברות וגופים גדולים בארץ, ביניהם: מקורות, ביטוח לאומי, אוניברסיטת בן-גוריון, מספר קיבוצים באזור הדרום ועוד. שירות הלקוחות במוסך צמרת הוא מעל הכל, והם יעשו כל שנדרש על מנת שהלקוחות ייצאו מרוצים מהתוצאות ושבעי רצון.
מוסך עמית בבאר שבע קיים ופעיל מזה כ- 40 שנה. בשנת 2005, משפחת ביטון רכשה את המוסך מבעליו הקודמים ומאז ועד היום מנהלת אותו ביד מקצועית, במומחיות ואיכות בלתי מתפשרת.
"אנו מבינים כי הרכב הוא אחד ההתקנים החשובים ביותר בחיי היום יום ומהווה את כלי התחבורה העיקרי במשפחה, ונדאג לו תוך מלוא הבטיחות והאחריות." אומר מוטי ביטון, מבעלי המוסך. "בכל תקלה ובעיה נדאג לטפל בכובד ראש ובמהירות המקסימלית, כדי שהרכב שלכם יוכל לחזור אליכם כמה שיותר מהר ובאופן הבטיחותי ביותר ".
מוסך עמית. קרדיט: רן יוסף
במוסך עמית שירותי רכב מבוצעים כלל התיקונים לרכב פרטי ומסחרי, ביניהם: פחחות וצבע, מכונאות כללית, חשמל ומיזוג אוויר, ועוד. לרשות הלקוחות עומדת מחלקת דיאגנוסטיקה מתקדמת, הכוללת את הציוד החדשני ביותר לטיפול בתקלות מיחשוב ברכב המודרני.
בנוסף, במוסך קיים מחסן חלפים מקוריים וחלופיים, המספק מענה לכל הרכבים פרטים ומסחריים.
במחלקת המכונאות הכללית, ניתן מענה לכל סוגי התקלות ברכב לרבות טיפולים תקופתיים ושיגרתים לכל סוגי הרכב הפרטי והמסחרי. במחלקת חשמל ומיזוג אויר, מטופלות כל התקלות במערכות החשמל השונות, התקנת אביזרים, מילוי גז למזגן ואיתורי דליפות על ידי ציוד חדיש ומקצועי.
מחלקה ייעודית נוספת במוסך היא מחלקת הפחחות והצבע, בה מבוצעים תיקונים תוך שימוש בצבעים איכותיים וללא פשרות והיא פועלת בהסדר מול כל חברות הביטוח. כך, רכב שעבר תאונה מטופל מרגע קבלתו למוסך ועד לתיקונו המלא, ללא טרטור בעלי הרכב. כל נושא הניירת מטופל באופן מלא במוסך מול חברת הביטוח, והלקוח מקבל רכב חליפי כבר באותו היום ועד סיום התיקון.
במוסך עמית, צוות עובדים רחב שמורכב ממכונאי רכב מנוסים ומקצועיים אשר עוברים סדנאות והשתלמויות מקצועיות, הנבחרים בקפידה על סמך הידע והניסיון המקצועי שלהם, לצד האדיבות והשירות. למוסך התמחות מיוחדת ברכבי רנו , ניסאן ודאציה אך יחד עם זאת המוסך פתח את שעריו לכל סוגי הרכב .
אם אתם מחפשים מרכז שירות אמין ומקצועי לתיקון הרכב שלכם, הגעתם למקום הנכון. ב'פארק הרכב גבי', מוצעים כלל שירותי התיקון המקצועיים והאיכותיים ביותר לרכבים שלכם.
המוסך מחזיק בצוות איכותי של מומחים במגוון רחב של שירותי מוסך ביניהם: שירותי מכונאות כללית, תיקוני חשמל ומיזוג אוויר, תיקון סוללות רכב, תיקון מנוע, פחחות וצבע והכל תחת קורת גג אחת.
לטובת רווחת הלקוחות, במוסך פארק הרכב גבי מסופקים שירות גרירה חינם ורכב חליפי כבר מהיום הראשון, בכדי להקל על הנהגים במקרה של מעורבות בתאונה, כך שיוכלו להמשיך בשגרת חייהם ללא וויתור על כלי תחבורה. בנוסף, המוסך יספק עבורכם שירות הסעות ליעד המבוקש עד לקבלת הרכב החליפי. פארק הרכב גבי הינו מוסך הסדר אשר עובד עם מרבית מחברות הביטוח הגדולות בארץ
המוסך הוותיק והמקצועי הוקם ע"י גבי נגר בעליו מזה כ- 40 שנה וכיום מנוהל גם ע"י בנו, רן נגר, בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים, אשר הצטרף תוך כדי הלימודים לניהול העסק המשפחתי. המוניטין שצבר פארק הרכב גבי באמינותו, המקצועיות שלו ושירות הלקוחות שאינו מאפיין את השוק הישראלי, מושך עוד ועוד לקוחות אל העסק.
"עבדנו קשה כדי לבנות מוניטין של מתן שירות אמין, איכותי והשגת 'ערך תמורת כסף' לכל הלקוחות שלנו." אומר רן נגר. "אנו מבינים את החשיבות של שירות לקוחות מיטבי, ומרבית לקוחותינו מגיעים מפה לאוזן ונשארים איתנו לאורך שנים. אנו משתמשים בציוד הטוב והחדשני ביותר, לצד איכות ומצוינות של הטכנאים שלנו ובכך מספקים את השירות המוערך".
גבי האב, ורן, הבן, כל אחד מהם אישיות מוכרת ואהובה באזור הדרום, כזו שזוכה לקריאות אהדה בכל מקום אליו מגיעים.
