כבכל שנה גם ביום הכיפור שזה אך חלף, מלאו בתי הכנסת באשקלון באלפי מתפללים. קדושת היום גם אפשרה לאלפים רבים לטייל בכבישים ולרבים אחרים לרכב באופניים בכבישים נטולי המכוניות.
אלא שלמרות זאת נרשמו מספר אירועים ברחבי העיר ומי ששהה מרחובותיה היה יכול להבחין מידי פעם באמבולנסים שפילסו את דרכם בין כל הולכי הרגל אל אירועים אליהם הוזעקו.
אמש, זמן קצר לאחר שנכנס הצום, ברחוב אלי סיני בצפון העיר נפל נער בן 13 מהקורקינט עליו רכב ונחבל בראשו.
תאונת אופניים. צילום ארכיון: גל צאלח
צוותי מד"א פינו אותו במצב קשה לחדר הטראומה במרכז הרפואי ברזילי.
ממידע שהגיע לכאן דרום מסתבר שייתכן שאם הנער היה חובש קסדה הפציעה הקשה היתה עשויה להימנע.
כעת ניתן לפרסם: תושבת אשקלון שנפטרה אמש (שני) בבית החולים סורוקה בבאר שבע היא פנינה טיפליצקי ז"ל.
אתמול, קצת אחרי השעה 16:00 יצאה טיפליצקי מביתה ברחוב אריה בן אליעזר בשכונת ברנע, כדי לאסוף את נכדתה מהגן. כמה מאות מטרים היא הספיקה לצעוד עד שנפגעה ממכונית פרטית במעבר חציה ברחוב האצ"ל.
זירת התאונה ברחוב האצ"ל
הפציעה היתה מאוד קשה ובתוך דקות טיפליצקי איבדה את הכרתה. צוותי רפואה החלו לטפל בה והיא פונתה בבהילות לחדר הטראומה במרכז הרפואי ברזילי כשהיא מחוסרת הכרה ומונשמת.
זירת התאונה. צילום: דוברות המשטרה
לאחר סדרת בדיקות וצילומים התברר שפגיעת הראש שממנה היא סובלת כל כך קשה והוחלט להעבירה בהקדם האפשרי לטיפול מתקדם במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
זמן קצר לאחר שהועברה אליו נאלצו הרופאים לקבוע את מותה.
בני משפחתה הגיעו לסורוקה בשעות הערב ושם קיבלו את הבשורה הקשה מכל.
חודש תשרי הגיע ואיתו הצום הכי ידוע בשנה: צום יום הכיפורים. אז רגע לפני שאעזור עם כמה מתכונים לארוחה המפסקת, חייב אחת ולתמיד להבהיר מה היא אותה ארוחה מפסקת
ארוחה מפסקת או בשמה הנכון יותר סעודה מפסקת היא הסעודה האחרונה הנאכלת לפני יום תענית מלא ביהדות: יום כיפור ותשעה באב. הסעודה המפסקת נקראת כך מכיוון שהיא ה’מפסיקה’ את האכילה, ולאחריה מתחיל צום.
אמרו חז"ל ש"כל האוכל ושותה בתשיעי – מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי" כלומר על אף שהמצווה נמשכת כל היום, הדגש בקהילות ישראל היה בעיקר על הסעודה המפסקת, המתבצעת סמוך לכניסת הצום.
חז"ל הדריכו להתכונן לצום בצורה טובה ושמחה, תוך אכילת סעודה טובה ודשנה בערב הצום, כתחליף לסעודה שאינה מתקיימת ביום כיפור עצמו.
בתאבון וצום קל.
פסטה ברוטב עגבניות
חומרים:
1 ק"ג פסטה פוזילי (ביסלי)
10 יח' עגבנייה בשלה
2 יח' בצל
2 יח' גזר
3 גבעולי סלרי
3 שיני שום כתוש
חופן עלי בזיליקום טריים
3 כפות רסק עגבניות
רבע כוס שמן זית
מלח
פלפל שחור גרוס
מעט סוכר
אופן הכנה
מחממים בסיר שמן זית ומטגנים את הבצל הגזר והסלרי כ-3 דקות. מוסיפים את השום ורסק העגבניות ומערבבים היטב. מכניסים פנימה את העגבניות מערבבים ומביאים לרתיחה. מבשלים עד לריכוך של הגזר בערך כ-50 דקות. משלימים טעם, מוסיפים עלי בזיליקום טריים וטוחנים לרוטב חלק. את הפסטה מבשלים לפי הוראות היצרן ומערבבים היטב עם הרוטב. מפזרים מעל עשבי תיבול טריים ומגישים.
קצת אחרי השעה 16:00 יצאה האישה לאסוף את נכדתה מהגן, בדרך לשם היא החלה לחצות את הכביש במעבר החציה הסמוך לכיכר הרחובות אצ"ל, בלפור ואריה בן אליעזר. עוד לפני שהצליחה לחצות את הכביש פגעה בה לכאורה מכונית פרטית מסוג יונדאי שהגיעה ממערב.
זירת התאונה ברחוב האצ"ל
על פי אחת העדויות, פרט שאינו מאומת ונמצא כעת בחקירה, הרכב לא נעצר ברגע הפגיעה והמשיך כמה מטרים בנסיעה, דבר שהחמיר את הפגיעה הקשה.
היא פונתה כשהיא ללא הכרה ומונשמת לחדר הטראומה במרכז הרפואי ברזילי, שם עברה סדרת בדיקות וצילומים ולאור חומרת הפגיעה הראשה הוחלט להעבירה לטיפול מתקדם במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע. בתוך זמן קצר התארגן צוות הטיפול נמרץ לפנות אותה במהירות לבאר שבע.
לאחר הגיעה לסורוקה היא עברה סדרת בדיקות אך לאחר שעה קלה נאלצו הרופאים לקבוע את מותה.
מדובר באחת מתושבת העיר הוותיקות, הותירה אחריה משפחה ונכדים.
