מקורה של תופעת הכלבים המשוטטים ברחבי ישראל היא התרבותם ללא פיקוח. תושבים רבים, לאחר המלטה של כלבת הבית שלהם מנסים למסור או לעיתים אף למכור את הגורים הקטנים שהופכים לנטל ובהרבה מקרים פשוט משלחים אותם לחפשי.
התופעה הזו עלולה להוביל לפגיעה בבריאות ובביטחון הציבור, לפגיעה ברווחתם של בעלי החיים ולסבל הכרוך בחיי הרחוב של כלבים משוטטים במרחב העירוני.
גינת כלבים. צילום ארכיון: דודו בכר
מחקרים מובילים בעולם בתחום, מצביעים על הלכי העיקור והסירוס כאמצעי ההומאני ביותר להפחתת ההמלטות ולצמצום מספר הכלבים (והחתולים) ללא בית.
בעיריית אשקלון ובמשרד לחקלאות ופיתוח הכפר החליטו לצאת במבצע חד פעמי של עיקור וסירוס כלבי בית במחיר מסובסד.
מטרת התמיכה בעיקור/סירוס כלבי בית היא צמצום היקף התרבות הכלבים במרחב העירוני והסדרת שיבוב וחיסון נגד כלבת ורישיון להחזקתם של כלבי בית בעיר.
חבר המועצה וסגן ראש העיר לשעבר יורם שפר קיבל אמש תשובה חיובית על כך שנדבק בנגיף הקורונה. בכך שפר הוא הדמות הפוליטית הראשונה ששמה נקשר עם הידבקות בנגיף בקורונה באשקלון.
אלא שבימים האחרונים, לפני שנבדק, שפר עצמו הסתובב במסדרונות העירייה, בין היתר במינהל ההנדסה ועובדת שנפגשה עמו נאלצה להיכנס לבידוד.
שפר בן ה-65 קיבל אמש את תוצאות הבדיקה שעבר יחד עם אשתו לאחר שהשניים נפגשו עם בן משפחה שאומת לנגיף לפני מספר ימים.
עיריית אשקלון
יורם, מה קרה לך שנבדקת? "זה התחיל מזה שבן משפחה שלי אומת ומזה התחלנו. אחרת לא הייתי נבדק בכלל".
גילית תסמינים? "לא. לא גיליתי. קיבלתי את הבדיקות מפאת הגיל".
כמו שכבר הבנו, מערכת החינוך אינה חסינה מפני נגיף הקורונה והיא פוגעת בכל מוסדות החינוך. הפעם זה קורה בבית הספר מקיף עירוני ד'.
להנהלת בית הספר נודע אמש כי תלמיד בכיתה י"ב אובחן כחיובי לקורונה. מדובר בתלמיד שהשתתף בבחינת הבגרות באנגלית לפני ימים ספורים ולכן התלמידים שהשתתפו באותה הבחינה נדרשו להיכנס לבידוד.
בחינת בגרות. למצולמים אין קשר לכתבה. צילום: אילן אסייג
מהנהלת בית הספר נמסר להורים כי הם מתכוונים לשלוח למשרד הבריאות את הפרטים של כל התלמידים כולל השתייכות לקופת חולים. ומרגע זה המשך הטיפול באחריות משרד הבריאות וקופת החולים.
עונת חתונות נכנסה לפגרת שלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לתשעה באב וזו הזדמנות של הנהלת בתי הדין הרבניים לחשוף את הנתונים הארציים של ההליך הכואב בדרך כלל, שבמהלך החתונה אין לאף אחד רצון להגיע אליו. המדובר בנתוני הגירושין בישראל לשנת 2019.
בשנת 2019 המשיכה מגמת העלייה בגירושין כאשר מספר הזוגות שהתגרשו בכל בתי הדין הרבניים בארץ עלה ב-3% בלבד לעומת השנה שקדמה לה.
אלא שמבין כל הנתונים בולט נתון מדהים ששייך לבית הדין הרבני באשקלון. אם רוב בתי הדין הרבניים דווקא רשמו ירידות בכמות המתגרשים, בבית הדין באשקלון נרשמה עלייה חדה של 30% אחוז לעומת שנת 2018, פי עשר מהממוצע הארצי.
במהלך 2019 פירקו את נישואיהם בבית הדין באשקלון 557 זוגות, בשנת 2018 התגרשו 428 זוגות ובשנת 2016 התגרשו 455.
בית הדין הרבני באשקלון. צילום: אלירם משה
מנתונים עולה כי ברוב בתי הדין ברחבי הארץ דווקא חלה ירידה בכמות המתגרשים כשבשני בתי הדין הנוספים והיחידים שנרשמה בהם עליה עומד בית הדין בירושלים עם 22% עליה ובית הדין ברחובות, בו נרשמה עליה של 11%.
בית הדין הרבני באשקלון עבר לפני מספר שנים למשכנו הישן של בית המשפט השלום בשדרות דוד בן גוריון, הוא משרת לא רק את תושבי אשקלון אלא את תושבי כל הישובים הסמוכים אליה: שדרות, קרית מלאכי, קרית גת וישובי המועצות האזוריות הסמוכות לאשקלון, כך שהנתון לא מתייחס רק לתושבי אשקלון בלבד, אלא לתושבי אזור אשקלון.
בסך הכל התגרשו בבתי הדין הרבניים ברחבי הארץ 11,465 זוגות לעומת 11,127 בשנה שעברה.
מארחים או מתארחים? רוצים להרשים לא רק ביכולות המנגל החדש שלכם אלא גם בבשר איכותי שמשאיר טעם נהדר?
עד לא מזמן, רק אם הייתם חברים טובים של הקצב וצברתם גם נאמנות כלקוח הייתם זוכים לנתחים איכותיים מהמקרר הסודי. אבל חוקי המשחק השתנו עם כניסתה של קצביית הבוטיק של כל המי ומו באשקלון שמשנה את כל מה שאתם יודעים על אוכל טוב.
את הבעלים אתם מכירים היטב רוני גז וחיים חדד, בעלי האולמות הבולטים באשקלון, לורד גרדן וטליה.
את כל הידע המקצועי והנסיון רב השנים הם גייסו, הוסיפו לזה מקום רחב ידיים המאפשר חווית קניה (גם בימים בהם מומלץ לשמור מרחק) תיבלו בשפע של בשרים, דגים, עופות, מאפים פשטידות ואפילו קינוחים. הכל עם חותמת האיכות המבטיחה טריות ומקצועיות.