לכבוד שרוחשים אנשי באר שבע והסביבה לשני הסלבריטאים הללו הם לא זכו לחינם, אלא במחיר של עשרות שנות עבודה עם חיוך, כזה שנשאר הרבה אחרי שיוצאים מהמוסך.
"להיות מפורסם בשל החשיבות שאנו מספקים לכל לקוח ולקוח שלנו ולעובדה שהלקוחות יוצאים מכאן עם חיוך, זו זכות גדולה" אומר רן, "זו הסיבה שה'חיוך' נמצא בלוגו שלנו ובכל הקמפיינים הפרסומיים בחזית, לפני הכל. באמת חשוב לנו שהלקוחות שלנו יהיו מאושרים"
פארק הרכב גבי מזמין אתכם הלקוחות לבוא וליהנות ממגוון המבצעים שלנו עוד היום. אמינות, שירות, מומחיות , ומחירים נוחים – הם המוטו שלנו בפארק הרכב גבי והקו המנחה על פי אנו פועלים.
כיום אנחנו שומעים יותר ויותר על דיאטת ״ניקוי הרעלים״, שיטה שרבים משתמשים בה לאחרונה, בין אם זה למטרת ריפוי בעיות בריאות מסוימות או בין אם זה למטרת הורדה במשקל. אלה שמלמדים דיאטה זו נוטים להבטיח: הרזיה מהירה, ניקוי תאי הגוף, ניקוי הדם, שיפור אנרגיה, העלמת תחושות חולשה ועייפות, שיפור המראה, ריפוי כאבים, טיפול בבעיות עיכול, טיפול בדלקות ועוד. דיאטה זו מחמירה ויכולה להימשך שלושה ימים ואפילו יותר משלושה שבועות. השיטות שונות ומגוונות בדיאטה זו כמו: צום מוחלט, צום מיצים, מניעה ממזונות מסוימים ואכילה של אחרים, לעתים גם הדיאטה כוללת חוקנים ונטילת חומרים משלשלים.
יש הטוענים שאם דיאטה זו נעשית במסגרת שינוי תזונתי מבוקר הדרגתי ושמתואמת אישית על ידי רופא או תזונאי מוסמך, התהליך יכול להיות בריא. לעומת זאת ישנם מומחים בתחום הרפואה והתזונה הטוענים שההשפעה של דיאטת ניקוי הרעלים יכולה להיות מסוכנת ושמדובר ״בעוד גימיק שיחלוף במהרה״.
"כדי להיטיב עם הגוף והנפש, נשאר לנו לסגל הרגלי אכילה בריאים ומגוונים". רגינה פיינגרש
הסיכונים הקיימים בדיאטת ניקוי הרעלים הם:
זיהום לגוף: כאשר הדיאטה כוללת מינון יתר של תוספים, משתנים, משלשלים ואפילו כמות מוגזמת של מים, עלול להיגרם נזק בריאותי. במידה ושחרור הרעלים הינו מהיר מדי, הרעלים עלולים לשקוע ברקמות חדשות.
מיעוט בסיבים תזונתיים ובחלבון: צום המיצים מבוסס על סחיטת פירות/ירקות. תהליך הסחיטה מסלק את רוב הסיבים שנמצאים בפרי או בירק ומחסור של הסיבים התזונתיים במשך מספר ימים עלול לגרום לעצירות ואף לפגוע בסילוק הפסולת מהמעיים ולהגביר תחושת רעב. נוסף לכך בצום המיצים יש כמות קטנה של חלבון שנחוץ לנו לחידוש הרקמות, שמירה על השרירים ובניית תאים בריאים. המחסור בחלבונים לאורך זמן פוגע בגופנו.
מיעוט קלוריות: לרוב, כלל כמות הקלוריות אותם צורכים במהלך תקופת הניקוי היא בין 800 ל-1200. כשהדיאטה ממושכת, הגוף מאט את קצב חילוף החומרים כדי להתאים עצמו לתקופת ״ההרעבה״ וכן גם קיים סיכון להגיע למצב של תת תזונה.
עודף סוכרים: דיאטה של מיצים אינה מתאימה לחולי סוכרת ולאלו שרמת הסוכר שלהם אינה מאוזנת. כמות הסוכר בפירות עלול לגרום לחוסר יציבות ברמות הסוכר.
עודף ויטמין k: אנשים שנוטלים קומדין ( תרופה לדילול הדם ) צריכים להיזהר ממיצים שמכילים ירקות ירוקי עלים, הכמות הגדולה של ויטמין זה עלול להפריע לפעולת הקומדין.
אף תסריטאי לא היה מתאר טוב יותר את האירועים בפרשת השבוע ובפרשה הבאה. יוסף, שכמעט נרצח בגלל אחיו השונאים והמקנאים, נזרק כעבד למצרים ואחרי יותר מ-20 שנה עולה לגדולה כמשנה לפרעה.
בכנען יש בצורת, והאחים כולם, למעט בנימין הקטן, מגיעים למצרים לקנות אוכל. ממי? מיוסף המשנה למלך ושר האוצר. יוסף מכיר אותם אחד אחד, והם לא מכירים אותו. למה? הם כמעט לא השתנו במראה, הוא השתנה: לבושו מצרי, ובנוסף, הוא ציפה אולי לבואם, והם? לא חלמו.
