השבוע התקיים במכללה האקדמית אשקלון טקס ייחודי ומצומצם, בשל משבר הקורנה, של תכנית המלגות !IMPACT של ארגון ידידי צה"ל בארה"ב ובפנמה (FIDF) במהלכו העניקה מנהלת התכנית, אורנה פסח, לדיקן הסטודנטים במכללה, מר יואל ישורון, מגן הוקרה כחלק מהחגיגות לציון 18 שנים לפעילות התכנית.
ב-18 שנות פעילותה העניקה התכנית מלגות לכ-16,000 סטודנטים בהיקף של כ-185 מיליון דולר. תכנית המלגות !IMPACT של ארגון FIDF נוסדה בשנת 2002 במטרה להוקיר את הלוחמים על שירותם הצבאי המסור ותרומתם להגנת המדינה ובטחונה.
המלגות מוענקות לחיילים משוחררים מהמערך הלוחם בצה"ל (לוחמים ותומכי לחימה) ממשפחות מעוטות יכולת כלכלית.
גובה המלגה הינו $4,000 לכל שנת לימוד, כאשר כל מלגאי ממומן ע"י תורם אישי, המלווה אותו לאורך כל לימודי התואר הראשון. עד כה העניקה התכנית מלגות ל-191 סטודנטים מהמכללה אשקלון בהיקף כולל של כ-2.2 מיליון דולר.
מקרה חמישי של קורונה במוסדות החינוך באשקלון. לפני שעה קלה אחת המורות מהצוות החינוכי בבית הספר מצפה ברנע, נמצאה חיובית לקורונה.
כפעולת מנע לצמצום מעגלי ההדבקה, הורו לתלמידים ולצוות החינוכי לשהות בבתיהם עד לסיום חקירת משרד הבריאות.
בהמשך היום ובהתאם להנחיות ולאחר ביצוע החקירה האפידמיולוגית הוחלט כי שתי כיתות בבית הספר ורוב הצוות החינוכי, ייכנסו לבידוד ויעברו בדיקת קורונה.
שאר התלמידים יכולים להמשיך בשגרת חייהם. כמו כן, בית הספר של החופש הגדול ימשיך לפעול לטובת התלמידים שלא נדרשים לבידוד ביתי על ידי צוות החברה העירונית.
בהודעה שנמסרה להורים נכתב "אנו נשוב לעדכנכם בהקדם באשר לחובת בידוד בהתאם להנחיות שיתקבלו ממשרד הבריאות. הילדים ושאר צוות בית הספר יוזמנו על ידי קופות חולים לבדיקת קורונה כמקובל. חשוב שנשמע להנחיות ונשמור על הבריאות של כולנו".
הבוקר דווח כי גם איש צוות בגן הילדים "מנחם מנדל" אותר כחיובי לקורונה ולאור זאת גן הילדים נסגר.
זה היה צפוי וזה קורה בפעם הרביעית במוסד חינוכי באשקלון בתוך שבוע ימים בלבד.
הבוקר נתגלה כי איש צוות בגן 'מנחם מנדל' באשקלון אובחן כחיובי לנגיף הקורונה. הגן הוא אחד ממוסדות החינוך של אגודת חב"ד אשקלון וממוקם ברחוב דוד ברגר בשכונת שמשון.
בהתאם להנחיות, הגן נסגר לפני שעה קלה והילדים, כמו גם הצוות החינוכי, נכנסים בשעות אלה לבידוד ובימים הקרובים יעברו בדיקת קורונה.
מהעירייה נמסר כי בהתאם למדיניות ראש העיר, טרם החזרה של הילדים והצוות לגן, המבנה יעבור חיטוי.
"עיריית אשקלון מחדדת את החשיבות בשמירה על הנחיות משרד הבריאות למניעת שרשרת ההדבקה ועומדת בקשר עם הגורמים הרלוונטיים לסיוע והדרכה ככל שנדרש", מסרו בעירייה.
מאות רבות של חברים, מכרים, בני משפחה ונציגים מהמגזר הערבי באו לחלוק כבוד אחרון לבן העיר אשקלון, מיכאל בן זיקרי.
מיכאל בן זיקרי ז"ל
ביום שישי הפך בן זיקרי לסמל כאשר נכנס לאגם בחוף זיקים כדי להציל משפחה שטבעה שם. הוא הציל את כולם אך הוא עצמו טבע למוות.ההלוויה התקיימה היום בבית העלמין בגבעת ציון.
הבת מיתר. צילום: יוסי פרטוק
"אבא, איך בכלל מתחילים לכתוב הספד, זה לא מרגיש לי אמיתי, זה מרגיש לי סיוט", ספדה לו הבת מיתר, “היה לנו קשר לא רגיל, חווינו עליות ומורדות ובסוף גישרנו על הכל. אף פעם לא אמרתי לך את זה, אבל הייתה לך השפעה לא רגילה עליי. אני יודעת שעשיתי לך חיים לא קלים, אבל אני אוהבת אותך עד כאב. אני מבקשת סליחה, שורף לי בנשמה, הנפש שלי פצועה וזועקת. באותו יום ארור באגם שלחת לי שיר, אחרי שלושה שבועות שלא דיברנו כי זאת הדרך שלך להתפייס. שלחת לי שיר זה כאילו ידעת. אתה לא תלווה אותי לחופה והנכדים לא יכירו אותך. הלכת גיבור והצלת הרבה נפשות וזה מעיד על האדם שהיית. עשית מעשה טהור ואתה מלאך ואנחנו גאים בך".
שר הדתות, הרב יעקב אביטן. צילום: יוסי פרטוק
חבר נעוריו של מיכאל, שר הדתות הרב יעקב אביטן סיפר כי קיבל שיחת טלפון בשישי ובה הבשורה המרה, "ככה קיבלתי את השבת במרה שחורה, בדמעות של בצאתכם לשלום מלאכי השלום כי אתה מיכאל כמו האותיות של השם שלך, היית מלאך שיצאת מאיתנו בערב שבת. לכם הוא גיבור אבל מיכאל לנו זו ילדות מופלאה. גדלנו בשכונת שמשון דלת מול דלת במשך שנים, גדלנו ביחד במגרש המשחקים, בבית הספר. בכל משעול ובכל צומת נפגשנו, ותמיד היה מתקשר לעצה ולשאלה. כל מי שהכיר את מיכאל יודע איזה לב גדול וענק היה לו. לא היה אדם שהיה נתון במיצר בעת משבר, בעת צרה, בכל רגע, מיכאל עם הלב הגדול שלו ועם הפנים הבורקות שלו ועם החיוך הנצחי שלו ושמחת חיים, הוא ניגש לעזור. מיכאל, הצלת נפשות רבות. כל מדינת ישראל, ללא הבדלים יודעים להוקיר את המעשה שלך".
הרב יצחק ברדא. צילום: יוסי לחיאני
ח"כ לשעבר טאלב א-סנע. צילום: יוסי פרטוק
הרב יצחק ברדא דיבר על מסירות הנפש של מיכאל, "אנחנו צריכים ללמוד מהעוז הזה על קדושת החיים. הוא הלך והציל ילדים שעמדו לטבוע ובסופו של דבר לא היה לאל ידו להציל את עצמו. זאת מסירות נפש".
בזמן שבעיר מדברים על פתיחתו של כביש היציאה הצפונית החדש כמהפכה תחבורתית שלא ראתה העיר עשרות שנים גם עורקי התחבורה בדרום העיר זוכים לשדרוג.
בימים אלה מוקם מעגל תנועה בצומת המחבר את הרחוב למסוף האוטובוסים הצמוד לבתיה הדרומיים של השכונה.
הכיכר החדשה שמוקמת בימים אלה צמות למסוף האוטובוסים. צילום: אלירם משה
אבל החדשות היותר חשובות הן השינויים שצפויים לקרות ברחוב הזה החל מיום ראשון הקרוב כשתחלנה העבודות לשדרוג ולהרחבת רחוב אליעזר בן יהודה, הרחוב המקשר בין שכונת שמשון לבין אזור התעשייה הדרומי, הכביש שנחשב על לפני כעשרים שנה היציאה הדרומית היחידה מאשקלון.
במסגרת העבודות ייסגר כל הרחוב לתנועת כלי רכב ממסוף האוטובוסים ועד לכיכר הכניסה לאזור התעשייה לשני הכיוונים.