הפועל אשקלון אירחה הערב את אחי נצרת ורצתה לחזור הערב למומנטום החיובי, שנקטע בשבוע שעבר עם תבוסה לעירוני רמת השרון. חניכיו של מוטי איווניר חדורי מטרה לפתוח את השנה העברית בצורה חיובית וזה נראה על כר הדשא.
בדקה ה-20 עוזיאל פרדו קיבל כדור בתוך הרחבה ולא התבלבל וכבש שער מעולה. 1:0 להפועל אשקלון. 5 דקות לאחר מכן, ז'וליו סזאר נותר לבדו בכדור קרן והכפיל את היתרון בנגיחה. 2:0. עוד שלוש דקות חולפות וזה כבר 3:0, הפעם בן אל אדרי נגח לשער של רם שטראוס האומלל.
הפועל אשקלון אפופה בניחוחות של ניצחון קרב נכנסה לשאננות ואחי נצרת צימקה בדקה ה-38 משער של אלון בוזורגי הנפלא שכבש מהאוויר וקבע את תוצאת המחצית 3:1 למארחים.
השאננות הכניסה ללחץ את אנשי אשקלון שראו את אחי נצרת ממשיכה לנגוס בפער ומצמקת ל-3:2 שהכניס חיים למשחק. למרות הלחץ עוזיאל פרדו מצא שוב את הרשת בדקה ה-88 ולהשאיר את הנקודות באשקלון.
בעקבות הניצחון עלתה הפועל אשקלון למקום הלפני אחרון.
לפני זמן קצר התקבל דיווח המוקד 101 של מד"א על הולכת רגל שנפגעה מרכב ברחוב שד' האצ"ל בשכונת ברנע.
כונני ארגוני ההצלה הוזעקו למקום והחלו לטפל באישה בת 69, שספגה פגיעה ראש קשה מרכב ככל הנראה כשחצתה את הכביש כחוק במקום שמסומן כמעבר חציה.
זירת התאונה ברחוב האצ"ל בברנע
חובש רפואת חירום במד"א בן טטרו, סיפר: "האישה שכבה על הכביש, כשהיא מחוסרת הכרה. ביצענו בדיקות רפואית, וזיהינו שהיא סובלת מחבלת ראש קשה. הענקנו לה טיפול רפואי מציל חיים ופינינו אותה במהירות לביה"ח, כשהיא מורדמת ומונשמת".
כאמור, האישה פונתה כשהיא מחוסרת הכרה ומונשמת לחדר הטראומה במרכז הרפואי ברזילי.
אמש (יום א') התקיים בבית הספר 'אורט אפרידר' טקס השבעת 40 השוחרים החדשים לשנת תש"פ.
הטקס, שהפך זה מכבר למסורת התעלה על קודמיו וריגש עד דמעות את כלל המשתתפים בו.
טקס השבעת השוחרים החדשים באורט אפרידר. צילום: אלדד עובדיה
מנהל האזור מטעם רשת אורט, מאהר נאסר אלדין, ומפקד גף פלדה כחולה, רב סרן אבי הרוש, כיבדו את האירוע בנוכחותם וברכו את שלוחת חיל האוויר בבית הספר ואת ארבעים השוחרות והשוחרים החדשים.
רחבת בית הספר לבשה כחול ולבן והתמלאה מפה לפה בהורים, מורים, בוגרי השלוחה ואורחים נוספים.
טקס השבעת השוחרים החדשים באורט אפרידר. צילום: אלדד עובדיה
לאחר כניסה מוקפדת של הדגלנים ושירת המקהלה עלו השוחרים בצעידה מסודרת אל בימת ההשבעה.
אמש התקיימה ישיבת מועצה סוערת. ראש העירייה, תומר גלאם לא השתתף בה בשל סיבות אישיות. מי שכיכב בה הפעם, היה חבר המועצה, איתמר שמעוני שהטיח האשמות קשות בהנהלת העירייה ואף טען כי ישנם גורמים הדורשים שוחד עבור מכרזים בעירייה.
הרקע לדברים הוא בקשה של העירייה כי המועצה תאשר פטור ממכרז לפינוי עגלות אשפה למשך שלושה חודשים. הבקשה באה לאור זאת שמכרז קודם כבר הסתיים, אך טרם הספיקו לצאת למכרז חדש בעניין. מישהו כנראה התרשל בעניין ונזכר בכך מאוחר. מה שהתבקשו חברי המועצה הוא לאשר הליך שנקרא "פטור ממכרז" שבו מקבלים הצעות מכמה ספקים ויוצאים לדרך. הדבר מותר במקרים שבו נדרשת עבודה דחופה. במחלקה המשפטית טענו כי אי פינוי אשפה דורש עבודה דחופה ולכן אישרו זאת.
שמעוני: "צריך לקבל אישור מהמועצה". ישיבת המועצה אמש
אלא ששמעוני כבר עשה שיעורי בית והגיע מוכן לישיבה וחשף פרטים לא פשוטים בנוגע להליך הזה: "אני לא מבין למה אנחנו מגיעים היום למצב שבו אנחנו צריכים פטור ממכרז? בניהול תקין, חצי שנה לפני שמגיעים למכרז, היחידה שצריכה לצאת למכרז מודיעה למחלקת הרכש ויוצאים למכרז. פה לא יצאו למכרז ואתם מגיעים דחוף דחוף לתת אישור להליך לקבלת הצעות לשלושה חודשים. עכשיו אתם יכולים לומר לי לאיזה חברות אתם רוצים לפנות?".
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
מנכ"לית העירייה, אירית נתן: "כן. ההערה שלך לגבי הזמנים אתה צודק, היו לנו חילוקי דעות. עשינו מכרז גדול ואכן עבר הזמן. מאחר והגענו למצב שכרגע יש בעיה פנינו לשבע חברות לקבל הצעות מחיר. המכרז נפסל היום בוועדת המכרזים. בגלל החגים פנינו למספר חבורת ומי שנענה לפנות שלנו הם חברת מאיה שעובדת היום וחברת מילניום שהתחילה היום. חברת מילניום בגלל שמדובר באחרי חג והעיר מאלה באשפה וחייבים את זה ההתניה היא שהם עובדים היום ואם המועצה מאשרת אותם הם ממשיכים והם המועצה לא מאשרת אותם הם מפסיקים".