בשר איכותי ושירות מקצועי
קצב טוב הוא אחד שמבין בבשר, מכיר את כל החלקים והנתחים ויודע להתאים את נתחי הבשר לסוג הבישול והמטרה, לתבל בטיפ מעולה להמלחה, צליה או בישול.
הלקוחות במקום נראים כבני בית "מי שמגיע לכאן פעם אחת, כבר לא ילך לשום מקום אחר. המבחר, הכשרויות, הטריות והכי חשוב השירות פה הם ללא תחרות" מספר יוסי אוחיון, וכיוסי אומר. הוא בהחלט יודע.
אוכל מוכן :פשוט להזמין הביתה – חוויה קולינריית עד פתח הבית
רוצים להתפנק בארוחת שבת? להמם את האורחים מבלי ללכלך את המטבח? כעת התענוג הזה אפשרי, מבלי להתניע את הרכב או לחפש חנייה. בכל המי ומו מחכה לכם מחלקה שלמה של מנות מוכנות, טעימות, טריות ומפנקות עם ניחוח של בית שעושה טוב בבטן ונעים בלב. וכשאנחנו אומרים נעים בלב אנחנו מתכוונים לכ-ו-ל-ם. לכן, גם אם אתם צמחונים, אוהבי מאפים, או פשוט לא יכולים בלי אוכל אסייתי, תמצאו לכם מגוון של אפשרויות, טעמים ותוספות שיסגרו לכם ארוחה מעולה במחיר נגיש. כמה נגיש?
בכל המי ומו תפגשו מגוון עצום של סוגי בשר, הכל טרי-טרי והכי איכותי שיש. צילום: רוני גז
טעם של בית
כל הסלטים הכי אהובים -סחוג אדום/ירוק, עריסה טוניסאית, טחינה לבנה/ירוקה, מטבוחה בול כמו של סבתא, גזר מגורד פיקנטי או גזר אסייתי בתיבול צ'לי מתוק, סלט עגבניות חריף, אבוקדו או מגוון סלטים שאפשר לנשנש בלי נקיפות מצפון – סלט שומר, סלט בריאות, שרי בצבעים, קונפי שום, טאבולה מהמם או מלפפון בשמיר יהיו אצלכם על השולחן ב4.5₪ למאה גרם בלבד. ואחרי שהסתדרתם על סלטים כיד המלך, תוכלו להנות מעיקריות על האש בטעמים שעושים חשק לעוד – סטייק פרגיות, חזה עוף או קבב בתיבול מושלם ב-8.90 ל-100 גרם, צלעות כבש מעולות או סטייק אנטרקוט עם עודף מ-30 למאה גרם.
לתוספות של 'כל המי ומו' יש כבר ביקורות מקיר לקיר, כבר צומת ליד אפשר לשמוע ברמזור 'תגיד, נראה לך נשאר מהאורז האדום? הפול מרוקאי? הצגה! תודה לי אחר כך' עם חיוך וקריצה, וככל שמתקדמים, ומגיעים למקום, אפשר לראות את הלקוחות, מסתובבים עם חיוך ובעיקר עם המלצות 'הפלפלים הממולאים? אין דברים כאלו', ו'הקובה? הבן שלי עיראקי, מלקק את האצבעות, ואני אומרת לו תשאיר מקום לעלי גפן' תאמר לקוחה קבועה.
תארוז לי, לקחת
שירות ההזמנות המקצועי ידאג לארוז לכם את ההזמנה עם אהבה תוך הקפדה על משלוח איכותי שיבטיח הנאה צרופה. ממש כאילו סבתא בישלה עבורכם מנות מלאות רגש חם, עתירות אהבה, מסודרות בקופסאות נעימות למראה שמשדרות ניקיון, אסתטיות ונדיבות.
שעות הפתיחה של שירות המשלוחים א'-ד': 9:00-21:00, חמישי 9:00-22:00, שישי – 7:00-15:00
האיכות, השירות והידע הם אלה שעושים את כל ההבדל – קצביית כל המי ומו אשקלון. אל תשכחו היכן שמעתם על המקום לראשונה- כל המי ומו – הפנינים 11, א.ת. צפוני, אשקלון | 08-6238888 | [email protected]
לפני כארבעה חודשים נבחרה אושרת בניטה לתפקיד מנהלת הסכם הגג לפיתוח והתחדשות אשקלון, "אני סמוכה ובטוחה שביחד עם ראש העיר, תומר גלאם, הנהלת העירייה ועובדיה, נביא בשורה משמעותית לקידום ולפיתוח העיר אשקלון. בהצלחה לכולנו", מסרה מיד לאחר בחירתה.
אלא שכעת מתברר כי את הבשורה המשמעותית היא לא תביא לעיר זאת מאחר והיא הודיעה על סיום תפקידה כמנהלת הסכם הגג.
בניטה, בת 45, נשואה ואם לשלושה, היא תושבת אשקלון ורס"ן (במיל'), היא בעלת תואר ראשון במנהל עסקים באוניברסיטת דרבי. עם מינויה לתפקיד מיהרו באופוזיציה למתוח ביקורת על המינוי, וזאת מאחר שבניטה היא אשתו של רו"ח ערן בניטה, מי שמשרדו העניק שירותי הנהלת חשבונות לסיעתו של ראש העירייה, תומר גלאם – "אשקלון מאוחדת".
מהעירייה נמסר אז כי בניטה "מסרה הצהרה כנדרש".
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
רק לפני שבועיים הודיע מהנדס החברה הכלכלית, אינג' ליאור רוזנפלד על סיום תפקידו, כחודשיים לאחר שנבחר לתפקיד.
בשנת הלימודים תשע"ו (2016) יצאו מכללות אורט בתכנית פיילוט תלת שנתית בשם 'מגמה לעתיד' בשותפות משרד החינוך ומשרד העבודה והרווחה. התכנית מיועדת לבוגרי י"ב, עם מוגבלויות בגילאי 18-21, אשר היו בתכנית שילוב, בכיתות חינוך מיוחד או בבית ספר לחינוך מיוחד, אשר מעוניינים להגדיל את אפשרויות התעסוקה האיכותית שלהם בעתיד ובמקביל לקבל תעודת הסמכה טכנולוגית.
מטרות התוכנית העיקריות הינן הסמכה בתחום המקצוע ופיתוח מסוגלות תעסוקתית. במהלך הלימודים הסטודנטים זוכים לקורסי חשיפה מקצועיים כגון תיקון מכשירי סלולר, בישול ואפיה, תיקון מחשבים ועוד.
