חודש ספטמבר האחרון שובצה נ’, סייעת בגנים זה 15 שנה, כסייעת צהרון קבועה באחד מגני העירייה, הממוקם באזור הצפוני של העיר. זמן קצר לאחר מכן, כך לטענתה, החלה להבחין בהתנהגות שאינה הולמת מצד גננת הצהרון והסייעת הקבועה של הגן כלפי אחת מהבנות בגן.
לדבריה, האירוע החריג ביותר התרחש לפני כחודש, אז יצאה נ’ לחצר בזמן ההפסקה שלה ושמעה מתוך הגן קולות חבטה ובכי קורע לב של הילדה. “שמעתי קולות של מכות, צרחות ובכי היסטרי של הילדה”, מספרת נ’. לדבריה, היא מיד מיהרה פנימה ופנתה לגננת שהייתה באותה עת בגן – מדובר בגננת מחליפה שכן הגננת הקבועה הייתה בחופש מחלה. “שאלתי אותה אם היא ראתה מה קרה שם ושמעה את מה שאני שמעתי. היא אמרה שכן, אבל שהיא רק המחליפה ולכן לא מתערבת”.
גן ילדים. אילוסטרציה: אלירם משה
באותו ערב, כך מספרת נ’, היא חייגה לגננת הצהרון הקבועה וגוללה בפניה את מה ששמעו אוזניה, והיא אמרה לה שזה יטופל. “בדיוק כשהיא חזרה מחופשת מחלה, אני יצאתי לחופשת מחלה של שבועיים. בזמן הזה הייתי בטוחה שהנושא אכן דווח לגורמים הרלוונטיים וטופל”. אולם, לדברי נ’, שום דבר לא נעשה, וכשהיא חזרה לעבודה המצב רק החמיר. “מדובר בילדה טמפרמנטית, שקשה לה לשבת ולהקשיב. הן לא הצליחו להשתלט עליה, אז עשו את זה באלימות ובזלזול. היו תופסות אותה באגרסיביות, מחזיקות אותה בכוח וזורקות אותה על הכיסא, מושכות וצובטות אותה. כשהילדים האחרים היו מתלוננים שהיא הרביצה להם, הגננת הייתה מעמידה את כולם בשורה מולה וקוראת להם אחד-אחד לגשת אליה ולהרביץ לה. היא עמדה שם מול כולם כמו שק חבטות, ונשבר לי הלב”.
“בתוך הלב נקרעתי”
נ’ מספרת כי באחת הפעמים היא נתקלה באביה של הילדה, שסיפר לה שהיא חוזרת הביתה עם סימנים כחולים ומתלוננת שמרביצים לה. “שתקתי. לא ידעתי מה לענות לו. בתוך הלב נקרעתי כי ידעתי שהוא צודק. ביום השלישי לחזרתי הילדה השתוללה, והסייעת העיפה אותה על הכיסא שלידי וצרחה עליה, ‘שבי כבר י’זבל’. זה קרה מול העיניים שלי. היא בכתה, ואני חיבקתי אותה וניסיתי להרגיע אותה”.
ילדה בוכה. אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב / INGIMAGE
בשלב הבא, כך מספרת נ’, הילדה נרגעה וקמה לשחק: “תוך כדי משחק היא חטפה משחק לאחד הילדים והתחילה לברוח. הגננת רדפה אחריה, נשכבה עליה על הרצפה ומשכה לה את המשחק בכוח. הילדה צרחה מכאב ולא הפסיקה לבכות עד סופו של אותו יום. אני אמרתי לגננת ולסייעת שזה לא בסדר, ושאני מתכוונת לדווח על האירוע הזה. כשההורים באו לאסוף אותה, אני אמרתי להם שאדבר איתם מאוחר יותר, והגננת אמרה לאב שלא יקשיב לי ושאני שקרנית. התברר שמשם הם המשיכו ישר למוקד הרפואי, הופנו למיון ושם אבחנו שהילדה פרקה את הכתף, בגלל המשיכה האגרסיבית ביד שלה”.