איזו סיטואציה דרמטית: האחים עומדים מול יוסף. אותם אחים שביקשו לרצוח אותו, והוא שומר על ארשת קפואה: “וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת־אֶחָיו וַיַּכִּרֵם וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם”. יוסף לא מגיב באימפולסיביות נקמנית, לא בגעגוע, אלא בדיבור קר. “וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת” – הוא מאשימם בריגול – עבירה שדינה מוות. והם משיבים “שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים אֲנַחְנוּ בְּנֵי אִישׁ־אֶחָד בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְהִנֵּה הַקָּטֹן אֶת־אָבִינוּ הַיּוֹם וְהָאֶחָד (יוסף) אֵינֶנּוּ”.
אייל חסאן. צילום: אורי קריספין
יוסף מתעקש שהם מרגלים, הם נאסרים לשלושה ימים. ביום השלישי הם מצווים לחזור ולהביא את אחיהם הקטן (בנימין) ובכך להוכיח את צדקת דבריהם. בינתיים נאסר שמעון ונשאר במצרים עד לביצוע המשימה. ואז נוצר מצב הזכור להם מהעבר שאח אחד בצרה (שמעון), והשאר חופשיים. ברגע של כנות נדירה הם מודים: “אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ” ומוסיפים (בפלאשבק מדהים) שיוסף שנזרק לבור התחנן אליהם והם נאטמו (מידע זה לא נמסר לנו בעת האירועים בפרשה הקודמת). האחים בעיצומו של חשבון נפש, שעד עכשיו הודחק. הם קובעים כי בעולם מושגח הכול חוזר אליך, ולכן, הדרישות הקשות של השליט המצרי ביחס לבנימין ומאסר שמעון הם גלגול חוזר של מה שהדחיקו, עונש על מה שעשו ליוסף.
הטקסט הדרמטי ממשיך ברגע שבו האחים מדברים ביניהם בשפה שלהם, הם לא מתארים לעצמם ששליט מצרים (יוסף) מבין את שפתם. “וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי שֹׁמֵעַ יוֹסֵף כִּי הַמֵּלִיץ (=המתרגם) בֵּינֹתָם”. אחי יוסף בטוחים כי הצרות הן עונש על מה שעוללו ליוסף והקב”ה מענישם. אבל ייתכן גם שיוסף רוצה להענישם, לנסותם, כדי לגרום להם לתשובה אמיתית.
זה לא דמו שנדרש, זה דמו שדורש. זה יוסף בעצמו. הם באמת אשמים, וטוב שיעשו תשובה, במילים אחרות, יוסף מקשה עמם בכוונה ולטובתם כדי שייטהרו באמת.
בתנ”ך הגיבורים והמנהיגים הם לרוב לא הבכורים (יצחק, יעקב, משה, דוד, שלמה ועוד). התזה הזאת נכונה גם כאן כאשר ראובן הבכור מוכיח חוסר מנהיגות. ברגע הנעת תהליך התשובה ראובן מוציא עצמו מחבורת החוטאים ומטיח בהם: “הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד וְלֹא שְׁמַעְתֶּם, וְגַם-דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָש!”. ראובן שוגה. האם זה הרגע לבדל עצמך מהאחרים?! האם זה לא הרגע לשתוק ולהפנים שכולם יחד בצרה. ראובן, שחטא בעוד מקרים, מלמד אותנו בדרך השלילה כי בעת משבר שותקים, מתכנסים ולוקחים אחריות — לא בורחים ממנה. מנהיגות ואחריות הולכים ביחד!
בעקבות התוצאות הלא טובות, (4 הפסדים ברציפות, שהגיעו לאחר שני ניצחונות בפתיחת הליגה), אליצור אשקלון עורכת זעזוע נוסף. בקבוצה החליטו על החלפתו של אריק פאנינג בפורוורד האמריקאי טיילר סמית'. סמית' מוכר לחובבי הכדורסל אודות לתקופתו בהפועל חולון במדיה שיחק בעונת 2012/13 והעמיד ממוצע ששל 10.6 נקודות בליגה, 7.1 ריבאונדים ו-10.8 ביורו צ'אלנג' ו-6.7 ריבאונדים למשחק. הפורוורד בן ה-31, מתנשא לגובה של 2.01 נק' העביר את רוב הקריירה בטורקיה שם שיחק באקיסר, ביליידיה ופטקימסקור, כאשר בעונה שעברה שיחק במדי איסטנבולספור. כמו כן שיחק גם בצרפת, גרמניה ובליגה האיטלקית השנייה.
הילד האשקלוני מיכאל בן ה-11 מוכר לרבים מתושבי העיר לאחר שלפני מספר חודשים ריגש מדינה שלמה, כשהוא ובני משפחתו פנו לקהל הרחב בבקשה לעזרה בכדי לקדם ניתוח השתלה נדירה בחו״ל, בשל מיעוט תרומות איברים בארץ.
אלא שהצוות 'מכון הלב' במרכז הרפואי לילדים שניידר בפתח תקווה הציע לבצע את הניתוח דווקא בעצמו, כאן שיראל ולא להרחיק עד למדינות אחרות. צוות הקרדיולוגים והמנתחים, מהבכירים בארץ, שכנעו את בני משפחתו שהידע והיכולות הרפואיות בארץ אינם נופלים מבחו"ל.
המשפחה הסכימה לצאת למהלך ולפני כחודש וחצי עבר מיכאל ניתוח ייחודי של השתלת משאבת חדר שמאל בלב (לב מלאכותי) בתוך גופו, לאחר שהדרדר מאוד מצבו והפך קריטי. מדובר בניתוח של לב זמני, מעין "גשר" עד שימצא לו לב אנושי להשתלה. הלב המלאכותי אפשר לו להתייצב עד שתגיע תרומת איברים מאיפשהו בעולם.