בתום העבודות, לקראת חודש ספטמבר ובהתאם להתקדמותן צפוי הרחוב המחודש להיפתח לתנועה ואתו גם הכביש העוקף החדש, רחוב חיל הים, מכיכר בית החולים ועד לרחוב אליעזר בן יהודה.
פתיחתו של הכביש העוקף החדש עשוי להקל הפעם ולהוריד את עומס התנועה ברחובות ההסתדרות, שפירא וגיורא יוספטל, שכן רבים מהנוסעים מהשכונה הדרומית לאזור העשייה הדרומי וההיפך עושים ברחובות אלה שימוש.
בהתאם להנחיות, הגן ייסגר והילדים, כמו גם הצוות החינוכי, ייכנסו לבידוד ויעברו בדיקת קורונה. הודעה נמסרה להורי הגן.
חיטוי בגן באשקלון. לגם המצולם אין קשר לכתבה. צילום: דוברות עיריית אשקלון
בעירייה אומרים כי בהתאם למדיניות ראש העיר, טרם החזרה של הילדים והצוות לגן, המבנה יעבור חיטוי.
מדובר במקרה השלישי בתוך שבוע: רק בסוף השבוע שעבר, נסגר גן 'גלים' באשקלון לאחר שעובדת בצוות נדבקה בקורונה. גם בבית הספר מדעים אותרה תלמידה שנדבקה בקורונה ובית הספר עבר חיטוי בסוף השבוע.
חיטוי בבית הספר מדעים. צילום: דוברות עיריית אשקלון
"עיריית אשקלון מחדדת את החשיבות בשמירה על הנחיות משרד הבריאות למניעת שרשרת ההדבקה ועומדת בקשר עם הגורמים הרלוונטיים לסיוע והדרכה ככל שנדרש", נמסר מהעירייה.
במהלך השבת ראש הממשלה ושרים שלחו את תנחומיהם למשפחתו של בן זיקרי, שהיה שנים רבות תושב אשקלון, הפעיל בעיר עסק לגינון ועבר לאחרונה להתגורר באשדוד.
הלוויתו תתקיים היום, יום א', בבית העלמין באשקלון, בשעה 16:00. המשפחה יושבת שבעה ברחוב אורי אליאב 31 בשכונת גבעת ציון.
מודעת האבל
ראש מועצת חורה, חאבס אלעטאונה ביקש לנחם את משפחת בן זיקרי שיקירם קיפח את חייו לאחר שהציל את האם וילדיה תושבי חורה.
"משפחת בן זיקרי היקרה, הסופר גבריאל גרסיה מארקס כתב "הפעם היחידה שמותר לאדם, להסתכל על אדם אחר מלמעלה, היא כאשר הוא עוזר לו לקום" ליבם של תושבי חורה כולו איתכם, אנו מחבקים אתכם ומרכינים ראש בעקבות מותו של מיכאל- גיבור אמיץ ואדם ערכי, שקפץ ללא היסוס כדי להציל אימא וילדיה, ושילם מחיר כבד מכל. ומבלי שעניין אותו דתם, מוצאם, נטייתם, ומבחינתו בראש ובראשונה היו בני אדם שיש להצילם. אין בפינו מילים שיכולות להקל על כאביכם, מלבד זה שאנו תושבי חורה ננצור בליבנו תמיד את מיכאל זכרו לברכה ואת המעשה האצילי שעשה, ובתקווה שבני ובנות הישוב יזכרו את אותה נתינה ואותה הקרבה של מיכאל היקר. שלא תדעו צער".
ראש הממשלה בנימין נתניהו העלה פוסט וכינה את מעשיו של בן זיקרי מעשה גבורה.
סוף עצוב לבילוי המשותף של גבר ואישתו תושבי אשדוד שהגיעו בצהריים לחוף זיקים מדרום לאשקלון ושחו באגם שנקווה מדי חורף סמוך לחוף.
השניים הגיעו סמוך לשעה 15:00 לחוף ונכנסו יחד לשחות האגם שכאמור נמצא סמוך לחוף. מדובר באגם שאסור לרחצה, אך קרבתו לחוף זיקים המוכרז מושך אליו מטבע הדברים מתרחצים רבים.
לפתי הם הבחינו בשני ילדים שמתחילים לטבוע ומסמנים להם לבוא לעזור להם.
האיש, בן 46 מסר לאישתו את משקפי השמש ושחה לכיוונם. יחד עם עוד אנשים שהין במקום הוא סייע לאחד הילדים לצאת מהמים כשהילד באפיסת כוחות. עדי ראייה אף סיפרו שהוא החל לבצע עיסויים בילד.
המצילים מחוף זיקים הסמוך הוזעקו למקום ולפני שהגיעו הספיק האיש להבחין באישה נוספת שניסתה לסייע לילד נוסף לצאת כאשר היא מתחילה לטבוע. הוא רץ לתוך המים כדי לסייע לה אך במהלך הסיוע הוא טבע בעצמו.
ההמולה היתה רבה. צוותי מד"א מתוגברים הגיעו למקום, שכן בתחילה דווח על החייאות שמתבצעות בשלושה ילדים.
הילדים נמשו אל הגדה הצפונית של האגם ורכב שטח של החברה המפעילה את החוף הגיע לגדה הצפוני, העמיס עליו את האישה ואת שני הילדים והביא אותם לאמבולנסים שהמתינו בצידו הדרומי של האגם, בחניון החוף המוכרז.
צוותי מד"א במקום לאחר חילוץ שלושת הנפגעים הראשונים עוד לפני שידעו שיש טובע נוסף. צילום: אלירם משה
השלושה הועלו לאמבולנסים והיה נראה כי האירוע מסתיים בשלושה נפגעים קל מבליעת מים בלבד.
אלא שמיד הגיעה אישה שסיפרה כי היא מחפשת את בעלה שעזר לחלץ את הילדים. היא עצמה סיפרה שכמעט טבעה ושהיא לא יודעת איך הצליחה לצאת מהמים.
השוטר שהיה במקום רץ לשפת האגם כשנודע שיש טובע נוסף. צילום: אלירם משה
הצוותים שנותרו במקום החלו לבדוק ברשת הקשר של מד"א האם האיש עלה עם אחד האמבולנסים שפינו את הילדים ואת האישה, אך נענו בשלילה.
לפני זמן קצר נתגלתה תלמידה מבית הספר "מדעים" באשקלון כחיובית לנגיף הקורונה.
בהתאם לחקירה האפידמיולוגית שנערכה, ובעצה אחת עם משרד החינוך, משרד הבריאות ועיריית אשקלון יישלחו לבידוד הצוות החינוכי והתלמידים של כיתות ב׳ בבית הספר עד לתאריך 14.07 ויעברו בדיקת קורונה (נדגיש כי התלמידה לא נכחה במערך ההסעות הבית ספרי).
נוסיף כי עד ליום ראשון תבצע העירייה חיטוי בכל מבנה בית הספר.
מהעירייה נמסר כי "עיריית אשקלון והגורמים הרלוונטיים עומדים לרשות בית הספר ומחדדים את חשיבות ההקפדה על הנחיות משרד הבריאות למניעת התפשטות נגיף הקורונה".
רק 202 קולות הפרידו בין עו”ד אייל אביטל לבין כס ראש עיריית אשקלון. זה היה בבחירות האחרונות כאשר אביטל, אז אלמוני לתושבי העיר, עבר להתגורר בעיר אשקלון. הוא התברג כמספר 2 ברשימה של איתמר שמעוני והיה אמור להחליף אותו – במקרה ושמעוני היה נבחר זאת מאחר והוא היה מושעה מתפקידו.
עו"ד אייל אביטל ואיתמר שמעוני בבחירות
אבל לאחר ההפסד הכל כך מתסכל, המשיך אביטל לכהן כחבר מועצה עד השבוע, כאשר הודיע לראש העירייה, תומר גלאם, על עזיבתו את המועצה והגיש לו מכתב התפטרות.
גלאם קיבל את התפטרותו של אביטל והודה לו על כהונתו כחבר מועצה וכיו”ר ועדת הביקורת. “בדרכו, גם מספסלי האופוזיציה, אייל אביטל תרם למערכת העירונית ותמיד פעל בצורה הוגנת ועניינית”, אמר גלאם. אביטל הודה לראש העיר והוסיף כי במועצת העיר הבאה הוא ימסור דברי סיכום בפני כל חברי המועצה. את אביטל תחליף מספר 4 ברשימה, פאני לוי.
