כאן דרום – אשקלון

המקומון של אשקלון

Author Archives: אלירם משה

  1. השף יגאל מולנר חולם לעשות באשקלון מהפכת קולינריה

    Leave a Comment

    לפני שלוש שנים הגיע השף יגאל מולנר להתגורר באשקלון יחד עם אשתו ובתו הבכורה, שהייתה אז בת שנה. המשפחה עזבה את המרכז והגיעה לשכונת אגמים בעיר, בעיקר מסיבות כלכליות והקושי שהם נתקלו בו כשהחליטו לקנות בית: “זה המקום היחיד שהתאפשר לנו לקנות בו דירה. מעבר לזה מצאנו כאן עיר יפה, עם טיילת מדהימה, עיר שמתפתחת ומביאה אליה הרבה מאוד זוגות צעירים, אז חשבנו שזה יכול להיות נחמד”, הוא מסביר.

    כאן, בבית החדש שלו, רצה מולנר להגשים את עצמו גם מבחינה מקצועית ולהביא את המרכז לעיר הדרומית בכל מה שקשור לתרבות האוכל והקולינריה, אבל הניסיונות הסתיימו עד כה בעיקר במפח נפש. “זאת עיר שיש לה הרבה מאוד פוטנציאל מהבחינה הזאת, אבל הוא לא מתממש. נחשפתי פה לעמיתים מדהימים למקצוע ולאוכלוסייה טובה, ולמרות זאת משהו כאן לא מתרומם”.

    "זה המקום שבו אני מרגיש מוצלח". מולנר. צילום: אייל גוטמן

    מה חסר לך?
    “בעיקר מסעדות טובות. אני מחפש משהו מודרני ומתקדם, אבל לא מוצא. אני תמיד אומר ש-20 ק”מ מכאן, באשדוד, יש הבדל של 20 שנה. יש שם תרבות קולינארית מדהימה ומגוונת מאוד. באשקלון הכול עדיין מאוד בסיסי. אם תעשי סקר, כל המסעדות שנחשבות לחצי מסעדות-שף, הן חלביות. כל מי שניסה להביא משהו בשרי וקצת אחר סגר מהר מאוד. היחידה שמצליחה להביא את מה שאני מתכוון אליו זו מסעדת ארצ’י, וזהו. משום מה מסעדות לא מצליחות לשרוד פה”.

    יש לך הסבר למה?
    “האוכלוסייה מפחדת להיחשף לדברים אחרים, לתרבות אחרת. אני לא מדבר דווקא על עניין הכשרות, אבל כן, גם מסעדות לא כשרות חסרות כאן. העניין הוא שאשקלונים כן אוהבים אוכל טוב ומתחברים לתרבות האוכל, אבל משום מה זה תופס רק כשהם יוצאים מחוץ לעיר. אני מעביר סדנאות בישול בכל יום חמישי בתל אביב, ותמיד יש בהן משתתפים מאשקלון. הגיעו אליי לאחרונה אפילו חמש קבוצות של עובדי עיריית אשקלון. אז למה לא לבנות משהו כזה בתוך העיר ואפילו בתמיכה של העירייה? העובדה שאין כאן סצנה קולינארית עוצרת את ההתפתחות של העיר, ואותי זה מבאס”.

    שף יגאל מולנר. צילום: אייל גוטמן

    לאחרונה ניסה מולנר לקדם בעיר מהלך נוסף. הוא הצטרף כשותף באחת המסעדות וחלם לחולל שינוי, אולם אחרי שבעה חודשים בלבד לקח צעד אחורה ועזב. “ניסיתי לבנות פלטפורמות מדהימות, להכניס תרבות אוכל. אני לא מדבר על מנות שף מפוצצות ויקרות, אלא למשל בראנץ’ בופה עשיר, ליינים של הרצאות בשילוב ארוחה טובה, יינות בוטיק, אבל זה פשוט לא הלך”.

    התאכזבת?
    “זה מבאס, כן. אתה עובד נורא קשה כדי להביא את הוויז’ן שלך, כדי שזה יצליח. השקעתי הרבה מאוד זמן, ובתחושה שלי זה לא היה בשבילי, אלא בשביל העיר והתושבים. באמת שרציתי לחדש להם, להביא משהו אחר, אבל פשוט לא ידעו להעריך את זה וזה חבל. זה גזל ממני הרבה מאוד זמן, אבל התמורה לא הייתה מספקת. אז עצרתי הכול והעדפתי להתמקד בדברים אחרים”.

    “אני זוכר את אבא בעיקר בבית סוהר”

    מולנר (35), נשוי לדריה ואבא לאמילי בת ה-4, הוא בן אמצעי למשפחה בת חמישה ילדים. עד גיל 7 גדל בפרדס כץ, לאחר מכן עבר עם אימו ואחיו להתגורר בראשון לציון. הוא גדל בסביבה של פשע ועבריינות, עם אבא שהסתבך עם החוק ובעיקר נכנס ויצא מבתי סוהר ואימא שלא הצליחה להתמודד עם העול שעל כתפיה ולא תפקדה. את אביו ראה בפעם האחרונה בגיל 4, מאז נותק עמו הקשר: “אני זוכר אותו בעיקר בבית סוהר. הוא התעסק עם הדברים הגדולים והכבדים, לא הדברים הקטנים”.

    ואימא?
    “אימא הייתה אישה חלשה שלא הצליחה להתמודד עם העולם וגם לא רצתה. היא הייתה נוכחת רק פיזית, אבל עסוקה בעולם שלה. גם איתה אני לא בקשר כבר שנים ארוכות מאוד”.

    איך נראתה הילדות שלך?
    “האחים שלי ואני גדלנו ברחובות, בשכונות קשות מאוד וסביב אוכלוסייה קשת יום והרבה עבריינים ופשע. יש לי שני אחים גדולים, שגם הם פנו לעולם העברייני ושתי אחיות קטנות, שלקחתי עליהן את חסותי וגידלתי אותן כשאני עוד בעצמי הייתי ילד. עם השנים נותק הקשר גם איתן”.

    “תמיד הצלחתי לתפוס את עצמי בזמן”

    לאור העובדה שהוא חי בסביבה עבריינית ואלימה, אין זה מפתיע שכבר בגיל צעיר החל מולנר עצמו להסתבך: “זה לא היה קל לגדול בסביבה כזאת, הייתי צריך לשרוד את החיים האלה איכשהו”. ההסתבכות הראשונה שלו עם החוק הייתה כבר בגיל 7 באירוע אלימות לא פשוט. “הייתי ילד נורא אלים, וזה ליווה אותי במשך שנים ארוכות. היום אני מבין שזה מה שלימדו אותי. כל ההסתבכויות שלי היו סביב הנושא הזה”.


    רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות באשקלון? 