"תתנצל! אנחנו לא תופרים". מנכ"לית העירייה, אירית נתן
שמעוני: "פה יש חוק והחוק קובע שלפני שיוצאים להליך הצעות, צריך לקבל פה אישור מהמועצה. מה עשיתם? התחלתם הליך, בחרתם מישהו שיתחיל לנקות ואז אתם באים לפה ומבקשים אישור לנהל הליך, אבל ההליך כבר נגמר, פיני סבח (חברת מילניום) עובד מהבוקר. חברת מילניום לא עומדת בתנאי הסף, בשנת 1999 היא עבדה פה בפעם האחרונה. לא היה להם משאיות היום, רק שתי משאיות, הם לקחו את אמיר מנהל העבודה של מאיה, לקחו משאיות ממאיה והתחילו לנקות. זאת קומבינה שעוד ידובר עליה רבות. אני יודע מה מדובר עם מאיה, אני יודע למי מאיה תורמת כסף, אני יודע מי קיבל 300 אלף ש"ח. אני יודע מה קורה עם פרח השקד ואני יודע מי האנשים שמעורבים…".
אליצור 'איתו' אשקלון העפילה אמש לחצי גמר גביע הליגה הלאומית. השחקנים של רועי חגאי הצטיינו על הפרקט של היכל הספורט באשקלון והראו כי יש חומר מצוין למשחקי הליגה לאחר שניצחה את חבל מודיעין בתוצאה 70-82.
האשקלונים הובילו מתחילת המשחק בתצוגת כדורסל טובה ועוד משחק לחימה של הצעירים גיא נצר, יובל חיים ואלירן חדד, שניצלו היטב את היעדרותם של אריאל נבון ורוברט רוטבארט.
בלט הערב דודו שמריז עם 18 נקודות, שהוכיח מדוע לקבוצה היה כל כך חשוב להחזירו. מאוחר יותר, תיערך הגרלת חצי הגמר, שתקבע מי תארח את המשחק אליצור 'איתו' אשקלון או בני הרצליה שהעפילה אף היא.
החוק המאפשר לקנוס רוכבי אופניים שרוכבים בניגוד לתקנות כבר נכנס לתוקפו ואפילו פקחי העירייה מוסמכים לאכוף אותו ולקנות את הרוכבים העבריינים כדי למנוע את המשך תאונות בדרכים הרבות בהן מעורבים רוכבי אופניים.
הבוקר יצאו הפקחים לרחובות אשקלון והתרכזו בעיקר באכיפה נגד רוכבים אשר עושים שימוש לא חוקי באופניים חשמליים בעיר: רכיבה ללא קסדה, רכיבה על מדרכות להולכי רגל, נסיעה באור אדום וכמובן גם שימוש בטלפון הסלולרי בעת רכיבה על אופניים.
אופניים חשמליים נחשבים בחוק כלי רכב וכשהשימוש בו נעשה בניגוד לתקנות הם הופכים לכלי רכב המסכן גם את הרוכב וגם את משתמשי הדרך האחרים. הקידמה והטכנולוגיה החדשה מאפשרות בשנים האחרונות לייצר אופניים שקטים ומהירים אשר פגיעה שלהם בהולך רגל יכולה להביא לפציעה קשה מאד.
כתב אישום שהוגש לבית המשפט חושף כיצד הפך צעיר תושב אשקלון בן 26, את אחיו הקטין (16) לסוחר סמים במקומו.
חשיפת המעשים התאפשרה הודות לחקירה שהתנהלה במחלק הנוער במשטרת אשקלון. הפרשיה שזכתה לכינוי "קופיקס" הודות לכינוי קבוצת ה"טלגראס" אותה ניהל הצעיר. החקירה החלה לפני מספר שבועות וככל שהתקדמה הבחינו החוקרים שמרכז הסחר האסור נמצא בדירת מגורים בעיר בה מתגורר קטין בן 16. הוצא צו חיפוש בבית המשפחה ובמהלך החיפוש תפסו בלשי המשטרה סמים רבים, משקל, כסף מזומן רב ושני מכשירי סלולר.
החשוד הקטין הועבר לחקירה במחלק הנוער שבתחנת המשטרה אשקלון ומסר גרסתו.
חקירה מעמיקה ומקצועית של חוקרי הנוער הביאה לגלות כי הקטין "הופעל" על ידי אחיו הבגיר שכאמור התברר שהנו עציר בגין עבירות סמים מזה מספר חודשים.
כמדי שנה, מפעילה 'מכבי שרותי בריאות' קו טלפוני פתוח המיועד לשאלות הציבור בנושאי בריאות רפואה והלכה, לקראת צום יום הכיפורים. מי שיענו על השאלות הם רופאים מומחים ורבנים שיישבו יחד, ויענו על מגוון שאלות הציבור. הקו יהיה נגיש לחברי כל קופות החולים ויפעל מתוך בית החולים אסותא אשדוד.
בשנים האחרונות, הקו פעל מהמרכז הרפואי רשב"י בעיר. השנה לראשונה המוקד הטלפוני יתקיים בבית החולים ויכלול יותר אנשי צוות ואפשרות של מתן מענה לשואלים רבים יותר בעת ובעונה אחת. כאמור במסגרת המוקד ניתן יהיה להתייעץ עם רופאים מומחים ורבנים בענייני רפואה והלכה. הקו סיפק בעבר מענה למאות פניות של הציבור הרחב במגוון נושאים כמו: כיצד על אדם שנוטל תרופות בהוראת רופא לנהוג בצום? האם לאם מניקה מותר לצום? ואם לדוגמא אדם שעבר ניתוח מספר ימים לפני הצום, מחויב להגיע לבית הכנסת? מתי מותר לשתות בשיעורים (כמויות קטנות ומדודות כל פרקי זמן קבועים) ועוד.