מיכאל כהנא עם אחותו והוריו לאחר הניתוח. צילום: דוברות מרכז שניידר לרפואת ילדים
ימים ספורים לפני חג החנוכה, הגיעה ההודעה על כך שנמצא למיכאל לב אנושי שיוכל להיות מושתל בגופו.
כמו במבצע צבאי מורכב, נערכו בשעות הלילה אנשי צוות רבים ממרכז שניידר לרפואת ילדים, קרדיולוגים, כירורגים, מרדימים וצוות חדר הניתוח, לניתוח השתלת לב שיציל את חייו של מיכאל.
הצוות הרפואי עם מיכאל. צילום: דוברות מרכז שניידר לרפואת ילדים
אם אתם נוטים לאבד דברים במקומות ציבוריים כדאי שמעתה תקפידו להתסובב בסניף של רשת הסופרמרקטים ויקטורי באשקלון.
הבוקר נמצאה מעטפה ובה 10,000 שקלים מונחת סמוך לקצביה בסניף האשקלוני הוותיק של הרשת בשכונת אפרידר. המוצא הישר, מיהר לקופה הראשית ודיווח על המציאה הבלתי שגרתית.
סניף ויקטורי הוותיק באשקלון. צילום: אלירם משה
"מנהל סניף אשקלון פעל עפ"י הנהלים המקובלים בזמן אירוע כזה", אמר אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי "הוא דיווח על מציאת מעטפה ובה סכום כסף באזור הקצביה בסניף אשקלון. אני סמוך ובטוח כי נמצא את הבעלים של הכסף".
הנהלת הרשת הפיצה את דבר המציאה והזמינה את בעליה לשוב לסניף ולקבל את סכום הכסף הנכבד כמובן לאחר מסירת סימנים.
בתוך מספר דקות הופצה הידיעה בעשרות פוסטים ובעשרות קבוצות וואטסאפ מקומיות. בתוך שעתיים הגיע המאבד לסניף וקיבל את השקית עם הכסף.
מנהל הסניף מוסר למאבד את הכסף האבוד. צילום: ויקטורי
לראשונה – יאיר דוידוביץ' נבחר להנהלה המצומצמת של איגוד הקליעה העולמי.
הישג נוסף לשדרת הניהול בספורט הישראלי. יאיר דוידוביץ' נבחר להנהלה המצומצמת של איגוד הקליעה העולמי. ההנהלה מונה 34 חברים והיא בוחרת הנהלה מצומצמת של 11 חברים. שישה מתוך ה-11 הם חברים שמקומם מובטח – יושב הראש ולדימיר ליסין, ארבעת סגניו ומנכ"ל האיגוד העולמי. ייתר חמשת חברי ההנהלה המצומצמת נבחרים על ידי 34 חברי ההנהלה המורחבת. דוידוביץ' זכה לרוב מוחלט של חברי ההנהלה.
יאיר דוידוביץ. מתוך אלבום פרטי
לפני כשנה דוידוביץ' נבחר לשמש כסגן נשיא התאחדות הקליעה האירופית, אז זה נחשב להישג חסר תקדים ואילו הבחירה עכשיו היא צעד נוסף של הקלע האולימפי לשעבר מאשקלון, בצמרת הקליעה העולמית.
חג החנוכה בעיצומו ובעיריית אשקלון דואגים שגם אלה שמתגוררים בגפם ולעיתים גם בחוסר כל יחוו את החג ואת מנהגיו. בתחילת השבוע התאספו כ-300 מתנדבים, פעילים מהשכונות ועובדות סוציאליות ובני משפחותיהן, ברחבת 'יד לבנים' להדלקת נרות משותפת. היתה זו ההדלקה של 'הנר הראשון' בחג זה.
ראש העיר תומר גלאם לא יכל לשהתתף בטקס וממלאת מקומו, סופיה ביילין, יחד עם סגני ראש העיר דורון נקשרי ומיריי אלטיט, המשנה לראש העיר, איתי סהר, חברי המועצה, יורם גניש ואלכס גרינברג ומנהלת אגף הרווחה והשירותים החברתיים, מזל לוי הגיעו לחגוג עם ניצולי השואה והקשישים.
בכירי העירייה עם ראשי המתנבים. צילום: פוטו יוסי את עוזי
המתנדבים חולקו לצוותים ויצאו לבתי האזרחים הוותיקים בעיר, מצוידים בערכות שכללו: חנוכייה, נרות, סופגניות, משחקים וסביבונים, על מנת שלכל אזרח ותיק תהיה את האפשרות לקיים את מצוות הדלקת נרות חג החנוכה באווירת אחדות משמחת ומרגשת.
סגן ראש העיר, דורון נקשרי, הצטרף לאחד הצוותים ויחד הם הדליקו נרות בביתה של דינה תורג'מן, אזרחית ותיקה שנולדה בפיליפינים ואיבדה את מרבית משפחה בהתקפות צבא ארצות הברית על הירושימה. מאז עלייתה ארצה, היא גרה באשקלון, עבדה כמורה לאנגלית וחינכה דורות רבים.
המתנדבים ובכירי העירייה אצל דינה תורג'מן. צילום: פוטו יוסי את עוזי
"פעילותם של המתנדבים למען הזולת נארגת למסכת נפלאה ומרשימה המייצגת את דמותה היפה של החברה בישראל בכלל והעיר אשקלון בפרט. המעורבות החברתית והאחריות ההדדית למען הזולת מהווים את הבסיס האיתן לאיכות חיים בקהילה, ומטביעים את חותמם על אופייה", אמר נקשרי.
המחלקה הקהילתית באגף רחו"ק (רווחה, חברה וקהילה) במועצה האזורית חוף אשקלון יחד עם הוועד המקומי ופעילי בית שקמה קיימו ערב הוקרה למייסדי ומייסדות המושב שחוגג השנה 68 שנה להיווסדו.
