ביום הבחירות, ממש לפני שהמדגמים שיקפו לנו את התוצאות, שודר ב"ארץ נהדרת" מערכון על השיר "שבט אחים ואחיות". במקום האמנים ששרים, דמויות של הפוליטיקאים שלנו פצחו בשיר "ארץ שבטים ומחנות". זו הייתה סאטירה מדויקת למצבה של החברה הישראלית.
בחודש אפריל, ממש אחרי בחירות מועד א’ לשנת 2019, יצא לו השיר בביצוע 34 אמנים ישראלים. למילים של דורון מדלי וללחן של עידן רייכל המוכשרים הייתה מטרה מוצהרת ליצור איחוד בעם ולאחות את השסעים. אני מודה שקצת מאסתי בשנים האחרונות מקלישאות. השיר, שהוא יצירה מופלאה ממש, לא הצליח לעורר בי כלום. יסלחו לי כל הרגשנים והמתמוגגים מ"כאן זה בית, כאן זה לב" – אנחנו חברה מפולגת, ואף שיר לא ישנה את העובדה שיש כאן הנהגה שעוסקת בשיסוי איש באחיו.
ברק חדריאן. צילום: שחר תמיר
אני זוכר שקיבלתי טלפון מחברה טובה. היא התלהבה מהשיר והופתעה מרמת האנטי שלי, לא לקסם שיש בו, אלא לניסיון לעטוף מצב חברתי של שבטים שבטים לאחדות מזויפת של שבט אחד. אזל אצלי המלאי להעמדות פנים. אחדות לא יוצרים בשיסוי, אלא בהנהגה חדשה שלא נהנית מהמצב ומעוניינת לשמר אותו לטובת שמירה על הכיסא.
אנחנו עסוקים בהשמצות של ימנים, שמאלנים, אשכנזים, מזרחים, ערבים, יהודים, חרדים, חילונים, פריפריה, מרכז, ומה לא. במקום לחיות יחד במצב שזה בסדר ואף רצוי שתהיה דעה שונה, כל אמירה שנוגדת את דף המסרים של השלטון יוצרת השתלחות כוללת מכל כיוון ובכל מדיה אפשרית.
מי שטיפח את מלאכת הפרימה הזאת יום-יום הוא לא אחר מאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהעצים בכל הכוח את ההסתה וההשמצות: חמוצים, שמאלנים, בוגדים, חלשים, משת"פים ותקיפה של מיעוטים והפיכתם לאויב. ניכור של אוכלוסיות שונות כלפי הממסד התבסס כאן – דרוזים, יוצאי אתיופיה ולהט"בים – יותר מדי חלקים מהפאזל הוצאו החוצה מהמועדון במשמרת האחרונה.
צפו ב"ארץ שבטים ומחנות":
היום, כשאנחנו כבר אחרי מערכת בחירות שנייה, אני רוצה לשתף אתכם כאן בתחושות שלי: אפשר להשתחרר מהמעמסה שישבה לנו על הכתפיים. במשך שנים בוצעה שחיקה שיטתית של הדמוקרטיה דרך תקיפה של מוסדות אכיפת החוק ובתי המשפט. הרגשנו שהכוח שבידי השלטון הופך להיות בלתי מוגבל, ומערכת הבחירות הזו שמה לזה סוף. הקיום המשותף שלנו כאן הוא סביב אותם ערכים דמוקרטיים, ומי ששם לו במטרה להרוס אותם חטף את מה שיושב אצל הציבור. מגיע לנו לחוש את ההקלה סוף-סוף.
אין ממשלת חסינות. יש שוויון בפני החוק. מה שצריך להיות זה ממשלת אחדות שתייצר דיאלוג אמיתי על המציאות כאן, על התרבות הפוליטית הקלוקלת, על הקווים שנחצו. הגיע זמנה של הדמוקרטיה שלנו להתאחות ולתת לחברה הישראלית לאסוף את השברים. זה הדבר הכי הגיוני ושפוי שצריך לקרות.
בפרשה שלנו הרבה אישומים ואזהרות, תקוות ואפקט התשובה, וברשותכם ניגע גם ברעיונות חינוכיים.
משה אומר לעם: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם". יש פרשנים שמוסיפים ואומרים "היום" – זה ראש השנה. זה היום שבו כולנו ניצבים לפני ה’. בתורת החסידות הכוונה כאן לכל חלקי הנפש באדם, לכל מי שעשה טוב ופחות טוב לפני ראש השנה בכל השנה הקודמת.
משה מדבר אל "כל בני ישראל", ה"ניצבים היום". אבל מיד מתכוון גם לדורות הבאים: "וְלא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת… כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם… וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם".
דברי הברית של גדול מנהיגנו מציירים תמונות של העתיד לבוא, זה בדיוק כמו יצירת חזון לארגון או בית הספר; כותבי החזון מנסחים ומציירים את תמונת המצב העתידית – לאן רוצים שנגיע. כמה יפה שמשה כורת ברית עם מי שעדיין לא נולד ומגדיר אותו שותף לברית שלא היה לו חלק בה. משה הוא דמות חינוכית הרואה קדימה, לאופק. נדיר.
אייל חסאן. צילום: פבל
ומה עוד לומדים מכך? הורה יודע שמעשיו ודרכו ישפיעו על עתיד ילדיו, ולכן כל הורה שיש לו ילדים שהוא אחראי לחינוכם אמור להפגין דוגמה אישית, וכך יסייע לצאצאיו להיות שותפים גם הם לברית, ואותו דבר יעשו הילדים לבניהם – נכדיו.
אך האם קל להיות הורה ומספיקה דוגמה אישית והתוויית דרך? לא תמיד. ראינו גם ראינו שמשה ודוד, יעקב ושלמה, חזקיהו ועוד לא תמיד הצליחו בחינוך הבנים שלהם, ובעקבות כך נגרמו אסונות.
כל ילד, גם אם חונך היטב, עדיין בידיו היכולת לפרוק את העול, ללכת בדרכים אחרות, ולכן בפרשה מופיע רעיון התשובה והתקווה לשינוי בכל מצב. התשובה והתיקון הם-הם הרעיון המרכזי בראש השנה ובעשרת ימי תשובה.
הפרשה מלמדת אותנו שיעור בלקיחת אחריות כאשר קובעת "לא בשמים היא" ו"לא מעבר לים היא". התשובות לשאלות של איך לנהוג לא נמצאות מעבר לים ולא אצל הנביאים, אלא הרבה יותר קרוב ממה שנראה לך. ההכרעה המעשית בכל שאלה אפוא לא "בשמים" בידי נביא כלשהו ולא "מעבר לים" בידי "חכמי הדור הרחוקים", אלא בידינו, "כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ … לַעֲשֹתוֹ" – בידינו הרשות, בידינו הסמכות, בידינו האחריות. האדם למעשה קברניט חייו, אדון לגורלו, מכריע הכרעות ונושא באחריות להן בעצם בחירת דרכו.
פרשת ניצבים והמסר "אתם ניצבים" מבטאת עוצמה אופטימיות כי מה שלא יהיה עם ישראל הוא עם הנצח. הפרשה מעמידה את העם כולו לאחר רשימת הקללות ואומרת להם: גם אם בעתיד יקרו לעם הזה דברים נוראים, זכרו "אַתֶּם נִצָּבִים", לעולם תישארו עומדים על רגליכם, זקופים.
ראש השנה בפתח והחג מביא איתו, כמדי שנה, את ארוחות החג המשפחתיות והחגיגיות ולרוב גם עתירות הקלוריות. אם כן, כיצד נשמור ככל הניתן על חיטובינו ועל בריאות גופנו?
ישנם כמה ממאכלי ראש השנה, אלה הסמליים ביותר, שהם כן תורמים לבריאותנו וכדאי לנו להזין את גופנו בהם.
דגים: בעלי ערך ביולוגי גבוה, מכילים חלבון איכותי וקל לעיכול, ויטמינים ומינרליים חיוניים, דלים בשומן רווי ועשירים בחומצות שומן בלתי רוויות מסוג אומגה 3 אשר חשובות לבריאותנו. כדי לשמור על יתרונות הדגים מומלץ לאפות, לצלות או לבשל אותם ולהימנע מטיגון.
תמרים: הם משתייכים לקבוצת הפירות בשל היותם בעלי תכולת פחמימות גבוה, בנוסף לכך, כמות הסיבים התזונתיים שבתמרים גבוהה. הם עשירים באשלגן ומכילים מעט סידן וברזל. למרות מתיקותם של התמרים, הם לא מעלים את רמות הסוכר בדם בצורה חדה, לכן מהווים תחלופה טובה לחטיף לאלה הסובלים מסוכרת. יתרון נוסף: בשל תכולת הסיבים שבו, התמר יעיל למניעת עצירות.
רימונים: הרימונים אינם מכילים ברזל אך יש בהם חומרים שתורמים לעליה ברמות ההמוגלובין ולכן מומלץ לאכול רימונים לאלו החולים בלוקמיה. הרימון עשיר בנוגדי חמצון והוא אחד מהתכשירים הטבעיים והיעילים לעצירת שלשולים. הרימון, תורם לשמירה על בריאות הלב וכלי הדם. יש לזכור כי הרימון עדיין מכיל סוכר כמו שאר הפירות לכן מומלץ להגביל את צריכתו.
דבש: יכול להעלות את רמות נוגדי החימצון בדם אשר מגנים על גופנו ונלחמים בחומרים המזיקים לגוף. תורם להגנה מפני מחלות לב וכלי דם, סוכרת, סרטן ואף מעכב תהליכי הזדקנות. הדבש עשיר במינרלים ועם זאת מכיל לא מעט פחמימות. הכמות המומלצת ליום: עד 2 כפיות. יש לציין כי משרד הבריאות הנחה על אסירת אכילת הדבש לתינוקות מתחת לגיל שנה, מכיוון שעלול להסתתר בתוכו חיידק מסוים אשר פוגע בקיבה ואצל המבוגרים חיידק זה לא שורד.
תפוחים: מכילים ויטמינים ומהווים מקור טוב לסיבים תזונתיים אשר תורמים להורדת רמות הכולסטרול בדם, תורמים לאיזון רמת הסוכר בדם, להסדרת יציאות, לסילוק חומרים מסרטנים מהמעי ולהגברת תחושת השובע. כדאי לאכול את התפוח עם הקליפה כדי לקבל את כל המרכיבים התזונתיים שלו וכמובן טרי כדי שערכו התזונתי לא ירד.
"יש לך את הידיים של סבא" – את המשפט הזה שומע תומר פיטוסי שנים רבות ובכל פעם מחדש הוא גורם לו לנגב דמעה סוררת. "הנכד של ללו", כך כולם הכירו אותו בשנות ילדותו ומסבו הוא זכה לכינויי החיבה "תומס". את כל החופשים היה מבלה תומר עם סבא ללו בבאר שבע, מסתובב איתו במסעדות שהיו בבעלותו ומסייע לו לבשל.
"אני הייתי הנכד המועדף והסו-שף שלו", הוא צוחק. "סבא שלי עלה לארץ מתוניס והיה גאון קולינארי ולמדתי ממנו את הכול. אדם עם ידע קולינארי עצום, שלא נזקק לכל המכשירים, המשקלים ומדי החום שיש היום. הוא הרגיש את האוכל, הבישול הגיע מהנשמה שלו, ויותר מזה לא צריך כלום. תמיד כשהיה נגמר החופש, הוא היה מבקש מאימא שלי שתשאיר אותי איתו רק עוד יום אחד. אף פעם לא הספיק לנו. היינו מאוד קשורים ומחוברים בנפש". כשהיה בן 14, נפטר הסב והותיר לתומס שלו מתנה ענקית, שבבוא היום תציל את חייו.
"הידיים של סבא". פיטוסי בפעולה. צילום: פבל
חצי מיליון עוקבים
נתחיל מהסוף: תומר פיטוסי הוא היום הדבר החם הבא בתחום הבישול בארץ (תומס מבשל באהבה). יש לו למעלה מחצי מיליון עוקבים, וכל מתכון שהוא מעלה זוכה למיליוני צפיות. הוא מרצה בתחום הקולינריה, עורך אירועים פרטיים, מחזיק בבוטיק בשר ומספק את הבשר שלו לרשתות וחנויות בכל רחבי הארץ, עורך ארוחות פרטיות לעשירון העליון ומקבל אינספור הצעות לשיתופי פעולה מהשפים הגדולים בארץ. תומס נוסק כמטאור בשמי הקולינריה בארץ, אף שהוא מעולם לא למד את זה ולא התמקצע בפקולטות המפונפנות בבירות אירופה. את כל הידע שלו הוא רכש מאותם חופשים שבילה עם סבא ללו. "בבישול שלי אני מחייה את סבא בכל פעם מחדש", הוא אומר.