    הורידו את אפליקציית "כאן דרום אשקלון" באנדרואיד

    הורידו את אפליקציית "כאן דרום אשקלון" באייפון

    הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כאן דרום אשקלון"


    איך זה בא לידי ביטוי?
    “כוח זה תמיד משהו שהוביל אותי. זה לאתר את הילד הכי חזק בבית הספר כבר ביום הראשון ולדפוק לו מכות, ככה בלי סיבה, שיידע שאיתי לא מתעסקים. וככה התנהלו החיים שלי. עם השנים התבגרתי והפכתי להיות יותר מתון ושקול, אבל אני חושב שזה משהו שתמיד יהיה חלק ממני. יחד עם זאת, מעולם לא הצקתי לילדים חלשים. ההפך, אני הייתי זה שהגנתי. למרות הכול, היה לי סולם ערכים שלא זזתי ממנו”.

    מה הוא היה?
    “מעולם לא פגעתי בחלשים ולא הראיתי עליהם כוח, מעולם לא לקחתי משהו לא שלי, תמיד כיבדתי את המבוגרים והייתי מוכן לעשות הכול כדי להגן על המשפחה שלי, בכל מחיר. זה מגיע מהחיים ברחוב, זה סולם הערכים של הרחוב. לא היו לי הורים שהקנו לי ערכים, אז פעלתי בהתאם לקודים של הרחוב”.

    למרות ההסתבכויות הרבות ומגיל צעיר מאוד, מולנר מעולם לא הגיע למצב של פתיחת תיקים במשטרה: “תמיד היה אזהרות למיניהן, אבל זה לא הגיע למקומות רחוקים. איכשהו הצלחתי לתפוס את עצמי בזמן”.

    עבודה עם אסף גרניט

    בגיל 15 הוא כבר נשר מהלימודים והלך לעבוד כשוטף כלים בפאב, ששם הייתה גם ההיכרות הראשונה שלו עם המטבח. “למרות שזה היה מקום שקשה לכנות את המטבח שלו ‘מטבח’ במונחים שאני מכיר היום. הייתי גם שוטף כלים, גם מכין טוסטים וגם מנקה. שם נחשפתי לראשונה למטבח מאוד מאוד בסיסי, ולמרות הכול התאהבתי”.

    עוד לפני שהתגייס לצבא הספיק לעבוד שנתיים במסעדת "אדום" היוקרתית בירושלים יחד עם אסף גרניט: “זה היה בתקופה שאני הייתי רזה, והוא שמן”, צוחק מולנר, “מאז הרבה מאוד דברים השתנו, לא רק זה”. שם הוא למד מה הוא באמת מטבח של מסעדה, כיצד נעשית חלוקת העבודה, מהי משמעת נוקשה וכיצד בדיוק זה מתנהל. כבר אז הבין שמדובר בתחום מורכב ומאתגר, אולם היה לו ברור שבתום שירותו הצבאי זה יהיה תחום העיסוק שלו.

    "אני הייתי רזה והוא היה שמן". שף אסף גרניט. צילום: מיכה לובטון

    לצבא הוא התגייס כנער מכ”מ ועשה טירונות בבסיס מחווה אלון. אולם גם את החלק הזה בחייו התחיל ברגל שמאל, שכלל בעיקר הרבה מאוד ריתוקים וכלא צבאי. תחילה שובץ לפרויקט שבמסגרתו אמור היה להשלים את הלימודים ולעשות את בחינות הבגרות, אך מהר מאוד יצא מהמסלול ועבר מספר תחנות אחרות בדרך.

    דווקא לקראת סוף השירות פתאום משהו בו התחיל להשתנות: “אני לא יכול לשים את האצבע בדיוק על למה זה קרה, אבל אני חושב שזה היה שילוב של דברים. קודם כול הרגשתי לאט-לאט איך הצבא משנה אותי, הופך אותי ליותר מתון ומחושב. וזה כמובן גם תהליך ארוך מאוד שעשיתי עם עצמי. הבנתי שהדרך שבה אני הולך, יש לה רק מסלול אחד, ולא רציתי אותו. לקחתי את עצמי בידיים ולקראת הסוף חזרתי שוב למחווה אלון והשתחררתי עם תעודת בגרות מלאה”.

    שף יגאל מולנר בעבר. צילום: אייל גוטמן

    “אני חולם שהבת שלי תגיד ‘אבא’”

    היום מולנר לא רק עם בגרות מלאה, אלא גם עם תואר ראשון בגסטרונומיה, שאותו עשה באקדמיה בארצות הברית, ותואר שני במלונאות מהפקולטה לחקלאות ברחובות. אל התואר הראשון שלו הוא הגיע ממש במקרה, כשמספר ימים בלבד אחרי השחרור מצה”ל, הוא נתקל במודעה על תחרות שפים צעירים. “הפרס היה מלגה ללימודים גבוהים במוסדות מובילים בעולם וזכיתי. למרות שמיותר לציין שהאנגלית שלי לגמרי לא הייתה וואו באותה תקופה, בחרתי ללכת ללמוד ב- The Culinary Institute of America בניו יורק ולהפתעתי גם הצלחתי. פתאום אני, הילד מהשכונה והחיים הכושלים, הצלחתי. הבנתי שזה המקום שבו אני מרגיש מוצלח, בפעם הראשונה בחיים שלי. גיליתי שיש משהו שאני מוכשר בו, ואפילו לי עצמי היה קשה להאמין”.

    שש שנים הוא חי בחו”ל, התמקצע למד עוד ועוד, עשה סטאז’ים במסעדות מובילות וניהל מטבחים במסעדות נחשבות בעלות כוכבי מישלן. הוא חזר ארצה ברמה מקצועית גבוהה מאוד, ובעיקר עם הרבה חלומות. זמן קצר אחר כך פגש את דריה, מי שתהפוך להיות אשתו, ונאלץ לשים בצד את החלומות. “חששתי מענף המסעדנות, כי זה תחום מאוד לא בטוח ואתה לא יודע אם תהיה לך משכורת בסוף החודש. אז עברתי לתחום המלונאות ועבדתי במלונות גדולים ומובילים בתל אביב”.

    מולנר קיווה להתבסס קצת כלכלית, להתיישב ולהתייצב ומשם להמשיך הלאה, אל עבר הגשמת החלומות הגדולים. אולם החיים שוב הפתיעו אותו וגרמו לו להבין שהדברים הגדולים נמצאים דווקא ברגעים הקטנים. היה זה לפני כשנתיים, אחרי שבתו אמילי אובחנה על הרצף האוטיסטי. “השתניתי עוד אחרי שפגשתי את דריה, אבל אחרי שאמילי אובחנה, הפכתי לבן אדם אחר, היא עיצבה אותי. במאי היא תהיה בת 4, ילדה מדהימה ומיוחדת, ילדה עם צרכים מיוחדים. היא עדיין לא מדברת, אבל מסתכלת עלינו ואומרת הכול בלי מילים. כל שיתוף פעולה מצדה, דברים שנראים מהצד הכי פשוטים ובסיסיים, מביאים אותי להתרגשות עד דמעות. אפילו כשאנחנו אוספים יחד צעצועים מרצפה, אני בוכה. כשהיא מנשקת ומחבקת אותי, זה הדבר הכי מדהים שיש. אני חולם על היום שבו היא תגיד ‘אבא’. זאת ילדה עם עוצמות אדירות, שהפכה אותנו לאנשים טובים הרבה יותר”.