אורט רונסון. צילום: דוברות עיריית אשקלון
בנוסף, משלימים הסטודנטים את לימודיהם במקצועות הליבה ולומדים באחת משתי מגמות לתעודת הסמכה מקצועית-טכנולוגית: תקשוב בהתמחות רשתות או אומנות הבישול בהתמחות תזונה. הם לומדים על עולם העבודה, מתנסים בתעסוקה, לומדים לעומק כישורי חיים ועצמאות, העצמה אישית והכנה לשירות צבאי/לאומי משמעותי שכן זכאותם לשירות נשמרת.
"אנו מאוכזבים וכואבים באופן אישי את הפגיעה בהנהלת המועצה ובאמון התושבים", כך הגיבו במועצה האזורית חוף אשקלון, לפני 4 שנים בדיוק, לאחר שנחשפה פרשת המעילה הגדולה שזעזעה את המועצה. כעת הפרשה מגיעה לאולם בית המשפט המחוזי בבאר שבע.
איציק צבי, תושב אשקלון, כיום בן 62, מי שהיה במשך שנים ארוכות מאמן כדורגל ומנהל מחלקת הספורט במועצה, יתמודד מול כתב האישום מרובה העמודים אשר מגולל כיצד לאורך שנים הועברו משכורות ותשלומים למאמנים היישר לכיסו של צבי, כך על פי כתב האישום. בכספים הללו הוא רכש דירה בפרויקט יוקרה בשכונת ברנע באשקלון.
במועצה אמרו אז כי המעילה הכספית נחשפה בבדיקת בקרה שנערכה ע"י המועצה האזורית חוף אשקלון וכי עם היוודע הנתונים הראשוניים, המועצה מינתה רו"ח חוקר באופן מיידי ובהתאם לממצאי בדיקתו נעשתה פנייה למשטרה. אותה החקירה הולידה את כתב האישום הזה.
"מאוכזבים וכואבים". משרדי המועצה אזורית חוף אשקלון
החל משנת 1999 עבד צבי כמאמן כדורגל במועצה והחל משנת 2010 ועד לחשיפת העבירות באוגוסט 2016, עבד כרכז הספורט של המועצה. במסגרת תפקידיו, היה אחראי בין היתר על גיוס מאמנים לחוגי הכדורגל של המרכז הקהילתי, החתמתם על חוזי עבודה, קביעת ימי ושעות העבודה ודיווח על שעות העבודה על מנת שיקבלו את שכרם מהמתנ"ס.
אלא שצבי, כך על פי כתב האישום, ניצל זאת כדי לנפח את שעות העבודה שלהם, לדווח להם על ימי עבודה בימים שבהם לא עבדו תוך שהוא גורף את משכורותיהם או חלקם על ידי כך שהוא מציין את מספרי חשבון הבנק שלו ושל בני משפחתו במסמכי ההעסקה שלהם. על מנת שלא יעלו עליו, הוא דאג שלא להעביר תלושי שכר לעובדים. על פי כתב האישום הוא ביצע מעשים כאלו לא פחות מ-400 פעמים לאורך 9 שנים, ובדרך הזו הוא שלשל לכיסו 1.67 מיליון ש"ח.
בכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד עופרה לוי מפרקליטות מחוז דרום, מובאים המקרים שאותם ביצע צבי:
במקרה אחד הוא הציע לצעיר מאשקלון, שחקן לשעבר בעירוני אשקלון, להיות רכז ושופט ליגת קט רגל לנוער וכן מאמן כדורגל. הוא לקח ממנו את פרטיו אך לבסוף הועסק הצעיר כמדריך בקייטנת קיץ במתנ"ס וקיבל את שכרו בצ'ק. אלא שצבי מילא עבורו הסכם העסקה כמאמן, מילא את פרטי החשבון של אשתו וזייף את חתימת הצעיר. מדי חודש בחודשו, במשך 7 שנים, הוא דיווח על העסקתו של הצעיר ועל שעות העבודה שלו וקיבל עבור כך שכר ובסך הכל גרף לכיסו כ-420 אלף ש"ח.
איציק צבי ותלמידים ספורטאים
במקרה דומה הוא השיג פרטים של צעיר ממושב סגולה, רשם אותו כמאמן כדורגל ודיווח עבורו על ימי עבודה במשך כשש שנים. במקרה זה הוא רשם את חשבון הבנק האישי שלו וגרף לכיסו לא פחות מ-340 אלף ש"ח. פה ושם הוא גם העסיק את אותו צעיר ושילם לו כאלף ש"ח במזומן.
צבי כך עולה מכתב האישום לא בחל לעשות שימוש אף בבני משפחתו. באחד המקרים הוא העסיק את אחיינו אשר חיפש עבודה. הוא סיכם איתו כי את המשכורת יעביר לחשבון האחיין ולחשבון אמו, שהיא אחותו של צבי, כאשר המשכורת תימשך במלואה ובמזומן מהבנק תועבר לצבי והוא ישלם מתוכה לאחיין. בדרך זו קיבל צבי למעלה מ-230 אלף ש"ח ומתוכם שילם לאחיין כראות עיניו.
במקרה אחר הוא העסיק את אחיין של אשתו כמאמן כדורגל תמורת 1,500 – 2,000 ש"ח לחודש. במסמכי ההעסקה של אותו אחיין הוא רשם את כל הפרטים בצורה נכונה מלבד מספר חשבון הבנק, שם הוא ציין את מספר החשבון של אשתו. במשך 3.5 שנים הוא דיווח על שעות העבודה של אחיין תוך שהוא מנפח אותם, גם במשך שישה חודשים שבהם האחיין כלל לא עבד. המתנ"ס שילם לו לאורך התקופה הזאת שכר בגובה של כ-120 אלף ש"ח, כאשר כ-65 אלף ש"ח לפחות נותרו בכיסו של צבי.
בבתי הספר כבר עובדים על רשימות התלמידים הכמעט סופיות שמתגבשות לקראת שנת הלימודים הבאה. בחלק מבתי הספר תפתחנה כיתות תקשורת ובהן ילמדו מספר מצומצם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. מדובר בילדים בעלי תפקוד גבוה שקיבלו את המלצות הגננות והמטפלים השונים בגן המיוחד לשילוב בכיתת תקשורת בבית ספר רגיל וקיבלו את החותמת הסופית לשיבוץ על ידי וועדת ההשמה באגף החינוך.
שילובם של התלמידים הללו בבית הספר הרגיל תורם רבות להתפתחותם החברתית והיכולת שלהם להסתגל לחיים בסביבה רגילה ולא פחות מכך תורם גם לתלמידים ה"רגילים" בבית הספר שלומדים להכיל את השונה, לתמוך ולסייע גם לאלה שמתנהגים אחרת מהם.