את הפעילות שלו ברשת החברתית התחיל פיטוסי כבר לפני כשש שנים. הוא התחיל לעלות מתכונים מצולמים וצבר עוקבים ומעריצים בקצב מסחרר. העוקבים שלו זכו להכיר אדם נעים ונינוח, שמבשל בצניעות, איש של חסד ונתינה. אף אחד לא שיער שמתחת לחזות הזאת מסתיר תומר סיפור חיים מורכב וקשה, ימים ארוכים שבהם לא ראה אור בקצה המנהרה ורגעים שבהם חשב אפילו לשים קץ לחייו. בסוף השבוע האחרון הוא העז סוף-סוף לחשוף את עברו בפני כולם, לספר על הקשיים, על הנפילה הכלכלית הקשה אותה חווה, על הדיכאון, ההסתבכות עם החוק וימי המעצר. "אנשים היו בהלם מהחשיפה, אף אחד לא דמיין שזה הסיפור שלי. בימים האחרונים אני מקבל הרבה מאוד הודעות מאנשים שאומרים לי שאני השראה, שהסיפור שלי מחזק ונותן תקווה לאחרים. אני השראה?! אני נותן תקווה?! אם היית מספרת לי את זה לפני שנתיים, הייתי בטח צוחק, אולי בעצם בוכה".
"הרגשתי שאני מלך העולם"
פיטוסי הצעיר התחיל את דרכו בעולם של ה"גדולים" בצורה מבטיחה מאוד. בגיל 21 פתח חנות קטנה לחומרי בניין בשם "כלי וצבע" באשקלון. 30 מ"ר בסך הכול, כשהוא העובד היחיד. העסק צמח במהירות שיא והגיע ל-6.5 דונם של סחורה, משאיות עמוסות ואינספור עובדים. יחד עם הצמיחה הגיע גם הכסף, הרבה מאוד כסף. עוד לפני שמלאו לו 30 פיטוסי החזיק במספר בתים, בנה וילה מפוארת בבת הדר ונהג על מכוניות יוקרה. פאר ועושר שכמוהו היה נדיר לראות באותם ימים באשקלון. "נהגתי על ג’יפ BMW ואנשים היו עוצרים אותי ברחוב כדי להצטלם עם האוטו. הייתי הראשון בארץ שרכש רכב ספורט-קבריולט ביבוא אישי. הייתי בחור צעיר והרגשתי שאני מלך העולם, שאף אחד לא יכול עליי. הייתי שחצן ויהיר, הסתכלתי על שכירים מלמעלה וחשבתי שהם אנשים טיפשים. אני הכי חכם, אני כל יכול".
השחצנות והיהירות עליהם הוא מדבר, הביאו מהר מאוד את פיטוסי למקום לא טוב. בעקבות מספר "עקיצות" שהוא ספג בעסק הוא נכנס לסחרור כלכלי והכול החל לקרוס. "לעלות מאוד קשה וצריך לעשות דרך. אבל כשאתה נופל זה קורה מהר מאוד, כמעט בלי שאתה שם לב".
תומר תומס פיטוסי. צילום: פבל
הוא החל ללוות כספים מהשוק האפור, הסתבך עם ריביות גבוהות מאוד שלא הצליח לעמוד בהן ולווה עוד ועוד כספים מאנשים כאלה ואחרים. "בשלב הזה כבר ידעתי שאני עושה טעויות, אבל זה קבר אותי ולא הצלחתי לעצור. ניסיתי בכל הכוח לא ליפול ולשמור על מה שיש לי. בטבע שלי אני נלחם עד טיפת הדם האחרונה. הפסדתי 20 מיליון שקל. נשארתי בלי כלום, בלי כסף, בלי בתים ובלי מכוניות. מצאתי את עצמי ברחוב ועם חובות מאוד כבדים".
חבול, מושפל ובעיקר מבויש השכיר פיטוסי בית במושב משען. הוא נאלץ לבקש עזרה מאימו המבוגרת, רק כדי שיהיה מעט אוכל. הוא הלך והסתגר, שקע במצב נפשי קשה מאוד, לא יצא מהבית. ימים שלמים היה רעב והרגיש חוסר אונים מוחלט בעיקר חוסר תקווה.
איפה היו כל החברים שהיו סביבך בימי הזוהר?
"החברים נעלמו כמו עכברים שברחו מספינה טובעת. לא נשאר אף אחד שנתן יד וסייע. רק אימא. אבל לה לא סיפרתי הכול, לא רציתי להדאיג אותה יותר מדי ובעיקר התביישתי".
איך זה גרם לך להרגיש?
"טיפש. אני, שהיה לי הכול ונתתי תמיד לאנשים מעוטי יכולת, תרמתי ופינקתי חברים על ימין ועל שמאל, נשארתי לגמרי לבד. איך לא ראיתי את זה לפני זה? תמיד ידעתי שלכסף יש כוח, רק לא ידעתי מה קורה כשמאבדים אותו".
"הרגשתי אפס. כישלון". פיטוסי במטבח. צילום: פבל
מעבדת סמים בבית
בימים שלאחר מכן הוא כבר התקשה לשלם גם שכר דירה החלו ויכוחים על בעל הבית שדרש את כספו ובצדק. מתוך חוסר האונים והייאוש החליט פיטוסי שכבר אין לו מה להפסיד יותר, והקים מעבדה לגידול סמים בבית ששכר.
איך הגעת להחלטה הזאת?
"אמרתי לעצמי גם ככה כבר איבדתי את הכול, את הכבוד שלי ואת העקרונות. לא היה לי רצון לחיות ולא היה לי מה להפסיד יותר, אז כל הדרכים מקובלות. זאת הייתה, כמובן, טעות".
"הייתה פשיטה על הבית". מעבדת סמים. צילום ארכיון: דוברות המשטרה
איך נתפסת?
"לא הייתי מקצוען אמיתי ואחרי שלושה חודשים הייתה פשיטה על הבית. פתאום באו הרבה מאוד שוטרים ושמו עליי אזיקים. בחיים לא הסתבכתי עם החוק, אפילו לא בעבירות תנועה. לא ידעתי מה מצפה לי. פחדתי".
כשהגיע למעצר, נפל לפיטוסי האסימון והוא הבין שעשה טעות מרה. "זאת הייתה סוג של סטירת התעוררות. ישבתי שם עם עבריינים ונרקומנים ולא הבנתי מה אני עושה שם, מה לי ולזה? לאן אני לוקח את החיים שלי? מבחינתי באותו רגע כבר קיבלתי את העונש שלי והיה לי ברור שלא אעשה את זה שוב. אבל על עבירות צריך לשלם".
עשרה ימים הוא בילה במעצר, ימים קשים שהוא לא ישכח לעולם. כשהשתחרר נשלח למעצר בית בביתו של הדוד שלו בנתניה. חצי שנה היה שם ומצבו הנפשי והכלכלי הלך והידרדר. "הרגשתי אפס, כישלון. לא יכולתי לעבוד והחובות הלכו ותפחו".
"פאדיחות, כולם מצביעים עליי"
כעבור שישה חודשים חזר לבית במשען, אירח את חברו לשקשוקה ומשם השתנו חייו. "החבר צילם את השקשוקה והעלה לפייסבוק שלו, זה גרר הרבה תגובות והתעניינות מצד החברים שלו. ואז הוא הציע שנפתח לי פייסבוק. אמרתי לו מה לי ולזה? אין לי מושג מה זה פייסבוק בכלל ואין לי מה לעשות שם".
החבר לא ויתר ותומר השתכנע. הוא היה אז בשיאו של השפל, התבייש בשמו ובמקום אליו הגיע ולא רצה להיחשף. אז ביקש מהחבר לקרוא לו פשוט "תומר תומס", ללא שם משפחה. "אמרתי פאדיחות, כולם מצביעים עליי, על זה שפשט רגל והסתבך עם החוק. אז בחרתי לחזור לבית סבא ול’תומס’".
לתמונת הפרופיל נבחרה צלחת השקשוקה. למחרת הוא בישל לעצמו צהריים והעלה תמונה נוספת. הדף שלו החל להתפשט כאש בשדה קוצים והוא החל לקבל עשרות בקשות חברות מידי יום. "בהתחלה לא הבנתי. הייתי נכנס לאחד-אחד לפרופיל ומנסה להבין מאיפה אני מכיר את הבן אדם, עד שהבנתי שאלה לא אנשים שאני מכיר בכלל. מהר מאוד הבנתי שזה מיותר והתחלתי פשוט לאשר. תוך מספר ימים כבר הייתי עם 5,000 חברים".
החברים של תומס החלו לבקש מתכונים והוא התחיל להסתבך עם כתיבתם, אז החליט לעלות מתכונים מצולמים. המתכונים עלו תחת זהות חצי בדויה, ובהם נראות רק ידיו המקועקעות של תומס מבשלות ונשמע קולו. הוא עדיין לא היה מוכן לחשיפה.
דג לשבת מקופסת טונה
הדמות המסתורית הזאת שמבשלת מתכונים מבית סבא עוררה הרבה מאוד עניין ברשת. זה חיזק את תומר והוא כבר היה מוכן לשלב הבא- להצטלם עם פנים גלויות. "פתאום הרגשתי שאני שווה משהו. את תמונת השקשוקה החלפתי בתמונה שלי והתחלתי להצטלם רגיל. כל היום שלי סבב סביב המתכונים שאני אעלה, כל הזמן חשבתי מה יהיה היום ומה מחר. זה הדבר היחיד שהעסיק אותי והפך להיות מרכז חיי. הייתי מעלה מתכונים למרות שלא היו לי מצרכים לבשל אותם, אז אלתרתי ממה שיש". ולא היה הרבה.
"העליתי מתכונים ולא היו לי מצרכים". פיטוסי במקום האהוב עליו. צילום: פבל
באחת הפעמים, למשל, היו לו במקרר שלושה תפוחי אדמה בלבד, וזהו. אז הוא תיבל, הכניס לתנור וקרא לזה "מניפות תפוחי אדמה". המתכון הזה הפך ללהיט ברשת, אף אחד לא ידע שתומר השתמש אז בדבר היחיד שהיה לו במקרר. גם המתכון המפורסם שלו לדג טונה מקופסת שימורים לשבת, נולד מתוך המצוקה הכלכלית הקשה והמחסור. "לא היה לי כסף לקנות דג, אז השתמשתי בטונה מקופסה וזה תפס בצורה בלתי רגילה".
כמידי שנה, מתקיימים טקסי הצטיינות בחטיבות ובחילות השונים לכבוד החגים. המצטיינים נבחרים בקפידה על ידי מפקדיהם על פי תרומתם הרבה והיכולות הייחודיות אותן הם מפגינים. בין המצטיינים ישנם שני חיילים מאשקלון וחייל נוסף מקיבוץ ניצן שבמועצה האזורית חוף אשקלון.
"הבנתי שאני רוצה להיות מפקדת"
סמל אביה אסור מאשקלון, קיבלה אות הצטיינות ממפקד פיקוד הדרום. אסור התגייסה בנובמבר 2017 לחיל התותחנים, לאחר שעשתה שנת שירות בארגון "כנפיים של קרמבו".
סמל אביה אסור
"הבנתי שאני רוצה משהו משמעותי, שיהיה שונה מהדרכה ומאתגר, ולכן החלטתי להתגייס לתפקיד לוחמה", מספרת אסור, "לדעתי, ההורים שלי צפו את זה, והם תמכו בי מאוד בהחלטה". אביה שירת גם הוא כלוחם, בחטיבת גבעתי, ותמך בבחירה שלה.
עם סיום המסלול, הגיעה אסור למחלקת מבצעים בגדוד 402, שם מתעסקים בעבודה מאחורי הקלעים של הפעולות המבצעיות. "זה שירות קצת אחר" היא מספרת, "המחלקה קטנה יותר. בהתחלה התאכזבתי כי רציתי להיות בסוללות. אבל שם הבנתי שאני רוצה להיות מפקדת ולתת מעצמי יותר, רוצה יותר אחריות", במרץ 2018 היא יצאה לפיקוד.
רב"ט אביה אסור וחברה
כיום היא משרתת כסמלת קשר בסוללה – היא מפקדת על 2 חיילים קשרים. על חווית הפיקוד היא אומרת: "הרבה פעמים מגיעים חיילים שבוזים ואני אומרת להם שאם כבר אנחנו כאן צריך לעבוד ולתת כמה שאפשר מעצמך, ככה מבצעים את השירות עם תחושה יותר טובה ומספקת".