    איך?
    “היא שינתה אצלי את כל הפרופורציות בחיים ומעבר לזה שהפכתי להיות בן אדם אחר. תמיד הייתי סופר רציני, עם ארשת פנים עניינית ולא בן אדם חם במיוחד. אמילי פתחה את זה אצלי, אני עושה שטויות כמו ילד והכול רק בשביל לגרום לה לצחוק”.

    שף יגאל מולנר. צילום: עדי תשובה

    שף יגאל מולנר. צילום: עדי תשובה

    חושבים על עוד ילדים?
    “רוצים, אבל אנחנו מפחדים שברגע שיהיה עוד ילד יהיה קשה לתת לאמילי את כל תשומת הלב שמגיעה לה. היא זקוקה לתשומת לב מרבית, כי כל דבר יכול לקחת אותה אחורה מבחינת ההתקדמות וההתפתחות שלה. התחושה היא שאין מקום לעוד ילד בעולם שלנו כרגע”.

    העובדה שהפכת לאבא גרמה לך לחשוב על ההורים שלך?
    “אני אף פעם לא חושב עליהם, הם לא מעניינים אותי. גם העובדה שהפכתי לאבא לא שינתה את זה. אני מתמקד בלהיות האבא הכי טוב שאני יכול לאמילי, וזהו”.

  2. כחצי שנה לאחר הבחירות: פעילים במפלגת "יד ביד" עדיין לא קיבלו שכר

    4 Comments

    כמעט חצי שנה חלפה מהבחירות לרשויות המקומית, והפעילים שעבדו עם רשימת יד ביד עדיין לא קיבלו את הכסף שהובטח להם עבור עבודתם ביום הבחירות. חודשים ארוכים שהם רודפים אחרי ראשי הרשימה שבתאי שאל ושמואל נמסדזה, אך לדבריהם הם זוכים בעיקר להתחמקויות.

    בין עשרות הפעילים גם עדן מלכה, צעירה תושבת העיר בת 22, שמרגישה בעיקר מרומה. “חצי שנה אחרי בחירות ואין כסף. זה גזל, פשוט גזל. עזבי אותי, עבדו שם ילדים, בני נוער, איך אפשר לגזול מילדים?!”

    לדבריה של מלכה, יום לפני הבחירות היא נפגשה עם חברת הרשימה שרה מילר, שהסבירה לה איך הולך להתנהל יום הבחירות והביאה לה חולצה ופלאיירים. “בפגישה הזאת היא גם אמרה לי שעל יום עבודה מלא, מהבוקר עד הסגירה, נקבל סכום של אלף שקלים, חצי יום זה 600 שקלים”. התנאים הללו סוכמו בעל פה, ואין בידיהם של הפעילים שום מסמך חתום המפרט את הסכומים ואת תנאי העסקתם באותו היום.

    פעילי בחירות באשקלון. למצולמים אין קשר לכתבה

    ביום הבחירות בשעה שבע בבוקר התייצבה מלכה, יחד עם פעילים נוספים, סמוך לאחד מבתי הספר בעיר, שבו הוצבה הקלפי. “עמדנו שם שעות, אחר כך העבירו אותנו לעתיקות. עבדנו יום שלם בשמש, בלי סככה אפילו, ולקח המון זמן עד שהביאו לנו אוכל, גם מים בקושי היו”.

    “אתה גוזל מילדים”

    בתום יום מפרך נאמר להם שאת הכסף הם אמורים לקבל בעשרה בחודש שלאחר הבחירות. “חיכינו וחיכינו ועד היום אנחנו מחכים. בשבילי אלף שקל זה המון כסף, אני חיילת משוחררת, וגם באותה תקופה לא עבדתי. אנחנו שואלים שאלות ומקבלים התחמקויות. ראשי המפלגה שלחו אותנו לאיתמר שמעוני, אמרו שהוא הכתובת, והוא זה שאמור לשלם. הסברתי לכולם שיש לי אימא חולה, אני צריכה את הכסף הזה לתרופות שלה, אפילו לא בשביל עצמי. זה הגיע למצב שהחודש כבר התפוצצתי על כולם. ראשי המפלגה מתנערים, שרה בכלל נעלמה כבר בהתחלה והכחישה, אבל אני לא סנילית ולא מטומטמת, יש לנו את זה גם כתוב בהודעות. נקרעתי משבע בבוקר ועד עשר בלילה, 15 שעות, ביום בחירות, ובסוף הם אומרים לי שמגיע לי 350 שקל?! הודעתי להם שאני מתכוונת לתבוע. אין לי כסף לעורכי דין, אבל זה עובר כל גבול אפשרי, ואני רוצה שייעשה פה צדק. אתה גוזל מילדים, איפה הכבוד שלך?! יש לך ילדים בבית”.

    שילת גבאי, תלמידת תיכון בת 18.5, גם היא הייתה אחת הפעילות. גם לה הובטח סכום של אלף שקלים עבור עבודה של יום שלם. “עבדתי משבע בבוקר ועד עשר בלילה, בלי אוכל ובלי מים, נשברו לנו הרגליים. עבדנו בשביל הכסף הזה קשה, אף אחד לא בא לעבוד בחינם”, היא אומרת.

    לדבריה, פעילים רבים כבר התייאשו, כי הבינו שאין ביכולתם לעשות דבר כדי לקבל את הכסף עבורו. היא עצמה התנהלה מול ראשי המפלגה, “אנחנו מחכים חצי שנה לכסף שלנו”, היא מוסיפה. “מדובר פה בנערים צעירים. מאיפה נביא כסף לעורכי דין ובתי משפט?! זו התנהלות מאוד מאכזבת”.

  3. מפלגת גלידה והטראומה של חייו: 13 דברים שלא ידעתם על תומר גלאם

    2 Comments
    1. רגע מכונן
      הרגע שהפכתי לאבא ללא ספק היה אחד הרגעים המרגשים והמשמעותיים בחיי. לחוות את הבריאה מקרוב, לראות את אשתך עוברת את הדבר המדהים הזה ובסופו של יום להחזיק יחד, שנינו, את היצירה המשותפת שלנו, אין רגע יותר מכונן מזה. חוץ מתחושת האחריות שיש לך על עוד מישהו בעולם הזה, אתה מרגיש שזכית להביא לעולם עוד ילד וילדה ואתה נשבע שתעשה הכול כדי לשמור עליהם ולהגן עליהם. האבהות היא בהחלט חלק בלתי נפרד ומשמעותי ממני ומחיי.
    2. המשפחה
      אין דבר יותר חשוב מהמשפחה. זהו ערך עליון מבחינתי. על זה גדלנו וחונכנו, אם זה בבית אבי ז”ל, ואימי, שתיבדל לחיים ארוכים, ואת זה אני משריש בביתי לילדיי.

      משפחת גלאם. צילום: אדי ישראל

      יש לי עוד תשעה אחים, שיהיו בריאים, ואני יודע שלא משנה מה, לא משנה מתי ולא משנה למה, הם יהיו שם בשבילי בכל רגע נתון וזה הדדי.