מושב בית שקמה הוקם על ידי עולים ממרוקו, איראן ולוב בשנות החמישים. העולים החדשים הפריחו את השממה, בנו את ביתם ותרמו להקמתה ופריחתה של מדינת ישראל. רבים ממקימי המושב כבר הלכו לעולמם וילדיהם ונכדיהם עדיין מתגוררים במושב שגדל לפני עשור כשהוקמה בו שכונת ההרחבה.
התערוכה מימי הקמתה של בית שקמה. צילום: פאבל
פנינה בריגה ואפרת לוי, תושבות המושב, הובילו את הפקת האירוע מתוך תחושת כבוד והערכה כלפי המייסדים ורצון להוקיר את פועלם ואמרו: "חשוב היה לנו לחבר עבר, הווה ועתיד, להכיר את המורשת, את מי שהקים את המושב, את הקשיים שהיו בתחילת הדרך ולאן הגענו וליצור תחושת גאווה, שייכות וחיבור בין הדורות".
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
במהלך הערב הוקרן סרט מרגש ובו עדויות על החיים בישוב מראשית הקמתו. תעודות הוקרה חולקו למייסדי ומייסדות המושב שהגיעו לגיל סיבה טובה. התקיימו מופע ריקוד של הנוער ומופע סיפורי נוסטלגיה וניגונים מראשית הקמתה של מדינת ישראל. במהלך האירוע הוצגה תערוכת תמונות מעבר המושב בשילוב תמונות מההווה והמשתתפים נהנו מכיבוד עשיר שהעלה ניחוחות ביתיים, הכל מעשה ידיהם של התושבים.
ריקודים לרגל 68 שנים. צילום: פאבל
"אני מאמינה כי פעילות מסוג זה תורמת לתחושת הלכידות הקהילתית של התושבים ולסיפור המקום של בית שקמה, ובכך יוצרת קהילה חזקה ומגובשת בעלת גאווה המקומית" אמרה לאחר הערב שקד חבויניק, העובדת הסוציאלית הקהילתית של המושב והוסיפה "אנו מברכים על שיתוף הפעולה עם פעילי המושב ומקווים להמשך פעילות משותפת. מי יתן ואנשים נוספים מהמושב יצטרפו למעגל העשייה וההנהגה במושב לטובת חיי קהילה פורחים ועשירים".
עוד יום דיונים במשפטו של ראש עיריית אשקלון לשעבר איתמר שמעוני נפתח הבוקר בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
היום מי שמעיד הוא אדריכל העיר אריק ברששת.
העדות מתחילה בחקירה ראשית על ידי התובעת, עו"ד הילה גבאי.
התובעת עו"ד הילה גבאי
תחילה שוחחו עם ברששת על ישיבה שהתקיימה בנושא פרויקטים של אלי אלעזרא. נושא שאינו בכתב האישום.
ואז הוא נשאל מול איזה יזמים היו ישיבות גדולות? ברששת: דוידי בנושא הפרויקט של שוויצריה הקטנה. היה מול החברה של אפרים הניג, ישיבות בנושאים של דוד עשוש על שדרות קדש. זה מה שאני זוכר.
התובעת: נדבר על פרויקט הסילו, על מיקום הפריקה? ברששת: זה מגרש גדול עם זכויות רבות, יושב בפינת רחובות ראשיים בעיר, שדרות התעשייה ורחוב צה"ל ובצד הדרומי של הפרויקט מתוכנן כביש שבו הוא יוצא עם המשאיות שלו ומתוכנן בעתיד כביש ראשי. הצד היחיד שפונה לכיוון שאינו נצפה זה הכיוון המערבי שבעתיד יהיה שם פרויקט שיסתיר אותו. במסגרת התכנון ביקשתי שחצר המשק של סופר מרקט יפנו מערבה ולא כמו שהם תכננו לכיוון בן גוריון. הנושא הוא תכנוני. הוא ביקש קומה נוספת וקיבל. ישבנו עם אנשי היזם והם לא מפנים את "האחוריים" של הפרויקט. חצר משק זה לא רק משאיות, זה קרטוני אשפה עם מיץ של זבל שמאכלסים קרטונים, סחורה שעומדת לפני שמאחסנים. הם שמעו והקשיבו ולא הגיבו ולא שמעתי מהם ועד שבוקר אחד אני שומע שזה בסדר היום של הוועדה.
לאן תופנה נקודת הפריקה והטעינה במרכז אביאל. צילום: אלירם משה
התובעת: מי החליט? ברששת: אני מניח מזכיר הוועדה. זו בקשה להיתר בניה, זה מוכנס לסדר היום ואני רושם את הערותיי עם המהנדס. והתפתח שם דיון הזוי בנושא הזה. אני מנסה לשמור עם חזות העיר. יורם שפר שלא היה עדיין יו"ר הוועדה. והוא כנראה היה המצליף. פתח מבער והתחיל לשטוף אותנו וכל מיני טענות שלא מחזיקות מים. הסברתי שהעניין הוא חזותי ובסופו של יום הוועדה אישרה וכך הבניין נבנה.
התובעת: אמרת שישבת בישיבות עם נציגים של היזם, דוידי היה שם? ברששת: אני לא זוכר אם דוידי או מהצרי. מהצרי זה הנציג שלו.
הנציג של דוידי. ראש העיר לשעבר, רוני מהצרי. צילום: בן עזיזי
מרעננת: יואל דודי הגיע לפגישה עם מהצרי בנוגע לחניה על גג המתחם.