ההודעה על קבלת ההצטיינות תפסה אותה בהפתעה, "מפקד הסוללה שלי התקשר אלי וסיפר לי שקיבלתי הצטיינות. בהתחלה, כשראיתי את השיחה ממנו חששתי שזו איזו הקפצה, אבל בסוף התברר שהיו לו חדשות נפלאות. ישר התקשרתי לספר לאמא, אחר כך גם לחברות מהבית ולחברות מהבסיס. פידבק חיובי תמיד מרים אותך למעלה. זה כיף לקבל כזאת הערכה. ביום-יום הכל עובר ממש מהר ומרוב משימות אתה לפעמים שוכח את עצמך, אבל ההערכה והפרגון האלו ממש עוזרים להמשיך".
"תמיד יש על מי לסמוך"
סמל דניאל רבינוביץ', בן 23 ומתגורר באשקלון, משרת כמכונאי רכב במוצב יפתח, קיבל את אות מצטיין מפקד החטיבה הצפונית באוגדת עזה בטקס שנערך לכבוד ראש השנה. "ידעתי שאקבל הצטיינות", הוא מספר, "אני מנסה להצטיין בכל מה שאני עושה. שמחתי, הרגשתי שמכירים בעבודה הקשה שלי. כולם מסביב היו גאים בי וידעו שאני מסוגל לעמוד במטרות שלי".
סמל דניאל רבינוביץ'
רבינוביץ' התגייס ביוני 2017 לקורס מאבחן מערכות רכב, והגיע למוצב יפתח כמכונאי רכב. "מדובר בעבודה קשה, פיזית, משמונה בבוקר ועד שנגמרת העבודה", הוא מספר, "אנחנו עובדים בצוות, תמיד יש על מי לסמוך, אתה אף פעם לא לבד. אנחנו מאוד נשענים אחד על השני, אחרי ימים מתישים יושבים בערב יחד, צוחקים ומשתפים חוויות".
'יש עניין רב בתפקיד עצמו"
רב"ט נ', מתגורר בניצן שבמועצה האזורית חוף אשקלון, משרת כמש"ק מודיעין ואף הוא יקבל אות מצטיין ממפקד החטיבה הצפונית של אוגדת עזה בטקס שנערך לקראת ראש השנה.
רב"ט נ'
נ' התגייס בדצמבר 2016 למסלול אלקטרואופטיקה עתודה. לאחר שהבין שזה לא התחום בו הוא רוצה לעסוק, פרש והתגייס מחדש לאגף המודיעין של החטיבה הצפונית באוגדת עזה, ומשם יצא לקורס מדל"ן (מודיעין לדרג הנפרש). עם סיום הקורס, חזק נ' לחטיבה, ומשרת בה מאז (כבר מזה שנה וחודשיים).
"שמחתי להתגייס", הוא מספר, "וכשהגעתי לעזה שמחתי עוד יותר. יש אנשים מעולים בחטיבה ובאגף בפרט, העבודה היא חולייתית ואנחנו מאוד מגובשים. מבחינת התפקיד עצמו – יש בו עניין רב וגם רואים את השפעות העבודה בשטח, מה שמביא לסיפוק עוד יותר".
מאוחדת מחוז דרום קיימה בתחילת השבוע את הרמת הכוסית המסורתית במעמד מנהל המחוז, דני מושיוב. את הטקס, שנערך במרכז "אור מנחם" פתח הרב מנחם מענדל עמאר, אשר נשא דברים ברוח החג וריגש את הנוכחים כשתקע בשופר.
הרב עמאר ומושיוב. צילום: יח"צ
במהלך הטקס הוענקו תעודות הערכה להדס יפרח – מזכירה אחראית במרפאת יהודה הנשיא ברובע ז' וכן לאלון פרל, אח במרפאות אשקלון.
בין המשתתפים הרבים באירוע כיבדו בנוכחותם מנהלת מרחב אשדוד-אשקלון, הגב' יוכי מאיר, יו״ר ועד העובדים – הגב' שלה ונטורה, מנהלת משאבי אנוש במחוז – זיוה דגן, מנהלת סקטור הסיעוד במחוז – הגב' רויטל תורג'מן, האחות המרחבית – ליאת אריה וד"ר טל כרמי – מנהלת מוקד האישורים במחוז.
הוקרה למזכירה הדס יפרח. צילום: יח"צ
מנהל המחוז, דני מושיוב נשא דברים ופנה לעובדים: "אני רוצה לומר לכם רק מילה אחת – תודה. עברנו שנה מורכבת, מאתגרת עם לא מעט שינויים מבורכים: מרפאות נפתחו, שירותים הורחבו, קידמנו מנהלות ומנהלים והשנה הזו הייתה מלאה בעשייה – אבל לכאן הגעתי מתוך מטרה אחת, להסתכל לכל אחת ואחד בעיניים ולהגיד לכם תודה על כל מה שאתם עושים. אני יודע שביומיום אתם נתקלים בלא מעט אתגרים, יעדים ומטרות, מתמודדים עם מתחים ורצונות – ובסוף אתם עומדים בחזית – ועדיין נותנים את שירותי הרפואה הטובים ביותר שיש. מאוחדת היא מיוחדת בזכותכם, בזכות העובדים המסורים, הערכיים והרתומים, כי אכפת לכם מכל אחת ואחד מהמבוטחים שלנו – ועל כך מגיעה לכם התודה וההערכה".
מנהלת המרחב, הגב' יוכי מאיר סיכמה את השינויים בשנה החולפת לרבות המהפכה ההיברידית הקיימת רק במאוחדת.
27 שנים לאחר שהחל את דרכו כלוחם אש במה שנקרא אז איגוד ערים לשירותי כבאות, נבחר סגן טפסר שלום מכלוף לתפקיד מפקד תחנת כבאות והצלה אשקלון.
מכלוף מחליף בתפקיד זה את תת טפסר יגאל זוהר שכיהן בתפקיד 8 שנים ועבר למחוז יו"ש כסגן מפקד מחוז.
מכלוף, החל את דרכו בשירו בשנת 92', כלוחם אש במדובר המבצעי ובהמשך הפך למפקד צוות עד שיצא לקורס קצינים ואז החל לכהן כמפקד משמרת. בהמשך הוא שימש כקצין מבצעים תחנה אזורית אשקלון עד שהתקדם ושימש כסגן מפקד תחנת אשקלון וממלא מקומו.
מכלוף הוא תושב אשקלון נשוי ואב לשלושה, והשכלתו הוא בוגר תואר ראשון בחינוך. במעמד קבלת התפקיד אמר מכלוף: "לוחמי האש ועובדי תחנה אזורית אשקלון בפיקודי יפעלו במקצועיות אחריות ושירות לציבור בכל עת ובכל תרחיש. אני רוצה להודות למפקדיי על כך שבחרו בי לתפקיד זה ואבצע אותו במסירות רבה. אנו גאים לתת שירות לתושבי אשקלון קריית גת שדרות והסביבה ומאחלים בהזדמנות זאת חג שמח ושנה טובה לעם ישראל".
זה לא סוד שהעולם הופך להיות אלים ומסוכן יותר, ויותר ויותר אנו נאלצים להתמודד עם מצבים בהם נשקפת סכנה ממשית לחיינו. העיסוק באומנויות לחימה צובר פופולריות רבה בעולם ובישראל בפרט, ומעבר לשיפור בבריאותם, נהנים העוסקים בו מחיזוק בטחונם העצמי.
"החוכמה היא להיות מסוגל להגן על עצמך ולנטרל את התוקפים שלך בדרך הכי מהירה, פשוטה ואפקטיבית. לא צריך להיות אדם אגרסיבי וחזק במיוחד אלא להגיב באופן שקול כדי לא להיפגע", אומר נתן קרצמן, מדריך מוסמך בעל חגורה שחורה דאן 1 בשיטת קרב מגן ישראלי (ק.מ.י).
מאז שקרצמן (41) זוכר את עצמו, הוא נמשך לאומנויות הלחימה ובגיל 11 החל להתאמן באושו בהשראת אלילי ילדותו: ברוס לי, ואן דאם וצ'אק נוריס. במהלך לימודיו התיכוניים החל להתאמן בטאקוונדו, ובעת שירותו הצבאי נשלח כצ'ופר לקורס מדריכי קרב מגע.
להגן על עצמך ולנטרל את התוקפים שלך בדרך הכי מהירה, פשוטה ואפקטיבית (צילום: נתן קרצמן)
אחרי השחרור הוא התקבל לעבודה כמאבטח ברכבת ישראל ועבר הכשרה ששדרגה את הידע שלו והעלתה את מודעותו לחשיבות של הגנה עצמית. בשנת 2004 הוא התגייס לשב"ס ומאז משרת שם כסוהר בטחון ומדריך קרב מגע של הסגל. בנוסף הוא ממשיך להתאמן ולהתחרות בטאקוונדו.
במהלך השירות נפגשו דרכיו עם אבי אביסידון, יו"ר עמותת ק.מ.י. ששלח אותו לעשות קורס מדריכים במכללת וינגייט. משנת 2011 משמש קרצמן במקביל לעבודתו בשב"ס, כמדריך ק.מ.י בסניפי העמותה שהקים במצפה רמון ומדרשת בן גוריון, וכמדריך המקצועי של סניף ק.מ.י בקייב, אוקראינה. לאחרונה הוא אף עבר קורס ייחודי בכללת וינגייט המסמיך אותו לשמש כמדריך אומנויות לחימה לבעלי בעיות קשב וריכוז.
בניגוד לאומנויות הלחימה המסורתיות שברובן נוסדו לפני מאות ואלפי שנים במזרח הרחוק, ומבוססות על שלמות רוחנית ופיזית, ק.מ.י הנושאת בגאווה את מקורה הישראלי, מושתת על עקרון ההגנה העצמית. השיטה הייחודית להתמודדות בקרב פנים אל פנים, נוסדה ב-1989 על ידי אלי אביקזר בהשראת קרב מגע.
ק.מ.י מתאימה את עצמה לסכנות המידיות הטמונות בשטח, "תוך חיפוש תמידי ומציאת תרגילים יותר יעילים ויותר פשוטים להגנה עצמית. המטרה היא לעשות הכל כדי לשמור על חיי המתאמנים שלנו, ולא כמו בקרב מגע שנותנת יותר דגש על אגרסיביות ופחות על טכניקה".
חניכי ק.מ.י המחולקים כמו בקארטה לחגורות צבעונית בהתאם לידע שלהם, נמנים על גילאי 4-80, ולדברי קרצמן אינם חייבים להיות חזקים ובריאים פיזית. לראיה, חלק נכבד מהמתאמנים הם אנשים בעלי מוגבלויות ואפילו מזכיר העמותה שסובל ממוגבלות בעמוד השדרה, מחזיק בחגורה שחורה דאן 6.
לא במקרה נהג מייסד השיטה לתארה כ"מינימום הגנה נגד מקסימום התקפה". הפילוסופיה של ק.מ.י גורסת שהחלש, הנמוך, המוגבל וכדומה יכול להתמודד עם התוקף שלו באמצעות תנועה טבעית פשוטה, מהירה ורבת עוצמה.
"המתאמנים שלנו לא נדרשים להיות אגרסיביים ובעלי ביטחון עצמי רב. להפך. אנחנו דוגלים בריסון עצמי ובאיזון של הביטחון העצמי כך שלא יהיה פחות או יותר מדי. צריך לדעת לזוז טוב ולשחרר מכה טובה ומדויקת. להבין את ההבדל בין תקיפה להגנה עצמית, ולדעת כיצד ובאילו נקודות תורפה של היריב להשתמש. לא משנה מה גודל האדם שעומד מולך כי הפיזיולוגיה של הגוף זהה".
כולם יכולים לקחת חלק בשיעור (צילום: נתן קרצמן)
מהו הערך המוסף של שיטת ק.מ.י מעבר להגנה עצמית?
"להיות בן אדם. זה לא רק לדעת להגן על עצמך אלא גם לדעת לאבחן מצבים מסוכנים, ולצאת מהם הרבה לפני שהם הופכים לאלימות פיזית. הסמל של החוג שלי הוא עקרב ומעליו רשום 'אל תפגעו בי ואני לא אפגע בכם'. בדרך כלל בטבע, הקטן בורח מהגדול ולכן העקרב נמנע מלחימה. אבל אם דוחקים אותו לפינה, העקרב יילחם בכל כוחו. מוסר ההשכל הוא שאם יש לך אפשרות להימנע מעימות, תימנע. אם אין לך אפשרות, תילחם עד הסוף.
"אפשר להיות בן אדם חזק אבל לא צריך כל הזמן להוכיח את זה. להבין שכוח אינו הפתרון האידיאלי אלא דווקא שליטה עצמית. להיות חזק כדי להיות רחום. שווה לדעת ולא להצטרך, מאשר פעם אחת להצטרך ולא לדעת, וזה נכון לא רק לגבי הגנה עצמית. אנחנו לא שוויץ או יפן, ולכן אני סבור שהגנה עצמית חייבת להיות חלק מלימודי הליבה".