    3. ידע מוזיקלי
      אני לא יודע לנגן, אבל אני יודע לשיר. כמו שאומרים, מנגן על מיתרי הקול. בכלל, אני מאוד אוהב מוזיקה ומתחבר לשירים הישנים, של פעם, כשלמילים הייתה משמעות של ממש והמנגינות היו מיוחדות ונוגות.
    4. עבודה
      בנערותי עבדתי בחנות חיות, "ספארי", שנמצאת סמוך לגן האם בעיר וקיימת עד היום. אני לא ממש יכול לקרוא לזה עבודה כי באמת נהניתי להגיע לחנות בכל יום ונהניתי מכל רגע עם בעלי החיים, להאכיל אותם ולשחק איתם.
    5. מורה לחיים
      יעקב עמיצור ז”ל, שהיה מנהל אורט אפרידר, הוא היה מורה לחיים למרות שהיה ידוע בקשיחותו. הוא היה המנהל שלי שנה בלבד, אבל הותיר עליי רושם גדול מאוד, עד היום, בצורה שבה הוא העביר את המסר בדאגה האמיתית שלו לתלמידים, באכפתיות וכן, גם ביד הקשה לפעמים. הוא תמיד מצא את דרך המלך להגיע גם ללבנו וגם לשכל הישר שלנו, ואני זוכר לו את זה.
    6. תכונה בולטת
      רגישות. אני מאוד מאוד רגיש, וכשאני רואה עוולה או חוסר צדק, אני יכול בקלות לדמוע ולקחת את זה ללב. בגלל זה אולי אני רגיש במיוחד לאוכלוסיות המוחלשות אצלנו בעיר, לאנשים וילדים עם צרכים מיוחדים, יש לי פינה חמה בלב עבורם ורגישות יתרה לנושאים שקשורים באיכות חייהם. אני תמיד חושב איך אנחנו, כרשות, יכולים לבוא לקראתם ולהקל עליהם.
    7. רגע של נחת
      כשאני רואה פרויקט שיזמתי לטובת התושבים הולך ונשלם. זה יכול להיות שיקום שכונות ותיקות או שדרוג רחובות ובניית המרכז הרב תכליתי לאנשים עם צרכים מיוחדים. ברגע שיש לך תכנית עבודה מסודרת ואתה רואה את כל השלביות, עומד מקרוב אחר הדברים וגם זוכה לראות את סיום הפרויקט ואת השמחה בעיני התושבים, זה בהחלט רגע שמסב לי המון נחת.
    8. רגע של משבר
      אם אני צריך לבחור רגע אחד, זה יהיה יותר תקופה, בה כשהייתי צעיר יותר, אחי חלה במחלה קשה. שמתי הכול בצד וממש עצרתי את החיים שלי כדי לסעוד אותו ולהיות איתו. היום תודה לאל הוא בריא.
    9. אירוע טראומתי
      הרגע שבו איבדתי חבר לעבודה שהיה חבר קרוב ואהוב, דרור מנשה ז”ל. הוא נהרג כשנפל ממנוף תוך כדי עבודה, וזה היה מוות קשה מנשוא. אני מקפיד לכבד את זכרו בכל אזכרה במהלך השנים ותמיד זוכר את החברות האמיצה, האמיתית והמיוחדת שהייתה לנו.
    10. השבת שלך
      שבת עבורי זה יום קדוש, יום של תפילה, בית כנסת, מנוחה, משפחה. ביום הזה אני מתפנה לאשתי טלי ולשלושת ילדיי בצורה מוחלטת ומשתדל לצמצם את הפערים שנוצרו לנו במהלך השבוע, משוחח עמם, שומע מהם איך עבר עליהם השבוע, משתף אותם בדברים שאנחנו עושים ואפילו מתייעץ איתם. הם הגב שלי ובזכות התמיכה האדירה והמשמעותית שלהם אני שואב את הכוחות לפתוח כל שבוע בשיא המרץ ועם אנרגיות חדשות וחיוביות.
    11. ניסיון פוליטי ראשון
      הניסיון הראשון שלי בפוליטיקה היה במסגרת בית הספר, שם התמודדתי לראשות מועצת התלמידים והיינו צריכים לבחור שם לסיעה.

      תומר גלאם בילדותו

      עלה לי רעיון לקרוא לסיעה בשם "גלידה", כי זה סוג של קונצנזוס מאחר ואין כמעט ילדים שלא אוהבים גלידה, ואכן הלכנו על השם הזה ועם זה גם ניצחתי וכיהנתי כראש מועצת התלמידים.

    12. במטבח
      אני לא מהגברים שנרתעים מהמטבח, להפך. אני דווקא אוהב לבשל ואוהב להתעסק עם בשר, אם זה על האש או בתנור. המנות הידועות שלי והכי טובות וטעימות זה מוקפצים, עוף בגריל וסלטים ירוקים למיניהם.

      ראש עיריית אשקלון בפועל, תומר גלאם. צילום: אורי קריספין

      אמא רחל גלאם מברכת את הבן תומר. צילום: אורי קריספין

      את המאכלים הטריפוליטאיים המסורתיים אני משאיר לאימא שלי, שעושה אותם על הצד הטוב ביותר, במיוחד בחג הפסח. היא לא קונה את התבלינים מוכנים, אלא מכינה אותם בבית, ואז לאוכל יש טעם מיוחד, טרי והכי טעים שיש.

    13. המוטו שלך
      יש שני משפטים שמלווים אותי ומנחים אותי בכל חיי הבוגרים – “תעשה טוב, יהיה טוב” – משפט שאבא שלי ז”ל היה אומר לי תמיד ואני רואה בו סוג של צוואה שהוא השאיר לי. והמשפט שאמא שלי אמרה לי ברגע שנבחרתי על ידי מועצת העיר – “אף פעם אל תיקח מה שלא שייך לך, וממה שיש לך תיתן לאחרים”. אני משתדל לפעול על פי שני המשפטים האלה, לזכור אותם וליישם אותם. במיוחד בתפקידי כיום יש להם ערך מוסף.
  4. פסח הגיע ויפה טבג'ה מזכירה שאברה מנגיסטו עדיין בשבי החמאס

    Leave a Comment
    יפה טבג'ה. צילום: אדי ישראל

    יפה טבג'ה. צילום: אדי ישראל

    חג הפסח הוא זמן מצוין לחשבון נפש בנושא החירות האישית ועל מהות החופש בחיינו. זה זמן נכון לחשוב ולהשתחרר מכל מה שכובל אותנו מלהיות חופשיים באמת.

    מה זה בעצם אומר להיות חופשיים? הרי אנחנו כל הזמן חופשיים, אך האמת היא שלעיתים אנחנו הרבה יותר כבולים ממה שאנחנו חושבים.

    אנחנו חווים חוויות רבות בחיינו, והן מעצבות אותנו למי שאנחנו הופכים להיות. איתן גם מגיעים רגעים בחייו של אדם לעצור ולשאול אם אלו החיים שביקש לחיות ואם האדם שהפך להיות הוא האדם שרצה להיות. לעיתים אנחנו אפילו הסוהרים של עצמנו ועבדים לכבלים שאנחנו בעצמנו יצרנו.