בנוסף עלון הלכתי רפואי מיוחד יופק בעברית, אנגלית, וצרפתית ויופץ בעשרות אלפי עותקים במרכזים הרפואיים של מכבי, ובבית החולים אסותא לטובת הציבור.
"בית החולים אסותא שנפתח לפני שנתיים, משרת את כל תושבי הדרום והסביבה. אני מברך על היוזמה הברוכה שמכבי מובילה מזה שנים רבות למען בריאותם של חברי הקופה וכלל הציבור", התייחס לנושא מנכ"ל 'מכבי שרותי בריאות' רן סער.
קרן שכטר ראש מחוז הדרום ב'מכבי שרותי בריאות', התייחסה בסיפוק למשכנו החדש של המוקד, "אני רואה חשיבות רבה בכך שהמוקד הועבר לבית החולים אסותא, בית החולים הגדול והמוביל במחוז שלנו, אין לי ספק שגם השנה ולאור הרחבת הקו הפתוח אלפים ייהנו מהשירות הייחודי של הרבנים והצוות הרפואי". .
הקו יחל לפעול ביום ראשון 6/10/2019 בין 15:00-19:00 ומספרו: 03-5141010 . השירות מיועד לחברי כל קופות החולים.
בשנת 2018 נפצעו באשקלון באורח קשה 19 בני אדם בתאונות דרכים. ממוצע הפצועים קשה בעיר בעשור האחרון (2009-2018) עומד על 20 נפגעים בתאונות דרכים בכל שנה. בעשור האחרון (2009-2018) נפגעו בעיר 207 בני אדם האורח קשה בתאונות דרכים.
אתרי האינטרנט המקומיים מדווחים באופן עקבי על מקרים טרגיים וכואבים של תאונות קטלניות, ועל הפצע הנפער והאובדן במקרה של מוות. בתאונות הדרכים ישנם גם אלפי בני אדם שנפגעים בצורה קשה וקשה מאוד מדי שנה, מאות בכל חודש.
תאונת דרכים קטלנית. צילום: דוברות מד"א
מהנתונים עולה כי שנת 2015 היתה השנה הקשה ביותר בה נפצעו קשה לא פחות מ-44 בני אדם כרבע מסך כל הפצועים בעשרות נפצעו באותה שנה. עוד עולה כי עד לשנת 2013 שיא הפצועים עמד על 13, אלא שמאותה שנה חלה עליה דרסטית בכמות הפצועים הקשים.
הפער בין פציעה קשה וחמורה לבין מוות בתאונת דרכים הוא קטן מאוד, פעמים רבות לא ניתן להציל אדם הנפצע פציעות קשות, במקרים מסוימים יצטרך הפצוע לחיות את תוצאות ונזקי הפציעה כל חייו, ובמקרים הקשים יותר לא ישרוד את הפגיעה.
הגדרת הפציעה הקשה נעשית בשטח על ידי צוותי מד"א שמגיעים ראשונים לזירת התאונה ומתרשמים מהקינמטיקה ומעוצמת ההתנגשות שניראת בשטח יחד עם בדיקות רפואיות שמבוצעות על הפצוע: סימני הכרה, זיהוי פגיעת ראש חמורה או חשש לדימום תוך בטני מסכן חיים. בתאונות קטלניות הנוהל של מד"א הוא להחמיר את מצב הפצוע ששהה ברכב שבו נהרג אדם. כך שבאופן אוטומטי, כל אדם ששהה ברכב בעת התרחשות תאונה הדרכים יחד עם אדם שנהרג במהלך אותה תאונה נחשב פצוע קשה עד לכשיעבור סדרת בדיקות בבית החולים ויוכח אחרת.
על פי נתוני עמותת 'אור ירוק' המבוססים על נתוני הלמ"ס, ירושלים היא העיר בה נפגעו הכי הרבה בני אדם באורח קשה בתאונות דרכים בשנה שעברה (2018) – 228 בני אדם נפצעו קשה בתאונות בעיר, 56 בני אדם יותר בהשוואה לממוצע הנפגעים השנתי בעיר העומד על 172 נפגעים קשה. גם בתל אביב מספר הנפגעים גבוה מהממוצע השנתי בעיר (173) כאשר במהלך שנת 2018 נפגעו בתחומיה 208 בני אדם באורח קשה.
התאונה בשד' הציונות: הרוכב מועלה לניידת טיפול נמרץ. צילום: דוברות מד"א הצלה דרום
בכל שנה נפגעים בממוצע כאלפיים בני אדם באורח קשה בתאונות דרכים, כאשר בשנת 2018 נפגעו באורח קשה 2,166 בני אדם. מרבית הנפגעים באורח קשה נפגעים בתאונות בתחום העירוני: ממוצע הנפגעים בכל שנה הוא 1,253, בשנת 2018 נפגעו 1,399 בני אדם באורח קשה בתאונות דרכים בערים וביישובים.
על פי דוח שפורסם על ידי המועצה האירופית (ETSC) ישראל נמצאת במקום ה-26 מתוך 27 מדינות הארגון בהקטנת מספר הפצועים קשה. עוד עולה מהדוח כי בישראל נרשמה עליה של 11% במספר הפצועים קשה במהלך השנים 2010-2018. (מצ"ב תרשים בהמשך הידיעה).
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אישרה בשבוע שעבר את תכנית האב להתחדשות עירונית. התכנית, שבהכנתה החלו בשלהי 2017 בהובלת ראש העיר, תומר גלאם, תוכננה על ידי צוות מתכננים חיצוני שנשכר על ידי רמ"י והתבססה בין היתר על עבודתם של יועצים חברתיים ושמאי לצורך הכנתה.