מה הסיפוק הכי גדול בעבודה שלך?
"לראות את התלמידים מצליחים. השנה שלחתי שני ילדים לקורס עוזרי מדריכים במכללת וינגייט ומבחינתי זו הצלחה גדולה כי זה עשה שירות יוצא מהכלל לפעילות שלנו. ללמד בכלל זה כיף וזכות, וכשהחניכים שלך מגיעים להישגים זה מאוד מחמיא. בשבילי זה סוג של טעינת מצברים רגשית".
טלפון: 058-4075726 כתובת רישום: דרך מתנ"ס מצפה רמון ומתנ"ס רמת הנגב
לאחר שנים ארוכות שבהם ישנו בלבול בין שם המועצה האזורית חוף אשקלון לבין העיר אשקלון, מחליטה המועצה להתנתק מהשם הכובל ולבחור שם חדש. מליאת המועצה האזורית חוף אשקלון התכנסה אמש ודנה בהחלפת שמה וכן סמלה של המועצה. "המועצה שלנו כל כך ייחודית", אמר ראש המועצה, איתמר רביבו, "יש לנו חופים מהיפים בארץ, שדות חקלאיים ואתרי תיירות מורשת והיסטוריה. הגיע הזמן למתג את הקהילה שלנו בהתאם לאופייה ויופייה".
מליאת מועצת חוף אשקלון מאשרת את ההחלטה ההיסטורית
לאחר דברי הסבר, אישרה מליאת המועצה פה אחד את ההצעה למיתוג מחדש והמהלך יקרום עור וגידים מיד בתום תקופת החגים. בשלב הראשון תפיץ המועצה טופס מקוון דרכו יוכלו התושבים להציע שמות חדשים ולאחר מכן תתכנס ועדת בחינה ייחודית שתבחן את השמות שהועלו על ידי התושבים, ומתוכם ייבחר שם אחד.
ראש המועצה, עו"ד איתמר רביבו. צילום: מעיין תשובה
במועצה אומרים כי הסמל החדש יעוצב באופן שיתכתב עם השם החדש אשר יוצג במסגרת אירוע חגיגי שתקיים המועצה. בסיום התהליך יוגש השם החדש לאישור רשמי במשרד הפנים. "מדובר בצעד חשוב ומשמעותי ואני קורא לתושבים לגלות מעורבות ולקחת חלק ביחד איתנו בדרך החדשה", סיכם ראש המועצה.
עבודות איטום שבוצעו בגג בית הספר נוף ים ב' גרמו לשריפה ועשן רב התפזר בשטח בית הספר. הנהלת בית הספר הודיעה מיד על הפסקת הלימודים והורתה להורים לבוא ולקחת את ילדיהם.
ניידת הכיבוי מחוץ לבית הספר
למקום הוזעקו צוותי כיבוי מתחנת אשקלון, לוחמי האש אשר הגיעו למקום זיהו עשן מגג מבנה וכיתה שנפגעה מהשריפה. למרות שבית הספר פונה טרם הגעת הצוותים הוחלט לבצע סריקות על מנת לשלול לכודים במבנה. נזק כבד נגרם לגג בית הספר וחוקר שריפות מכבאות והצלה אשקלון החל בחקירת האירוע. בוצע שחרור עשן ע"י לוחמי האש בכל המבנה עד להשגת שליטה מלאה והאירוע הסתיים ללא נפגעים.
תקרת אחת הכיתות
צוותים מקצועיים מטעם העירייה, בראשותה של מנכ"לית העירייה, נמצאים בשעה זו בבית הספר נוף ים ב' בשל השריפה שפרצה במקום. בעירייה אומרים כי הילדים הועברו לבית הספר הסמוך. יחד עם זאת, הורים שרצו לבוא לקחת את ילדיהם, עשו זאת.
הפועל אשקלון אירחה הערב (ב' 19:00) את הפועל עפולה במסגרת המחזור ה-5 של הליגה הלאומית. הפועל אשקלון קיוותה להמשיך את הקו החיובי מהמחזור הקודם, בו הביסה את בני לוד בחוץ 3:1. בנוסף באשקלון מקווים לראשונה העונה לסגור את מינוס 9 הנק', שהקבוצה נענשה בו ולהמשיך במאבק להישארות בליגה הלאומית.
כבר בדקה ה-7 הפועל אשקלון עולה ליתרון לעיני הקהל הביתי באצטדיון סלה. עוזיאל פרדו, המושאל מבית"ר ירושלים, כבש את שערו הרביעי העונה והעלה את הכחולים ליתרון 1:0 חשוב. הפועל אשקלון המשיכה ללחוץ את השער של האורחת אך לא הצליחה לכבוש. הפועל עפולה מנגד, הצליחה לנצל את העורף הרעוע של אשקלון ולהשוות בדקה ה-35 משער של המתאזרח גיזי דורבור.
בדקה ה-71 החלוץ הברזילאי ז'וליו סזאר סוף סוף פורע קצת שטרות כאשר כבש את שערו הראשון והחזיר את היתרון למארחים. סזאר נגח מצוין הרמה של קוסטנטינוס משמאל והלך לחגוג עם האוהדים.
המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) עצרה את רס"ר ז'אק זכרי, רכז בוחני תנועה במרחב לכיש. על פי החשד, זכרי ניצל את מעמדו הבכיר ושיבש חקירות תעבורה באזור וכן בתיקים שעברו תחת ידו.
עוד חושדים במח"ש כי זכרי קיבל שוחד עבור פעולותיו, כאשר בין היתר מדובר בכספים ממש. זכרי נעצר אתמול בבוקר על ידי חוקרי מח"ש.
משרדי מח"ש. צילום: אמיל סלמן
שמו של שוטר התנועה הבכיר עלה במהלך חקירה סמויה והדבר הביא למעצרו. הוא נחקר במשך 12 שעות ומסר גירסה שלדברי מח"ש "לא מתיישבת עם חומר החקירה".
האזרחים החשודים כי שיחדו את השוטר נחקרו באזהרה ושוחררו לביתם. זכרי הובא לבית משפט השלום בראשון לציון כאשר הוא חשוד בקבלת שוחד, שיבוש מהלכי חקירה, קשירת קשר לפשע ומרמה והפרת אמונים.
עבודת נמלים, כך אפשר לכנות את סיכומי המשפט של איש העסקים יואל דוידי, אשר מואשם כי נתן שוחד בסכום של כ-370 אלף שקלים לראש העירייה לשעבר איתמר שמעוני באמצעות אחיו עופר שמעוני. דוידי מואשם כי הסתיר את השוחד בכך שהעביר אותו לעופר בדמות עמלות תיווך על עבודות שלכאורה לא ביצע כלל. כמו כן, מואשם דוידי כי העניק לשמעוני שוחד בדמות השבתת אתר “אשקלון 10”, שאותו רכש ואשר היה לעומתי לאיתמר. כמו כן, נטען כנגדו כי העניק סיקור תקשורתי מוטה ומיטיב עם איתמר בעיתון “אשקלון 10”, אשר היה בבעלותו ונסגר לפני כחצי שנה.
במבוא לסיכומים, אשר נכתבו על ידי עו"ד נוית נגב, נכתב: “בחינת העובדות שהוכחו במשפט, מכל זווית ראייה מובילה לאותה תוצאה – אין מקום ואין בסיס להרשיע את יואל דוידי בעבירות בהן הואשם בכתב האישום, ובראשן עבירת מתן השוחד, ממנה נגזרות עבירת הלבנת ההון ועבירת המס… נבקש אפוא מבית המשפט הנכבד, לזכות את יואל דוידי מכל ההאשמות בהן הואשם”.
עופר ויואל חברים
כבר בתחילת הדברים מוכחשת הטענה לאיזשהם יחסי תן וקח משולשים בין דוידי, עופר ואיתמר ונטען כי דוידי קיים מערכת יחסים עם עופר בלבד. “הם היו חברים, היו ביניהם קשרים עסקיים, ומדי פעם דוידי גם ביקש להסתייע, כחבר, בקשרים ובהיכרות של עופר עם גורמים בעירייה. עופר אינו עובד ציבור”, נכתב.
איתמר שמעוני, יואל דוידי ועופר שמעוני. צילום: אורי קריספין
עוד נכתב כי גם אם דוידי ידע שהכספים שהוא משלם לעופר עוברים לאיתמר, אין בכך כל בעיה, “העובדה שעופר נתן לאיתמר חלק מהכספים שהרוויח כתוצאה משירותי התיווך שנתן לדוידי – שוללת את האפשרות שמדובר במתת לאיתמר. משעה שמדובר בכספים שעופר הרוויח – מדובר בכספים שלו, והוא יכול להשתמש בהם כרצונו. אפילו אילו דוידי היה יודע שעופר מסייע לאיתמר באמצעות הכספים שהרוויח (והוא לא ידע), לא היה בכך כדי להפוך את הדבר למתת לאיתמר”.
עוד נטען כי התביעה לא הצליחה להוכיח דבר פשוט במיוחד: שדוידי ידע שחלק מהכסף שהוא משלם לעופר מגיע לאיתמר, “לא זו אף זו, משעה שהמאשימה מייחסת לדוידי מתן שוחד לאיתמר בהיקף של 366 אלף שקלים, היה עליה להוכיח כי דוידי היה מודע שכל הסכום, גם זה שנותר בידיו של עופר, הוא מתת בשביל איתמר בעד פעולה הקשורה בתפקידו. גם בעניין זה המאשימה לא העלתה אף לא טענה אחת בהקשר למודעות של דוידי”.
מי לא רשום בפתק?
אחת מהראיות של התביעה כנגד שמעוני היא הפתק. אותו פתק שלטענת המשטרה נמצא בשולחן שבו ישבו איתמר ויד ימינו משה פונטה. בפתק נמצאו שמות של אנשים שנטען כי חלקם שיחדו (גבי מגנזי) וחלקם הלוו כסף לעופר שמעוני (ללו שמעוני, דרור אלמלם ודוד שמעוני).
אלא ששמו של יואל דוידי נעדר מהפתק, ובסיכומים נטען כי זו ראיה שהכספים של דוידי הם לא כספי שוחד, “לו היה בסיס לטענות המאשימה, הרי שדוידי חייב היה להופיע בפתק”, נכתב, “אין כל היגיון במצב דברים בו דוידי שילם כספים כשוחד בשביל איתמר, אך לא רק שעופר לא דאג ליידע את איתמר שהכספים הועברו מדוידי, באופן שמן הסתם יש בו כדי לסכל את מטרת העברת הכספים כשוחד בשבילו, אלא אף בחר שלא להזכיר את דוידי כמקור הכספים, בעוד שכן הזכיר מקורות לכספים שניתנו לו עצמו כהלוואה, ללא קשר לאיתמר. היעדר שמו של דוידי מהפתק מהווה בפני עצמו ממצא שלילי, המעיד על כך שהכספים לא שולמו כשוחד”.
יואל דוידי על דוכן העדים בבית המשפט
ראיה שלילית נוספת שהוצגה בסיכומים עוסקת בעניין האזנות הסתר, “מדובר בתיק שבו, באופן יוצא דופן, התקיימו האזנות סתר בזמן ביצוע המעשים הנטענים עצמם. משך תקופות ממושכות, ממש בלב הביצוע הנטען של העבירות, היו הטלפונים של איתמר, עופר ופונטה תחת האזנה. למרות התנאים האופטימליים האלה לאיסוף ראיות, המסד הראייתי של המאשימה בענייננו נותר חסר. המאשימה לא מצאה כל ראיה שיש בה אפילו רמז להעברת כספים מדוידי בשביל איתמר או לקישור שנעשה בין עמלות התיווך ששולמו לעופר לבין תפקידו של איתמר. לא בשיחות בין דוידי לעופר, לא בשיחות בין דוידי לאיתמר, לא בשיחות בין איתמר לבין עופר ולא בתכתובות בין כל אלה”.