ברששת: הפרויקט הזה עמד בשוק במשך שלוש שנים ואף אחד לא קנה אותו. פנו אליי יזמים ולא השתלם. והקילר של הפרויקט היה בחניון התת קרקעי כי זה מחיר של מאה אלף שקל לחניה. זה קשה וזה הופך חניה ללא כלכלי. וכל מי שפנה אליי ידע שיש חניה תת קרקעית ו'שלום שלום'. דוידי ומהצרי בהתראה קצרה מאוד באו להתייעץ. באו ואמרו אנחנו בדין ודברים לרכוש את המקום והציעו לחנות על גג המתחם וזה כלכלי ואני קונה. פתחתי את התב"ע וראיתי שאין בעיה, הוטרדתי מעניין החזות וביקשתי שיהיו רכבים ככה ורמפות לכיוון הזה והוא הסכים והלך ורכש. תכפילי 40 חניות במאה אלף ותביני כמה כסף זה.
מקום אסטרטגי. מרכז אביאל על המפה בכניסה לאזור התעשייה הצפוני
שופטת: הייתה לכם מחלוקת תכנונית עמוקה. ברששת: הם הציעו לשתול ברושים ועד היום לא שתלו.
התובעת: תספר על בקשה להיתר שאושרה חרף התנגדות מהנדס העיר ואדריכל העיר. ברששת: לא זכור לי מקרה ששנינו מתנגדים מקיר לקיר וזה עובר. לא זוכר מקרה כזה בעשרים שנים האחרונות.
התובעת: תספר על שוויצריה הקטנה, על הרקע התכנוני ברששת: מדובר במגרש אחד גדול, במקום די מרכזי בעיר. צומת שדרות ירושלים וקדש. מגרש גדול. הסיפור התחיל עם שותפות של שני גורמים: אחד רוברט הרוש מצרפת ובן דהן משפחה משוויץ שהתחילו לגלגל את הפרויקט. עם הזמן היו אי הבנות וסכסוכים. נבנו שני בניינים בני 10 קומות והחליטו לפרק את השותפות. בן דהן קיבל את החלק הדרומי הקטן של שני דונם ובד בבד עם החלוקה הוא קיבל שם 52 יחידות דיור ו-5,000 מ"ר מסחר. התוכנית החלה במקום משנת 98' קבעה מפורשות שבחלק הצפוני, בהנחיות עיצוב, יתוכנן מתחם מרכז אזרחי ומסחרי המופנה לחוף הים על ידי קבוצת בניינים ומבנה מסחרי נמוך בקצה הדרומי של המגרש. מי שמכיר, לפי התב“ע המקום הזה היה שצ"פ (שטח ציבורי פתוח). ולמה נרשם כך? כדי לשמור על הנוף לים של מדורגי הים שיושבים לכיוון הים ומולם היה השצ"פ וכדי להבטיח את המשך התצפית לים נקבע שיהיה מבנה מסחרי נמוך כגובה הווילות שנמצאים ממול. בן דהן לא ידע את זה והם ניסו את כוחם דרך שמוליק לוי וזה לא צלח. זה הגיע לוועדת ערר והמליצו להם למשוך את הערר. השוויצרים כאב לי הלב עליהם, זוג מבוגרים שהגיעו אליי מז'נבה, ניסו לשכנע אותי ראו שזה לא הולך, חזרו לשוויץ ואז יעקב שמואלביץ' קנה את החלק הצפוני. כשהגיעו הזוג אמרתי להם יש לכם זכויות ל-52 דירות, שאין לכם איך לבנות אותם, ונוכל להעביר את הזכויות לחלק הצפוני ואני אסכים להוספת חמש קומות. בנסיבות האלה דוידי נכנס באמצע ורכש את המשולש הזה.
השטח של שוויצריה הקטנה. צילום: סיון סבג אסולין
התובעת: כמה שמואלביץ' היה מוכן לשלם? ברששת: בין 7-8 מיליון.
התובעת: מי ליווה את הזוג? ברששת: חיים כהן, עורך דין שהיה בעבר של חברת אפרידר לפני שהופרטה.
התובעת מציגה פרוטוקול של פגישת עבודה בנושא שוויצריה הקטנה.
התובעת: תספר על הישיבה. ברששת: ב-17/11 אנחנו מזומנים לישיבה בחדר ישיבות, אני ומהנדס העיר. שם אנחנו פוגשים את דוידי עם הצוות המשפטי, שני עורכי דין אבנר הקר ואליהם התלווה עו"ד אלי וילצ'יק, עורך דין מאוד מוכר בעשירייה הפותחת של העוסקים בתכנון בארץ. וצוות התכנון עידו דאובר. הם מציגים פרויקט ואני מזהה את המשולש של שוייצריה הקטנה ודוידי מודיע שהוא רכז את המגרש ולא שאלו אותי בכלל. אני הרמתי גבה כי ידעתי שמתנהל מו"מ חדש. ביקשתי לראות ניירות שרכשו, אבל שום דבר. הוצג מסחר ושני מגדלים של 9 קומות והתפתח דיון וויכוח ואמרנו להם שזה לא תואם את התב"ע וסטיה ניכרת מהתב"ע.
השטח העזוב של שוויצריה הקטנה. צילום: אלירם משה
שופטת: כשיש תב"ע וקובעת משהו והיזם רוצה סטייה ניכרת, מה עושים? ברששת: צריך להכין תוכנית, ולאשר, וועדה מחוזית, ולקדם, ולעשות פרסום.
התובעת: במקרה הזה? ברששת: התב"ע קובעת שבחלק הדרומי יהיה מבנה מסחרי נמוך וחזית מסחרית שזה חובה.