השבוע נודע לנו שבאשקלון ישנם כמה הורים מהמגזר הדתי שכבר תקופה ארוכה מנסים ולא מצליחים למצוא לילדיהם מסגרת ההולמת את השקפת עולמם הדתית. העירייה, כך הם מספרים מציעה להם שתי אפשרויות: שיבוץ בכיתת תקשורת בבית ספר חילוני באשקלון או שיבוץ בכיתת תקשורת בבית ספר דתי באשדוד.
"אני לא מעוניינת בבית ספר חילוני". נטלי חדד עם בנה
"הילד שלנו שם כיפה, שם ציצית, אני לא מעוניינת בבית ספר חילוני. אני רוצה שהוא ילמד חינוך דתי. אצלנו בבית זה קיים, אנחנו שומרי שבת, שומרי מצוות ואני מעוניינת בחינוך דתי", אומרת לנו השבוע נטלי חדד, אם לילד עם צרכים מיוחדים שבעוד חודש וחצי צריך לעלות לכיתה א', "אני לא מעוניינת באשדוד, אני תושבת אשקלון, הילד שלי תושב אשקלון, זו בושה וחרפה לעיריית אשקלון שהם ככה מזניחים משפחות כאלה, בשביל להטריח אותם לקום כל כך מוקדם בבוקר ולשלוח אותם לאשדוד. יש פה כל כך הרבה בתי ספר דתיים טובים. אין שום סיבה שגם בית ספר באשקלון לא יתמוך בילדים האלה. הם לא מפסידים שום דבר הם רק מעלים את השם שלהם".
גם אופירה חאלוויה דורשת מהעירייה לפתוח כיתה תקשורת בבית ספר דתי בעיר ומזכירה גם טענה שנאמרה לה מאחד מעובדי העירייה. "צר שלי שמישהו מהעירייה בא ואמר לי 'תשמעי, אין רע בכך שהילד ילמד בבית ספר חילוני. אלה ילדים שזה לא משנה אם ילמדו בחילוני או דתי'. אמרתי לו 'סליחה, זו זכות שלי בתור הורה לרצות שהילד שלי ילמד בבית ספר דתי וילמד לימודי קודש'", מספרת חאלוויה ומוסיפה: "אני מבקשת כיתת תקשורת בבית ספר דתי. מה זה מדינת עולם שלישי? אני לא מבינה".
"זכותי לדרוש שהוא ילמד בבית ספר דתי". אופירה חאלוויה עם בנה
חדד וחאלוויה פנו לעירייה בבקשה לאתר עוד כמה הורים לילדים כמו ילדיהם ממשפחות דתיות ולפתוח עבורם כיתת תקשורת בבית ספר דתי באשקלון. "מה שהם רוצים זה לשים אותו בבית ספר רגיל בכיתת תקשורת קטנה, אבל אנחנו רוצים שגם כאן באשקלון תהיה כיתה כזו בבית ספר דתי כיתה קטנה כיתת תקשורת". לדברי חדד יש צורך בשמונה תלמידים כדי לפתוח כיתה כזו אף כל ניסיונותיה לאתר ילדים כאלה ברחבי העיר עלו בתוהו ולא בגלל שהם אינם קיימים אלא בגלל שהעירייה לא ממש מסייעת להם לקבל מידע על ילדים כאלה ולגבש את הקבוצה המבוקשת.
בעקבות אבחנה חיובית לתלמידה בבית הספר עוזיאל, מחר, יום שני, לא תתקיים קייטנה בבית הספר.
על מנת למנוע ככל הניתן את שרשרת ההדבקה, ישהו תלמידות בית הספר והצוותים החינוכיים בבידוד ביתי עד להודעה חדשה שתימסר להם עם השלמת החקירה האפידמיולוגית. תלמידות כיתה ב' יצטרכו גם לעבור בדיקת קורונה. הודעה נמסרה להורים.
חיטוי בגן ילדים. צילום דוברות העירייה
נכון לשעה זו נמצאים: 12 גנים בבידוד: כלנית, מנחם מנדל, צבעוני א+ב, שלום בנים, עינב, מנוחה רחל, ברקן א+ב, הדר, אתרוג וארגמן.
כמו כן, חלק מהכיתות בבתי הספר הבאים: נווה אילן, מצפה ברנע, מדעים, ממד ברנע, מכינה של מקיף ד', פלא יועץ ועוזיאל.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
"עיריית אשקלון מאחלת רפואה שלמה ומחדדת את ההנחיות לשמירה על בריאות הציבור – חבישת מסכה, שמירת מרחק והגיינה אישית", נמסר מהעירייה.
הקורונה ממשיכה להתגלות במוסדות החינוך בעיר אשקלון.
לפני זמן קצר נתגלה כי אשת צוות חינוכי בגן ברקן ב׳ אובחנה כחיובית לנגיף הקורונה.
בהתאם להנחיות, הגן ייסגר והילדים והצוותים החינוכיים ייכנסו לבידוד ויעברו בדיקת קורונה. הודעה נמסרה להורים.
נזכיר כי מוקדם יותר השבוע ביקש ראש העירייה להאיץ את מערך הבדיקות מול קופות החולים ולהקצות זמנים יעודיים לבדיקות קורונה מיד עם קבלת הדיווח על חולה מאומת במוסד חינוכי, כך שהתלמידים והצוותים החינוכיים יגיעו בצורה מרוכזת בזמן שיוקצה במיוחד עבורם על מנת לייעל ולזרז את התהליך.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
"עיריית אשקלון והגורמים הרלוונטיים עומדים לרשות הגן ומחדדים את חשיבות ההקפדה על הנחיות משרד הבריאות למניעת התפשטות נגיף הקורונה", נמסר מהעירייה.
מזה כשנה וחצי שבאגפי הרווחה והספורט בעיריית אשקלון עמלים על תכנית עבור חוות סוסים ייחודית. מדובר במתחם המשלב פעילויות ספורט עבור הקהל הרחב, יחד עם מרכז טיפולי גדול עבור בני נוער באשקלון והוריהם. השבוע, התרחש עוד צעד בכיוון הזה כאשר ראש העירייה, תומר גלאם בישר לסגנו, דורון נקשרי הממונה על הספורט והרווחה בעיר על גיוס תקציב משמעותי עבור המיזם הזה שנחשב לפרויקט דגל עבור העירייה.