עופר שווה בין שווים מינוס
אחת הטענות של התביעה היא שדוידי הרעיף כספים על עופר בסכומים חורגים אשר לא הגיעו לו במסגרת עבודת התיווך שלו, אלא דוידי טוען כי לא כך הדבר, אלא להפך: “בבניין פאר דוידי שילם למתווכים אחרים עמלת תיווך בסך 1.5%, ואילו לעופר שילם 1%. בעסקת נאות אשקלון, אשר בוצעו בה פעולות תיווך בהתאם לראיות, קיבל עופר עמלת תיווך של חצי חודש שכירות, אשר מהראיות עולה כי הוא סכום נמוך במיוחד. בעסקת הסטוק – גם בה ביצע עופר פעולות תיווך משמעותיות, מתווכים העידו כי מצופה היה שעמלת התיווך של עופר תהיה גבוהה בהרבה מהעמלה שקיבל. המאשימה טוענת כי עמלות תיווך מופרזות הן אינדיקציה לשוחד, לרצון להיטיב עם עופר ולחריגות במערכת היחסים העסקית בין דוידי לבינו. אם כך הדבר, הרי שעמלות תיווך נמוכות הן אינדיקציה מובהקת לכך שלא מדובר בשוחד, שלא היה רצון מיוחד להיטיב עם עופר, ושהיחס אליו היה כאל ‘שווה בין שווים מינוס’”.
יואל דוידי, עופר שמעוני, משה פונטה, איתמר שמעוני. הארכת מעצר
הופתענו
בכתב האישום נגד דוידי נטען כי הוא רכש והשבית את אתר “אשקלון 10”, אשר מתח ביקורת קשה על שמעוני, אלא שבעלי האתר רועי רביב העיד כי לא כך היה הדבר. “כאשר העיד רביב בבית המשפט, הוא אישר כבר בחקירתו הראשית כי הוא היה זה שהעלה את הכתובית והשבית את האתר כשבועיים לפני המכירה לדוידי. בכך נשמטה סופית הקרקע תחת התזה בכתב האישום. בנסיבות אלה היה מצופה מהמאשימה לחזור בה מהאישום בעניין ‘אשקלון 10’. נודה כי הופתענו שלא כך נעשה”.
השקופית באתר אשקלון 10
עוד נטען כי הרכישה של האתר לא הייתה כלכלית עבוד דוידי, “וזאת מבלי שטרחה לומר מה משמעות טענה זו, ולא בכדי, שכן אף אילו הייתה נכונה, אין בכך כדי להוכיח דבר, בוודאי לא כדי להוכיח במידה הנדרשת במשפט פלילי, שדוידי קנה האתר כשוחד עבור איתמר. המאשימה גם לא חידדה, ולא בכדי, מה פירוש שהרכישה לא הייתה כלכלית, שכן העובדה שהאתר לא היה רווחי כשדוידי קנה אותו, לא רק שאינה מעידה על חוסר הכדאיות של העסקה, אלא להפך. דוידי הוא איש עסקים, והוא יזם ומתמחה באיתור הזדמנויות עסקיות במקום שאחרים אינם רואים הזדמנות. הוא מתמחה בלקיחת דבר קיים, תוך שינויו ובנייתו – כמו שעשה עם ‘קול אשקלון’… רכישת האתר ‘אשקלון 10’ נעשתה משיקולים כלכליים בלבד, על מנת לשמש פלטפורמת פרסומת תומכת למקומון ‘קול אשקלון’ שבבעלותו של דוידי”.
מוטי אטדגי, מייסד My Goal, מאמין שחוג כדורגל הוא הרבה מעבר ללבעוט בכדור. בטחון עצמי, התמצאות במרחב, התמדה והתמודדות עם הצלחות וכשלונות, הם רק חלק מהכלים שהילדים רוכשים בחוג שהוא מעביר, והכל בהנאה רבה ועם אנרגיות טובות.
אחד החוגים האהובים ביותר על ילדים, בייחוד על בנים, הוא כדורגל. מי מאתנו לא חלם כשהיה ילד, להפוך לשחקן כדורגל כשיגדל? מדובר באחד מענפי הספורט הפופולאריים בקרב ילדים ומבוגרים כאחד. מדובר ללא ספק בענף ספורט בעל פן חברתי חזק, שמסייע בשמירה על כושר גופני.
למוטי אטדגי, 28, נשוי פלוס אחד, יש הרבה מה לומר על כדורגל, ואנחנו לא מתכוונים לדעתו על קבוצות ושחקנים. מוטי, שתמיד אהב כדורגל, שיחק כילד ב'הפועל אשקלון', וכבר כנער אהב להדריך. כחייל, שירת מוטי כלוחם וגם כמדריך אימון גופני. כיום הוא בוגר וינגייט באימון גופני לילדים ואימון כדורגל.
"תמיד אהבתי להדריך", מספר מוטי, "את היכולות שלי בהדרכה גיליתי בתקופת התיכון, כשהדרכתי ועבדתי עם בעלי מוגבלויות באקי"ם. אחרי הצבא החלטתי לשלב את הידע שלי בהדרכה ובאהבה לכדורגל, ולאחר הלימודים בוינגייט הבנתי שאני רוצה להדריך וללמד ילדים לשחק כדורגל".
מוטי עם הילדים (צילום: מוטי אטדגי)
חוגי הכדורגל של My Goal
לפני שנתיים החלטתי לפתוח את My Goal ולהציע חוגי כדורגל לילדים באשקלון. פתחתי את העסק כי אני מאמין במודעות לאורח חיים בריא ועידוד פעילות גופנית בקרב ילדים, שלצערנו מבלים כיום את רוב זמנם מול המסך בכיתה או בבית. כל המאמנים שלנו מוסמכים בעלי תעודה של מאמן כדורגל לילדים ורובם גם מגיעים מעולם הכדורגל – חלקם מורים לספורט וחלקם שחקנים מקצועיים. השנה הצטרף אלינו גם מר איציק אקריש מפקד מחנה מז"י לשעבר והוא אחראי על העצמת התלמידים ועל הטמעת שיטת החינוך בחוגים".
כדורגל – הרבה מעבר לאימון גופני
אבל אם חשבתם שחוג כדורגל הוא רק פעילות ספורטיבית, תחשבו שוב. " החוג הוא הרבה מעבר ללימוד כדורגל", אומר מוטי. "כשאני מאמן ילדים, אני רואה קודם כל את הילד ואיך החוג יכול לתרום לו ולחזק את הילד בכל הנקודות החלשות שלו. החוג עובד על חיזוק ואימון גופני כמובן, אבל גם על הרבה דברים מעבר, למשל, התמדה – להתמיד באימונים וללמוד לעבוד עם הכדור, למרות שלא תמיד מצליחים, ולא לוותר לעצמך. בנוסף, הילדים לומדים התנהלות חברתית בקבוצה. כשילד מגיע לחוג, בכל שיעור הוא מנסה שוב ושוב, משתפר ובסוף מצליח, וכשזה קורה אני רואה איך הבטחון העצמי שלו והאמונה שלו בעצמו גדלה. זה ממלא אותי וגורם לי להבין כמה משמעותי התהליך שאנחנו עושים עם הילדים. אני מכיר לעומק כל אחד מהילדים ומכיר את הקשיים והמקומות שבהם הילד צריך להתחזק, וביחד עם ההורה אנחנו עובדים על זה בחוג לאורך כל השנה. הילדים בחוג צומחים ומתפתחים, לומדים להאמין בעצמם וממש רואים את השינוי עליהם. כשאמא של ילד מספרת לי שבזכות החוג הילד שלה הכיר חברים ושיפר את המיומנויות החברתיות שלו ואת הבטחון העצמי שלו – זה עושה לי את היום. לא פעם אני רואה ילדים שמגיעים לחוג אחרי שעבר עליהם יום קשה בבית הספר, ואין להם מצב-רוח. ברגע שהם עולים למגרש ומתחילים אימון – החיוך חוזר להם לפנים".
מוטי לא שוכח שמדובר בענף תחרותי בו לפעמים אתה למטה ולפעמים למעלה: "החוג הוא הזדמנות מבחינתי ללמד את הילדים על התמודדות עם נצחונות וכשלונות. אנחנו מקיימים הרבה טורנירים במהלך השנה, וכן טורניר שנתי ע"ש משה אטדגי ז"ל, שמתקיימת באשקלון, בהן הקבוצות מתחרות מי תגיע למקום הראשון, השני והשלישי".
הזדמנות ללמד את הילדים על התמודדות עם נצחונות וכשלונות (צילום: מוטי אטדגי)
מוטי מספר גם על מפגשים של הילדים עם דמויות מובילות מעולם הכדורגל והספורט לאורך השנה: "חשוב לנו לתת לילדים השראה. בשנה שעברה הפגשנו את הילדים עם דיאנה וייסמן (שיאנית ישראל בריצת 100 מטר), ועם אלון חזן, עוזר מאמן נבחרת ישראל, ששוחחו עם הילדים על התמדה ובטחון במטרה ובדרך".
למוטי חשוב לשוחח עם הילדים על מעורבות חברתית ועל היכולת של כל אחד מאיתנו לתרום לחברה. החוגים כוללים ימים של פעילות חברתית במקומות שונים כשבשנה שעברה לדוגמא, יצאו הילדים ליום פעילות מיוחד בכלבייה.
החוג מתקיים במספר מוקדים בעיר: שכונת אפרידר – מגרש על גג חדר הכושר ספורטר, ברחוב בן צבי. ימים א',ב',ד',ה': 19:00-16:30. גילאי 12-4.ניתן לקיים גם הפעלת כדורגל לימי הולדת. שכונת כוכב הצפון – בבית הספר. ימים ב' ו-ד': 19:30-17:00. גילאי 12-4. בית הספר לאומניות – ימים ב',ד', ה', ו': מיד עם סיום הלימודים. גילאי 12-6. בית ספר ממ״ד ברנע. ימי ה': 15:00-13:00 מתנ״ס תקוותנו – חוג ייעודי למגזר הדתי-חרדי. ימי א': 19:15-16:45. גילאי 13-4. קיבוץ גברעם. ימי ב' וה': 19:00-16:30. גילאי 12-4.
בין כל החוגים החדשניים והטכנולוגיים שצצו בשנים האחרונות, ישנו תחום שהביקוש והכמיהה אליו נשארו גבוהים לכל אורך השנים – אומנות. אומנות שימושית היא אחד התחומים שמאפשרים לילדים ליצור ולתת ביטוי לעולמם הפנימי. מדובר למעשה בעיצוב וקישוט חפצים ואובייקטים המשמשים אותנו בחיי היום -יום. וכך, הילדים שמגיעים לחוגיה של רוני אופיר, לומדים לתפור מוצרים קטנים, יוצרים חפצים מעץ, מקשטים אותם בעזרת ציור מסורתי ומכינים דמויות מעניינות מזכוכית.
אומנות שימושית (צילום: צפריר ניר)
אומנות שימושית – תפירה, ציור על עץ ועבודות זכוכית
רוני אופיר עוסקת באומנות שימושית מאז שהייתה ילדה. החוגים של רוני מושכים אליהם תלמידות ותלמידים רבים מכל רחבי אשקלון. "הילדים שמגיעים אליי הם ילדים שאוהבים ליצור במו ידיהם ולעבוד עם חומרים שונים. אני רואה ערך גדול לחוג, שמהווה לא פעם פורקן ותרפיה עבור הילדים, לאחר יום לימודים ארוך ומתיש. כשאני מביטה בהם יוצרים אני רואה את הרוגע וההנאה שלהם מהעשייה וזה מאוד ממלא אותי, גם לאחר שנים רבות בהם אני מלמדת. בסופו של כל חוג הילדים לוקחים הביתה תוצרים יפים ושימושיים והם מאוד גאים בעצמם על מה שיצרו", מספרת רוני.
חוג מיוחד לילדים שאוהבים לעבוד עם הידיים (צילום: ניר צפריר)
בחוג תפירה מתחילים מעבודות קטנות כמו מחזיקי מפתחות, ובכיתות הבוגרות אנו תופרים גם ארנקים, תיקים, מתקן להטענת טלפון נייד וכריות קטנות. בחוג ציור על עץ יוצרים הילדים בין היתר: מחזיק מפיות, מתלה למפתחות, מראה על עץ, שעון קיר, מגש קטן וקופסאות עץ. בחוג עיצוב בזכוכית עובדים עם מלחם חשמלי ויוצרים בעזרתו קישוטי קיר, קישוטים לכוסות ויוצרים דמויות של חיות מזכוכית.
״אני מלמדת תדמיתנות (הכנת גזרות) ותפירה, בשיטה חדשה שנקראת AB. בשיטה זו אני מלמדת להשתמש בסרגל מיוחד, המסייע בהכנת גזרות אישיות לכל אחד ואחת, בצורה מהירה ויעילה. בנוסף, אני מלמדת לתפור בגדים על פי טעמה האישי של כל אחת. הקורס מיועד לנשים ולנערות (מחטיבת ביניים). קהל הנשים שמגיעות אליי הן בין היתר אימהות וסבתות, המעוניינות ללמוד לתפור בגדי ילדים. חוג זה מתקיים בביתי בקבוצות קטנות ובהדרכה אישית, בשעות הערב.