“מיציתי”, מסביר אביטל בריאיון ראשון, “אני אוהב לתת מעצמי 100 אחוז ואני אדם מאוד עסוק והחלטתי לפנות את הבמה. זה הכל. זה היה רק עניין של זמן”.
עו"ד אייל אביטל בבית המשפט. צילום: אלי הרשקוביץ
אביטל הוא אכן אדם עסוק, הוא עובד כבר שנים כעו”ד פלילי מאוד מצליח באזור הנגב. הוא אפילו ייצג את שמעוני בשלב כלשהו במהלך הדיונים שלפני הגשת כתב האישום ועל כך נשמעה ביקורת.
עו"ד אביטל כשייצג את שמעוני
אבל נכנסת לתפקיד כשאתה אדם עסוק. “אני אהבתי את התפקיד, הייתי יו”ר ועדת ביקורת ועשיתי המון דברים. ברמה האישית, אני משתדל להיות אדם ענייני, אני לא הגעתי לפוליטיקה כדי להיות מצליף בלי שום תוחלת. סתם לעשות את זה. התאכזבתי. אני שואל שאלה: מציגים סתם לדוגמה, תקציב של חברת כלכלית, אתם באתם רק לתקוף, סתם בשביל לתקוף? בשביל זה באנו לפוליטיקה? הכל אינטרסים אישיים? הכל מאבקי כוחות? תוקפים גם כשזה לא אמיתי רק כדי לשמש אלטרנטיבה? החברה הכלכלית מראה ירידה בהוצאות, מה זה לא מבורך?”.
לפני כ-3 שנים הפועל אשקלון עוד הייתה בליגת העל. אך השבוע, לאחר שנתיים בליגה הלאומית ולאחר עונה מטלטלת, הקבוצה הבכירה של העיר מצאה את עצמה יורדת לליגה א’. כזכור, בחודש יולי האחרון קבע שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יעקב פרסקי על פירוק העמותה שניהלה את הקבוצה ומינה את עו”ד ליאור דגן למפרק זמני. בעקבות הפירוק, אשקלון החלה את העונה במינוס של 9 נקודות.
המפרק הזמני של הפועל אשקלון. עו"ד ליאור דגן. צילום: שלומי לוי, דוברות הפועל אשקלון
העונה החלה דווקא בצורה טובה עבור הכחולים של מוטי איוניר, שצימקו את הפער בצורה מהירה ביותר ולרגעים היה נראה כי הקבוצה אפילו לא תתמודד בתחתית הטבלה במחזורים האחרונים של העונה. אך חלומות לחוד ומציאות לחוד, למרות שהקבוצה נראתה לא רע בחלק ממשחקיה העונה, הפועל אשקלון לא הצליחה לעמוד באתגר הגדול שניצב מולה – לשרוד בליגה הלאומית בתקציב נמוך, עם מינוס של 9 נקודות והאמת שגם ללא תמיכת הקהל, שפשוט איבד את האמון בקבוצה והפסיק להגיע למשחקים עוד לפני משבר הקורונה.
עם כל הכבוד לשחקנים שכל הזמן מתחלפים, מי שירידת הליגה הזאת כואבת עבורם יותר מהכל הם האוהדים והאנשים הקשורים כל כך למועדון. כל אחד מהם ניסה להסביר את רגשותיו בעקבות ירידת הליגה של הקבוצה, ומה לדעתו הגורמים להידרדרות של הקבוצה וחזרתו של המועדון אחורה – מהבמה המרכזית של ליגת העל היישר לליגה א’ החובבנית. חלקם חושבים שהסיבה העיקרית לירידה היא מקצועית וכי הישרדות בעונה בה הקבוצה התחילה במינוס של 9 נקודות זו הייתה משימה בלתי אפשרית, אך חלקם בכלל חושבים כי הסיבה העיקרית לירידה הכואבת היא פוליטית.
ואיזה מסכנים האוהדים. צילום: אורי קריספין
“העירייה מנהלת את זה כמו שוק”
איתמר שמעוני – ראש העירייה לשעבר: “אני חושב שהירידה של הקבוצה לא החלה מהיום אלא כבר מלפני שנתיים, כשכל ההתייחסות לכדורגל בעיר לוקה בחסר. היחס לאקדמיה לכדורגל ולקבוצה הבכירה שעד לא מזמן הסבה לנו כבוד בליגת העל היא לקויה. בעירייה התייחסו לכל הממסד הזה בחוסר רצינות, בצורה חובבנית ורשלנית, והנה אנחנו רואים עכשיו את התוצאה. כואב לי, אני אוהד את הקבוצה וגדלתי עליה, קיבלתי אותה בליגה א’ כשנבחרתי לראשות העיר ותוך שתי עונות עלינו לליגת העל. נתתי את כל כולי כדי להביא כבוד לעיר ולהביא את אשקלון לכותרות והצלחנו. עכשיו המצב עגום וצורם, כואב הלב, הלוואי שבעזרת השם הקבוצה תחזור למקום שהיא ראויה לו. כשהקבוצה ירדה רשמית היו לי דמעות בעיניים, המון כאב ועצב.
גלאם, שמעוני והאוהדים בימים מטובים יותר. צילום: אורי קריספין
“אני אוהד שרוף של הפועל אשקלון ומלווה את הקבוצה מגיל 5. כשהייתי בן 5, אבא שלי היה לוקח אותי למשחקים ומרים אותי על הכתפיים כדי שלא יסתירו לי. עזבתי את הכל ונסעתי עם הקבוצה לטייבה, כפר קאסם ולכל מקום. כנער הייתי ממש מכור לקבוצה ולכן יש בי המון כעס, עצב ודמעות. כל עוד שיש עירייה שלא מבינה שקבוצת כדורגל ומערך כדורגל בעיר מהגיל הרך עד הקבוצה הבוגרת זה חלק ממערכת חינוך, ושעיר כמו אשקלון חייבת שתהיה לה קבוצת כדורגל אטרקטיבית, אז העירייה מנהלת את זה כמו שוק, וכשמנהלים כמו שוק מגיעים לשוק”.
“מי שייקח אותה יסתבך כלכלית”
פרוספר אזגי – בעלי הפועל אשקלון לשעבר: “הירידה של הקבוצה הייתה צפויה. אני כבר במקום אחר וזה לא מעניין אותי. לא ראיתי, לא שמעתי ולא עקבתי אחרי הקבוצה, זה כבר לא מעניין. אני כבר לא בכדורגל, התקדמתי, אני לא פראייר שיביא כסף מהבית ואז יקללו אותי.
פרוספר אזגי. צילום: אילן אסייג
בוא נראה מי ייקח את הקבוצה עכשיו, מי שייקח אותה יסתבך כלכלית. גם בהצלחה שלהם, הם הצליחו אחרי שעזבתי רק כי הם קיבלו תקצוב של 10 מיליון לשנה”.
“אנחנו במקום בו היינו לפני 30 שנה”
שלומי לוי – דובר הפועל אשקלון: "קשה לי להירדם בלילה הזה! לילה עצוב לספורט האשקלוני! לילה עצוב לקבוצתי האהובה הפועל אשקלון, שמוצאת עצמה שוב בליגה א’. אותה הליגה בה התאהבתי לראשונה בקבוצת נעורי, אותה הליגה בה רשמתי חוויות בלתי נשכחות, אותה הליגה שמעולם לא חשבתי שאחזור אליה. כל כך הרבה מחדלים/אשמים/אחראים/תירוצים יש על ציר הזמן – אותי זה לא מעניין! התוצאה הסופית היא שקובעת! והתוצאה עגומה/עלובה/עצובה. ספורט הוא חלק בלתי נפרד מחינוך! חינוך למצוינות, לאורח חיים בריא, לתזונה נכונה, לתודעה עצמית גבוהה, להישגיות. כל אלה הם רק המעט שהספורט בכלל והכדורגל בפרט מעניקים לילדינו.