בישראל קיימות כ-250 חוות סוסים המפוזרות בקיבוצים, מושבים, בתוך ובסמוך לערים מרכזיות ועיקר הפעילויות שמבוצעות באמצעות הסוסים הם רכיבה ספורטיבית וטיפולית, טיולי שטח וגידול למטרות מסחריות ולסיפוק אישי של בעלי הסוסים. יש המתרכזות ברכיבה טיפולית ויש המתרכזות ברכיבה ספורטיבית או תחרותית. ברובן ניתן למצוא תמהיל שונה של פעילויות המיועדות לקהלי יעד שונים. טיולי שטח, ימי הולדת ושירותי פנסיון לגידול ואחזקה של סוסים הן רק חלק מהפעילויות המוצעות לקהל הרחב. גם גודל החוות משתנה ונע בין סוסים בודדים לעשרות סוסים.
סגן ראש העירייה, דורון נקשרי
באגפי הרווחה והספורט בעיריית אשקלון הרימו, כאמור, לפני כשנה וחצי את הכפפה. צוות ייעודי עבד על תכנית להקמת חווה ייחודית, הראשונה מסוגה בישראל, המיועדת לשלב בין פעילויות הספורט לפעילויות טיפוליות באשקלון.
במסגרת הפרויקט, איתר הצוות שטח של 50 דונמים הממוקם באזור הצפוני של שכונת עיר היין ההולכת ונבנית בימים אלו. לאחר עבודת שטח מעמיקה, הציג הצוות את התוכנית להפעלת החווה והתפיסה העירונית.
50 סוסים
החווה הטיפולית העירונית הינה פרויקט שמדובר מזה מספר שנים, אולם בשנה וחצי האחרונות, מאז לקח הצוות הייעודי אותו הקים נקשרי את הנושא לטיפולו, שונתה התפיסה המקורית לייעוד החווה והוחלט על קונספט ייחודי וראשון בישראל שישלב את פעילות החווה עם פעילויות עירוניות, קהילתיות ועוד.
היום מפעיל אגף הרווחה בעירייה פרויקטים רגשיים לבני נוער, הכשרות מקצועיות לטיפולים, מרכזי יום תומכים, מרכזים לטיפול בהתמכרויות ועוד, במבנים רבים המפוזרים ברחבי העיר אותם שוכרת העירייה באמצעות אגף הרווחה. חלק מהטיפולים ובמיוחד טיפולים רגשיים המתבצעים באמצעות בעלי- חיים, מתקיימים במושבים וקיבוצים סמוכים דוגמת קיבוץ כרמיה, מושב בית- עזרא ועוד. לשם כך, מוציא אגף הרווחה מאות אלפי שקלים בשנה לטובת פעילויות ושכירויות במבנים המפוזרים על פני כל העיר.
השבוע, כאמור, הודיע ראש העירייה לסגנו, דורון נקשרי כי הצליח לרתום משרדי ממשלה עבור הפרויקט ובשל כך גייס כ-16 מיליון שקלים לטובת הקמת החווה הייחודית. הבשורה הזאת הפיחה רוח חדשה בקרב מי שאמונים על תכנון וקידום הקמת החווה.
ראש העירייה, תומר גלאם
החווה, שכאמור תשתרע על פני שטח של 50 דונמים, תכיל כ-50 סוסים שונים שישמשו למטרות שונות, ביניהן: מרוצים, רכיבה טיפולית וסוסים ערביים ליופי. מסביב לחווה יוקמו מבני טיפולים, חדרי הדרכות, פינת חי, מגרשי ספורט המוקפים במסלולי ריצה וטריבונות לצפייה בתחרויות סוסים.
הפעילויות בחווה יכללו גם טיולי רכיבה באזור חולות ניצנים, רכיבה ספורטיבית, טיולי רכיבה, קורסים להכשרת מדריכים, ימי כיף מעבר לפעילויות הטיפוליות, כיתות לימוד, סדנאות טיפול והדרכות שיעניקו מענה לבעיות רגשיות עבור בני נוער מאשקלון.
מסעדה ובילוי בסופ”ש
“החווה הטיפולית שהוצגה לי תהווה מקום בילוי, פנאי וטיפול עבור תושבים רבים ותמשוך לאשקלון אזרחים רבים בשל הייחודיות שלה והאופי שעל פיו היא תוקם”, מסר השבוע גלאם, “אני רואה חשיבות רבה בקידום הפרויקט הן בשל קידום מעמדה של העיר אשקלון והן בשל האטרקציה החדשה בעיר לבילוי, פנאי, למידה וטיפול שהחווה תהווה”.
הדמייה של החווה
נקשרי ציין והוסיף כי “החווה תהווה אטרקציה ייחודית לכל המשפחה ולכל הגילאים. היא תכלול פינות חי וליטוף לגיל הרך, סדנאות רכיבה לגילאי הנוער ומגוון אפשרויות רכיבה, טיולים וסיורים לקהל היעד המבוגר יותר. בנוסף לכך, מסעדה אשר תוכל להוות אפשרות בילוי בלתי תלויה בסופי שבוע. בכך, תעמיד החווה מענה לפעילות כלל גילאית, ולמגוון רחב של אפשרויות בילוי”, הסביר נקשרי.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
איך הגיע הרעיון להקים את החווה? “האמת שכבר לפני כמה שנים התחילו בזה כשהכינו תכנית מסוימת בה התייחסו יותר לבידור מאשר למתן שירותים קהילתיים. כשנכנסתי לקדנציה עברתי על כל המחלקות של הרווחה ושיניתי את התוכניות לגמרי. כיום אנחנו משלמים הרבה כספים כדי להשכיר מקומות כאלה שנותנים שירות לקהילה הזקוקה לכך והרעיון הוא לאחד את כל התוכניות שנמצאות ברווחה תחת קורת גג אחת, במקום יותר מזמין, יפה ואיכותי, שיהיה כיף לאנשים להגיע. אנשים מהסוג הזה שזקוקים לטיפולים כאלו לא עוברים תמיד את הטיפולים במקומות הנכונים. במסגרת הרווחה אנחנו גם ככה הרי משכירים מקומות כאלה כדי להעניק לאוכלוסיות הזקוקות עזרה, אז עכשיו הכסף שאנחנו משקיעים בהשכרה יישאר בתוך המערכת, וגם נצליח לספק לכולם עזרה כמו שצריך”.