לומדים להשתמש בכלים מיוחד (צילום:ניר צפריר)
למי מתאימים החוגים? החוגים מיועדים לילדים החל מכיתה ב' ועד כיתה ו'. ילדים בכיתה ב' כבר מסוגלים ליצור בעצמם יצירות ואני מקבלת תגובות נלהבות מהורים שנפעמים מהיצירות שהילדים מכינים בחוג. באופן כללי ניתן לומר שהחוגים מתאימים לילדים שיש להם נטייה לאומנות, סבלנות ורצון ליצור. מכיוון שמדובר בעבודה עדינה עם הידיים, החוגים משפרים על הדרך גם את השליטה במוטוריקה עדינה.
היכן מתקיימים החוגים? חוגי תפירה, ציור על עץ ועבודה בזכוכית מתקיימים בחמישה בתי ספר באשקלון מיד עם תום יום הלימודים, כאשר החלוקה לקבוצות נעשית על פי גילאי הילדים. החוגים מתקיימים בכל יום ראשון בבית ספר אילנות, בימי שני בבית ספר כרמים, בימי שלישי בבית הספר נוף ים א', בימי רביעי בנוף ים ב', ובימי חמישי מתקיימים החוגים בבית הספר בית יחזקאל. חוגי התפירה לנערות ולנשים מתקיימים בביתה של רוני ונעשים בתיאום טלפוני.
הילדה מעוניינת ללמוד בלט? הבן מתעניין באגרוף? ואתם, מתעניינים בעיצוב אופנה? אוהבים יוגה? העמותה לקידום ההשכלה באשקלון מציעה מגוון חוגים לילדים ומבוגרים, המתקיימים במתנ"סים ובמקלטים עירוניים ברחבי העיר.
בלט קלאסי, איגרוף תאילנדי, ריקוד ספורטיבי – אלו רק חלק מהחוגים שמציעה העמותה לילדים ולבני הנוער באשקלון. בנוסף, מתקיימים חוג עיצוב אופנה למבוגרים וסיורים וירטואליים בתיאטרוני אופרה ברחבי העולם.
הכל החל כשורוניקה מולוטניקוב עלתה לישראל מברית המועצות בשנת 1988, יחד עם אמה ובנה. ורוניקה למדה הוראה והשתלבה כמורה למתמטיקה בבית הספר, בהמשך לימדה בקורסי הכנה למבחן הפסיכומטרי במסגרת הסוכנות היהודית. "לאחר כמה שנים בישראל", מספרת ורוניקה, "הרגשתי מהשטח שישנן לא מעט משפחות – חד הוריות, ברוכות ילדים ומעוטות יכולת, שזקוקות למענה בכל הקשור להשכלה ולחוגים לילדיהם, במסגרות שאינן בתוך בית הספר. כך הקמתי את העמותה, בשנת 1996."
סמייליקים – שמלות במגוון צבעים (צילום: איליה חיציס)
חוגים במחיר שווה לכל נפש בשנת 1996 העמותה פתחה את שעריה לכל תושבי אשקלון והחלה להציע מגוון חוגים לילדים ולמבוגרים, במחיר שווה לכל נפש. החוגים מתקיימים במספר מתנ"סים ברחבי העיר וכיום משתתפים בהם קרוב למאה ילדים שכולם מחולקים בין החוגים השונים: • בלט קלאסי – מכיתה א' ועד י"ב. • ריקוד ספורטיבי – מהגן ועד י"ב. • אגרוף תאילנדי – מכיתה א' עד י"ב.
"אחרי כל השנים האלו כיו"ר העמותה, אני עדיין מתרגשת לראות את הילדים הצעירים שמגיעים אלינו, מצטרפים לחוגים, מתפתחים ולומדים. הילדים ממשיכים איתנו שנה אחר שנה, חלקם עד כיתה י"ב. חלק מהתלמידות בחוג הבלט הופכות לרקדניות מצטיינות ואף מצטרפות ללהקות מחול ובלט." ”לפני כחודש פתחנו בית ספר לעיצוב אופנה ותפירה, לבני נוער ולמבוגרים", מספרת ורוניקה, "החל משלב העיצוב, לימוד גזרה ועד תפירה של ממש. המדריכה בחוג היא בעלת בית אופנה ותיק במוסקבה, ומגיעה לישראל ללמד בחוג. החוג מתקיים בשלוש קבוצות: ילדים מגילאי 13-10, בני נוער בגילאי 16-13 ומבוגרים מגיל 16 ומעלה. התלמידים מתנסים בתפירה ותופרים ביגוד עבור עצמם."
ריקודי זוגות (צילום: נועם רוט)
לא רק חוגים ורוניקה לא נחה לרגע, וחשוב לה להגדיל את היצע הפעילויות שהעמותה מציעה. כך, השיקה השנה העמותה, בפעם הראשונה, סדרת מפגשים למבוגרים. מדובר למעשה בסיורים וירטואליים בתאטרוני אופרה ברחבי העולם. מדריכת המפגשים הינה במאית, שחקנית ותסריטאית בעצמה, והיא יוצרת סרטים מרתקים, המציגים ומספרים בכל פעם על תיאטרון אופרה אחר ועל ההיסטוריה שלו, כשאת הסיפור עצמו מגוללים השחקנים והזמרים השונים שהציגו בו. המפגשים מתקיימים אחת לשלושה חודשים, באשכול פיס ברחוב בן צבי 6 באשקלון ומהווים הצלחה גדולה – כיום לוקחים בהם חלק כמאה וחמישים איש.
ומה עוד מתוכנן? "אחד הדברים שהכי אהובים עליי בתפקיד", אומרת ורוניקה, "הוא לתכנן ולחשוב על חוגים חדשים לקהל שלנו – ילדים ומבוגרים. עבור ילדים, אנחנו מתכננים לפתוח בשבועות הקרובים, בשיתוף להקת "סמייליקים", חוג פיתוח קול ושירה, הלחנה ונגינה על פסנתר וכלים נוספים, לילדים החל מגילאי גן. למבוגרים נפתח בקרוב חוג יוגה.
אין כמעט ילד בישראל שלא מכיר את רוג'ר פדרר או רפאל נדאל, שני הטניסאים הטובים בעולם. אם גם אתם רוצים להיות חלק מקהילת הספורט הלבן, מחכים לכם במרכז הטניס והחינוך באשקלון.
"יש בעיר אשקלון פנינה של ממש, כזו שמניבה מדי שנה ילדים ובני נוער איכותיים ביותר", אומר השבוע אילן ממן, מנהל מרכז הטניס והחינוך הממוקם בשדרות עופר בשכונת שמשון. "אנחנו גאים בכל אחד מהספורטאים שלנו, מקטן ועד גדול".
לממן יש סיבה טובה להיות גאה. במרכז, שנוסד לפני 38 שנים, מתאמנים כיום 4 ספורטאים שמדורגים בין 20 הראשונים בארץ ועוד כ-60 ספורטאים תחרותיים המייצגים את העיר בכבוד, לצד מאות תלמידים מגיל 4 ועד בוגרים.
מרכז הטניס ממעוף-הציפור (צילום: מרכז הטניס והחינוך אשקלון)
ממן שגדל במרכז הטניס ביפו, התחיל להתאמן כבר כשהיה בן 10. אחרי הפסקה לטובת שירות צבאי חזר למגרשים, עבר קורס למדריכים וקורס מאמנים ובמהלך השנים היה שותף לקידום הענף בכל הארץ, כאשר בין השאר ניהל את מרכזי הטניס והחינוך באופקים ובירושלים ובחמש השנים האחרונות הוא מתאם את תוכניות הטניס באשקלון ואף מונה לאחרונה לתפקיד מנהל המרכז.
טניס הוא אולי ענף הספורט האלגנטי ביותר, אבל סבל לא מעט שנים מדימוי אליטיסטי שהרחיק אוכלוסיות שלמות שהסתפקו בצפייה במשחקים בטלוויזיה. "למרכזי הטניס והחינוך בישראל יש 15 מרכזים ברחבי הארץ, בדגש על פריפרייה גיאוגרפית או סוציואקונומית מתוך תפיסת עולם שספורט בכלל וטניס בפרט, צריכים להיות נגישים לכל האוכלוסיות בארץ ללא הבדל רקע, דת, יכולת גופנית או כלכלית ולאפשר את ההזדמנות ללמוד את משחק החיים דרך משחק הטניס", מסביר ממן וניכר בו שהוא מחובר לחזון הזה בכל מאודו. "מהמקום הזה הנהגנו תוכנית של מלגות וסבסוד עבור תלמידים שהוריהם מתקשים לממן את ההשתתפות בפעילויות שלנו".
להיות חלק אינטגראלי מהקהילה
האחריות הקהילתית של מרכזי הטניס והחינוך בישראל מורגשת היטב בכל רחבי הארץ וכך גם באשקלון. ככה זה כשחינוך לערכים יוצא מן הכוח אל הפועל. המרכז באשקלון מפעיל תוכניות קהילתיות ייחודיות המתבססות על תרומות, בין השאר, עבור ילדים ומבוגרים עם צרכים מיוחדים ונוער בסיכון, פעילות לגנים וימי ספורט של בתי ספר. "ב-12 השנים האחרונות קיימנו שיתוף פעולה מרגש במיוחד עם בית הספר 'מעיין שרה' (חינוך מיוחד) ונמשיך גם בעתיד. מדי שבוע הגיעה אלינו קבוצת תלמידים לאימון ולמידה של כללי משחק בסיסיים ללא כל עלות", מספר ממן. "בשנה שחלפה היה לנו פרויקט עם בית הספר 'רותם' – 20 התלמידים שהגיעו למרכז קיבלו עזרה בהכנת שיעורי הבית, ארוחת צהריים ואימון טניס. בנוסף מקיים המרכז מערך של לימוד השפה האנגלית".
המעורבות בקהילה באה לידי ביטוי גם בהשתתפות באירועים ארציים כדוגמת 'יום המעשים הטובים', בו המאמנים והספורטאים מתגייסים לפעילויות כמו שיפוץ וטיפוח מבנים או עזרה בבתים של קשישים ואוכלוסייה קשת יום. "החינוך לערכים וכבוד הדדי הוא חלק מה-DNA של המרכז שלנו לא רק על המגרש אלא בכל האספקטים של החיים. לא בכדי הסיסמה שלנו היא "להיות אלופים בחיים". ספורטאי שמחובר לשורשים שלו, למקום ממנו הגיע ולקהילה שלו, מקבל בתמורה המון תמיכה ועידוד, שני דברים חשובים מאין כמותם למי שרוצה להתקדם ולהצליח", אומר ממן.
הספורטאים מקבלים המון תמיכה ועידוד (צילום: מרכז הטניס והחינוך אשקלון)
כל מה שטניסאי צריך במקום אחד
מרכז הטניס והחינוך באשקלון הוא אחד המתקנים המפוארים והמתוחזקים שיש. במקום יש 16 מגרשים ועוד אחד מקורה, חדר כושר, מלתחות, סטודיו לאימונים אישיים וקבוצתיים, מזנון ואף אזור שמוקצה למי שרוצה לחגוג במקום יום הולדת. בנוסף, יש במרכז חוג קט-רגל וניתן לשכור את מגרש הקט-רגל למשחק בין חברים לפי שעה.
"אנחנו מפעילים במרכז מספר תוכניות המיועדות לשכבות גיל ורמות שונות, החל מטניס קטנטנים לילדים בגילים 4-6, תוכניות טניס לגילים 7-18, טניס תחרותי ועד תוכנית מבוגרים הנקראת מועדון 25+", מסביר ממן. "רוב התוכניות בנויות לאימונים של פעמיים בשבוע, אך יש גם קבוצות תחרותיות שמתאמנות 4 פעמים בשבוע למשך 3 שעות (שעתיים טניס ושעה כושר). הקטנטנים לומדים את יסודות המשחק ושימוש באביזרים לשיפור קואורדינציה, שיווי משקל וחיזוק הביטחון העצמי. השחקנים התחרותיים מקבלים חיזוק גם בצורה של מחנות אימונים בחו"ל ואנחנו מטפחים את קבוצות העתודה שלנו כדי להבטיח שיישמר רצף של מצוינות. האימונים נערכים בבוקר לשחקנים מובילים ואחר הצהריים' בין השעות 20:00-16:00 על-ידי 8 מאמנים מוסמכים, כאשר גם מי שלא חלק מקבוצה יכול לשכור מגרש לפי שעה ולהתאמן בזמנו הפנוי".