דובר הפועל אשקלון לשעבר, שלומי לוי
“קבוצת הכדורגל של הפועל אשקלון מאז ומתמיד הייתה גאוות העיר, חלון הראווה הכי נוצץ להשוויץ בו. כילד, שאהב את המשחק, לא העזתי לחלום, לא האמנתי שאצליח לראות את כוכבי הכדורגל של אותה תקופה במציאות. לא חשבתי שאוחנה, מלמיליאן ושלום תקווה יכולים לצאת מהטלוויזיה, לפגוש, לעורר השראה או לרגש ילד בן 8, משכונת עתיקות באשקלון. מאז גדלתי קצת, הילדים שלי, זכו, ולו במעט, להתחכך עם כוכבי ליגת העל, כשהפועל אשקלון הופיעה על הבמה המרכזית של הכדורגל הישראלי. מאז, עברו שלוש שנים, ואנחנו? היום? במקום בו היינו לפני 30 שנה!”.
“צריך להתמקד במחלקת הנוער”
פרוספר וקנין – יו”ר הפועל אשקלון לשעבר: “עצוב מאוד שחזרנו אחורה כמה שנים. אני מקווה מאוד שאנשים נכונים ייקחו את הקבוצה ויחזירו אותה למקום הטבעי שלה. אני לא כועס כי אנשים תמיד עושים טעויות ואף אחד לא עשה שום דבר בכוונה. צריך ללמוד מהטעויות ולהתמקד יותר במחלקת הנוער. עכשיו בליגה א’ יש הזדמנות לשלב שחקנים צעירים ולהגיע ללאומית עם בסיס חזק ואיתן של שחקני בית צעירים אשקלונים.
היו"ר החדש-ישן של הפועל אשקלון. פרוספר וקנין
לדעתי ההידרדרות של הקבוצה הגיעה מכמה גורמים, גם פוליטיים וגם מקצועיים, קרו הרבה דברים בשנתיים-שלוש האחרונות. מצד אחד חבל מאוד שכל זה קרה אבל מהצד השני אולי זה היה צריך לקרות כדי להכין קרקע חדשה לקבוצה. אולי זאת ירידה לצורך עלייה והקבוצה תעלה בחזרה חזקה יותר עם בסיס אשקלוני צעיר וחזק. צריכים להתמקד במועדון במחלקת הנוער”.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
“מה שחשוב – שיגיע רוכש”
עמי ג’רבי – שחקן ועוזר מאמן לשעבר בקבוצה: “זה יום עצוב לספורט באשקלון. קבוצה כמו הפועל אשקלון צריכה להיות לפחות בליגה הלאומית. חבל שזה הגיע למצב הזה שהקבוצה יורדת לליגה א’. אני מקווה שמי שצריך ייקח את הקבוצה בידיים ואת המושכות אליו ויעלה אותה מהר לליגה שהיא ראויה לה, אני עצוב מאוד בעקבות הירידה של הקבוצה. אין מה לחפש אשמים בירידה, מה שחשוב עכשיו שיגיע רוכש שיקנה את הקבוצה ויחזיר אותה למקומה הראוי. היו כמה גורמים לירידת הליגה הזאת – קודם כל העניין של הפירוק ושל הפחתת 9 הנקודות, החוסר בתקציב ולדעתי גם בחירת השחקנים העונה הייתה שגויה.
אני עצוב מאוד. עמי ג'רבי
חבל מאוד שקבוצה שרק לפני שנתיים וחצי הייתה בליגת העל כבר נמצאת בליגה א’ בגלל טעויות. אני מקווה שיגיעו אנשים טובים וירימו את הקבוצה למעלה. אני תמיד אמרתי שיהיה כבוד גדול עבורי לאמן את הפועל אשקלון בכל ליגה בה היא נמצאת. בינתיים לא פנו אליי ולא דיברו איתי, אם תגיע הצעה נבדוק אותה, הלוואי שזה יקרה, אשמח לאמן את הקבוצה”.
“אם זה יסתדר – ארכוש את הקבוצה”
דרור אלמלם – שחקן עבר ומעוניין ברכישת המועדון: “יום עצוב לכדורגל ולספורט באשקלון בכלל. אבל כל ירידה היא לצורך עלייה ואני מקווה שמההריסות האלה יבנו ויצמחו שחקנים וקבוצה עם עתיד ורוד יותר. מבחינתי הפועל אשקלון זה מי שבנה ועשה אותי, זה הבית שלי ועצוב לי מאוד. אך אני לא כועס ולא מחפש אשמים, אלא חושב איך אפשר לשדרג, לשפר ולתקן. אני מקווה שמי שיהיה בהפועל אשקלון יתקן כי יש למועדון הזה קהל נפלא, אצטדיון טוב ותמיכה מראש עיר שבאמת רוצה שהקבוצה הזאת תעוף קדימה.
דרור אלמלם. צילום: אורי קריספין
הלוואי שיסתדר לי לרכוש את הקבוצה ולתקן, אבל גם אם זה לא יהיה אני אז אני מקווה שמי שיהיה בקבוצה יחזיר אותה למקומה הראוי, שזה בטח לא בליגה א’. יש לי כמה דברים שאני צריך לסיים אותם ואם אני אספיק לסיים אותם וזה יסתדר אז אני ארכוש את הקבוצה, אני מעוניין בקבוצה גם אם היא בליגה א’, הפועל אשקלון זה בית ומשפחה עבורי”.
לפני שנה ושמונה חודשים נכנס רם זהבי לתפקיד מנהל משרד החינוך של מחוז דרום. כבר בשבוע הראשון שלו לתפקיד, נחת טיל בבאר שבע, וזהבי, תושב נתניה, הבין מהר מאוד, שהתפקיד הזה לא יהיה דומה לשום דבר שהכיר עד כה. “הבנתי שלמרות שאני לובש בגדים אזרחיים, גייסו אותי למילואים”, הוא נזכר, “נכנסתי לממ”ד והתחלתי לנהל חדר מצב. נזכרתי בימי כלוחם והבנתי שהולכת להיות זירה קשוחה. זו זירה קשוחה עד היום, אבל הדרום הוא העתיד של מדינת ישראל. אני מרגיש זכות גדולה להגיע לעבודה ואני חושב שמה שאנחנו עושים פה זה לבנות חוסן לחברה הישראלית כולה. מה שקורה בדרום משנה את כיוון התנועה של המדינה כולה, מעצב אותה. המוחות, הידיים, הלב והנשמה של עתיד המדינה נמצאים בדרום. אני בטוח שמהדרום ימשיכו לצאת דמויות המפתח של השנים הבאות של החברה הישראלית. עבורי זאת זכות גדולה להשפיע על זה, ולו במעט, דרך שלב החינוך שלהם. אני רק התחלתי את הכהונה שלי, זה רק המבוא ה’פרומו’, והעבודה הרצינית עוד לפנינו”.
“פרומו” רציני קיבל זהבי בעת כניסתו לתפקיד. אולם לא ניהול משברים, לא הסלמות ולא סבבי הלחימה, שום דבר מכל אלה לא הכין אותו לאתגרים שהביא עימו נגיף הקורונה למערכת החינוך. “זה לא דומה לכלום. כשניהלנו מצבי חירום והסלמות ביטחוניות, היו לנו קבוצות אוכלוסייה מאוד מוגדרות. ידענו שמנהלים קרב סביב ה-7 עד 10 קילומטר, ושיש כאן קבוצה ממוקדת שהיא פגיעה יותר, אבל מולה יש גם קבוצת שגרה. ידענו שאנחנו מנהלים סבבים שנמשכים מספר ימים, ואחרי זה חוזרים לשגרה. מה שקורה עכשיו זה סבב אחד ארוך, שמקיף את כל האוכלוסייה, כל ימות השבוע. הצוות שלנו עובד עכשיו 20 שעות יומיות, שבעה ימים בשבוע. זה משהו מטורף, אבל אין לנו תלונות. אנחנו גדלים מזה ועושים את זה באהבה גדולה”, אומר השבוע זהבי, בראיון סיכום שנה מיוחד ל”כאן דרום”.
רם זהבי. צילום באדיבות משרד החינוך
בשנה הבאה: קפסולות ולמידה מרחוק
מבחינתו אין כעת זמן לעצור, להביט לאחור ולסכם, צריך כבר להסתכל קדימה ולהיערך, ככל הניתן, לשנת הלימודים הבאה. וזה בדיוק מה שהוא עושה: “אנחנו עסוקים עכשיו באיך מארגנים את שנת הלימודים תשפ”א, באופן שהוא אחר לחלוטין מכל מה שראינו בעבר. כולנו מניחים, כהנחת עבודה, שאפשרי בהחלט ששנת הלימודים הקרובה תחייב אותנו לבצע שינוי תוך כדי תנועה של מודל ההפעלה הלימודי”.