התכנית חילקה את השכונות והמתחמים הוותיקים למתחמי תכנון, על סמך ההיבטים הפיזיים והחברתיים. בנוסף, נערך ניתוח של מבני הציבור והשטחים הפתוחים וניתוח כלכלי-שמאי ונקבעה תבנית ההתחדשות העירונית המתאימה לכל מתחם: שמירה על תבנית הבנייה, עיבוי, פינוי-בינוי וכו’.
במסגרת התוכנית הוגדרו כ-80 מתחמי תכנון ובהם כ- 12,729 יח"ד. מבדיקה שנעשתה בנוגע למבני הציבור והשטחים הפתוחים מסתבר כי מצאי השטחים הקיימים עונה על התוספת הנדרשת ולכן תוספת יחידות הדיור במרקם הקיים אינה מחייבת הקצאות נוספות של שטחים למבני ציבור.
אחד האזורים סמוך לקולנוע אסתר ורחוב אהוד בשכונת גבעת ציון. הדמיה באדיבות לייטרסדורך בן דיין אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ
יחד עם זאת התעורר מספר בעיות שביסודן עומד חוסר כדאיות כלכלית. כך למשל בתוכנית לחיזוק מבנים הידועה בשם תמ"א 38, מבדיקה שנעשתה נמצא כי האפשרות לתוספת קומות על בניינים קיימים אינה ריאלית מבחינה כלכלית ברמת מחירי הדירות הקיימת כיום באשקלון, מאחר ועל מנת שהפרויקט יהיה כדאי כלכלית יש צורך בתוספת של 4-6 קומות נוסף על ה-2.5 קומות המוקנות כיום כחוק, מה שאומר: תוספת של 6.5-8.5 קומות על הבניין הקיים. כל זאת תחת ההנחה שכל מקומות החניה יהיו עיליים ושיינתן פטור מהיטל השבחה.
יש לציין שעל פי מסקנות צוות התכנון תוספת קומות מעין זו אינה ריאלית מבחינה הנדסית.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
עוד קובעת התוכנית, בהתאם לדברים שעלו בוועדה, כי על מנת שפרויקטים של התחדשות עירונית יהיו כדאיים כלכלית, על המדינה לבחון דרכים להענקת מענק כספי ליזם הן בצורת מגרשי השלמה והן בצורת מענק כלכלי ישירות ליזמים.
מבדיקה שנעשתה עלה כי המענק הנדרש נע בין 60,000-200,000 ש"ח ליחידת דיור, בהתאם למספר היחידות הקיימות ומספר הקומות המתווספות מעבר לקבוע בתמ"א 38, ובהנחה שהחניה היא עילית ולא תת קרקעית. מחישוב שנעשה עלה כי הסבסוד הממשלתי המוערך לכל יחידות הדיור הוא למעלה משני מיליארד ש"ח.
על פי הדו"ח המסכם עולה כי לא ניתן לממש את כל יחידות הדיור המיועדות להתחדשות עירונית, ולאור זאת הומלץ לעירייה לקבוע סדר עדיפויות של מתחמי התכנון להתחדשות עירונית בהתחשב במבנה הפיזי והחברתי, ובמיקום המתחם. סדר עדיפויות זה, ביחד עם בדיקה כלכלית לישימות תכנית מפורטת יאפשר אישור תכניות עם וודאות גבוהה יותר למימוש. המסקנה המשתמעת מראיה כוללת של נושא ההתחדשות העירונית, ברמת המחירים הנוכחית באשקלון, היא שמתחייבת מעורבות ממשלתית והקצאת תקציבים ממשלתיים על מנת לאפשר את ההתחדשות העירונית. מעורבות ממשלתית זו חיונית לאור ההיקף הגדול של יחידות דיור הראויות להתחדשות עירונית.
ראש העיר, תומר גלאם: "מדובר בבשורה משמעותית לשכונות הוותיקות בפרט ולעיר אשקלון בכלל. אנחנו מתקדמים עם שני פרויקטים גדולים בתחום בשכונת גבעת ציון ואין ספק שהתוכנית תסייע בידינו לקדם פרויקטים נוספים לרווחת התושבים. אני רוצה להודות לכל הגורמים המקצועיים שהובילו יחד איתנו את התוכנית, בהם רשות מקרקעי ישראל, סגנית ראש העיר ויו"ר הוועדה, מיריי אלטיט והמשנה לראש העיר הממונה על התחום, איתי סהר. אשקלון מתחדשת, וזו לא רק סיסמא".
תומר גלאם ומיריי אלטיט. צילום: אלדד עובדיה
בנוסף, אישור תכנית האב מהווה בשורה גדולה גם בקשר להסכם הגג – היות והסכם הגג עליו חתומה עיריית אשקלון העניק 10% מסך יחידות הדיור בהסכם לצורך התחדשות עירונית, עתה, לאחר אישור תכנית האב, אשקלון זכתה ב-5% נוספים מסך יחידות הדיור לטובת ההתחדשות העירונית כפועל יוצא מאישורה של התכנית.
העבודה על תכנית האב לוותה על ידי המינהלת להתחדשות עירונית הפועלת תחת החברה הכלכלית לאשקלון. המינהלת להתחדשות עירונית מקיימת בימים אלה קורס לתושבים בנושא התחדשות עירונית ולאחר החגים צפוי להיפתח קורס נוסף ופרטים לגבי הקורס ניתן לקבל במינהלת.
סהר: "התעקשתי על גישה מעשית"
"אישור תכנית האב להתחדשות עירונית באשקלון הוא אירוע חשוב שישפיע על התפתחות העיר לשנים רבות קדימה", אומר המשנה לראש העירייה והממונה על התחדשות עירונית, איתי סהר, "צעד אסטרטגי בטיפול בשכונות הוותיקות והתקדמות שאשקלון ממתינה לה שנים רבות. זו נגיעה בהיסטוריה של העיר. עם אישור התכנית אשקלון מתקדמת למצב בו פרויקטים של התחדשות עירונית בתחומה יהיו אפשריים וכדאיים, וחשוב מכל, ניתן יהיה לנהל את תהליכי ההתחדשות בראיה אסטרטגית וארוכת טווח ובסנכרון עם התכנון העירוני הכולל".