כחלק מהטמעה של הווי תחרותי וטיפוח 'גאוות יחידה', המרכז באשקלון מארח תחרויות ארציות ובינלאומיות – המוכרת ביניהן היא זו המתקיימת מדי שנה לכבודו של שלמה גליקשטיין, שנחשב עד היום לאחד הטניסאים הטובים שצמחו בארץ והתחיל את דרכו במרכז באשקלון. "בקיץ האחרון קיימנו טורניר טניס חופים בשיתוף פעולה עם עיריית אשקלון ובחודש נובמבר הקרוב נארח אצלנו תחרות בינלאומית לטניס נשים וגברים. להיות חלק ממרכז הטניס והחינוך באשקלון זה להיות חלק מקבוצה משובחת, תומכת, מעודדת ומקדמת מצוינות, וכל אחד יכול להשתייך אליה", מסכם ממן.
בשנים האחרונות פרצו חוגי השחייה לתודעה הציבורית, וכיום מהווה ענף השחייה את ענף הספורט המוביל והמבוקש ביותר בקרב ילדים ונוער. בבית הספר לשחייה סנפיר באשקלון יוכלו ילדיכם ללמוד שחייה נכונה כבר מגיל ארבע.
שחייה היא ללא ספק פעילות גופנית בריאה ומיטיבה, המאפשרת להפעיל את כל שרירי הגוף ולשפר את סיבולת לב הריאה ואת הכושר גופני, וזאת מבלי לייצר לחץ מיותר על המפרקים. חזה או חתירה, גב או פרפר – הורים רבים מודעים כיום לחשיבות לימוד השחייה בקרב ילדים, ומוטב מוקדם ממאוחר.
משלושה תלמידים בלבד לבית ספר מוביל לשחייה
ריקי פסקל, מנהלת בית הספר לשחייה סנפיר, היא מאמנת שחייה והידרותרפיסטית מוסמכת.
"יש לי אהבה גדולה למים, ולא בכדי בחרתי בתחום השחייה. לפני שלוש-עשרה שנים החלטנו, אני ובן זוגי, לקפוץ למים העמוקים ולרתום את ההשכלה, הניסיון והאהבה שלי למים להקמת עסק להדרכת שחייה. את צעדינו הראשונים עשינו בבריכת קאנטרי ברנע באשקלון, כאשר הדרכתי בעצמי שלישיית אחים אשר היו, למעשה, תלמידיו הראשונים של בית הספר לשחייה סנפיר. כך, צעד צעד, הקמנו עסק עצמאי וניהלנו אותו בכוחות עצמנו, ללא עזרה מאיש. במרוצת השנים צבר בית הספר עוד ועוד תלמידים ורכש לו שם והכרה בעיר אשקלון. עד מהרה, יצרנו הסכמים ועבדנו במרבית הבריכות הציבוריות באשקלון, ובהמשך אף הרחבנו את הפעילות לערים נוספות.
ברבות השנים שחו בסנפיר אלפי ילדים ובני נוער, כאשר למעשה, רובם המוחלט של ילדי אשקלון בעשור האחרון למדו לשחות אצלנו. כיום מתמקדת פעילות בית הספר בבריכה העירונית באשקלון, בה אנו מלמדים כ-300 שחיינים, ילדים ומבוגרים, ברמות שחייה שונות".
רוב ילדי אשקלון למדו לשחות בבית הספר (אילוסטרציה ממאגר shutterstock, צילום: wavebreakmedia)
מקצועיות, שירותיות ושיפור מתמיד
"שלושת הנושאים החשובים לנו ביותר בהדרכה הם המקצועיות, השירותיות והשיפור המתמיד.
ברמת המקצועיות, כל המדריכים שלנו נבחרים בקפידה, דבר המאפשר לנו לספק לשחיינים הדרכה ברמה גבוהה מאוד. אנו עובדים מתוך תחושת שליחות אמיתית ואחריות גדולה, הנדרשת בעבודה עם ילדים במים. אנו פועלים כל העת לקידום השחיינים ושמים דגש משמעותי על הבטיחות בהדרכה.
הדבר השני שעומד לנגד עינינו הוא השירותיות. חשוב לנו מאוד לספק שירות איכותי וחוויתי, הן לשחיינים והן להורים. בסופו של דבר, המטרה שלנו היא שהשחיין יגיע לשיעורים ויצא מהם עם חיוך, וזאת, כמובן, לשביעות רצונם של ההורים הצופים מן הצד.
הנושא השלישי, המהווה בעיניי גורם משמעותי ביותר בהצלחתו של בית הספר, הוא הצורך בשיפור מתמיד בכל רבדי הפעילות. אנו, בסנפיר, מאמינים כי מחובתנו לשאוף ולהשתפר מידי יום, למען השחיינים המשקיעים זמן רב באימונים ולמען הוריהם השמים בנו את מבטחם. אנו פועלים כל העת, תוך ביקורת עצמית גבוהה, על מנת להבין טוב יותר את צרכי השחיינים ולספק להם שירות ברמה גבוהה. אין לי ספק שגם השחיינים וגם ההורים מרגישים בכך ומעריכים זאת, וזהו למעשה גורם המשיכה העיקרי של שחיינים חדשים לבית הספר."
לימודי שחייה – בשביל מה צריך את זה?
"כאמור, השחייה משפרת מאוד את הכושר הגופני, מפעילה קבוצות שרירים נרחבות, מחזקת את מערכת הנשימה ולמעשה ניתן לומר כי היא נחשבת לתחום הספורט הבריא ביותר.
הורים רבים שולחים את ילדיהם לחוגי שחייה, בהמלצת גורמים רפואיים, על מנת לחזק את חגורת הכתפיים ואת שרירי הגב, להפחית כאבים, לסייע במצבי עקמת, להפחית במשקל ועוד.
כמו כן, למים השפעה פסיכולוגית בלתי מבוטלת. מטבעם, משרים בנו המים תחושת רוגע והנאה. במהלך השחייה זוכים הילדים לחוות חווית שיפור, הצלחה, מסוגלות והעלאת הביטחון העצמי, וכל זאת במסגרת קבוצתית המחזקת גם את הפן החברתי.
ולבסוף, למים יתרונות חינוכיים רבים. כך, במהלך השחייה לומדים הילדים אודות התמדה, הישגיות, משמעת וקבלת סמכות."
באיזה גיל כדאי להתחיל?
"הניסיון מלמד אותנו כי על פי רוב, מסוגלים הילדים ללמוד תנועות שחייה בסיסיות החל מגיל ארבע", אומרת ריקי. "חשוב לזכור שהדבר משתנה מילד לילד. על מנת לקבל תמונת מצב מדויקת באשר למידת מוכנותו של הילד, תחילה נזמין אותו לאבחון קצר, ללא תשלום. באבחון זה נבחן את מידת הבטחון וההתמצאות שלו במים, נגדיר את הרמה ונציע את הקבוצה המתאימה ביותר בעבורו".
בנושא חשיבות לימודי השחייה כבר בגילאי הילדות מוסיפה ריקי: "לצערי, אנו שומעים חדשות לבקרים אודות מקרי טביעה של ילדים בבריכות ציבוריות וביתיות. הורים יקרים! לפני הכל, בקרבת המים, לעולם אל תורידו את העיניים מילדיכם הקטנים, גם אם כבר למדו לשחות. היו תמיד ערניים. נוכחות מציל בבריכה אינה פותרת אותנו מאחריות, ואסור שתגרום לנו להיות שאננים. זה נכון לגבי בריכה ועל אחת כמה וכמה לגבי רחצה בים. חשוב מאוד שילדים המתגוררים בעיר חוף ידעו לשחות בהקדם האפשרי. זכרו כי לימודי שחייה מעניקים לילדכם כלים להתנהלות נכונה במים, אשר יסייעו לו במידה ונקלע לצרה בבריכה או בים".
אפשר להתחיל ללמוד שחייה כבר מגיל 4 (אילוסטרציה ממאגר shutterstock, צילום: wavebreakmedia)
החוגים שבית הספר מציע
"בבית הספר לשחייה סנפיר ארבעה מסלולים ללימוד שחייה:
לימוד פרטני: למי שפחות מתאים ללימוד בקבוצה, או שמעדיף שירות של 'אחד על אחד'.
קורס שחייה בסיסי: קורס בן 10 שיעורים, המתבצע בקבוצות קטנות, בעיקר במים הרדודים, ובו לומדים הילדים את יסודות השחייה בשני סגנונות שונים. קורס זה מתקיים במהלך עונת הרחצה.
חוג שנתי למתקדמים: זהו החוג הגדול והמבוקש ביותר בבית הספר. מדובר במסגרת המשך, המיועדת לבוגרי הלימוד הבסיסי. בחוג זה, המתקיים פעמיים בשבוע לכל אורך השנה, מתרגלים השחיינים שחייה נכונה, בארבעת הסגנונות (פרפר, גב, חזה וחתירה), במי הבריכה העמוקים.
חוג שנתי למתחילים: השנה פתחנו מסלול הדרכה חדש, הזוכה לביקוש רב ומתקיים בהצלחה רבה. בחוג זה, לומדים הילדים שחייה, כבר משלבי הבסיס, לכל אורך השנה. חשוב לציין כי החוג מתאים גם לילדים צעירים וחסרי כל ניסיון בשחייה. הלימוד השנתי מהווה חלופה לקורס הבסיסי בעונת הרחצה, ובו רוכשים הילדים את כישורי השחייה באופן הדרגתי, יסודי ומעמיק יותר".
בית הספר לשחייה סנפיר הינו מרכז אזורי מוביל ללימודי שחייה, המהווה מוקד משיכה לשחיינים מאזור אשקלון והישובים הסמוכים. הנהלת בית הספר מזמינה אתכם, הורים וילדים, ליצור קשר, לבקר בבריכה ולהתרשם מהפעילות הענפה של אחד מבתי הספר לשחייה המובילים בארץ.
הכירו את ד"ר טטיאנה בוניבר, בעלת קליניקה לאסתטיקה רפואית באשקלון הנחשבת לבחירה המועדפת של נשות העיר. הלקוחות המרוצות הופכות לשגרירות הטובות ביותר: "שילוב נדיר של מקצועיות ואיכות".
אי אפשר לעצור את הזמן מלכת, אבל הודות לטיפולי פיסול הפנים במכון הרפואי של ד"ר טטיאנה בוניבר יותר ויותר נשים זוכות לרענון מראה העור. המראה הצעיר מתקבל באמצעות הזרקת חומרים המבוססים על בוטוקס (בוטוליניום טוקסים) המאפשרים הרפיה של השריר, כך שהטיפול הפשוט והבטוח אידאלי עבור כל אזורי הפנים שבהם פעולת השרירים גורמת לקמטים: בצדי העיניים והמצח, האזור שבין הגבות, צידי הפה והאף.
על אף שהליך הזרקת הבוטוקס אינו כירורגי, כדי להבטיח תוצאה מוצלחת וטבעית יש לוודא כי ההליך מתבצע רק על ידי רופא מוסמך ומומחה בתחום. ד"ר טטיאנה בוניבר, בעלת קלינקה לאסתטיקה רפואית באשקלון נחשבת לאחת הרופאות המובילות והמנוסות בתחום. ד"ר בוניבר טיפלה בהצלחה במאות לקוחות מרוצות בעשור החולף, יש לה היכרות מעמיקה וניסיון מוכח בתחום האסתטיקה הרפואית. "הפופולריות הגוברת של הטיפולים בקרב נשים מגיעה הודות לכך שאלו טיפולים לא פולשניים, בטוחים ובעלי תוצאות מיידיות. יותר ויותר נשים בעשור השלישי כבר מבינות שאם מתחילים את הטיפולים האסתטיים בגילאים צעירים כאשר טרם נוצרו קמטים עמוקים זוכות לרווח כפול – גם להשפעה מיטבית של הזרקות הבוטוקס לזמן ממושך יותר וגם את אי היווצרותם של קמטים חדשים. התוצאה היא עור פנים גמיש, צעיר ובריא לאורך זמן".
עור פנים גמיש ובריא (צילום: טטאינה בוניבר)
הזרקות חומצה היאלורונית
הגיל עושה את שלו, ועם השנים מראה הפנים שלנו משתנה. גם השמש הישראלית ומזג האוויר לא מיטיבים עם עור הפנים שלנו, כך שקמטים וקמטוטים הופכים משמעותיים יותר והעור נעשה בוגר יותר. הופעה והעמקת הקפלים הטבעיים באזור הפנים ובעיקר מסביב לעיניים והמצח בזמן הפעלת השריר אינם גזירת גורל. הטיפול המוענק על ידי בוניבר ממוקד וכאמור אינו מצריך ניתוח, אלא מבוצע בקליניקה בצורה אסתטית ובטוחה. מה מתרחש בטיפול עצמו? הטיפול הוא בבסיסו הזרקת חומרי מילוי המבוססים על חומצה היאלירונית, שגורמת למילוי קפלים סטטים ועידונם.