מה זה אומר בפועל? “זה אומר שלא יהיה מופרך לחשוב שהלימודים יכללו למידה מרחוק. זה לא יהיה מופרך לחשוב, שהלימודים יחייבו הערכות מצב יומיות של הידבקות קורונה. זה גם לא יהיה מופרך לחשוב, שנעבור ללמד בקפסולות או במודלים כאלה ואחרים”.
הלמידה המקוונת של תלמידי אומנויות ב-ZOOM. צילומסך: עוז בלכנר
איך נערכים לדבר הזה? “ההיערכות שלנו לשנת הלימודים הבאה מבוססת כולה על החצי שנה האחרונה, על ההתנסויות שלנו ועל התובנות שלנו ושיפור היכולות המחוזיות. אני יכול לומר שאנחנו מרגישים שעשינו כברת דרך מאוד משמעותית ביכולת שלנו לעבוד מערכתית, לתת פתרונות בזמן אמת ולהחזיק שגרה ליד ניהול מצבי חירום”.
ההיערכות הזאת, שאתה מדבר עליה, יכולה להבטיח שלא נגיע ל-1 בספטמבר ואז תטענו שלא היה לכם מספיק זמן להתארגן לדרישות? ועוד פעם ניכנס לאי-וודאות ושביתות כאלה ואחרות? “אני יכול לומר, שהחצי שנה האחרונה לימדה את כל המערכות הציבוריות בישראל להתמודד עם שיגרה וחירום במקביל. לא שמעתם מאיתנו, בטח לא בדרום, שאנחנו לא ערוכים. אנחנו בהיערכות שיא. כבר התקבלו מספר החלטות מערכתיות, שמהוות את התשתית שלנו לשנת הלימודים הבאה”.
“בתי הספר הם מקום מוגן”
לדברי זהבי אחת ההחלטות המשמעותיות, שאפשרה את שגרת הקורונה במוסדות החינוך, הייתה ההחלטה של שר החינוך הנכנס, אלוף במיל’ יואב גלנט, שקבעה מדיניות לפיה הפתרונות למשבר הקורונה במערכת החינוך יכללו תמיד שני מימדים. “מימד אחד, הוא תפיסה עקרונית של השר והמנכ”ל בהגדרת גבולות גזרה. ובמקביל לזה, אנחנו תמיד נראה קבלת החלטות בשטח מתוך ניתוח צרכים מקומיים והתאמה דיפרנציאלית של המדיניות, לפי תנאי השטח המשתנים”, מסביר זהבי, “אנחנו יישמנו את זה כבר במהלך החודש האחרון, בלמעלה מעשרות אירועי מבחן. מערכת החינוך בישוב אחד התנהלה באופן שונה לחלוטין ממערכת חינוך בישוב אחר. הדיפרנציאליות הייתה רחבה, והיא הייתה מותאמת לחשש מהתגברות התחלואה, להיקף האוכלוסייה המבודדת בתוך מערכת החינוך ומחוצה לה ולניתוח שלנו את תמונת המצב העתידית וההשפעות שיש למערכת החינוך על החיים האזרחיים. אני חושב שעם התובנה הזאת אנחנו גם נגיע לשנת הלימודים הבאה”.
תלמידים חוזרים ללימודים למרות מגיפת הקורונה. צילום: סיוון מטודי
ולמרות זאת, מאז החזרה של מערכת החינוך לפעילות ראינו עלייה דרסטית במספר החולים והרבה מאוד אירועי התפרצות במוסדות החינוך. “אני רוצה לדייק את הנתונים ולנצל את ההזדמנות לחדד. מה שראינו מאז פתיחת מערכת החינוך זה שמערכת החינוך עוקבת אחרי התפתחות התחלואה, היא זאת שמזהה, מתוך קהילת החינוך, אנשים שהתברר שנחשפו לחולה או שהתגלה אצלם מקרה הדבקה. ופה אני רוצה לשים סימן קריאה גדול, האירוע של ההדבקה לא התרחש בתוך המוסד החינוכי ב-99 אחוז מהמקרים. כלומר, גם אם שלחנו את כולם הביתה ואמרנו להם ‘כנסו לבידוד’, זה לא בגלל שהייתה הדבקה במוסד החינוכי. אלא כי הייתה לנו נגישות ויש לנו מעקב מדויק ויומיומי, אם חלילה יש מישהו נחשף בשוגג לחולה קורונה, בחייו האזרחיים. אנחנו מנטרים את זה מידית ושולחים את כולם לבידוד, שהוא בראש ובראשונה בידוד מניעתי. זיהינו שהאסטרטגיה שלנו מונעת בוודאות מצבי הדבקה. ב-99 אחוז מהמקרים מספר האנשים החולים, מתוך קהילת בית הספר, נשאר חד ספרתי אחרי שהתגלה חולה אחד. גם במקרים בהם היו נניח שלושה חולים במוסד החינוכי, ברוב המקרים כולם היו באותו אירוע חשיפה, מחוץ לכותלי המוסד החינוכי. אבל שאר התלמידים בכיתה עצמה לא נדבקו”.
בזכות מה זה מתאפשר? “זה לא נס אלוהי. התשובה היא שהמסמך שמשרד החינוך גיבש יחד עם משרד הבריאות, שקוראים לו ‘מסמך אורחות חיים במוסד חינוכי’, מהווה את המפתח. יש בו ארבעה עקרונות יסוד, שהם מסיכות, ריחוק חברתי, היגיינה וצמצום מספר אנשים במרחב. השמירה על העקרונות האלה הביאה למצב שבתי-הספר לא הפכו להיות מדגרת קורונה”.
ובכל זאת, לדעתך האישית היה אולי צריך לחכות קצת עם החזרת מערכת החינוך לפעילות? “לא, בשום אופן לא. אני אומר יותר מזה, בתי הספר הם מקום מוגן. כל ילד והורה יודע שבבתי הספר יש תקנון, ואת הארבעת העקרונות הללו הכניסו לתקון. זה מה ששומר על המרחב מוגן. החברה הישראלית פחות ערוכה במקומות בהם יש חופש מוחלט, כמו מקומות בילוי. בתי-הספר הם לא מקומות של חופש מוחלט, יש בהם תקנון. ולכן בתי -הספר הפכו למקום בטוח. ברגע שאנחנו מזהים תחלואה, לוקח לנו שלוש שעות מהדיווח ועד למצב שאחרון הילדים מגיע הביתה בצורה בטוחה. ולוקח לנו 48 שעות עד שאנחנו משלימים חקירה אפידמיולוגית ממוקדת. זה הכי בטוח שיש”.
בדיקת קורונה לתלמידים. צילום: לאה לוין
מספר בתי ספר נסגרו באשקלון בגלל הקורונה. האם העסק יצא משליטה ודווקא בסוף שנה”ל? “יצא מכלל שליטה?! לחלוטין לא, מה פתאום. אנחנו סוגרים כדי למנוע התפשטות, סוגרים כדי לשמור על האוכלוסייה. בדיוק כמו שהסברתי קודם לכן. יש שליטה מוחלטת, אינטנסיבית וחזקה”.
החשש: החופש הגדול
לדברי זהבי התקופה שהוא דווקא הכי חושש ממנה, היא החופש הגדול. “החשש שלי הוא מכך שהמשפחות והילדים יקלו באינטנסיביות של שמירה על ההנחיות, יצאו למרחב הציבורי, לא ישמרו ואז אנחנו נמצא את עצמנו ב-1 בספטמבר עם הרבה ילדים חולים. הקריאה שלי היא להורים, לשמור על אורחות החיים. הילדים כבר רכשו הבנה והפנמה של מציאות החיים ליד הקורונה. תשמרו על זה גם בחופש ובבית”, הוא מבקש.
נדמה שמערכת החינוך בישראל עושה את המקסימום, בהתחשב בנסיבות החריגות. אך במציאות שבה מערכת כולה מתעסקת בנגיף, בהנחיות, באישורים ובחקירות האפידמיולוגיות, נותר מעט מאוד זמן ללמידה, אם בכלל. למרות החזרה לשגרה הורים רבים בחרו שלא להחזיר את ילדיהם למערכת החינוך. לרוב, ההורים שהחזירו באופן מלא, הם אלה שנאלצו לחזור למקום עבודתם ונזקקו למסגרת.