כל החיים שלנו אנחנו חושבים על שאלת ה-מה היינו עושים אם…? מריצים מחשבות על תסריטים אפשריים במציאות קיצונית. סימולציה של מוסר ומצפון אישי, מחשבים סיכונים שהיינו לוקחים ברגע כשזה נוגע לאהובים שלנו. לא סתם אנחנו קוראים לילדים שלנו בכינוי המתבקש – “חיים שלי”. ההורות הופכת אותנו למחרפי נפש ובתנאי שילדינו יהיו בטוחים, בריאים ושמחים. זו ברירת המחדל הטבעית של כל הורה, אנחנו חיים במתח שבין אהבה לדאגה אינסופית. זו לא גבורה, זה פשוט דרכו של עולם, הילדים הם החיים שלנו. במקביל מתחוורת ההבנה שכדאי שנשמור על עצמנו כמו שצריך בשבילם, כי באותה מידה שאנחנו זקוקים להם – הם זקוקים לנו!
גבורה אמיתית (שכנראה רק מעטים ניחנו באצילות הנפש הזו) היא היכולת לראות אדם באשר הוא אדם כאילו היה הילד שלך, החיים שלך. מיכאל בן זיקרי ז"ל הוא תכלית הטוב שבאדם, הוא גיבור אמיתי. עקבתי דרוכה בערב שישי האחרון אחר הדיווחים שתועדו בחוף הים בזיקים, המילה – "טרגדיה" חזרה על עצמה בכל אתרי החדשות והסגירה שהסוף לא טוב. לא הכרתי את מיכאל ז"ל אבל די בסיפור מותו כדי להעיד על רוחב לב ונתינה נדירה. איזה חותם אדיר הוא הותיר על כולנו בלכתו. לו רק ידע עד כמה מעשיו הצילו יותר מארבעה בני משפחה, אפשר לומר שמעשיו הצילו את האמון המעורער שלנו זה בזה. בתקופה המורכבת שאנחנו חווים, כשאנשים חוששים אחד מהשני ולא סומכים על כלום ואף אחד, מעשה ההצלה של מיכאל בן זיקרי הוא תזכורת לכל מה שיפה וטוב במין האנושי. האסון הנורא התגלה כהזדמנות להתרחבות הלבבות בינינו לבין שכנינו בחורה ובינינו לבין עצמנו ברמה הלאומית. מותו של מיכאל בן זיקרי, שובר לב ככל שיהיה הוא לא לשווא. הוא אור גדול בתקופה של עמימות ואדישות שמגיעה מלמעלה.
עינב קורן. צילום: נועם דוד – גלימפס הפקות
באותה השעה שקרה האסון, עת חירף נפשו בן זיקרי להציל את ילדי משפחת אלקרם, התראיין לו שר אחד בלי תיק ובלי מודעות עצמית. השר צחי הנגבי התרברב כיודע כל וביטל במחי יד וחרטא את המאבק הכלכלי היומיומי של אזרחים רבים בעקבות משבר הקורונה. "השטויות האלה שלאנשים אין מה לאכול זה חרטא", הצהיר בביטחון רב הנגבי בתגובה למראייניו, אייל ברקוביץ' ואופירה אסייג. "יש מיליון מובטלים שעד היום רובם קיבלו דמי אבטלה ועכשיו אנחנו צריכים להחזיר אותם לעבודה. יש עסקים שנפגעו והם במצוקה קשה, אבל להגיד שאין מה לאכול זה פופוליזם".
למעשה, אפשר לומר במידה רבה שכנציג הממשלה באולפן הטלוויזיה הוא בעצם הוכיח לכולנו שהניתוק בין מקבלי ההחלטות לשטח רק מתגלע ומעמיק. לצערי, בחודשים האחרונים נתקלתי ברמה האישית בפניות של אנשים לסיוע כלכלי – טיטולים לתינוק, אוכל לקשישה, ביגוד קיץ לילדים, סיוע בתשלומי חשמל, גז ומים. זה לא שקודם להתפשטות הקורונה לא היו פניות של משפחות נזקקות אלא שעכשיו התופעה מתרחבת יותר ויותר. לא רק שהמשבר הזה מעמיק את הפערים שקיימים גם ככה אלא שנוספו למעגל דורשים ונזקקים נוספים. ואז מגיעה היומרה ממגדל השן של שר בממשלה שתפקידו כלל לא ברור או מוצדק בתקופה כזו. אם זה לא ניתוק, אז מה כן?
“גיבור”, זאת הייתה המילה שחזרה על עצמה השבוע שוב-ושוב בהקשר למותו הטראגי של מיכאל בן זיקרי. הטרגדיה של משפחת בן זיקרי נגעה בכולם. מראש הממשלה, דרך נשיא המדינה והשרים ועד אחרון האזרחים. אבל היא בעיקר הטרגדיה האישית של משפחתו של אלמנתו, ילדיו, אחיו ואחיותיו של מיכאל, שנותרו על החלל העצום שהוא הותיר אחריו, הגעגועים והזיכרונות.
“קשה לי אפילו להגיד את זה, אבל אם כבר הוא היה צריך ללכת שלא בשיבה טובה, אז רק ככה. זה אבא שלי, זה מיכאל בן זיקרי”, אומרת השבוע ביתו מיתר. היא בת 21 קצינה בצה”ל, בתו הבכורה. בימי השבעה הקשים מנשוא היא לא מוצאת מנוח. “אני לא מצליחה לישון בכלל, אפילו לא קצת. מחשיכה את הכל ומנסה בכל הכוח להירדם ולא יכולה. במהלך היום באים לכאן הרבה מאוד אנשים, מדברים ונזכרים, אז זה מעט מסיח את הדעת. בלילה זה כבר משהו אחר. הגוף עייף מאוד פיזית, אבל אני פשוט לא נרדמת”.
מיתר בן זיקרי. צילום: יוסי פרטוק
הם יושבים שבעה בשכונת גבעת הפרחים בעיר, בבית שהיה שייך להוריו של בן זיקרי, שהלכו לעולמם. בחודשים האחרונים הוא חזר להתגורר בו בגפו. ועכשיו, שלושת ילדיו וארבעת אחיו מקבלים בו את מאות המנחמים שמתעקשים להגיע ולו לרגע, למרות מגבלות הקורונה. “אי אפשר לעכל את זה, זה פשוט בלתי נתפס. אני מרגישה כמו בסרט. סבא שלי נפטר עוד לפני שנולדתי, וזה היה הבית של סבתא שלי ז”ל. היינו נפגשים כאן בכל יום שישי ואחרי שסבתא נפטרה התחלנו לעשות כאן את האזכרות של שניהם. זה בית שהוא חלק בלתי נפרד מהילדות שלי. ועכשיו אני יושבת כאן עם כולם וזאת השבעה של אבא שלי. אני לא מצליחה לתפוס את זה. לרגעים זה מרגיש לי כאילו זאת האזכרה של סבתא שלי ותיכף אני אראה את אבא בחוץ יושב ומתפלל. לא יכול להיות שזה בשבילו, זה פשוט לא יכול להיות”, אומרת מיתר.