איתי סהר. צילום: סיון מטודי
סהר שהיה חלק מוועדת ההיגוי של התוכנית החדשה אומר כי ללא התכנית הזו תהליכי ההתחדשות באשקלון היו נותרים על הנייר, על כל המשתמע לגבי הטיפול הנדרש בשכונות הוותיקות, שהופך חשוב ודחוף מתמיד לאור ההתפתחות המואצת של העיר והטיפול בפערי המיגון. "לכן, מיד לאחר הבחירות ועם כניסתי לעבודה על התוכנית התעקשתי על גישה מעשית, פרקטית, שאפשר להביא לשטח, במקום ליצר תכנית יפה שבמקרה הטוב תשכב במגירה ובמקרה הפחות טוב תוביל לקטסטרופה תכנונית. כדי למנוע את זה צריך היה שינוי כיוון ושינוי שכזה הצריך עריכת התאמות בתכנית לא פעם ולא פעמיים ואפילו עיכב מעט את לוחות הזמנים, אבל אין ספק שזה היה הדבר הנכון והנדרש לעשות", הוא מספר.
"ממשלת ישראל תצטרך להעמיד הטבות"
לתוכנית האב הזו יש שני בסיסים שעליהם היא עומדת האחד הוא בסיס תכנוני רחב ומפורט: צוות התכנית עשה עבודה מקיפה. התכנית סוקרת כל שכונה ובניין, כוללת איתורי פרויקטים, המלצות מפורטות על פתרונות אפשריים, סדרי עדיפות ועוד. המידע רב ומפורט. כל פעולת התחדשות בעתיד בעיר אשקלון – תבוסס על תכנית הזו, וכל יזם שיעיין בה ימצא את רוב רובם של הנתונים הדרושים לו. מדובר בחידוש מאחר ועד היום לא היה בנמצא מידע שכזה.
ערב כניסת שנת תש"פ התקיים באולם ספורט "אגמים" באשקלון טורניר כדורעף מסורתי לזכרו של המאמן ומייסד הענף בעיר נתן פרידמן ז"ל. קבוצתו של המאמן המנוח – אליצור 'נתן' אשקלון, הממשיכה את דרכו בהדרכת אחיו הצעיר דוד פרידמן, זכתה בגביע בפעם השלישית ברציפות.
נתן פרידמן ז"ל, היה הדמות הבולטת בנוף הספורטיבי של אשקלון כאשר באמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת, לאחר עלייתו עם המשפחה מאזרבייג'ן, שם אימן בין היתר את נבחרת הנוער הלאומית.ללאחר שהשלים את מעברו מאשדוד לאשקלון, הקים את מועדון הכדורים בעיר – את "אליצור" אשקלון המיתולוגית – אשר התחילה את דרכה התחרותית בליגת הכדורעף הישראלית.
במהלך השנים הוקמו קבוצות הגברים והנשים של המועדון, שכיום חלק בלתי נפרד מצמרת הליגה השניה. נתן פרידמן הלך לעולמו בגיל 63 באפריל 2016 והותיר אחריו אישה – בלה פרידמן, תבדל לחיים ארוכים, שני בנים, מיכאל ויעקב, וחמישה נכדות ונכדים. כיום מפעל חייו של נתן פרידמן ממשיך לפעול ולקצור הישגים בזכות בלה ויעקב שאחראים על מלאכת ניהול המועדון, האח הצעיר דוד אשר מאמן את קבוצת הגברים.
בדרך לרשת. שחקני אליצור 'נתן' אשקלון (צילום באדיבות יעקב פרידמן)
ביום שישי האחרון, 27.09, נערך באשקלון טורניר טרום עונה מסורתי לזכרו של המאמן נתן פרידמן בהשתתפות ארבע קבוצות: "אליצור 'נתן' אשקלון, הפועל ירושלים, אסא גידיס באר-שבע ונבחרת התעשייה האווירית.
בחצי הגמר הראשון, אשר נערך בשיטת "הטוב משלוש מערכות" גברה הקבוצה הביתית במשחק צמוד ומתוח על הפועל ירושלים בתוצאה 2:0 (25:22; 25:22).
בחצי הגמר השני ניצחה נבחרת התעשיה האווירית את שחקני בירת הנגב בתוצאה זהה – 2:0 (25:18; 25:23).
במשחק על המקום השלישי רשמו שחקני הפועל ירושלים ניצחון דרמטי על היריבה מבירת הנגב לאחר מאבק צמוד ובכך הגביע הקטן ומדליות ארד הגיעו ערב כניסת השנה החדשה לירושלים.
בגמר הגדול של טורניר לזכרו של נתן פרידמן-2019 גברה הקבוצה המקומית "אליצור-נתן" אשקלון על נבחרת התעשיה האווירית בשתי מערכות בלבד – 2:0 (25:18; 25:18) ובכך שמרה על מסורת מאז שנת 2016 בה נוסד הטורניר לזכרו של נתן פרידמן.את משחקי הטורניר השנה, כמיטב המסורת מאז הקמתו, ניהלו במקצועיות רבה שופטי הסגל הלאומי של איגוד הכדורעף דודו בן-ארי וארקדי גרמן.
בטקס לזכרו של נתן פרידמן אשר נערך נערך באולם התחרות לפני משחקי הגמר נכחו ממלאת מקום ראש עיריית אשקלון סופיה ביילין, מנהל המחלקה לספורט העיריה מרסלו בורדמן וחבר מועצת העיר מסיעת אשקלון ביתנו אלכס גרינברג. סופה ביילין נשאה דברי ברכה והנוכחים באולם עמדו לדקת מחיאות כפיים מסורתית לזכרו של נתן פרידמן – "מר הכדורעף" המקומי אשר חסרונו כה מורגש.