אפשר בתוך כל שגרת הקורונה הזאת גם לנהל שגרת לימודים רגילה? “אנחנו לא בשגרת לימודים רגילה, זה קודם כל. אנחנו בהפעלת מערכת החינוך, בהגעת תלמידים למערכת החינוך, אבל זאת לא שגרת לימודים. מאז חודש מרץ הלימודים לא מתנהלים כפי שמערכת החינוך רגילה, לא באותה עוצמה ולא באותם היקפים. בשום אופן לא. אני רוצה לשתף שה-OECD הבינלאומי, קיבל החלטה לדחות את המבחנים הבינלאומיים של 2021 ל-2022, מתוך הבנה שמערכות החינוך בעולם כולו לא מקיימות שגרה כרגע. אין מה לבחון את העולם בבחינות של סטנדרטים בינלאומיים, כי אין למידה שגרתית. ובכל זאת, לבית-הספר יש יותר מתפקיד אחד בנושא שגרת החיים של הילד והמתבגר”.
תלמידים עם מסכות. צילום: אמיל סלמן
תסביר. “בית-ספר זה מקום ללמוד בו, אבל זה גם מקום להיות בו חלק ממעגל חברתי ומעגל השתייכות. בית-ספר הוא גם המקום שבו מעבדים סיטואציות חיים. אז נכון שבהנחיה שלנו, המחנכים והמורים, עסקו בעיקר במצב החירום זה. זה בגלל שיש הרבה מאוד אי-וודאות. המצב החדש הזה יכול להכניס ילדים ללחץ וחרדה. התיווך של המערכת והמורים לתלמידים את הסיטואציה החדשה, הוא גם חלק מתפקידה של מערכת החינוך”.
ומה באשר להיבטים הפדגוגיים? “איבדנו פרקי זמן משמעותיים מאוד בשנת הלימודים הזאת. ולכן, תוכנית הלימודים בשנה הבאה כוללת התייחסות להשלמת פערים. זה לא הפסד של ילד אחד, אלא הפסד של מערכת חינוך שלמה ושל כל שכבות הגיל. אנחנו עמלים בימים אלה על היערכות מותאמת וייחודית לשנת תשפ”א, תוך מתן דגש על השלמת הפערים של השנה הקודמת לכל הרצף הגילאי”.
בין יפה בן דוד לרן ארז
סוגיה בוערת נוספת, שעמה נאלץ להתמודד משרד החינוך, נסובה סביב החזרת ימי הלימוד. בין הצדדים נערכו חילופי דברים קשים והאשמות הדדיות. יושבת ראש הסתדרות המורים יפה בן-דוד נתנה את מופע ‘האימה’, שכבר הפך להיות הריאיון הידוע לשמצה. שר החינוך ניסה להכניע את המורים ולהוסיף עוד ימי לימוד. בנוסף למשבר הקורונה פרצה מלחמת “כיפופי ידיים”, עד שבית המשפט נדרש להתערב ולפסוק בנושא. נקבע כי שנת הלימודים תש”פ תסתיים כרגיל וכי ‘בית-הספר של החופש הגדול’, יפעל השנה עד ה-6.8 עבור תלמידי הגנים ועד סוף כיתה ד’.
“אנחנו נמצאים כרגע בהיערכות שיא לבית-הספר של המחופש הגדול”, אומר זהבי, “חשוב לומר ביושר, שהעיקרון של ‘בית הספר של החופש הגדול’ זו החלטה של ממשלת ישראל בתקצוב של משרד האוצר ומשרד החינוך, תקצוב שכל עניינו לאפשר למשפחות להמשיך לקיים אורח חיים סדור ויציאה לעבודה של ההורים. מערכת החינוך היא חלק מאבני הבניין של חברה מתפקדת וכלן, כשאנחנו שומעים על מיליון מובטלים, על הקושי של סקטורים שלמים לחזור למעגל העבודה ועל ההשפעות של הקורונה על המשק והכלכלה, אנחנו מרגישים אחריות חברתית להרחיב, עד כמה שאפשר, את הפעילות של מערכת החינוך. זאת כדי לאפשר למנועי הצמיחה של הכלכלה והתעסוקה לעבוד באופן רציף”.
שלום כיתה א'. תלמידה בדרך לבית הספר. אילוסטרציה.
אז בדיוק בגלל כל מה שאמרת, אפשר היה להאריך גם עד סוף אוגוסט? “גם עכשיו, כשהארכנו עד ה-6 באוגוסט, יש לנו לא מעט בקשות של ישובים שלמים שאומרים שזה ארוך מידי. במתח הזה, בין להפעיל כל הקיץ או רק שלושה שבועות, כמו בעבר, חמישה שבועות זה משהו ביניים. יהיו כאלה שיבואו לזמן קצר יותר ויהיו כאלה שיגיעו חמישה שבועות ועדיין יהיה חסר להם. בתנאים הקיימים כרגע זו המתכונות שהתאפשרה. אף פעם אי אפשר לרצות את כולם וזה בסדר”.
לדברי זהבי ההפעלה של ‘בית-הספר של החופש הגדול’ עד ה-6 באוגוסט, מותירה למשרד החינוך מעט מידי זמן התארגנות לשנה החדשה. “כשאנחנו יוצאים לחופש הקיץ בתי-הספר וצוותי החינוך נמצאים בתקופת היערכות. זה לא שכולם נופשים להם. אנחנו מארגנים את בתי-הספר, משלימים עבודות בינוי ושיפוצים, משלימים עבודות קליטה של מורים חדשים ופרישה של מורים לגמלאות או שבתון, אנחנו משלימים תהליכי מכרז ומינוי מנהלים, משלימים שלבי התארגנויות של השתלמויות מורים, שאנחנו מרכזים אותם לתקופת הקיץ. כך שתקופת הקיץ היא אולי לא מפגש עם תלמידים, אבל יש בה הרבה מטלות. לצמצם את כל זה לשלושת השבועות הנותרים זה הצמצום הרדיקלי ביותר שנעשה אי-פעם. ואני חייב להגיד שזה מאלץ את המערכת להפעיל את עצמה ב200 אחוז. אבל אנחנו רואים בזה את האחריות החברתית שלנו”.
נדמה שלא כולם הרגישו את ה’אחריות החברתית’ המדוברת. “אני חושב שכולנו היינו שמחים לראות תוצאה אחרת של המשא ומתן, לא דרך בית הדין אלא דרך הסכמות של גישור, שבו כל מערכת החינוך פועלת באופן וולונטרי עוד כמה ימים בשנה. אני חושב שזה היה החוב שלנו לחברה הישראלית, זה היה מעשה אצילי. אני הצרתי שזה לא התאפשר. אבל מנגד, אנחנו מכבדי חוק. אם בית המשפט פסק מה שפסק וכך צריך להיות אנחנו, נכבד את הפסיקה שלו. הקולות שאני שמעתי מצוותי החינוך בשטח, הם של אנשים היו נכונים לעבוד גם עוד שבועיים חינם אין כסף. כי כולנו חיים כאן יחד, אנחנו רואים את הקושי הכלכלי ומבחינתנו לתת כתף זה הכי טבעי”.
מה אתה חושב על מאבקי הכוחות ועל הריאיון של יפה בן דוד ודבריו של רן ארז? “יפה בן דוד ורן ארז הם הבחירה של עובדי ההוראה, מייצגים את הסתדרות המורים וארגון המורים. אני איני מתערב בבחירה זו. אני כן יכול לומר, שארגוני המורים פועלים מתוך אחריות, ברוב ימות השנה. אני מבין שמצב חירום לוקח הרבה אנשים לקצוות ואני מצר על כך מאוד. לגבי הריאיון המדובר, לשמחתי או לצערי לא ראיתי אותו”.
יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים. צילום: ראובן קפוצינסקי
בן דוד דימתה את המצב לסוג של שדה קרב, שבו המורים היו ראשונים ל”הקריב” את עצמם ו”נכנסו מתחת לאלונקה”. למרות שלא ראית את הריאיון, בוודאי שמעת על הדימוי. “מה ששמעתי על הדימוי, זה שיש צוות מורות מאשקלון, שעשו סרטון סאטירה שבו הן נכנסות מתחת לאלונקה. וזהו. בעוד שהפעילות הציבורית במשק נפתחת אט-אט, חלקה עדיין לא נפתחה. משרד החינוך והמורים, היו הראשונים שקיבלו, יחד עם הצבא, את האפשרות לקיים שגרה מוקפדת לצד הקורונה. אני חושב שזה מראה על אמון מאוד גדול, של קברניטי המדינה בהנהגה של משרד החינוך ובסגל. אני לא מקל ראש בעובדה שהמורים לקחו על עצמם גם חוויה של ניסוי וטעיה, אף אחד לא יכול היה לדעת איך תגיב הפתיחה הזאת. המורים והמנהלים עבדו בתנאי אי-וודאות. אז אני לא יודע אם הם נכנסו מתחת לאלונקה, אבל מערכת החינוך פועלת בשלושת החודשים האחרונים בתנאים לא אופטימליים לחלוטין. מבחינתי זו שעה גדולה, שבה אנשים מגלים כוחות והתוצאות הן מרשימות. כל מה שאנחנו עושים זה חלק מהמחויבות שלנו, ואנחנו עושים את זה עם תחושה של סיפוק. הכרת תודה אפשר לקבל, לא צריך לדרוש. אז אני לא דורש אותה, אבל אם יפה אמרה שהמורים עבדו בתנאים לא אופטימליים אז יש בזה מן הצדק”.
האמת היא ששקלתי רבות אם להתייחס כאן בטור שלי למי שהיה כאן ראש עיר מבטיח וכעת הוא רק עוד איש ציבור שסרח וזאת בלשון המעטה.
את הופעותיו הרבות במועצה – שבהן הוא מרבה לתקוף את הקואליציה – אפשר לכנות שירת הברבור, שכן, האיש כבר הורשע וממתין לגזר דינו. החוק אמנם מאפשר לו עדיין להמשיך לפעול כמנהיג האופוזיציה במועצה ואולי משום כך נטיתי להתעלם מהערות פה ושם על אי סדרים או תקינות מהלכים של הרשות. השבוע לשמע התבטאויותיו המשתלחות והמאשימות כל מה שזז כמעט בפלילים, כבר לא יכולתי להתאפק.
בינינו, כמה עזות מצח יכולה להיות לבן אדם מורשע כדי להתעטף בכסות של נציג השמירה על החוק? ביום שני האחרון קיבלנו הצגה שלמה של צביעות וניתוק גם יחד. רבאק איתמר, מה נסגר אתך? אתה מביא לשולחן הדיונים דוחות של החברה הכלכלית כשהכותרת זועקת שחיתות? אתה באמת רוצה שנאמין לך ושנקנה את זה? להעביר ביקורת על התנהלות החברה הכלכלית זה בסדר, ואחלה ואפילו מומלץ והלו! זה מהות תפקידה של האופוזיציה. אך יחד עם זאת כשהדברים ירדו להאשמות ורמיזות על עברות פליליות כשהמשפט המרכזי המלווה את הוויכוח הוא: “עדיף לך שאשתוק ולא אפתח את הפה”.
אתה גורם לי לשבת בצד ולשאול את עצמי: האם אתה הדובר, זה הזועק חמס, הוא לא אותו איתמר שזה מכבר הורשע בלקיחת שוחד והבקשה לביטול ההרשעה נדחתה ע”י בית המשפט? האם זה לא אותו איתמר שאוטוטו עומד לפני מתן גזר הדין ומידת העונש? או שמא הזועק חמס הוא בכלל נציג התנועה וזוכה פרס אביר איכות השלטון?
פיני ביטון. צילום: פבל
חשבתי לעצמי, האם זה לא הזמן לשאול את שמעוני, עם כל הכבוד ומה גם שאי אפשר להתעלם מסיכוייו לשבת מאחורי סורג ובריח ולך תדע לאיזה פרק זמן. כמה עוד אפשר לנצל את החמלה שנהגנו כלפיך לאחר ההרשעה? בחייאת איתמר, תהיה איתי רגע. כמה עוד תוכל לנצל את הערפל שלכאורה קיים לגבי היום שאחרי גזר הדין שלך. ערפל שאתה יצרת ושאנחנו העיתונאים וכותבי הדעה לא מנסים אפילו לפזר. ולא בגלל שאנחנו לא יודעים מה צפוי, אלא בגלל שאנחנו לא רוצים “לרקוד על הדם” חלילה. אנחנו מעדיפים להשאיר את “היום שאחרי” לזמנו ולא להקדימו.
אבל אתה מאלץ אותנו להזכיר לך: הרשעה בשוחד היא אחת ההרשעות החמורות והקשות ביותר. ואף על פי כן, אפשרנו לך להמשיך להתנהל כאילו הצל הענק הזה לא קיים, והנה אתה כאילו מסרב בכל תוקף לחסוך מאתנו את הטלטלה המיותרת הזאת. לחזור שוב ולגעת בנושא שכבר בחרנו מתוך חמלה להניח בצד ולתת לך ללכת לדרכך. מתוך תקווה שזמן ריצוי העונש יספיק גם כדי לעשות את חשבון הנפש. כמה חבל שאתה מתעקש ומסרב לחסוך זאת מאתנו.
עכשיו תקשיב טוב איתמר, אתה עדיין איתי? אני כאזרח ותושב אשקלון מצטמרר לשמוע אותך פעם אחר פעם, מזהיר את כל העולם ואחותו שעדיף לכולם לשתוק “שמא תפתח עליהם” את מה שאתה יודע, הרמזים והאיומים שאתה מסתיר משהו וכדאי שלא תפתח על הנסיעות לירושלים, ועל הקשרים עם קבלנים ועל כל הרפש שאתה יודע, לכאורה, נגד כל העולם ואחותו ומסתיר ורק שב ומאיים שאם לא ישבו בשקט, יבולע להם. מבחינתי הם מהחמורים והנבזים ביותר, פתח איתמר את נצור ליבך ועשה עמנו חסד, פתח אם יש לך על מה. כמו שאמר אלי וולך במערבון הידוע “הטוב הרע והמכוער”: "When you have to shoot, shoot. Don’t talk”.
סיסמתך בבחירות הייתה “אוהבים את אשקלון, בוחרים איתמר”. זוכר? אז בוא תוכיח שלפחות אתה אכן אוהב את אשקלון ו”תפתח” את כל מה שאתה יודע לטובת הציבור והתושבים או לפחות לאותו חלק תמים שהאמין בך לפני הבחירות, והם לא היו מעטים – בוא תן להבין האם הארובות המצחינות שהותרת עדיין קיימות תחת מסווה אחר. ואולי עדיף איתמר, שהיית פשוט דואג להניח לנו התושבים ולהיעלם מהנוף בשקט, ומבלי שנרגיש.
אחרי הכל, אנחנו בעלי הדעה, אפשרנו לך לעשות את זה, ורק אתה זה שמתעקש להגיח כדי להרצות לנו על יושרה וניהול תקין ומצפה שנקנה את זה. אוי לנו שאתה הוא המייצג של הניהול התקין ואבוי לנו, שאתה הוא זה שמניף את דגל היושר. קצנו. הנח לנו. ועל כך נאמר: “הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא–יִדֹּם: כִּי עֵת רָעָה הִיא” (עמוס).
ירידה לצורך עליה
שבוע קשה לאוהדי קבוצת הכדורגל, משנסתם הגולל על סיכויי ההישרדות של הפועל אשקלון בליגה הלאומית, רצוי מאוד להתחיל כבר מעתה את המסע לחזרת הקבוצה לימיה הטובים. כל הפרשנויות והאמירות של “מומחים” יכולים בקושי למלא טור דעה במקומון במקרה הטוב. כמי שעבר כמעט כל שלב בחיי המועדון הזה, בכובעים רבים ומגוונים, ברור לי שמהירידה הזאת אפשר להצמיח הרבה טוב. טוב משמעו בניה מחדש. בניה מחדש משמעה טיפול בבסיס, ביסוד. אין לי מושג מי ייקח את הקבוצה בעונה הקרובה. אם יהיה זה (כפי שדווח) דרור אלמלם, או מישהו אחר, אתפלל עבורו שישכיל לבנות משהו לטווח ארוך. לבנות לטווח ארוך משמע לצקת יסודות. כמעט הכל כבר ניסו כאן, חוץ מדבר אחד: הפיכת מחלקת הנוער לאזור העבודה המרכזי!