התובעת: נחזור לישיבה. ברששת: אז אמרתי שיש סעיף בתב"ע שאוסרת את זה. דוד ירון הגיב ווילצ'יק אמר שאנחנו לא מבינים… בסוף יש החלטה שצריך לקבוע ישיבה עם דוידי והגשת חומר.
התובעת: כיצד הגיב ראש העיר? ברששת: אני לדעתי הוא לא ידע, הוא היה די מופתע. הוא לא ידע שיש מגבלה כזו בתב"ע. ראיתי את זה בפליאה שלו.
התובעת: באילו עוד מקרים נכנסת לישיבות עם ראש העיר ללא שיחות מקדימות וגילית את הנושא בפעם הראשונה? ברששת: יש כאלה מקרים. לא קרה כלום.
התובעת: איזה נוהל היה עם איתמר שמעוני לך ולדוד ירון. ברששת: באיזה שלב הוחלט שנשב עם ראש העיר ונציג בפניו את כל התוכנות שמגיעות לעירייה ומונחות לפנינו כדי שיהיה מעורב.
התובעת: תספר על האווירה בישיבה עם דוידי ברששת: הם נכנסו עם חיוכים ומבסוטים בהתלהבות, והיינו משביתי השמחה אני ודוד ירון. זה לא נעים.
דוד ירון, מהנדס העיר לשעבר
התובעת: מה אמר איתמר באותה הישיבה? ברששת: אני הסברתי
התובעת מקריאה מחקירתו. "הוא (איתמר) שאל איך יכול להיות שווילציק אומר ככה ואתם אומרים שלא. הוא היה נראה מופתע".
התובעת: איך? ברששת: הוא היה נראה מאוכזב. כי ניסו פרויקט ובסוף לא היה פרויקט.
שבועיים אחרי הישיבה קראו לי לפיטורים, יוסי לוי סמנכ"ל משאבי אנוש. זה היה בהפסקת צהריים הוא מדבר ומדבר והולך סחור סחור ואמרתי לו 'מה קרה? אתם רוצים לפטר אותי?'
עופר שמעוני
התובעת: מה שמעת? ברששת: אני שמעתי שעופר שמעוני מסתובב בעיר ואומר שאוטוטו מפטרים את האדריכל כי הוא לא מתיישר עם הקו של שמעוני. שמעתי ממזכירתי, מאנשים, מפוסט באשקלון 10. אז הוא אומר לי: 'לא דיברו איתך?' שאלתי אם הוא יודע למה רוצים לפטר והוא אמר שהוא לא יודע. ביקשתי שיקיים ישיבה עם ראש העיר והמנכ"ל כדי לשמוע למה רוצים לפטר. הוא הסכים אבל זה לא התקיים. למחרת נקראתי למנכ"ל העירייה שהודיע שאני מפוטר בגלל כישורי ניהול ואמר: אפשר לגמור את זה בטוב ואפשר לגמור את זה ברע ואני מבקש שתיתן לי תשובה עד יום ראשון וזה היה ביום רביעי. דיברנו והוא אמר שאחזיר תשובה ביום שני. יצאתי ולמחרת פוסטים בכל הרשתות: 'מנכ"ל העירייה פיטר את אדריכל העיר', גם באשקלון 10 וגם בעיתונות. ואז ביום שני יש ישיבה אצל המנכ"ל בנושא קניון גירון בראשות ראש העיר. לפני הישיבה אני מקבל הודעה שהפגישה עם סופר נדחתה למועד אחר. אחרי הישיבה על גירון, אני בא לצאת ואיתמר אומר: 'כנס אליי לחדר!'. הוא מודיע לי שאין פיטורים ואני הבהרתי שכל המטרה שלי היא להגן עליו שלא לעשות טעויות של תכנון ובנייה.
שופטת: בשיחה הזו אתה מברר מה הסיבה לפיטורים? ברששת: לא. זה מאחוריי אז למה שאחפור. ואז פורסמו פוסטים שהיו אי הבנות.
שופטת: אני אזכה לראות באולם את חיים סופר? התובעת עו"ד הילה גבאי: לא. הוא לא ברשימת עדי התביעה, אנחנו מעדיפים לחקור אותו חקירה נגדית.
התובעת עו"ד קרן צבירן: אני מבקשת לציין שחיים סופר נחקר כחשוד בתיק הזה והתיק נסגר מחוסר ראיות וזה חלק מהשיקולים שהוא לא נכלל בעדי התביעה.
חיים סופר בפתח בניין העירייה אותה ניהל בעבר. צילום ארכיון
שופטת: ואם ההגנה תחליט לא לזמן אותו? התובעת גבאי: יש טענות הגנה שמחייבות את הזימון שלו. הוא הביא 200 אלף שקל, לא?
הסנגור של שמעוני לא אהב את ההתבטאות הזו של גבאי.
התובעת: תחזור לשוויצריה הקטנה. בהמשך לאותה ישיבה היזם המשיך לקדם.
התובעת הציגה חוות דעת של עו"ד וילציק…
ברששת: חוות הדעת לא העלתה ולא הורידה. כשיזם חושב שהוא צודק לשיטתו והתב"ע קובע תנאי מסוים כדאי להגיש בקשה להיתר. היזם בחר ללכת בתנאי הזה. אני מחוייב ללוות אותו למרות שאנחנו מתנגדים. היזם אמר לי שמי שמחליט זו הוועדה ולא אנחנו. אז קראתי לאדריכל דאובר ואמרתי לו מה צריך, הם הכינו את החומר. ליווינו את הליך הכנת החומר וכשהכל היה בשל מבחינת המסמכים, הכנו סדר יום ושיבצנו את זה בוועדה ל-29.12.15. יש תהליך של ישיבה שבוע לפני הישיבה. לפני הישיבה מגיע רוני מהצרי ומבקש להוריד את זה מסדר היום כי העורך דין לא יכול להגיע. אמרתי שאני לא רוצה להתעסק עם הורדה ואמרתי שמזכיר הוועדה משה פוקס יטפל בזה והוא החליט להסיר.