    ציפור דרור היא סמל החופש, בעיניי להיות חופשייה זה לתת דרור לרגשות שלנו להיות בדיוק כמו שמרגיש לנו להיות. בעיניי זיופים הם עבדות וחסם גדול לחירות.

    כל אדם נולד לחופש, אך בזמן שאני כותבת על חירות אני מודעת לכך שלא התמזל מזלם של כולם להרגיש חופשיים. אברה מנגיסטו שבוי בשבי חמאס יותר מארבע שנים, ואיתו משפחתו כלואה בשבי העצבות, בחוסר ודאות, בין תקווה לייאוש. הם לא יודעים מה עלה בגורל בנם, מה מצבו הבריאותי, אם הוא אוכל ושותה טוב ואם זכה בשנים האלה לראות את אור שמש. והשאלה הקשה ביותר: האם הוא עדיין בחיים? שאלה זו מנקרת בלב המשפחה.

    בני משפחת מנגיסטו. צילום: שחר מילגרום

    זכיתי להכיר את משפחתו של אברה, אנשים חמים ומאמינים עם משא כבד מאוד על הגב, מטען שלא זוכה לעזרה רבה. אגרנש, אימו של אברה, היא אישה מעוררת הערצה והשראה. למרות הכאב היא תמיד מפזרת תקווה. אנשים שבאים לחזק את המשפחה מספרים שהם יוצאים מחוזקים לאחר פגישתם עם אגרנש. היא תמיד אומרת שה’ יושיע ויעזור – זו דוגמה לכך שגם כשקשה ויש חושך, האמונה היא אור של נחמה. אימו של אברה נושאת כאב גדול, עיניה מביעות כאב ומספרות את הסיפור שהעברית הדלה בפיה לא מצליחה לספר, השקט שלה הוא הרעש הכי גדול, שקט שצובט בנשמה.

  5. אלוף הפיקוד לתושבי הדרום: "מלא הערכה על העמידה האיתנה"

    Leave a Comment

    אזרחי הדרום, תושבי העוטף,

    חג הפסח והימים החשובים הבאים אחריו – יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות, מהווים עבורי הזדמנות טובה לכתוב לכם מספר מילים.

    מבין אזורי הדרום היפים והנרחבים, רצועת עזה העסיקה אותנו רבות. שנה מאז החלו הפגנות הטרור בגבול הרצועה, שנה בה חווינו מספר ימי הסלמה, שכללו ירי רקטות וניסיונות טרור לאורך הגדר. נוכח אירועים אלה, הצלחנו למנוע ניסיונות לחדירות לשטח הארץ ועמדנו איתנים על הגדר, לבל יצליחו ניסיונות הטרור.

    אנו מסכמים אירועים אלה, תוך רצון לראות אביב וקיץ בטוחים ושקטים יותר. חיילי פיקוד הדרום עושים לילות כימים על-מנת להגן ולשמור על שגרת חיים בטוחה, אנו מקדישים זמן רב לאימונים ולמוכנות לכל תרחיש שעשוי להתפתח.

    מפקד פיקוד הדרום – אלוף הרצי הלוי עם לוחמים ומפקדים בגזרת הדרום. צילום: דו"צ

    בקרוב אציין שנה ראשונה אתכם, תושבי הדרום, ואני מלא הערכה על העמידה האיתנה, על הנכונות לקיים דרום אדום, מרוצים ואירועי תרבות, גם לצד ימים מתוחים. אנו המפקדים פוגשים אתכם התושבים באתרי נפילת הרקטות, בלילה של רעש והתרעות ושומעים מצוותי החוסן על האתגר לשמר שגרה במציאות זו. דעו שחיילי צה"ל ומפקדיו יודעים את שאתם חשים, נמצאים לצדכם ופועלים כל העת למען מצב בטוח ושקט יותר.

    מקום המדינה שזורים צה"ל וההתיישבות בדרום זה בזו, נמשיך לחזק זאת ולהפגין חוסן משותף מול כל האתגרים.

  6. נפגע בתאונת עבודה – תובע מאות אלפי שקלים פיצוי

    Leave a Comment

    לפני כשלוש שנים עבד חשמלאי תושב אשקלון בפרויקט של חברה המבצעת עבודות קבלניות בחשמל. במסגרת הפרויקט תפקידו היה, יחד עם אחרים, שינוע של לוחות חשמל כבדים והרכבתם לידי ארון חשמל המותקן בתוך "כוורות", על מנת ליצור חדר חשמל גדול.

    על פי כתב התביעה שהוגש על ידי עורך הדין איל כהן – ממשרד עורכי הדין כהן-קריסי – המתמחים בדיני נזיקין, הותקנו אותם ארונות חשמל בצורה לא בטוחה, על גבי מסילות, ובקשותיהם של העובדים לקבל סיוע בצורת כלים מתאימים להרכבת ארונות מסוג זה, או כוח אדם נוסף שיעזור בהתקנת והרמת הלוחות הכבדים, נענו בשלילה.

    עו"ד אייל כהן. צילום: יח"צ

    עו"ד אייל כהן. צילום: יח"צ

    במהלך העבודה כאשר אותו חשמלאי ניסה לייצב את אחד מלוחות החשמל הכבדים על המסילה ולהרכיבו לארון החשמל, נפל עליו הלוח ומחץ אותו.

    צוותי מד"א הוזעקו למקום ופינו את האיש לחדר המיון בבית החולים סורוקה כשהוא סובל מפגיעות פנימיות

    12 יום אושפז בבית החולים כשבמהלכם אובחן כי הוא סובל משברים בצלעות, שברים באגן, חבלה בכבד, חבלה בעצם הזנב, קושי בתפקוד ובהליכה ועוד.

     

  7. לראשונה באשקלון: תתאפשר חניה באדום-צהוב בשבת ובחג

    Leave a Comment

    מחפשים חניה בשבת ובחג? מעתה ניתן לחנות בימי המנוחה גם סמוך לסימון צהוב אדום המיועד לתחבורה ציבורית ולא לקבל קנס.

    מדובר במהלך שמושק בימים האחרונים בשכונת 'ברנע' ויתפרס בהדרגה בכל רחבי העיר.

    בכל תחנה יוצב שלט צהוב המורה על שעות החניה במדוייקות שבהן החניה היא חוקית: בין השעות 20:00 ביום המנוחה (שבת או חג) ועד 16:00 למחרת.

    הסימון צהוב אדום בשדרות מבצע קדש שמעתה ניתן לחנות בו בשבתות ובחגים ולא לקבל קנס. צילום: דוברות העירייה

    ניתן להבין כי אלו השומרים על קדושת השבת והחג ואינם נוסעים בימים אלה לא יוכלו ליהנות מהיוזמה שכן החנייה תהיה מותרת לאחר כניסת השבת ותסתיים בטרם צאתה.

    "לראשונה באשקלון, הנחיתי לאפשר חניה בתחנות ההמתנה לאוטובוסים, בשבתות וחגים. אין לי ספק שהדבר ייתן מענה של ממש למצוקת החניה, במיוחד בימים אלו, לתושבי העיר ולאורחים מחוצה לה" מסר היום ראש העיר, תומר גלאם.