החומצה ההיאלורונית אינה זרה לגופנו. למעשה זוהי חומצה המצויה באופן טבעי בשלל רקמות הגוף, בהן העור, הסחוסים רקמות החיבור ועוד. ברבות השנים כמות החומצה ההיאלורונית המיוצרת באופן טבעי בגופנו הולכת ופוחתת. מה שמתבטא בהיווצרות של קמטים סטטיים בעור ובאובדן נפח. הזרקה ממוקדת ובמינונים מדויקים מסייעת למילוי של קמטים ושקעים וכן לעיצוב קווי המתאר של הפנים תוך שיפור מרקם העור. לאחר הטיפול ניתן להבחין בתוצאות מיידיות.
את הכשרתה המקצועית רכשה ד״ר בוניבר ב-National College of Aesthetic Medicine. לאחר שנים של הכשרה מעשית כרופאה ברשת המובילה בתחום הרפואה האסתטית בישראל, הביאה ד״ר בוניבר את הבשורה לאשקלון עם קליניקה פרטית לטיפולים אסתטיים שכובשת בסערה את נשות העיר, עם המלצות חמות העוברות מפה לאוזן.
מחמאות מקיר לקיר
החשש המלווה נשים רבות הוא ממראה פנים קפוא, חסר הבעה או עשוי ומלאכותי כתוצאה מהזרקות חומרי מילוי במינונים לא מדויקים או טיפולי יתר. הילה אבגי העוסקת בתחום האסתטיקה והיופי ידעה שהבחירה ברופא המטפל צריכה להיות חסרת פשרות. "הפנים הם כרטיס הביקור שלנו, אין מקום לטעויות. טיפול שלא נעשה כהלכה בלתי אפשרי להסתיר. לכן כשהחלטתי להגיד שלום לקמטים שהחלו להופיע, ידעתי שאעשה זאת אצל הטובה ביותר". מחקר עומק והמלצות מכל עבר הובילו את אבגי לד"ר בוניבר. "באופן גורף ניתן לזהות את עבודתה המקצועית של ד"ר בוניבר. ראיתי עשרות לקוחות שלה בתמונות של לפני ואחרי, ומיד ידעתי שמצאתי את הכתובת הנכונה. היא קוסמת".
למרות שזכתה לשפתיים בשרניות בצבע דובדבן בשל, עצמות לחיים שאנחנו יכולות לחלום עליהן ועור בריא וזוהר, מכריה לא ידעו לשים את האצבע על סדרת הטיפולים שעברה. "פשוט קיבלתי מחמאות על שינוי מרענן. המראה הטבעי לא מעורר ספק שמדובר בשילוב של מקצועיות ואיכות".
רוצים גם אתם להתאהב בעצמכם מחדש? עיבוי ועיצוב שפתיים, עיצוב סנטר, מילוי שקעים מתחת לעיניים, טיפולים בסקין בוסטר, עיצוב ומילוי לחיים, טיפולים אסתטיים לגברים ועוד מגוון טכניקות בהתאמה אישית.
כתובת: רח' מרק שטיפטל 18, אשקלון בתיאום פגישה מראש לצורך בניית תכנית בין השעות 16:00-20:00
ד"ר ריי ביטון היא רופאה פנימאית שעובדת במחלקת פנימית בבית חולים אסותא אשדוד. את לימודי הרפואה היא סיימה באוניברסיטת בר אילן. ד"ר ריי עוסקת באסתטיקה רפואית כבר מס' שנים בנוסף לעבודתה במסגרת ביה"ח וכיום היא מעבירה הרצאות וסדנאות לרופאים בתחום רפואה אסתטית. בנוסף, היא בעלת קליניקה שמעניקה מגוון רחב של טיפולים, כגון הזרקות בוטוקס, חומצה היאלורונית, חוטים נספגים, טיפולי PRP, טיפולים בהזעת יתר, פילינגים וכל מה שיש לרפואה אסתטית להציע בהתאמה אישית עבור כל לקוחה ולקוח.
ד"ר ביטון מסבירה, "תחום הרפואה האסתטית מתחלק לשניים: החלק הראשון, מטפל בקמטים והשני במרקם העור. אם קמט מאוד עמוק בין האף לפה מטריד את הלקוחה וזה כל מה שהיא רואה כשהיא מתבוננת במראה, אפשר למלא את הקמט. אבל במידה ומרקם העור חסר חיים וכבר אינו זוהר התוצאה הסופית לא תהיה פחות יפה והשינוי יראה קטן יותר. ולכן חשוב מאוד כשעושים טיפול אסתטי להתייחס לשני המרכיבים הללו. בוטוקס וחומצה היאלורונית עובדים על מילוי קמטים. ומעבר לכך ישנן אינדיקציות לחידוש העור עם טיפולי סקין בוסטר למיניהם, חומרים המבוססים על קלציום, טיפולי ה-PRP, פילינגים, ועוד. המטרה היא להסתכל על הפנים כמכלול ולא לטפל בקמט ספציפי אחד, כיוון שזה לא ישפר את מראה הפנים."
לטפל בקמטים ובמרקם העור (צילום: אבי רוקח)
איך מתאימים טיפול למטופלת?
"בפגישת ייעוץ אני מבררת עם הלקוחה, מה מפריע לה. במה הייתה רוצה להתמקד, ובהתאם לכך אני בונה עבורה תוכנית שמבוססת על כל מגוון הטיפולים האלו."
למי כדאי מומלץ לפנות לתחום הרפואה האסתטית?
"צריך לפתוח את הראש לגבי טיפולים אסתטיים. אחד הדברים הראשונים שאני שומעת כשלקוחה נכנסת לקליניקה זה שהיא מפחדת שלא תראה כמו עצמה, וכולם יראו שהיא עברה טיפולים. בעיני אין כמעט אישה שלא זקוקה לטיפול כזה או אחר. ואין צורך לפחד כיוון שאני מאמינה בטיפולים שמרניים שלא גורמים לעיוות ושינוי מוגזם של תווי הפנים. המטרה היא לגרום לנשים להרגיש בנוח עם עצמן, ועבור הרבה נשים, מראה צעיר, רענן ויפה עושה את העבודה. זאת העצמה נשית. אגב, ישנם הרבה גברים שמטופלים בקליניקה שברשותי ומטופלים בהעלמה ומילוי קמטים, טיפולי PRP בקרקפת לעידוד צמיחה של שיער."
מאיזה גיל כדאי להתחיל?
"היום אנחנו יודעים שמניעה זה הטיפול הטוב ביותר. אישה שתתחיל בגיל 30 להזריק בוטוקס תמנע היווצרות קמטים במצח. אבל יש טיפולים שניתן לעשות בכל גיל. לדוגמא, יש נשים שרוצות לעבות שפתיים דקות, או נשים שרוצות לסדר אף בפיסול, ללא ניתוח ובפרוצדורה פשוטה שחוסכת הרבה זמן, כאב וכסף."
מהי רמת המחירים של טיפול ממוצע?
"אם מכניסים את הטיפולים לשגרת החיים, ולא עושים טיפול גדול פעם בהרבה זמן, לא מדובר בהוצאות גדולות מדי. החוכמה היא לבצע טיפולים משמרים אחת למספר חודשים. המחירים כמובן מאוד משתנים, אבל מחירים ממוצעים למזרק של חומצה היאלורונית נעים סביב 1,200-1,900 שקלים. מחיר של אזור בוטוקס ממוצע נע בין 500-700 שקלים לאזור. כשמומלץ להגיע לביקור אחת לשלושה או ארבעה חודשים."
מומלץ לקפוץ לביקור בקליניקה כל שלושה עד ארבעה חודשים (צילום: תומריקו)
איך נכון לשמור על בריאות ורעננות עור הפנים?
"שגרת טיפול יומיומית בעור זה משהו שאין לו תחליף. חשוב לשטוף ולנקות את הפנים, למרוח קרמים טובים, לעשות ניקוי פעם בחודש וחצי עד חודשיים של שחורים. אני מאוד ממליצה להיכנס לשגרת טיפוח, כי צריך לזכור שהעור זה האיבר הכי גדול בגוף, וגם הכי ניזוק עם הזמן ויש לנו נטייה לא השקיע בו יותר מידי. אבל העור הוא כרטיס הביקור שלנו. נשים עם מודעות טיפוח, זה משהו שישר רואים."
מה נחשב לטיפול מוצלח?
"שחברה שלא ראית הרבה זמן אומרת לך, את נראית מדהים, צבעת את השיער?"
ד"ר ביטון עוד מספרת, שבקרוב היא צפויה לפתוח בקליניקה חדר טיפולים נוסף שימתחה באסתטיקה של השיניים. יש למה לצפות.
לפני מספר ימים הלכה לעולמה נינה גניסדובה ז"ל שנפגעה מפגיעת רקטה בחודש נובמבר 2018. היא התגוררה אז בבניין דירות ישן בדרום העיר ונפצעה קשה מהרקטה שפגעה בבניין.
לנינה שני בנים, היא עלתה לישראל בשנת 91' מבלארוס. בנה איגור קיבל את הבשורה על פציעתה כשהוא בקנדה בה הוא מתגורר, "התקשרו אליי ואמרו לי נפלה רקטה ואני באתי לישראל", הוא מספר.
השיחה האחרונה שלהם התקיימה כמה ימים לפני ההסלמה, "דיברנו כרגיל, מה נשמע. חוץ מזה, אנחנו היינו פה אצל אמא עם אשתי והילדים בקיץ, בחודש אוגוסט. זה קרה בחודש נובמבר".
הבניין שבו התגוררה נינה ז"ל בדרום העיר
איגור אומר כי היא לא דיברה איתו מעולם על הפחד מהרקטות והטילים, "היא אמרה שכולם רגילים לזה, זה קורה ואחרי זה ממשיכים כרגיל. אבל כשזה קורה אנחנו כל הזמן מתקשרים, מסתכלים בטלוויזיה ובאינטרנט".
ביום שישי הובאה נינה למנוחות, "אמא היא מספר אחד, אישה נעימה. זה קשה מאוד. לילדים שלי קשה מאוד", אומר איגור.
בחודש נובמבר 2018 אירע אחד מסבבי הלחימה מול רצועת עזה, כחמש מאות רקטות נורו אז מהרצועה לעבר ישראל. עשרות מהן נחתו בעיר אשקלון, כמה מהן פגעו ישירות בבתים ברחבי העיר.
אחת הרקטות פגעה אז בבית דירות ישן בשכונת שמשון, תושב השטחים ששהה בדירה אז נהרג. מלבדו היו מספר פצועים, אחת מהן – נינה גניסדובה, בת 74, שנפצעה קשה.
נינה גניסדובה ז"ל
נינה פונתה מהמקום כשהיא פצועה קשה והיא הייתה מאושפזת במשך חודשים ארוכים במצב קליני בבית החולים "תל השומר" ולפני מספר ימים הלכה לעולמה. היא הובאה למנוחות ביום שישי האחרון. עם היוודע דבר פטירתה, צוותים סוציאליים עומדים בקשר עם המשפחה ומעניקים להם את הסיוע הדרוש.
ראש העיר, תומר גלאם, שוחח עם בנה, איגור והביע את צערו. "לצערנו, איבדנו תושבת נוספת במלחמה הבלתי פוסקת מול ארגוני הטרור בעזה. כולי תקווה שיהיה זה הקורבן האחרון. העירייה תמשיך לסייע ולהעמיד לרשות המשפחה היקרה את כל הדרוש לה בשעה קשה זו".
תושב אשקלון, כבן 60, שהחל את יום עבודתו כרגיל במפעל למתכות מחוץ לעיר, וודאי לא תיאר לעצמו שיסיים את היום עם פגיעה באצבע כשהוא סובל מכאבים בבית החולים.
אלא שלרוע מזלו, תקלה במכונה גרמה לו לפגיעה המתסכלת.
לפני כארבע שנים עבד האיש על אחת המכונות לכיפוף מוטות במקום, אותה מכונה אמורה להיות בטיחותית, שכן מותקן בה חיישן המתריע על תקלה ואמור למנוע הפעלת המכונה שעה שקיימת תקלה בה.
מועד התאונה התגלתה תקלה במכונה וכשהמכונה הפסיקה לעבוד הנפגע פתח אותה לבדוק את מקור התקלה. לצערו, כאשר ידו היתה בתוך המכונה, ומכיוון שחיישן הבטיחות לא פעל כראוי, החלה המכונה לפעול ואצבעו נתפסה בין שיניי המכונה, והוא נפגע בעיקר באגודלו.
כשהוא זועק מכאבים הוא פונה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים "ברזילי" באשקלון, שם גם נותח על מנת לקבע את האצבע שנשברה. בעקבות המקרה נעדר מעבודתו למעלה מ-4 חודשים.
