רונן אלוש, תושב שכונת ברנע באשקלון, הזדרז והגיש ביום חמישי בקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת קצא"א בשל מפגע הריח החריף שפגע בתושבי אשקלון והסביבה. הבקשה הוגשה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
במסגרת הבקשה שהוגשה, טוען אלוש כי 100 אלף איש נפגעו מהריחות הקשים וכי הפיצוי לכל אחד מהם אמור לעמוד על 1,000 ש"ח וסך התביעה היא על 100 מיליון ש"ח.
קצא"א
מי נכלל באותה קבוצה? על פי הבקשה: "כל מי שנחשף לזיהום האוויר ומטרדי הריח מחוות המכלים של המשיבה הממוקמים בדרום העיר אשקלון, החל מיום 25.11.20 לפנות בוקר ולאחר מכן, לרבות חשיפה לריחות הקשים וכן גם למזהמים".
עוד נכתב כי האירוע הזה הוביל לכך כי תושבי אשדוד, אשקלון והסביבה נחשפו לריח חריג של דלק במשך שעות ארוכות, עד שהמשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות המליצו לציבור לסגור חלונות ולהימנע מפעילות גופנית מאומצת.
על פי הבקשה חברת קצא"א מפעילה מכלל בעיר אשקלון "הכולל 24 מכלי אחסון לנפט גולמי עם נפח אחסון של כ – 9.1 מיליון מטרים מעוקבים. בנוסף, במכלל אשקלון נפח אחסון של כ-410 אלף מטרים מעוקבים של מוצרי דלק. מערכת מוצרי הדלק כוללת 10 מכלים, המחוברים למיקשרים במקום. המשיבה מאחסנת כאמור במכלל עוסקת באחסון של נפט גולמי ומוצריו: מזוט, סולר, קרוסין ובנזין. חומרים אלה מאוחסנים, כל אחד בנפרד, במכלים ייעודיים המכוסים בגגות צפים שמטרתם מחד למנוע
התנדפות של אדי דלק לאוויר ומאידך למנוע הצטברות של גזים במכלים".
מיכל דלק במתחם קצא"א
כזכור, בעקבות הריחות הקשים ברחבי אשקלון והסביבה, נמסר מחברת קצא"א כי "במסגרת פעילות שוטפת ובעקבות מזג האוויר הסוער, נפלטו הבוקר ריחות לפרק זמן קצר מאחד
המכלים של החברה". על פי הבקשה, מדובר בהודאה של החברה בנזק הזה.
בבקשה נטען כי בשל האירוע הזה, חברת קצא"א "פעלה בניגוד לרישיון העסק שלה ובכך הפרה את סעיפים 4 ;7 ו-14 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968 עת פעלה במקום בניגוד להיתר" וכן כי החברה "פעלה בניגוד לחוק החומרים המסוכנים, תשנ"ג -1993 עת פעלה בחריגה מהיתר ו/או תוך סיכון הסביבה".
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
עוד נטען כי רשלנותה של קצא"א או מי מטעמה מתבטא, בין היתר, במעשים או במחדלים הבאים:
א. לא נקטו באמצעים הנדרשים למנוע את זיהום האוויר ומטרדי הריח.
ב. לא הדריכו את עובדיהם בדבר הדרכים שיש בהן למנוע יצירת זיהום אוויר ומטרדי הריח.
ג. לא הדריכו את עובדיהם בדבר האופן בו יש לנהוג בחומרים המסוכנים המטופלים ו/או מאוכסנים במפעל, באופן שימנע זיהום אוויר ומטרדי הריח או למצער – יפחיתם.
ד. לא פעלו לפי הוראות חוק אוויר נקי ותקנותיו.
ה. לא פעלו לפי הוראות רישיון העסק החלות עליהם.
ו. לא נהגו כפי שבעל מפעל המאחסן חומרים מסוכנים היה נוהג.
לטענת אלוש, אין ספק כי החשיפה לזיהום האוויר ומטרדי הריח הקשים "פגעו בבריאות חברי הקבוצה, וממילא גם באוטונומיה שלהם", כך נכתב.
בנוגע למגיש הבקשה עצמה נטען כי "המבקש נחשף ביום 20.11.26 למטרדי ריח קשים וסבל מזיהום אוויר כבד, ממטרדי הריח וחושש כי נחשף לחומרים מסרטנים שיפגעו בבריאותו ובבריאות בני משפחתו המגוררים עימו באורח בלתי הפיך" וכי "הוראות משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה לתושבי האזור, ובכללם המבקש, להסתגר בביתם בעקבות האירוע דנן, הוסיפה לחרדתו של המבקש. הנזק שנגרם לחברי הקבוצה ברור. הם כולם נחשפו למטרדי ריח קשים אוויר מזוהם, ורעלים בצורת
אדים אירוסולים וחלקיקים שנישאו באוויר כתוצאה מפעולות או מחדלי המשיבה, בכללם לחומרים מסרטנים ולמטרדי ריח קשים מנשוא".
בנוגע לחברי הקבוצה שנגרם לה נזק, על פי הבקשה, מספר התושבים בסביבת חוות המיכלים עומד על כ-150 אלף וכי מספר האנשים שסבלו מהריח עומד על 100 אלף איש, כאשר הנזק הוא 1,000 ש"ח לכל אדם.