    אשקלון מצטרפת בכך למספר ערים גדולות שכבר החלו את המהלך.

  8. והוצאתי וגאלתי וחילצתי: העירייה מוקירה את מתנדבי יחידת החילוץ של אשקלון

    Leave a Comment

    עיריית אשקלון מוקירה את פועלם של מתנדבי יחידת החילוץ של אשקלון. 50 המתנדבים פועלים בשגרה ובחירום במגוון תחומים בהם חילוץ והצלה, סיוע לתושבים בעזרה ראשונה, מענה מהיר בשעת סכנה ועוד.

    לאות תודה והוקרה מעיריית אשקלון יצאו השבוע מתנדבי היחידה לסיור בעמק האלה ובאופן אירוני אף סייעו בחילוצו של קשיש שנזקק לעזרה בירידה תלולה.

    מתנדבי יחידת החילוץ מסייעים לקשיש בירידה תלולה. צילום: מתנדבי יחידת החילוץ של אשקלון

    את היום סיימו המתנדבים בארוחה חגיגית בנוכחות ראש העיר, תומר גלאם, שהגיע במיוחד לברכם. "אני גאה להיות ראש העיר כשאתם יחידת החילוץ וההצלה שלנו. מגיעים אליי ראשי ערים במטרה ללמוד ולהקים יחידה כמותכם. לא בכדי זכתה אשקלון בתואר 'עיר מתנדבת'".

    מתנדבי יחידת החילוץ של אשקלון בטיול בעמק האלה. צילום: מתנדבי היחידה

     

  9. עבדים היינו? 95 עובדי עירייה קיבלו קביעות

    1 Comment

    בעוד יומיים יחגגו בקהילות ישראל את היציאה מעבדות לחירות אבל בעיריית אשקלון החליטו להראות כי גם עובדים קבועים יכולים להרגיש בני חורין כשהם מבוטחים מבחינה תעסוקתית. בעירייה החליטו להעניק ל-95 עובדים 'קביעות', מה שיזכה אותם לביטחון תעסוקתי רחב יותר.

    על פי הנהלים לאחר שנתיים בתפקיד מקבלים העובדים קביעות. מה שמבטיח להם כי גם אם יהיו מיותרים או לא נחוצים בתפקיד שהם מבצעים, העירייה לא תוכל לפטרם כלאחר יד אלא תצטרך למצוא להם תפקיד אחר בתחום אחר.

    "חשוב להעניק לעובדים תנאים ראויים, הוכחתם שאתם עובדים מצוינים וקביעות זו ניתנה לכם בזכות. אני מאחל לכם שתשכילו לשרת את תושבי העיר כפי שעשיתם עד כה, זהו יום מרגש עבורכם ופריצת דרך לעתידכם. חג שמח ובהצלחה", אמר ראש העיר בטקס החגיגי שהתקיים היום ואליו הגיעו העובדים המרוצים.

     

  10. לזכרו של יובל: טורניר כדורסל במקיף אמי"ת ב'

    Leave a Comment

    שלושה חודשים חלפו מאז איבדה משפחת מוריוסף את בנה יובל הי"ד בפיגוע רצחני בצומת גבעת אסף. בשבוע שעבר נערך במקיף אמי"ת ב' באשקלון טורניר כדורסל לזכרו. יובל כידוע למד במקיף אמי"ת ב' וסיים שם את לימודיו בטרם התגייס לגדוד נצח יהודה של חטיבת הנח"ל.

    החולצה של יובל מוריוסף. מספר 8. צילום: סיוון מטודי

    בטורניר, יוזמת בית הספר, השתתפו קבוצות שונות של שחקנים: בוגרי בית הספר שלמדו עם יובל, מורי בית הספר, קבוצת חיילים ששירתו עם יובל וקבוצת הבית של אליצור שבה יובל שיחק – שאף העפילה לגמר וניצחה את שאר הקבוצות.

    ראש העירייה, תומר גלאם מול המשתתפים בטורניר יובל. צילום: סיוון מטודי

    במעמד המרגש נכחו הוריו של יובל, אילנית ומוטי, אחותו, ראש העיר, תומר גלאם, מפקדיו, ראש מינהל חינוך, יובל זוזט, הנהלת בית הספר ותלמידים רבים שהגיעו לצפות בטורניר.

     

  11. תלמידי מצפה ברנע מוקירים את ראש העיר

    Leave a Comment

    תלמידי בית הספר 'מצפה ברנע', ממגמת אמנות, הגיעו ללשכת ראש העיר תומר גלאם והגישו לו שתי יצירות מיוחדות, מעשה ידיהם. התלמידים הדגישו בפני ראש העיר כי זאת כאות הוקרה על ההשקעה והתמיכה בבית הספר מצד העירייה, בהן הקמת אולם ספורט חדיש ומתקדם.

  12. מעיריית אשקלון באהבה למשפחות השכולות

    Leave a Comment

    כשמגיע פסח כבר מתחילים לראות באופק את חגיגות יום העצמאות ואז גם נזכרים ביום העצוב שקודם להן. במשפחות השכולות הזיכרון הצרוב מבן המשפחה שכבר לא ישוב קיים בכל יום ויום בשנה.

    לקראת חג הפסח מחלקת העירייה כמידי שנה שי לכ-300 משפחות אשקלוניות שאיבדו את היקר להן מכל. השי ניתן באמצעות תלמידי שכבת יא' מבית הספר מקיף ה' דרכא שעושים זאת בהתנדבות מלאה.

    למבצע החלוקה קדמו הכנה ושיחות הסברה בקרב התלמידים ע"י מחנכות הכיתה, היועצת והרכזת החברתית בבית הספר, אודות הפרויקט, הרגישות הנדרשת בהגיעם לבית המשפחה השכולה וחשיבותו במיוחד בימים אלו לפני חג הפסח ויום הזיכרון .

    הטקס המרגש. תלמידים ונציגי המשפחות השכולות. צילום: פוטו יוסי את עוזי

    את ברכת הדרך ליציאה לחלוקה קיבלו התלמידים המשתתפים בפרויקט בטקס מרגש שנערך בבית יד לבנים במעמד מ"מ ראש העיר, סופה ביילין, סגני ראש העיר, הרב יעקב אביטן ומיריי אלטיט, מנהלת האגף למשאבי אנוש, מלכה גרשון, מנהלת המחלקה לפרוייקטים ואירועים, אסנת שובל, מ"מ יו"ר 'יד לבנים', יעקב מושיאשווילי, חברי ועד 'יד לבנים', בת שבע דורון ושלמה קבסה, הורים שכולים, מנהלת בית הספר, הגב' דליה רחמים, רכזת השכבה, יועצת ומחנכי הכיתה.

    סגן ראש העיר, הרב יעקב אביטן בירך את התלמידים על ההירתמות לפרויקט חשוב זה והסביר ברגישות גדולה את משמעות הגדולה של הנקישה בדלת עבור המשפחות, עוד הוסיף כי ההגדה מדברת על ארבעה בנים ולמשפחות השכולות ישנו כיסא ריק נוסף בליל הסדר עבור הבן שלא יחזור לעולם.