מיכאל בן זיקרי ז"ל
“אני מתחרטת”
את סוף השבוע האחרון היא ואחיה היו אמורים לבלות עם אביהם. זאת הייתה השגרה שלהם כבר כשלוש שנים, מאז שהתגרשו הוריהם. אלא שבסוף התברר למיתר שהיא קצינה תורנית והיא נאלצה לסגור את השבת בבסיס. “היינו אצלו כל שבת שניה. בכל יום שישי הוא היה לוקח את אחי הקטן לגלוש בחוף הים באשקלון. אני ואחותי היינו מגיעות בערב, חוזרות לישון בבית בתלמי יפה ואז בשבת בצוהריים באות שוב. יצא שבגלל הקורונה ועוד כל מיני דברים בדרך לא התראינו כבר שלושה שבועות. ואז נאלצתי לסגור את השבת הזאת, שהייתה ‘שלו’, בבסיס. אבל אמרתי שזה לא נורא, מקסימום ניפגש בשבת הבאה. אבא תמיד כעס עליי שאני לא מתקשרת מספיק ולא מתעניינת. אבל זה לא היה ממקום רע, הייתי פשוט עסוקה יותר בחיים שלי ובצבא אז זה לא היה בראש מעיניי להרים טלפון לאבא. הוא היה איש משפחה למופת, וזה היה מאוד-מאוד חשוב לו. אם רק הייתי יודעת שלא תהיה לנו עוד הזדמנות”.
כמה חרטה יש בך? “אני הכי מתחרטת בעולם, שהפרידה שלי ממנו הייתה בצורה כזאת ושלא ראיתי אותו כל כך הרבה זמן לפני שזה קרה. אבל המפגש האחרון שלנו, לפני שלושה שבועות, היה מושלם. בחודשים האחרונים הוא חי לבד, אז הוא למד לבשל. הוא התחיל ‘להפציץ’ בחמין, מפרום ומטבוחה. היה לו הכי חשוב בעולם שהכל יהיה מושלם עבורנו”.
ילדיו של מיכאל: מיתר, נועם ואוריין. צילום: יוסי פרטוק
על מה דיברתם בפגישה האחרונה? “לא היה שם משהו מיוחד. בעיקר שיתפתי אותו בהתלבטויות שלי וביקשתי את העצה שלו. אני בשנה אחרונה לקבע שלי ויש לי הרבה התלבטויות על מה אני רוצה לעשות בחיים. הוא תמיד היה שם בשבילי וכיוון אותי. הדבר היחיד שהוא אמר לי הוא שאני אעשה מה שטוב לי, ואלך תמיד אחרי הלב שלי. גם הוא היה כזה, תמיד הלך עם הלב”.
“אבא במצב קשה”
ביום שישי בשעה אחת וחצי בצהריים עוד הספיק מיכאל לשלוח לביתו הבכורה את השיר “מספרת לי עולם” של אלירן אסלן, שחודש לאחרונה על ידי ‘”היוצרים”. “את, את בעינייך מספרת לי עולם. ובשפתייך את אומרת לי מילים שלא שמעתי אף פעם. וביופייך את הצליחה לגרום לי לא להישבר. כי ליבך, ליבך עושה אותי חזק יותר” אומר הפזמון. הוא שלח לה את השיר ולא הוסיף עליו מילים, אבל זה הספיק למיתר כדי לפרוץ בבכי. “שמעתי את השיר ובכיתי בטירוף, אני אפילו לא יודעת למה. זה לא היה נדיר שאבא שולח שירים, זאת הייתה הדרך שלו להעביר מסרים ולהגיד שהוא מתגעגע. ובכל זאת, השיר הזה עורר בי משהו אחר. לצערי גם באותו היום לא הספקנו לדבר”.
הספקת לענות לו? “כן. כתבתי לו ‘וואו איזה שיר מרגש’ והוספתי אייקון של לב”.
והוא ענה לך? “כבר לא”.
אז היא עדיין לא ידעה שאלה השעות האחרונות בחייו של אביה, שבילה באותה העת באגם הסמוך לחוף ‘זיקים’, יחד עם אישתו הטרייה חלי, לה נישא רק לפני חודשים אחדים. בין המתרחצים בחוף המסוכן והבלתי מוכרז, שלא היו בו שירותי הצלה, היו באותו הזמן גם חמשת בני משפחת אל-חראם מהישוב הבדואי חורה. האב ג’מיל, אישתו, שני ילדיהם מוחמד בן ה-9 ומייס בת ה-6 ואחייניתו של ג’מיל שיריין בת ה-22. לפתע זיהה בן זיקרי שהילדים החלו לטבוע ביחד עם הדודה ומיד זינק למים כדי להצילם. הוא משה מהמים תחילה את מוחמד, עשה לו החייאה על החוף ולאחר מכן שב לאגם המסוכן. אחרי דקות ארוכות הצליח להוציא גם את דודתם של הילדים. למרות שהתעייף מאוד מהחילוץ הוא לא ויתר ושב למים בפעם השלישית כדי לחלץ את מייס הקטנה, שכבר שקעה עמוק בקרקעית. בשניות הללו כבר הספיק מישהו אחר להוציא את הילדה אל החוף, אלא שבן זיקרי, ככל הנראה, לא הבחין בכך. הוא צלל דקות ארוכות עד שאזל כוחו.
העד לטביעה מסביר לשוטר איפה בדיוק ראה את האיש טובע. צילום: אלירם משה
זמן קצר לאחר מכן קיבלה מיתר שיחת טלפון מסבא שלה, מצד אימה, שסיפר לה שאביה טבע והוא במצב קשה. “למזלי אני לא מחוברת לכל האפליקציות האלה של החדשות. גם פייסבוק פתחתי רק לפני כמה ימים כי אני מחפשת דירה במרכז. אז כל הדיווחים האלה רחוקים ממני. אחרת, כנראה, הייתי מתבשרת ככה שהוא נפטר. אבל סבא התקשר ואמר שאבא במצב קשה ושאגיע מיד. התקשרתי למפקד שלי וביקשתי שימצאו לי מחליף ונסעתי הביתה”. הנסיעה הביתה לאשקלון נמשכה כשעה, כשעל קו הטלפון היה כל הזמן המפקד של מיתר, שסירב לנתק עד שהיא הגיעה בבטחה.
