מה שנראה במבט ראשון כחוג ספורט לפעוטות הופך במרכז למסלול חיים שלם. תוכנית "קטנטנים", המיועדת לילדים מגיל 3.5, נבנתה כדי להקנות בסיס רחב כבר בשלב מוקדם – לא רק בלימוד יסודות הטניס, אלא גם בפיתוח יכולות מוטוריות, חיזוק שרירי הכתפיים, שיפור קשר עין-יד, וחיזוק המשמעת העצמית, העצמאות והביטחון העצמי.
"ילד בן ארבע שמצליח לבד, בלי עזרה של הורה, מקבל ביטחון עצמי עצום שמלווה אותו בהמשך הדרך", מסביר להב לוסקי, האחראי על תוכנית קטנטנים במרכז. השיטה בנויה בצורה מדורגת וברורה: מהאימונים השבועיים לקטנטנים, דרך "אוהבי הטניס", המשך ל"עתודה צעירה" – ועד למסלול התחרותי המקצועני, הכולל אימונים יומיים, כושר ותחרויות ארציות ובינלאומיות. "המטרה היא לאפשר לכל ילדה וילד לצמוח בהתאם ליכולת ולשאיפה האישית שלו, ולהקנות לו את הכלים להצטיינות – גם במגרש וגם מחוץ לו", הוא מדגיש.
תוכנית קטנטנים. צילום: מרכזי הטניס והחינוך בישראל
המרכז מהווה גם מסגרת חברתית משמעותית. ילדות וילדים מרקעים שונים נפגשים, משתפים פעולה ולומדים התמדה, סבלנות ושיתוף פעולה. הצוות המקצועי מלווה את הילדים גם מחוץ למגרש, מספק אוזן קשבת ותמיכה יומיומית ומחנך לערכים של כבוד הדדי והגינות. "בטניס בגיל הרך הילדים לומדים לשתף פעולה, להתמיד, להישאר ממוקדים ולשאוף למצוינות", מוסיף להב.
לאורך השנים, המרכז הוכיח שהתוכנית עובדת – ילדות וילדים שהתחילו בקטנטנים הגיעו להישגים מרשימים ולמסלולי קריירה מוצלחים. אחד הסיפורים המרגשים ביותר הוא של תושב אשקלון אהרון רזניק, שהמסע שלו במרכז מדגים את הכוח הטמון בתוכנית.
אהרון רזניק החל לשחק במרכז הטניס והחינוך אשקלון בגיל חמש. "לא הייתי טוב בכלל, הייתי שמנמני והיו קוראים לי 'משקולות'", הוא מספר. למרות הקשיים, אהרון המשיך להתאמן ונרשם לתחרויות כבר בגיל 10-11.
המסלול לא היה פשוט. בגיל 16 נפצע ונעדר מהמגרשים במשך שבעה חודשים, אך חזר מחוזק יותר – הן פיזית והן מנטלית. "פתאום זכיתי בתחרות אזורית, ומשם התחילה פריצה אמיתית", הוא מספר. בהמשך הגיע לתחרויות ארציות ובינלאומיות ואף רשם ניצחון מרשים על שחקן מדורג עולמית.
התמיכה של המרכז לאורך כל הדרך הייתה גורם מכריע. "קיבלתי תמיכה מלאה – מאמנים, מאמן כושר ומנטלי. זה נתן לי כלים לחיים", הוא מספר. "המאמן שלי אמר לי שאם אני רוצה להיות שחקן טוב, אני חייב להיות גם תלמיד טוב. זה שינה לי את כל הגישה". בסופו של דבר קיבל אהרון מלגת לימודים מלאה בקולג' בארצות הברית, שהסירה את המגבלות הכלכליות ואיפשרה לו להתמקד בטניס ולהתפתח מקצועית ואישית.
תוכנית קטנטנים. צילום: מרכזי הטניס והחינוך בישראל
היום, אהרון נשוי ואב לשלושה, ומעביר את הערכים והכלים שקיבל לילדים אחרים. "הטניס בנה לי את האופי ואת היכולת להתמודד. את מה שלמדתי במרכז אני לוקח לכל תחום בחיים", הוא אומר.
הסיפור של אהרון אינו ייחודי. "יש לנו לא מעט בוגרים שהחלו בקטנטנים וחזרו כמאמנים", מסביר להב. "זה מעגל שממחיש שהטניס כאן הוא הרבה יותר מספורט – הוא בית, קהילה, מקום שמלווה את הילד מגיל צעיר ועד בגרות".
מישל גבאי, מנהל מרכז הטניס והחינוך אשקלון מדגיש את החזון החברתי: "אנחנו רואים את עצמנו אחראים לעתיד הילדים באשקלון. ההשקעה כאן היא לא רק בספורטאים אלא באנשים. חשוב לנו שכל ילד ידע שהוא יכול להצליח – בלי קשר ליכולות הכלכליות של המשפחה".
מרכז הטניס והחינוך אשקלון אינו רק מוסד ספורטיבי; הוא חלק מהקהילה. לאורך השנים צמחו כאן לא רק שחקניות ושחקנים מצטיינים אלא גם מנהיגות ומנהיגים צעירים, שלמדו ערכים של התמדה, הגינות וכבוד הדדי. בוגרות ובוגרים רבים חוזרים כמאמנים ומדריכים, ומייצרים מעגל של השראה, מצוינות והעצמה.
איל תעוז, מנכ"ל מרכזי הטניס והחינוך בישראל, מסכם: "אשקלון היא דוגמה חיה לאיך טניס וחינוך משתלבים ליצירת הזדמנויות אמיתיות לילדים. כל ילדה וילד – בלי קשר ליכולות ההורים – צריכים לקבל הזדמנות לעלות על המגרש, להתפתח, לחלום ולהגשים. המרכז מוכיח שהחזון הזה אפשרי וממשיך להצמיח דור של אלופים – הן בספורט והן בחיים".
מרכז הטניס והחינוך אשקלון. צילום באדיבות: מרכזי הטניס והחינוך בישראל
בשיתוף מרכזי הטניס והחינוך בישראל