    מ"מ יד לבנים, יעקב מושיאשווילי, שאיבד את בנו, בירך את התלמידים והודה להם על שיתוף הפעולה ועל הפרויקט המיוחד והייחודי לאשקלון.

  13. ראש העיר בסיור בקייטנות פסח 'ניצנים באביב'

    Leave a Comment

    אתמול (שני) סייר ראש העיר, תומר גלאם, בקייטנות פסח, 'ניצנים באביב', שפועלות מיום חמישי האחרון בגני הילדים ובבתי הספר, במסגרת תוכנית 'ניצנים'.

    ראש העירייה תומר גלאם ומיריי אלטיט עם ילדי הגנים. צילום: סיוון מטודי

    בסיור, שנערך בבית הספר 'אילנות' ובגני 'רמת כרמים', השתתפו גם סגנית ראש העיר הממונה על החינוך הבלתי פורמאלי, מיריי אלטיט, סגנית מנהלת אגף תרבות, נוער וספורט, דפנה ביטון ונציגות רשת 'פיכמה', שרון גרוס וקרן פרץ.

    ראש העירייה תומר גלאם ומיריי אלטיט עם ילדי הגנים. צילום: סיוון מטודי

     

  14. איך הצליח תושב אשקלון לרכוש גריל גז יוקרתי בשקל אחד בלבד?

    Leave a Comment

    מידי יום וכמעט בכל אמצעי תקשורת נחשפים מיליוני אנשים בעולם המערבי למסרים שיווקיים. בין היתר גם למבצעים מפתים וכותרות שלעיתים אינן עולות בקנה אחד כוונת המפרסם.

    כך קרה גם לאחרונה. חנות למוצרי חשמל הפועלת במרשתת פרסמה לאחרונה מבצע מוגבל למספר שעות בלבד למכירת גריל גז בשווי שוק של 4,000 ש"ש במחיר של 1 ש"ח בלבד. האמנם?

    תושב אשקלון, חשב כמה צעדים קדימה והזדרז לרכוש את גריל הגז במבצע. הוא עבר את כל תהליך ההזמנה ואישור המכירה אך נדהם לגלות (כמעט כצפוי) שמדובר בטעות ושהחברה מוכנה להתפשר ולמכור לו את הגריל בהנחה עקב "הטעות" כביכול.

    המסחר באינטרנט יכול להיות מטעה. אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב / INGIMAGE

    המסחר באינטרנט יכול להיות מטעה. אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב / INGIMAGE

    התושב החליט שאינו מוותר ופנה לחברה לכבד את פרסומה, אולם החברה התעלמה מפניותיו.

    האיש לא ויתר ופנה לקבלת סיוע מאיציק נפש, יו"ר הרשות להגנת הצרכן בהסתדרות במרחב אשקלון. נפש פנה מיד לחברה ובעקבות פנייתו החברה הגדילה לעשות והסכימה שוב להוריד את המחיר ולמכור לו את המוצר בהנחה משמעותית אף יותר.

  15. הקיוסק הנטוש בכניסה לפארק שווה 200 אלף ש"ח

    Leave a Comment

    בעבר היה נהוג להעניק מקומות תעסוקה לנכי צה”ל על מנת לסייע בשיקומם. תושב העיר מאיר אלפייה היה אחד כזה. הוא נפצע בזמן מלחמת השחרור והתקשה לעבוד בעבודה פיזית. הוא פנה במכתב לראש העירייה דאז אריה תגר וביקש פתרון. העירייה החליטה להקצות לו שטח בפארק הלאומי והוא הקים עליו קיוסק.

    האיש בנה במקום קיוסק מכספו לאחר שקיבל היתר בנייה והפעיל אותו במשך שנים ארוכות עד שחדל מכך. לטענת אלמנתו, בשלב מסוים הועבר ניהול הפארק הלאומי מידי עיריית אשקלון לידי רשות הטבע והגנים, והיא סגרה את שעריו של הפארק בשעות מוקדמות והקשתה על ניהול העסק במקום, מה שגרם למנוח לחלות ולסגור את העסק. הוא הלך לעולמו בשנת 2013.

    בני המשפחה ביקשו להפעיל את הקיוסק ופנו לרשות הטבע והגנים לקבל אישור, אלא שלאחר מכן פנתה הרשות לבית המשפט בדרישה לפנות את הקיוסק.

    הגן לאומי אשקלון. צילום: דורון ניסים

    לטענת הרשות, המבנה הוקם שלא כחוק מכיוון שהרשות ניתנה על ידי עיריית אשקלון ולא על ידי רשות הטבע והגנים. וכי עיריית אשקלון מעולם לא הייתה בעלת זכויות במקרקעין ולא קיבלה רשות מרשות הפיתוח להעניק זכויות במקרקעין.

    עוד טענו ברשות כי המנוח לא שילם כל השנים תמורה כספית לרשות עבור השימוש בקרקע וכי הרשות רשאית על פי דין להגיש בקשה לסילוק ממקרקעין שהוכרזו כגנים לאומיים.

    השופטת סבין כהן מבית משפט השלום באשקלון קיבלה את טענותיו של בא כוחה של האלמנה עו”ד ארז אסרף ממשרד אסרף, ליבוביץ ושות’ ופסקה כי אף על פי שבעלי הקיוסק מעולם לא שילם שכירות לעיריית אשקלון או לרשות הטבע והגנים, הוא נחשב לדייר מוגן, ולכן לא ניתן לפנותו.

    בית המשפט דחה את טענותיה של רשות הטבע והגנים שלפיהן ניתן לפנות הקיוסק כי שטח הקיוסק שונה מהשטח שלגביו קיבל את היתר הבנייה, ומכיוון שהפארק הועבר לניהולה היה עליו לקבל את הסכמתה להקצאת השטח לקיוסק.

  16. מתנת חג מהמשטרה: מצלמת מהירות חדשה בכניסה לאשקלון

    Leave a Comment

    נהגים שיצאו או נכנסו לעיר דרך שד' מנחם בגין (הכניסה הצפונית), הבחינו היום במצלמת מהירות חדשה שהותקנה שם. העמוד הכתום עליו מותקנת מצלמה שמפיקה דו"חות על נהיגה במהירות מעל המותר, הוצב סמוך לצומת עם שד' התעשייה, כשהמצלמה מצלמת את הנוסעים ממזרח למערב אך ככל הנראה ביכולתה גם לצלם את הנוסעים בנתיב הנגדי ממערב למזרח.

    המצלמה החדשה בכביש מנחם בגין


    קבוצת ה-WhatsApp של "כאן דרום"

    רק חדשות ועדכונים, בלי דיבורים ובלי חפירות. הקליקו להצטרפות: https://bit.ly/2DbKE5N


    באותו קטע כביש המהירות המקסימלית המותרת היא 80 קמ"ש. מדובר במצלמת המהירות השלישית בעיר אשקלון, זאת בנוסף למצלמות בצומת אלי כהן-יצחק רבין וכן בצומת בן גוריון-רבין.