מה עבר לך בראש בזמן הזה? “מה לא?! כל התסריטים הכי נוראיים שיכולים להיות. אבל במקביל כל הזמן שכנעת את עצמי שהכל יהיה בסדר. הרי אמרו לי רק שהוא במצב קשה, אז הוא ייצא מזה”.
איך קיבלת את הבשורה הקשה? “הגעתי לבית של סבא וסבתא שלי, אחים שלי ואמא שלי היו שם. ראיתי את כולם בוכים, מרוסקים. הבנתי. ובכל זאת בשנייה שנכנסתי שאלתי אותם מה מצבו ואותי אמרה לי ‘קשה מאוד’, היא לא הצליחה להגיד לי. ואז סבא שלי אמר לי שהוא נפטר”.
צוותי מד"א במקום לאחר חילוץ שלושת הנפגעים הראשונים עוד לפני שידעו שיש טובע נוסף. צילום: אלירם משה
מה חשבת כששמעת על נסיבות המוות של אבא? “באותו רגע לא חשבתי על כלום חוץ מזה שאבא שלי נפטר. זה בכלל לא עניין אותי למה ואיך הכל קרה. אחרי זה, כשהתחילו להגיע הפרטים לא הופתעתי”.
לא הופתעת? “בשום צורה לא. הוא היה בחור חסון וחזק, שחיין מעולה. זה ברור שאם מישהו יעשה מעשה כזה, זה יהיה אבא שלי. הוא הציל אותם בזה אחר זה, עד שהותש בעצמו ופשוט טבע”.
דקות בודדות לפני שהובא מיכאל למנוחות ביקשה בתו הבכורה לראות אותו בפעם האחרונה ולהיפרד ממנו. “אמרו לי שלא כדאי, אבל הרגשתי שאני חייבת. לא הייתי סולחת לעצמי אם לא וגם בדיעבד אני חושבת שזו הייתה החלטה נכונה. רגע לפני שנכנסתי הייתי בטוחה שאני אתעלף, שהלב שלי פשוט יצא מהמקום. אבל דווקא בשניות הראשונות שראיתי אותו הרגשתי הקלה מאוד גדולה. הוא היה שקט ושליו כל כך כאילו ישן”.
אמרת לו משהו? “לא. לא הייתי מסוגלת, המילים לא יצאו ממני. אלה היו פשוט הרגעים האחרונים שלנו ביחד. רגעים של שקט, רק הוא ואני”.
מאות רבות של בני משפחה, חברים ומכרים הגיעו ללוות את בן זיקרי בדרכו האחרונה. “אבא, איך בכלל מתחילים לכתוב הספד, זה לא מרגיש לי אמיתי, זה מרגיש לי סיוט”, ספדה לו מיתר, “היה לנו קשר לא רגיל, חווינו עליות ומורדות ובסוף גישרנו על הכל. אף פעם לא אמרתי לך את זה, אבל הייתה לך השפעה לא רגילה עליי. אני יודעת שעשיתי לך חיים לא קלים, אבל אני אוהבת אותך עד כאב. אני מבקשת סליחה, שורף לי בנשמה, הנפש שלי פצועה וזועקת. באותו יום ארור באגם שלחת לי שיר, אחרי שלושה שבועות שלא דיברנו, כי זאת הדרך שלך להתפייס. שלחת לי שיר זה כאילו ידעת. אתה לא תלווה אותי לחופה והנכדים לא יכירו אותך. הלכת גיבור והצלת הרבה נפשות וזה מעיד על האדם שהיית. עשית מעשה טהור ואתה מלאך ואנחנו גאים בך”.
מיתר סופדת לאביה. צילום: יוסי פרטוק
חבר נעוריו של מיכאל, שר הדתות הרב יעקב אביטן סיפר כי קיבל שיחת טלפון בשישי ובה הבשורה המרה, “ככה קיבלתי את השבת במרה שחורה, בדמעות של בצאתכם לשלום מלאכי השלום כי אתה מיכאל כמו האותיות של השם שלך, היית מלאך שיצאת מאיתנו בערב שבת. לכם הוא גיבור אבל מיכאל לנו זו ילדות מופלאה. גדלנו בשכונת שמשון דלת מול דלת במשך שנים, גדלנו ביחד במגרש המשחקים, בבית הספר. בכל משעול ובכל צומת נפגשנו, ותמיד היה מתקשר לעצה ולשאלה. כל מי שהכיר את מיכאל יודע איזה לב גדול וענק היה לו. לא היה אדם שהיה נתון במיצר בעת משבר, בעת צרה, בכל רגע, מיכאל עם הלב הגדול שלו ועם הפנים הבורקות שלו ועם החיוך הנצחי שלו ושמחת חיים, הוא ניגש לעזור. מיכאל, הצלת נפשות רבות. כל מדינת ישראל, ללא הבדלים יודעים להוקיר את המעשה שלך”.
שר הדתות, הרב יעקב אביטן בהלווייתו של מיכאל בן זיקרי
מאות רבות של מנחמים הגיעו לבית המשפחה, בהם נכבדי העדה הבדואית ואישי ציבור מהמגזר הערבי. ביום שלישי בערב הגיע גם ח”כ אחמד טיבי יחד עם שר הדתות הרב יעקב אביטן. “אמרתי לנעם החמוד הבן הקטן של מיכאל: אבא שלך גיבור, ולמיתר הבת כי ריגשת את כולנו בפוסט שלך על אבא שהקריב את חייו והציל 4 נפשות ושבר מחסומים וקירב לבבות בארץ ובעולם. איזה אדם. יהי זכרו ברוך”, סיפר ח”כ טיבי בטוויטר.
ח"כ אחמד טיבי והרב יעקב אביטן בניחום אצל משפחת בן זיקרי
גם ראש העירייה, תומר גלאם, קיים ניחום אבלים בבית המשפחה ואמר: “הגעתי הבוקר לנחם את בני משפחת בן זיקרי שאיבדו את מיכאל ז”ל היקר באירוע הטביעה הטראגי. העברתי בשם כל תושבי אשקלון את תנחומינו ואת ההערכה הרבה שכולם רוחשים למעשה האצילי שעשה ועליו שילם בחייו. הבטחתי לבני המשפחה שנקדם מהלך להנצחתו בעיר אשקלון, בה התגורר מרבית חייו, כדי שמעשה הגבורה הזה וזכרו של מיכאל ז”ל יישארו איתנו לנצח”.