בלה פרידמן עם תמונתו של נתן המנוח ז"ל (צילום באדיבות יעקב פרידמן)
מוקירי זכרו של נתן פרידמן , קהילת חובבי הספורט באשקלון והעוסקים בספורט התחרותי עדיין מצפים מהנהלת העירייה והעומד בראשה תומר גלאם למימוש הבטחה שניתנה ערב הבחירות של 2018 וקריאת אולם ספורט "אגמים" באשקלון על שמו של המאמן ומייסד הענף בעיר לו מירב זכויות על הישגי הכדורעף באשקלון בשני העשורים האחרונים.
סוף שנה קלנדרית הוא הזמן בו כולנו הופכים לסטטיסטיקאים. זה הזמן לסכם, לבחון את השנה החולפת ולנסות להבין מה קרה ואולי אפילו לתכנן מה היינו רוצים שיקרה. זה גם מה שהתבקשתי על ידי העורך לעשות, לסכם את השנה וזה מה שהייתי אמור לעשות בשבוע שעבר, אחרי שלא סיכמנו את השנה החולפת כולל אנשי השנה, חשבתי לעצמי מה היה הנושא המרכזי שעניין אותנו בשנה שזה עתה חלפה לה.
הבחירות המוניציפליות שבעטיין נבחר תומר גלאם לראש העיר בפועל ואחר כך הבחירות הכלליות, לפי תוצאותיהן, לא בטוח שתהיה לנו ממשלה בעתיד הקרוב. אך טבעי להתמקד בנושאים אלה, אבל תודו העסק הזה נלעס עד דק… נכון?
פיני ביטון. צילום: פבל
משום כך, הטור הזה החליט להתמקד דווקא בנושא שהיה בשולי החדשות אבל באופן מפתיע קיבל כותרות ברמה לאומית כמעט : הפארק הלאומי! ראשית דבר, אפשר בהחלט לומר תודה למשה ניסימפור (מושמוש) שהצליח בעזרת כתבה גימיקית / הומוריסטית להביא את הפארק היפה שלנו לקדמת הבמה התקשורתית.
אבל חברים יקרים, עם כל הכבוד (ויש כבוד) הפארק הלאומי שלנו הוא נכס מבוזבז ומפוספס כל כך שאסור, פשוט אסור לתת לו להיחרט בתודעה כגימיק. העובדה שהפארק הלאומי הוזכר לא אחת ברשתות. מן הסתם, תמיד יצוצו ויעלו משם תמונות וזיכרונות. תאכלס, זה מה שאותי מקומם בכל הסיפור הזה. שהפארק הפך למעין אנדרטת זיכרון.
"הפך לאנדרטת זיכרון". הגן הלאומי אשקלון
בחודש ינואר שנת 2000 הועבר הפארק הלאומי לניהולה של “רשות הטבע והגנים”, אחרי שהיה בניהולה של עיריית אשקלון (הסכם חכירה) 50 שנה.
אפשר כמובן להתרפק על העבר ולהיזכר. להיזכר בשנות ה-70 בפיקניקים המשפחתיים היזומים של יום העצמאות והמימונה. פיקניקים שהפכו למסורת לפחות כמו הטקסים בבמות המרכזיות. להיזכר בלילות ללא שינה עם כל החברים על הדשא מתחת לעצי האשל כשהמנגל מסרב להיכבות והפארק כולו זרוע אוהלי לילה של צעירים נטולי דאגות. להיזכר בקייטנות המדהימות שהיו גולת הכותרת של ילדותנו. במתחם הייחודי למרגלות שברי החומה הצלבנית, שם שכן הקומפלקס הקיצי של הקייטנות. שם קיבלנו שוקו ולחמנייה וארוחה מזינה אחרי שלל פעילויות במרחבי בפארק המוריקים ובחוף הנהדר שנקרא חוף הסלע. (גם ילדי עזה וילדי דרום לבנון דאז בוודאי נושאים אתם זיכרונות מהקייטנה במתחם שיועד להם).
הגן הלאומי אשקלון
אפשר גם להפליג על כנפי הזיכרון למסעדה של לאון ששכנה בלב הפארק (לימים תהפוך למסעדה ואולם אירועים תחת השם “ראוות הגן”) באחד המקומות הפסטורליים ביותר בארץ. או לעלות מעט למעלה ל”קמפינג”, מה שיהפוך ברבות הימים ל”בוסתן הזיתים” – מתחם מדהים שהקדים את זמנו עם בונגלוס לשהייה ולינה. ממש מיני כפר נופש הטובל בירק ומלא פעילות קיצית ביום ומופעים ליליים כולל דיסקוטק תחת כיפת השמים ועוד. אפשר היה גם לרדת למטה להיעצר בקיוסק הקטן שלימים יהפוך ל”קיוסק של יולנדה” לעצור לקפה מהביל או בירה קרה על הדרך למים.
ואפשר היה להמשיך עוד ולרדת לקפה/ מסעדה עם המרפסת לים. המסעדה/ קפה דיסקוטק של אטלן. המקום שלימים יהפוך ל”גני שמעון” בניהול חיים גואטה האגדי ויהווה מקום לבילוי כמעט על קו המים עם המרפסת שהפכה גם היא לדיסקוטק תחת כיפת השמים.
בקצה מדרגות המובילות למטה לחוף ממש היה (ונותר עדיין) הקיוסק/ קפה מסעדה על המים ממש. “המקום של חג’ג’” קראנו לו וכך הוא עד היום, היחיד! למה היחיד??
,מקום בילוי על קו המים". חוף הגן הלאומי
כאן מתחיל הסיפור הכואב של הפארק! למעשה מאז שנת 2000 עת נלקח הפארק מעירית אשקלון על ידי רשות הטבע והגנים ומאז העסק התחיל להידרדר. איכשהוא, פתאום הפארק לאט לאט איבד מהצביון שלו. אפשר לומר שהפך לגן יותר לאומי ופחות אשקלוני.