    אלא שכאן באה אולי בשורת הרגעה זמנית, כי מבדיקה שערכנו, המצלמה עדיין לא פעילה, אך אין לדעת תוך כמה זמן היא תופעל ולכן חשוב לנסוע שם (ובכל מקום אחר) כחוק ובזהירות גם לצורך ביטחוננו האישי וגם לצורך שמירה על רישיון הנהיגה שלנו וכספנו.

  17. היי-טק: 13 מיזמים ישתתפו באקסלרטור הראשון של Whizz אשקלון

    1 Comment

    לאחר שהודיעה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים על הקמה של 20 אקסלרטורים טכנולוגיים ברחבי הארץ, התכנסה וועדת בחירת המיזמים של "Whizz" – האקסלרטור הטכנולוגי ליזמים תושבי אשקלון והסביבה, כדי להחליט על המיזמים שישתתפו בתכנית.

    אקסלרטור "Whizz" באשקלון ינוהל על ידי 'מעוף' סניף אשקלון ובשיתוף יפעת לייבוביץ וערן בן יהודה מחברת פרזנטנס שנבחרו לנהל את המאיץ.

    היזמים שנבחרו יזכו לליווי והכשרה מקצועית במסלול יחודי, שיארך כחצי שנה, במסגרתו יתקיימו 13 מפגשים, ויכלול תמיכה וליווי אישי, מפגשים עם אנשי מקצוע בכירים ויזמים מנוסים, הכנת תכנית שיווק, סיוע בגיוס כספים ועוד. במהלך התכנית, ישתתפו היזמים בשני אירועי DemoDay מרכזיים בהשתתפות משקיעים, מנהלי קרנות הון סיכון, משקיעים פרטיים ונציגים של קרנות ואקסלרטורים מהתעשייה הישראלית. באירועים יקבלו המשתתפים את ההזדמנות להציג באופן אישי את המיזמים שלהם.

    לטובת היזמים שלא נבחרו להשתתף בתכנית, הודיעה הנהלת מעוף באיזור הדרום כי תפתח בחודשים הקרובים סדנה, שתספק ידע וכלים מקצועיים כיצד להציג רעיונות ומיזמים חדשים, במטרה לאפשר להם סיכויים טובים יותר באקסלרטורים הבאים.

    "אני מברך את היזמים שנבחרו על ידי הועדה והתקבלו לאקסלרטור הטכנולוגי הגדול באשקלון" מסר היום מנהל מעוף אשקלון, חזי שגיא והוסיף "זה תמיד שובה את הלב לראות יזמים צעירים ויזמות צעירות, חוקרים, מפתחים והופכים רעיונות למציאות. הנבחרת של אקסלרטור "Whizz" הם חוד החנית של האזור אשר מציעים מיזמים מהפכניים שישפיעו על חיינו בעתיד".

     

  18. שף מיקי סוויסה מטייל בשווקים בלונדון

    Leave a Comment

    לונדון לא מחכה לי… אבל השווקים שלה דווקא כן .

    השבוע בחרתי לקחת אתכם לטיול קטן של אוכל טוב בבירת אנגליה .

    לונדון היא עיר גדולה שיש בה יותר מ-15 מיליון תושבים.

    אין ספק שרובנו מכירים אותה בזכות הכדורגל, משפחת המלוכה ועוד הרבה דברים נוספים.

    עלינו למטוס אני ורעייתי, וכמובן שלצד כל מבנים היפים המטרו האדיב והכדורגל המדהים, ישנו אוכל – ואת האמת אוכל ממש טוב.
    נכון שפעם האוכל הבריטי נחשב לבנאלי ולא כזה שמעורר תיאבון, אולם קרה שם מהפך ושפים מכל העולם ואף מישראל הגיעו לשם כדי לבנות קולינריה חדשה ותוססת.

    פאלנצ'ה. אוכל מתכונים מחבת נקניקיות צילום: מיקי סוויסה

    פאלנצ'ה. צילום: מיקי סוויסה

    השוק הראשון שטיילנו בו היה בורו. הוא די קרוב למרכז העיר, וההגעה אליו מאוד פשוטה. עשרות דוכני מזון מכל העולם פרוסים לאורכו ולרוחבו של השוק, דגים טריים, בשר, ירקות וכל טוב.

    שוק בורו. צילום: מיקי סוויסה

    שוק בורו. צילום: מיקי סוויסה


    רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות באשקלון? 

    הורידו את אפליקציית "כאן דרום אשקלון" באנדרואיד

    הורידו את אפליקציית "כאן דרום אשקלון" באייפון

    הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כאן דרום אשקלון"


    חריצי גבינה במשקל עצום וכמובן טעימות.

    חריצי גבינה במשקל עצום. צילום: מיקי סוויסה

    חריצי גבינה במשקל עצום. צילום: מיקי סוויסה

    ניסינו לטעום כמה שיותר, ואת האמת – זה לא פשוט, כי הכול כל כך מזמין ומיוחד. אם הגעתם לשם, אין סיכוי שלא תמצאו שם משהו לטעמכם, החל בבשר, דגים ,אוכל צמחוני, מאפייות וקונדיטוריות.

    מאפיות וקונדיטוריות. צילום: מיקי סוויסה

    מאפיות וקונדיטוריות. צילום: מיקי סוויסה

    השוק השני הוא שוק פורטובלו המומקם בשכונה הצבעונית נוטינג היל, ממש כמו שמו של הסרט שבו יו גרנט פוגש את ג’וליה רוברטס. בכניסה לרחוב תוכלו למצוא את הספרייה המפורסמת, ששם הם נפגשו ולהצטלם לידה. השוק פרוס משני צדי הכביש, ובו אפשר למצוא גם בגדים ומזכרות, אולם האוכל שם מתחלק למספר מתחמים וכולל אזור ישיבה, שירותים ניידים ואינספור טעמים מכל העולם: בוריטו, אנצילדה, פאד תאי, נודלס, מאפים, גבינות, מאכלי עוף ובשר הנמזגים מסירים ענקיים. אפשר גם למצוא פלאפל, אבל שימו לב – שלנו בארץ הרבה יותר טעים.

    שוק פורטובלו. מגוון טעמים וריחות. צילום: מיקי סוויסה

    השוק השלישי הוא קמדן מרקט, וגם אליו משני צדי הכביש פרוסים חנויות ודוכנים של בגדים, נעליים ומזכרות, ובסופם נמצאים דוכני המזון. גם כאן הרבה אוכל מיוחד וטעים, נוף יפה מעל נהר וגשר שעוברים עליו. נמצאת שם מנת פסטה טרייה הנעשית במקום, מוגשת ברוטב שמנת ומעורבבת בחריץ גבינת פרמז'ן ענקי.

    פסטה טרייה נעשית במקום. צילום: מיקי סוויסה

    פסטה טרייה נעשית במקום. צילום: מיקי סוויסה

    אם הגעתם לקמדן מרקט ,אל תפספסו את המנה הזאת.

    עוד מסעדה שבהחלט שווה אזכור היא מסעדת "The rock and sole place".