בלי היפוך בחשיבה, נישאר עם אותו הדבר יפה יותר או פחות אבל לטווח קצר. רק אמירה החלטית (מעוגנת תקציב ומשאבים) שהולכים על דרך ארוכה של בניית מחלקת נוער חזקה, עם השקעה במאמנים בעלי שיעור קומה ועם תכנית שלבים בבניית המחלקה. אין לשכוח שמדובר על מחלקה קיימת ומועדון עם בסיס סביר, כך שמה שנדרש זה בעיקר חישוב מסלול מחדש והיפוך בסדרי העדיפויות. לזה צריך אהבה, אמונה וכסף. נקווה שמי שייקח את הקבוצה, יביא אתו את שלושת המרכיבים. כי בלי זה אפשר “לסגור הבאסטה”.
חולץ פקקים
כפי שהתבשרנו בשבוע הבא זה קורה! פתיחת ה”שער הצפוני” של העיר. הכביש והמחלפים שאמורים לפתור את מצוקת התנועה בשעות הבוקר בעיקר בכבישי היציאה מברנע מזרחה לכיוון היציאה הצפונית. אין לי עניין לחלק כאן קרדיטים כרגע. למרות שאני יודע מה היה משקל הקשר החם של תומר גלאם עם שר האוצר הקודם שהיה גם מנהיג מפלגת כולנו, שבה כידוע היה תומר חבר מרכזי לכל הדעות.
לפני זמן קצר התגלתה חולת קורונה בצוות החינוכי בגן ׳גלים’ (חינוך מיוחד) באשקלון. עם התקדמות החקירה האפידמיולגית הוחלט בעצה אחת בין משרד החינוך, משרד הבריאות ועיריית אשקלון על סגירת הגן וכניסת כלל ילדי הגן והצוות החינוכי לבידוד חדרי עד לתאריך 14.7.20 (כולל) וביצוע בדיקות קורונה.
חיטוי במוסד חינוכי באשקלון. צילום: דוברות עיריית אשקלון
הודעה נמסרה להורי הגן. צוותים מטעם עיריית אשקלון, משרדי החינוך והבריאות ולשכת הבריאות המחוזית עומדים לרשות ההורים והצוותים החינוכיים ככל שיידרש.
בעירייה אומרים כי טרם החזרה של הילדים והצוות לגן יבוצע חיטוי במבנה.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
עדכונים נוספים יימסרו במידת הצורך.
נכון לעכשיו, 59 תושבים באשקלון נדבקו בנגיף הקורונה ובסך הכל נדבקו עד כה 322 תושבים.
בבית החולים ברזילי מאושפזים 13 חולים בנגיף הקורונה: 8 במצב קל, 4 במצב בינוני ו-1 במצב קשה.
ביום שני השבוע התקיימה ישיבת מועצה ועל סדר יומה היה העלאת הארנונה וכן אישרו הדוחות הכספיים של החברה העירונית לתרבות נוער וספורט והחברה הכלכלית של אשקלון.
תחילה אישרו חברי המועצה העלאה של 1.1% בתעריף הארנונה תוך שראש העירייה מציין כי ביקש שלא העלות את התעריף למשרדים ושטחי מסחר קטנים. לאחר מכן הוגש הדוח הכספי של החברה העירונית שבניהולה של רונית מצליח. זאת השנה השנייה שהדוח מציג רווח כספי, אמנם קטן, אך נדיר לאור הגירעונות שהיו במשך שנים. מדובר ברווח של 460 אלף ש”ח לעומת רווח של 260 אלף ש”ח בשנה שקדמה.
שנה שניה ללא גירעון. רונית מצליח
לאחר מכן הוצג הדוח של החברה הכלכלית שם הוצגה עלייה של 16 מיליון שקלים בנכסי החברה וכן עודף של 3.5 מיליון ש”ח. לצד זאת הוצג נטל כספי זאת לאור העובדה שהחברה נטלה כספי פיתוח בסך 113 מיליון ש”ח ועדיין לא ביצעה את אותן העבודות.
חבר המועצה איתמר שמעוני שאל מהו הגירעון המצטבר של החברה ורואה החשבון השיב: 62 מיליון שקלים. שמעוני תהה כמה היה בשנת 2016? שזאת כזכור הייתה השנה האחרונה שהחברה הכלכלית הייתה תחת שלטון שמעוני. אלא שכזכור, מנכ”ל החכ”ל יוסי דיין חשף כי נעשו תעלולים חשבונאיים בדו”ח השנתי, כאלה שלטענתו הסתירו גירעון ענק.
"אני לא נכנס לזה". איתמר שמעוני
בשלב הזה הגיב יוסי דיין בעצמו ואמר: “זאת שאלה מניפולטיבית. אחרי שהגשנו דו”חות מתקנים על כל מה שעשיתם, אתה לא מתבייש לשאול שאלה כזאת. הדוח שהגשתם היה כוזב, אנחנו הגשנו דו”ח מתקן על התקופה שלכם, כי זאת הייתה מניפולציה. חצוף!”.
שמעוני: “תומר אני מבקש שהפקידים שלך ידברו יפה. אני לא הייתי מאשר שפקיד שלי יגיד לך חצוף גם אם היית באופוזיציה”.
ואז שמעוני החל למתוח ביקורת על הדוח הכספי של החברה ואמר כי הוא ציפה למצוא חברה שעובדת יותר קשה: “אבל אני מוצא חברה שעובדת הרבה פחות. הכנסות מעבודות פיתוח ירדנו מ-204 מיליון ל-170 מיליון. זאת אומרת יחסית ל-2018 אנחנו עובדים הרבה פחות ומתוך ה-170 מיליון יש 133 מיליון של הסכם הגג. אז יש ירידה בהיקף גם בפעילויות והשירותים ירידה מ-11 מיליון ל-7.8 מיליון. היכל התרבות ההכנסות שלו, 5.4 מיליון, תראו כמה הוצאות שלו 7.8 מיליון. רק שאלה, אותה פונקציה שאמרו שלא יכולה לעבוד שם, עדיין עובדת? זה חיוב אישי מהרגע שמשרד הפנים החליט שלא”.
"אל תהלך אימים". יוסי דיין
בשלב הזה דיין הגיב לו שוב ואמר: “הכל נעשה בתיאום עם משרד הפנים. זה סתם סיפורים ואל תהלך עלינו אימים”.
שמעוני אמר לגלאם: “תגיד לעבריין הזה שישב בשקט”.
ברגע הזה דיין קם ממקומו והרים את הקול: “אני עבריין? בוא תזכיר לי באמת מי עבריין, בוא אני ואתה נוציא גיליון הרשעות”.
שמעוני: “אני עוד אוכיח. תומר תגיד לו שיירגע”.
דיין: “איך אני ארגע כשעבריין קורא לי עבריין?”.
שמעוני: “שיענה לי בשקט”.
ראש העירייה תומר גלאם: “זה תפקידה של האופוזיציה, להשחיר ולהראות שהכל לא בסדר. זאת דרכו שלו”.
"זה תפקיד האופוזיציה". ראש העירייה, תומר גלאם
שמעוני: “אני יודע שאני נוגע לו בנקודה רגישה. תראו איך הוא מתעצבן”.
דיין: “אכלתם את כל הכספים של החברה ויש לך חוצפה לבוא אליי. כואב לי מה שעשיתם שאני צריך לתקן כל מה שעשיתם”.
שמעוני: “אנחנו נראה אם באמת עשית את זה בתיאום עם משרד הפנים”.
דיין: “אני אתן לך את הכתובת של המשטרה אולי אתה לא יודע איפה זה. אם אתה רוצה להתלונן”.
שמעוני: “מה יהיה איתו? אני יודע שקשה לו. עוד לא דיברתי על השותפות 30 אחוז של אשתו בשדרות ירושלים, אז שאני אתחיל לדבר על זה ועל השותפויות הסמויות בשדרות ירושלים ואיך מתנקמים בקבלנים. עוד לא הגעתי לזה”.
דיין: “איך לא הגעת לזה, הרי זה בכתב האישום שלך”.
שמעוני: “אני לא נכנס לזה”.
דיין: “למה? כבר אמרת, אמרת הכל בבית המשפט. על מי אתה מאיים?”.