גם גולת הכותרת בדמות ‘פסטיבל הבריזה’ – פסטיבל המוזיקה הגדול בארץ – שהביא לכאן אורחים מכל הארץ, שהגיעו ל’אמפי פארק’ המרהיב למופע המרכזי ושהתקיים במקום בין השנים 1992-2014 לסירוגין, לאט לאט התפוגג לו (ניתן בכנות לומר שגם בגלל המצב הביטחוני) נחזור לרשות שמורות הטבע: משום מה, הרשות הזאת כאילו סימנה לה כמטרה להעלים לחלוטין כל סממן לאתרי הבילוי של העבר.
גילוי נאות: אין לי מידע שלם לגבי הסיבות לאי חידוש פעילותו של בוסתן הזיתים. אבל עובדתית המקום סגור והפך לעיי חורבות, ראוות הגן נסגר, בית הקפה מסעדה גני שמעון נסגר, הקפה של חג’ג’ על המים נשאר פועל במקום תחת מגבלות של הרשות, שהפכו אותו למקום חסר חיים ותוחלת. למעשה כל המבנים המשמעותיים שהיו בניהול של יזמים/ בעלים פרטיים פשוט נמחקו. למרבה הצער הם נותרו סגורים ומוזנחים, עדות אילמת ומכוערת לעבר הזוהר של המקום. גם האמפי פארק המפואר נותר סגור מיותם כשכל הירוק המעטר אותו הפך לצהוב יבש ולא נעים לעין. הזנחה טוטלית.
שלמה ארצי בפסטיבל בריזה באמפי פארק. מתי נראה אותו שוב?
תראו, הפארק לא לגמרי מוזנח. הפארק די מתוחזק. העושר הגנני עדיין קיים ומטופל ברמה סבירה. עצי האשל העתיקים ממשיכים לזרוק מחטים על אותה אדמה עשרות שנים, עצי הזית הוותיקים ממשיכים במלוא הדרם ללוות את הממנגלים על הדשא לצד עצי תות ותאנה צעירים שנשתלו זה מכבר. עצי חרוב רבים פינו מקומם לחפירות ארכיאולוגיות, יחד עם זאת דווקא “ערף המדבר” (או מה שאנחנו קוראים לו עץ הדבק) הענק, שתחתיו בנינו לרוב את אוהלינו, נמצא עדיין במקומו האסטרטגי ונותן צל לאורחים החדשים, של היום. איי איי איי, לו ידעו העצים לדבר… ובכל זאת למרות האחזקה הסבירה משהו מת במקום הזה ואת זה כמעט כל אשקלוני ותיק יגיד לך.
בשבוע שעבר השתתפתי בפעם הראשונה בסיור סליחות לילי בירושלים. מסע בזמן בתוך הרובע היהודי הישר לתוך ההמון המתפלל בשירה, תפילה והתרגשות עצומה. מול הכותל שכל נימיו פתקים של תחינה, בקשה וכאב עולה תחושה סוחפת גם בקרב הספקנים הכי גדולים. היחד הגואה אחרי חצות מרגיש עירני, שייך ובטוח להיות חלק. זה לא עניין של אמונה או אדיקות אלא התחושה הנעימה שמאפשרת להתמסר לרגע לסיפור של האנשים שהגיעו לכאן, תחנות בזמן ובדרך.
יום כיפור באשקלון הוא חוויה על-זמנית ששרדה נצח של מי שגדל כאן ופקד את הכבישים הרועשים בדממה. אני צמה מגיל 12 באופן די עקבי למעט שני ימי כיפור שבהם כפרתי בהרגל אך שבתי במהרה לענות עצמי כבכל שנה. יש לי ברזומה שני ימי כיפור בירושלים, אחד בתל אביב ואחד בטרק האנאפורנה בייס-קמפ בנפאל. שם דווקא צמתי, החלטה של הרגע האחרון. כי בהרי ההימלאיה המושלגים, בגובה של 4,130 מטר הרגשתי הכי קרובה לאלוהים, הכי קרובה לעצמי.
עינב קורן
את כל יתר ימי הכיפור שלי ביליתי באשקלון. השקט כאן הוא מסוג מדויק, אין שני לו בשום מקום אחר בעולם. הוא אותו השקט הדק שמגיח לעשר דקות גם בתפר של ערבי שישי. נכנע למריחת מכחול השמש מעל הים בגווני כחול, ורוד וכתום. ארוחה מפסקת מתחילה את ההכרה שהכל עוצר לטובת המחשבות וכמובן רב מכר מומלץ. שלוש שעות אחר כך מתחיל המסלול הכמעט שיטתי של לפחות 10 ק”מ בתחנות הקבועות (לימים גיליתי שבאשקלונית מדוברת הוא נקרא “סיבוב זארד”, כלומר, סיבוב דאווין). “נפגשים בסולטן או בברזילי?” מה זה משנה, הרי נגיע גם לשם. “סולטן” זה שם קוד לנ.צ. אשקלוני, רק מי שגדל כאן מחייך לעצמו עכשיו כמו ממתיק סוד.
פעם אפילו היינו נפגשים ב”מזרקות” שלאט לאט יבשו ואז נעלמו כליל. איני מדברת על כיכר המזרקה המהוללת בואכה אשקלונה, אלא על המזרקות שהיו אתר אטרקטיבי לצילומי חתן-כלה ומפגשי כיפור בראשית שנות ה-90. אותן מזרקות על שדרות בן גוריון ליד בניין “בריאת העולם”. אני יודעת שלחלקכם אני נשמעת בוודאי כמו הגדרות תשבץ היגיון או חידות לא ברורות בחדר בריחה, אבל למעשה אני מוליכה אתכם בתחנות כיפור בעיר. גם לנו יש מעין סיור סליחות משלנו, תחנות בזמן ובדרך. היום הועתקה נקודת המפגש הזו לצומת היכל הספורט שגם ללא רכבים, תמיד נראה בתנועה. משם ממשיכים למשטרה. פעם לא הייתה שם כיכר להתפרקד עליה אבל חוץ ממעגל תנועה, האי מול תחנת המשטרה משמש מקום מפגש מרכזי, למשפחות צעירות, חניית עגלות ובימבות.