לדברי נ’, היא הצהירה בפני הצוותים בגן שהיא לא מתכוונת לעבור על כך בשתיקה ותדאג שהמקרה יטופל כמו שצריך. לטענתה, יום למחרת הגיעה לגן רכזת אשכול הגנים של רשת "פיכמה" (המפעילה את הצהרונים) וביקשה לברר מה בדיוק אירע. “יצאנו החוצה וסיפרתי לה הכול, גם על התקרית שאירעה לפני כחודש. ואז היא הודיעה לי שבכל מקרה נותרו עוד יומיים לסוף החודש, ושאז תסתיים ההעסקה שלי. שאלתי אותה למה, והיא אמרה שזה בגלל חוסר התפקוד שלי. 15 שנה אני סייעת מסורה, מעולם לא היו עליי תלונות. ההפך, קיבלתי רק תשבחות. ופתאום היא אומרת לי חוסר תפקוד, לי היה ברור מה המניע של כל זה”.
“עשו הכול כדי להשתיק”
לדברי נ’ כמה ימים אחר כך התקיימה פגישה עם כל הגורמים הרלוונטיים, שגם היא נכחה בה וגם הורי הילדה. “עשו הכול כדי להשתיק את הפרשה הזאת, אבל אני לא מוכנה לוותר וגם הגשתי תלונה במשטרה”. במשטרה אומרים כי תיק החקירה נסגר בין היתר בגלל שההורים של הילדה החליטו למשוך את התלונה.
שבועיים הייתה נ’ בבית וניסתה לברר מה יעלה בגורלה. עד שביום ראשון האחרון נערך לה שימוע לפני פיטורין. “כולם ידעו ושתקו, ניסו לטאטא מתחת לשטיח התעללות בחסר ישע. כולם שותפים לפשע”, היא אומרת. “רק אני דיברתי, ובסוף זה עלה לי במקום העבודה שלי. אבל אני לא מתחרטת, הצדק חייב לצאת לאור, ואסור שזה יקרה לעוד ילדים. כאב לי הלב כשראיתי את הדברים האלה, ושום דבר לא נעשה. זה בלתי נתפס שככה הדברים מתנהלים, והילדים הם אלה שנופלים קורבן. אולי הפסדתי מקום עבודה, אבל הצלתי ילדים”.
לימור רוט חזן
“זו חובתה לפנות ולהתלונן”
“לא יעלה על הדעת שמי שחושף עבירות ימצא את עצמו בעקבות כך בהליכי שימוע לפני פיטורין וחשש לאובדן פרנסה”, אמרה עו”ד לימור רוט חזן שמייצגת את הסייעת.
“מרשתי פעלה מתוך דאגה לגופם ולשלומם הנפשי של הקטינים, שהינם תחת השגחתה, וטוב עשתה כאשר פנתה למשטרת ישראל וחשפה אירועי אלימות, להם הייתה עדה וזוהי גם חובתה על פי חוק. בנסיבות הללו, לא ניתן בשום אופן להשלים עם הניסיון לפגוע בעבודתה, ומרשתי תיאבק בכל דרך על זכויותיה. באשר לטענה כאילו אין מדובר בתלונת אמת, הרי שהעובדות מדברות בעד עצמן וקיימות ראיות לפגיעה פיזית. מרשתי לא הייתה פועלת כנגד מקום עבודתה, אלמלא הייתה עדת ראייה ושמיעה לאירועי אלימות, עליהם דיווחה באומץ רב”.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
הסייעת פנתה אף לעזרת הסתדרות העובדים במרחב אשקלון, ומשם נמסר: “העובדת פנתה למשרדנו בבקשה לקבלת ייעוץ וסיוע לאור הבעיה שהתעוררה לה במקום עבודתה. העובדת קיבלה את הייעוץ וההכוונה בהתאם לעובדות שהוצגו על ידה. לעובדת הוסבר כי באפשרותה לשוב לקבלת המשך ייעוץ והכוונה בהתאם להתפתחויות במקום העבודה. לעת עתה העובדת טרם חזרה למשרדנו. אנו פועלים בסיוע והגנה על אלפי עובדים במקומות עבודה שונים במרחב בהתאם לצורך ולחוקי והסכמי העבודה החלים במשק”.
מעיריית אשקלון נמסר: “הסייעת זומנה לשימוע בשל סירובה לשיבוץ אחר, וזאת על רקע בעיות תקשורת חוזרות ונשנות בינה לבין צוות הגן. תמוה בעינינו כי הסייעת בחרה להלין על התעללות, לכאורה, בדיוק ביום בו נתבקשה לסיים את עבודתה בגן”.