התובעת: מה קרה עם זה עד היום? ברששת: זה ירד מסדר היום ואז הייתה הסאגה של המעצרים ועברו שלוש שנים.
השופטת: ככל שהדברים היו עולים לוועדה מה הייתה עמדתך? ברששת: נגד.
התובעת: אתה זוכר שלפני החקירה במשטרה ביקשו ממך להביא את המסמך הזה של סדר היום יחד עם מסמכים נוספים? ברששת: המלל של הסדר היום נעלם ונמחק מהמערכת. היה לנו רק עותק פיזי.
התובעת: איך יכול להיות שממערכת נמחק? ברששת: לא יודע.
התובעת: מדוע להבנתך חיים סופר הודיע לך על פיטורין? ברששת: כי עמדתי בדרך של הפרויקט הזה, שוויצריה הקטנה. חד משמעית.
התובעת: תספר לי על פרויקט פאר, על הבקשות לתוספת זכויות בניה ברששת: זה פרויקט שדוידי רכש עם זכויות להיתר בניה. כך שהוא רכש היתר בניה מוכן עם תמ"א ועם קומות והכל. אחרי כן הוא רצה להוסיף זכויות לקומות וזה הצריך שינוי תב"ע. ההיתר שיצא לבניין על שם חברת 'ארלט' מיצה את כל זכויות הבניה במגרש לרבות הפעלת תמ"א 38. הוא ביקש להוסיף זכויות. אחת הדרכים היא הסבת תוכנית והתברר שזה לא חוקי והיא בוטלה. היינו אז ועדה עם סמכות עצמאית, ובתור ועדה עצמאית לא יכולנו לעשות כלום. אז היה את הסיפור של רכישת זכויות מהעירייה, דוידי זכה במכרז והחוק מאפשר העברת זכויות ממגרש למגרש באותה התוכנית. אבל הוועדה המחוזית התנגדה להפקדת התוכנית ואנחנו עדיין בסיפור הזה.
פאר סנטר
התובעת: תתייחס ללחצים בעניין פאר. ברששת: חיים סופר. טלפונים על בסיס כמעט יומי "מה הסטטוס?", וזה כבר הפך להיות ממזכירה למזכירה.
בחקירתו במשטרה אמר ברששת שהלחצים היו בשמונת החודשים שלפני החקירה.
שופטת: למה לחצים? ברששת: פעם אחת זה התעניינות, כל יום זה כבר לחצים. 'נו מתי זה מגיע לוועדה?'. היות והוא שואב זכויות מבניין העירייה והוא מבקש להעביר את זה לבניין שלו זה עניין מסובך. לא היה ברור מי מגיש את התוכנית ואחרי התייעצויות הגענו למסקנות שרק העירייה יכולה להיות מגישת התוכנית. זה לקח זמן ובסופו של יום לקחנו את זה על שם העירייה.
התובעת: תיארת קודם לחצים של חיים סופר ומזכירתו תתאר את זה ביחס לאחרים. ברששת: היו לחצים על הפרויקט של עשוש.
התובעת: היו עוד יזמים שלגביהם היו לחצים? ברששת: כן. הניג ואלעזרא.
שופטת: הופנו אליך פניות או לחצים מצד שמעוני? ברששת: לא.
התובעת: כשדיברנו על לחצים מצד פאר, אמרת שיחות טלפונים. היו עוד דרכים? ברששת: היו ישיבות אצל המנכ"ל למה התב"ע לא מתקדמת ואני מסביר את המורכבות. אלה עניינים משפטיים.
יואל דוידי, חיים סופר ועופר שמעוני. צילום: דוד לוי
התובעת: באיזו מידה הרגשת גם בישיבות עם סופר ודוידי שהופעלו לחצים? ברששת: הופעל לחץ להביא את הדיון בתב"ע בהקדם האפשרי.
התובעת: תתייחס להתעסקות של מנכ"ל בתב"עות. ברששת: לא קיים. המנכ"ל הקודם אברהם בן דוד מעולם לא התעניין בתב"עות, בהליך של תב"ע. מה שעניין אותו זה היקפי בנייה, הכנסות, אבל הוא לא ירד לרזולוציות של תב"ע כמה ואיך. מעולם.
התובעת: תתייחס לקידום של תוכניות באופן לא ענייני. ברששת: לא היה.
התובעת: מה אתה יודע על הקשר בין פוקס ודוידי. ברששת: היו פעמים שדוידי היה יושב אצל פוקס כמעט כל יום. מה יש ליזם לחפש את מזכיר ועדה באופן יום יומי.
משה פוקס
התובעת: הבעת את זה? ברששת: יכול להיות שאמרתי לדוד ירון. אבל זה תמוה. מילא פעם פעמיים אבל יום יום זה חריג.
התובעת: אתה מכיר יזם אחר שהתנהג ככה? ברששת: בתדירות כזו אף אחד.
התובעת: מי זה שחר בן עמי? ברששת: הוא היועץ חיצוני של העירייה לתכנון ובנייה. הוא משלים את היועצת הילה רווח כי היא לא בקיאה בחוקי התכנון והבנייה כי הם מורכבים אז היא מסתייעת בו.
⇔
⇔
⇔ 
